ראשון, 01 מאי 2011 00:00

זה לא לילדים.... על נושאים רגישים בספרי ילדים מאויירים. השואה

לא קל להציג נושא בלתי-נתפס זה לילדים צעירים, ובעבר היו מעט מאוד ספרי ילדים לגיל הרך שניסו לעשות זאת, אפילו באופן עקיף. כמובן שצריך לחשוף ילדים צעירים לנושא בזהירות רבה, אך מכיוון שכמעט כל ילד ייתקל בו - דרך ציון "יום הזיכרון לשואה ולגבורה", שידורי טלביזיה או שיחות של אחים והורים, כדאי היה לעשות זאת גם באמצעות ספרים מאויירים לילדים.

ואיך אמנם ניתן להמחיש או להסביר את הנושא החשוב והקשה הזה לילדים? הספרים הקיימים משתמשים באמצעים מגוונים כדי להציג את הנושא. חלקם עושים זאת דרך עיסוק בחפץ מסויים, חלקם תוך הצגה של מטאפורה מופשטת, וחלקם תוך התמקדות בהתרחשויות מסוימות הקשורות לשואה באופן יותר עקיף.

המגירה השלישית של סבא / טל קופלמן-ג'ודי ידיעות אחרונות, 2002

לסבא יש מגירה נעולה ואסורה, שדווקא היא מעוררת את סקרנותו של הנכד. כשיום אחד הוא פותח אותה למרות האיסור, הוא מגלה שם כמה חפצים מוזרים ולא-מובנים כמו טלאי צהוב, או בובת סמרטוטים תפורה.
רק דרך החפצים שהתגלו מתחיל הסבא לספר מעט ממה שעבר עליו בתקופת השואה לנכדו.

ילד כוכב / רשל אוספטר-דויב ואוליביה לטיק כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2008

כאן השואה מוצגת דרך מטאפורה - "ילד כוכב", הנרדף ע"י "ציידי הכוכבים", המנסים לתפוס ו"לכבות" אותו ואת בני-משפחתו. ההיבטים הקשים והספציפיים מוצגים פחות דרך הטקסט ויותר דרך האיורים: הטלאי הצהוב שעונד הילד, וצלבי הקרס שעל שרווליהם של הציידים (ובאיור מסויים אפילו מופיע בניין גדול עם עשן משרפות). בכל מקרה, גם אם הסיפור מופשט, וההקשר הספציפי אולי אינו מובן לילדים, הרי שהאכזריות של הרודפים והסבל והעצב של הנרדפים מובן ונוגע ללב, ומועבר ברמה שגם ילד צעיר מסוגל להבין. הסיום הוא אופטימי ומדגיש את החזרה לחיים.

למה לנפתלי קוראים נפתלי / אלונה פרנקל מודן, 2009

אי אפשר להאמין לדברים כאלה.
אבל, ככה זה היה.
אז, בארץ הרחוקה,
לפני הרבה שנים זה היה,
וזה היה נורא."

אלונה פרקנל מספרת לבנה - נפתלי, את מקור שמו - הוא נקרא על שם סבא שלה, שנרצח במלחמה שבה "אנשים רעים וחזקים" שניסו להשתלט על העולם, החליטו שלכל בני-האדם שאינם כמוהם לא מגיע בכלל לחיות. הסיפור מובא דרך זווית המבט האישית של האם המספרת - אלונה פרנקל, שהוחבאה כילדה בשואה, והוא מלווה, בנוסף לאיורים, גם בצילומים ישנים שלה ושל בני משפחתה. וסיפור המסגרת - הגן של נפתלי, שבו הילדים והילדות נראים אולי שונים, אבל כולם שווים ואהובים, תורם לחיבורו של הסיפור לכאן ולעכשיו.

הכנת הסקירה: תמי צוק