אבא חושי - האיש ופועלו

אבא חושי
אבא חושי (שנלר) נולד ב-1898 בעיירה טורקה שבגליציה, חבל ארץ במזרח אירופה שם התגוררו זו בצד זו אוכלוסיות שונות: אוקראינים, יהודים ופולנים. משפחת שנלר חיה במשק, ואלכסנדר האב, בעלה השני של ליבה האם, היה חקלאי. אבא למד בגימנסיה, היה תלמיד מצטיין ואהוד המורים. בשנת 1920 עלה אבא חושי ארצה, ועבד כפועל בקיבוץ הראשון של "השומר הצעיר" בסלילת כביש חיפה – ג'דה, בייבוש ביצות, בנהלל ובחקלאות ב"בית אלפא".

תקופה מסוימת עבד בירושלים במשרד עבודות ציבוריות בשנת 1927 אבא חושי עבר לחיפה, והתמסר לארגון סבלי הנמל. ביוזמתו עלו ארצה 500 פועלים יהודים מנמל סלוניקי, יון בשנת 1933 והוא סידר את עבודתם. זמן קצר היה מנהל לשכת עבודה בחיפה. בין השנים 1931-1951 היה מזכיר מפלגת פועלי חיפה (מפ"ח).  תפקידים נוספים שאבא חושי מילא: חבר הועד הפועל של מועצת פועלי חיפה, חבר הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית, ברית פועלי א"י  (פועלים ערבים ודרוזים יחד – חושי היה תמיד ביחסים הדוקים עמם). הוא מילא תפקיד של ציר ברשימת ההסתדרות בקונגרסים הציוניים בשנים: 1935 ו- 1937. בשנת 1941 אבא חושי הופיע ברשימת "האישים החשובים מאד". בשנת 1947 יצא לארה"ב בראש משלחת הסתדרות העובדים, ובשנים 1949-1951 היה חבר בכנסת הראשונה מטעם מפא"י.

בשנת 1951 קיבל אבא חושי את תפקיד ראש עיריית חיפה ובכך מילא את מקומו של קדמו, שבתאי לוי. המהלך הראשון שנקט אבא חושי לאחר היבחרו כראש העירייה היה להתפטר מהכנסת, וזאת כדי להיות פנוי כולו לניהול העיר.   אבא חושי היה הרוח החיה בהקמתה של אוניברסיטת חיפה שנפתחה בשנת 1967. כ"מכון האוניברסיטאי של חיפה". לאחר מותו הפכה האוניברסיטה ממכון לאוניברסיטה עצמאית.  אבא חושי העביר את מפעלי המים לבעלות העיריה, יזם פיתוח של התעשייה הכימית והפטרוכימית, יזם את הקמת התיאטרון העירוני, הרכבת התחתית – כרמלית, התזמורת הסימפונית והמוזיאונים, מועדוני נוער ומרכזים קהילתיים. הוא יזם מפעלי חינוך ותרבות כגון: הקמת הפקולטה לרפואה בחיפה, כפר גלים, הבאת סופרים ומשוררים לחיפה ועוד. כן גם יזם סדרת מבצעים שונים ומגוונים להעלאת איכות החיים לתושבי חיפה, מגרשי משחקים,  מרכזים קהילתיים ומועדוני נוער. מן יוזמותיו הבולטות: חנוכת "גן האם" בהר הכרמל וקביעת "יום האם" בחנוכה – בתאריך יום הולדתה של ליבה שנלר, אמו של אבא חושי. 

אבא חושי נפטר במרץ 1969 בבית החולים רוטשילד בחיפה, כתוצאה מהתקף לב. מדברי ההספד של דוד בן גוריון: "הוא  היה אחד האנשים המעטים שהבין אמת חשובה: שאדם למען להצליח בעבודתו צריך להתרכז לעניין שהוטל עליו. לא שהוא התעניין אך ורק בחיפה. לא היה דבר בתנועת הפועלים ולא בענייני הארץ והעולם ולא ביחסינו עם שכנינו, עם אזרחנו הערבים, הדרוזים והנוצרים אשר היה זר לו. אבל הוא ראה את תפקידו ותכליתו הוא בענייני העיר הזאת ... לא היה עוד ראש עיר אחת אשר הזדהה במידה כזו עם עיר זו".