Tractatus theologico-politicus: continens dissertationes aliquot, quibus ostenditur libertatem philosophandi non tantum salva pietate, & republicae pace posse concedi, fed candem nisi cum pac pietate tolli non posse.

ברוך שפינוזה (Spinoza, Benedictus de, 1632-1677)

shpinoza_book

רשומת הספר בקטלוג הספרייה

המהדורה הסרוקה של הספר

תמונות מטקס מסירת הספר





אודות הספר:

עותק המאמר התיאולוגי-מדיני ("עותק קניגסברג" ) לברוך שפינוזה המצוי באוניברסיטת חיפה

עותק יחיד במינו זה נושא עליו את חתימתו של ברוך שפינוזה, הקדשה לידיד והערות בכתב-ידו של המחבר, שלימים שולבו בכל העותקים שהודפסו מאז. לפנינו אפוא דפוס ראשון, תיקוני שגיאות-דפוס בכתב-יד והערות בכתב-ידו של המחבר. כל אלו נראים היטב בפאקסימיליה אלקטרונית זו.

הדרך שבה נתגלגל העותק לספריית אוניברסיטת-חיפה מעוררת עניין מיוחד. לדרך זו הקדיש גאורג הרץ-שקמוני המנוח (1885-1976), תורם העותק לספריה, חיבור מיוחד בשם גורלו של ספר (חיפה: המכון האוניברסיטאי של חיפה, 1965).

לפניכם סיכום תמציתי של דברי שקמוני בחיבור זה.

ההערות שבשולי הספר נרשמו על-ידי שפינוזה בעקבות ויכוח שהתעורר בינו לבין מבקרו, ד"ר למברט ון ולטהויזן, שהיה המניע להוספת הביאורים ותיקוני-הנוסח בעותק המקורי מהדפוס הראשון שהיה בידי שפינוזה. ביום 23 ביולי 1676 הקדיש שפינוזה עותק זה לידיד, יעקוב סטטיו קלפמן. לפנינו אפוא דוגמא מכתב-ידו של שפינוזה בשנת חייו האחרונה. איננו יודעים מי היה קלפמן. בראשית המאה ה- 19 הגיע הספר למכירה פומבית בשוק ספרים. פרופסור שיץ מקניגסברג שבפרוסיה (עיר מגוריו של עמנואל קאנט) רכש את הספר והעבירו לקניגסברג. לימים הגיע הספר לספריית האוניברסיטה שלה. העניין העמוק בשפינוזה שהתעורר בעקבות הרומנטיקה הגרמנית הסב את תשומת לבו של ציבור-המשכילים לעותק זה שנקרא בשם "עותק קניגסברג של המאמר התיאולוגי-מדיני." קניגסברג היתה למשיסת הכובש הרוסי בשנת 1945. ד"ר אוסקר ארהרדט מצא באחת הסמטאות הצדדיות שליד האוניברסיטה את הספר בערימת-אשפה. למרבה המזל, הקצין הסובייטי שעמד בסמוך, נאות להתיר לו לקחת עמו את הספר. ד"ר ארהרדט הבין היטב מה חשיבותו של העותק שבידיו ונועץ מה לעשות בו עם אשתו היהודיה. הם היו תמימי-דעים כי יש להוציא את העותק מוקדם ככל האפשר מחוץ להישג-ידם של הסובייטים. בינתיים נפל ד"ר ארהרדט למשכב, ובתו אילזה איונד, באה לבקרו למקום אשפוזו בברלין. בת זו היתה נשואה לפרופסור לתיאולוגיה מאוניברסיטת גטינגן. היא לקחה את הספר עמה, וגם הפעם התמזל המזל, והמוכס הסובייטי לא גילה עניין ב"תנך" שנמצא במזוודתה. פרופסור איונד הבין כי מוטב להוציא את הספר אף מחוץ לגרמניה ועל-כן לקחו עמו להולנד ושם ניסה למסור את הספר ל"אגודת שפינוזה" בראשותו של ון דר טק, שנאות לשלם סכום של מה בכך עבורו. לאכזבתו התברר לפרופסור איונד כי אף הולנד לא תוכל לשמש כמקלט ראוי לעותק שבידיו. באותה עת נפלה גב' איונד לערש דווי. ביום 2 ביולי 1950 ייסד גאורג הרץ-שקמוני את "בית-שפינוזה" (Spinozaeum) על הר-הכרמל בחיפה. באסיפת היסוד התבשרו הנוכחים על גורלו של "עותק קניגסברג." הרץ-שקמוני כתב לפרופ' איונד ושאל שמא יוכל לרכוש את הספר מידיו. תשובתו של פרופ' איונד התמהמה לרגל מות אשתו. לאחר כמחצית השנה החליט לתרום את הספר ל"בית שפינוזה" שעל הכרמל ולשם כך שלח שליח מיוחד, הכומר אייד, עם הספר שהגיע לחיפה בראשית מרץ 1951. פרופ' איונד הקדיש את הספר לזכר אשתו, "שנפטרה זה עתה, שאמה היתה בת אותו העם, אשר נתן לנו את הפילוסוף של המאמר התיאולוגי-מדיני ושל האתיקה". מתוך גדלות נפש וויתר גאורג הרץ-שקמוני על כל תמורה ותרם את העותק שבידיו לספריית המכון האוניברסיטאי של חיפה.

עם חבריו של "בית-שפינוזה" שעל הכרמל נמנה גם דויד בן-גוריון (שמתרגמו של מאמר תיאולוגי-מדיני לעברית, חיים וירשובסקי, הקדיש אותו לו). מטרת הקמת-הבית היתה לטפח את מורשתו הרוחנית של ברוך שפינוזה ולהבטיח את מקומו הראוי בקרב היהדות. העניין בשפינוזה ניעור בגאורג שקמוני בשנת 1940 ובו דבק עד יומו האחרון. בבית קובצו שלוש מאות ספרים של שפינוזה וספרים רבים שנכתבו עליו. גאורג שקמוני קיים קשר עם חובבי שפינוזה בעולם כולו וביניהם גם אלברט אינשטיין, שהקדים הקדמה לספרו של שקמוני יהדות - אבנים ומלט. שקמוני פעל אף בקרב רבנים כדי להסיר את החרם מעל שפינוזה ולהכיר בגדולתו כיהודי. לאור קשריו המיוחדים עם החוג לפילוסופיה במכון האוניברסיטאי של חיפה הקדיש את חיבורו תורת-היקום של ברוך שפינוזה להקמת החוג לפילוסופיה במכון. בעקבות זאת תרם את ספריית בית-שפינוזה כולה, כולל "עותק קניגסברג," פסל והתכתבותו עם איינשטיין, למכון דאז שלימים הפך לאוניברסיטת חיפה. גאורג הרץ-שקמוני היה האיש ששלח בשנת 1956, במלאת שלוש מאות שנה לחרם שהטילה קהילת-אמסטרדם על שפינוזה, את אבן-המצבה שעליה חרותה המלה "עַמך" למקום שבו היא ניצבת עד היום - חצר הכנסיה החדשה בהאג, זו הכנסיה שבה נקבר שפינוזה בראשונה. בכתובת זו ביקש שקמוני לבשר כי העם היהודי החזיר את בנו הדגול אל חיקו בשאיפתו להחיות את רוחו של שפינוזה בקרבנו.

כידוע, במאמר תיאולוגי-מדיני כתב שפינוזה על האפשרות שמדינתם של היהודים תקום מחדש. עיסוקו של הרץ-שקמוני בשפינוזה קשור קשר אמיץ בהתחדשות הלשון העברית, שבה מצוטטות כל המובאות מהמקרא שבספר, ובמפעל הציוני, שהרץ-שקמוני הרים לו תרומה רבת ערך במפעל השמירה וההתיישבות העברית שבהר-הכרמל.

אנו מכירים תודה לבבית לנכדו של גאורג הרץ-שקמוני, דורון שקמוני, על מידע רב-תועלת ומפורט שהעמיד לרשותנו. רחל דגן מחיפה, בתו של הרץ-שקמוני, העלתה על הכתב את תולדות-חייו, ואנו אסירי-תודה לה על כך.


עמיהוד גלעד
פרופסור לפילוסופיה
החוג לפילוסופיה
אוניברסיטת חיפה
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.