ספרים בעברית וביידיש

 

  • דורך פאלעסטינא Open or Close

    דורך פאלעסטינא : איינע אויספיהרליכע געאגראפישע אונד היסטארישע בעשרייבונג...

    לונץ, אברהם משה, 1854-1918

    palestina


    רשומת הספר בקטלוג הספרייה

    המהדורה הסרוקה של הספר




    אודות הספר:

    הספר שבפנינו הינו מהדורה מתורגמת ומקוצרת במעט של - ''מורה דרך בארץ-ישראל ובסוריה'' מאת אברהם משה לונץ, אשר יצא לאור בשנת תרנ''א ( אלף ותתכ''נ לגלותנו) בירושלים, בדפוס ובהוצאת המחבר.

    א''מ לונץ (1854-1918), נולד בקובנה והתיישב בירושלים ב-1869. בהיותו בן 25 בלבד התעוור ולא נרפא למרות טיפולים רבים שעבר באירופה. על אף מגבלה קשה זו היה לונץ מראשוני היהודים תושבי הארץ שעסקו בחקר א''י ופרסמו אודותיה מאמרים וספרים בנושאים גיאוגרפיים, היסטוריים, ארכיאולוגיים ודמוגראפיים. לונץ הקים בירושלים בית הוצאה לאור עברי, בשיתוף מו''ל יהודי אוסטרי, ופרסם באמצעותו כמה פרסומים חשובים במיוחד, בהיותם נשענים על מקורות ראשוניים, על היכרות קרובה עם חיי היום יום בירושלים ובא''י ועל מחקרים שנעשו על הארץ בידי חוקריה החשובים ביותר, כגון קונרד שיק, אנשי ה-PEF ודומיהם.

    לונץ התמקד בארבעה תחומי פרסום:

      - לוחות מידע על הארץ, ובהם מידע גיאוגרפי, נתונים על חיי היום יום, מחירים, מידות, משקלות וכיו''ב ובראשם ''לוח ארץ-ישראל''

      - פרסום מחודש ומוער של ספרי מחקר עתיקים, כגון ''כפתור ופרח'' של אשתורי הפרחי מן המאה הי''ד ו ''תבואות הארץ'' של יהוסף שוורץ, ראשון חוקרי א''י היהודיים מ-1833

      - כתבי עת – ובראשם ''ירושלים'' ובו מאמרים ומחקרים על חקר א''י, ו''המעמר'' ובו קטעי מחקר וספרות

      - מורי דרך ומדריכי נסיעות

    הספר שבפנינו שייך לסוג האחרון של עבודותיו. במעבר מן הגרסה העברית המקורית של

    תרנ''א(1891) הושמטו לוחות המידע על הארץ – ''ידיעות ואזהרות מועילות'' כלשון המקור, ובהם לוחות מחירים, ימי השוק, מידות ומשקלות, מנהגי הערבים וסדרי דואר וטלגרף.

    המחבר מוליך את קוראיו במסע שנחלק בין שני אזורי הארץ: מישור חוף יהודה והרי יהודה, וצפון הארץ. הסיור נפתח ביפו, עובר דרך מושבות יהודה, ועולה לירושלים דרך באב אל ואד ומוצא. 3 ימים מקדיש המחבר לתייורה של עיר הקודש, ולאחריה מומלץ לקורא ללכת לחברון ולנבי סמואל, ממנו מציע לו המחבר לרדת לים המלח ויריחו, ולשוב לירושלים.

    בקטע השני של המסע מתוארת דרך ההר לכוון הגליל: שכם והר גריזים, עיר גנים (ג'נין) ובית שאן, וממנה לטבריה, לצפת, למושבות העבריות בגליל העליון, עכו וחיפה, ולאורך החוף חזרה ליפו.

    כל אתר מתואר בפרטים ותוך אזכור מקורות עבריים, ציון אתרים ארכיאולוגיים וקברי קדושים וצדיקים, ונתונים רבים על טיב המקום ותכונותיו הגיאוגרפיות.

    כבר ב-1876 פרסם לונץ מדריך ראשון לעולי רגל בשם - "נתיבות ציון וירושלים", אך בסגנון שונה ופחות מוכוון לתיירות המודרנית של אז. עם הופעתם של מדריכי המסע לארץ-ישראל כגון

    'בדקר' (Baedecker) ומאיירס (Mayers) בשנות השמונים והתשעים למאה הי''ט , העריך לונץ שיהיה ביקוש רב למדריך מסע ליהודים, ופרסם מעין 'בדקר' בעברית , וכמה שנים אחריו גם תרגום זה שבפנינו ליידיש. במידה רבה יש דמיון לניסוחיו הקצרים והענייניים של בדקר, לעצותיו המעשיות, ולאופן תיאור המקומות – וזאת תוך התאמה לתייר היהודי. תיאוריו עשירי מבע וריאליסטיים, ולשונו המודרנית מעורבת במונחים מן המקורות העבריים העתיקים.

    המדריך היידי זכה למהדורה נוספת ב- 1907, אך זה העברי נותר בראשוניותו.

  • ספר בית לחם יהודה Open or Close
  • ספר מסעות ירושלים Open or Close

    ספר מסעות ירושלים: זכרונות מהנסיעה לארץ ישראל של אדמור מונקאטש

    שפירא, חיים אלעזר, 1868-1937

    jerusalem

    רשומת הספר בקטלוג הספרייה

    המהדורה הסרוקה של הספר


  • ספר עץ הדעת Open or Close

    ספר עץ הדעת

    ידעיה בן אברהם בדרשי

    etz hadat


    רשומת הספר בקטלוג הספרייה

    המהדורה הסרוקה של הספר


  • ספר ציצים ופרחים Open or Close

    ספר ציצים ופרחים

    נקרא גם לקט אורות

    רבי יעקב אמדן 1698 - 1776

    zizim book

    רשומת הספר בקטלוג הספרייה

    המהדורה הסרוקה של הספר



    אודות ר' יעקב עֶמדן וספרו 'ציצים ופרחים'

    ר' יעקב עֶמדן, שנודע גם בראשי תיבות של שמו – יעב"ץ (=יעקב בן צבי), הוא ללא ספק אחת הדמויות הרבניות החשובות ביותר של יהדות אשכנז במאה השמונה-עשרה (נולד בשנת 1697, ונפטר בשנת 1776). כמו אביו, הרב והפוסק המפורסם – ר' צבי בן יעקב אשכנזי (1718-1660), המכונה גם בכינוי 'החכם צבי', אף הוא אסר מלחמת חורמה על השבתאות והשבתאים. מלחמת חורמה זו, שלה הוא הקדיש את מירב מרצו ומיטב כישוריו הפולמוסיים-ביקורתיים היוצאים מגדר הרגיל, האפילה במידה רבה על פעליו ומפעליו המסועפים ורבי החשיבות כמעט בכל תחומי היצירה היהודית העיקריים. זאת בעיקר בשל מה שנחשב לשיאהּ של מלחמה זו, הלוא הוא המחלוקת החריפה שנתגלעה בינו לבין הרב ר' יהונתן אייבשיץ, מגדולי התורה הנערצים של הדור, אותו האשים בשבתאות. מחלוקת זו פילגה את ההנהגה הרבנית של יהדות אירופה לשני מחנות ניצים: מחנה המצדדים בעמדתו של עֶמדן מחד גיסא, ומחנה חסידיו ו/או סניגוריו של אייבשיץ מאידך גיסא. אין ספק שהיא נמנית עם הגורמים העיקריים להרחבת הפרצות אשר ניבעו בחומותיה של ההגמוניה הרבנית ביהדות אירופה, עם עלייתן של תנועת ההשכלה מצד אחד ושל החסידות מן הצד השני.

    בכל מלחמותיו הספרותיות בשבתאות ובשבתאים, ומעל כולן – בפולמוסו הנוקב עם ר' יהונתן אייבשיץ, הפגין יעב"ץ את בקיאותו המופלגת בכל מכמניה של הקבלה על ספרותה המסועפת לזרמיה ולסוגיה השונים. בקיאותו כי רבה מאפיינת מטבע הדברים גם את חיבורו היחיד המוקדש כל כולו לתורת הקבלה – 'ציצים ופרחים'. ספר זה נדפס כמצויין בשערו "בבית המחבר בר"ש [=בראש שנה] לאילנות שנת אז תצלח לפ"ק [=לפרט קטן] באלטונה", כלומר בט"ו בשבט שנת תקכ"ח [1768] בבית-דפוסו הפרטי של ר' יעקב עמדן אשר באלטונה, שבו הוא הדפיס את רוב רובם של חיבוריו. הוא נדפס בשנייה רק בשנת תשנ"ה [1995] בירושלים, ויש בעובדה זו כדי להעיד על נדירותו.

    בהקדמתו לספר מגדיר אותו ר' יעקב עֶמדן כספר המשך והשלמה לספר מאורי אור לר' מאיר פאפירש, מסדרו ועורכו המפורסם של ספר עץ חיים, ספר היסוד של קבלת האר"י. ומה ספרו של פאפירש אינו אלא מפתח של ערכים וכינויים בתורת הקבלה מסודרים בסדר האלף-בית, אף ספרו של עֶמדן הוא כזה. כמוהו כספרו של פאפירש, מצטרף גם הוא כחוליה אחת בשרשרת ארוכה מאד של ספרי ערכים וכינויים קבליים, המהווים סוגה ספרותית רווחת מאד בספרותה של הקבלה בכל תולדותיה מראשיתה ועד ימינו אלה. מבחינה ספרותית גרידא אין בו אפוא משום חידוש. יתר על כן: אף מבחינת תכניו אין הוא בא לחדש, שהרי כאמור גם מבחינה זו אין הוא אלא בגדר המשך והשלמה לספרו של פאפירש, כנרמז בשמו השני – לקט אורות – אותו מסביר המחבר בשערו: "ונקרא גם לקט אורות...בהיותו לקט שכחה ופאה אשר הניח בעל מאורי אור לעני כמוני" ושוב – בהקדמתו: "לכן יתכן לו גם שם לקט אורות ביחס לס'[פר] מאורי אור, אשר השאיר עוללות לנמושות כמוני". אולם כל זה אינו אלא לכאורה, שכן לאמיתו של דבר חידוש רב יש בספר, והדבר רמוז בשמו הראשון והמרכזי – ציצים ופרחים. בהקדמתו לספר מסביר ר' יעקב את השם הזה כך: "חברתיו וסדרתיו בעה"י [=בעזרת ה' יתברך] אחר שנקרא שמי ... גם ישראל מצורף אל שם יעקב שמי הראשון, שני השמות עולים בגימטריא תרכ"ג ... גי'[מטריא] ציצים ופרחים על כן פי ה' יקבנו ספר ציצים ופרחים והנה בו סמך יפה אף נעים למ"ש [=למה שאמרו] האלהיים [הכוונה לחז"ל] בכתוב הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל [ישעיה כז, ו} אלו ת"ח [=תלמידי חכמים] העושים ציצים ופרחים לתורה [על-פי שבת קמה ע"ב], כן יהיה ה' עמי לפאר שם קדשו לתת כבוד לשמו ויקר לתורתו להגדילה ולהאדירה." דברים אלה באים ללמדנו ששמו העיקרי של הספר רומז לשמו של מחברו, ר' יעקב [ישראל], שכמסתבר לא התכוון לחבר רק נספח לספרו ר' מאיר פאפירש אלא בא מכח עצמו להגדיל תורה ולהאדיר, ואת זאת אין משיגים בלא חידושי תורה.

    ואכן בחינת הספר הן מצד הסוגה הספרותית אליה הוא שייך והן מצד תכניו הרעיוניים מעלה בבירור שחותמו המובהק של ר' יעקב עֶמדן טבוע בו באופן שאי אתה יכול לטעות בו והופכו מניה וביה לספר מקורי ביותר. הנה כי כן בכל האמור ביחס לסוגה הספרותית של הספר, אמנם נכון הספר הינו ספר ערכים וכינויים קבליים, כספרו של ר' מאיר פאפירש וכספרים רבים אחרים כמותו, אבל בשונה מהם הערכים והכינויים אינם מתפרשים בו בדרך המקובלת מקדמת דנא כי אם בדרך הגימטריאות. לפנינו אפוא כעין הכלאה מקורית של שתי סוגות ספרותיות שבדרך כלל נבדלות האחת מרעותה באופן ברור: סוגת ספרי הערכים וסוגת ספרי הגימטריאות. ואשר לתכניו הרעיוניים של הספר יש לקבוע כי הגימטריאות אינן משמשות בידיו של עֶמדן רק כאמצעי עיקרי בחשיפת משמעויותיהם הנסתרות של הערכים והכינויים הקבליים המובאים בספרו אלא גם בהעלאתן של הסוגיות הרעיוניות המעניינות אותו במיוחד, שהן שתיים עיקריות: מלחמת חורמה בשבתאות מחד גיסא וסוגיית המשיחיות בכלל מאידך גיסא. שתי הסוגיות באות בדרך כלל שלובות זו בזו, אך לצורך בירורן מן הראוי וניתן בנקל להפרידן. נדגים את הדבר באמצעות הערך 'אשפה', בו קובע ר' יעקב בין השאר: " סתם אשפה יש בה צואה, ממנה יצאה צואה רותחת, צבי מודח [כינויו של שבתאי צבי בפיו של עֶמדן] שנולד בשנת שפו [=386=אשפה, בגימטריא] לששי [כלומר שנת 386 לאלף השישי (=5386=1626), וזהו אכן תאריך הולדתו של שבתאי צבי], בעו"ה [=בעוונותינו הרבים] רבים רצים אחריה לבאר שחת, שקעו עד צוארם באשפה זו העשויה להִפּנות, ועת בוא עת בית השם להִבּנות, ב"ב כיר"א [=במהרה בימינו כן יהי רצון אמן]." יודגש כי התקווה המשיחית המובעת בסיום הדברים אינה בגדר מליצה שחוקה, שכן התנגדותו הנחרצת של עֶמדן לשבתאות אין פירושה בהכרח התנגדות למשיחיות באשר היא. נהפוך הוא: דווקא משום שהיה חדור באמונה משיחית הוא לחם בחמת זעם לוהטת כל-כך בשבתאות. לכך יש להוסיף שאמונתו המשיחית לא היתה אמונה ערטילאית אלא נשאה אופי אישי מובהק, כלומר הוא האמין בקיומו של ניצוץ משיחי בו עצמו, כשם שהאמין בקיומו של ניצוץ זה בנפש אביו לפניו ובנפש בנו אחריו, כפי שהוכח באורח משכנע ביותר במאמרו של פרופ' יהודה ליבס – 'משיחיותו של ר' יעקב עמדין ויחסו לשבתאות'. פרופ' ליבס מראה שם בבירור כיצד תפיסה משיחית זו עוברת כחוט השני ברבים מן הערכים בספר ציצים ופרחים, שלא בכדי הוא מגדירו כספר משיחי מובהק.

    כללו של דבר: ספר ציצים ופרחים מוכיח בבירור שגם במסגרת ספרותית שבלונית הצליח ר' יעקב עֶמדן לסלול דרך מקורית משלו, ואם לנקוט את לשונו הנסמכת על מאמר חז"ל – אף לעשות ציצים ופרחים לתורה בכלל, ולתורתו שלו בפרט.

    פרופ' מרדכי פכטר (אמריטוס) החוג למחשבת ישראל

  • שאלות ותשובות הר הכרמל Open or Close

    שאלות ותשובות הר הכרמל

    בן יחזקאל אליהו

    shut har carmel


    רשומת הספר בקטלוג הספרייה

    המהדורה הסרוקה של הספר