מסמכי ילדים בארכיון "אבא חושי"
ברכות לכבוד יום ההולדת:רוב הברכות הנמצאות בארכיון כתובות על דפים בודדים וחלקן – בתוך מחברות מעוטרות בציורים צבעוניים נכתבו ע"י תלמידים בכיתות א'-ח' מבתי הספר "בית רמז" ו"בית יצחק".
ירון אביטוב כיתה ה' 1968
"...תוסיף לבנות את עירנו בהדר ובתפארת..."
בינה שמפנייר כיתה ה' 1968
דני קפלן כיתה ו' 1968
מתוך: מכתבי ברכה לכבוד ימי הלדתו הששים והשבעים של אבא חושי מאת תלמידי בתי ספר, תיק מ"ס A1/491:22
מבצע אדיבות:"מבצע אדיבות" – פרויקט שיזם אבא חושי ביוני 1953 בחיפה.
הפרויקט היה מלווה בפעילות חינוכית בכתות ובבתי הספר ובמודעות ברחבי העיר.
בארכיון נמצאים מערכי שעור של מורים בנושא וחיבורים של תלמידים מבית הספר לבנות "מזרחי" חיפה ומבית ספר "קרית חיים המערבית" ( בתי ספר יסודיים).
התלמידים כתבו חיבורים, חלקם על דפים בודדים וחלקם בתוך מחברות וספרו על מעשה טוב שעשו למען החברה והסביבה כן תיארו כללי התנהגות נאותים, בעיקר בנושא עזרה לזולת וכללי התנהגות בין אדם לחברו.
החבורים מעוטרים ברובם באיורים צבעוניים, חלקם תואמים לנושא. לעיונכם מספר דוגמאות:
"...כדי שתהיה ארץ ישראל לדוגמא ולמופת לארצות השכנות"
רבקה אליאס כיתה ד' 1953
"...בארץ ישראל בעיר חיפה שורר סדר ונקיון...הילדים מחונכים עונים באדיבות לכל עובר ושב...מדינה צעירה אבל תרבותית ומנומסת!..."
מרים לוי כיתה ד' 1953
"אמרתי בליבי למה תהיה האשה אחרונה בתור והיא זקנה?..."
עליזה עזרא 1953
מתוך: מערכי שעור ומכתבים בנושא מבצע "אדיבות" תיק מ"ס A1/492:22
הכנת הסקירה: עדינה צור-ג'יג'ימכתבי משה פומברוק בארכיון "אבא חושי" בספרייה
אוצרות רבים ומרתקים נמצאים בארכיון אבא חושי בספריה מידי פעם אנו מזכירים כמה מהם. הפעם: מי היה עד לזריקת הנעל המפורסמת של כרושצ'וב? ובזכות מי נמצאים שטיחי קיר של מארק שאגאל בכנסת?
אם כן במהלך עבודה שגרתית בארכיון יחד עם הפרקטיקנית המסייעת לי: ליאת פרוזר-רומנו נתקלנו במכתביו המעניינים של משה פומברוק לאבא חושי.
משה פומברוק (1901-1981) איש רב פעלים ועשייה ציבורית היה ידידו הטוב של אבא חושי.הוא עלה ארצה בגיל 18 מרוסיה והיה ממייסדי גדוד השומר הצעיר "שומריה".
ב-1928 עבר לחיפה והקים את חברת הביטוח "הסנה". כיום נקרא רחוב בקרית חיים על שמו.
באוקטובר שנת 1960 שהה מר פומברוק בניו-יורק והתאכסן במלון ליד חדרו של כרושצ'וב. במהלך שהותם במלון הפגינו מפגינים רבים נגד מדיניות כרושצ'וב, ונגד המשטר בברית המועצות.
מאות שוטרים הסתובבו באיזור, אך הם לא הפריעו למהלך התקין של ההפגנות. הדבר הרגיז מאוד את כרושצ'וב שהחל לצווח על המפגינים וברגע של איבוד שליטה, זרק את נעלו על המפגינים... מר פומברוק כתב לאבא חושי את רשמיו ממקרה זה, בהמשך המכתב עבר מר פומברוק לנושא אחר ושיבח את הופעתה ה"נאה והדרמטית" של גב' גולדה מאיר בטלוויזיה בארה"ב ואף הביע את התפעלותו ממכשיר הטלויזיה המוצב בחדרו במלון. ומה עם מארק שאגאל? ובכן מר פומברוק היה גם ידידו הקרוב של האומן וראה חשיבות גדולה שגדול הציירים יהיה מיוצג במשכן הכנסת.
במכתב לאבא חושי סיפר שהוא נפגש עם מארק שאגאל והציע לו ליצור כמה עבודות שיוצגו בכנסת ואף קיבל את הסכמתו לנושא.
ב- 27.12.1961 עדכן משה את אבא חושי שמר שאגאל יגיע לביקור בארץ במהלך חודש ינואר 1961.
הביקור נועד לפתיחה הרשמית לויטראז'ים שיצר שאגאל לבית-הכנסת בבית החולים הדסה בי-ם.
"חלונות שאגאל" בבית הכנסת בתוך ביה"ח הדסה בי-ם.
"הוא מבקש ממני לבוא ארצה באותה התקופה בכדי להיות איתו... יתכן שעוד אבוא... אם שאגאל יקבל את התנאי שלי שיעשה חוזה עם הכנסת כדי לעשות עבודה מסויימת בבניין הכנסת... "
לדעתו כדאי ליצור יצירה שתשקף את תקופת הגלות, קיבוץ גלויות והקמת המדינה.
חליפת המכתבים נמשכת ומר פומברוק כתב שיש החלטה עקרונית להזמין את מר שאגאל לבצע עבודה בכנסת, אך לדעתו העניין אינו מתקדם והוא אף הביע חשש לנושא, בשל גילו המתקדם של מר שאגאל. "אהיה מוכן לסייע בביצוע החוזה עם שאגאל..." הוא כותב.
הסוף הטוב מגיע במכתב שנשלח לאבא חושי ב-9.1.1961 בו כותב מר פומברוק שקבל מכתב ממר שאגאל, בו ציין בפניו שממשלת ישראל והדסה הזמינו אותו לארץ לצורך הצגת יצירה שלו בכנסת.
טרקלין שאגאל במשכן הכנסת
באותו מכתב מציע מר פומרוק לאבא חושי: "אני חושב שטוב יהיה אם תזמין אותו להיות אורח העיריה ליום יומיים.. אנא הזכר לו שהבטיח לעשות מודל עבור בית שאגאל, ולמיותר להוסיף איזה ערך רב זה יהיה לבית אשר נקרא על שמו ולחיפה העיר..."
לבסוף לא תרם מארק שאגאל מיצירתו לבית שאגאל בחיפה, אך בית הכנסת בבית חולים הדסה ומשכן הכנסת בירושלים יצאו נשכרים מתכניתו של משה פומברוק. לעיונכם: קבצי המכתבים
הכנת הסקירה: עדינה צור-ג'יג'יביקור ד"ר רון לין נכדו של אבא חושי בארכיון "אבא -חושי" בספרייה
הצגתי בפניו את אתר הארכיון, קטלוג הארכיון ואופציות החיפוש בו, אופן השימוש בתיקי הארכיון ופרשתי בפניו את התכניות העתידיות בתחום הדיגיטציה של המסמכים.
(בשלב זה הכנסנו כמה תמונות סרוקות מארכיון אבא חושי למערכת ה"מרכז למדיה דיגיטלית" כרגע אנו מגבשים תוכנית וקריטריונים לסריקת המסמכים שבתיקים).
לאחר מספר דקות בהם התבונן ד"ר לין בתמונות אחדות עלו בו זכרונות חמים מבית סבא וסבתא.
תמונה אחת הממוסגרת ומוצגת בארכיון בה נראה אבא חושי יושב במרפסת ביתו ברחוב ירושלים בהדר עם השחקן הנודע דני קיי רגשה את ד"ר לין במיוחד.
בתמונה נראה שולחן קטן ועליו צלחת עם דבר מה, ד"ר לין זיהה ישר שזהו ממתק שסבתו היתה מכינה מבוטנים ודני קיי היה להוט במיוחד אחר ממתק זה...
כידוע, בארכיון קימים תיקים רבים של התכתביות בין אבא חושי למוסדות שונים ואנשי ציבור בארץ ובחו"ל ואף התכתביות בין אבא חושי לבני משפחתו, במיוחד מהתקופות הרבות בהן שהה בחו"ל.
הצגתי בפני ד"ר לין מכתב שכתב לסבו אבא חושי כשהיה בגיל 5 או 6, כנראה משנת 1955באותה תקופה שהה אבא חושי בניו יורק ורון הנכד הקטן שלח לו את המכתב לשם. המכתב, הכתוב בכתב יד מאד מסודר של ילד העושה את צעדיו הראשונים בכתיבה בעברית על אגרת אויר של פעם, עורר התרגשות רבה בקרב ד"ר לין.
צידה השני של אגרת האוויר:
(המכתב לקוח מתוך תיק מס. A1/27:2: התכתבות בין אבא חושי לבין ילדיו, נכדיו וחתנו, 1937-1966).
בנוסף הצגתי בפניו ציור ללא שם המוקדש לחנה ואבא חושי. לאחר התבוננות בו חשב ד"ר לין שציירה אותו אחותו אורנה .
הציור של אורנה, נכדתו של אבא חושי (תאריך לא ידוע)
הפרקטיקנטית ואני מאוד נהננו והחכמנו מהמפגש המעניין עם ד"ר לין והחלטנו בהסכמתו שנמשיך לשמור על שתוף פעולה. הכנת הסקירה: עדינה צור-ג'יג'י
חומר ארכיוני של "בית שפינוזה" בארכיון "אבא חושי"
ה-Spinozaeum היה מפעל חייו של שקמוני שאהד מאוד את שפינוזה וניסה בכל דרך להסיר את החרם מעליו ולהביא להכרה בגדולתו כיהודי.
ספריית בית שפינוזה (הכוללת כ-400 ספרים) נתרמה בזמנו לספריה שלנו, כעת נמצאים באוסף ארכיון "אבא חושי" חומרים ארכיונים שונים של בית שפינוזה שהגיעו אלינו בשני מיכלים בהם: חלופות מכתבים, קטעי עיתונות, מסמכים שונים ועוד.
בשלב זה אנו בשלבי סיום קטלוג חומרי הארכיון. ניתן להגיע לפריטים בחיפוש במערכת "חיפוש אחד": בית שפינוזה (הר הכרמל, חיפה)
ראוי לציון שעם קטלוג הפריטים קבלנו פנייה מחוקר בארה"ב שכותב ספר על שפינוזה, לאחר שיחת הטלפון טס החוקר היישר לישראל הגיע אלינו לארכיון ישב בו כמה ימים וצלם חומרים רבים ופריטים הנחוצים לו.
המסמכים בארכיון מעניינים ומעשירים, בחרנו בסקירה זו להציג בפניכם כמה מהם:
כשהוקמה אוניברסיטת חיפה בשנת 1966 הציע מר שקמוני שהמוסד יקרא על שם שפינוזה.
" החתומים מטה באים בהצעה לקרוא לאוניברסיטה של חיפה ההולכת ומוקמת בשם: "אוניברסיטת ברוך- שפינוזה הר הכרמל"...האוניברסיטה של חיפה צריכה שאף לה יהיה אופי משלה, שיהא הולם את הלך הרוח המיוחד של העיר חיפה: היא עיר תודעת הקדמה..."
ותשובת מר אליעזר רפאלי מהמכון האוניברסיטאי של חיפה להצעה
ביום גשום וערפילי הגיע ראש הממשלה מר דוד בן גוריון לחיפה...לאחר חיפושים לא פשוטים מצא את בית שפינוזה... ידיעה שהופיעה במדור "ניצוצות חיפה"
ומכתב שנשלח לאולפני הרצליה בו ניסה מר שקמוני לעניין את האולפנים בהפקת סרט על שפינוזה.
מסמכים ופריטים נוספים נמצאים כאמור בארכיון "אבא חושי" הכנת הסקירה: עדינה צור-ג'יג'יאלבום "תחרות בעלת הבית הישראלית" 1957
לקראת כנס תרבות האוכל הישראלית שיערך ב-18.3.15 נסרק בימים האחרונים אלבום: "תחרות בעלת הבית הישראלית" מתוך אלבומי ארכיון אבא חושי, שבארכיוני הספרייה.
האלבום נערך ע"י פרסום "אלי" וניתן במתנה לראש עירית חיפה דאז מר אבא חושי, ומסכם את תחרות בעלת הבית הישראלית הארצית שנערכה בשנת 1957 בחסותו. מספר חברות המשווקות מוצרים שמשרתים את עקרת הבית בחיי יום יום החליטו לארגן את התחרות כמפעל ציבורי כדי להעלות את מעמד עקרת הבית בעיני הציבור ובעיני עצמה. התפיסה שעמדה מאחורי התחרות הייתה מתן הוקרה לעקרת הבית שמהווה את היסוד לחיי משפחה מאושרים וכן הכרה בחשיבות מעמד עקרת הבית כגורם שמהווה בסיס לחיים הכלכליים של המדינה כולה.
ארגוני נשים שונים שתפו פעולה ובחרו את המועמדות. המבצע החל ב-22.2.1957 והסתיים ב-28.5.1957.
פרסום התחרות
במקום הראשון זכתה גב' פני הר-געש, בת 35 מרמות רמז בחיפה, ילידת קזבלנקה, 9 שנים בארץ. היא זכתה בתואר ובכיריים של גז.
מנימוקי השופטים לבחירתה: "עבודתה הצטיינה בשקט ובזריזות. היא הספיקה לאפות עוגה ומגדנות ממינים שונים לחגיגת יום הולדת. היא קישטה את השולחן בטוב טעם. הופעתה וסביבת עבודתה אמרו ניקיון וסדר. אם כי היא אם ל-5 ילדים, ביתה הצנוע בין שני החדרים נקי למופת, מסודר ונאה, אומרות השופטות שביקרו בביתה. גיל הילדים – שלשה בנים ושתי בנות – הוא בין 4 ל-16. משכורת בעלה, רואה חשבונות במקצוע, אינה מספקת ל-7 נפשות וגב. הר-געש תופרת, רוקמת ואף יודעת כובענות...".
המבחן המעשי
במקום השני זכתה גב' חנה שטרית מטבריה. היא זכתה במכונת כביסה "קללי".
מנימוקי השופטים לבחירתה: "אישה נעימה וזריזה זו השאירה בבית חמישה ילדים כשהצעיר בהם בן חצי שנה. לא קל להיות אשת חיט בטבריה ועל אף הילדים הרבים והפעוטים עדיין מוצאת היא כשלוש שעות מידי יום לעבודות תפירה וסריגה לשם פרנסה. 'אין בביתי אף לבוש אחד, אומרת היא, שלא אני תפרתיו או סרגתיו'".
במקום השלישי זכתה גב' נטע סברדלוב מרמת גן. הפרס הוא מוצרי "קלין" לכל ימי חייה.
פרסום בעיתונות
בין הנשים שהתחרו הייתה אשת רב, עולה מטורקיה ואשת פועל ביקב שהצליחה לגדל ולהעניק השכלה ל-5 ילדים בתנאים קשים מאד.
כל עשרת המתמודדות זכו בפרסים: הפרס הרביעי כלל מזוודת עור של "שמן" עם תמרוקים ועשרה ימי הבראה, פרס חמישי המחאה של 250 ל"י, מפעל "דורינה" תרם 3 מערכות ביגוד, וכן ניתן גם סיר לחץ ומוצרי מזון.
לפי מסמכים הקיימים באלבום – היו תכניות מעשיות לקיים את התחרות גם בשנת 1958.
שיטת התחרות הייתה כדלקמן:
פרסום: מסע תעמולה נרחב בעיתונות, ברדיו, בקולנוע ובכרזות שונות ומידע לגבי תנאי ההשתתפות בתחרות בכל רחבי הארץ .
חלוקת שאלונים שחוברו ע"י חבר שופטים של ארגוני הנשים.
מיון השאלונים ובחירת 300 נשים מצטיינות.
בקורי בית בכל רחבי הארץ אצל 300 הנבחרות במשך 4 שבועות ומסירת דו"ח לוועדת השופטים המרכזית.
קביעת 10 עקרות ביית זוכות ופרסום תמונותיהן + מאמר בעיתון "לאישה".
בחינה סופית וחלוקת פרסים בחיפה, בנוכחות ראש העיר אבא חושי, חבר השופטים, נציגות ארגוני הנשים והחברות היוזמות ועיתונאים. עשרת המועמדות עברו בחינה מעשית בבית ספר "ויצו" בבישול, כביסה וגיהוץ. חבר השופטים קבעו את המצטיינות לפי בחינה מעשית, דו"ח על הביקור הביתי, שאלון.
חלוקת הפרסים – נערכה על ידי ראש העיר מר אבא חושי אחרי הצהריים בהיכל העיריה.
התפרסמו תוצאות הבחירה, פורסמה תמונת שער בעיתון "לאישה", פורסמו מאמרים על כך בעיתונים יומיים בעברית ובלועזית וכן גם בעיתון "לאישה", הוסרטו סרטים ע"י "יומן כרמל" המסכמים את הנושא ב-90 בתי קולנוע בכל רחבי הארץ.
האלבום היינו חלק מהארכיון ע"ש אבא חושי, ארכיון מרכזי בארכיוני ספרית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה. הוא נסרק ונשמר גם בארכיון הדיגיטלי ע"ש אבא חושי, המרכז למדיה דיגיטלית –הספרייה, אוניברסיטת חיפה. לצפייה
הכנת הסקירה: עדינה צור-ג'יג'י, ארכיונים וספרים נדירים, תחום מדיה
מסמכי ילדים בארכיון "אבא חושי"
ברכות לכבוד יום ההולדת:רוב הברכות הנמצאות בארכיון כתובות על דפים בודדים וחלקן – בתוך מחברות מעוטרות בציורים צבעוניים נכתבו ע"י תלמידים בכיתות א'-ח' מבתי הספר "בית רמז" ו"בית יצחק".
ירון אביטוב כיתה ה' 1968
"...תוסיף לבנות את עירנו בהדר ובתפארת..."
בינה שמפנייר כיתה ה' 1968
דני קפלן כיתה ו' 1968
מתוך: מכתבי ברכה לכבוד ימי הלדתו הששים והשבעים של אבא חושי מאת תלמידי בתי ספר, תיק מ"ס A1/491:22
מבצע אדיבות:"מבצע אדיבות" – פרויקט שיזם אבא חושי ביוני 1953 בחיפה.
הפרויקט היה מלווה בפעילות חינוכית בכתות ובבתי הספר ובמודעות ברחבי העיר.
בארכיון נמצאים מערכי שעור של מורים בנושא וחיבורים של תלמידים מבית הספר לבנות "מזרחי" חיפה ומבית ספר "קרית חיים המערבית" ( בתי ספר יסודיים).
התלמידים כתבו חיבורים, חלקם על דפים בודדים וחלקם בתוך מחברות וספרו על מעשה טוב שעשו למען החברה והסביבה כן תיארו כללי התנהגות נאותים, בעיקר בנושא עזרה לזולת וכללי התנהגות בין אדם לחברו.
החבורים מעוטרים ברובם באיורים צבעוניים, חלקם תואמים לנושא. לעיונכם מספר דוגמאות:
"...כדי שתהיה ארץ ישראל לדוגמא ולמופת לארצות השכנות"
רבקה אליאס כיתה ד' 1953
"...בארץ ישראל בעיר חיפה שורר סדר ונקיון...הילדים מחונכים עונים באדיבות לכל עובר ושב...מדינה צעירה אבל תרבותית ומנומסת!..."
מרים לוי כיתה ד' 1953
"אמרתי בליבי למה תהיה האשה אחרונה בתור והיא זקנה?..."
עליזה עזרא 1953
מתוך: מערכי שעור ומכתבים בנושא מבצע "אדיבות" תיק מ"ס A1/492:22
הכנת הסקירה: עדינה צור-ג'יג'ימכתבי משה פומברוק בארכיון "אבא חושי" בספרייה
אוצרות רבים ומרתקים נמצאים בארכיון אבא חושי בספריה מידי פעם אנו מזכירים כמה מהם. הפעם: מי היה עד לזריקת הנעל המפורסמת של כרושצ'וב? ובזכות מי נמצאים שטיחי קיר של מארק שאגאל בכנסת?
אם כן במהלך עבודה שגרתית בארכיון יחד עם הפרקטיקנית המסייעת לי: ליאת פרוזר-רומנו נתקלנו במכתביו המעניינים של משה פומברוק לאבא חושי.
משה פומברוק (1901-1981) איש רב פעלים ועשייה ציבורית היה ידידו הטוב של אבא חושי.הוא עלה ארצה בגיל 18 מרוסיה והיה ממייסדי גדוד השומר הצעיר "שומריה".
ב-1928 עבר לחיפה והקים את חברת הביטוח "הסנה". כיום נקרא רחוב בקרית חיים על שמו.
באוקטובר שנת 1960 שהה מר פומברוק בניו-יורק והתאכסן במלון ליד חדרו של כרושצ'וב. במהלך שהותם במלון הפגינו מפגינים רבים נגד מדיניות כרושצ'וב, ונגד המשטר בברית המועצות.
מאות שוטרים הסתובבו באיזור, אך הם לא הפריעו למהלך התקין של ההפגנות. הדבר הרגיז מאוד את כרושצ'וב שהחל לצווח על המפגינים וברגע של איבוד שליטה, זרק את נעלו על המפגינים... מר פומברוק כתב לאבא חושי את רשמיו ממקרה זה, בהמשך המכתב עבר מר פומברוק לנושא אחר ושיבח את הופעתה ה"נאה והדרמטית" של גב' גולדה מאיר בטלוויזיה בארה"ב ואף הביע את התפעלותו ממכשיר הטלויזיה המוצב בחדרו במלון. ומה עם מארק שאגאל? ובכן מר פומברוק היה גם ידידו הקרוב של האומן וראה חשיבות גדולה שגדול הציירים יהיה מיוצג במשכן הכנסת.
במכתב לאבא חושי סיפר שהוא נפגש עם מארק שאגאל והציע לו ליצור כמה עבודות שיוצגו בכנסת ואף קיבל את הסכמתו לנושא.
ב- 27.12.1961 עדכן משה את אבא חושי שמר שאגאל יגיע לביקור בארץ במהלך חודש ינואר 1961.
הביקור נועד לפתיחה הרשמית לויטראז'ים שיצר שאגאל לבית-הכנסת בבית החולים הדסה בי-ם.
"חלונות שאגאל" בבית הכנסת בתוך ביה"ח הדסה בי-ם.
"הוא מבקש ממני לבוא ארצה באותה התקופה בכדי להיות איתו... יתכן שעוד אבוא... אם שאגאל יקבל את התנאי שלי שיעשה חוזה עם הכנסת כדי לעשות עבודה מסויימת בבניין הכנסת... "
לדעתו כדאי ליצור יצירה שתשקף את תקופת הגלות, קיבוץ גלויות והקמת המדינה.
חליפת המכתבים נמשכת ומר פומברוק כתב שיש החלטה עקרונית להזמין את מר שאגאל לבצע עבודה בכנסת, אך לדעתו העניין אינו מתקדם והוא אף הביע חשש לנושא, בשל גילו המתקדם של מר שאגאל. "אהיה מוכן לסייע בביצוע החוזה עם שאגאל..." הוא כותב.
הסוף הטוב מגיע במכתב שנשלח לאבא חושי ב-9.1.1961 בו כותב מר פומברוק שקבל מכתב ממר שאגאל, בו ציין בפניו שממשלת ישראל והדסה הזמינו אותו לארץ לצורך הצגת יצירה שלו בכנסת.
טרקלין שאגאל במשכן הכנסת
באותו מכתב מציע מר פומרוק לאבא חושי: "אני חושב שטוב יהיה אם תזמין אותו להיות אורח העיריה ליום יומיים.. אנא הזכר לו שהבטיח לעשות מודל עבור בית שאגאל, ולמיותר להוסיף איזה ערך רב זה יהיה לבית אשר נקרא על שמו ולחיפה העיר..."
לבסוף לא תרם מארק שאגאל מיצירתו לבית שאגאל בחיפה, אך בית הכנסת בבית חולים הדסה ומשכן הכנסת בירושלים יצאו נשכרים מתכניתו של משה פומברוק. לעיונכם: קבצי המכתבים
הכנת הסקירה: עדינה צור-ג'יג'יביקור ד"ר רון לין נכדו של אבא חושי בארכיון "אבא -חושי" בספרייה
הצגתי בפניו את אתר הארכיון, קטלוג הארכיון ואופציות החיפוש בו, אופן השימוש בתיקי הארכיון ופרשתי בפניו את התכניות העתידיות בתחום הדיגיטציה של המסמכים.
(בשלב זה הכנסנו כמה תמונות סרוקות מארכיון אבא חושי למערכת ה"מרכז למדיה דיגיטלית" כרגע אנו מגבשים תוכנית וקריטריונים לסריקת המסמכים שבתיקים).
לאחר מספר דקות בהם התבונן ד"ר לין בתמונות אחדות עלו בו זכרונות חמים מבית סבא וסבתא.
תמונה אחת הממוסגרת ומוצגת בארכיון בה נראה אבא חושי יושב במרפסת ביתו ברחוב ירושלים בהדר עם השחקן הנודע דני קיי רגשה את ד"ר לין במיוחד.
בתמונה נראה שולחן קטן ועליו צלחת עם דבר מה, ד"ר לין זיהה ישר שזהו ממתק שסבתו היתה מכינה מבוטנים ודני קיי היה להוט במיוחד אחר ממתק זה...
כידוע, בארכיון קימים תיקים רבים של התכתביות בין אבא חושי למוסדות שונים ואנשי ציבור בארץ ובחו"ל ואף התכתביות בין אבא חושי לבני משפחתו, במיוחד מהתקופות הרבות בהן שהה בחו"ל.
הצגתי בפני ד"ר לין מכתב שכתב לסבו אבא חושי כשהיה בגיל 5 או 6, כנראה משנת 1955באותה תקופה שהה אבא חושי בניו יורק ורון הנכד הקטן שלח לו את המכתב לשם. המכתב, הכתוב בכתב יד מאד מסודר של ילד העושה את צעדיו הראשונים בכתיבה בעברית על אגרת אויר של פעם, עורר התרגשות רבה בקרב ד"ר לין.
צידה השני של אגרת האוויר:
(המכתב לקוח מתוך תיק מס. A1/27:2: התכתבות בין אבא חושי לבין ילדיו, נכדיו וחתנו, 1937-1966).
בנוסף הצגתי בפניו ציור ללא שם המוקדש לחנה ואבא חושי. לאחר התבוננות בו חשב ד"ר לין שציירה אותו אחותו אורנה .
הציור של אורנה, נכדתו של אבא חושי (תאריך לא ידוע)
הפרקטיקנטית ואני מאוד נהננו והחכמנו מהמפגש המעניין עם ד"ר לין והחלטנו בהסכמתו שנמשיך לשמור על שתוף פעולה. הכנת הסקירה: עדינה צור-ג'יג'י
חומר ארכיוני של "בית שפינוזה" בארכיון "אבא חושי"
ה-Spinozaeum היה מפעל חייו של שקמוני שאהד מאוד את שפינוזה וניסה בכל דרך להסיר את החרם מעליו ולהביא להכרה בגדולתו כיהודי.
ספריית בית שפינוזה (הכוללת כ-400 ספרים) נתרמה בזמנו לספריה שלנו, כעת נמצאים באוסף ארכיון "אבא חושי" חומרים ארכיונים שונים של בית שפינוזה שהגיעו אלינו בשני מיכלים בהם: חלופות מכתבים, קטעי עיתונות, מסמכים שונים ועוד.
בשלב זה אנו בשלבי סיום קטלוג חומרי הארכיון. ניתן להגיע לפריטים בחיפוש במערכת "חיפוש אחד": בית שפינוזה (הר הכרמל, חיפה)
ראוי לציון שעם קטלוג הפריטים קבלנו פנייה מחוקר בארה"ב שכותב ספר על שפינוזה, לאחר שיחת הטלפון טס החוקר היישר לישראל הגיע אלינו לארכיון ישב בו כמה ימים וצלם חומרים רבים ופריטים הנחוצים לו.
המסמכים בארכיון מעניינים ומעשירים, בחרנו בסקירה זו להציג בפניכם כמה מהם:
כשהוקמה אוניברסיטת חיפה בשנת 1966 הציע מר שקמוני שהמוסד יקרא על שם שפינוזה.
" החתומים מטה באים בהצעה לקרוא לאוניברסיטה של חיפה ההולכת ומוקמת בשם: "אוניברסיטת ברוך- שפינוזה הר הכרמל"...האוניברסיטה של חיפה צריכה שאף לה יהיה אופי משלה, שיהא הולם את הלך הרוח המיוחד של העיר חיפה: היא עיר תודעת הקדמה..."
ותשובת מר אליעזר רפאלי מהמכון האוניברסיטאי של חיפה להצעה
ביום גשום וערפילי הגיע ראש הממשלה מר דוד בן גוריון לחיפה...לאחר חיפושים לא פשוטים מצא את בית שפינוזה... ידיעה שהופיעה במדור "ניצוצות חיפה"
ומכתב שנשלח לאולפני הרצליה בו ניסה מר שקמוני לעניין את האולפנים בהפקת סרט על שפינוזה.
מסמכים ופריטים נוספים נמצאים כאמור בארכיון "אבא חושי" הכנת הסקירה: עדינה צור-ג'יג'י