ECLAP 2012: Conference on Information Technologies for Performing Arts, Media Access and Entertainment
7-9 May 2012 – Convitto della Calza, Firenze, Italy

בחודש נובמבר 2011 הוזמנה שרון שפירא-גלאובך על ידי מתאמת ארגון ECLAP לפרסם מאמר ולהציג את פרויקט מאגר ארכיוני התיאטרון של הספריה בכנס הבינלאומי הראשון של הארגון. הכנס לווה בפרסום אקדמי של קובץ מאמרים בהוצאת הספרים של אוניברסיטת פירנצה - Florence University Press. מצורפת לעיונכם סקירתה המעניינת בנושא.

ארגון ECLAPECLAP (European Collected Library of Artistic Performance) הינו פרויקט רחב מימדים של מדינות האחוד האירופאי, שעניינו שימור והנגשה של מורשת תרבות אירופה בתחום אמנויות המופע (performing arts) באמצעים דיגיטליים.
הארגון אמון על הבניית הקשרים הנחוצים בין מוסדות העוסקים בתחום כגון ספריות, ארכיונים, מוזיאונים, וכיוב' ומבקש ליצור תשתיות טכנולוגיות מתאימות לשימור ולהנגשה ארוכי טווח. כמו כן, מספק ארגון ECLAP תיעוד והמלצות של best practice לשימור והנגשת החומרים, וכן פורטל מורכב להעלאת החומרים לאינטרנט ולשילובם במאגר ה-Europeana (המאגר הדיגיטלי של האיחוד האירופאי לחומרי מורשת תרבות – מאגר אדיר מימדים ועתיר השקעה המונה מיליוני פריטי מידע).

 כנס ECLAP 2012
מטרתו המוצהרת של הכנס היתה לשמש פורום ליצירת שתופי פעולה ולהצגת תוצאות.
כמו כן, הכנס ביקש להציג מבט-על על הפעילות העכשווית המתבצעת בעולם בנוגע לאוספים הדיגיטליים בתחום אמנויות המופע. הכנס התמקד בארבעה חתכים נושאיים של-best practice: כלים של/ל יצירת ספריות דיגיטליות, אמצעי חינוך ומחקר, סוגיות של זכויות יוצרים, ומורשת תרבות בהיבטיה הטכנולוגיים.

הכנס נערך במשך שלושה ימים מלאים והוצגו בו כ- 40 הרצאות ופרויקטים. השתתפו כ- 200 איש ממרבית מדינות האיחוד האירופאי כמו גם מארצות הברית (ואני מישראל).
מבחינת ארגון התכנים חולקו הרצאות הכנס לארבעה מסלולים:
1. מסלול כללי שהתמקד באמנויות המופע ומדיה (General track on performing arts, media access and entertainment)
2. מסלול שהתמקד בתיעוד ובמטאדטה (Authoritative metadata vs. User generated content)
3. מסלול שהתמקד בגישה פתוחה (open access)
4. מסלול שהתמקד בחינוך (Educational services for the performing arts)
הרצאתי שויכה למסלול המטאדטה ולוותה במאמר שפורסם בקובץ המאמרים של הכנס  - לדברי עורכי קובץ המאמרים, התקבלו לפרסום 36% מתוך כלל המאמרים שהוגשו לשיפוט.

הרצאתי בכנס:
A Database for Israeli Theater Archives (DITA) in the University of Haifa Younes & Soraya Nazarian Library

 תגובות הקהל
הצגת פרויקט מאגר ארכיוני התיאטרון של הספריה עוררה במשתתפים עניין רב, ובעקבותיה נוצרו קשרים רבים כבסיס לשיתופי פעולה עתידיים עם ארגונים ספציפיים (בעיקר מוסדות אקדמיים מארה"ב ומאיטליה) ובפרויקטים שונים של האיחוד האירופאי.

התגובות להצגת הפרויקט התמקדו בעיקר בהתפעלות מהקשר ההדוק בין התשתית התיאורטית עליה מבוסס הפרויקט, יישומיה המעשיים, והבאתה לכדי "מוצר מידע" באמצעים ספרניים/מידעניים עכשוויים. כמו כן, הובע עניין רב בחומרים עצמם ובשילובם במסגרת מאגרי הספריה הדיגיטלית הכלל-אירופאית – ה-Europeana.

הערכה רבה במיוחד הובעה מצד אנשי מקצוע מתחומים שונים לתוצאות העבודה שאנו משקיעים ביצירת רשומות התיעוד של הפריטים הדיגיטליים והנגשתן לקהל, השקעה המתבססת על ניתוח והיכרות מעמיקה הן עם החומרים עצמם והן של צרכי המשתמשים, ולא רק על יכולות טכנולוגיות אוטומטיות בתחום המחשוב.

 תוצאות מיידיות של השתתפותי בכנס
1. ספריית אוניברסיטת חיפה הוזמנה כשותפה לפרויקט חדש של האיחוד האירופאי – Europeana Muses המוגש בימים אלה לתקצוב של ה-European Commission
2. קיבלתי מספר הזמנות לכתיבת מאמרים על פרויקט ארכיוני התיאטרון בפרסומים שונים (חלקם אקדמיים וחלקם פופולאריים)
3. ספריית האוניברסיטה זכתה לשבחים רבים על העבודה המקצועית המתבצעת במסגרתה בתחום שימור דיגיטלי של מורשת תרבות
4. חומרי שימור מורשת ישראל (ביניהם חומרי ארכיוני התיאטרון) הכלולים בדף האוספים הדיגיטליים של הספרייה נחשפו לקהל מגוון של מתעניינים העוסקים בתחום
5. פעילות האוניברסיטה ופעילותה המקצועית של הספריה נחשפו לפורום רחב של חוקרים ואנשי מקצוע
6. נוצרו קשרים מקצועיים לשיתופי פעולה עתידיים בין ספריית אוניברסיטת חיפה למוסדות וארגונים שונים בעולם בתחום שימור נכסי תרבות והנגשתם
7. הכנס אפשר לי למקם את העבודה הנעשית בספריית האוניברסיטה בנושאי שימור מורשת תרבות, בהקשר הרחב של הנעשה בתחום זה בעולם. נראה כי הפעילות המתבצעת בספריית האוניברסיטה משתלבת היטב בהתפתחויות הכלל עולמיות בתחום, הן מבחינת תשתיות וסטנדרטים טכנולוגיים והן מבחינת התכנים.
להערכתי, אנחנו מתבלטים במיוחד בהבניה של תשתית תיאורטית-מקצועית ישימה, באמצעות שימוש בכלים ספרניים המותאמים לעולם המידע העכשווי. תשתית זו באה לידי ביטוי בעומק המחקרי/אקדמי של המוצר הסופי אותו אנו מציעים לקהל המשתמשים; בהיבטים המקצועיים המורכבים של תשתית זו הביעו השומעים עניין רב במיוחד.

 סכום
הכנס תרם רבות להשכלתי המקצועית (כמו גם לגאוותי המקצועית) ואפשר לי להיחשף, ללמוד ולהסיק מסקנות מעשיות משלל האספקטים הטכנולוגיים והספרניים הקשורים לתחום השימור הדיגיטלי של נכסי תרבות, כמו גם באשר למקומן של ספריות אקדמיות בעולם מגוון זה. כמו כן, היתה זו הזדמנות ממוקדת להציג את פירותיה של העבודה המקצועית המתבצעת בספריית אוניברסיטת חיפה בפורום של שותפים קרובים לעניין ולתוכן.
אני מרגישה בת מזל, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית, על שהספריה והאוניברסיטה מצאו לנכון לאפשר את נסיעתי לכנס גם בזמנים כה מורכבים מבחינה כלכלית, ומבקשת להודות מקרב לב לכל המעורבים בדבר:
להנהלת ספריית יונס וסוראיה נזריאן, לראש תחום מדיה בספריה, למשפחת בוכסוויילר ולאגף משאבי אנוש של אוניברסיטת חיפה.

 הכנת הסקירה: שרון שפירא-גלאובך, תחום מדיה

לראשונה בישראל מתארח באוניברסיטת חיפה כנס איגלו -  IGeLU Conference
איגלו הוא ארגון משתמשים בינלאומי של מערכות אקס ליבריס. הארגון מייצג כ300 מוסדות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר ב40 מדינות בעולם (חברת אקס ליבריס היא חברה בינלאומית שהוקמה בישראל ונותנת פתרונות ארגון מיון וחיפוש מידע במערכות הספריה).

הכנס מתקיים בכל שנה במדינה אחרת ואנו גאים באוניברסיטת חיפה (באמצעות נציגי הספרייה) שנבחרה השנה לארח את הכנס, לראשונה בישראל. 
המשתתפים מתארחים בבתי המלון בחיפה והאוניברסיטה נרתמה לארח כמה מהם גם במעונות בקמפוס.
באי הכנס 420 במספר הם אנשי מערכות מידע מספריות מובילות בעולם. בין המדינות ששלחו נציגים ניתן למנות את מדינות אירופה, אוסטרליה, ניו זילנד, ג'מייקה, יפן, פינלנד, ארצות הברית, איי ברבדוס, מקסיקו, ניגריה, נורווגיה, דרום אפריקה, וייטנאם, דנמרק, סינגפור, קנדה, איסלנד, ברזיל וישראל.

לכנס שני חלקים מרכזיים, הראשון כולל הרצאות משתמשי המערכות מרחבי העולם שיעידו על  חווית המשתמש, משוב ממשתמשי הספריה ופיתוחים מקומיים של הספרייה במערכת.
בחלק השני תוצג מפת הדרכים של חברת אקס ליבריס הכוללת פיתוחים עתידיים למערכות קיימות ופיתוח מערכות חדשות. עוד יכלול הכנס  אירועים חברתיים, בחירות להנהלת הארגון, מפגש של משתמשי המערכות עם המפתחים ופגישות של קבוצות העבודה הבינלאומיות של כל מערכת, ליצירת מערך בקשות לפיתוחים נוספים.

הכנס התקיים בין התאריכים 11 עד 16 בספטמבר 2011. באוניברסיטת חיפה.

לתמונות 

ב-19.9.2011 התקיים באודיטוריום הספריה באגף החדש יום העיון "ספרים הם לא רק סיפורים" כיוונים וקהלים חדשים בספריית הילדים.
במהלך יום העיון הודגשו האפשרויות הגלומות בשימוש בספריית הילדים להקניית אוריינות מידע לקהלים מגוונים, הוצעו כלים למתן ערך מוסף ובלעדי לשירותי הספריה, הודגם המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער והוצג מפתח חיפה למאמרים בעברית.


תוכנית ההרצאות:

ד"ר רחל בן-כנען, ראש התוכנית ללימודי מידענות וספרנות באוניברסיטת חיפה, ציינה את חשיבות הספריות והספרנים כסוכני תרבות והשכלה.

יסמין אלעד, מפתחת ומנחה סדנאות והפעלות בספריית הילדים, הציגה פעילויות בספריה עם ספרי מידע לילדי הגן והקניית מיומנויות מידע לילדי כיתות יסוד, תוך הדגשת החוויה וההנאה המשולבת בלמידה והעשרה.

ד"ר טטיאנה דרובצקוי, מפתחת אוסף ספריית הילדים, סיפרה על הפעילות שמתקיימת מדי קיץ עם תלמידי אולפן בספריית הילדים, ותארה את ההתרגשות של הסטודנטים בגילוי של ספרי ילדותם שתורגמו לעברית ואת חיזוק שליטתם בעברית כשהם קוראים בהם ומציגים אותם לפני הכיתה.

יסמין אלעד הציגה את הפעילות לבני נוער בעלי פיגור בינוני הנערכת מדי שבוע בספריית הילדים והציעה דוגמאות לפעילויות עם ספרים מאוירים תוך שימוש בעזרים ויזואלים לעידוד בחירה עצמאית של התלמידים. למצגות והקלטת אודיו של ההרצאות  חלק הראשון

 הכנת הסקירה: יסמין אלעד ותמי צוק צילום: ג'ני כרמל

מזה שנים רבות מארגנת הספרייה יום עיון בכנס המידע - "טלדן" ומבקשת להביא  באמצעותו לקהל המשתתפים חידושים והיבטים מגוונים בנושא עולם הספריות ותרבות המידע.
השנה פנינו להעברה חזותית של התכנים, לתכנים האור-קוליים והחזותיים ולישומם בספרייה במוזיאון ובערש התרבותי והמחקרי בכלל.
במושב נדון בין השאר על מקום הטקסט בעידן ההעברה החזותית, נתאר קורס מתוקשב שנבנה בספרייה באמצעות סרטונים, אוספי וידיאו ותמונות ונדבר על הערך החינוכי חברתי של תיעוד וקולנוע תיעודי בפרט.

בחלקו השני של יום העיון יושם דשג על נושא האינפוגרפיקה: המחשה חזותית של מידע, באמצעות איורים, תרשימים, תצלומים.

להתראות ביום רביעי 8.5.2013 בכנס המידע 2013

חלק ראשון: עדינה צור ג'יג'י.
פורום הספרנים המטפלים בספרים נדירים נוהג להיפגש מספר פעמים בשנה, כל פגישה מוקדשת לנושא אחר הקשור לעבודה בחמרים נדירים. ביום שלישי ה-3.5.2011 ארגנתי מפגש לחברי הפורום באגף החדש בספריה שלנו. במפגש השתתפו בין השאר ספרנים מאוניברסיטת בן גוריון, ירושלים, תל אביב, בר אילן, בית אריאלה והספריה התורנית ברמת גן .
את יום העיון פתח המנהל האקדמי של הספריה פרופ' יוסי ציגלר מהחוג להיסטוריה כללית. פרופ' ציגלר דבר על פיסיונומיה בכתבי יד לטיניים, 1200-1500. הפיסיונומיה (אומנות פיצוח אישיותו של אדם על ידי ניתוח סימנים בגופו) הקדם-מודרנית אותה הוא חוקר תוך דגש על המקורות הלטיניים (כתבי יד ודפוסים מוקדמים) המשמשים אותו במחקר.
הוא פתח בדברי מבוא על גילויים מחדש במאה ה- 12 של המקורות הפיסיונומיים העתיקים (טקסטים פסאודו-אריסטוטליים לצד טקסטים משלהי העת העתיקה), והסביר כיצד נוצרה על בסיס תרגומים חדשים ללטינית מסורת ימיביניימית של שיח מדעי עשיר בתחום.

בהמשך תיאר פרופ' ציגלר חלק מהמקורות הלטיניים בהם משתמש למחקריו, מספר הפיסיונומיה של מיכאל סקוטוס, אסטרולוג החצר של הקיסר פרידריך השני בסביבות 1230 (במהדורת דפוס מוונציה, 1474) , ועד ספר הפיסיונומיה של רולנדוס סקריפטוריס, דיקן הפקולטה לרפואה בפריס סביב 1430 (בכתב יד מליסבון). בניגוד למסורת העשירה במאות ה- 16 וה-17 של ליווי הטקסט הפיסיונומי באיורים שמתרגמים את התיאור המילולי לתמונה, הפיסיונומיה המלומדת עד 1500 היא טקסטואלית.

ההרצאה מרתקת נוספת היתה הרצאתו של פרופ. מנחם קלנר מהחוג להיסטוריה של עם ישראל. : "ספרים נדירים וסיפוריהם"
ההרצאה עסקה בפילוסופיה יהודית של ימי הביניים. פרופ' קלנר הזכיר שני פילוסופים יהודים מהתקופה: הרלב"ג והרמב"ם. ודיבר על התאמה הרעיונית של הפילוסופים הללו להשקפה החרדית המסורתית של אותה תקופה. פרופ' קלנר הזכיר בדבריו את הפולמוסים שכתביהם עוררו. למעשה אם לא התעוררו פולמוסים - אזי לא התעמקו ברעיונות ולא קראו עד תום את הטקסטים.
לדוגמה הביא פרופ. קלנר את דברי הרב משה פיינשטיין ז"ל - פוסק בעולם החרדי המהלל את ספר פרוש הרלב"ג על חמישה חומשי תורה. להנחת פרופ. קלנר אין שום סיבה הגיונית שרב פינשטיין ירצה לשבח את הספר הנ"ל.
פרופ. קלנר העלה השערה שהרב לא קרא את הפירושים הנ"ל - הרלב"ג נכנס ל"מקראות גדולות" ובעקבות כך התקבל כקונצנזוס. במהלך הרצאתו תיאר בפנינו פרופ' קלנר מעניינים ומרתקים על האופן שבו הגיעו לידיו ספרים נדירים.

חלק שני - פלורה הראלי, אורה זהבי ושרון שרון שפירא-גלאובך תחום מדיה

הגב' עדינה צור-גיגי, מארגנת יום העיון לחברי פורום הספרנים המטפלים בספרים נדירים, פנתה אלינו, ספרניות תחום המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה, בבקשה להציג את העשייה הדיגיטלית המתבצעת בספריה בנוגע לחומרי ספריה מיוחדים.

בחרנו להציג את העשייה הדיגיטלית המתקיימת בתחום המדיה משלושה היבטים: מבט כללי ועקרוני על תכני העשייה הדיגיטלית ועל המערכת הטכנולוגית באמצעותה מנוהל המרכז למדיה דיגיטלית של הספריה; הצגת מאגר נושאי המושתת על דיגיטציה של חומרי ארכיונים פיסיים; והצגת התמודדות הספריה עם שני סוגים של ארכיוני תמונות הסטוריות.
הרצאתה של אורה זהבי, ראש תחום המדיה, סקרה את האוספים הדיגיטליים של הספרייה והפעילות בתחום.

הסקירה הציגה את מערכת ניהול האובייקטים הדיגיטליים של הספריה, מערכת דיגיטול (DIGITOOL) ואת סוגי התכנים הדיגיטליים בהם עוסק תחום המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה. בסקירה הוצגו העקרונות המנחים את יצירת הפרויקטים עצמם כמו גם הקשרים ההדוקים שלהם לפעילות האקדמית של האוניברסיטה, הן ככלי מחקר כשלעצמם והן כאמצעי לימוד והוראה.
ההרצאה לוותה במצגת שסקרה את האופנים בהם מנוצלות יכולות שונות של מערכת דיגיטול לטובת הנגשת החומרים הכלולים במרכז למדיה דיגיטלית והתאמתם לצורכי המידע של המשתמשים.

הרצאתה של שרון שפירא-גלאובך הציגה את פרויקט המאגר הארכיוני הדיגיטלי לתיאטרון בישראל. ספריית אוניברסיטת חיפה יצרה מאגר מידע מרובה פורמטים (טקסט, חומרים גרפיים, תמונות, אודיו ווידאו) הכולל את האובייקטים עצמם ואת רשומות המטאדטה העשירות מאד שלהם. המאגר מוקדש לתכני ארכיוני תיאטרון בישראל ויצירתו כוללת את המרת החומרים הפיסיים שנשמרו בארכיוני תיאטרון לפורמט דיגיטלי, את קיטלוגם ואת השמשתם לקהל לצורכי לימוד ומחקר.
ההרצאה התמקדה בהצגת הצרכים הספציפיים של מאגר העוסק בתחום התיאטרון, בהצגת השיקולים שהובילו לקביעת המבנה הלוגי של המאגר ובהצגת השיקולים המקצועיים ליצירת רשומות המטאדטה הייחודיות שלו.

הרצאתה של פלורה הראלי חתמה את חלקו של תחום המדיה ביום העיון והציגה את התמודדות הספריה בעבודה על שני פרויקטים של תמונות היסטוריות: הפרויקט הראשון הוא פרויקט חיפה וסביבתה והשני הוא ארכיון התמונות של האגף לקשרי צבור ופתוח משאבים של אוניברסיטת חיפה. שני הפרויקטים מתקיימים תחת קורת הגג של הספריה אולם מכיוון שהמקורות המספקים את החומרים לפרויקטים שונים זה מזה בתכלית השינוי, נדרשו מהספריה פיתוחים שונים על מנת שתוכל להעמיד את החומרים לרשות המשתמשים בצורה מיטבית ובארגון אחיד של החומרים.

פרויקט חיפה וסביבתה הוא פרויקט המתמודד עם תמונות היסטוריות של העיר חיפה וסביבתה. התמונות הנכללות בפרויקט נתרמות לספריה על ידי גופים ציבוריים, כגון: המחלקה לשימור אתרים של עירית חיפה, מוסדות חינוך, כגון: בית הספר הריאלי העברי בחיפה, וכן אוספי תמונות של צלמים ואנשים פרטיים. הספריה היא זו הסורקת, המקטלגת ומארגנת את החומרים על פי סטנדרטים מקצועיים ויוצרת את רשומות המטאדטה של האובייקטים הדיגיטליים. ייחודו של הפרויקט נובע מהעובדה כי למעשה, הספריה בונה ארכיון דיגיטלי שאינו קיים כארכיון פיסי.

פרויקט התמונות של האגף לקשרי צבור ופתוח משאבים של אוניברסיטת חיפה הוא פרויקט המתמודד עם ספק חומרים שאינו הספריה. התמונות הכלולות בו נסרקות ומתועדות על ידי אדם שאינו ספרן (בשונה משאר הפרויקטים הכוללים תמונות במרכז למדיה דיגיטלית). לצורך ארגון ותיעוד סדור של החומרים בנתה הספריה פלטפורמה מיוחדת המאפשרת לכוח אדם שאינו ספרני לתעד את התמונות על פי סטנדרטים ספרניים מבלי שידרשו להכשרה ספרנית מקצועית. זהו פתוח ייחודי של הספריה והוא משמש מודל עבודה לפרויקטים נוספים של הספריה כגון פרויקט הארכיון הדרוזי.