פרידה מהסטודנטים הסיניים
לג'יאן וצ'י היקרים
אשר באו אלינו ממרחקים
לעזור בפענוח סוד הספרי...ם
הכתובים בשפת סתרים.
לולא הייתם מגיעים
היו הספרים נשארים בלתי פתורים,
זה על גבי זה שכובים
במרתפי הספרייה החשוכים.
בזכותכם, הספרים מהחושך לאור יוצאים
את כריכתם העייפה מבריקים וזוקפים
מסתדרים אט, אט על המדפים
ומתפנים לקבלת קוראים
וכמו הספרים, גם אנו את קומתנו זוקפים
צופים בכם בעבודתכם, משתאים ומחייכים,
ואולי מדי פעם תוהים
האם לא אתם לכינוי "עם הספר" ראויים
אז בשם נירה, הספרים וכל צוות הספרנים
לשניכם אנו מודים
והאמת שקצת מצטערים
שכה מהר אתם עוזבים
ג'יאן וצ'י היקרים
שחוזרים למרחקים
לכם אושר והצלחה אנו מאחלים
שתזכו לחיים ארוכים ומאושרים
ו.. להרבה הרבה ספרים.
ברכות לקרן ברנר ושרון טל על פרסום מאמרן
חדש במפתח המאמרים בעברית: הגבלה למאמרים שפיטים
מעתה ניתן להגביל את החיפוש במפתח לכתבי עת שפיטים. אפשרות זו קיימת בממשק המפתח הישן, במערכת חיפוש אחד וגם מתוך מסך החיפוש באנגלית.
במסך החיפוש בחרו באפשרות "מאמרים מכ"ע שפיטים - Peer Reviewed".
מכיוון שהבסיסים לחיפוש במפתח הולכים ומתרבים מצאנו לנכון להבהיר אילו כתבי-עת כלולים בסטים העיקריים:
- כל המאגרים - כולל את כל החמרים הנמצאים במפתח.
- מפתח חיפה למאמרים מכתבי עת - כולל את כל כתבי העת להוציא עיתונות יומית.
- מפתח חיפה לכ"ע אקדמיים ומחקריים - כולל כתבי עת היוצאים לאור על ידי מוסדות מחקר וגופים אקדמיים.
- מפתח חיפה לכ"ע אקדמיים, מחקריים ומקצועיים - כולל כתבי עת היוצאים לאור על ידי מוסדות מחקר וגופים אקדמיים וגם את כתבי העת המתפרסמים ע"י ארגונים ואיגודים מקצועיים.
- מאמרים מכ"ע שפיטים - Peer Reviewed - כולל כתבי עת שהמאמרים המתפרסמים בהם ניתנים לשיפוט לפני הפרסום.
השיפוט, או בקרת עמיתים, הוא הליך בו מערכת כתב העת מעבירה את המאמר ל"שיפוט עמיתים" (peer review), אנונימי בדרך כלל, של עורכים ומומחים בתחום שהמלצותיהם קובעות אם המאמר יתפרסם בכתב העת והאם נדרשים המחברים לערוך בו תיקונים ושינויים.
כדי ליצור את הסט של כתבי עת שפיטים נעזרנו במידע המתפרסם בגיליונות כתבי העת, באתרי האינטרנט שלהם ובעת הצורך נערכו גם בירורים טלפוניים עם העורך.
רוב כתבי העת הכלולים בסט זה נמצאים גם ב מפתח חיפה לכ"ע אקדמיים ומחקריים אך כלולים בו גם מספר כתבי עת מקצועיים כמו "הרפואה", "כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק - ijot" ואחרים השולחים את המאמרים לשיפוט עמיתים לפני הפרסום.
סט זה, של כתבי-עת שפיטים, מוגדר ברמת כתב העת ולא ברמת המאמר הספציפי. כתמיד, יש להעריך כל מאמר לגופו כדי לקבוע האם ניתן להסתמך עליו בעבודה אקדמית. יש לקחת בחשבון שגם בכתבי העת השפיטים מתפרסמים מאמרים שהם ראיונות, הבעת דעות או סקירות למיניהן ואינם מבוססים בהכרח על מחקר.
הכנת הסקירה: נטע סטרלסקי-ויסמן, עורכת המפתח לכתבי-עת בעברית
קול אחיות מסדר הכרמליטים מגיע לספרייה...
שיתוף פעולה חדש וייחודי נרקם בין אחיות המנזר הכרמליטי בחיפה לספריה. הקשר האישי נוצר עת ביקשו הנזירות מידע לגבי שימור פיזי. בפגישה הצגנו לפניהן את פעילות השימור והדיגיטציה שמבצעת הספריה במסגרת המרכז למדיה דיגיטלית. הנזירות הופתעו ושמחו לראות תמונות של מנזרן ואתרים נוצריים מעניינים אחרים מתקופות שונות.
הנגשתן הנוחה של התמונות דרך האינטרנט מאפשרת לנזירות להציגן גם לאחיותיהן לקהילה.
אישיותן הנעימה והעניין המשותף לגבי שימור ידע, המשמעות שלו לקהילה ולקהיליות יעודיות הפכו את המפגש למרתק במיוחד וזרעו את הזרעים לפרוייקט משותף.
פנייה של חוקר לגבי כתב עת La Voix de Notre-Dame du Mont-Carmel העלתה את הרעיון לבקש מהנזירות לסרוק ולהעלות את כתב העת כקבצים דיגיטלייםהמאפשרת את הנגשתו לכלל. האחיות הסכימו ברוב טובן לתת לספרייה את הכרכים שבידן מתוך רצון לתרום ללימוד ולמחקר ומתוך תחושת השייכות שלהן לקהילה החיפאית ולקהיליית האוניברסיטה.
דיגיטיזציה של כתב עת היסטורי זה מאפשרת את הנגשתו בו זמנית למשתמשים שונים לא רק ברמה הארצית אלא גם ברמה הבינלאומית. החזרת החומר המקורי למנזר הכרמליטי נעשתה כמובן מיד עם סיום הטיפול בחומר הפיזי. גישה זו מקיימת ושומרת על החומר המקורי מפני בלייה ומגשימה את מטרות שימור המורשת וההיסטוריה של המסדר הכרמליטי המהווה אינטרס משותף לאחיות ולספרייה. בימים אלו הקבצים עוברים את הטיפול הספרייתי המתאים מבחינת העשרת המטהדאטה ובקרוב יועלו לרשת.המפגשים עם האחיות ובראשן אם המנזר, האחות אנג'לה הולידו פרוייקט נוסף: הספריה עוסקת כבר יותר מעשור בשימור והנגשה של תמונות המתעדות את ההיסטוריה של ארץ ישראל. לשאלתי הסתבר כי המנזר מחזיק בתמונות המתעדות את בנייתו של המנזר הנוכחי מ1934 וכן תמונות מוקדמות יותר מ1922 ממשכנן הקודם.
האלבומים כוללים תמונות ייחודיות של פרטים ופריטים מפנים המנזר שאינו פתוח לציבור הרחב כמו גם תיעוד הבנייה של המנזר האחיות הכרמליתיות ברחוב טשרניחובסקי שלא נראו לפני כן. האוסף התקבל למחלקת המדיה ועובר כעת את השלב הראשון בתהליך, שלב הדיגיטיזציה. להלן מספר דוגמאות. 
- למידע נוסף על מסדר הכרמליתיות
הכנת הסקירה: קרן ברנר, תחום מדיה
תרגם: יאיר דה מרקש
I am glad to report on several new and exciting projects that the Digital Media Center of the Younes and Soraya Nazarian Library, University of Haifa, undertakes in cooperation with the Sisters of the Monastery of Our Lady of Mount Carmel
השתלמות בתחום ספריות ילדים ונוער - באיזור קרויצברג-פרידריכשיין שבברלין
בהשתלמות מיוחדת זו ניתנה לנו ההזדמנות להכיר מקרוב ומבפנים את מערכת הספריות הציבורית, לצפות בהפעלות ופעילויות ובעיקר - להכיר אישית אנשים נפלאים - את אנשי הצוות המקצועי, ספרנים עמיתים בברלין.
תוכנית ההשתלמות נתפרה במיוחד עבורנו על-ידי גב' קתרין סיוולד, מנהלת סניף ספרייה ציבורית לילדים ונוער, ומטרתה להציג בפנינו את הספריות באזור קרויצברג-פרידריכשיין שבברלין, אחד מ-12 האזורים המהווים את ברלין רבתי.
אזור קרויצברג-פרידריכשיין, שבו גם התאכסנו, מונה אותה כמות אוכלוסייה לערך כמו זו של חיפה. זהו איזור מיוחד במינו, הכולל אוכלוסיית מהגרים רבה במעמד סוציו-אקונומי נמוך, (במיוחד מטורקיה אך גם ממדינות ערב, אפריקה ואסיה), יחד עם אוכלוסיה צעירה ובוהמית, ומשפחות צעירות מקומיות. ככלל, הרובע מוגדר לעתים כ"ברלין האלטרנטיבית", מה שניכר אפילו תוך כדי טיול רגלי ברחובות שהוא חוויה בפני עצמה - של צפייה ב"תפאורת" התלבושות המגוונות, המסעדות הייחודיות, הגלריות, חנויות הספרים העצמאיות, וכמובן - הגרפיטי. וכך - אחד האתגרים המרכזיים שאיתו מתמודדות הספריות הוא ריבוי תרבויות ושפות. מבחינה זו ישנו דמיון לאוכלוסייה המגוונת שמשתתפת אצלנו בהפעלות שבספריית הילדים.
סניף הספרייה בקרויצברג שהמנהלת שלו, גב' קתרין סיוולד אירחה אותנו. נחשבת לספרייה העתיקה ברובע.
הפעילות היא בחינם, כאשר בסיומה הילדים בוחרים ספרים להשאלה, וכאשר תקציב הספרייה נגזר בחלקו מכמות המבקרים והמשאילים. הספרים יישארו בגן או בכיתה, ולעתים גם יילקחו הביתה, זאת עד הביקור הבא של הכיתה בספרייה.
האוסף לגילאים הצעירים כולל ספרים רבים שהם דו-לשוניים ורב-לשוניים. ישנה גם הכשרה מיוחדת לאמהות מתנדבות בגני הילדים, המספרות באופן קבוע סיפורים וספרי ילדים בטורקית לילדי הגן.
הספרייה המרכזית ברובע הנמצאת בברלין המזרחית לשעבר. הספרייה שופצה לאחרונה (החזית המשופצת שנוייה במחלוקת)
נראה ששלטונות אזור קרויצברג-פרידריכשיין מודעים מאוד להיבטים חברתיים ושמים דגש על עקרונות של נגישות מירבית ושוויונית לספרים וספריות לכל חלקי האוכלוסיה. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי למרות שהספריות מעוצבות ויפות, אין מחשבים רבים או שימוש בטכנולוגיות חדישות במיוחד. וכמו כן - גם שם שמענו מהספרנים תלונות על קיצוצים, ועל סגירת מספר ספריות בשנים האחרונות, כך שהבעיות אינן רק אצלנו.
לסיכום - יותר מכל דבר אחר התרשמנו מהמאמצים, ההשקעה והרצון הטוב של הספרנים שעובדים בתנאים לא פשוטים ועם אוכלוסיות מגוונות, אשר אירחו אותנו בחמימות יוצאת מן הכלל, שיתפו, הקשיבו וענו לכל שאלה וגילו סקרנות ועניין בחיפה ובישראל.
הכנת הסקירה: יסמין אלעד ותמי צוקסיכום מפגש הפורום ארצי לספרנים המטפלים בספרים הנדירים
הרצאה ראשונה מאת הרב יעקב מדן - בין מרטין לותר לרב יוסף קארו.
הרב יעקב מדן הוא ראש ישיבת הר עציון ואחד האישים הבולטים בדור הביניים של הציונות הדתית. מלמד גמרא, תנ"ך ומחשבת ישראל בישיבתו ובמוסדות נוספים. הרב מדן הוא גם מחברם של מספר ספרים ומאמרים רבים בנושאים שבהם הוא עוסק. בהרצאתו תאר הרב מדן את השפעתם של השינויים בדרכי שימור הפצת והעברת המידע באמצעות עיון במפעלם של שני אישים שונים שפעלו בראשית השפעת הדפוס. מרטין לותר באומות העולם, ולהבדיל, רבי יוסף קארו , הצעיר ממנו בארבע שנים, בעם ישראל.
מרטין לותר ידוע בעיקר כמחולל התנועה הפרוטסטנטית בנצרות. עם זאת, יש הרואים בו, בעקבות הפילוסוף הגל, את מבשר המודרנה. המודרנה קוראת תגר על הסמכות הדתית ועל המסורת ושואפת לפתח גישה ביקורתית ורציונאלית. ככזו, היא אף רואה בממסד הדתי, הנשען על סמכות ועל מסורת ומכיל בתוכו ממדים לא רציונליים ולא מדעיים, מחסום העומד בפני דרכה.
קווים אלה מאפיינים גם את מפעלו של לותר- הוא ערער על המסורת הקתולית ועל סמכותו המוחלטת של האפיפיור וקרא למאמינים לפתח את חייהם הדתיים בעצמם בלא להזדקק לסמכויות על כלשהן [אמנם, בד בבד עם ערעור סמכות האפיפיור חיזק לותר את סמכות השלטונות - אם מתוך אמונה כנה, אם מתוך הצורך למנוע אנרכיה שעלולה הייתה להיווצר כתוצאה מהתמוטטות הסמכות הדתית, ואם מתוך שאיפה למשוך את השליטים לצדו]. לדפוס, שהחל אז להיות נפוץ יותר ויותר, היה תפקיד מכריע בהתפשטות תנועתו של לותר.
בתחילת דרכו כרפורמטור חיבר לותר את 95 התזות שלו, שהכילו את עקרונות דרכו, ותלה אותם על דלת הכנסייה שאותה ניהל. מאן דהו הדפיס את התזות והפיץ אותן באלפי עותקים, בכך החלה, למעשה, התנועה הפרוטסטנטית. בהמשך, תרגם לגרמנית את התנ"ך ואת האוונגליון, שנפוצו עד אז בעיקר בלטינית והיו מובנים, בדרך כלל, לכמרים בלבד והפך אותם לנגישים לציבור. גם כאן סייעה בידו המצאת הדפוס שאפשרה את הפצתו המהירה והרחבה. יש לציין שתרגומו של לותר נעשה מן הנוסח היווני לא מן הוולגטה הלטינית. נוסח הוולגטה הוא נוסח שהותאם לתפישות הקתוליות ופעמים רבות אינו משקף את המקור המקראי, הנוסח היווני הוא מדויק יותר וכזה גם תרגומו של לותר. גם בעולם היהודי גרם הדפוס למהפכה בעולם התורני. המקורות הפכו לנגישים יותר, מתוך כך, החלו הפוסקים להשתמש ביותר מקורות וממילא גם ה'תשובות' הפכו לארוכות יותר.
באותה תקופה פעל גם מרן רבי יוסף קארו, מחבר ה'בית יוסף' וה'שולחן ערוך'. חיבוריו אלה אפשרו רכישת ידע הלכתי רחב בקלות יחסית ועם הדפוס שסייע להתפשטותם הפכו את היכולת לפסוק הלכה לנחלת חוגים רחבים יותר. בכך פיתח ה'שולחן ערוך', בסיועו של הדפוס, מגמות של הפחתת התלות בסמכות חיצונית. מגמה זו לא הייתה מובנת מאליה, כך למשל, כותב רבי שלמה לוריא, בעל 'ים של שלמה', כי בעקבות ה"שולחן ערוך" - "רבו הנסמכים ומעטו היודעים". קבלת ה"שולחן ערוך" כספר פסיקה מרכזי נושאת אף היא, אפוא, אופי "מודרני". הפסיקה יצאה מידיהם של יחידים בעל סמכות הנשענים על מסורת והפכה לנחלתו של ציבור גדול יותר הדפוס אמנם לא היה הגורם היחידי ליצירת ולהתפשטות ה"שולחן ערוך", תרמו לכך לא פחות השינויים דמוגרפיים וההתעוררות המשיחית שהתרחשו בעקבות גירוש ספרד, עם זאת ודאי שגם לו היה חלק מכריע בדבר. מהפכת הדפוס היא כאין וכאפס לעומת מהפכת המידע העכשווית, בה נעשות כמויות מידע אדירות לנגישות בקלות מדהימה. מציאות זו משפיעה בהכרח על עבודת הספריה ויש להיות ערים לכך.
הרצאה שנייה מאת הרב פרופ' יצחק קראוס - למי שייכת הספריה, לרבי או לחסידים, הפרשה המשפטית מסביב לבעלות על ספריית חב"ד.
הרב פרופ' יצחק קראוס הוא ראש מכללת יעקב הרצוג, חיבר, בין השאר, את הספר "השביעי", העוסק בדמותו, בחייו ובמשנתו של השביעי והאחרון לאדמורי חב"ד- לובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון. ישנן תפיסות שונות של הספריה, תפקידה ומעמדה, הן בנוגע לספריות בכלל והן בנוגע לספריות ספציפיות. תנועת חב"ד מציגה תפיסה יוצאת דופן של אוסף ספרים שבבעלותה, שככל הנראה אין לו אח ורע. מדובר באוסף הספרים שהיה בידיו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, ה"נשיא השישי" במינוח החבד"י, שעל הבעלות עליו נתגלעו חילוקי דעות בין נכדו היחיד של רבי יוסף יצחק, ברי (שלום דובער) גוראריה, שאינו איש חב"ד, לבין תנועת חב"ד וראשיה.
מנהל ספריית חב"ד, שלום דובער לוין, מתאר את הפרשה בספרו "ספריית ליובוויטש" ובחיבורו המוקדש כולו לה "דידן נצח". לוין מספר שכשהגיע לנהל את הספריה התברר לו שהיא מחולקת לשני חלקים - האחד, שאותו נבחר לנהל, מסודר ומקוטלג, נמצא ברשותו של הרבי, הרב מנחם מענדל שניאורסון, השני, שאינו מסודר, היה אוסף הספרים הנדירים של חמיו וקודמו בתפקיד, רבי יוסף יצחק שניאורסון ומנוהל בידי רבי חיים ליברמן, הידוע בכינוי רח"ל.
ספרייה זו הוחזקה בדירה בה גרו חתנו ובתו של רבי יוסף יצחק, הוריו של ברי, הרב שמריהו והרבנית חנה גוראריה, בבניין אגודת חב"ד, הידוע כ''770". בערך בשנת תש"מ [1980] ביקש רח"ל, אליו הצטרפה גם הרבנית גוראריה, מלוין שיחליף אותו גם בניהול ספרייתו של רבי יוסף יצחק, לוין שאל על כך במכתב את מעסיקו, הרבי, ר' מנחם מנדל. הרבי השיב לו שהדבר "מופרך" ועלול לערב גם אותו, את הרבי, ב"פוליטיקה" שאין הוא מעוניין לעסוק בה.
בשנת תשמ"ה [1985] שמו הספרנים לב לכך שספרים >החלו להעלם מספרייתו של רבי יוסף יצחק. לאחר שהוצבו מצלמות התברר שברי, שנהג מדי פעם לשבות בדירה בה חיו הוריו כשברשותו שתי מזוודות כבדות, שעל תוכנן לא ידע איש, נוטל מן הספרים ולוקח אותם במזוודותיו. >בתחילה, פנו הספרנים לרבנית חיה מושקא, רעייתו של הרבי ר' מנחם מנדל, אחותה של חנה, אמו של ברי. מאוחר יותר הוחלט לידע בכך את הרבי עצמו. >הרבי כינס את הגוף הנקרא "אגודת חסידי חב"ד" וטען בפניו כי במעשהו זה ברי ["הצד שכנגד" במינוח החבד"י] נלחם ב"אדמו"ר הזקן" [כוונתו למחולל תנועת חב"ד ואבי שושלת שניאורסון, רבי שניאור זלמן מלאדי]. >מאוחר יותר החל הרבי לדבר על כך בפומבי, הוא הורה לפנות לבית משפט פדרלי כדי להוציא צו שימנע מברי למכור את הספרים שבידו, עקב סירובו של ברי לדין תורה הוגשה נגדו תביעה נוספת בבית המשפט הפדרלי בה נדרש ממנו להשיב את הספרים שלקח ושאת חלקם כבר הספיק למכור.
ברי טען שבהיותו נכדו היחיד של רבי יוסף יצחק, הרי הוא היורש החוקי של הספרים. תנועת חב"ד טענה לעומתו שהאוסף מעולם לא היה רכושו הפרטי של רבי יוסף יצחק אלא של התנועה וממילא יש להשאירם ברשותה ולא להעבירם לברי. טענה זו גובתה במסמכים שנכתבו עם ייסוד האוסף ברוסיה ובנייר מכתבים של הספרייה שהודפס עם העברתה לריגה שבלטביה שבו בהם נכתב שכוונתו של רבי יוסף יצחק היא להקים ספריית מחקר ציבורית. נמסר, שרבי יוסף יצחק אף אמר לרח"ל שיש לרכוש עבור הספריה גם ספרי חול ואף ספרים אנטי דתיים כדי שתוכל למלא את ייעודה כספריית מחקר. מעניינת עדותה של הרבנית חיה מושקא בפני בית המשפט, עדות, שעקב גילה המתקדם ומעמדה נתנה בביתה, בה אמרה בין השאר ש"הרבי שייך לחסידים ולכן גם ספריו שייכים לחסידים". בית המשפט הפדרלי קיבל את טענת התנועה והספרים, שחלקם, כאמור, נמכר בינתיים, הוחזרו לידיה.
נטילת הספרים בידי ברי פורשה כאיום על מוסד ה"נשיאות" החבד"י בכלל והזכייה בבית המשפט הפדרלי כאישור שמימי להמשך פעילויות ההפצה ואף להגברתן, אישור שאף הוכר, באמצעות בית המשפט, בידי "אומות העולם".
תפישה זו התבטאה בין השאר בכך שתלמידי ישיבת חב"ד העבירו את המקום לימודם בזמן המשפט לבית המשפט, בקבלת ההודעה על הזכייה במשפט בשירה, בה חזר על עצמו הביטוי המדרשי "דידן נצח" שהפך לסיסמה חבדי"ת, בריקודי שמחה סוערים ובהגדרתה של הזכייה כ"נצחון" וכ"חרות".
כיום מצויים הספרים במקום שממנו נלקחו. ספרים שנותרו על שולחנו של רבי יוסף יצחק ביום פטירתו ונלקחו ממנו בידי ברי - לא הוחזרו למקומם במדף אלא, בהוראת הרבי, לשולחן ממנו נלקחו. עקב המאורעות, זכו הספרים זכו למעין הילה, כנראה אין מעיינים בהם ותפקידם העיקרי הוא במשמעות המיסטית שלהם.
לפנינו מקרה, כנראה ייחודי ויוצא דופן, של הענקת "קדושה" לאוסף ספרים, ושל ספריה שהיעוד העיקרי של שימורה אינו למדני, מחקרי או אספני, אלא מיסטי.
הרצאה שלישית מאת פרופ' שמואל גליק - הצנזורה בספרות השו"ת והחשיבות למהדורות השונות לספרות המחקר.
פרופ' שמואל גליק הוא ראש מכון שוקן למדעי היהדות. ידוע בפרסומיו על ספרות השו"ת, אותה הוא חוקר ומתעד.
הצנזורה בספרות השו"ת, הן זו החיצונית והן זו הפנימית, היא ייחודית ושונה באופייה מהצנזורה בספרות היהודית בכלל. בעוד בספרות התורנית בכלל נמחקו מאימת הצנזור ביטויים בודדים, בספרות השו"ת הושמטו תשובות שלמות.
בדרך כלל נעשתה צנזורה זו בחשאי בידי העורכים או המדפיסים והיא מגודרת כ'חיצונית' כיוון שהמניעים שלה לא היו יהודיים פנימיים אלא החשש מפני תגובת הסביבה הנכרית. התשובות שהושמטו עסקו בנושאים שחשיפתם עלולה הייתה לפגוע בקהילה - כגון דיני ממונות, חרמות, גיורים ושאר פעילויות שהיו אז בלתי חוקיות.
לפעמים תשובות אלה לא הודפסו כלל ולפעמים הושמטו רק ממהדורות מסוימות. כך, למשל, משו"ת הב"ח הושמטה תשובה ד הדנה בתקנה שנועדה למנוע, מסיבות ביטחוניות, היווצרות של שכונת מגורים יהודית ובסנקציות כלפי מפרי התקנה, דוגמא אחרת היא משו"ת מהר"מ אלשקר, שם הושמטה תשובה ד העוסקת בנערה שהמירה את דתה וחזרה ליהדות. אחד הדפוסים בו בלטה צנזורה מסוג זה הוא דפוס סדילקאב, אולם היא הייתה קיימת כמובן גם במקומות אחרים.
לפעמים, הודפסו התשובות ה'בעייתיות' אולם ננקטו אמצעים שונים להסתרתן מהצנזור - איחודן עם תשובות אחרות, העברתן לסוף הספר,מחיקת תמצית התשובה מהמפתח תוך השארתה בגוף הספר, השארת גיליון חלק במקום התשובה המושמטת, והוספת התשובה לגיליון הספר אחרי שעבר את ביקורתו של הצנזור.
צנזורה פנימית היא זו הפועלת, לפעמים בגלוי בידי אנשים שנבחרו לכך מטעם הציבור ולפעמים בחשאי מטעם המדפיסים, ממניעים יהודיים פנימיים - מחלוקת הלכתית אידאולוגית, הגנה על כבוד הבריות ושיקולים כלכליים ומסחריים.
דוגמא ידועה היא תשובת הרמ"א המקלה ב'סתם יינם' שהושמטה במהדורת אמשטרדם תע"א על רקע הפולמוס החריף שפרץ בנושא. השמטה זו הניעה בעל "חכמת אדם", ר' אברהם דנציג עצמו, לשער שתשובה זו, המופיעה במהדורות אחרות של שו"ת הרמ"א, היא מזויפת ואינה של הרמ"א.
דוגמא אחרת היא מתשובה של ר' אברהם דנציג עצמו. בתשובה הכלולה בספרו "חכמת אדם" הוא פוסק שנייר אינו מקבל טומאה, בספר מאוחר שלו, "נשמת אדם" הוא קובע שנייר מקבל טומאה, בהתאם לכך שונה הפסק גם במהדורות הבאות של "חכמת אדם". ה"חתם סופר" הכיר רק את המהדורה הראשונה של "חכמת אדם" ולכן תמה כאשר שמע שיש המייחסים לר' אברהם דנציג דעה לפיה נייר מקבל טומאה.
תשובה אחרת ש"הועלמה" היא תשובת ה"חתם סופר" שהודפסה בחוברת בשם "כוכבי יצחק" בידי נמענה ר' אלעזר הורביץ, המתירה לבצע "מציצה" באמצעות ספוג. עקב "פולמוס המציצה" נמנעו המדפיסים לכלול אותה בתשובותיו. הרב שמואל ואזנר מעיד בספרו "שבט הלוי" שראה את כתב היד המקורי של התשובה ואת הערת אחד ממשיכיו של תלמידי החתם סופר, הרשומה בגיליון התשובה, לפיה אין להדפיס תשובה זו.
בשו"ת "דברי דוד" של ר' דוד מלדולה מתוארת השמדת כל עותקי חיבורו של ר' אברהם סופינו, "קונטרס על עניין שבת החתונה" משום שהיה בהם, לדעת המשמידים, משום פגיעה בכבודם של חכמים אחרים. עותק יחיד של החבור, שנחשב לאבוד, נמצא במכון שוקן וממנו יצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק.
צנזורה מעניינת נעשתה בשו"ת "שאילת יצחק", מאת הרב יצחק קוסובסקי שחור. ספר זה, שיצא בבני ברק בשנת תשנ"ג, כולל גם כמה הספדים. בעוד על כל ההספדים נכתב במפורש על מי נאמרו, כלול בספר הספד "על אחד הרבנים" כשברור מתוכנו שהוא נאמר על הראי"ה קוק. במהדורת תשס"ו של הספר הושמט הספד זה לגמרי. לדברי המו"ל שנשאל על כך הדבר נעשה מטעמים מסחריים, כדי לאפשר את הפצתו גם בחוגים המתנגדים לראי"ה.
לתופעת הצנזורה בספרות השו"ת ישנן השלכות על בחירת המצאי של הספרייה. ישנה לפעמים נטייה להסתפק במהדורה אחת לכל כותר. ברם, כפי שהראנו, צנזורה, פנימית או חיצונית, עלולה ליצור שינויים, לפעמים מהותיים, בין המהדורות. רצוי, ואולי אף הכרחי, לכל הפחות כשמדובר בספרי שו"ת, להחזיק במצאי מספר רב ככל הניתן של המהדורות.
סיור בספרייה: הפגישה כללה גם סיור מודרך בספרייה, בהדרכתו של מנהל הספריה וחבר הפורום, ר' אהרון ביג'ל.
ר' אהרון עמד על הייחוד של הספריה המשרתת מוסדות בעלי אופי שונה - ישיבה ומדרשה לצד מכללה הכפופה לדרישות המל"ג, והאתגרים העומדים בפניה. הוא סיפר על שיטת המיון הייחודית של הספרייה, שיסודותיה הונחו כבר לפני כשלושים שנה בידי ר' יוסף אביבי, ועל רמת הקטלוג הגבוהה הנהוגה בה. תאר את האוספים המיוחדים של הספרייה, ביניהם אוסף ישיבת "עץ חיים" האשכנזית באמשטרדם ואוסף הרב דוד תמר, והסביר את מקומה של הספרייה בחזון הכללי של הישיבה.
הספרייה, כקמפוס כולו, מטופחת ומתוחזקת היטב. יש בה גם תצוגה של תשמישי קדושה שנאספו מקהילות שחרבו בשואה, תערוכה, שנפתחה לאחרונה, על הגאון מווילנה, ושלטי זיכרון לתלמידי הישיבה שנפלו במערכות ישראל. תודה לעדינה צור ג'יג'י, ענף שירותים טכניים
להרצאות המוקלטות ותמונות מן המפגש באתר ישיבת הר עציון
אוסף תערוכת כרזות וצילומים היסטוריים - ההסתדרות החדשה במרחב חיפה
הספריה נרתמה לשימור תמונות ההסתדרות ופרסומיה כולל קטלוג כרזות זה כחלק מפעילות הספריה לשימור והנגשת ארכיון ההסתדרות החדשה, מרחב חיפה
התערוכה: "משנות ה-20 למילניום- כרזות וצילומים בראי הזמן" התקיימה בחודש מרס 2000 בחיפה והופקה על ידי ההסתדרות החדשה במרחב חיפה.אוצר התערוכה אלי נחמיאס,הפקת התערוכה: מינהל תקשורת בהסתדרות החדשה מרחב חיפה, צוות התערוכה: אלי נחמיס, יעקב סייג, לימור גורביץ ואילנה מוסקל. עיצוב הקטלוג: אימפקט. כל הזכויות שמורות להסתדרות החדשה במרחב חיפה, מרס 2000
התערוכה כוללת כרזות ומסמכים היסטוריים של מועצת פועלי חיפה מאז היווסדה בשנת 1921 ועד שנת ה- 2000 ומציגה שלבים עיקריים בהתפתחות ארגונית, אידיאולוגית ורעיונית של ההסתדרות במרחב חיפה. התמונות והכרזות המוצגות בתערוכה מחולקות באופן כרונולוגי לעשורים של המאה ה-20, ותוכנן משקף תמורות שחלו באופייה ויעדיה של מועצת פועלי חיפה לאורך השנים."החומר הארכיוני המוצג מאיר על תהליכים היסטוריים אשר התרחשו בשטח השיפוט של מועצת פועלי חיפה וחושף מה שנקרא בז'רגון הפוליטי: "חיפה האדומה"
- הכנת הסקירה: אביבה לוין, פלורה הראלי וקרן ברנר, תחום מדיה
לעיונכם מצגת קצרה עם מבחר פריטים מאוסף זה:
יום עיון בנושא מערכת פרימו אוניברסיטת בן גוריון בנגב - מצגות הספריה
ב-20.3.12 התקיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב יום העיון בנושא מערכת פרימו למשתמשי אקס ליבריס בישראל (מאלי). מצורפות להלן מצגות נציגי הספריה בכנס:
לצפייה במצגות יש ללחוץ על התמונות
משתמשי קצה ומידענים מול "פרימו" - התנסות באוניברסיטת חיפה. אורנה רוש, ראש תחום יעץ
האם טכנולוגיות + מידענים + סטודנטים ומרצים = "חיפושאחד"? בועז דותן, ענף מערכות מידע ספריתיות
מימי הלקין ז"ל - דברים לזכרה
לפני כחודש נפרדנו בצער מגמלאית של הספריה, מרים (מימי) הלקין ז"ל.
מימי ואני עבדנו יחד שנים רבות במחלקת היעץ בספריית אוניברסיטת חיפה, החל
מהצטרפותה לצוות הספריה ב- 1977 ועד פרישתה ב- 2001. בהיותי עולה חדשה יותר, כל כך שמחתי לפגוש אמריקנית נוספת בספרייה, שיכלה להדריך אותי בעבודה, ושאיתה יכולתי לפטפט באנגלית ולשאוב קצת עידוד.
מימי הייתה הספרנית האחראית על תחום הפסיכולוגיה בספרייה ומומחית לתחום במלוא מובן המילה. היא היתה בעלת תואר מוסמך בספרנות ובפסיכולוגיה. במהלך שנות עבודתה המסורה בספרייה, היא בנתה כמעט לבדה ובמו ידיה את אוסף הספרים בפסיכולוגיה, שנחשב לאוסף הפסיכולוגיה הטוב ביותר והמקיף ביותר בארץ. מימי גם פיתחה את אוסף כלי האבחון בספרייה והייתה אחראית לקיטלוגו. אוסף כלי האבחון נועד לתמוך בהוראה ובמחקר בחוג לפסיכולוגיה ובחוגים נוספים, ולאוסף זה מימי הקדישה את מירב זמנה ומרצה.
מימי הרשימה אותי בהיגיון הבריא שלה ובשאיפתה לשלמות. היא יצרה וטיפחה קשרי עבודה אדוקים עם החוג לפסיכולוגיה, ובחוג ידעו שניתן לסמוך על מיומנותה ועל שיפוטה. לעתים קרובות פנו אליה חברי סגל וסטודנטים בבקשת ייעוץ אישית ובעזרה בחיפוש חומר.
מימי הייתה גם חברה טובה. כשהתחלתי לעבוד בספרייה, היא הייתה הראשונה שהזמינה אותי לביתה לארוחת ערב שבת, ופעמים רבות נפגשנו סתם לשתות קפה ולפטפט. היא יזמה מינוי משותף לירחוני נשים באנגלית, ירחונים שחלק מאיתנו חיכו בכיליון עיניים לקבלתם ולקריאה בהם מדי חודש. מימי הייתה תמיד קשובה ונכונה לעזור ולהעניק מילת עידוד או עצה טובה.
מימי יקרה, אתגעגע אליך. נוחי על משכבך בשלום.
צילה הראל
In Memoriam - Mimi Halkin (English version)
חיפה המתפתחת של תחילת המאה ה-20
שני אוספים חדשים הצטרפו לאחרונה למאגר התמונות הדיגיטליות של העיר חיפה. אוספים אלו מרחיבים את נקודת המבט של הצופה על חיי היום יום בעיר חיפה המתפתחת של תחילת המאה ה-20.
בשנת 1908 עבר עם משפחתו ליפו ויחד עם גיסו, ירחמיאל אמדורסקי, פתחו בית מלון בשם יפה נוף. בשנת 1910 עברה המשפחה, על ששת ילדיהם, לחיפה שם פתח את בית המלון בבית קוקאש המוכר כיום כבית הגפן. בשנת 1917 נפתח מלון שני ברחוב אלנבי 7 וגם הוא נקרא הרצליה. בשנת 1923 נפתח מלון נוסף באותו השם ברחוב קלר 7 פינת הברושים (בית אורנים כיום) ובשנת 1928 מלון הרצליה האחרון ברחוב יפה נוף (פנורמה אז) 38 הידוע היום כבית המילואים על הכרמל.
- אוסף עמי יובל- חיפה ונפי הגליל
בעל האוסף עמי יובל עוסק בצילום כתחביב מגיל 13. אוסף תמונות מתעד מסע אל העבר המשפחתי, על רקע נופי העיר חיפה והתפתחותה משנות העשרים של המאה העשרים ועד ראשיתה של המאה העשרים ואחת. צילומי רחובות, שכונות, בתים, חנויות ותושבים בעיסוקיהם השונים מספקים הצצה אל הווי החיפאי המשתנה לאורך כמאה שנים. בנוסף, כולל האוסף צילומים מטיולי המשפחה ברחבי הגליל בין השנים 1970-1920.
משפחת יובל, או בשמה המקורי משפחת טולצ'ינסקי, עלתה ארצה בשנת 1906. אבי המשפחה ברוך נמנה עם מקימיה של העיר תל-אביב בשנת 1909. בשנת 1922 עברה המשפחה להתגורר בחיפה, שם השתתף ברוך בקבוצת היזמים שהקימה את "המרכז המסחרי הישן" ברחוב נתנזון ומאוחר יותר נמנה על מקימיו של "המרכז המסחרי החדש" ברחוב הבנקים. בשנת 1935 בנה ברוך את ביתו ברחוב מוריה 21, מהבתים הראשונים על הר הכרמל. לברוך ואיטה טולצ'ינסקי היו שני בנים, שלום וישראל. עמי יובל הוא בנו הבכור של ישראל, ונולד בחיפה בשנת 1932. בעקבות נפילתו של יובל, בנו הבכור של שלום טולצ'ינסקי, במלחמת השחרור, שינתה כל המשפחה את שמה ליובל לזכרו. לתמונות האוסף
- הכנת הסקירה: פלורה הראלי תחום מדיה
מצורפת מצגת עם מבחר תמונות מאוספים אלו:
הכנת המצגת: קרן ברנר, תחום מדיה
More...
לומדים מורשת פולנית בספריית אוניברסיטת חיפה
קרן זו, שנוסדה בשנת 1997 בוורשה, נתמכת על ידי ממשלת פולין, משרד החוץ הפולני, הטלוויזיה הפולנית וחברות נוספות. מטרת הקרן הפצת השפה והתרבות הפולנית בעולם, בעיקר עבור מהגרים פולנים.אחת הדרכים לביצוע מטרה זו היא באמצעות תוכנית Ex-Libris Polonia, תוכנית שבמסגרתה תורמת הקרן ספרים למרכזים העוסקים בתרבות ובספרות פולנית.
גב' בורדה-פישר וד"ר זילבר הציגו את תכנית הלימודים בתולדות יהודי פולין באוניברסיטת חיפה לקרן Semper Polonia ובעקבות כך הביע הארגון נכונות לתרום לנו את הספרים.
התרומה שנתקבלה כוללת כחמישים פריטים בשפה הפולנית, במגוון נושאים: ספרים העוסקים בהיסטוריה פולנית, לימוד השפה הפולנית ומילונים. בין הפריטים נמצא לדוגמא: מילון אוקספורד פולני-אנגלי, אנגלי-פולני מלווה בתקליטורים.
אוסף זה הגיע בעיתוי הנכון ויתמוך בהוראה, לימוד ומחקר בתוכנית הלימודים החדשה "תולדות יהודי פולין ומזרח אירופה ותרבויותיהם" בחוג לתולדות ישראל.
ניתן להגיע לפריטי האוסף על ידי חיפוש בקטלוג הספרייה בשדה "תורם": Fundacja Semper Poloniaהכנת הסקירה: נטשה פאדנוס וערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים
ספרות יפה מבית טוב - על תרומת ספרים בשפה הרוסית
הספרייה קיבלה לאחרונה תרומה של כמאה וחמישים ספרים בשפה הרוסית, הודות לתיווכה של ליליה מרינוב מאגף המחשוב של אוניברסיטת חיפה. הספרים הנם תרומתו של סרגיי חזן, בחור צעיר, חובב היסטוריה וספרות, שבביתו ספרייה עשירה מאוד.
האוסף שנתרם כולל פריטים רבי כרכים של ספרות רוסית וספרות כללית וספרי היסטוריה בשפה הרוסית. בין הפריטים נמצא למשל האוסף השלם של ההיסטוריון והאנתרופולוג, לב גומילוב (Lev Gumilev), הכולל תשעה עשר ספרים שעניינם היסטוריה ואנתרופולוגיה של עמים וקבוצות אתניות.
אוסף זה יעניין את קהל החוקרים ודוברי השפה הרוסית הפוקדים מדי יום את הספריה. כדי להגיע לפרטי האוסף בקטלוג הספרייה יש לרשום בשדה "תורם": חזן סרגיי.
- הכנת הסקירה: נטשה פאדנוס וערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים
ד"ר מאיר בוכסווילר ז"ל
בצער רב קבלנו את ההודעה על מותו של ד"ר מאיר בוכסווילר ז"ל.
מאיר היה ידיד יקר של הספריה, ואהבתו לספרים ותרומתו הגדולה לספריה היתה בעלת משמעות רבה עבורנו, ולא תשכח.
בשנת 2003 תרמה משפחת בוכסווילר אוסף פרסומים עצום ויחודי על הרעיון הקיבוצי והסוציאליסטי, המונה כ- 12,000 ספרים, חוברות ומסמכים. בנוסף לתרומת הספרים הייחודית מגיעה המשפחה לביקור בספריה מידי שנה ותורמת מלגת השתלמות לספרן בספריה בחו"ל. רק לפני חודשים ספורים שמחנו מאוד לארח בספריה את ד"ר בוכסווילר ז"ל ואת אשתו חסידה, ילדיו ונכדיו.
לזכרו אנו מביאים להלן את הרצאתו של ד"ר מרקוס זילבר על חשיבות התרומה של איש יקר זה:
"על מה לדבר בטקס לכבוד משפחת בוכסווילר? איך להודות לדר' מאיר בוכסווילר על מפעל המכון הביבליוגרפי שמאפשר לחוקרים רבים ואני ביניהם, למומחים ולסטודנטים, לערוך את מחקרינו? כיצד להמחיש ולהדגים את חשיבותו של אוסף זה לעשייה המחקרית הזו? מה בעצם ייחודו של אוסף ובמה הוא שונה מספריה אקדמית, למרות שהוא למעשה חלק ממנה?
תסלחו לי שאקח דוגמה מעצמי. קל לי יותר לדבר מנקודת מבטי, אך במובנים רבים היא מייצגת את העניין הכללי. אני דוגמה לחוקרים המתעניינים בנושאים שאוספו של דר' מאיר בוכסווילר מטפל בהם. אני היסטוריון של מזרח אירופה, מתעניין בשאלת המיעוטים בה ובשאלות של רדיקליזציה, לאומיות וסוציאליזם. נושאים מובהקים באוסף זה. לי ולחוקרים אחרים כמוני בשדה המחקר שלי האוסף מאפשר נגישות לחומרים שלא הייתי יכול לגשת אליהם בכוחות עצמי.
אוסף כזה מאפשר לי להתקדם במשימתי. כך למשל במחקר והוראה על תהליכי סקולריזציה של ציבור יהודי מזרח אירופי במפנה המאות ה-19 וה-20 אני נעזר בפריטים רבים באוסף. הייתי יכול להרצות הרצאה מלומדת סביב סוגיה זאת, הרצאה שמצד אחד מחדשת תובנות בהיבט כזה או אחר של סקולריזציה, ובמקביל להראות שמקורות רבים האצורים באוסף בוכסויילר מעודדים ומאפשרים לערוך מחקר כזה. אך למרות שהרצאה מלומדת וחדשנית של חוקר אקדמיה מקובלת במסגרות כאלה, היא לא תקלע למטרת הרצאתי - לשתף אתכם ב"מאחורי הקלעים" של השימוש באוסף הממחיש במלוא עוצמתו את משמעות האוסף.
כדי להמחיש את דברי אזכיר רק ספר אחד מתוך האוסף, ספר אחד שנפל לידי כמעט באקראי בעודי מחפש ספר אחר. "די סאציאליסטישע ליטעראטור אפ יידיש אינ 1875-1897", מאת שמואל אגורסקי. ספר זה שסוקר אתוסים פרולטאריים וסוציאליסטים ביידיש בוחן ביטויים של חילון בקרב יהודי מזרח אירופה. המחבר שמואל אגורסקי, מגלם בעצמו את התהליך הזה. בן של משפחה שומרת מצוות בתחום המושב היהודי ברוסיה הצארית במחצית השנייה של המאה ה-19 התפקר, אימץ סוציאליזם רדיקאלי ואורחות חיים של בוהמיין, היגר לאנגליה ומאוחר יותר לארה"ב. כאשר פרצה המהפכה הבולשביקית חזר לרוסיה, בה האמין כי יגשים את הסוציאליזם. בעודו פעיל בסקציה היהודית של המפלגה הקומוניסטית כתב את הספר שיצא לאור במינסק ב-1935. אגורסקי היה בשר מבשרו של המנגנון הסובייטי וזה הוקיע אותו. בשנות הארבעים אבדו עקבותיו לאחר שהוגלה על ידי הטרור הסטליניסטי מזרחה, לסיביר לגולגים הסובייטים.
הייתי יכול לספר במקביל את סיפורו של העותק של הספר שנמצא באוסף. לעותק שברשותנו יש היסטוריה משלו. ממינסק, מקום ההוצאה לאור התגלגל העותק מערבה לכיוון הפוך לזה של מחברו, אל ספרייה יהודית בקובנה, ספריית מאפו הידועה, שחותם סגול מוטבע עליו. עותק זה עם אחרים באוסף הקובנאי נבזז על ידי הנאצים, שתבעו חותם שחור של נשר הנאצי מטיל אימה, שמתנוסס על חותם הסגול. העותק התגלה לאחר תום מלחמת העולם השנייה במחסן במערבה של גרמניה. משם עבר לירושלים עם חותמת EX LIBRIS בה גם מגן דוד תכלת, עד שמצא את מקומו באוסף בוכסויילר. במי נתמקד? בכותב הפריט או בספר עצמו? הנה הראיתי כי לכל אחד מהלך חיים משלו, כל אחד מהם הוא עולם ומלואו ועם זאת עצם העובדה שאנו מדברים על אדם או פריט יחיד ממחיש כי לעולם איננו יכולים להבין פריט אחד אלא כחלק מאוסף רחב יותר וקהילה רחבה יותר. עולמות שתוך שהם הולכים ומתרחבים, גם הולכים ונהיים מורכבים יותר ויותר.
אך בכך לא תם העניין. כמו במקרים אחרים של חיפושים, גם כאן תהליך רפרוף ועיון באוסף מניב התקלות בפריטים חדשים התופסים את העין, שובים את הלב ומגרים את המחשבה, ומניבים בתורם חיפושים נוספים בספרים נוספים בהם נמצא עוד מסמך בעניין הספציפי בו אני מתעניין. באמצעות הקריאה בהם אני מגיע לנושאים אחרים, שיובילו אותי שוב בתורם לנושא חדש שירתק אותי לא פחות מהנושא הקודם ויסללו את דרכי לפריטים אחרים באוסף שאוצרים עולמות מלאים בלתי מפוענחים שמאפשרים מחקר כזה וגלגולים כאלה.
אבל ייחודו של אוסף הוא בזה שהוא מתוחם סביב נושאים נרחבים רלבנטיים והינו בעל הגיון פנימי משלו. כפי שאמרנו כל פריט מגלם עולם ומלואו אך איננו שלמות, שכן הוא מתכתב עם פריטים אחרים באופן ישיר או עקיף. אין זה אומר שהתיחום הרמטי. נהפוך הוא, הוא מתפתח לכיוונים שונים. זה יוצא מהאדם האוסף, שמכתיב כיוונים על פי אופקיו האינטלקטואלים והנושאים שהוא מוצא בהם עניין, ואינו קופא על שמריו. האדם האוסף מרחיב את אופקיו ובכך גם את האוסף. במקביל, כאשר חוקר ניגש אל האוסף מתוך העניין שלו ונוטל פריטים ממנו הוא כורך ביניהם באופנים חדשים ומעניק משמעות חדשה להם ובאמצעותם לאוסף כולו ולתרומתו של האוסף במרחבי המדפים. לכן האוסף, שהוא לכאורה אינוונטר דומם השוכן על המדפים, 12000 פריטים מקוטלגים אחד-אחד, מגלם בתוכו בפועל את רוחם של מחברי הספרים ואוספיהם כמו גם את קוראיהם לדורותיהם, וככזה מגלם פוטנציאל אין-סופי של ידע, פרשנות מחודשת, חשיבה ויצירה.
ככל הנראה קשה לדבר על אוספי ספרים אדירי ממדים מבלי לגלוש להגיגים רגשניים. זה קרה אפילו לפילוסוף וולטר בנימין, שבמאמרו המפורסם "פורק את ספרייתי" ניסה לפענח את מהותו ומניעיו של אספני ספרים. במסתו הרגישה בנימין מספר כיצד הוא פירק את הארגזים שהכילו את ספרייתו, ומספר על העלאתם למדפים. חפצים דוממים כביכול שמעלים זיכרונות על מפגש האוסף, האיש, עם פריטי האוסף - ספריו. זהו טקסט קלאסי על אספנות ספרים מנקודת מבטו של האינטלקטואל, הכולל ההודאה הכואבת, מניסיונו האישי של בנימין, כי "אי-קריאת [כל] הספרים היא אחד ממאפייניו של אספן הספרים". שכן כוחו של אוסף איננו בקריאה מדוקדקת או חטופה של כל פריטיו על כל חלקיו. חשיבותו בגירוי האינטלקטואלי שמציב, לדיאלוג שמעורר ולשיח שיוצר. הפריטים אינם אלא הזמנה לקריאה, להרהור ולמחשבה שנערכה על ידי האדם שמאחורי הרכבת האוסף, הזמנה ליטול חלק בקהילת שיח רבת משתתפים.
האדם האוסף נמצא בצומת דרכים חשובה בין הטקסטים שאסף, המגלמים את רוחם ורעיונותיהם של בני התקופה, ובין אלו שעתידים לקרוא ולהיבנות ממנו, לעתים בזמן ובמקום אחרים לחלוטין. ככזה איכותו ועוצמתו של האוסף תלויה במי שמאתר את הפריטים בקרב אלה שיצרו ואלה שהפיצו אותם. האוסף יוצר קהילת שיח מדומיינת מעבר לזמן ולמקום, שמורכבת ממחברי הספרים, (שהם כשלעצמם מגלמים שיח בן הזמן המתכתב עם הכותבים האחרים ועם קהיליות קוראיהם הפוטנציאליים, להם לעתים ניסו להתוות דרך ואף להציג ביקורות נוקבות); קהיליית השיח המדומיינת מורכבת גם מאנשי מערכות ההפצה של הפריטים, אנשי שימור הספרים, קיטלוגם וטיפולם היום-יומי (שגם אם חלקם ביצירת הקורפוס נתפס כמובן מאליו, הוא חשוב לא פחות - ותרומתו באפשרו את הגישה לעולמות אלו לא תסולא בפז). קהילייה זאת מורכבות לבסוף מאיתנו, מאותם ה"צרכנים" של האוסף, קוראים מן השורה ומומחים בתחומם, המקיימים התכתבות מעבר לזמן ולמקום עם תקופה שעברה, ומבקשים אף הם להפיץ את פירות חקירתם בקרב בני קהיליותיהם, פירות שפניהן מכוונות מדרך הטבע אל העתיד."
יהי זכרו ברוך!
תכנון אפקטיבי של תיעוד-עזר לשימוש בתוכנות
ד"ר אביב שחק מהפקולטה ללימודי מידע באוניברסיטת טורונטו ביצע מחקר בנושא של: "תכנון אפקטיבי של תיעוד -עזר לשימוש בתוכנות" המחקר התבצע בקרב צוותי מרפאות בקנדה וכלל בדיקה של מסמכי עזר פנים-ארגוניים שיצרו עובדי מרפאות עבור תמיכה בשימוש בתוכנות רפואיות. לאחרונה התארח ד"ר שחק בסמינר המחלקתי של החוג ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטה ותיאר את המחקר וממצאיו.
בתחילת דבריו הבחין ד"ר שחק בין שני סוגים מרכזיים של מסמכי תיעוד למערכות ממוחשבות:
Tutorial - בסיסי ומקוצר. מתאר רק את הפונקציות הבסיסיות של המערכת, או פונקציה ספציפית בלבד.
Manual / reference guide - מדריך מקיף לשימוש במערכת על שלל כליה ואפשרויותיה.
על אף ההתקדמות הרבה בעיצוב מנשקים, אנשים עדיין זקוקים לעזרה והדרכה בשימוש בתוכנות, וחשים תסכול רב כאשר הם נתקלים בבעיות.
השימוש במערכות רפואיות ממוחשבות לתיעוד תיקים רפואיים בהחלט תורם לייעול ודיוק בטיפול בחולה, אך יוצר גם סוגי טעויות חדשות שנובעות ממיחשוב הגיליון האישי. שתיים מהטעויות הנפוצות ביותר שתועדו הן:
1. בחירה שגויה של הרופא בפריט מתוך רשימה (של דיאגנוזות או תרופות) - עלול להסתיים במתן מרשם שגוי.
2.תיעוד הפגישה בגיליון של הפציינט הלא-נכון. (כאשר מזינים ידנית את שם הפציינט, במקום להשתמש בכרטיס המגנטי, או כאשר פציינט אחר מתקשר באמצע הפגישה ומבקש לפתוח לרגע את הקובץ שלו במערכת.)
End user support - Any information or activity intended to help users solve software problems (~).
הכוונה היא גם לתמיכה אנושית ישירה וגם לתמיכה אוטומטית (בעזרת קובץ טקסט, וידאו, סאונד, מצגת, וכו'); גם לתמיכה פורמלית הניתנת ע"י יצרן התוכנה וגם לתמיכה א-פורמלית המתקבלת מעמיתים או משתמשים אחרים.
ע"פ ד"ר שחק, הדגש היום עובר מהגברת השימוש במערכות, להתמקדות בשימוש מיטבי בהן.
לשם המחקר נאספו מצוותי המרפאות (רופאים, אחים, מזכירים, עובדים-סוציאליים, וכו') מסמכים שפיתחו בעצמם לתמיכה בעבודה עם המערכת הממוחשבת לתיעוד תיקי חולה - manuals, tutorials, רשימות טיפים, ועוד.
מסמכים אלה הושוו למדריכים הרשמיים שסיפקה חברת התוכנה.
ניתן לחלק את המידע שבמדריכים ל-2 סוגים:
מידע דקלרטיבי - reading to learn. לדוגמה: תיאורים כלליים של המערכת, מה היא עושה, כיצד בנויה, וכו'.
מידע מסוג זה תומך בבניית מודל מנטאלי נכון יותר אצל המשתמשים.
מידע פרוצדוראלי - reading to do. לדוג': "כדי לפתוח תיק חדש, גשו לתפריט העליון...".וביחד: Reading to learn to do איסוף מידע כדי להשתמש בתוכנה בצורה הטובה ביותר.
*הערת רקע תיאורטית: גישת המינימליזם בעיצוב מדריכים, ממליצה לעצב את המדריכים כך שיאפשרו למשתמשים לבצע את הפעולה המבוקשת כמה שיותר מהר (לדוגמה: חלוקה למינִי-מדריכים, לפי משימות); ותומכת בעידוד המשתמשים לחקור את המערכת ע"י ניסוי וטעייה (ע"פ Carroll, בפרסום משנת 1988, בשיטה זו פועלים משתמשים חדשים בתחילת השימוש במערכת).
גישת המינימליזם אמנם תומכת במדריכים מקוצרים ככל הניתן, אך דווקא מעודדת להרחיב את חלקי המדריך העוסקים בזיהוי, מניעה, ותיקון של טעויות משתמש.
ממצאי המחקר:
מדריכי היצרן הכילו הרבה יותר מידע דקלרטיבי, והיו הרבה יותר ארוכים. (תיאורים כלליים של המערכת, מה היא עושה, כיצד בנויה, וכו')
ה-tutorials וה-manuals שנוצרו ע"י המשתמשים נפתחו כבר בתחילתם במידע אופרטיבי, אשר סיפק למשתמשים הזדמנות מיידית לבצע פעולות בתוכנה (בניגוד למדריכים הפורמאליים, שנפתחו בדרך-כלל במידע דקלרטיבי).
הזמנות מפורשות לתרגוּל ע"י המשתמשים כמעט ולא נמצאו הן במדריכים הפורמאליים והן בבלתי-פורמאליים.
המדריכים שיצרו המשתמשים סיפקו פעמים רבות מספר דרכים שונות לבצע פעולות, בניגוד למדריכים הפורמאליים.
המדריכים הלא-פורמאליים היו יותר מותאמים לתהליכי העבודה הספציפיים במרפאה, לעומת הפורמאליים, שהיו גנריים וכלליים יותר.
המדריכים הלא-פורמאליים היו יותר מפוצלים לפי אוכלוסיות - מדריכים שונים נכתבו עבור רופאים / עבור אחים סיעודיים. מדריכים אלו היו יותר מותאמים להקשר (context) של העבודה.
מידע לגבי זיהוי, מניעה, ותיקון טעויות משתמש הופיע ב-2 סוגי המדריכים, אך במדריכי היצרנים מתייחסים יותר לטעויות שמקורן בשימוש במערכת, ואילו במדריכי המשתמשים מתייחסים יותר לטעויות שמקורן בתהליך העבודה הארגוני/משרדי.
העזרים הויזואליים היחידים במדריכי היצרנים היו צילומי מסך של המערכת. לעומתם, מדריכי המשתמשים הכילו גם תצלומים של אובייקטים וחפצים מסביבת העבודה (כמו המכשיר שקורא כרטיסים מגנטיים, בהסבר על שילובו בעבודה עם המערכת), וגם תרשימי זרימה.
*מתוך Van der Meij & Gellevij, 1998, על תפקידם של צילומי מסך במדריכים:
*לעזור למקד את המשתמש מבחינה ויזואלית במדריך.
*לבנות מודל מנטאלי של התוכנה.
* לעזור בוידוא מצב המסך בעת השימוש בתוכנה.
* לסייע בזיהוי ומיקום אובייקטים ואלמנטים במסך התוכנה.
במדריכי היצרנים: צילומי מסך הובאו בדרך-כלל אחרי תיאור טקסטואלי, והציגו את התוצאה של הפעולות שתוארו בטקסט. מיועדים יותר לעזור למשתמשים לוודא את מצב המערכת בתוצאה.
במדריכי המשתמשים: צילומי מסך מכל מיני סוגים. לא בהכרח מכוונים לשיפור המודל המנטאלי. מיועדים יותר לסייע למשתמשים אחרים בזיהוי מיקומם של אלמנטים במסך, וצורתם.
ע"פ ד"ר שחק והמחקרים עליהם התבסס, ישנן שלוש דרכים נפוצות להדגשות ויזואליות בצילומי מסך (visual cues):
1.עזרים ויזואליים אינהרנטיים לתוכנה (הדגשה שנראית על המסך במקור, כמו בעזרת מצביע העכבר)
2.הקפת האובייקט בעיגול
3.חצים
המשתמשים בחרו בעיקר בהדגשה בעזרת עיגול (2), ואילו היצרנים השתמשו בעיקר בהדגשות שבמקור (1).
ד"ר שחק ציין את מסקנתם של Simpson & Casey, 1988 אשר טענו כי משתמשי מערכות מחשב כיום עשויים להיות מומחים בתחום עבודתם (חשבונאות, רפואה, וכו'.) אך אינם לרוב, מומחי מחשבים, לכן, אין לכתוב מדריכי משתמש כמו שנכתבו לפני 20 שנה, כשהיו מופנים לאנשי המחשוב. אלא לכתוב ולעצב אותם כדי שיסייעו לאנשים שאינם מומחי מחשבים.
- הכנת הסקירה: תהל גובר, תחום מדיה ויעץ