Displaying items by tag: מבט לאוסף הספרייה

    ארכיון צוקרמן

הספרייה החלה בתהליך קליטת ארכיון הצילום של איתמר צוקרמן (נ. 1938, תל אביב) מחלוצי צילום הפרסום בישראל.

צוקרמן למד צילום בניו יורק בראשית שנות ה-60. עם שובו לישראל, בשנת 1965, תקופה של משבר כלכלי עמוק, עבד בסטודיו מזדמן ולאחר מכן בשנים 1969-1967 עבד עם חבר קולגה, גברא מנדיל. בשנת 1969 רכש לעצמו סטודיו ברחוב מאפו 28 בתל אביב. בשנים הראשונות לפעילותו חלק את הסטודיו עם צלם האופנה פורץ הדרך פיטר הרצוג. צוקרמן נמשך לצילום אובייקטים, בחר שלא לעסוק באופנה והחל לגבש את דרכו המקצועית כצלם פרסומת. לאחר שהרצוג עזב את ישראל, בשנת 1973, נשאר הסטודיו שברחוב מאפו בבעלותו המלאה והוא המשיך לפעול בו עד לסגירתו בשנת 2017.

לאורך שנות ה-70 וה-80 יצר צוקרמן מאות הפקות צילום הן עבור חברות מסחריות כמו למשל, קוקה קולה, שטראוס, תנובה, אסם, ויטה, אס, תנו-הוד, תיא, כרמל מזרחי, פנז'אל, ליוויס וסיטיזן, והן עבור מוסדות וארגונים מרכזיים בישראל: חברות בניה, ביטוח ורכב, בנקים, השקם, התעשייה הקיבוצית ועוד. בנוסף לכך צילם עשרות עטיפות לתקליטים, ספרי בישול רבים ושורה ארוכה של ידוענים שדיוקנאותיהם שולבו בפרסומות.

צוקרמן הפך לאחד מצלמי הפרסום החשובים והמוערכים בתחום והיה חוליה מרכזית בשוק הפרסום המקומי המתפתח. הוא עבד עם משרדי הפרסום המובילים שהחלו לצמוח בישראל והיה אחד מחבורה מצומצמת של צלמי פרסומת שליוו את תהליכי צמיחתו של המשק הישראלי וניסחו אותם חזותית.

בשנים שלפני חדירת הצילום הדיגיטלי והתוכנות לעיבוד תמונה צילומי פרסומת של אובייקטים, עם דוגמנים או בלעדיהם, חייבו תהליכי תכנון והפקה מורכבים. מקצועות כמו ארט-דירקטור וסטייליסט עדיין לא היו בנמצא בישראל. צלמי הפרסומת שפעלו באותן שנים נדרשו לא רק לצלם אלא גם לפתח קונספט צילומי, להשיג את הדוגמנים והאביזרים ולעצב את הסט. חלק גדול מתהליך הצילום כרוך היה ביצירת אפקטים מיוחדים של אור וצל ובמציאת פתרונות טכניים יצירתיים למשל, להשתקפות של בבואה בזגוגית משקפיים, או ללכידת האד הקל הנפלט עם פתיחת בקבוק משקה קר, לגלידה שלא תימס, או לאובייקט מושהה באוויר, אפקטים שמושגים כיום במהירות ובקלות באמצעות עיבוד דיגיטלי.

פעולת הצילום באותן שנים הייתה חומרית מאד וכללה פילם, ניירות צילום, חומרי פיתוח ובמידת הצורך ריטוש ידני. התוצאה שלה לא הייתה מידית ונדרש היה להמתין פרק זמן של שעות, במקרה של פיתוח עצמי של תצלומי שחור/לבן, או של ימים, במקרה של פיתוח במעבדה של תצלומי צבע, על מנת לדעת אם הצילום עלה יפה. האחריות שהוטלה על כתפי הצלם בפרויקטים פרסומיים שהושקעו בהם תקציבי ענק היתה עצומה. צוקרמן עבד עם מצלמת הסלבלד 6/6 ובעיקר עם מצלמה טכנית SINAR ואת תצלומי שחור/לבן הוא פיתח והדפיס בעצמו במעבדה שבסטודיו.

גוף העבודה של צוקרמן נסרק, ממוין ומקוטלג בימים אלה בספרייה במסגרת פעולות שיזמה הספרייה לרגל שנת ה-70 של מדינת ישראל. עיתוי חגיגי ומיוחד זה הוא הזדמנות לחשוב מחדש על הפוטנציאל המחקרי הגלום בארכיונים פרטיים ועל יכולתם לפתוח נקודות מבט שהיו עד כה עלומות, להעשיר את חומרי המחקר של הספרייה ואף לזמן קריאות אינטרדיסציפלינריות שלהם.

גוף עבודה זה הוא פרק חשוב בסיפור שעדיין לא סופר – סיפור צמיחת צילום הפרסומת בישראל. החומרים יעמדו לשירותם של חוקרים ואמנים המבקשים להתחקות אחר ההיסטוריה של תחום זה ואחר הזיקות הקיימות בינו לבין השינויים הטכנולוגיים, החברתיים, הכלכליים והפוליטיים שהתחוללו בישראל משלהי שנות ה-60 ועד שנות ה-2000.

תודה רבה לפרופ' שרון פוליאקין על הסיוע בקבלת התרומה.

red bullet ד"ר אסנת צוקרמן רכטר

תמונות נוספות כאן

שלמה ארצי



סיפור על אלבום מרתק שנשלח אלינו מקנדה, על בלה שניטלנדר והקמת בית חרושת למלט בנשר, על  חנה יריב עורכת בויקיפדיה שבודקת כעת בעקבות תמונה מהאלבום האם יש להקדים את תיארוך שנת ההקמה של העיר נשר בשנה, ועל קבוצת פייסבוק נהדרת שסייעה לספרייה במלאכת זיהוי התמונות. 

יום אחד בשנת 2016 הגיע לתיבת הפניות של המרכז למדיה דיגיטלית בספרייה פנייה מהגברת נעמי קרוזו. נעמי המתגוררת בוונקובר, קנדה סיפרה כי ירשה מאביה, בלה שניטלנדר, אלבומי תמונות משפחתיות לצד תמונות היסטוריות, ביניהם אלבום המתעד את הקמתו של בית החרושת למלט בנשר. לדבריה, בלה התעניין בצילום ויחד עם גיסו, הרמן ארנו מילר, שלמד צילום מקצועי בארץ מוצאם בבודפשט, הם צילמו את הקמת בית החרושת בנשר, את נופי ארץ ישראל, ותמונות רבות נוספות מהווייתם בארץ. נעמי בחרה לפנות דווקא לספרייה שלנו היות וראתה פרויקטים רבים נוספים של אוספי תמונות היסטוריות, סרוקים, מקוטלגים ומונגשים בספרייה.
כעבור זמן קצר נשלח אלינו האלבום בדואר רשום מקנדה וזכה לכינוי "אוסף נעמי קרוזו – אלבום נשר", כשפתחנו אותו ראינו שמדובר באלבום נדיר וייחודי ממספר בחינות. האלבום הוכן בתשומת לב רבה, עם דגש על סידור נושאי ואף אמנותי של תמונות בכל דף. כל דף מספר סיפור מסוים. יתרה מזו, הסיפור האישי של בלה שניטלנדר והיותו בין הדמויות המרכזיות שעמלו על הקמת המפעל בנשר, הפכו את סיפורו של האלבום למרתק אף יותר והעניקו לו חשיבות היסטורית מיוחדת.

בלה שניטלנדר היה בין יותר מ- 50 מהנדסים ואדריכלים דוברי הונגרית שעלו לארץ בין השנים 1930-1920. טרם עלייתו ארצה, למד בלה הנדסה אזרחית בבודפשט, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא ונפצע בה, לאחר חזרתו למולדתו בהונגריה, חווה קושי לסיים את לימודיו בשל היותו יהודי. חוויה זו גרמה לבלה לרצות לעזוב את ארצו והוא בחר בהודו הרחוקה, בה שמע כי ניתן למצוא עבודה במקצועו. בשנת 1922, בלה בן ה-24 יחד עם אשתו ארזבט אלישבע מילר בת ה-23, הפליגו למזרח הרחוק. האנייה בה הפליגו בני הזוג, עצרה בנמל יפו והם ירדו לביקור קצר. בלה רצה לפגוש חברים מהאוניברסיטה שבאו לארץ ישראל מספר שנים קודם לכן. חברים אלה סיפרו לו שגם בארץ ניתן למצוא עבודה ושכנעו את הזוג הצעיר לא להמשיך להודו. תחילה עבד בלה בתוכנית השקייה בזיכרון יעקב במימון הברון דה רוטשילד ועם התחלת בניית בית החרושת למלט, בשנת 1924, שימש מנהל מחלקת הבנייה במפעל נשר. הוא היה אחראי על הקמת מבנים במפעל ובשכונת נשר, כולל הרחובות בהם התגוררו מהנדסי המפעל. בלה עצמו, יחד עם אשתו ושתי בנותיו, תמר (אגי) שנולדה ב-1927 ונעמי קרוזו שנולדה ב-1939, התגוררו בשכונה החדשה בנשר במשך 33 השנים הבאות. בנוסף לפרויקט בית החרושת בנשר, בסוף שנות העשרים של המאה שעברה, התבקש בלה לתכנן שיפוצים במתחם הכנסייה הפרנציסקנית בנצרת. אחיו לואיס, שהיה גם הוא מהנדס וחי בברלין באותו זמן, בא לארץ ישראל לסייע לו בפרויקט.

כפועל יוצא מתחנות חייו המקצועיות של בלה שניטלנדר בארץ, התעניינותו המיוחדת בצילום, ואהבתו לטייל בארץ ולתעד נופים ואנשים שפגש, נולד אלבום נשר. התצלומים באלבום מתעדים סיפור מרתק של הקמת העיר סביב המפעל בנשר. צריפי הפועלים, שלושת הרחובות עם בתים מטופחים של מהנדסי המפעל, מבני ציבור וחינוך כגון בית הספר, המרפאה, הקנטינה, הצרכנייה - כל אלה היו פרי העיצוב של בלה. בנוסף, באלבום תמונות של ישובים יהודיים וערביים בארץ ישראל בשנות 1920; וכן תיעוד שיפוצים ובניה במתחם הבזיליקה הפרנציסקנית בנצרת (כיום בזיליקת הבשורה) בין השנים 1927 ו- 1931.

בשנת 1957, לאחר מות אשתו, עזב בלה את הארץ יחד עם בתו נעמי והמשיך בקריירה מקצועית בקנדה.

במהלך העבודה על האלבום בספרייה, שאפנו לשמר את הן את ערכו ההיסטורי והן את ערכו האמנותי של האלבום. על כן, בנוסף לסריקה באיכות גבוהה מאוד וקיטלוג כל תמונה ותמונה באלבום, נסרקו גם גם דפי האלבום ונוצרה "רשומת האלבום" בה ניתן "לדפדף" בין הדפים ולראות אותם בשלמותם. כל דף קיבל שם ייחודי המשקף את תוכנו. על מלאכת הזיהוי המדויק של התמונות הופקד, כתמיד, רוני קניגסברג.

לקראת סוף העבודה על האלבום וכאשר מספר רב של תמונות כבר היו באוויר, יצרה אתנו קשר גב' חנה יריב, עורכת הערך "נשר (עיר)" בוויקיפדיה וכן מנהלת קבוצת הפייסבוק "נשר של פעם". היא ראתה את אחת התמונות באלבום המציגה צריפי העובדים הראשונים בנשר, ועל התמונה תאריך "1923" בכתב ידו של בלה שניטלנדר או גיסו ארנו מילר

צריפי העובדים נשר


תאריך זה הביא את חנה להרהר מחדש בתאריך הרשמי הניתן עד כה להקמת העיר נשר – 1924. יתכן והערך בוויקיפדיה ישונה בעקבות התמונה ושנת יסוד נשר תצוין כ- 1923.
כמו כן, התרשמה חנה מתמונות נוספות באוסף קרוזו, המגלים גם מנהגי התקופה, ביניהם תמונת "משה בתיבה" שטרם הועלתה לאתר – תינוק בארגז מעץ בקישון בעת רחצה.

White Envelope Nesher Factory Misc 034


בנוסף לאלבום, שלחה לנו נעמי מעטפה לבנה עם תמונות מרתקות נוספות מהקמת המפעל בנשר וכן שיפוצי הבזיליקה הפרנציסקנית בנצרת. בין התמונות של הבזיליקה נמצאה גם תמונת גן הילדים. 

White Envelope Nazareth 009


תהיתי האם התמונה שייכת למעשה לתמונות הקמת המפעל בנשר והגיעה לתמונות של נצרת בטעות. על מנת לברר זאת, שלחתי את התמונה לחנה אשר העלתה אותה לדף הפייסבוק של קבוצת "נשר של פעם".
עד מהרה התברר כי התמונה היא אכן תמונת גן הילדים הראשון לילדי העובדים בנשר, היא משנת 1932, ואחת הילדות בתמונה (יושבת ליד השולחן שלישית מימין) – היא אגי, אחותה של נעמי קרוזו!
הזיהוי הוא באדיבותו של פרופ' אליהו רייכנטל (Prof. Eliahu Reichenthal) מוותיקי נשר. רפיי ברייר, וותיק נשר נוסף, הוסיף גם כי הגן הוקם במבנה מכבסה לשעבר.

העבודה על אלבום נשר משקפת, אם כן, דרך חדשה ורעננה בעבודה על ארכיוני תמונות, והיא שיתוף המונים בזיהוי תמונות באמצעות רשתות חברתיות, כדוגמת פייסבוק. התקיים כאן שיתוף פעולה מבורך של וותיקי נשר בזיהוי התמונה, בתיווכה האדיב והנמרץ של חנה יריב באמצעות הקבוצה שהקימה. (שיתוף נוסף ראינו גם בזיהוי תמונות אוסף כפר יחזקאל שהוזכר בפייסבוק הספרייה). אנו מאמינים כי דרך זו תצבור תאוצה בהמשך, הן לגבי האלבום הנוכחי, והן לגבי אוספים ואלבומים שבתהליך העבודה או עתידים להתקבל אצלנו.

red bullet הכנת הסקירה: ד"ר אביבה לוין-בלאוסוב 

הזיהוי  של תמונת גן הילדים הראשון לילדי העובדים בנשר בקבוצת הפייסבוק "נשר של פעם"

זיהוי תמונה בקבוצת פייסבוק נשר של פעם
זיהוי תמונה בקבות פייסבוק נשר של פעם

זיהוי תמונה בקבוצת הפייסבוק נשר של פעם


שני, 06 פברואר 2017 07:24

עצים לחג

חמש תמונות לט"ו בשבט מאוספי התמונות הדיגיטליות בספרייה

1944, קיבוץ משמר העמק חגיגת ט"ו בשבט
red bullet 1944, קיבוץ משמר העמק, חגיגת ט"ו בשבט.

מנצח מקהלת הקיבוץ עומד על כסא כשלצידו עומדים שדרני הרדיו של שידורי שירות השידור של פלשתינה (א"י)" – The Palestine Broadcasting Service – PBS המעבירים, בשידור ישיר (כנראה) למאזינים את שירת המקהלה: השקדיה פורחת (כנראה...) שידורי שירות השידור של פלשתינה החלו ב-30 במרץ 1936. בשעה 16:17 הגיע לרמאללה הנציב העליון, ארתור גרנפל ווקופ. במקום נכחו כבר נכבדים יהודים וערבים. הנציב חיבר את המשדר לזרם החשמל, והמנהל הכללי של הדואר בארץ ישראל, ויליאם האדסון, פתח את השידורים בהכריזו "It is Jerusalem Calling". לאחר מכן נשמעה קריאה דומה בערבית מפי השדרן קעבאני, ולאחריו קרא קריין עברי בשם עבאדי, "הלו! הלו! ירושלים מדברת!".
עיקר השידורים היה בשלוש השפות הרשמיות של המנדט: אנגלית, ערבית ועברית. כמו כן שודרו מהדורות חדשות בשפות נוספות. בתחילת פעילותו שודרו ברדיו תכניות עבריות במשך שעה אחת, אך בהמשך התרחבו השידורים בעברית לחמש שעות ביום ויותר...


1933, חיפה, שכונת הפועלים
red bullet 1933, חיפה, תושבי שכונת הפועלים משתתפים בפעם הראשונה בנטיעות לרגל ט"ו בשבט.

שכונת הפועלים בחיפה הוקמה בראשית שנות ה-30 על שטח של 3,000 דונם. מומחה מיוחד, האדריכל אובכומבלי, פרופסור באוניברסיטת ליברפול, הוזמן ע"י הקרן הקיימת לעיבוד תוכניות השכונה.
בתחילת הדרך היו בה 200 בתים. את שורת הבתים הראשונה קבלו פועלי הרכבת ופועלי בתי החרושת הגדולים שבעיר, אחריהם פועלים ופקידים מיתר הסוגים...נקבע שהוצאות הדירה של כל המתישב בשכונה תעלינה באופן ממוצע כדי 12 אחוז משכר העבודה...ההתחלה היתה לא קלה, החשמל והמים לא הגיעו לרב התושבים, העליה לשכונה היתה בדרך פתלתלה, בין סלעים וטרשים...בהמשך הוקם בית ציבורי גדול ששימש כבית-ספר, גן ילדים ומרפאה.
(התמונה היא קובץ סרוק של תמונה כפי שנשמרה בארכיון ההסתדרות החדשה במרחב חיפה).

1941, קריית מוצקין
red bullet 1941, קריית מוצקין, מושל המחוז, ג'ימס פולוק, שורה ראשונה, שלישי מימין (אוחז כובע שחור), עם פמליתו, הגיעו לביקור במהלכו נטעו עצים ליד ביה"כ הגדול בקרייה.

במסגרת תפקידיו בזמן ממשלת המנד"ט, כיהן פולוק כמושל מחוז חיפה בין השנים: 1938-1942, במהלכן, השתתף, בין השאר בטקס פתיחת שוק תלפיות בעיר (10.4.40) והביע את התפעלותו מיפי הבניין.
באותה שנה ביוני, הביע את דאגתו בנושא הליקויים בהאפלה (ביוני 1940 כבשה גרמניה את צרפת והשליטה בה ובמושבותיה, ביניהן סוריה ולבנון, את משטר וישי הפרו-נאצי, דבר שיצר סכנה ליהודי ארץ ישראל. הצבא הבריטי ועמו היישוב העברי נערך לפלישה הגרמנית מצפון.) ומסר שבידי הממשלה הכח לנתק בכלל את האורות...אבל על על הקהל להשתדל שלא להניע אותה לידי כך...הוא המליץ לעטוף את מנורת החשמל במעטה כחול כך שבשעת הכח לרגע אחד, לא יבקע האור דרך החלון...

בטקס הפרידה שנערך לכבודו (28.5.42) בבניין החדש של העירייה, נפרד ממנו ראש העירייה, שבתאי לוי, בנאום שנמשך כשלושת רבעי שעה. ראש העיר הודה למושל על עזרתו בהשגת הלואה ממשלתית לבניין העירייה, לסלילת כביש "דרך הים" להקמת שווקים עירוניים ועוד...פולק הודה על מתנת טבלת הכסף שהוגשה לו עליה חרות בניין העירייה וסמלה והציע שהעירייה תתקין דגל שיתנוסס מעל בניין העירייה החדש...
מסופר כי היה מראשוני הבריטים שהגיעו לארץ בשנת 1917 ומהאחרונים לעזוב אותה.

1942, נהריה
red bullet 1942, נהריה, "נטע ונשתול"...

גַּם בָּעִיר וְגַם בַּכְּפָר 
יֶלֶד קוּם יַשְׁכִּים,
וְיֵצֵא לַגַּיְא וְלָהָר
עִם שְׁתִילִים יְרֻקִּים.

זֶה הַיּוֹם נִטַּע וְנִשְׁתֹּל וְנַכֶּה פֹּה שֹׁרֶשׁ.
עוֹד שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה –וְהִנֵּה פֹּה חֹרֶשׁ.

שירוּ שִׁיר לַשָּׁתִיל 
מִיהוּדָה וְעַד הַגָּלִיל!
טַע וּשְׁתֹל, שְׁתֹל וָטַע
גַּם אֲנִי וְגַם אַתָּה!

התמונה מתוך אוסף התצלומים "תמונות מנהריה של פעם" שצולם בחלקו על ידי אנדריאס מאייר, אחיו יוסטוס ואביו ד"ר אוטו מאייר ובחלקו הגדול נתרם מתושבי נהריה הוותיקים.

מגדל, 1926
red bullet 1926, מגדל, פרופ' אוטו ורבורג אוחז בשתיל ומשה גליקין חופר במעדר.

פרופ' אוטו ורבורג, היה בוטניקאי ופרופסור לבוטניקה באוניברסיטת ברלין. מנהיג ציוני שנמנה עם הזרם המעשי בציונות ומהתומכים הנלהבים בהתיישבות המונית.
משנת 1920 חי ופעל בארץ וניהל את המחלקה הבוטנית של האוניברסיטה העברית. נפטר בגרמניה. על הר הצופים בי-ם נטעה חורשת אורנים על שמו, החורשה מקיפה את האוניברסיטה משלוש רוחות השמים כדוגמא לטיפוס יער ארץ ישראלי. המושב "שדה ורבורג" נקרא על שמו. זכרונות ילדות על סבי אוטו ורבורג (1859-19388) ומשפחתנו/ פרופסור גבי ורבורג

משה גליקין היה ממיסדי חוות מגדל, חבר הוועד הלאומי באסיפת הנבחרים הראשונה, ציר לקונגרסים הציוניים, ממייסדי שכונת הדר הכרמל בחיפה ואזרח כבוד שלה. בית גליקין (וילה מגדל) – רחוב אחד העם 5, חיפה

 

ראשון, 04 דצמבר 2016 04:42

נוסעים ותיירים בים התיכון

תערוכת "ויה מאריס" המוצגת בימים אלה בספרייה חושפת לקהל גם כמה מ"אוצרות" הספרייה, ביניהם ספרים וסריקות מאוסף הספרים הנדירים. ד"ר צור שלו מהחוג להיסטוריה כללית מתאר בסקירה הבאה כמה מהפריטים המוצגים.

בראשית העת החדשה, עידן הדפוס, נעו במרחב הים התיכוני, יחד עם עולי הרגל, נוסעים בעלי מטרות מגוונות – דיפלומטים, מסיונרים, סוחרים, יורדי ים ומלומדים. חלקם שהו באזור שנים ארוכות, למדו את השפות המקומיות ופתחו קשרים משמעותיים עם תושבים דומים להם במעמד ובהשכלה. אחרים שהו ימים ספורים בכל אתר, אך תיארו במילים ובאיורים את מסעותיהם. המסע הים תיכוני היה פעמים רבות מעין הרחבה של הביקור הלימודי המסורתי באיטליה (Grand Tour). ברוח זו, החיפוש אחר נופי ושרידי המורשת הקלאסית עמד במרכז. בנוסף לכך, עבור מלומדי התקופה, המזרח נתפס כאתר של ידע תיאולוגי, היסטורי ומדעי חשוב. שרים ואנשי כנסיה אירופיים שלחו סוכנים למרחבי הים התיכון, שילקטו בעבורם כתבי-יד ביוונית ושפות שמיות, יצירות אמנות ועתיקות. ב 1610 יצא ג'ורג' סאנדס (Sandys), אנגלי, בנו של הארכיבישוף של יורק, למסע ים תיכוני מקיף. הוא ביקר באיי הים התיכון, באיסטנבול, במצרים וגם בירושלים וארץ הקודש. המלומד הצעיר שיבץ בספר המסעות שלו קטעי ספרות ביוונית ולטינית. הספר זכה למספר מהדורות, גם אחרי מותו. הרופא והאנתיקוואר הצרפתי, ז'קוב ספון (Spon), שוטט בשנים 1675 ו 1676 יחד עם ידיד אנגלי במרחבי הים התיכון והלבאנט ותיעד מקומות, מונומנטים וחפצים. הוא פרסם את ממצאיו בשלושה כרכים שהשלישי ביניהם מוקדש כולו לתעתיקי כתובות ומטבעות. מעט מאוחר יותר האמן והנוסע ההולנדי קורנליוס דה ברוין (De Bruyn) סייר באזור ושהה בו כחמש-עשרה שנים. כשחזר למולדתו הוא פרסם את רשמיו ורישומיו בספר מסע מפורט ועשיר באיורים נאים מעשה ידיו, שהתפרסם מהר גם בתרגום לשפות אירופיות אחרות. דה ברוין יצא בהמשך למסע ארוך שני, אל רוסיה, פרס ואסיה הרחוקה.

red bullet Jacob Spon, Voyage d'Italie, Dalmatie, de Grèce, et du Levant, ... par Jacob Spon ... & George Wheler (Lyon, 1678).

ז'קוב ספון, מסע באיטליה, דלמטיה, יוון והלבאנט, שנערך על-ידי ז'קוב ספון וג'ורג' ווילר (ליון, 1678).

שער ספר המסע של ז'קוב ספון
שער ספר המסע של ז'קוב ספון, רופא בהכשרתו ואנתיקוואר צרפתי פרוטסטנטי. יחד עם שותפו האנגלי ווילר, ספון הסתובב באגן המזרחי של הים התיכון ותיעד באדיקות אתרים ומונומנטים רבים. הוא התענין במיוחד בכתובות, שלהן הקדיש כרך שלם, וחזר מהמסע עם אוסף גדול של מטבעות וכתבי יד. ספון, שנפטר בגיל צעיר בעיר ז'נבה, היה בין הראשונים שניסו לתעד את המורשת הקלאסית הים תיכונית באופן שיטתי.

red bullet מראה הר פרנסוס ועתיקות דלפי
 מראה הר פרנסוס ועתיקות דלפי
ספון ו-ווילר ביקרו בדלפי ב 1676. כשהגיע למעין הקסטלי, שמימיו, על פי המסורת, נסכו השראה שירית, ספון הנסער דימה עצמו במחיצת אפולו והמוזות וחיבר שיר ביוונית מודרנית על-פי לחן עממי צרפתי.


red bullet מראה העיר לפאנטו (נפְפַּקטוס)
מראה העיר לפאנטו (נפְפַּקטוס).
לפאנטו (השם האיטלקי) היתה עיר נמל חשובה ומבוצרת על החוף הצפוני של מפרץ קורינתוס. השליטה בנמלים היתה חשובה תמיד ובמיוחד בעידן הספינות הכבדות שהונעו בחתירה, שדרשו תמיכה לוגיסטית מתמדת מן החופים. לפאנטו תוארה במפות רבות והתפרסמה גם בשל הקרב הימי הכביר שנערך ממערב לה ב-1571, בו הביסה הליגה הקדושה האירופית את הצי העות'מאני.


red bullet מפת הים התיכון


red bullet Cornelius de Bruyn, Voyage au Levant, ... enrichi d'un grand nombre de figures (Paris, 1725), Map of the Mediterranean.

מפת הים התיכון
האמן והנוסע ההולנדי קורנליוס דה ברוין (De Bruyn) סייר ושהה באזור הים התיכון המזרחי כחמש-עשרה שנים. בפתח ספרו המהודר, כאן במהדורה צרפתית שהתפרסמה לקראת סוף ימי חייו, הוא כלל מפה נפתחת של האזורים בהם ביקר. בפינה השמאלית-תחתונה הוא הוסיף הגדלה של האזור באיטליה ממנו יצא למסע.

red bullet תדמור

מראה העיר תדמור


כבר מגיל צעיר, העיד על עצמו דה ברוין, השתוקקתי למסעות, ומשום כך, למדתי את אמנות הרישום, שאין יאה ממנה לנוסע המבקש למסור בדיוק רב את מראה עיניו. אך במקרה של תדמור, יעד קשה להשגה שלא הצליח להגיע אליו, דה ברוין נאלץ להעתיק את הפנורמה המרשימה שלו ממקור שראה כנראה בעיר חלב, אצל הולנדי אחר.

red bullet George Sandys, A Relation of a Iourney begun an. Dom. 1610... containing a description of the Turkish Empire, of Aegypt, of the Holy Land, of the remote parts of Italy and ilands adjoyning (London, 1670 (orig. 1615), frontispiece.

ג'ורג' סאנדס, ספר מסע שהחל בשנת האדון 1610, ... ובו תיאור האימפריה העות'מאנית, מצרים, ארץ הקודש, אזורים מרוחקים באיטליה והאיים הסמוכים (לונדון, 1670 (במקור 1615), עמוד שער.

שער המהדורה השישית של ספר המסע המצליח מאת ג'ורג' סאנדס (Sandys)
שער המהדורה השישית של ספר המסע המצליח מאת ג'ורג' סאנדס (Sandys), אנגלי, בנו של הארכיבישוף של יורק, שהתפרסמה כ 25 שנים אחרי מותו. האיור עשיר בפרטים אלגוריים המתייחסים לאזור ולמסע – עלית ישוע השמיימה מהר הזיתים, הסולטן הטורקי המשעבד האוחז בעול, איסיס ואוזיריס, האלים המצריים, ועוד יסודות הממחישים את עוצמת האזור בתודעתו של הנוסע המלומד.

red bullet נילוס 

תרשים של פסל אל הנהר נילוס
סאנדס הוסיף לתיאור מצרים תרשים של פסל אל הנהר נילוס שראה בותיקן. הוא סבר שאספסיאנוס הביא אותו ממצרים. אך המחקר המודרני טוען כי הפסל, שנחשף ברומא בראשית המאה ה 16, הוא העתק רומי של מקור הלניסטי, יתכן מאלכסנדריה. כך או כך, סאנדס משחזר במו רגליו את הקשרים המורכבים בין תרבויות הים התיכון ומוסיף להם נדבך משלו.


red bullet הפירמידות של גיזה

הפירמידות והתרבות המצרית העתיקה
הפירמידות, והתרבות המצרית העתיקה בכלל, עוררו ענין עצום בקרב אירופים בתקופת הרנסאנס, עוד טרם פענוח הכתב ההירוגליפי. סאנדס מקדיש תיאור ארוך לפירמידות ולביקורו במקום, כאשר הוא משלב את מה שקרא במקורות עם מראה עיניו. האיור מדגיש לא רק את האתר, אלא גם את חבורת הנוסעים. עם זאת, איורים רבים בספרו של סאנדס, במיוחד אלו של ארץ הקודש, הועתקו ישירות מספרו של צווילארט, המוצג כאן אף הוא.

red bullet תודה לד"ר צור שלו החוג להיסטוריה כללית

Slavery in America and the World






אוסף זה של HeinOnline מאגד חומרים משפטיים ולא משפטיים בנושא עבדות בארצות הברית ובארצות דוברות אנגלית.

האוסף כולל:
- את כל החוקים שעברו בכל קולוניה ומדינה בנוגע לעבדות, כל החוקים הפדרליים העוסקים בעבדות, וכל המקרים המדווחים של עבדות.
- כיוון שזמן רב לאחר סיום העבדות עדיין קיימים תיקים משפטיים המבוססים על נושאים הנובעים מן העבדות, מתועדים במאגר מקרים עד למאה ה-20.
- מאות חוברות וספרים אשר מגנים על העבדות, תוקפים אותה, או מנתחים אותה.
- פרשנויות משפטיות בשפה האנגלית, אשר עוסקות בעבדות ופורסמו לפני 1920 וכן, עבודות ומאמרים רבים בכתבי עת נדירים בארצות הברית ובעולם.
- יותר מאלף חוברות וספרים בנושא עבדות מן המאה ה-19.
- כל הדיונים בקונגרס הנוגעים בעבדות, מאז הקונגרס הקונטיננטלי ועד 1880.
- ספרות רבה בנוגע לעבדות בהיסטוריה המודרנית.
- כל מאמרי הסקירה של החוק המודרני העוסקים בעבדות.
- רבים מן החומרים הלא משפטיים הקיימים באוסף זה מבוססים על המצאי המרשים של Buffalo Public Library. אוספי הספרים הנדירים שלה כוללים מאות חוברות וספרים מן המאה ה-19, על עבדות.


red bullet מידע נוסף בסרטון המצורף:



















red bullet הכנת הסקירה: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it., איריס ביתן-טולדנו

ארכיון דיגיטלי חדש לשימור מורשת יהדות מצרים מוקם בימים אלה בספרייה במטרה להוות משאב-ידע מקיף ומעמיק אודות קהילת יהודי מצרים, מהעתיקות בקהילות היהודיות בתפוצות, ששורשיה בימים שלאחר חורבן בית ראשון.

בניגוד ליוזמות אחרות, מטרת הארכיון הנוכחי לא תהיה לאתר את המעט שמלמד על הכלל, אלא להיפך – לכלול חומרים תיעודיים מגוונים ככל האפשר, מכמה שיותר מקורות, כדי ליצור תמונה כוללת ומדויקת יותר של הקהילה ולאפשר עריכת מחקרים שלא התאפשרו בעבר.

הארכיון מוקם בשיתוף עם הקתדרה לחקר מורשת יהדות מצרים ע"ש יוסף ורשלין ברדה ביוזמת רונית מרקו, בת למשפחה יוצאת מצרים, כפרויקט גמר ללימודיה לתואר שני בחוג לניהול מידע וידע. במסגרת הפרויקט נאספים מחברי הקהילה וצאצאיהם תצלומים מקוריים, מסמכים, הקלטות וסרטים, המתעדים את חיי הקהילה במצרים. הפריטים המקוריים מומרים לפורמטים דיגיטליים ומועלים לארכיון בליווי הסבר. בנוסף מושקעים מאמצים לכינון שיתופי-פעולה עם יוזמות מקבילות לשימור מורשת יהדות מצרים ושילוב אוספיהן בארכיון.

בהקשר לכך נפגשו ב-3.11.16 האחראיות על פיתוח הארכיון: פרופ' תמר צבי, ראש הקתדרה לחקר מורשת יהדות מצרים, גב' אורה זהבי, ראש ענף מדיה, אוספים שמורים וארכיונים בספרייה ורונית מרקו עם שגריר ישראל במצרים ד"ר דוד גוברין ועם מנהל מחלקת מצרים במשרד החוץ מר ליאור בן-דור. בפגישה הוצג בפניהם הארכיון והובלט מעמדן המוביל של האוניברסיטה והספרייה בניהול פרויקטים מסוג זה. השגריר ד"ר גוברין ומר בן-דור, הביעו הערכתם לפרויקט והעלו הצעות מועילות להמשך פיתוח הארכיון.

מימין לשמאל:  גב' רונית מרקו, פרופ' תמר צבי, ד"ר דוד גוברין, מר ליאור בן-דור וגב' אורה זהבי.

מימין לשמאל: גב' רונית מרקו, פרופ' תמר צבי, ד"ר דוד גוברין, מר ליאור בן-דור וגב' אורה זהבי.

נמשיך לעדכן בנושא

שתי תרומות חשובות של יוצרים דקומנטריים המלמדים בחוג לתרבות הקולנוע באוניברסיטה נתרמו לאחרונה לספרייה.

red bullet התרומה הראשונה היא של ד"ר דן גבע, ד"ר גבע תרם כ-12 סרטים דוקומנטריים שביים יחד עם אשתו נואית לאוסף הסרטים של הספרייה. סרטיו של ד"ר גבע זכו בעשרות פרסים בינלאומיים, השתתפו במאות פסטיבלים בארץ ובחול והוקרנו ברשתות טלוויזיה בעולם.

אחד מהסרטים שנתרמו הוא הסרט: "הורה 2000"  המדינה רוקדת טרנס. וההורה? לאן היא נעלמה? קולאז קולנועי סהרורי ומעט אירוני, על מאיפה באנו ולאן הגענו. לעיונכם קטע קצר: 

 

 














בין הסרטים הנוספים שתרם ד"ר גבע לספרייה: רעש (2012), צד רביעי למטבע (2006), תחשוב פופקורן (2004), המפתח (2001), , מה שראיתי בחברון (1999), אורושלים (1994). 

red bullet התרומה השנייה היא של ד"ר אמיר הר-גיל שתרם לספרייה 11 מהסרטים שיצר. סרטיו של ד"ר הר גיל זכו להכרה בינלאומית והם עוסקים בעיקר בתחומים הנוגעים לפערים ושסעים בחברה הישראלית, לסכסוך הישראלי פלסטיני ועוד.
אחד מהסרטים שנתרמו הוא הסרט "לכודים" קופרודוקציה ישראלית פלשתינית, סרט דוקומנטרי המנסה לתאר את הסכסוך משש נקודות מבט שונות. נקודת מבטם של 6 גיבורים, שלושה ישראלים ושלושה פלשתינים, מיקרוקוסמוס לרוב הדומם הלכוד בסיטואציה היסטורית של משבר מתמשך, הם אלה שמשלמים את מלוא המחיר של כשלון העמים לשנות את גורלם.
















בין הסרטים הנוספים שתרם ד"ר הר גיל לספרייה: הסרט Jerusalem In Line (ירושלים ממתינה בתור) שזכה בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר לשנת 2015 בפסטיבל בלונדון (UK FILM FESTIVAL), (2015),לכודים (2011), הכישרון לחיות (2004), בוקר טוב ישראל (1987, 1997, 2007), החיים על פי אווה (2001), התור באיבן שדאד 2 (2000).

הסרטים שנתרמו מעשירים את אוסף הסרטים הדקומנטריים של הספרייה המונה נכון לכתיבת שורות אלו כ- 200 פריטים. הסרטים עוסקים במגוון תחומי ידע הנלמדים באוניברסיטה ותומכים בהוראה ובמחקר. דלייה ואיתור הסרטים דרך מערכת "חיפוש אחד" ע"פ שם הסרט או הנושא. 

הספרייה מודה לד"ר דן גבע ולד"ר אמיר הר גיל על תרומתם החשובה.

red bullet הכנת הסקירה: עינת ריץ-נגלי, ענף מדיה 

התכנית לתרבות הקולנוע
שלישי, 22 מרס 2016 07:07

סקר מפת חיפה מערב

חרבת קסטרא מתוך: סקר חיפה מערב

red bullet חרבת קסטרה. מתוך: סקר מפת חיפה מערב

לאחר קום המדינה הציע ד"ר שמואל ייבין, המנהל הראשון של מחלקת העתיקות, לראש הממשלה, דוד בן-גוריון, "לערוך סקר ארכיאולוגי בשטח מדינת ישראל, כדי שבדורות הבאים ידע כל אחד מה צפון בשטח המדינה החדשה". ביולי 1964 קמה ה"אגודת לסקר ארכיאולוגי של ישראל". חוליות הארכיאולוגים של האגודה סקרו אלפי אתרים, רובם חדשים, בכל שטחי מדינת ישראל.

בימים אלו הסתיימה סריקת אלבום סקר מפת חיפה מערב (22).
זהו האלבום המקורי של סקר זה הנערך בשנים 1965–1966 על-ידי חוליה בראשותם של פרופ' י' עולמי ופרופ' א' רונן מטעם האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל ורשות העתיקות. 
באלבום תצלומים של אתרים שונים מתוך מפת חיפה מערב (22), אליהם מצורפות הערות החוקרים בכתב ידם. בין האתרים שבסקר זה: קסטרא, שקמונה, מערת אליהו וממצאים ארכיאולוגים בשכונות חיפה וטירת הכרמל.
האלבום מהווה אמצעי לחקר שרידים ארכיאולוגים כפי שנראו בשלהי שנות השישים של המאה הקודמת ובמקביל מאפשרים הצצה אל נופי הארץ בשנים אלו.

red bullet לאתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל - רשות העתיקות

red bullet הכנת הסקירה: לואיזה בל אשכנזי, ענף מדיה

ראשון, 20 מרס 2016 04:30

תרומת פרופ' מיכל סובל

החוג להיסטוריה כללית

לאחרונה התקבלה בספרייה תרומתה של פרופ' (אמריטה) מיכל סובל מהחוג להיסטוריה כללית. התרומה כוללת כמאה ספרים והיא מתווספת למאות ספרים שתרמה לנו בעבר פרופ' סובל. הספרים עוסקים בתחום ההיסטוריה של ארצות-הברית. חלק רב מהם עוסק בתחום מחקרה של פרופ' סובל, יחסים בין לבנים ושחורים בארצות-הברית והשפעתם על התרבות בארצות-הברית. מתרומתה של פרופ' סובל הגיעו חמישה כרכים של הספר של Hyatt, Harry Middleton, Hoodoo-conjuration-witchcraft- rootwork: beliefs accepted by many Negroes and white persons, these being orally recorded among Blacks and whites. שנקלטו באוסף הספרים הנדירים שלנו. הספר עוסק בסיפורי-עם אמריקניים, ברפואה עממית ובפולקלור. הספר מבוסס על סיפורים וקטעי פולקלור שאסף המחבר, הפולקלוריסט הרי מידלטון היאט, מאזורים רבים ושונים בארצות-הברית בין השנים 1936-1940. מחירו של הספר, על חמשת כרכיו, הוא כ- 6,500 דולר. מיותר לציין, שללא תרומתה הנדיבה של פרופ' סובל, סדרת כרכים חשובה זאת לחוקרי ספרות עממית ופולקלור לא הייתה יכולה להיכלל באוסף הספרים הנדירים שבספרייתנו.

קבלת התרומה התאפשרה הודות לתיווכה של ד"ר שרון הלוי, חברת סגל בתכנית ללימודי נשים ומגדר וראש החוג ללימודים רב-תחומיים באוניברסיטת חיפה. ברצוננו להודות לד"ר הלוי על הסיוע בקבלת התרומה לספרייה.

להלן מספר דברים שכתבה ד"ר הלוי אודות התרומה וחשיבותה לקהילת האוניברסיטה: "פרופ' אמריטה מיכל סובל (ילידת ארה"ב) שהייתה חברת סגל בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה, נמנית על החוקרות המובילות בחקר ההיסטוריה של ארה"ב בארץ ובעולם. עבודותיה על חייהם של עבדים אפריקאים-אמריקנים והשפעתם על התרבות האמריקנית הן בין החשובות והמשפיעות ביותר בתחום. בכל מחקריה, סובל חצתה גבולות דיסציפלינריים ועבודותיה הן דוגמה ומופת למחקר בין-תחומי פורה, מעמיק ועשיר. ספרה הראשון: Travelin' On 1979, עוסק בהיסטוריה הדתית של אפריקאים-אמריקנים משועבדים וחופשיים במאה ה- 19. ספרה השני: The World They Made Together, 1988 שבמידה רבה ממשיך בתמה של הראשון, בוחן את יחסי השחורים והלבנים בווירג'יניה של המאה ה- 18. ספרה השלישי: Teach Me Dreams, 2000 הוא המרתק והנועז מכולם והוא בוחן את עולם החלומות של האמריקנים בתקופה שבין 1740 ל- 1840. לטענת סובל, תקופה זו, תקופת המהפכה ועיצוב הרפובליקה החדשה, הייתה גם תקופה מכרעת בעיצוב ה"אני" הפרטי והקולקטיבי של האמריקנים. לאישוש טענה זו סובל משתמשת במקור היסטורי ייחודי (ושנוי במחלוקת) - חלומותיהם של בני התקופה, גברים ונשים, שחורים ולבנים. בספרה הרביעי: Painting a Hidden Life: The Art of Bill Traylor, 2009, פרופ' סובל עסקה בחייו ועבודתו של הצייר האפרו-אמריקני ביל טריילור, שעבודותיו זוכות לאחרונה לעניין רב. טריילור, עבד לשעבר שנולד במטע באלבמה, החל לצייר לעת זקנתו (סביב 1938). במרוצת השנים הבאות צייר למעלה מאלף ציורים בהם נתן ביטוי לעולמו הרוחני ולמסורות אפריקאיות שהשתמרו במשפחתו. הסימבוליקה, תפיסת העולם, והסוגיות הפסיכולוגיות שהעסיקו את טריילור, הם ליבת מחקר זה. 

פרופ' סובל פעלה רבות לקידום תחומי מחקרה בארץ ובעולם במסגרת כנסים מדעיים ואגודות מקצועיות. היא שימשה כיו"ר האגודה ללימודים אמריקנים בישראל בראשית שנות ה-80, וכראש התכנית לתואר שני בלימודי ארה"ב באוניברסיטת חיפה. היא עמדה גם בראש מרכז המחקר לחקר ארה"ב באוניברסיטת חיפה. בנוסף לעבודתה המחקרית, היא השתתפה בארגון מספר כנסים בינלאומיים חשובים. אחד החשובים הניב את הספר Through a Glass Darkly, 1997 אותו ערכה יחד עם רון הופמן ופרדריקה טוייטה. בנוסף הדריכה והנחתה פרופ' סובל עשרות תלמידי תארים מתקדמים. כהוקרה על כל פעילותה העניקה לה האגודה ההיסטורית האמריקנית את התואר חברת כבוד לשנת 2011."

מספרי פרופ' מיכל סובל
      

לעיונכם: קישור לרשימת הספרים שנקלטו באוסף הספרייה. ניתן גם להגיע לפריטי האוסף על ידי חיפוש בקטלוג הספריה בשדה "תורם": סובל, מיכל.


red bullet הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י וערן גולדנברג  תודה לד"ר שרון הלוי

חמישי, 03 דצמבר 2015 05:51

סרטים חדשים באוסף הספרייה

מגוון סרטים שהתווספו לאחרונה לאוסף הוידאו בספרייה

 

טוב לדעת: מגוון סרטי וידאו התווספו לאחרונה לאוסף הסרטים שלנו בספרייה. הסרטים הוזמנו ע"י אנשי סגל לצורכי לימוד, הוראה ומחקר. הסרט "עבודה" נתרם ע"י מר יעקב גרוס, מרצה בתכנית לתרבות הקולנוע באוניברסיטה.

 

red bullet רוקדים ביפו.  מספר מיון בספרייה: DVD-5357













פייר דוליין יוצא להגשים את חלומו כאשר הוא מביא את "כיתות רוקדות", הארגון שהקים בארצות הברית, לעיר הולדתו יפו, ומלמד ילדים יהודים וערבים בני 11 לרקוד, להתחרות ולכבד זה את זה. הסרט עוקב אחר סיפורם המורכב של שלושה ילדים המתמודדים עם סוגיות הנוגעות לזהות ובעיות הנובעות מדעות קדומות וגזענות, כל זאת תוך כדי ריקוד עם מי שנתפס כאויב שלהם. הסרט מתלווה אל הילדים, שתוכניתו של פייר משנה את חייהם תוך ארבעה חודשים ומאששת את אמונתו כי ריקוד יכול לגשר על שנאה ויכול להניע צעדים ראשונים של שינוי אמיתי. 

red bullet את לי לילה. מספר מיון בספרייה: DVD-5349




















חלי מקדישה את חייה לטיפול בגבי, אחותה הסובלת מפיגור שכלי.

 red bullet עבודה. מספר מיון בספרייה: DVD-5355

עיבוד חדש ועריכה דיגיטלית לסרט עבודה של הבמאי הלמר לרסקי

תרומה לספרייה ממר יעקב גרוס שעשה עיבוד חדש ועריכה דיגיטלית לסרט "עבודה" של הבמאי הלמר לרסקי. הסרט הציוני פיוטי, מתאר בפתוס לאומי, את דרכו של החלוץ המגיע לארץ ישראל, עובד, מזיע מוצא מים ורואה ברכה בעמלו. הסרט מדגיש את חוסנו וייחודו של החלוץ החדש. הלמר לרסקי אמן הצילום ובימאי הסרט, ידע לנצל את האור הבוהק הטבעי של ארץ ישראל, השיג ביטוי בעל עוצמה מיוחדת בפני גיבוריו ויצר סרט תעודה מרשים ויוצא דופן גם במבחן הזמן.



red bullet עדיין אליס. מספר מיון בספרייה:  DVD-5331





















פרופסור לבלשנות שמגלה בגיל מוקדם יחסית שלקתה במחלת האלצהיימר. אליס מנסה נואשות להאחז בזהות האישית שלה שהולכת ונעלמת ככל שהמחלה מתקדמת בעוד בעלה ושלושת ילדיה מנסים נואשות לשמור על הקשר המשפחתי שהולך ונפרם.



red bullet רפסודיה בולגרית. מספר מיון בספרייה: DVD-5329













 




1943, יהודי בולגריה חיים תחת השלטון הנאצי. החברים הטובים מוני וג'וג'ו, יהודי ובולגרי בני 17 פוגשים את שלי, יהודיה צעירה ממוצא יווני המקסימה אותם ביופייה וחלומותיה ההרפתקניים. חברותם עומדת במבחן כששניהם מתאהבים בה, כשבמקביל, מחוץ למעגל האישי שלהם, בולגריה מתבקשת לפנות את היהודים הבולגרים למחנות ההשמדה. דרך סיפורם של שלושת הצעירים אנו נחשפים לגורל היהודים הבלקנים במלחמת העולם השנייה ומאבקם להישרדות.


red bullet הכנת הסקירה: עינת ריץ-נגלי, ענף מדיה.