סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים

תצוגה חדשה על הגניזה הקהירית מופיעה בחלונות הספרייה במסדרון קומת ה-600  התצוגה מוצגת בהקשר לתערוכתם של פרופ' אפרים לב ודר' משה לביא "מרפא לגוף ולנפש: רפואה ומדרש בגניזה הקהירית" במבואה למעליות בבנין הראשי (ראו מידע בהמשך הסקירה). כולכם מוזמנים לעבור במסדרון ה 600 – להתרשם, להנות ולהחכים.

לחצו להגדלה
זרקור לאוסף הספרייה: אוסף הגניזה הקהירית

גניזת קהיר

גניזת קהיר כוללת אוסף גדול של ספרים וכתבי יד יהודיים שנכתבו בין המאה ה-9 למאה ה-19 ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת "בן עזרא" בקהיר.
פרט לספרי קודש ותפילה כוללת הגניזה מסמכים משפטיים, כתבי בית דין, אגרות, ושטרות, רשימות שמיות, קטעי פנקסים, מכתבים ומסמכים נוספים שנכתבו באותיות עבריות, כולל ערבית יהודית. מתוך יחס של כבוד לשפה העברית גנזו יהודי הקהילה את הכתבים השונים, שהשתמרו בזכות האקלים היבש באזור.
במשך יותר ממאה שנים עוסקים החוקרים בפענוח ולימוד ממצאי הגניזה. האוסף מורכב ברובו מדפים בודדים או מקרעי דפים המפוזרים בין ספריות ומוסדות שונים ברחבי העולם.
פרויקט "גנזים" לקידום חקר הגניזה בהנהלת פרופסור יעקב שוויקה, נוסד בשנת 2000 על ידי דב פרידברג ונחנך בשנת 2005. הפרויקט נועד לרכז ולשמר צילומים של כל קטעי הגניזה המצויים בספריות ובמוסדות ברחבי העולם. יותר מרבע מיליון תצלומים של דפי גניזה כבר סרוקים ומרוכזים באתר הפרויקט בכתובת genizah.org

קטעים מגניזת קהיר המופיעים בספרייה

בספרייה מצויים 23 קטעים מגניזת קהיר ומספרם הכולל של הדפים בקטעים אלו הוא 53. הקטעים נסרקו בשנת 2007 במסגרת פרויקט "גנזים" לחקר הגניזה. הם מקוטלגים בקטלוג הספרייה ונגישים בטקסט מלא.
לספריית אוניברסיטת חיפה הגיעו קטעי הגניזה מספריית פבזנר בחיפה. בספרית פבזנר היה מאוחסן במשך שנים רבות אוסף של כתבי יד וביניהם קטעי גניזה – עוד מימי ספרית "האגודה להשתלמות במדע" – שנוסדה בתל אביב והיוותה את השורשים של ספריית פבזנר. אוסף זה נתרם על ידי מר בנימין עברי שעלה מאיטליה לישראל בשנות ה-20.
לפי רישומי עיפרון בשפה הרוסית, המצויים על תשעה מבין הקטעים הנמצאים בספרייה שלנו, משערים שהקטעים הגיעו מרוסיה, או שהיו בעיון של חוקר או ספרן ממוצא רוסי.
הקטעים משתייכים לתחומים הבאים: מקרא, הפטרות, תרגום אונקלוס, משנה, ליקוטים מתלמוד בבלי, תפילה, הגדה של פסח, פיוט, דרשות בערבית-יהודית, מילונים.
בספרייה החל תהליך שימור הקטעים. במסגרתו נשלחו מספר סיבים לבדיקה במעבדה לשימור כתבי יד באוניברסיטת הסורבון שבפריס.

קטע גניזה מאוספי הספרייה

מרפא לגוף ולנפש: מדרש ורפואה בגניזה הקהירית" (מבואה למעליות בקומת ה-600)
התערוכה מציגה מפירות המרכז החדש לחקר הגניזה הקהירית שהוקם באוניברסיטת חיפה על ידי פרופ' אפרים לב וד"ר משה לביא. התערוכה מציגה את סיפורה של הגניזה הקהירית, בצד דוגמאות נבחרות של קטעים מן הגניזה הקהירית בעיקר בתחומי הרפואה והמדרש.
הגניזה התגלתה כמקור עשיר לשחזור צמחי המרפא שהיו בשימוש בימי הביניים, וחלק מן המחקרים על צמחי המרפא אף עשויים להשפיע על הרפואה בזמנינו.
בתערוכה מצויים מרשמים של רוקחים ושל רופאים, ספרי רפואה בערבית ובעברית, בין היתר פרי כתב יד קדשו של המפורסם ברופאים שהותירו את מסמכיהם בגניזה —רבי משה בן מיימון. ניתן לראות מרשם של תרופה שהכין הרמב"ם לתלמידו טוביה, כמו גם טיוטה בכתב ידו של אחד מספרי הרפואה שלו.
בין היתר חושף הפרוייקט את חשיבות המסמכים בערבית יהודית לחקר המדרש: קטעי מדרש לא מוכרים המצוטטים בחיבורים בערבית יהודית, ועיבודי מדרשים בערבית-יהודית המעידים על המשך חי של מסירת המדרש והתהוותו עוד שנים רבות אחר ימי אחרוני האמוראים.

מתוך התערוכה: מרפא לגוף ולנפש: מדרש ורפואה בגניזה הקהירית"

תצוגת ספרים חדשה "עד שיצא עשן לבן" בנושא האפיפיורות  מוצגת לעיונכם ברחבת הכניסה לספרייה. הפריטים יוצגו עד 26.05.2013
עד שיצא עשן לבן...תצוגה בנושא אפיפיורות בקומת הכניסה לספרייה

בהמשך לתצוגה, הספרייה מזמינה להקרנה חגיגית של הסרט: We have a pop 
הקרנת הסרט תערך ביום חמישי ה-26.5  בין השעות 12:00-14:00 באודיטוריום הספרייה. דברי הקדמה: הפרופ' סופיה מנשה.


We have a pop הקרנה חגיגית אודיטוריום הספרייה 23.5 בין השעות 12:00-14:00


 
תצוגת ספרים חדשה "עד שיצא עשן לבן" בנושא האפיפיורות  מוצגת לעיונכם ברחבת הכניסה לספרייה. הפריטים יוצגו עד 26.05.2013
5

בהמשך לתצוגה, הספרייה מזמינה להקרנה חגיגית של הסרט: We have a pop 
הקרנת הסרט תערך ביום חמישי ה-26.5  בין השעות 12:00-14:00 באודיטוריום הספרייה. דברי הקדמה: הפרופ' סופיה מנשה.


pop2


 
לתדהמתנו קיבלנו בשורה קשה – על לכתו של סולימאן מאיתנו בפתאומיות בטרם עת.סולימאן אבו-פארס
כולנו הכרנו את סולימאן, השומר החייכן בכניסה לספרייה.
מעולם לא היינו עוברים על פניו בלי להחליף מילה, שלום או ברכה...
הוא היה אופטימיסט – מסוג האנשים שנעים לראות בכל יום מחדש.
נעים הליכות גם לסטודנטים. היה מחליף איתם בדיחה, הלצה וחיוך תוך שהוא מוודא שהם יכולים לצאת מהספרייה בלי שלקחו ב"טעות" משהו איתם.

הספרנים שהיו עושים איתו משמרת ביום שישי נוהגים לספר על החומוס והפיתות שהיה מביא להם לארוחת הבוקר, ככה סתם שהמשמרת שלהם תעבור ביתר קלות.

סולימאן שיתף פעולה עם כל מה שהתבקש ממנו, בשמחה, ברוח התנדבות – אם זה לקחת חלק בכיבוד הנכנסים והיוצאים בתחילת שנת הלימודים, אם זה בחלוקת אזני המן בפורים אם זה בצילום סרטון
הדרכה או אם זה לקבל קבוצה המגיעה לסיור, עד שמגיע המדריך/ה.

אכן אבידה גדולה של מי שהיה בשבילנו קצת כמו אבא של הספרייה.

אנו שולחים מכאן תנחומינו למשפחתו היקרה של סולימאן ובמיוחד
לחסן בנו – עובד אגף משק ומבנים.

יהי זכרו ברוך
צוות הספרייה


אנו מצרפים דברים לזכרו שכתבו הסטודנטים בפייסבוק הספרייה 

 
פרופ' יונתן ישראל מהמכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון ביקר לאחרונה באוסף הנדירים בספרייה. בביקור השתתפה גם רעייתו וכן הראש האקדמי של הספרייה פרופ. יוסי ציגלר, פרופ. גור אלרואי, ד"ר יוסי חיות וד"ר צור שלו.

בתחילת הביקור הצגנו בפני פרופ' ישראל את ספרו של ברוך שפינוזה "מאמר תיאולוגי מדיני" הדגמנו בפניו את המהדורה הדיגיטלית וההקדמה לספר שכתב פרופ' עמיהוד גלעד. פרופ' ישראל מצא עניין רב ומיוחד בספר נדיר זה ואופן הגעתו לספרייה (באוסף מכון שפינוזה שיתואר להלן)

המשך הביקור כלל הסבר  מפורט על  אוסף  "מכון שפינוזה" – שפינוזיאום שנמצא אף הוא באוסף הנדירים. "מכון שפינוזה" הוקם בשנת 1950 בחיפה על ידי גיאורג הרץ שקמוני.

מר שקמוני במשרדו
מר שקמוני במשרדו.

שקמוני החל ללמוד בשנות ה-40 את הפילוסופיה של ברוך שפינוזה והפך לאוהד שפינוזה מושבע עד סוף ימי חייו. עם הקמתה של אוניברסיטת חיפה בשנת 1966 הציע מר שקמוני בהתכתבויותיו עם מר דוד בן גוריון ואישים נוספים לקרוא לאוניברסיטה: "אוניברסיטת ברוך שפינוזה הר הכרמל"
 
התכתבות של מר שקמוני בנוגע לשם אוניברסיטת חיפה

הרעיון לא יצא אל הפועל ולאחריו ביקש מר שקמוני להקים באוניברסיטה את "מכון שפינוזה" אך גם הצעה זו לא צלחה. 

מר שקמוני פעל גם בתפוצות לחזוק הקשר בין שפינוזה ליהדות ושלח בשנת 1956 לחצר הכנסיה בהאג שם קבור שפינוזה מצבה מבזלת ארץ ישראלית שעליו חרוטה המילה: "עמך" – זאת כדי להראות שהעם היהודי מקבל את שפינוזה.

1
מצבה מבזלת ישראלית עליה חרוטה המילה "עמך" ואותה שלח מר שקמוני לקבר שפינוזה בחצר כנסיה בהאג.

שכשנסגר בית שפינוזה ב-1965 תרם מר שקמוני את כל ספרי המכון – כ-400 במספר ל"מכון האוניברסיטאי של חיפה"  שמה של אוניברסיטת חיפה באותם הימים. בין הספרים שנתרמו היה גם הספר הנדיר"מאמר תיאולוגי מדיני" עם הערות בכתב ידו של שפינוזה.

7
כרטיס של אוסף שפינוזה - שפינוזאום.

פרופ' ישראל מצא כאמור עניין רב באוסף שפינוזאום  ועיין ארוכות בשני המכלים המכילים חמרים ארכיוניים בנושא שפינוזה - התכתבויות, תצלומים וכתבים שונים.
בין המיכלים נמצא מכתבו של יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי דאז אל ג. הרץ שקמוני מתאריך ו' בתשרי תשי"ד בנושא: "האם החרם שהוכרז על ברוך שפינוזה בעבר קיים עדיין מבחינה הלכתית". תשובת הרב היא שלדעתו החרם היה לתקופת חייו של ברוך שפינוזה בלבד, ולא לדורות, כלומר: החרם אינו קיים עוד. זוהי תשובה שודאי הלמה את השקפותיו של הרץ שקמוני, שכן הוא ניסה להקנות לגיטימציה נרחבת ככל האפשר בכל הקהלים, במיוחד מהממסד היהודי לברוך שפינוזה.

מכתב נוסף שעניין מאד את פרופ' ישראל הוא מכתב מאת אלברט אינשטיין אל הרץ שקמוני בנושא ההומניזם והשכלתנות של הפילוסופיה של שפינוזה מתאריך 13.7.1943.
הוצג בפני האורח הקשר של דוד בן גוריון שהיה בין חברי המכון עם שקמוני ותמיכתו בפילוסופיה של שפינוזה.

רצה הגורל ועם סיום ביקורו של פרופ' ישראל, בזמן שחיפשתי חמרים נדירים אחרים, מצאתי לגמרי במקרה במגרה נעולה בחדר הספרים הנדירים שלושה תיקים נוספים המכילים חומר רב על בית שפינוזה ופעילותו הקדחתנית של מר שקמוני ואנשים נוספים – כולל רבנים בנושא.
בין החמרים היו מכתבים, כתבות מתוך עיתונים, תמונות ותצלומים של שפינוזה וכתביו נמצא מכתב מקורי של דוד בן גוריון בכתב ידו, מכתב של זלמן שזר ואף נמצאה רשימת הספרים שהיו ב"בית שפינוזה" והועברו לספרית אוניברסיטת חיפה. החומר בתיקים יקוטלג, ימוין ויצורף לארכיון שפינוזה בזמן הקרוב. הספרים המופיעים ברשימת הספרים שנתרמו לספרייתנו יאותרו בקטלוג ויתווסף להם השדה 541 תורם בית שפינוזה (הר הכרמל, חיפה).

red bullet הכנת הסקירה: עדינה צור - ג'יג'י. צילום: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי 
פרופ' יונתן ישראל מהמכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון ביקר לאחרונה באוסף הנדירים בספרייה. בביקור השתתפה גם רעייתו וכן הראש האקדמי של הספרייה פרופ. יוסי ציגלר, פרופ. גור אלרואי, ד"ר יוסי חיות וד"ר צור שלו.

בתחילת הביקור הצגנו בפני פרופ' ישראל את ספרו של ברוך שפינוזה "מאמר תיאולוגי מדיני" הדגמנו בפניו את המהדורה הדיגיטלית וההקדמה לספר שכתב פרופ' עמיהוד גלעד. פרופ' ישראל מצא עניין רב ומיוחד בספר נדיר זה ואופן הגעתו לספרייה (באוסף מכון שפינוזה שיתואר להלן)

המשך הביקור כלל הסבר  מפורט על  אוסף  "מכון שפינוזה" – שפינוזיאום שנמצא אף הוא באוסף הנדירים. "מכון שפינוזה" הוקם בשנת 1950 בחיפה על ידי גיאורג הרץ שקמוני.

2
מר שקמוני במשרדו.

שקמוני החל ללמוד בשנות ה-40 את הפילוסופיה של ברוך שפינוזה והפך לאוהד שפינוזה מושבע עד סוף ימי חייו. עם הקמתה של אוניברסיטת חיפה בשנת 1966 הציע מר שקמוני בהתכתבויותיו עם מר דוד בן גוריון ואישים נוספים לקרוא לאוניברסיטה: "אוניברסיטת ברוך שפינוזה הר הכרמל"
 


הרעיון לא יצא אל הפועל ולאחריו ביקש מר שקמוני להקים באוניברסיטה את "מכון שפינוזה" אך גם הצעה זו לא צלחה. 

מר שקמוני פעל גם בתפוצות לחזוק הקשר בין שפינוזה ליהדות ושלח בשנת 1956 לחצר הכנסיה בהאג שם קבור שפינוזה מצבה מבזלת ארץ ישראלית שעליו חרוטה המילה: "עמך" – זאת כדי להראות שהעם היהודי מקבל את שפינוזה.

1
מצבה מבזלת ישראלית עליה חרוטה המילה "עמך" ואותה שלח מר שקמוני לקבר שפינוזה בחצר כנסיה בהאג. 

שכשנסגר בית שפינוזה ב-1965 תרם מר שקמוני את כל ספרי המכון – כ-400 במספר ל"מכון האוניברסיטאי של חיפה"  שמה של אוניברסיטת חיפה באותם הימים. בין הספרים שנתרמו היה גם הספר הנדיר"מאמר תיאולוגי מדיני" עם הערות בכתב ידו של שפינוזה.

7
כרטיס של אוסף שפינוזה - שפינוזאום.

פרופ' ישראל מצא כאמור עניין רב באוסף שפינוזאום  ועיין ארוכות בשני המכלים המכילים חמרים ארכיוניים בנושא שפינוזה - התכתבויות, תצלומים וכתבים שונים.
בין המיכלים נמצא מכתבו של יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי דאז אל ג. הרץ שקמוני מתאריך ו' בתשרי תשי"ד בנושא: "האם החרם שהוכרז על ברוך שפינוזה בעבר קיים עדיין מבחינה הלכתית". תשובת הרב היא שלדעתו החרם היה לתקופת חייו של ברוך שפינוזה בלבד, ולא לדורות, כלומר: החרם אינו קיים עוד. זוהי תשובה שודאי הלמה את השקפותיו של הרץ שקמוני, שכן הוא ניסה להקנות לגיטימציה נרחבת ככל האפשר בכל הקהלים, במיוחד מהממסד היהודי לברוך שפינוזה.

מכתב נוסף שעניין מאד את פרופ' ישראל הוא מכתב מאת אלברט אינשטיין אל הרץ שקמוני בנושא ההומניזם והשכלתנות של הפילוסופיה של שפינוזה מתאריך 13.7.1943.
הוצג בפני האורח הקשר של דוד בן גוריון שהיה בין חברי המכון עם שקמוני ותמיכתו בפילוסופיה של שפינוזה.

רצה הגורל ועם סיום ביקורו של פרופ' ישראל, בזמן שחיפשתי חמרים נדירים אחרים, מצאתי לגמרי במקרה במגרה נעולה בחדר הספרים הנדירים שלושה תיקים נוספים המכילים חומר רב על בית שפינוזה ופעילותו הקדחתנית של מר שקמוני ואנשים נוספים – כולל רבנים בנושא.
בין החמרים היו מכתבים, כתבות מתוך עיתונים, תמונות ותצלומים של שפינוזה וכתביו נמצא מכתב מקורי של דוד בן גוריון בכתב ידו, מכתב של זלמן שזר ואף נמצאה רשימת הספרים שהיו ב"בית שפינוזה" והועברו לספרית אוניברסיטת חיפה. החומר בתיקים יקוטלג, ימוין ויצורף לארכיון שפינוזה בזמן הקרוב. הספרים המופיעים ברשימת הספרים שנתרמו לספרייתנו יאותרו בקטלוג ויתווסף להם השדה 541 תורם בית שפינוזה (הר הכרמל, חיפה).

red bullet הכנת הסקירה: עדינה צור - ג'יג'י. צילום: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי 

4
חלונות האגף המרכזי ופטיו הספרייה.

ספריית יונס וסוראיה נזריאן היא ספרייה מרכזית המשרתת את קהיליית האוניברסיטה, - סטודנטים ואנשי סגל, - בכל תחומי ההוראה והמחקר המתקיימים באוניברסיטה. שירותי הספרייה מוצעים גם למבקרים

5
חלל הכניסה לספרייה, האגף המרכזי.

אוספי הספרייה עשירים ומגוונים, וכוללים יותר משני מליון פריטים, בהם: ספרים מודפסים ואלקטרוניים, מינויים לכחמישים אלף כתבי-עת, רובם אלקטרוניים וחלקם מודפסים, מפות וחומר קרטוגרפי, אלפי סרטי קולנוע וסרטים תיעודיים במגוון פורמטים, ותקליטורי שמע, תווים ועוד.
הספרייה מקדישה משאבים לפיתוח, שימור ודיגיטיזציה של אוספים מיוחדים כגון: מאגר עבודות גמר, פרסומי חוקרים, ארכיון "אבא חושי", תמונות היסטוריות של ארץ ישראל, ארכיוני תיאטרון, אמנות המופע ועוד. מידע נוסף על אוספי הספרייה

מערכת תדפיסים ובה חומרים סרוקים לקורסים : מאמרים, פרקים מתוך ספרים וסרטים, נגישה מאתר הספרייה לסטודנטים הרשומים לקורס ולמרצים.
בספרייה מגוון מאגרי מידע מקוונים בתחומי ידע רבים. הגישה אליהם מתאפשרת בספרייה וגם מהבית. באתר הספרייה מדריכים, לומדות מקוונות וסרטוני הדרכה לשימוש במשאבי הספרייה ושירותיה.

1
למעלה ומשמאל: אולם הקריאה ואוספי כתבי-העת בלועזית בקומת ה-0 באגף הדרומי, מימין איזור למידה ליחידים קומת הכניסה. 

פרויקט ייחודי של הספרייה הוא המפתח למאמרים בעברית (הקרוי גם "מפתח חיפה"): כלי ביבליוגרפי רב-תחומי המציע למשתמשים מאמרים אקדמיים בעברית לצד מאמרים עסקיים ופופולאריים. המפתח מכיל הפניות למאות אלפי מאמרים מתוך כתבי עת נבחרים, קבצים, ועיתונים יומיים.
כל פריטי הספרייה ניתנים לאחזור ודלייה באמצעות מערכת "חיפוש אחד" - תיבת חיפוש אחודה באתר הספרייה.

פעילות הספרייה בעשייה האקדמית באוניברסיטה מבוססת על התמחויות מקצועיות המאפשרות הצעת שירותי-מידע עשיר בתחומי דעת רבים ובסוגי מידע שונים. לרשות המשתמשים עומדים מגוון שירותי יעץ כללי ומתמחה בספרייה ומרחוק . שירותי יעץ מרחוק כוללים מתן מענה בדואר האלקטרוני, בטלפון ובשיחוח (צ'אט).

בספרייה תנאי לימוד נאותים ומשופרים הכוללים: פינות לימוד וחדרי דיונים ליחידים ולקבוצות
8
אחד מחדרי הדיונים באגף הדרומי.

באגף המרכזי של הספרייה בקומת הכניסה נמצאים דלפקי השירות השונים: דלפק יעץ, דלפק שמורים/מדיה/כתבי- עת בעברית ודלפק השאלה והשאלה בין- ספרייתית.

לרשות המבקרים עומדות כ-200 עמדות מחשב וציוד צפייה והאזנה משוכלל. בספרייה ניתנים שירותי צילום מסמכים, סריקה והדפסה בצבע, צריבה וכריכה. במבנה הספרייה מופעל שירות גלישה אלחוטית.

לעיונכם:

אתר הספרייה  בלוג הספרייה  דף הפייסבוק של הספרייה

מידע על התורמים: יונס וסוראיה נזריאן


לרגל יום העצמאות פרסם עיתון מעריב במאגזין ז'ורנל את 40 הסרטים הטובים ביותר שהופקו בישראל . לעיונכם קטע קצר המסביר כיצד נבחרו הסרטים.
 ראוי לציון שמתוך 40 הסרטים המופעים בסקירה כ-37 סרטים נמצאים אצלנו באוסף הוידאו. אתם מוזמנים להגיע אלינו לצפייה בסרטים אלו ובסרטים נוספים בעמדות הצפייה היעודיות בקומת הכניסה לספרייה ליד דלפק שמורים מדיה. 

לרשימת אוסף הסרטים הישראלי בספרייה


מתחם האזנה וצפייה בקומת הכניסה
מתחם האזנה וצפייה בקומת הכניסה לספרייה (ליד דלפק האוספים השמורים)

סטודנטים צופים ולומדים בעמדות הצפייה באיזור האוספים השמורים
רגע בספרייה: סטודנטים צופים ולומדים בצוותא במתחם האזנה והצפייה (צילום בנייד)

red bullet הכנת הסקירה: נעמי תירוש

לרגל יום העצמאות פרסם עיתון מעריב במאגזין ז'ורנל את 40 הסרטים הטובים ביותר שהופקו בישראל . לעיונכם קטע קצר המסביר כיצד נבחרו הסרטים.
 ראוי לציון שמתוך 40 הסרטים המופעים בסקירה כ-37 סרטים נמצאים אצלנו באוסף הוידאו. אתם מוזמנים להגיע אלינו לצפייה בסרטים אלו ובסרטים נוספים בעמדות הצפייה היעודיות בקומת הכניסה לספרייה ליד דלפק שמורים מדיה. 

לרשימת אוסף הסרטים הישראלי בספרייה



מתחם האזנה וצפייה בקומת הכניסה לספרייה (ליד דלפק שמורים-מדיה)

media
רגע בספרייה: סטודנטים צופים ולומדים בצוותא במתחם האזנה והצפייה (צילום בנייד)

red bullet הכנת הסקירה: נעמי תירוש