לאחרונה נתרם לספרייה אוסף ספרים בנושא צדפים, מאוספו ומעיזבונו של דב פלד ז"ל. פלד היה בעל אוסף הצדפים הגדול ביותר בעולם של צדפי ים סוף. האוסף נתרם על ידי בתו, סיגל אורנוי פלד. פריטי המידע שנקלטו מעשירים את הספרייה שלנו בתחום זה. ברצוננו להודות לבתו של פלד, על העברת אוסף מיוחד ונדיר זה אלינו לספרייה.

להלן מספר דברים שכתבה סיגל, בתו של פלד לזכרו:

"דב נולד בשנת 1933 בפתח תקווה, וכתחביב היה צולל ודג דגים. באחד מימי הצלילה של דב באילת, בשנת 1960, החלה אשתו, אסתר פלד, לאסוף צדפים על החוף. עם יציאתו מהמים אמרה לו: "אם יש על החוף כאלו צדפים יפים, תאר לך כמה יפים אלו שבמים העמוקים". ואכן היא צדקה לדעתו, ומאז נשבה דב בקסם הצדפים, והפך את איסוף הצדפים והעיסוק בהם לתחביבו העיקרי. דב היה אוטודידקט. הוא קנה ספרים בחו"ל, קרא ולמד שעות וימים אודות הזנים השונים של הצדפים. החל משנות השישים ועד שנות התשעים ערך דב מסעות מרתקים למקומות נידחים ברחבי העולם, כדי לחפש אחר צדפים מיוחדים. במסעותיו הגיע לחבש, אריתריאה, אוסטרליה, ניו-זילנד ,איי סיישל, סינגפור, מאוריציוס, ציילון, פוקט איילנד, הפיליפינים, תאילנד, האוקיינוס ההודי ועוד. הוא צלל, גילה, אבחן, חקר ומיין בעצמו משפחות של צדפים והגדיר אותם. לאחר בדיקות קפדניות הגדרותיו אושרו והוכרו על ידי מדעני הקונכיות המוכרים והחשובים בעולם בשנים אלו. אחד-עשר צדפים גילה דב, וכנהוג בעולם הצדפנים הבינלאומיים, נתנו לאחד-עשר הצדפים האלו שמות הקרויים על שם האספן החוקר והמאבחן. למשל יש צדף הנקרא "דובי פלדי", וזהו סוג של מורקס. דידי מנוסי  כתב על "ארץ הצדפים" בספרו "מאנטרטיקה עד פפואה", והקדיש לדב פלד פרק בספרו.
דב היה מאספני הצדפים הידועים בעולם ובישראל ולימים התחביב הפך גם לעסק מצליח. בנוסף לעבודתו כמהנדס וכבעל חברה המתמחה בעבודות חשמל גדולות ובהגנה קטודית, עסק במכירת צדפים, תכשיטים וקישוטי צדפים מעשה ידיהם של שני ילדיו, ערן וסיגל, שהדביקו בעצמם את הצדפים. החברה להגנת הטבע נתנה לדב אישור ורישיון לעסוק במכירת צדפים, והיו לו חנויות בשארם א-שייך (עד מלחמת יום כיפור) ובאילת. דב תרם צדפים למכון חקר הימים והאגמים בשקמונה חיפה. דב היה ציוני ולחם כשריונאי מגיל שמונה עשרה ועד סוף שרות המילואים שלו, במלחמת ששת הימים (בה קיבל צל"ש), במלחמת ההתשה ובמלחמת יום כיפור."

 הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים ותחום יעץ

לאחרונה חזרו ממשמר הספרים שלנו בקרית ארבע 4 ספרים נדירים.

ארבעת הספרים שחזרו משימור

וכך הם נראו לפני...

 ספר האגודה. מאת זוסלין אלכסנדר הכהן. קרקא: יצחק בן אהרון, 1571.

ספר האגודה – כתוב בכתב רש"י. הספר מסכם את המסקנות ההלכתיות של סוגיות התלמוד ובנוי על פי דעתם של הפוסקים שחיו לפניו. ספר זה נועד להיות ספר הלכה פרקטי והשפיע רבות על הקהילה האשכנזית. מחבר הספר היה מחשובי פוסקי חכמי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-14. רב חייו פעל בפרנקפורט. 

ספר האגודה. מאת זוסלין אלכסנדר הכהן. קרקא: יצחק בן אהרון, 1571.

 Buxtorf, Johann,1564-1629. Johannis Buxtorfi lexicon Hebraicum et Chaldaicum. Londini : Jacobi Junii, & Mofis Bell, 1646

הספר קיים אצלנו בשני עותקים, שני העותקים שומרו. הספר כתוב בשפה הלטינית והעברית ועוסק בתרגום מילים מעברית ללטינית. הכותב מלווה את פרושיו בהסתמכות והבאת דוגמאות מן המקורות. המחבר נולד בווסטפליה – גרמניה ושהה תקופה ארוכה בבזל. היה הבראיסט ידוע ופרופסור לשפה העברית. הקדיש את חייו ללימוד השפה העברית וספרות רבנית, היה בקשר עם מלומדים יהודים רבים בנושאים הלכתיים. את ספרו lexicon Hebraicum et Chaldaicum כתב בשנת 1607 ולא סיים את כתיבתו. בנו ערך את הספר לאחר מותו והוציאו לאור. הספר פורסם שנית בליפציג בשנת 1869 עם הערות מאת Bernard Fischer. 


 Johannis Buxtorfi lexicon Hebraicum et Chaldaicum. Londini : Jacobi Junii, & Mofis Bell, 1646

המשמר מבצע הערכת תהליך העבודה.

מפרקים את הספר מהכריכה. מסירים סלוטיפים או סרטי ניר מכל סוג שהוא. יש צורך לדעת באיזה דבק נעשה שימוש בספר כדי לדעת באיזה חומר להשתמש כדי להסיר את הדבק. הדבקים שבהם השתמשו בספרים הנ"ל הם מהסוג הישן מאד: ניתן לדלל עם מים ולאחר מכן הדבק יורד. (בשנים האחרונות משתמשים בדבק לבן שקשה מאד להורדה). החומרים בהם משתמשים כדי להוריד דבק וכתמים מהניר הם בנזין לבן, קוהל וטלואן. את הדפים מכניסים לאמבטית מים ולאחר הייבוש משלימים את הקטעים החסרים ע"י עיסת ניר שנעשית בבלנדר או ע"י ניר אורז. לעיתים יש צורך לצבוע את הניר כדי לסתום חורים בצבע תואם.

לגבי הכריכה – הוכנו כריכות עור חדשות בעיבוד טבעי. יתרון של סוג עור זה הוא חיי מדף ארוכים מאד. בנוסף עור מסוג כזה מקבל "הטבעות"  - בניגוד לעור מודרני המכיל מתכות רבות ולא ניתן להטביע עליו.

על כריכת העור בוצעה ב"ספר האגודה" הטבעה עיוורת באמצעות חימום: ע"י הטבעה כזאת העור משנה את הצבע והציור של החותמת נטבע על הכריכה. נבנו מנעולים על גבי הכריכה שמשחזרים במדויק את המנעולים המקוריים שנשחקו כליל.

על כריכת הספר  lexicon Hebraicum et Chaldaicum בוצעה הטבעת צבע במכונת קוויק פרינט.

תהליך כריכה זה והשימוש בחומרים הנ"ל דומה לתהליך כריכה מסורתי. העור הטבעי הוא גמיש הרבה יותר ולכן העיבוד שלו יותר מגוון – כך עבדו בעבר.ההטבעות הנ"ל נעשות לפי רוח התקופה המקורית של הספר ולפי מה שהיה מקובל אז.

 سامي، مصطفى،توفي ١٧٣٣. تاريخ سامي وشاكر وصبحي. قسطنطينية : [د. ن.]،   ١٧٨٣م. 

הספר כתוב בשפה תורכית- עותמנית ויצא לאור בשנת 1783. הספר עוסק בהיסטוריה של תורכיה במאה ה-18. צורת הכריכה של הספר היא מיוחדת ובהשפעת התרבות הערבית, הייתה מקובלת באזור אסיה באותה תקופה. שיקום הכריכה של ספר זה החל בהסרת הקרטון מהעור. לאחר מכן העור המקורי נוקה ושוקם באופן ידני בעזרת החומר טלואן וכוהל להסרת הכתמים. נבחר עור בצבע  ובמרקם דומה להשלמת הקטעים החסרים. העור המקורי והעור החדש הודבקו  על קרטון תוך כדי שילוב קטעי העור המקוריים בכריכה. על הכריכה הוטבעו איורי זהב במכונת קוויק פרינט בדומה לאיורים שהופיעו על הכריכה המקורית.

سامي، مصطفى،توفي ١٧٣٣. تاريخ سامي وشاكر وصبحي.قسطنطينية :[د. ن.]،   ١٧٨٣م. 

 הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י  צילום: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי

 מאת: צילה הראל (גמלאית הספרייה)

כשהתחלתי לעבוד בספריית האוניברסיטה לפני כ-40 שנה עבדנו 6 ימים בשבוע, בלי הפסקה לארוחת צהרים. אחרי כמה שנים, האוניברסיטה עברה לשבוע עבודה של חמישה 5 ימים, יום עבודה של 8 שעות במקום 7, וכן אפשרה לעובדים לעשות הפסקה לארוחת צהרים. הקפיטריה היחידה בקמפוס אז היתה מתחת לספרייה בבניין הראשי, בקומת ה-500 החשוך ונטול החלונות. האוכל שהוגש שם גם היה נטול דמיון, טעם וריח, אבל בלית ברירה אני וחברי לעבודה הסתפקנו במה שיש.

כעבור מספר שנים, כשעלה בשיחת היום נושא ההסעדה בקמפוס (יותר נכון חוסר אפשרויות ההסעדה),  יודעי דבר ועניני הטעם בספרייה גילו לנו שיש מקום הסעדה נוסף בבנין הרב תכליתי שקרוי "אפי". אני וחברתי לעבודה רחל, שותפתי לארוחות הצהרים, החלטנו לבדוק במה מדובר. שקלנו בכובד ראש אם הליכה של כ-15 דקות ממרומי הבניין הראשי עד לבניין הרב-תכליתי ברגלי ההר מצדיקה את המאמץ. קרקורי הבטן והסקרנות הגסטרונומית שכנעו אותנו שכן.

בחרנו את היום ואת השעה למסע ומצוידות בארנקים יצאנו לדרך. כשהגענו לבנין הרב-תכליתי, לא מצאנו שלט או כל אמצעי הכוונה אחר למקום של "אפי". לאחר ששאלנו אין ספור אנשים בבניין, עלינו לקומה השנייה, עברנו פרוזדור ארוך, פנינו שמאלה, ימינה ושוב שמאלה, ולפי הריח הגענו לחדר קטן בפינת הקומה, כנראה כיתה לשעבר, עם שלט על הדלת מדף A4 שעליו כתוב בכתב יד "אפי". בחדר היו כמה שולחנות שעליהם סירים ותבניות של מזון, עוד כמה שולחנות וכסאות לסועדים, בקיצור מקום שהזכיר בית תמחוי במחתרת.  היות והגענו עד הלום החלטנו לבדוק במה מדובר ולהעיז לטעום. עברנו ליד הסירים הגדושים בתבשילים ביתיים ומפתים: קוסקוס עם ירקות, שניצל ופירה, עוף ותפודים צלויים, קציצות וירקות מאודים. אפי הגיש את המנות בעצמו וגם טיפל בקופה. בחרנו, אכלנו, שבענו  מהמנות הנדיבות והמחיר הסביר, וחזרנו לעבודה בספרייה, עייפות אך מרוצות.

בבוא השנים, עם התפתחות האוניברסיטה וגידול האוכלוסייה שבה, נפתח אזור הסעדה חדש בבניין הראשי, צמוד לספרייה. כשבאנו בפעם הראשונה לבדוק את המקום מצאנו לשמחתנו חדר אוכל מרווח, מואר, ואפילו חדר נפרד לסגל, ומגוון מזנונים ותפריטים: בית קפה עם ארוחות בוקר, סנדוויצ'ים וסלטים, מקדונלדס הידוע עם ההמבורגר והצ'יפס, מזנון תאילנדי, ובמקום כבוד בשורה את המזנון של "אפי". שם, מאחורי דלפק חדיש עם מגשים ותבניות מבריקים במלוא הדרם, המתינו התבשילים המוכרים ומחממי הלב, אוכל ביתי כמו של אמא. אפי גם התפתח עם הזמן והוסיף להיצע מגוון סלטים טריים וצבעוניים, אפשרות לקחת אוכל "הביתה" בכלים חד-פעמיים, מנות צמחוניות ודג סלמון. כדי לעודד תזונה נכונה, הוא תלה שלט, ליד המחירון, עם הערך הקלורי של כל מנה. כהרגלו, ובעזרת צוות עובדות נמרצות, אפי המשיך להגיש עם חיוך מנות גדושות ומשביעות, עם כל הלב.

סיס ורחל

בימים האחרונים, השתתפנו, כמדי שנה, ביריד הספרים בשפה הערבית בעיר נצרת. יריד זה מאורגן על ידי ספק הספרים مكتبة كل شيء, ובו אלפי ספרים שהובאו לארץ מירידי ספרים שהתקיימו בחודש ינואר בקהיר ובקזבלנקה, ממגוון הוצאות הספרים הגדולות ברחבי העולם הערבי. לאחר בדיקת המצאי שם, בחרנו ספרים אשר מעשירים את אוסף הספרייה שלנו במגוון תחומים כגון: אסלאם, שפה וספרות ערבית, דקדוק ערבי, היסטוריה ופוליטיקה של המזרח התיכון ועוד. הספרייה רכשה ספרים בערבית גם מספקים נוספים אשר ביקרו ביריד הספרים בקהיר.
מצורפות מספר תמונות מהיריד:

יריד הספרים

ליאת שלאל



ערן גולדנברג

 הכנת הסקירה וצילום התמונות: ליאת שלאל וערן גולדנברג.