[:en]ספרים נדירים[:]

אוסף הספרים הנדירים

אוסף הספרים הנדירים

אוסף הספרים הנדירים ואוספים מיוחדים בספרייה כוללים ספרים מימי הדפוס הראשונים ועד תקופתנו אנו ומכסים תחום נושאים רחב. בין פרטי האוסף ניתן למצוא:  ספרים בתחום היודאיקה, ספרו של שפינוזה "מאמר תיאולוגי -מדיני" מלווה בהערות בכתב ידו, שלוש אינקונבלות, אנציקלופדיה דידרו, אוסף גדול של שנתוני "סלנאמה" מתקופת האימפריה העותמנית בשפה התורכית-עותמנית ודפים בודדים מ"הגניזה" 

מטרת האוסף לאפשר גישה לאותם מקורות ע"י שימורם במקום מאובטח ובסביבה בטוחה, ולעזור לחוקרים לאתר ולהשתמש בחומר מחקרי נדיר ויקר ערך זה. מידע נוסף אודות הפריטים באוסף ניתן למצוא במערכת החיפוש באתר הספרייה. ליצירת קשר לתיאום ביקור, עדינה צור-ג'יג'י  tadina@univ.haifa.ac.il

מאוצרות הנדירים בספרייה

פרופ' יוסי ציגלר, מציג את אוסף הספרים הנדירים היחודי בספרייה. האוסף מונה כ-3000 ספרים שהודפסו לפני שנת 1800 במגוון נושאים. חשוב לזכור שגם כיום בעידן בו יותר ויותר ספרים נסרקים וזמינים ברשת, ישנה חשיבות להכרת האוסף המודפס עצמו.

מפעל הדיגיטציה של הספרים הנדירים

מפעל הדיגיטציה של הספרים הנדירים מאפשר לספרייה להפוך את אוספיה הנדירים לזמינים יותר לחוקרים, ללומדים ולקהל הרחב ולאפשר להם גישה ישירה ומידית לחומרים המיוחדים מכל מקום ומכל עת. ישומו מצמצם את השימוש במקורות המיוחדים והרגישים בדפוס וכך ישתמרו כעדות למורשת האנושית לדורות הבאים. 

ראשיתו של מפעל הדיגיטציה של הספרים הנדירים בספרייה התאפשר הודות לתרומת פרופ' עמיהוד גלעד ורשות המחקר באוניברסיטה. סייעה רבות למפעל הדיגיטציה של הספרים תרומת משפחת שפיץ שניתנה לזכר רבקה שפיץ 1947-1994 ספרנית אוהבת ספר, ידידה. ברצוננו להודות לספרייה הלאומית אשר בהכירה את חשיבות הנושא תרמה מנסיונה בביצוע תהליך חשוב זה. לאוסף הדיגיטלי

קטעים מגניזת קהיר המופיעים בספרייה

בספרייה מצויים 23 קטעים מגניזת קהיר ומספרם הכולל של הדפים בקטעים אלו הוא 53. הקטעים נסרקו בשנת 2007 במסגרת פרויקט "גנזים" לחקר הגניזה. הם מקוטלגים בקטלוג הספרייה ונגישים בטקסט מלא. 

לספריית אוניברסיטת חיפה הגיעו קטעי הגניזה מספריית פבזנר בחיפה. בספרית פבזנר היה מאוחסן במשך שנים רבות אוסף של כתבי יד וביניהם קטעי גניזה – עוד מימי ספרית "האגודה להשתלמות במדע" – שנוסדה בתל אביב והיוותה את השורשים של ספריית פבזנר. אוסף זה נתרם על ידי מר בנימין עברי שעלה מאיטליה לישראל בשנות ה-20.  
לפי רישומי עיפרון בשפה הרוסית, המצויים על תשעה מבין הקטעים הנמצאים בספרייה שלנו, משערים שהקטעים הגיעו מרוסיה, או שהיו בעיון של חוקר או ספרן ממוצא רוסי. 
הקטעים משתייכים לתחומים הבאים: מקרא, הפטרות, תרגום אונקלוס, משנה, ליקוטים מתלמוד בבלי, תפילה, הגדה של פסח, פיוט, דרשות בערבית-יהודית, מילונים.בספרייה החל תהליך שימור הקטעים. במסגרתו נשלחו מספר סיבים לבדיקה במעבדה לשימור כתבי יד באוניברסיטת הסורבון שבפריס.

ארכיון בית שפינוזה

גאורג הרץ שקמוני (1885-1976) , הוקסם מתורתו של שפינוזה. בשנת 1950 ייסד את "בית שפינוזה" (ה- "Spinozaeum") בכרמל בחיפה.
"בית שפינוזה" היה מפעל חייו של שקמוני והוא פעל בכל דרך להסיר את "החרם" שהטיל הממסד היהודי על שפינוזה במאה ה-17 ולהביא להכרה בגדולתו כיהודי.
לשם כך פרסם מספר מסות על שפינוזה והתכתב בנושא עם אנשים רבים בהם: הרב ד"ר אריה ליפמן (ליאו) בק, אלברט אינשטיין ודוד בן גוריון.
בקיץ 1956, במלאת שלוש מאות שנה לחרם שהטילה קהילת אמסטרדם על שפינוזה, שלח שקמוני מצבה עשויה בזלת ארצישראלית, עליה חרותה המלה "עַמך" בעברית לחצר הכנסייה החדשה בהאג, שבה נקבר שפינוזה לראשונה. שקמוני האמין כי באמצעות פעולה זו החזיר העם היהודי לחיקו את בנו הדגול.

באותה השנה החליט שקמוני לתרום את כל ספריית בית-שפינוזה העשירה שמנתה כ-400 ספרים, חלקם נדירים, בנושאי שפינוזה ופילוסופיה כללית למכון האוניברסיטאי של חיפה – לימים אוניברסיטת חיפה. גולת הכותרת באוסף שתרם שקמוני היה עותק נדיר ומיוחד "עותק קניגסברג של מאמר תאולוגי-מדיני" מהמאה ה-17. זהו הדפוס ראשון הכולל הערות בכתב-ידו של שפינוזה. שקמוני ראה בהצלת הספר את אחד המאורעות המכוננים בחייו. העותק עבר שימור קל בלבד, מצבו מעולה והוא משמש כיום מקור ראשוני חשוב לחוקרים מכל העולם.
הספרייה סרקה את הספר והוא זמין בקישור הבא. בנוסף לספרים האוסף כולל חומרים ארכיוניים ראשוניים בנושא שפינוזה והשפינוזיאום. האוסף נגיש באוספים הדיגיטליים של הספרייה.

ארכיון בית שפינוזה מוקדש לזכרו של נווט הקרב אסף דגן ז"ל

מדיניות השימוש באוסף הספרים הנדירים

על המשתמש להציג תעודת זהות או כל תעודה מזהה אחרת ולמסרה לספרן כל זמן שהותו בחדר הספרים הנדירים. 

על המשתמש, בהיכנסו לאיזור הקריאה בחדר הספרים הנדירים, להרשם ולמלא את פרטיו על טופס מיוחד. חפצים אישיים יש לאחסן בארון מדפים אשר בכניסה לחדר הספרים הנדירים. 

פריטים מאוסף הספרים הנדירים אינם ניתנים להשאלה, והשימוש בהם הוא רק בחדר.

יש להשתמש רק בעפרונות.

לעולם אין לסמן עמודים או לכתוב על נייר המונח על הספר הנדיר.

יש להשתמש בספרים בזהירות מירבית. 

צילום חומר נדיר

צילום מתוך ספר נדיר מתאפשר בתנאים הבאים: 

ספרן הנדירים מבצע את הצילום על חשבון המשתמש 

לא ניתן לצלם יותר מ- 10 דפים בפעם אחת. (חום מכונת הצילום יוצר ריאקציה כימית המזיקה לדפי הספר)

במקרים מסוימים בשל מצבו הפיסי הקשה של הספר הנדיר, לא מתאפשר צילום הספר.

אנו נהיה אסירי תודה אם משתמש יפנה תשומת לב הספרן לכל חומר ניזוק, כדי שנוכל לדאוג לתיקונו.

בסרטון ראיון עם מיכאל מגן, המעבדה לשימור נייר במוזיאון ישראל. מיכאל משמר גם ספרים נדירים בספרייה.

שאלות נפוצות

הטמפרטורה האידיאלית לאיחסון ספרים היא זו שבין 18°C – 16°C ולחות יחסית שבין 55%-45% אין לחשוף את הספרים לאור השמש. מקום האיחסון יהיה מאוורר. ספרים שכריכתם פגומה או ללא כריכה יש לאחסן בקופסאות מותאמות בגודלן לספר. את הספרים יש להעמיד על מדפים מתאימים ולהעזר בתומכי ספרים.

גילוי סימני מזיקים בספריה נובע לא אחת בשל תנאי איחסון לא מתאימים. יש לנסות ולהגיע לתנאי סביבה מתאימים כפי שצויין לעיל. יש לבודד את הספרים הנגועים, להכניסם לשקיות פלסטיק ולאטום אותם ולחטא. אם התופעה רחבה יש לחטא את החדר והספרים בעזרת צוות מיומן ומקצועי. יש לשמור על נקיון החדר, לא לאחסן מזון או אשפה ליד הספרים.

מחקרים הראו כי השימוש במשחת עור עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים כגון כתמים על הכריכה דהיית הכריכה וצמיגותה. אם בכל זאת ברצונך להשתמש במשחת עור, יש להמנע ממשחות המכילות חומרים ממיסים.

עיתונים עשויים מעיסת עץ באיכות ירודה. החומר מתבלה במהירות, ובמיוחד אם הוא חשוף לאור. ניתן להאט את התדרדרות העיתון ע"י אחסון נכון. (תנאים זהים לתנאי איחסון ספרים.) לשם הגנה ניתן להשתמש בקופסאות נטולות חומציות.

אם ספרים נרטבו, יש לנקוט בצעדים מידיים תוך 6 שעות מזמן גרימת הנזק, או להקפיאם ואח"כ ליבשם. תהליך זה יעשה ע"י צוות מומחים מקצועי. אם הדפים דבוקים זה לזה באופן חלקי, אפשר לנסות להפרידם בעדינות. אך יתכן שחלק מהחומר ילך לאיבוד באיזורים שבהם הדפים נדבקו בחוזקה.

ריח עיפוש מורגש לעתים בספרים המאוחסנים בתנאי סביבה גרועים -חשיפה לטמפרטורה וללחות יחסית גבוהים ובאיזור לא מאוורר. יש להעביר את הספרים לסביבת איחסון נאותה.