1. אבא ואמא יוצאים מהכלים / אבא ואמא יושבים על קוצים. צח פלדמן. הוצאת רימונים. 2010/ 2015
סלנג
כל כפולת דפים בספר מוקדשת לתיאור מצב יומיומי מהווי משפחתי, וביטוי סלנגי המתאים לסיטואציה.
ההפעלה: לבקש מהילדים למצוא עוד מילים או ביטויים בעלי משמעות דומה לביטוי שבספר, למשל "יצאתי מדעתי" - ירדתי מהפסים...עלו לו ה...לראש וכו'. בטקסט יש ערבוב בין עברית גבוהה לבין סלנג, ולכן אפשר לבקש מהם שיעשו הבחנה מה זה מה, כמו למשל בפסקה הבאה: "אבא בנחת מסביר: לא מוצאת את הידיים והרגלים, אומרים כשיש בלגן אדיר".

2. ניבים ופתגמים. חגי ברקת ודניאלה פונד. דני ספרים, 2013.
ניבים ופתגמים
כל ניב מלווה בהסבר על משמעותו, בשורת קומיקס המדגימה את משמעותו בתיאור סיטואציה יומיומית, ובציון המקור שממנו נלקח כמו "אחד בפה ואחד בלב", טלית שכולה תכלת".
ההפעלה: כל ילד או קבוצת ילדים בוחרת ניב אחד ומדגימה אותו בסיטואציה יום-יומית על-ידי סיפור, המחזה או ציור, ושאר הילדים צריכים לנחש באיזה ניב מדובר.

3. סטינק והסוכריות השוברות שיניים. מיגן מקדונלד. עם עובד 2016.
כתיבת מכתבים היתוליים
הגיבור, בעקבות תלונה ששלח לחברת ממתקים ושבעקבותיה קיבל המון ממתקים כפיצוי, מחליט לשלוח באופן סידרתי מכתבים לחברות על תקלות וטעויות שלהן לכאורה, כדי לקבל דברים בחינם. המכתבים מאוד מצחיקים. ההפעלה: לבחור נושא או מוען משותף לכל ילדי הכיתה (כמו חברת ממתקים, חברת משחקים או תחום אחר - כמו ראש העיר או מנהל בית הספר), וכל ילד כותב מכתב "תלונה" בתבנית של מכתב עם פנייה רשמית וסיום, אבל עליו להיות מצחיק. הספר מאוד מצחיק, קצבי וקליל, כך שמומלץ להקריא את כולו בכיתה בהמשכים. הטקסט משובץ בהרבה משחקי מילים. כל פרק נקרא על-שם ביטוי אחר כמו: "הוריק מקנאה", "שפתים חתומות" ומצורף לו עמוד קומיקס מיוחד (בסוף הספר מופיעה רשימת הביטויים), כך שאפשר לדבר על הפירוש של הביטויים ועל הקשר שלהם לטקסט ולקומיקס (שהוא לפעמים פירוש מילולי ולפעמים הפוך מהפירוש של הביטוי. כך או כך, זה מצחיק).

4. אני פשוש בטח ואולי. ע. הלל, הקיבוץ המאוחד, 1987.
משחקי מילים
השיר 'בטח ואולי' הוא שיר נונסנס מצחיק ומבלבל במכוון בגלל משחק מילים של שמות הגיבורים - בטח ואולי. ההפעלה: לבקש מהילדים לחשוב על שמות של שני "גיבורים" (חברים או אויבים?), שהקשר המילולי ביניהם הוא של השלמה או של הפכים, ולנסות לחבר לזה סיפור, סיטואציה מהחיים, או אפילו משפט מצחיק. דוגמאות לצירופים כאלה: למה וככה, אבל וחבל, לפני ואחרי, תכף ומיד, אתמול ומחר, תמיד ולפעמים.
טקסטים נוספים להפעלה דומה: הבלדה על אדון כמעט וגברת כבר של חנוך לוין, או השיר 'תכף ומיד' מתוך: הילדים של הצהריים. אביחי נזרי. טנג'יר 2015.

5. פעימות הלב. שרון קריץ. טל-מאי, 2008.
זהו ספר קצבי ומשעשע, המורכב מפרקים קצרצרים, ומומלץ להקריא אותו בכיתה. לפני כל פעילות מומלצת, יש להקריא קודם את הפרק הרלוונטי.

הפרק על 'הערות שוליים', עמוד 51

בבית הספר למדו על הערות שוליים, והגיבורה משתמשת ברעיון כדי לשתול הערות שוליים בכל מקום שבו היא רוצה להסביר עוד משהו. תוך כך היא מסבירה מה הן הערות שוליים, מדגימה איך משתמשים בהן, ואפילו חולמת עליהן, כשהן מופיעות במשמעותן המילולית - הן מופיעות בשולי הדרך. ההפעלה: לבחור סוגים שונים של טקסט - ספרותי, עיוני או ידיעה מהעיתון, ולתת לילדים לכתוב הערות שוליים מצחיקות שמבארות או סותרות את הטקסט המקורי.

הפרק על 'מלים אסורות', עמוד 100
המורה כתב על הלוח רשימת "מילים אסורות", שהן "מילים וביטויים נבובים שמשתמשים בהן יותר מדי" כמו: מדהים, כזה, כאילו, נו, וכו'. ההפעלה: להוסיף ולכתוב
יחד עם הכיתה על הלוח עוד מלים כאלה, ולנסות לנהל שיחה מבלי להשתמש בהן, או לבקש מהילדים להרכיב רשימת מילים "מעצבנות" משלהם.

הפרק על 'אוצר מילים', עמוד 113
בכיתה דיברו בשיעור על אוצר מילים, כדי לאתר מלים נרדפות. הגיבורה שכועסת על המאמנת שלה, עורכת רשימה של מילים נרדפות לכעס. ההפעלה: לברר
עם הילדים האם הם מכירים את כל המילים הנרדפות ל'כעס' המוזכרות בספר, כמו: קצף, חרון, תרעומת, ולדבר על ההבדלים ביניהן.
לחבר רשימה כזו של מילים נרדפות לרגש אחר - שמחה או אהבה, ולחבר להן משפטים.