תלמידים עם פיגור בספרייה

בני-נוער בעלי פיגור בינוני בגילאי 16-21 מגיעים באופן קבוע לפעילות בספרייה. המשתתפים בפעילות הם תלמידי מביה"ס לחינוך מיוחד "גיל" שבחיפה.
התלמידים אינם קוראים, רובם מתקשרים ברמה של מלים בודדות וכמה מהם אינם מדברים כלל. הם מבקרים בספרייה אחת לשבוע במהלך שנת הלימודים, מלווים ע"י המורות והסייעות של הכיתות, והפעילות מתקיימת לאורך כשעה ומחצה.

מטרות הפעילות

מטרת הפרויקט היא לתת למשתתפים את ההזדמנות ליהנות מסביבה ספרייתית ולפעול במסגרתה באופן חופשי ועצמאי. מטרה נוספת היא לבחון את נטיותיהם האישיות של בני נוער בעלי פיגור שכלי בבחירת סיפורים וספרים, ולהשוות את העדפותיהם להמלצות קיימות בתחום.

תיאור הפעילות

המפגש נפתח בהקראת סיפור לכל הכיתה, כאשר הסיפור המוקרא נבחר ע"י התלמידים בפגישה הקודמת. לאחר מכן כל תלמיד בוחר באופן עצמאי ספר מהתצוגה או מהמדפים, כאשר אנשי הצוות מקריאים את הסיפור למי שמעוניין בכך. במהלך הפעילות אנו מצלמים עבור כל תלמיד את דף הכריכה של הספר שבחר, ובסיום השנה אנו כורכים יחד את הצילומים ל"חוברת ספרים אהובים", המשמשת כעין "רשימה ויזואלית" של הספרים שנבחרו ע"י התלמיד. עם סיום המפגש מתכנסת הכיתה שנית, כאשר כל תלמיד מביא עמו את הספר שנבחר על ידו באותו המפגש. לבסוף, אחד התלמידים בוחר מתוך ספרים אלו את הספר שיוקרא במפגש הבא.
במהלך השנה התלמידים משתתפים גם בהפעלות שונות כגון יצירת חוברת אישית - "הספר שלי על עצמי" העוסקת בהעדפות אישיות, חוברת בנושא אישי כלשהו, כגון בעל-חיים אהוב או חוברת בנושא חוויה כיתתית משותפת, זאת תוך שימוש בצילומים מחומרי הספרייה.

ספרים פשוטים ודידקטיים או אגדות וספרי-מידע?

הספרות המקצועית בנושא הגשת חומרים ספריים לבעלי פיגור שכלי ממליצה באופן כללי על גישה דידקטית טיפולית: על הספר להיות כלי להעברת מסרים היכולים לקדם את המפגר מבחינת המיומנויות הדרושות בחיי יומיום, ועל-כן עליו להיות ריאליסטי ופשוט מבחינת העלילה והאיורים כאחד.
הטענה היא כי ספרים בעלי עלילה דימיונית או מורכבת ואיורים מורכבים ומופשטים אינם מומלצים לאוכלוסיה של בעלי פיגור. אך הנחיות אלו אינן מתייחסות להעדפות ולבחירות של אוכלוסיית בעלי הפיגור עצמם.בניגוד להנחיות אלו גילינו כי לבני הנוער בעלי הפיגור ישנן העדפות והתעניינויות אישיות, בדיוק כמו לכל מתבגר או מבוגר אחר, ואלו משתקפות גם בבחירת הספרים המגוונת שלהם. כדי להתגבר על קשיי התקשורת, ולעזור לתלמידים בהגדרת נושא העניין שלהם, הוכנו כ-20 דפי נושאים שבכל אחד מהם 12 תמונות פשוטות וברורות של תת-נושאים. הנושא "משפחה", לדוגמא, מיוצג על-ידי תמונות של אב ובנו, אם וילד, אח ואחות, סבתא ונכד. עברנו עם כל תלמיד על התמונות כדי לוודא שהן מובנות, וביקשנו לבחור באחד הנושאים הכלליים או הספציפיים. בעזרת מפתח הנושאים בספרות ילדים שנוצר באוסף ספרי הילדים (מפתח מקוון בקטלוג הממוחשב של הספריה),הבאנו לתלמיד מספר ספרים בנושא שבחר. ההסתגלות לדרך זו היתה מהירה יותר מהמצופה. הבחנו בכך כי הבחירה לא הייתה סתמית, וכי הצעירים בחרו נושאים רלבנטיים לחייהם. בעיות שהטרידו או סיקרנו אותם קיבלו ביטוי בבחירה לפי נושאים, לדוגמא, נערה עם בעיות שינה בחרה פעם אחר פעם סיפורים בנושא שינה. נערה שלאחותה נולד תינוק, בחרה שוב ושוב את הנושא.
התלמידים התעניינו באופן מיוחד בספרים שנבחרו על-ידם דרך כרטיסי הנושאים, ונטו לחזור אליהם בפגישות הבאות. שמנו לב גם לכך שהנושאים שנבחרו היו כאלו האהובים ומקובלים על בני-נוער מהאוכלוסייה הכללית, כגון: יחסים בין-אישיים ואהבה, גוף האדם, כדורגל, מכוניות, בישול וכולי. בשל העניין בנושא הם התגברו על קשיים של פורמט או עלילה מורכבים. לדוגמא, תלמידים רבים התעניינו בספרי-מידע מאוירים בנושאים הנ"ל, על אף שאלו כוללים טקסט ואיורים מורכבים למדי. למדנו גם כי, בניגוד להמלצות הקיימות, בני-הנוער בעלי הפיגור התעניינו מאוד באגדות ובמוטיבים ימיוניים. רבים מהם נמשכו לגרסאות וולט-דיסני של אגדות קלאסיות כגון: סינדרלה, בת-הים, הרקולס, היפה והחיה וכולי. על אף שסיפורים אלו נוטים היות מורכבים ומלאי-דימיון הן מבחינת העלילה והן מבחינת האיורים, הרי שרבים מהם עוסקים במוטיבים כמו אהבה, רגשות ומצבים בין-אישיים שמעוררים עניין בקרב כל בני הנוער, כולל אוכלוסיה זו של בעלי פיגור.

למידע נוסף:

ספרייה, ספרים ונוער עם פיגור כתבה מבלוג הספרייה.
למאמר בכתב-עת: סבר אירן, תמי צוק ואורי שחף "הספרייה והמשתמש בעל הפיגור השכלי" יד לקורא: כתב-עת לספרנות, לביבליוגרפיה ולארכיונאות, 31: 46-52, 1988.