ב-7.4.1964, בשעה 10:30, בשרו תקיעות החצוצרות והקשת התופים את בואה של שיירת הנשיא השלישי של מדינת ישראל, מר זלמן שז"ר, לעיר חיפה. היה זה ביקורו הרשמי הראשון של שז"ר בעיר. שיירת הנשיא עצרה ליד רחבת בית העירייה. ראש העיר מר אבא חושי, הגב' חנה חושי ו-ש. ביאליק, מנהל המחלקה העירונית לנוער וספורט קבלו את פני הנשיא ורעייתו. לאחר הגשת זרי הפרחים ונגינת התקוווה עלה שז"ר על השטיח האדום שנפרש לכבודו לאורך הרחבה אל אולם הישיבות של מועצת העירייה.

קבלת הפנים. מימין לשמאל: אבא חושי, זלמן שז"ר, רחל שז"ר, חנה חושי וש.ביאליק (הארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה)

במועצה נערכה קבלת פנים חגיגית בנוכחות חברי המועצה ומוזמנים מכל חוגי הציבור. במהלך קבלת הפנים הוגשה לנשיא תמונה של נוף הכרמל הצופה אל פני הים שצייר הצייר מרדכי אבניאל, חבר מועצת העירייה. מסופר ששז"ר ציין בדברי תודתו ששמורה אצלו תודה מיוחד לחיפה, בה נבחר לראשונה כציר לאסיפת הנבחרים הראשונה. במהלך סיורו בחיפה הקבילו תושבים רבים והמוני תלמידי בתי הספר את פני הנשיא, הם נופפו בדגלים וקראו לעברו קריאות ברכה. יום לפני הביקור נערכו פעולות הסברה לתלמידים ועובדי העיריה עמלו וקשטו את פני העיר בדגלי המדינה ובתאורה חגיגית שהוארה לקראת תם הביקור בשעות הערב.

ב- 21.10.1965 הגיע הנשיא שז"ר יחד עם ראש הממשלה לוי אשכול ושר החינוך והתרבות זלמן ארן פעם נוספת לחיפה והפעם לטקס הנחת אבן הפינה ל"בניין האב" באוניברסיטה...עיתוני התקופה הפליגו בשבחים על המבנה העתיד לקום – "הבניין יהיה עם סיומו תופעה בלתי נשכחת של מבנה ענק... הסביבה כולה מוקפת צמחיה טבעית עשירה...האקלים קריר ונעים בסביבה זו – כמעט במשך כל ימות השנה. האוניברסיטה משקיפה על נוף פנורמי עוצר נשימה..." עוד מוסיפים העיתונים ומספרים " הקמפוס האוניברסיטאי יוכל לשמש מרכז למדעי הרוח והחברה – לאיזור חיפה, לישובי הגליל, לעמקי הירדן ויזרעאל, לשפלת החוף עד חדרה וצפונה עד גבול הלבנון"


הנשיא זלמן שזר, מלווה ע"י ילדה במהלך הטקס. (אוסף האגף לקשרי ציבור)


יושבים משמאל לימין: רחל שלון, סגן נשיא הטכניון; לוי אשכול, זלמן שז"ר ואבא חושי. (אוסף האגף לקשרי ציבור)


ראש הממשלה לוי אשכול בנאומו: "ההשכלה לא תשמש קרדום לחפור בו בלבד כי אם כעזר למעשי הפיתוח ובניין החברה...תקוותי לעליה גדולה ולקליטה של סטודנטים מכל התפוצות" יושבים: אבא חושי והנשיא זלמן שז"ר. (אוסף האגף לקשרי ציבור)

 תודה לעדינה צור-ג'יג'י, הארכיון ע"ש אבא חושי
 

אחד מימי ספטמבר שנת 1966, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, מר לוי אשכול, מרים טלפון לראש עיריית חיפה מר אבא חושי, ומפציר בו שיחדש את פעילותו במוסדות מפא"י. מזה זמן הפסיק אבא חושי חבר "לשכת הצמרת" של מפא"י, את השתתפותו ופעילותו במוסדות המרכזיים של המפלגה ונוצר הרושם שהוא מחרים את המוסדות בשל יחסים משובשים בין מרכז המפלגה לסניף חיפה..הכל התחיל בסכסוך עבודה בנמל חיפה וטענות הסניף החיפאי שהוא מקופח בנציגות המפלגה בכנסת ובמוסדות אחרים...מה השיב אבא חושי לאשכול באותה שיחה לא נדע אך דובר העירייה מסר שדובר רק בעניין זה ולא הוצע לאבא חושי שום תפקיד בממשלה. 

עבר חודש וב-26.10.66 בשעות הבוקר, הגיע מר לוי אשכול לביקור רשמי בעיר חיפה. מסופר שראש הממשלה לא "כבש" את חיפה אולם הוא התקבל בה בחיבה ובכבוד. המתיחות הקיימת במפא"י באה לידי ביטוי ברמזי רמזים "נוסח אנגליה" שנשמעו בנאומי הדוברים ומזכיר מפא"י בחיפה ציין שאין לשמועות על מתיחות כזו או אחרת שום שחר, היחסים מצוינים וכל חברי המפלגה עומדים לימין ראש הממשלה. בסיום הודעתו לתקשורת הוסיף המזכיר משפט קצר ואמר ש"הביקור יתרום לקירוב לבבות בין המחנות..."

בסיורו ברחבי העיר התקבל מר לוי אשכול בלבביות מופגנת, בחיוכים, בזרי פרחים ואפילו זכה לתשואות לרגל יום הולדתו שחל יום קודם...גם מזג האויר האיר פנים לאחר ליל גשמים וסערות וראש העיר ציין שהעיר חיפה יודעת לארגן גם את מזג האויר. ראש הממשלה הודה בנאומו לעיר חיפה על קבלת הפנים הנלהבת והביע את אמונו כי עד תחילת שנות ה-70 תגיע אוכלוסיית ישראל לשלושה מליון נפש ובסוף המאה לחמישה מליון, עוד הוסיף אשכול ואמר "פיתוחנו תלוי בתושיית האדם היחיד...תקופה זו של שפל חייבת להביאנו לגיאות" (מיתון שרר בתקופה זו בארץ). במהלך סיורו בחיפה ביקר ראש הממשלה בכמה מוסדות חינוך ובבתי הזיקוק.

 בארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה צילומים ומסמכים מהביקור. מצרפים תמונות אחדות:

מקדמים את פני ראש הממשלה ורעייתו במבואות חיפה (אבא חושי בלווית סגניו עם מרים אשכול) 

במהלך הסיור בחיפה (אבא חושי ולוי אשכול)

אבא חושי נואם באולם הישיבות של מועצת העיר חיפה "...רוב תושבי העיר עוקבים בדאגה ובתקווה אחרי מעשי הממשלה והכנסת בתחום הקרוי מיתון.." 


מרים אשכול, אבא וחנה חושי 

 תודה לעדינה צור-ג'יג'י הארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה

ביום חמישי, ה- 26.3.1959, בשעה 18:30, נחת בנמל התעופה לוד מטוס מיוחד שהביא לארץ את המלכה האם אליזבת מבוואריה מלכת בלגיה ופמלייתה. המלכה הגיעה אמנם לביקור פרטי אך התקבלה בכבוד רב ולא בכדי. במהלך השנים 1940 ועד 1944 כשבלגיה הייתה תחת הכיבוש הגרמני, אליזבת השתמשה במעמדה המיוחס כמלכה ובקשרים הגרמניים שהיו לה על מנת להשפיע ולסייע להציל מאות ילדים יהודים מהגליה על ידי הנאצים. הילדים מצאו מקלט במנזר, בהמשך  נחטפו ע"י אנשי מחתרת שהחביאו אותם בכפר בהרי האנדים. המלכה ידעה על כך ושלחה לילדים בקביעות צרכי מזון ומתנות. למשפחות שהחביאו את הילדים שלחה תמיכה קבועה. באחד מחגי ישראל נודע למלכה שמספר יהודים נאסרו ורוכזו בבית מחסה יהודי, היא לא הססה ושלחה להם פרחים לחג. הפגנת סולידריות פומבית זו כלפי היהודים בזמן הכיבוש הנאצי דרשה אומץ אזרחי רב. עם שחרורה של בלגיה לא פגה התענינותה של המלכה בעם ישראל, היא הקפידה לעקוב בעירנות אחר התפתחותה של המדינה הצעירה. העניקה את חסותה למפעל עליית הנוער והשתתפה בקביעות בכל המפגנים שנערו בבריסל למען ישראל.
ביקורה של המלכה אליזבת בישראל ארך כשבוע, וב-30.3.59, לפנות ערב, הגיעה המלכה לביקור קצר בחיפה. רבבות אנשים-נשים, גברים וטף עמדו על המדרכות מחאו כף לשיירת המלכה ונופפו בדגלי המדינה. עיתוני התקופה מספרים שהמלכה ניסתה להחזיר חיוך לכל הקהל הרב וכל פרח שניתן לה החזירה בחום רב...עוד מוסיפים העיתונים ומספרים שלעיתים קרובות עמדו דמעות בעיניה מרב אושר והתרגשות והיא אף עצרה לעיתים מזומנות את פמלייתה כדי לצלם נופים על הר הכרמל ונופים נוספים.
בארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה, תצלומים מביקור המלכה אליזבת בחיפה המספרים גם הם על אישיותה המיוחדת.

 





 תודה לעדינה צור ג'יג'י, הארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה

מקורו של יום האם (משנות ה-90 של המאה העשרים שונה ליום המשפחה) ככל הנראה ביוון העתיקה בפסטיבל שנערך במהלך חודש מרס לאלה ריאה אמו של זאוס מלך האלים. בהמשך נחגג יום האם ב-15 במרס גם ברומא העתיקה לכבודה של הרה, רעיתו (הקנאית) של זאוס... במשמעותו המוכרת כיום – ציון פועלן של נשים ושל אימהות – ציינו את יום האם לראשונה בשנת 1908 במדינת מערב וירג'יניה, ארצות הברית. הוגת הרעיון הייתה אנה ג'ארביס ובשנת 1951, ביוזמת חנה חושי, הגיע יום האם לעיר חיפה. בחיפה הוחלט לחגוג את יום האם ביום השני של חג החנוכה, אגדה אורבנית מספרת שיום האם נקבע ליום זה מאחר והיה תאריך הולדתה של ליבה אמו של אבא חושי...
בארכיון ע"ש אבא חושי מצאנו תצלומים ומסמכים מאירועי יום האם שנערכו ב-17.12.1968. האירועים נפתחו בשעות הערב במהלכם התקיים טקס חנוכיית הגבורה ומסדר נוער, בבוקר שלמחרת התקבלו ילדי יום האם בלשכת ראש העיר, משלחות של ארגוני נשים בעיר בקרו במחלקת יולדות בבית חולים והגישו שי לתינוק - גביע כסף וליולדות הוגשו פרחים וממתקים, בבתי הקולנוע נערכו הופעות אומנותיות ובתיאטרון העירוני נערך קונצרט מיוחד של התזמורת הסמפונית של חיפה שהוקדש ליום האם.

צרפנו כמה תצלומים מביקור הילדים בלשכת ראש העיר...

  ילדים בלשכתו של אבא חושי 

 תודה לעדינה צור-ג'יג'י, ארכיון ע"ש אבא חושי  בספרייה.

לאחרונה נסרקו שלושה אלבומים נוספים מארכיון ע"ש אבא חושי. האלבומים פתוחים בגישה חופשית לקהל הרחב.

האלבום הראשון הוא אלבום מתערוכת הפרחים התשיעית הבינלאומית בחיפה שנערכה בשנת 1960. האלבום המוקדש לראש העיר אבא חושי מכיל 25 עמודים של תמונות פרחים מארצות שונות ואנשים שבאו לבקר בתערוכה, ביניהם אבא חושי ומשה דיין. התערוכה נערכה ברחבת התיאטרון העירוני בהדר. תערוכת הפרחים הייתה אירוע קבוע בתקופה של חול המועד פסח בחיפה ונערכה כל שנה החל משנות ה-50 של המאה ה-20 ועד שנות ה-90. בשנת 2012 חודשה התערוכה פעם נוספת והתקיימה בפארק הכט.
" כבוד ראש העיר, אני מרשה לעצמי להגיש לך אלבום צילומים מתערוכת הפרחים...חברי הנהלת החברה ביקשו להתקבל אצלך לראיון, להודות לך ולהביע את רגשי תודתם והוקרתם!..."




האלבום השני הוא אלבום מבית הספר עממי א', חיפה. האלבום מכיל 22 עמודים של צילומים מלווים בהסברים בכתב יד והקדשה לאבא חושי. הצילומים קשורים להווי התלמידים בבית הספר בתחומים שונים על רקע שנותיה הראשונות של המדינה - בשנת 1952. 







והאלבום השלישי הוא אלבום השומריה הארצית הרביעית - תנועת השומר הצעיר. האלבום מכיל 21 עמודים של צילומים מהאירוע בליווי הסברים בכתב יד ואיורים ובצרוף הקדשה וברכה לאבא חושי. השומריה היא אירוע גדול בתנועת השומר הצעיר. אחת ל-10 שנים מוזמנים לחגוג את הולדת התנועה חניכיה ובוגריה. כל קן בונה מחנה גדול, מתקיימות תחרויות שונות בין הקנים ולאחר מספר ימי מחנה מסיימים במצעד ברחובות של עיר מרכזית ובמופע גדול. האלבום שלפנינו סוקר את השומריה הרביעית שהתקיימה בין ה-7 ל-11 ביולי 1966 בקיבוץ שער העמקים. השתתפו בה כ-7.000 חניכים. השומריה האחרונה העשירית בסימן 100 שנה לשומר הצעיר ולתנועות הנוער הציוניות התקיימה ב-17-20 ביולי 2013 ביער הקיבוצים. בין האורחים היו שמעון פרס ושי פירון. השומריה נסגרה בתהלוכה ברחובות חיפה ובהופעה של בוגרי התנועה – להקת הדג נחש.




 הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, אחראית ארכיונים ונדירים, ענף מדיה

ב-1.12.1952, ל"ג בכסלו, תשי"ג, יצאה חברת נוער עולי תימן (מחזור ד') חוות הלימוד, נחלת יהודה, לטיול בחיפה וסביבתה.
חברת הנוער קבלה סיוע רב בארגון הטיול ממר אבא חושי ראש עריית חיפה באותם הימים...לאחר הטיול שלחו המטיילים אלבום למזכרת לאבא חושי ובו תמונות מתחנות שונות בטיול: הנמל והמפרץ, הדר הכרמל, עירית חיפה, פינה ממנה נשקף עמק זבולון, טיול בטבע, ברחובות חיפה, ביקור במפעל פיניציה ליצור זכוכית, בטכניון בהדר, במפעלי תנובה, בנמל, בשער העמקים, בקרית עמל, בבית שערים, בעפולה וליד הפסל של אלכסנדר זייד.
בנוסף לתמונות, צורף לאלבום מכתב בו הביעה חברת הנוער את תודתה העמוקה לאבא חושי על הטיול הנפלא שארגן להם, ההנאה המרובה מהטיול, היחס הנפלא מצד המארגנים והמדריכים והידע הרב שצברו בעקבות הטיול.
במכתב צורפה הזמנה לאבא חושי למסיבת הגמר ולטקס חלוקת התעודות שלהם שהתקיימה ב-27.8.1953 בשעה 18:00...

האלבום, מתוך ארכיון אבא חושי בספרייה, נסרק בימים האחרונים, אנו מצרפים חלק ממנו גם כאן:

 ההקדשה בתחילת האלבום

 מכתב התודה לאבא חושי. (לחצו על התמונות להגדלה) 
  
  
     

  הכנת הסקירה: עדינה צור-ג'יג'י, אחראית ארכיונים ונדירים, ענף מדיה.

לאחרונה בקרו באוסף הנדירים בספרייה פרופ. משה לביא ובני משפחת לנדי.
פרופ. משה לביא, מרצה לתלמוד ומדרש במסלול למחשבת ישראל, בחוג לתולדות ישראל, וראש המרכז לחקר הגניזה הקהירית באוניברסיטת חיפה. בני הזוג לנדי מממנים חלק מפעילויות מרכז זה.

האורחים התענינו בקטעי הגניזה הקיימים אצלנו וקבלו הסבר לגבי מספר הקטעים, תכנם, אופן השימור שלהם וכיצד הגיעו לאוסף הנדירים בספרייה. קטע גניזה אחד בלט במיוחד וצד את עיני פרופ. לביא, שהרחיב בהסברים לגבי קטעי הגניזה: הקטע הוא זה העוסק בשבת "שובה" – כך נקראת השבת שהייתה קרובה למועד הביקור: הכוונה לשבת שלפני יום הכיפורים בעשרת ימי תשובה. ההפטרה הנאמרת בשבת זו נפתחת במילים מתוך מהושע י"ד: "שובה ישראל". זוהי הפטרה הקוראת לעם ישראל לשוב לאל בלב שלם. 

קטע הגניזה: שבת שובה מתוך הגלרייה הדגיטלית של הספרייה.

היות שמר לנדי עוסק במחשבים, מתמטיקה ומדעי הטבע הוצגו בפניו 3 ספרים נדירים בתחום מדע ואסטרונומיה יהודית:          

 ספר צורת הארץ מאת אברהם בר חיא שחי במאה ה-12
צורת הארץ, הוא ספר אסטרונומיה בעברית מאת רבי אברהם בר חייא העוסק בנושאים הבאים: מהלך הירח, ליקויי חמה ולבנה, מהלך כוכבי הנבוכה, תיאור אופן המזלות, חלוקת כוכב ארץ לאזורי אקלים, מידת כוכב ארץ והוויכוח סביב מהלך כוכבי שבת. למידע נוסף (מתוך ויקיפדיה)

 ספר נחמד ונעים מאת דוד גנז שחי במאה ה-17 
ספר נחמד ונעים הוא החיבור האסטרונומי המקיף של גנז. בחייו חיבר אותו תחת השם "מגן דוד", הוא השלים את הכתיבה ב-1609 ושבועות מספר לפני פטירתו, באוגוסט 1613, שינה את שמו ל"נחמד ונעים". גנז לא זכה לראות בהדפסת הספר. הספר ראה אור רק 130 שנה לאחר מותו, ב-1743. גנז מדגיש בספר את הצד המכשירי של הצפייה בכוכבים, על חשבון הצד המתמטי. זהו צעד מודרני נועז כיוון שהוא מעמיד את האמפיריציזם של התצפית מעל לדרך הסכולסטית הנהוגה. הוא מפנה עורף לתמונת הקוסמוס של תלמי לטובת הסברים אחרים. ב"נחמד ונעים" גנז מוסר לראשונה בעברית דיווח על השיטות הקוסמולוגיות. הוא מזכיר את קופרניקוס וזהו האזכור הראשון בעברית. כמו כן גנז יוצא בספר כנגד האסטרולוגיה. חלק נוסף של הספר עוסק בתמונת העולם ובמיפוי. למידע נוסף (מתוך ויקיפדיה)

 ספר תכונת השמיים מאת לוי רפאל שחי במאה ה-18
ספר"תכונת השמים" (אמסטרדם תקט"ז; נדפס מחדש כמה פעמים במאה העשרים) עוסק באסטרונומיה, ובו ביאור להלכות קידוש החודש של הרמב"ם; כן פרסם לוחות אסטרונומיים שונים ומאמרים גרמניים במתמטיקה. בחיבור שנשמר בכתב יד הוא עוסק בחישוב הקץ וקובע את זמני הגאולה ותחיית המתים. כאחד מן המשכילים המוקדמים ראה חשיבות דתית בחשיפת היהודים לחידושי המדע המודרני ובהפחתת הבערות אצלם. הוא עמד בקשר עם אנשי תנועת ההשכלה המאורגנת: התכתב ונפגש עם משה מנדלסון, והיה מורהו של יצחק אייכל. למידע נוסף (מתוך ויקיפדיה)

במהלך הביקור הוצג הסבר כללי על אוסף הנדירים, גם לגבי תהליך ואופן השימור. התמקדות בספרים ספציפיים כמו: מאמר תיאולוגי מדיני מאת שפינוזה והסיפור על השפינוזיאום, האינציקלופדיה של דידרו מהמאה ה-18, קונקורדנציות למקרא ולברית החדשה בלטינית, גרמנית גותית, צרפתית ועברית. סופר סיפורו המיוחד של ספר התנ"ך הנדיר שהגיע ממצריים ותאומו ששכן אצלנו.

ההתפעלות וההתעניינות של האורחים מהספרים הנדירים הייתה רבה, האהבה לספר, הסקרנות והצימאון לשמוע עוד ועוד על הספרים המיוחדים ויכולת ההתעמקות בעיון בספרים בשפות אירופאיות רבות הותירה טעם טוב מאד לביקור זה.

 הכנת הסקירה: עדינה צור-ג'יג'י, אחראית ארכיונים ונדירים, ענף מדיה.

חדר ספרים נדירים

לאחרונה ביקרה כיתת הדוקטורנטים של בית הספר להיסטוריה בחדר הספרים הנדירים והארכיונים בספרייה. בביקור תארנו בפני הסטודנטים כיצד נוצר אוסף הספרים הנדירים, מהו תהליך סריקת האוסף, מהו תהליך שימור הספרים ותחזוקתם וכן הוצג סיפורו המיוחד של ספר התנ"ך הנדיר – תרומתו של מר מיכה שגריר ז"ל.

ד"ר צור שלו והדוקטורנטים.

ד"ר צור שלו מהחוג להיסטוריה כללית, שהנחה את הביקור, בחר להתמקד בארבעה ספרים נדירים:

  1) פרשנות מקרא של איזידור הקדוש מסביליה (נפטר 636), קובץ שנדפס בקלן ב 1530: 
Isidorus. Isidori Hispalensis Episcopi, ..., Enarrationes doctissimæ breuissimæ in Genesim, Exodum, Leuiticum, Numeros, Deuteronomiu[m], Iosue, Iudicum, Regu[m] Iiii, Esdram, Machabæ. Coloniæ: Apud Iohanem Soterem, 1530

 2) מסע צליינות לארץ הקודש של הפלמי ז'אן צווילארט, עשיר באיורים ובמפות, שנדפס ברומא לראשונה ב 1587. המהדורה שברשות אוסף הנדירים היא הדפסה שניה מ 1595:
Zuallart, Jean. Il Devotissimo Viaggio di Gierusalemme fatto, e descritto in sei libri dal Signor Giovanni Zuallardo, l'anno 1586. Roma: Basa, .1595

 3) תנ"ך ז'נבה בצרפתית עם הערות ז'אן קאלווין, מבית הדפוס של אנרי אטיין, 1565, מהדורה שחשיבותה בעולם הפרוטסטנטי אדירה:
La Bible, qui est toute la Saincte Escriture : Contenant le Vieil & le Nouueau Testament, ...[Geneva]: L'olivier de Henri Estienne, 1565

 4) אחד מרבי המכר של המאה השש-עשרה, הקוסמוגרפיה (1544) של המלומד סבסטיאן מונסטר (נפטר 1552), שתיארה את ההיסטוריה והגיאוגרפיה של העולם כולו, כאן במהדורה גרמנית שיצאה מספר עשורים לאחר מותו, באזל, 1592:
Muenster, Sebastian. Cosmographey: oder Beschreibung aller Laender, Herrschafftenn und Fuernemesten Stetten des gantzen Erdbodens. Basel: Druck S. Henritpetri, 1592.

לפי ד"ר שלו, גם כיום, בעידן בו יותר ויותר ספרים נדירים נסרקים וזמינים ברשת, ישנה חשיבות להכרת העותק המודפס עצמו. הכרות זו מאפשרת התייחסות לטכנלוגית הדפוס, לכריכה, לנייר, להערות הקוראים, לאיורים, ולפרטים המייחדים כל עותק.

בפני הסטודנטים הוצגו שני קטעים מהגניזה הקהירית. הודגש סיפור הגניזה הקהירית והדיגיטציה, כיצד התגלגלו הקטעים והגיעו לאוניברסיטת חיפה וכן תהליך השימור של הקטעים, השיקולים בבחירת השימור ועוד.
כמו כן הוצגה בפני התלמידים סקירה על הארכיונים הקיימים בספרייה – כולל הארכיונים הקיימים ושטרם התחלנו לטפל בהם. הושם דגש על ארכיון אבא חושי, שפינוזה וצפת. תארנו לסטודנטים איך הגיעו החומרים וכיצד מארגנים חומרים מסוג זה כדי שהקורא המודרני בין כתלי הספרייה או מחוצה לה יוכל לדלות מידע לגביהם ולהגיע לחומרים: קטלוג, מיון, תיאור, סריקה ודיגיטציה. 
בהמשך הוצג בפני הסטודנטים הסיפור הייחודי של ה"שפינוזיאום" שעל הר הכרמל וכן הוצגו מסמכים מתוך תיקי הארכיונים להדגמה: הוצג התיק שעוסק בנושא בנית הכרמלית בחיפה, התיק שעוסק בהצעה לקרוא לאוניברסיטת חיפה על שם ברוך שפינוזה והתיק שעוסק בפעילות הקדחתנית של הרץ שקמוני להעברת אבן בזלת לקברו של שפינוזה בהולנד במלאת 300 שנה למותו.

עדינה צור ג'יג'י, אחראית ארכיונים ונדירים בספרייה מסבירה על אחד מפרטי הארכיון.



מתוך תיק הכרמלית בחיפה.

הסטודנטים עיינו באלבומים, בתמונות ובמסמכים נוספים מתוך ארכיון אבא חושי, כמו: אלבום תערוכת הפרחים בחיפה, אלבום תחרות בעלת הבית הישראלית, ועוד.

התעניינות הייתה רבה, הן לגבי התכנים של הספרים הנדירים והארכיונים, והן לגבי שאלות הנוגעות לסידור וארגון החומר ודליית המידע בעידן של דיגיטיזציה.

 הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, ענף מדיה. צילום: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי, ענף מדיה.  תודה רבה לד"ר צור שלו

לרגל חג השבועות, חשיפת אלבום: "מצעד הביכורים" שנערך בשנת 1963 בחיפה. באלבום, 18 תמונות מהמצעד והוא ניתן למזכרת לאבא חושי ממר ש. ביאליק. האלבום מאוספי הארכיון ע"ש אבא חושי שהוא חלק מארכיוני הספרייה.

כידוע חג השבועות – על שם שבעת השבועות שסופרים מיום הנפת העומר עד חג זה - הוא החג השני מבין שלושת הרגלים וחל יום לאחר סיום ספירת העומר בתאריך ו' בסיוון. המנהג של מצעדי הבאת בכורים המופיע באלבום הנ"ל הוא אחד ממנהגי חג השבועות והיה מקובל בארץ מראשית ההתיישבות החדשה בישראל. במרבית הישובים, המושבים הכפריים והקיבוצים נוהגים לערוך טקס הבאת בכורים בו חוגגים גם את סוף הקציר. בטקסים אלו נוהגים המשתתפים להעלות מופע חגיגי עם שירים, ריקודים ותהלוכה של כלים חקלאיים מקושטים וסלים עם יבול הארץ. במרבית הגנים ובבתי הספר בארץ נערכים טקסי בכורים בהם הילדים מתבקשים להגיע עם חולצות לבנות וטנא עם פירות העונה.
טקסים אלה מבוססים על המסורת היהודית על פיה ביום הבכורים היו מביאים בזמן בית המקדש את קרבן מנחת הביכורים – המכונה גם "שתי הלחם" מהחיטה שמבכירה בתקופה זו של השנה. עם הקרבת "שתי הלחם" בחג השבועות נפתחה עונת העלאת פירות הבכורים לירושלים אל הכוהנים שבבית המקדש. (המידע מוויקיפדיה)

 לחצו לגישה לאלבום 

 הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, ארכיונים וספרים נדירים, ענף מדיה. תודה לקרן ברנר, שימור ודיגיטציה, ענף מדיה.

לאחרונה קוטלג ונסרק אלבום "הכשרת מפרץ חיפה בע"מ – חיפה ארץ ישראל" (רשומה 1845159 אלבום A1/9). האלבום הוא חלק מאוספי הארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה.

האלבום מכיל 36 עמודים של תצלומים ומפות משנת 1926 של "חברת הכשרת מפרץ חיפה בע"מ".
"חברת הכשרת מפרץ חיפה בע"מ" ובשמה הלועזי "Haifa Bay Development Company Ltd." הוקמה בשנת 1925 ביזמת יוסף לוי, מהנדס מחיפה.
בחברה היו שותפות שלוש חברות שנוסדו על ידי יהודי גרמניה ורומניה: "קהיליית ציון", "משק", ו"קדם".
בעזרתו של יהושע חנקין הצליחה החברה לרכוש את אדמות הג'ידרו (כפר ביאליק של היום). הקרקע הייתה בעיתית מכיוון שחלקה הגדול היה מכוסה בביצות שהיה צריך ליבש וחלקה האחר היה מכוסה בחולות ובדיונות שצריך היה לישר ולכך נדרשו סכומי כסף גדולים.
עם בא העלייה הרביעית הבינה הקרן הקיימת שעליה להקצות קרקעות גם לתעשייה ולהתיישבות עירונית ולכן רכשה את הקרקע מ"חברת הכשרת מפרץ חיפה" .
לאחר משא ומתן חברת הכשרת מפרץ חיפה העבירה לקרן הקיימת 11,000 דונם. את שאר השטח התכוונה החברה למכור לאנשים פרטיים אך כוונות אלה לא התממשו עקב המשבר הכלכלי שפרץ ב-1926.

ביוני 1928 נחתם הסכם בין קרן הקיימת לחברת הכשרת מפרץ חיפה על העברת 21,000 דונם נוספים לקרן הקיימת.
5,000 דונם הועברו לידי החברה הכלכלית לארץ ישראל וזו הקימה חברת בת בשם "חברת גב-ים לקרקעות" לטיפול באדמות שבמפרץ חיפה. בידי "חברת הכשרת מפרץ חיפה" נותרו דונמים מעטים כך שמרבית השטח הפך לקרקע של הלאום.

 הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, אחראית ארכיונים וספרים נדירים, ענף מדיה.