למד באוניברסיטת חיפה בחוג למדע המדינה ובחוג לחינוך.

איתן, בן רחל ויוסף, נולד ביום ה' בטבת תש"י (25.12.1949) בעפולה. הוא למד שנתיים בבית-הספר היסודי "נתיבים" בקרית חיים, וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "בסמ"ת" בחיפה.
בגלל נטייתו למקצועות הומניים עבר לבית-הספר התיכון בקרית חיים וסיים בו את לימודיו התיכוניים בציונים טובים. הוא היה ילד כישרוני מאוד.
בילדותו החל לנגן בחלילית וכעבור זמן הצטרף לתזמורת הנוער של עיריית חיפה. כשנוכח מורו לנגינה לדעת שאיתן חונן בשמיעה ובתפיסה מוסיקלית חורגות מהרגיל, שלח אותו אל מורה מיוחד, כדי שכישרונו הטבעי לא יבוזבז לריק.

איתן היה גבה-קומה ותמיר, ומטבע הדברים נמשך לספורט הכדורסל. בהיותו בן ארבע-עשרה שנה החל להתאמן בקבוצת הנוער של הפועל קרית חיים, ושלוש שנים אחר-כך כבר שיחק בנבחרת הכדורסל של אוניברסיטת חיפה והיה נציגה באליפות אס"א. הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" ובתקופת בית-הספר התיכון היה פעיל בגדנ"ע.
איתן גויס לצה"ל ביולי 1968 והוצב לחיל האוויר. מאחר שלא עמד במבדקי הטיס מסיבת בריאות, הועבר לחיל השריון.
כאן עבר מספר קורסים והשתלמויות להכרת הטנק על כל מערכותיו. בזכות הישגיו הטובים ובקיאותו בנושאים שלמד, הוחלט להשאירו בבסיס כמדריך.
איתן, שמאז ומתמיד אהב את מקצוע ההדרכה וההוראה, שמח מאוד כשנודע לו על כך ואמנם לא עבר זמן רב ומפקדיו נוכחו לדעת שהחלטתם הייתה מוצדקת. הוא ניחן בכושר הדרכה ולימוד מעולים וביחס אנושי ואוהב לזולת.

חיילים מפלוגות אחרות ביקשו לעבור תחת פיקודו ולהשתתף בקורסים שהוא הדריך. הוא היה אהוב על הכל בזכות יחסו הלבבי לכל אדם ובזכות מזגו הטוב ואהבתו את תפקידו.
במחצית יולי 1971 שוחרר איתן מהשירות הסדיר, וכעבור זמן נשא לאישה את חברתו לכיתה בבית-הספר התיכון ושניהם יחד התחילו ללמוד באוניברסיטה.
הוא למד שנתיים באוניברסיטת חיפה במגמות של מדעי המדינה וחינוך. כמו כן נשלח למכון וינגייט והשתלם בקורס למאמני כדורסל. לפרנסתו עבד בעיריית חיפה כמנהל "בית מילר" בכרמל. הוא גם עסק בהדרכת נוער שוליים ובאימון נוער בענף הכדורסל.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס איתן והצטרף ליחידתו בצפון. חטיבת השריון שעם שורותיה נמנה נכנסה לקרבות הבלימה כבר ביום הראשון ללחימה.
הקרבות היו קשים ומאמצי בלימת האויב תבעו קורבנות רבים. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), בקרב נגד האויב באזור סינדיאנה נפגע הטנק שלו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אישה - אופירה, בן - סער, שנולד לאחר נפילתו, הורים ואח - עופר שנפצע קשה במלחמת יום הכיפורים. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת רב-טוראי.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "... איתן שירת ביחידת שריון והיה בין אנשי הצוות המצטיינים בה. השקט הנפשי והרצון לעזור לזולת יצרו קרבה מתמדת בינו לבין חבריו ומפקדיו. את תפקידו מילא בנאמנות, באחריות ולשביעות רצון מפקדיו".
ביום 28.6.1976 הוענק לו תואר "ב.א. לזכר", כאות הוקרה מטעם אוניברסיטת חיפה.