שימור מורשת יהדות מצרים - ארכיון חדש המוקם בספרייה
ארכיון דיגיטלי חדש לשימור מורשת יהדות מצרים מוקם בימים אלה בספרייה במטרה להוות משאב-ידע מקיף ומעמיק אודות קהילת יהודי מצרים, מהעתיקות בקהילות היהודיות בתפוצות, ששורשיה בימים שלאחר חורבן בית ראשון.
בניגוד ליוזמות אחרות, מטרת הארכיון הנוכחי לא תהיה לאתר את המעט שמלמד על הכלל, אלא להיפך – לכלול חומרים תיעודיים מגוונים ככל האפשר, מכמה שיותר מקורות, כדי ליצור תמונה כוללת ומדויקת יותר של הקהילה ולאפשר עריכת מחקרים שלא התאפשרו בעבר.
הארכיון מוקם בשיתוף עם הקתדרה לחקר מורשת יהדות מצרים ע"ש יוסף ורשלין ברדה ביוזמת רונית מרקו, בת למשפחה יוצאת מצרים, כפרויקט גמר ללימודיה לתואר שני בחוג לניהול מידע וידע. במסגרת הפרויקט נאספים מחברי הקהילה וצאצאיהם תצלומים מקוריים, מסמכים, הקלטות וסרטים, המתעדים את חיי הקהילה במצרים. הפריטים המקוריים מומרים לפורמטים דיגיטליים ומועלים לארכיון בליווי הסבר. בנוסף מושקעים מאמצים לכינון שיתופי-פעולה עם יוזמות מקבילות לשימור מורשת יהדות מצרים ושילוב אוספיהן בארכיון.
בהקשר לכך נפגשו ב-3.11.16 האחראיות על פיתוח הארכיון: פרופ' תמר צבי, ראש הקתדרה לחקר מורשת יהדות מצרים, גב' אורה זהבי, ראש ענף מדיה, אוספים שמורים וארכיונים בספרייה ורונית מרקו עם שגריר ישראל במצרים ד"ר דוד גוברין ועם מנהל מחלקת מצרים במשרד החוץ מר ליאור בן-דור. בפגישה הוצג בפניהם הארכיון והובלט מעמדן המוביל של האוניברסיטה והספרייה בניהול פרויקטים מסוג זה. השגריר ד"ר גוברין ומר בן-דור, הביעו הערכתם לפרויקט והעלו הצעות מועילות להמשך פיתוח הארכיון.
מימין לשמאל: גב' רונית מרקו, פרופ' תמר צבי, ד"ר דוד גוברין, מר ליאור בן-דור וגב' אורה זהבי.
נמשיך לעדכן בנושא
אלבומי ארכיון אבא חושי
לאחרונה נסרקו שלושה אלבומים נוספים מארכיון ע"ש אבא חושי. האלבומים פתוחים בגישה חופשית לקהל הרחב.
האלבום הראשון הוא אלבום מתערוכת הפרחים התשיעית הבינלאומית בחיפה שנערכה בשנת 1960. האלבום המוקדש לראש העיר אבא חושי מכיל 25 עמודים של תמונות פרחים מארצות שונות ואנשים שבאו לבקר בתערוכה, ביניהם אבא חושי ומשה דיין. התערוכה נערכה ברחבת התיאטרון העירוני בהדר. תערוכת הפרחים הייתה אירוע קבוע בתקופה של חול המועד פסח בחיפה ונערכה כל שנה החל משנות ה-50 של המאה ה-20 ועד שנות ה-90. בשנת 2012 חודשה התערוכה פעם נוספת והתקיימה בפארק הכט.
" כבוד ראש העיר, אני מרשה לעצמי להגיש לך אלבום צילומים מתערוכת הפרחים...חברי הנהלת החברה ביקשו להתקבל אצלך לראיון, להודות לך ולהביע את רגשי תודתם והוקרתם!..."
האלבום השני הוא אלבום מבית הספר עממי א', חיפה. האלבום מכיל 22 עמודים של צילומים מלווים בהסברים בכתב יד והקדשה לאבא חושי. הצילומים קשורים להווי התלמידים בבית הספר בתחומים שונים על רקע שנותיה הראשונות של המדינה - בשנת 1952. 
והאלבום השלישי הוא אלבום השומריה הארצית הרביעית - תנועת השומר הצעיר. האלבום מכיל 21 עמודים של צילומים מהאירוע בליווי הסברים בכתב יד ואיורים ובצרוף הקדשה וברכה לאבא חושי. השומריה היא אירוע גדול בתנועת השומר הצעיר. אחת ל-10 שנים מוזמנים לחגוג את הולדת התנועה חניכיה ובוגריה. כל קן בונה מחנה גדול, מתקיימות תחרויות שונות בין הקנים ולאחר מספר ימי מחנה מסיימים במצעד ברחובות של עיר מרכזית ובמופע גדול. האלבום שלפנינו סוקר את השומריה הרביעית שהתקיימה בין ה-7 ל-11 ביולי 1966 בקיבוץ שער העמקים. השתתפו בה כ-7.000 חניכים. השומריה האחרונה העשירית בסימן 100 שנה לשומר הצעיר ולתנועות הנוער הציוניות התקיימה ב-17-20 ביולי 2013 ביער הקיבוצים. בין האורחים היו שמעון פרס ושי פירון. השומריה נסגרה בתהלוכה ברחובות חיפה ובהופעה של בוגרי התנועה – להקת הדג נחש.
הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, אחראית ארכיונים ונדירים, ענף מדיה
על חומרי מקור, הנגשה דיגיטלית והשומריה הרביעית
אירועים היסטוריים זוכים בדרך כלל לתיעוד מצולם אישי ומוסדי כאחד. התמונות המסודרות באלבומים או פזורות להן בארגזים שונים במקרים רבים אינן נגישות לציבור הרחב ולקהיליית המחקר וזו בדיוק הסיבה כי בעולם כולו נעשים מאמצים רבים בשני העשורים האחרונים לשמר, להנגיש ולהפיץ חומרים כאלו בזכות אפשרויות טכנולוגיות חדשות שהביא איתו עולם האינטרנט. הספרייה שלנו עוסקת בכך כבר מאמצע שנות התשעים!
לתנועות הנוער חלק חשוב ביצירת ההווי, התרבות, הפוליטיקה וחיי ההתיישבות של מדינת ישראל עוד בטרם הפכה למדינה ובוודאי שבשנים שהתעצבה המדינה הצעירה. בתנועת השומר הצעיר יצרו מסורת של שומריות. השומריה היא האירוע הגדול ביותר בתנועת השומר הצעיר. אחת לעשור מוזמנים כל חניכי ובוגרי התנועה בארץ ובעולם לחגוג את הולדת התנועה. באירוע נבנים מבנים צופים גדולים וכל קן בונה מחנה גדול ומרשים, מתקיימות תחרויות שונות בין הקנים ומתקיים אירוע מרכזי אליו מוזמנים כל החניכים, ההורים והבוגרים. אחרי מספר ימים של מחנה, השומריה מסתיימת במצעד ברחובות של עיר מרכזית ובמופע הפתוח לכלל בני ובנות הנוער.
האלבום המקורי הוענק לאבא חושי ונשמר בארכיון אבא חושי הממוקם אצלנו בספרייה כעת האלבום נגיש גם בפורמט דיגיטלי. בהקשר זה מעניין לראות שחיפוש במאגר התמונות של הספרייה דרך מערכת לחיפוש אחד העלתה תמונות נוספות מאותו אירוע בדיוק שצולמו על ידי הצלם דוד אולמר. מעניין לבחון ולחקור את שני המקורות זה למול זה..
התצלומים מהווים מקור ראשוני מרתק למחקר לימוד והוראה, חומרים כאלו תמצאו לרוב באוספים הדיגיטליים בספרייה.
השומריה הרביעית צילום: דוד אולמר
דפים מתוך אלבום השומריה הכנת הסקירה: קרן ברנר, אחראית דיגיטציה ושימור דיגטלי, ענף מדיה
התמקצעות ושידרוג עבודת הסריקה בספרייה
בימים אלו הושלם מהלך התמקצעות ושדרוג של עבודת צוות הסריקה במחלקת המדיה בספרייה. שדרוג זה מאפשר שיפור משמעותי באיכויות הסריקה ומקדם את עבודתנו מבחינה טכנולוגית (בנוסף לנושאי התיוג והקיטלוג המאפשרים דלייה באמצעות חיפוש אחד ובגוגל). מהלכים אלו תומכים בשילוב הספרייה בפרויקטים מחקריים שונים, כדוגמת הפרויקטים המופיעים בדף האוספים הדיגיטליים.
לעיונכם 4 נקודות מרכזיות המתארות את השינויים בנושאי הסריקה והדיגיטציה בספרייה:
1. התאמה לסטנדרטים בינלאומיים:
מעקב מתמיד אחר המתרחש בזירה הבינלאומית בכלל ובתחום הסטנדרטים לשימור דיגיטלי בפרט הביא לעלייה בסטנדרט הסריקה שלנו והתאמתו לרף הגבוה. לפיכך, החומרים הנסרקים כיום במחלקה נסרקים ב600DPI ובפורמט Tiff. אין זה עניין של מה בכך מבחינת שטחי האחסון למשל. ההבנה המעמיקה ושיתוף הפעולה של ענף מערכות מידע בספרייה שחישב והקצה שטחי האיחסון המתאימים איפשרה את המעבר לעבודה בדרך זו באופן חלק. 2. חומרה וכיול:
במחלקת המדיה נמצאים כיום שני סורקים מתוצרת Epson העושים עבודה נאמנה כבר למעלה מחמש שנים. עם הזמן הסתבר שכדי לראות באופן נכון ומדויק את התוצאות הסריקה נדרשים מסכים איכותיים במיוחד. מסכים אלו נרכשו השנה ויתרונם המשמעותי הוא באפשרות כיול מסך המסוגל לשמור על הקליברציה (קליברציה =כיול בעברית. תהליך המקשר בין הגודל המבוקש ושגיאת המדידה שלו, לגדלים הנמדדים בפועל בניסוי והשגיאה שלהם). על מנת לבדוק ולבצע את הכיולים (פעולה המאפשרת הערכה של דיוק המדידה, וכוונון כלי המדידה כך שיהיה מדויק יותר) נרכש גם קולורימטר (מודד צבע הנצמד למסך ובאמצעות תוכנה וסדרת פעולות קצרה מאפס את הצבעים במסך.) כן הוכנסה רוטינת כיולים המותאמים לסורקי המדיה שנועדה למיצוי מיטב היכולת והדיוק הצבעוני מבחינת פרמטרים כמו: בהירות, נק׳ לבנה ושחורה, צבעוניות, ניגודיות. תהליך הכיול מייצר פרופיל חומרה יעודי על פי מגוון מטרות הסריקה שהוגדרו מראש ומאפשר תיאום והמרה בין ערכי צבע כך שיתקבלו סריקות קרובות ככל האפשר למקור.
3. תוכנה:
למיצוי פוטנציאל החומרה נדרשה תוכנה איכותית מתאימה. לאחר בדיקות והתייעצויות אותרה ונרכשה תוכנה מתאימה. התוכנה עברה הטמעה משמעותית בעזרתם של ענף מערכות מידע בספרייה. ההבדלים ניכרים ומרשימים במיוחד! 4. ייעוץ והדרכה:
העיסוק המקצועי והאיכותי בתחום הסריקות אינו עניין חדש בספרייה. במהלך השנים הגיעו ספרנים ואנשי מקצוע אחרים לביקור, התיעצות והכרות עם הנעשה אצלנו. העדכון שלנו בתחום נעשה באופן שוטף באמצעות שיח, רשימות דיוור וקבוצות עבודה בארץ ובחו"ל. לאחרונה למדנו רבות ממר אורי שדה בעליו של סטודיו HC editions. אורי עוסק בסריקת רפרודוקציות אמנות מקצועית וברמה מוזיאלית גבוהה במיוחד. יחד שיתפנו והתלבטנו בסוגיות שונות. יצרנו workflow הממקסם את איכות המידע באמצעות שימוש בפרופילים ייעודיים המשפרים ומייעלים את מהלך העבודה ומסייעים בהשגת תוצאות אחידות לאורך זמן.
לסיכום אנו שמחים לבשר שהסריקות בספרייה נעשות כעת עם מערכת מכוילת ברמת דיוק גבוהה מהממוצע הן ברמת החומרה והן ברמת התוכנה בנוסף על שכלול היכולת שלנו לבניית פרופילים עבור סוגי חומרים שונים.
הכנת הסקירה: קרן ברנר
דיגיטציה בספרייה על קצה המזלג: סיפורה של תמונה
טליה עמבר בעמדת סריקת השיקופיות
יערה לוי בעמדת הסריקה
ברמה הטכנית תהליך יצירת אוספים דיגיטליים ייחודים לספריית אוניברסיטת חיפה מתחיל בדרך כלל בהפיכת חומר ניירי לחומר דיגיטלי.
איך מתחילים ? סורקים...תמונות ומסמכים נסרקים ומעובדים עיבוד מינימלי לשם שמירה על אותנטיות מירבית. העיבוד בתוכנת photoshop כולל חיתוך שטחים ריקים בתמונה ,תיקוני צבע. ניקוי לכלוכים שאינם חלק מהתמונה, תיקון נזקי זמן וטבע, וחידוד התמונה במידת האפשר. מושגים כמו ביט, טיף ואימאג' נשמעים ללא הרף. להלן הגדרות קצרות של המונחים..
Digital image
קובץ אשר בשימוש עם תוכנה מתאימה יציג תמונה על מסך המחשב הניתנת לשמירה ו/או הדפסה
Scanner אמצעי קלט ה"מצלם" תמונה, מחלק אותה לנקודות, ומעביר אותה לקובץ תמונה דיגיטלית לשימוש במחשב. סוגי הסורקים בהם נעשה שימוש במדיה:
סורק שולחני – מעביר תמונות נייר (תמונות, ציורים, הדפסות) לקובצי תמונה על המחשב בגדלי A4 וa3.
סורק שקופיות – מעביר שקופיות בגודל 35 מ"מ לקובצי תמונה על המחשב.
Bit depth (עומק הסיביות - 1-ביט, 8-ביט, 24-ביט)
כמות הנתונים (שחור ולבן או צבע) המאוחסנות לכל ביט של תמונה. 1-ביט = שחור ולבן, 8-ביט = 256 גוונים של אפור או 256 צבעים, 24-ביט = מיליוני צבעים.
TIFF Tagged Image File Format
תבנית קובץ גרפית שפותחה עבור סריקה. קובצי TIFF הם מפת סיביות (bitmap) המסוגלים להכיל נתונים רבים עבור כל סיבית או פיקסל. מחשבי מקינטוש ומחשבי PC יכולים לקרוא קובצי TIFF. לצרכי שימור דיגיטלי מומלץ לשמור את התמונה כקובץ TIFF. כדאי לדעת קבצי TIFF שומרים מידע רב עבור כל פיקסל, ולכן הם בדרך כלל קבצים גדולים.
להנגשה נוחה יותר למשתמשים הקבצים מוצעים גם בפורמטים של JPEG, JPEG2000 ובמקרים מסויימים PDF.
אורה זהבי וקרן ברנר בוחנות את אחד האלבומים שהגיעו ע"מ לגבש אסטרטגיית סריקה
להמחשה ראו תמונה כפי שהגיעו לסריקה וכיצד היא נראית בשלבי עבודה עד לרגע שהיא מוכנות לטעינה למערכת ומונגשות לכל.
התמונה מתוך אוסף יוסטוס מאייר שנתרם לספרייה ע"י אנדריאס מאייר. התמונות נמצאות בשלב קליטה ראשוני ועדיין לא זוהו.
כך הגיעה אחת התמונות
לאחר ניקוי וחידוד התמונה (תוך שמירה על אוטנתיות) היא נראית כך:
ולאחר טיפול נוסף מוכנה לטעינה:
הכנת הסקירה: אורה זהבי וקרן ברנרעשרת הטרנדים המובילים לשנת 2010 והספרייה...
הסעיף הראשון ברשימה מדבר על גדילה והתרחבות של אוספי הספריה האקדמית בתחום האוספים המיוחדים כמו למשל פרסומי חוקרים, עבודות גמר (מ.א. וד"ר) וארכיונים אחרים של האוניברסיטה. כל אלו ועוד מהווים כבר היום חלק ממאגר המרכז למדיה דיגיטלית של ספרית אוניברסיטת חיפה.
ההכרה כי על הספריה לזהות את הצורך באיסוף, שימור והנגשה דיגיטלית לחומרים כאלו הוא עקרון מנחה בבסיס פעילותו של המרכז למדיה דיגיטלית.
האוספים הדיגיטליים מרחיבים את האוספים המיוחדים כל העת לתחומים שונים ומגוונים.
בתחום התיאטרון למשל הוקם ארכיון דיגיטלי כללי לתיאטרון בישראל הכולל את הארכיון הדיגיטלי של תיאטרון חיפה , הארכיון הדיגיטלי של פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר ,הארכיון הדיגיטלי של התיאטרון הקאמרי שנמצא בשלבי בנייה, אוספים של אישים מעולם התיאטרון בישראל ,ואוספי תמונות מהפקות תיאטרון מרחבי העולם. בנוסף לכך מתוך רצון לקחת חלק משמעותי בשימור תרבות ומורשת הוקם מאגר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל המורכב מאוספי תצלומים, גלויות ומסמכים שהתקבלו מאוספים פרטיים, מצלמים, ממוסדות ומארכיונים.
אוספים אלה מתעדים את תולדות היישוב בארץ ישראל במאה ה-20 ומאורגנים לרוב על פי שמות הצלמים, בעלי האוספים או שם היישוב.
המחויבות לשימור והנגשה דיגיטלית לקהל אקדמי (ובמקרים רבים גם לציבור הרחב) כוללת עבודה מאומצת ביצירת קשרים עם תורמי האוספים, תהליכי בחירה מיון וזיהוי חומרים, דיגיטיזציה ,קטלוג מדוקדק (המעניק ערך מוסף לחומרים בדמות מטהדאטה עשיר) והעלאת החומרים לסביבת האינטרנט באמצעות מערכת דיגיטול המאפשרת חיפוש, שמירה וארגון אישי של תוצאות נבחרות לשימושים שונים.
הכנת הסקירה: קרן ברנרעתידו של הזיכרון הדיגיטלי 2009
למדיה הדיגיטלית לסוגיה השונים אורך חיים מוגבל מזה של פריטי דפוס.
מסיבות אלו ועוד המידע הדיגיטלי מתאפיין בשבריריותו. הבטחת נגישות לטווח קצר היא נושא חשוב ומשמעותי בפני עצמו אך הבעיה המשמעותית והמדאיגה יותר היא נושא שימור והבטחת נגישות לטווח הארוך.
ראוי לציון ששימור והבטחת יציבות נגישות למקורות מידע בפורמטים שונים לצרכי מחקר והוראה הוא מטרה מרכזית חשובה וההכרחית לקיום סביבה אקדמית פורה.
הקואליציה ההולנדית
בהולנד, עשרה ארגונים מהסקטור הציבורי (ספריות, מוזיאונים, ארכיונים) חברו לקואליציה שבשיתוף פעולה שמה לה למטרה להבטיח את שימור הנגשת אובייקטים דיגיטליים בעלי עניין ציבורי לטווח הארוך.
בסקר שנערך בהולנד בשנת 2009 הוסקו המסקנות הבאות:
העדר מודעות לשבריריות האובייקטים הדיגיטליים
העדר ידע ומומחיות בטיפול בבעיות העולות בנושא יציבות אוביקטים דיגיטליים
ניהול הנתונים בשעת יצירת האובייקטים אינו טוב מספיק
תקציבי פרויקטים נגמרים לפני שטופלו נושאים הנוגעים לשימור לטווח הארוך
תפקידים ונושאים באחריות אינם מוגדרים באופן ברור
אפשרויות ויכולות אחסנה מוגבלות בד"כ בשל אמצעים מוגבלים של מוסדות קטנים
נפח קטן של כוח אדם בעל מומחיות
המוסדות עדיין לא הסתגלו לעידן הדיגיטלי ואין להם תוכניות אסטרטגיות מותאמות לנושאים שעידן זה מעלה NCDD מוצאת כי הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם הנקודות שעלו היא באמצעות שיתוף פעולה משמעותי בין המוסדות השונים המחזיקים במקורות דיגיטליים במגזר הציבורי.
שיתוף הפעולה יאפשר פיתוח מדדים ארגוניים - הגדרה ברורה של תפקידים ונושאי אחריות, תרשימי זרימה של תהליכי עבודה משעת יצירת אובייקט דיגיטלי ועד שימורו, בחירת קריטריונים לשימור, הבטחת איכות הקריטריונים, ושיתופיות בשירותים, ידע ומומחיות.
האג'נדה ההולנדית מבוססת על הקריטריונים הבאים:
כל ארגון העוסק ביצירה או ארכוב של אובייקטים דיגיטליים, אחראי על ארגון שימור והנגשה של חומרים אלו לטווח ארוך
חיזוק שיתופי פעולה בין ובתוך תחומים - הדו"ח ההולנדי איבחן ארבעה תחום עיקריים במגזר הציבורי- סביבה אקדמית, רשומות וארכיונים ציבוריים, מדיה, מורשת תרבות.
חיזוק שיתוף פעולה בתוך המוסדות בתחומים שהוגדרו באמצעות יצירת קריטריונים השואפים לאחידות בתהליכי יצירת ותחזוקת אובייקטים דיגיטליים משמעותית וחשובה ביותר להבטחת נגישות בטווח הקצר והארוך כאחד.
המוסדות המובילים בתחום לוקחים על עצמם תפקד מנהיגותי ועוזרים לכלל המוסדות לקדם נושאים אלו.
חיזוק שיתוף פעולה אדמיניסטרטיבי - דיון ותוכניות תקצוב ופעולה עם דירקטורים במשרד החינוך תרבות ומדע המכירים ותומכים בחשיבות הנושא.
לסיכום: רשת לאומית שעניינה הבטחת נגישות מקורות דיגיטליים תפעל בשני צירים: פיתוח מדדים וקריטריונים בתחומים הספציפיים בד בבד עם שיתוף פעולה בין תחומי בנושאים.
הערה: תחום מורשת תרבות הוא הדיפוזי מכולם ונראה כי האוספים פזורים בתחומים השונים שנמנו לעיל ועדיין אין מנהיגות טבעית שלוקחת פיקוד על התחום. ישנה שאיפה להתקדם ולמלא חלל זה בהתייעצות עם מוסדות העוסקים בתחום ומשרד החינוך, מדע ותרבות הממשלתי.
הכנת הסקירה: קרן ברנרשיתוף מידע, ידע וניסיון בתחום שימור ודיגיטציה בספריות אקדמיות
הרצון להבטיח את נגישותם של החומרים לטווח הקצר והארוך, נושא עימו לא מעט קשיים ותקלות.
מוסד Educopia הוא ארגון המארגן כנסים, סדנאות ומפרסם מדריכים, דוח"ות ופרסומים אחרים העוסקים בנושאים אלו. הפעילות ממוקדת בסיוע, עידוד, שיתוף מאמצים וידע ברמה הבינלאומית.
פנייתנו אליהם בבקשה לקבל ולפרסם את קבצי הספרים האלקטרוניים המתפרסמים בארגון, כחלק מאוסף ספריית חיפה אושרה בשמחה והרי הם לפניכם:
A guide to distributed digital preservation
EBOOK
Schultz, Matt
Atlanta, GA : Educopia Institute 2010
Free culture and the digital library symposium proceedings 2005 EBOOK
Halbert, Martin
Atlanta, Georgia : MetaScholar Initiative, Robert W. Woodruff
Library, Emory University 2005
Strategies for sustaining digital libraries
EBOOK
Skinner, Katherine
Atlanta, Ga. : Emory University Digital Library Publications c2008
הכנת הסקירה: קרן ברנרטרנדים בתחום הדיגיטיזציה 2010
בפוסט לסיכום שנת 2010, Jill Hurst-Wahl מזהה ארבעה טרנדים מובילים המאפיינים את התחום בשנה החולפת:
דיגיטיזציה אינה עוד פעילות יוצאת דופן אלא חלק מרוטינת עבודה בארגונים רבים.באוניברסיטאות רבות מוקדשים לנושא הדיגיטציה ולספריות דיגיטליות קורסים מעמיקים המכינים את הסטודנטים למספר הולך וגדל של משרות בתחומי הספריות הדיגיטליות למינהן.
שימור דיגיטלי הוא הנושא החם הבא וראיה לכך מספר הכנסים, הדיונים והמחקר בתחום זה. שימור לטווח רחוק בחברה הדיגיטלית הוא אכן נושא מכריע בלעדיו אנו עלולים לאבד את ההיסטוריה שלנו.
רוב המוסדות משקיעים כיום אנרגיה רבה ב-Repositories . הפעילות כוללת סריקה ודיגיטיזציה של חומרים וטיפול בחומרים ש"נולדו" דיגיטליים
שיתופי פעולה בין מוסדות הם עדיין תחום חשוב ופעיל. הניסיון מלמד ששיתופי פעולה מניבים תוכניות בעלות תוצאות מוצלחות.
תקציר: קרן ברנרקליפורד לינץ: על חשיבותם של אוספי שימור מורשת דיגיטליים בספריות אקדמיות
במפגש ניתנה התייחסות מיוחדת למשמעות וההשלכות החשובות שיש לאוספים אלו למחקר בהווה ובעתיד. החומרים נמסרים במקרים רבים מאנשים וגופים פרטיים ומהווים עדות ממשית לאירועים, מקומות, אנשים ותקופות. ד"ר לינץ מדגיש כי החומרים הכלולים באוספים אלו תורמים ומניעים למחקר בתחומי האקדמיה, משמעותם לעתיד המחקר בתחומי החברה רב. עוד מציין קליף לינץ כי הוא רואה בעבודה על אוספים דיגיטליים מיוחדים דרך להציע תיווך מחודש בין האוניברסיטאות לציבור הרחב. זו גם דרך לחיזוק הקשר והעניין המשותף בתחומים כמו היסטוריה, גנאלוגיה-חקר משפחות, חומרי תרבות ועוד..
למעשה מדובר בתחום חדש ומעניין שהולך ומתהווה ונוגע להיסטוריה הציבורית של כולנו.
עוד לעיונכם:ראיונות ומצגות של Clifford A. Lynch
הלכה למעשה, "המרכז למדיה דיגיטלית" בספריה עוסק בתחום זה בדיוק. האוספים הנבנים ומוצגים במאגר יחודיים ובעלי תרומה להוראה ולמחקר באוניברסיטה ומחוצה לה.
תהליכי השימור, הדיגטציה ותוספת המטאדאטה לאובייקטים השונים נעשים תוך לימוד והתאמה לסטנדרטים בינלאומיים. דגש רב מושם על הבטחת נגישות בטווח הקצר והארוך לקהילה האקדמית לגווניה ולציבור הרחב המתעניין בנושאי שימור מורשת.
בסקירה זו בחרנו לציין שני אוספים:
אוסף אנדריאס מאייר- נהריה של פעם, אוסף תמונות שצולמו על ידי בני משפחת מאייר או נמסרו לידיו של אנדריאס על ידי ותיקי ומייסדי נהריה האוסף מהווה עדות חשובה לאורחות החיים בארץ ישראל לאורך עשרות שנים בכלל ובנהריה וסביבתה בפרט.
ארכיון נוסף הוא ארכיון קיבוץ כפר מסריק 1003 התמונות מתארות את שלבי התפתחות קיבוץ כפר מסריק החל מיום הקמתו בשכונת בת גלים בחיפה בשנת 1933, דרך תקופת המעבר בקרית חיים ועד להיותו קיבוץ חזק ומבוסס במקום הקבע שלו כיום דרומית לעכו, החל משנת 1940 ואילך.
אלו הן כאמור רק שתי דוגמאות מתוך השפע הקיים במאגר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל ומאגר חיפה וסביבתה המורכבים מאוספי תמונות ומסמכים, שנתרמו על ידי משפחות,יישובים או מוסדות שונים. האוספים כולם מעניקים תיעוד היסטורי מזווית אישית שטרם נראתה. זהו כר נתונים ההולך וגדל לאורך זמן, בסיס נתונים משמעותי למחקר ולמידה בתחומי אקדמיה רבים כמו למשל גיאוגרפיה, היסטוריה, תיירות, חקר ציונות ויהדות בת זמננו, סוציולוגיה ועוד..וכפי שמציע קליפורד לינץ כלי ואמצעי להידוק קשר עם הציבור הרחב כולו.
הכנת הסקירה: קרן ברנר