Displaying items by tag: דיגיטציה
חמישי, 10 נובמבר 2016 07:16
שימור מורשת יהדות מצרים - ארכיון חדש המוקם בספרייה
ארכיון דיגיטלי חדש לשימור מורשת יהדות מצרים מוקם בימים אלה בספרייה במטרה להוות משאב-ידע מקיף ומעמיק אודות קהילת יהודי מצרים, מהעתיקות בקהילות היהודיות בתפוצות, ששורשיה בימים שלאחר חורבן בית ראשון.
בניגוד ליוזמות אחרות, מטרת הארכיון הנוכחי לא תהיה לאתר את המעט שמלמד על הכלל, אלא להיפך – לכלול חומרים תיעודיים מגוונים ככל האפשר, מכמה שיותר מקורות, כדי ליצור תמונה כוללת ומדויקת יותר של הקהילה ולאפשר עריכת מחקרים שלא התאפשרו בעבר.
הארכיון מוקם בשיתוף עם הקתדרה לחקר מורשת יהדות מצרים ע"ש יוסף ורשלין ברדה ביוזמת רונית מרקו, בת למשפחה יוצאת מצרים, כפרויקט גמר ללימודיה לתואר שני בחוג לניהול מידע וידע. במסגרת הפרויקט נאספים מחברי הקהילה וצאצאיהם תצלומים מקוריים, מסמכים, הקלטות וסרטים, המתעדים את חיי הקהילה במצרים. הפריטים המקוריים מומרים לפורמטים דיגיטליים ומועלים לארכיון בליווי הסבר. בנוסף מושקעים מאמצים לכינון שיתופי-פעולה עם יוזמות מקבילות לשימור מורשת יהדות מצרים ושילוב אוספיהן בארכיון.
בהקשר לכך נפגשו ב-3.11.16 האחראיות על פיתוח הארכיון: פרופ' תמר צבי, ראש הקתדרה לחקר מורשת יהדות מצרים, גב' אורה זהבי, ראש ענף מדיה, אוספים שמורים וארכיונים בספרייה ורונית מרקו עם שגריר ישראל במצרים ד"ר דוד גוברין ועם מנהל מחלקת מצרים במשרד החוץ מר ליאור בן-דור. בפגישה הוצג בפניהם הארכיון והובלט מעמדן המוביל של האוניברסיטה והספרייה בניהול פרויקטים מסוג זה. השגריר ד"ר גוברין ומר בן-דור, הביעו הערכתם לפרויקט והעלו הצעות מועילות להמשך פיתוח הארכיון.
מימין לשמאל: גב' רונית מרקו, פרופ' תמר צבי, ד"ר דוד גוברין, מר ליאור בן-דור וגב' אורה זהבי.
נמשיך לעדכן בנושא
Published in
סקירות ועדכונים
רביעי, 30 מרס 2016 03:20
אלבומי ארכיון אבא חושי
לאחרונה נסרקו שלושה אלבומים נוספים מארכיון ע"ש אבא חושי. האלבומים פתוחים בגישה חופשית לקהל הרחב.
האלבום הראשון הוא אלבום מתערוכת הפרחים התשיעית הבינלאומית בחיפה שנערכה בשנת 1960. האלבום המוקדש לראש העיר אבא חושי מכיל 25 עמודים של תמונות פרחים מארצות שונות ואנשים שבאו לבקר בתערוכה, ביניהם אבא חושי ומשה דיין. התערוכה נערכה ברחבת התיאטרון העירוני בהדר. תערוכת הפרחים הייתה אירוע קבוע בתקופה של חול המועד פסח בחיפה ונערכה כל שנה החל משנות ה-50 של המאה ה-20 ועד שנות ה-90. בשנת 2012 חודשה התערוכה פעם נוספת והתקיימה בפארק הכט.
" כבוד ראש העיר, אני מרשה לעצמי להגיש לך אלבום צילומים מתערוכת הפרחים...חברי הנהלת החברה ביקשו להתקבל אצלך לראיון, להודות לך ולהביע את רגשי תודתם והוקרתם!..."
האלבום השני הוא אלבום מבית הספר עממי א', חיפה. האלבום מכיל 22 עמודים של צילומים מלווים בהסברים בכתב יד והקדשה לאבא חושי. הצילומים קשורים להווי התלמידים בבית הספר בתחומים שונים על רקע שנותיה הראשונות של המדינה - בשנת 1952. 
והאלבום השלישי הוא אלבום השומריה הארצית הרביעית - תנועת השומר הצעיר. האלבום מכיל 21 עמודים של צילומים מהאירוע בליווי הסברים בכתב יד ואיורים ובצרוף הקדשה וברכה לאבא חושי. השומריה היא אירוע גדול בתנועת השומר הצעיר. אחת ל-10 שנים מוזמנים לחגוג את הולדת התנועה חניכיה ובוגריה. כל קן בונה מחנה גדול, מתקיימות תחרויות שונות בין הקנים ולאחר מספר ימי מחנה מסיימים במצעד ברחובות של עיר מרכזית ובמופע גדול. האלבום שלפנינו סוקר את השומריה הרביעית שהתקיימה בין ה-7 ל-11 ביולי 1966 בקיבוץ שער העמקים. השתתפו בה כ-7.000 חניכים. השומריה האחרונה העשירית בסימן 100 שנה לשומר הצעיר ולתנועות הנוער הציוניות התקיימה ב-17-20 ביולי 2013 ביער הקיבוצים. בין האורחים היו שמעון פרס ושי פירון. השומריה נסגרה בתהלוכה ברחובות חיפה ובהופעה של בוגרי התנועה – להקת הדג נחש.
הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, אחראית ארכיונים ונדירים, ענף מדיה
Published in
סקירות ועדכונים
חמישי, 02 אוגוסט 2012 08:21
דיגיטציה בספרייה על קצה המזלג: סיפורה של תמונה
טליה עמבר בעמדת סריקת השיקופיות
יערה לוי בעמדת הסריקה
ברמה הטכנית תהליך יצירת אוספים דיגיטליים ייחודים לספריית אוניברסיטת חיפה מתחיל בדרך כלל בהפיכת חומר ניירי לחומר דיגיטלי.
איך מתחילים ? סורקים...תמונות ומסמכים נסרקים ומעובדים עיבוד מינימלי לשם שמירה על אותנטיות מירבית. העיבוד בתוכנת photoshop כולל חיתוך שטחים ריקים בתמונה ,תיקוני צבע. ניקוי לכלוכים שאינם חלק מהתמונה, תיקון נזקי זמן וטבע, וחידוד התמונה במידת האפשר. מושגים כמו ביט, טיף ואימאג' נשמעים ללא הרף. להלן הגדרות קצרות של המונחים..
Digital image
קובץ אשר בשימוש עם תוכנה מתאימה יציג תמונה על מסך המחשב הניתנת לשמירה ו/או הדפסה
Scanner אמצעי קלט ה"מצלם" תמונה, מחלק אותה לנקודות, ומעביר אותה לקובץ תמונה דיגיטלית לשימוש במחשב. סוגי הסורקים בהם נעשה שימוש במדיה:
סורק שולחני – מעביר תמונות נייר (תמונות, ציורים, הדפסות) לקובצי תמונה על המחשב בגדלי A4 וa3.
סורק שקופיות – מעביר שקופיות בגודל 35 מ"מ לקובצי תמונה על המחשב.
Bit depth (עומק הסיביות - 1-ביט, 8-ביט, 24-ביט)
כמות הנתונים (שחור ולבן או צבע) המאוחסנות לכל ביט של תמונה. 1-ביט = שחור ולבן, 8-ביט = 256 גוונים של אפור או 256 צבעים, 24-ביט = מיליוני צבעים.
TIFF Tagged Image File Format
תבנית קובץ גרפית שפותחה עבור סריקה. קובצי TIFF הם מפת סיביות (bitmap) המסוגלים להכיל נתונים רבים עבור כל סיבית או פיקסל. מחשבי מקינטוש ומחשבי PC יכולים לקרוא קובצי TIFF. לצרכי שימור דיגיטלי מומלץ לשמור את התמונה כקובץ TIFF. כדאי לדעת קבצי TIFF שומרים מידע רב עבור כל פיקסל, ולכן הם בדרך כלל קבצים גדולים.
להנגשה נוחה יותר למשתמשים הקבצים מוצעים גם בפורמטים של JPEG, JPEG2000 ובמקרים מסויימים PDF.
אורה זהבי וקרן ברנר בוחנות את אחד האלבומים שהגיעו ע"מ לגבש אסטרטגיית סריקה
להמחשה ראו תמונה כפי שהגיעו לסריקה וכיצד היא נראית בשלבי עבודה עד לרגע שהיא מוכנות לטעינה למערכת ומונגשות לכל.
התמונה מתוך אוסף יוסטוס מאייר שנתרם לספרייה ע"י אנדריאס מאייר. התמונות נמצאות בשלב קליטה ראשוני ועדיין לא זוהו.
כך הגיעה אחת התמונות
לאחר ניקוי וחידוד התמונה (תוך שמירה על אוטנתיות) היא נראית כך:
ולאחר טיפול נוסף מוכנה לטעינה:
הכנת הסקירה: אורה זהבי וקרן ברנר
Published in
סקירות ועדכונים
שלישי, 22 יוני 2010 00:00
עשרת הטרנדים המובילים לשנת 2010 והספרייה...
האוספים הדיגיטליים של ספריית אוניברסיטת חיפה מהווה ביטוי לאחד מעשרת הטרנדים המובילים שפרסמה ACRL Research Planning and Review Committee לשנת 2010. הרשימה שפורסמה לא מכבר מבוססת על ספרות מחקרית ומקצועית בתחומי הספריות האקדמיות והאקדמיה .
הסעיף הראשון ברשימה מדבר על גדילה והתרחבות של אוספי הספריה האקדמית בתחום האוספים המיוחדים כמו למשל פרסומי חוקרים, עבודות גמר (מ.א. וד"ר) וארכיונים אחרים של האוניברסיטה. כל אלו ועוד מהווים כבר היום חלק ממאגר המרכז למדיה דיגיטלית של ספרית אוניברסיטת חיפה.
ההכרה כי על הספריה לזהות את הצורך באיסוף, שימור והנגשה דיגיטלית לחומרים כאלו הוא עקרון מנחה בבסיס פעילותו של המרכז למדיה דיגיטלית.
האוספים הדיגיטליים מרחיבים את האוספים המיוחדים כל העת לתחומים שונים ומגוונים.
בתחום התיאטרון למשל הוקם ארכיון דיגיטלי כללי לתיאטרון בישראל הכולל את הארכיון הדיגיטלי של תיאטרון חיפה , הארכיון הדיגיטלי של פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר ,הארכיון הדיגיטלי של התיאטרון הקאמרי שנמצא בשלבי בנייה, אוספים של אישים מעולם התיאטרון בישראל ,ואוספי תמונות מהפקות תיאטרון מרחבי העולם. בנוסף לכך מתוך רצון לקחת חלק משמעותי בשימור תרבות ומורשת הוקם מאגר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל המורכב מאוספי תצלומים, גלויות ומסמכים שהתקבלו מאוספים פרטיים, מצלמים, ממוסדות ומארכיונים.
אוספים אלה מתעדים את תולדות היישוב בארץ ישראל במאה ה-20 ומאורגנים לרוב על פי שמות הצלמים, בעלי האוספים או שם היישוב.
המחויבות לשימור והנגשה דיגיטלית לקהל אקדמי (ובמקרים רבים גם לציבור הרחב) כוללת עבודה מאומצת ביצירת קשרים עם תורמי האוספים, תהליכי בחירה מיון וזיהוי חומרים, דיגיטיזציה ,קטלוג מדוקדק (המעניק ערך מוסף לחומרים בדמות מטהדאטה עשיר) והעלאת החומרים לסביבת האינטרנט באמצעות מערכת דיגיטול המאפשרת חיפוש, שמירה וארגון אישי של תוצאות נבחרות לשימושים שונים.
הכנת הסקירה: קרן ברנר
הסעיף הראשון ברשימה מדבר על גדילה והתרחבות של אוספי הספריה האקדמית בתחום האוספים המיוחדים כמו למשל פרסומי חוקרים, עבודות גמר (מ.א. וד"ר) וארכיונים אחרים של האוניברסיטה. כל אלו ועוד מהווים כבר היום חלק ממאגר המרכז למדיה דיגיטלית של ספרית אוניברסיטת חיפה.
ההכרה כי על הספריה לזהות את הצורך באיסוף, שימור והנגשה דיגיטלית לחומרים כאלו הוא עקרון מנחה בבסיס פעילותו של המרכז למדיה דיגיטלית.
האוספים הדיגיטליים מרחיבים את האוספים המיוחדים כל העת לתחומים שונים ומגוונים.
בתחום התיאטרון למשל הוקם ארכיון דיגיטלי כללי לתיאטרון בישראל הכולל את הארכיון הדיגיטלי של תיאטרון חיפה , הארכיון הדיגיטלי של פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר ,הארכיון הדיגיטלי של התיאטרון הקאמרי שנמצא בשלבי בנייה, אוספים של אישים מעולם התיאטרון בישראל ,ואוספי תמונות מהפקות תיאטרון מרחבי העולם. בנוסף לכך מתוך רצון לקחת חלק משמעותי בשימור תרבות ומורשת הוקם מאגר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל המורכב מאוספי תצלומים, גלויות ומסמכים שהתקבלו מאוספים פרטיים, מצלמים, ממוסדות ומארכיונים.
אוספים אלה מתעדים את תולדות היישוב בארץ ישראל במאה ה-20 ומאורגנים לרוב על פי שמות הצלמים, בעלי האוספים או שם היישוב.
המחויבות לשימור והנגשה דיגיטלית לקהל אקדמי (ובמקרים רבים גם לציבור הרחב) כוללת עבודה מאומצת ביצירת קשרים עם תורמי האוספים, תהליכי בחירה מיון וזיהוי חומרים, דיגיטיזציה ,קטלוג מדוקדק (המעניק ערך מוסף לחומרים בדמות מטהדאטה עשיר) והעלאת החומרים לסביבת האינטרנט באמצעות מערכת דיגיטול המאפשרת חיפוש, שמירה וארגון אישי של תוצאות נבחרות לשימושים שונים.
הכנת הסקירה: קרן ברנר
Published in
סקירות ועדכונים
ראשון, 08 אוגוסט 2010 00:00
עתידו של הזיכרון הדיגיטלי 2009
אג'נדה אסטרטגית 2010-2013 לשימור נגישות לטווח ארוך של מקורות דיגיטליים (המסמך ההולנדי NCDD)
למדיה הדיגיטלית לסוגיה השונים אורך חיים מוגבל מזה של פריטי דפוס.
למדיה הדיגיטלית לסוגיה השונים אורך חיים מוגבל מזה של פריטי דפוס.
הגורמים לכך מגוונים: חומרה ותוכנה המשתנות בתדירות גבוהה, קישורי אינטרנט הנעלמים כהרף עין מהרשת, תוכנות עיבוד המקשות על קביעה ברורה לגבי מידת האותנטיות של חומרים ורגישות רבה לשינויים של אובייקטים דיגיטליים המסכנים את יציבותם.
מסיבות אלו ועוד המידע הדיגיטלי מתאפיין בשבריריותו. הבטחת נגישות לטווח קצר היא נושא חשוב ומשמעותי בפני עצמו אך הבעיה המשמעותית והמדאיגה יותר היא נושא שימור והבטחת נגישות לטווח הארוך.
ראוי לציון ששימור והבטחת יציבות נגישות למקורות מידע בפורמטים שונים לצרכי מחקר והוראה הוא מטרה מרכזית חשובה וההכרחית לקיום סביבה אקדמית פורה.
הקואליציה ההולנדית
בהולנד, עשרה ארגונים מהסקטור הציבורי (ספריות, מוזיאונים, ארכיונים) חברו לקואליציה שבשיתוף פעולה שמה לה למטרה להבטיח את שימור הנגשת אובייקטים דיגיטליים בעלי עניין ציבורי לטווח הארוך.
בסקר שנערך בהולנד בשנת 2009 הוסקו המסקנות הבאות:
העדר מודעות לשבריריות האובייקטים הדיגיטליים
העדר ידע ומומחיות בטיפול בבעיות העולות בנושא יציבות אוביקטים דיגיטליים
ניהול הנתונים בשעת יצירת האובייקטים אינו טוב מספיק
תקציבי פרויקטים נגמרים לפני שטופלו נושאים הנוגעים לשימור לטווח הארוך
תפקידים ונושאים באחריות אינם מוגדרים באופן ברור
אפשרויות ויכולות אחסנה מוגבלות בד"כ בשל אמצעים מוגבלים של מוסדות קטנים
נפח קטן של כוח אדם בעל מומחיות
המוסדות עדיין לא הסתגלו לעידן הדיגיטלי ואין להם תוכניות אסטרטגיות מותאמות לנושאים שעידן זה מעלה NCDD מוצאת כי הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם הנקודות שעלו היא באמצעות שיתוף פעולה משמעותי בין המוסדות השונים המחזיקים במקורות דיגיטליים במגזר הציבורי.
שיתוף הפעולה יאפשר פיתוח מדדים ארגוניים - הגדרה ברורה של תפקידים ונושאי אחריות, תרשימי זרימה של תהליכי עבודה משעת יצירת אובייקט דיגיטלי ועד שימורו, בחירת קריטריונים לשימור, הבטחת איכות הקריטריונים, ושיתופיות בשירותים, ידע ומומחיות.
האג'נדה ההולנדית מבוססת על הקריטריונים הבאים:
כל ארגון העוסק ביצירה או ארכוב של אובייקטים דיגיטליים, אחראי על ארגון שימור והנגשה של חומרים אלו לטווח ארוך
חיזוק שיתופי פעולה בין ובתוך תחומים - הדו"ח ההולנדי איבחן ארבעה תחום עיקריים במגזר הציבורי- סביבה אקדמית, רשומות וארכיונים ציבוריים, מדיה, מורשת תרבות.
חיזוק שיתוף פעולה בתוך המוסדות בתחומים שהוגדרו באמצעות יצירת קריטריונים השואפים לאחידות בתהליכי יצירת ותחזוקת אובייקטים דיגיטליים משמעותית וחשובה ביותר להבטחת נגישות בטווח הקצר והארוך כאחד.
המוסדות המובילים בתחום לוקחים על עצמם תפקד מנהיגותי ועוזרים לכלל המוסדות לקדם נושאים אלו.
חיזוק שיתוף פעולה אדמיניסטרטיבי - דיון ותוכניות תקצוב ופעולה עם דירקטורים במשרד החינוך תרבות ומדע המכירים ותומכים בחשיבות הנושא.
לסיכום: רשת לאומית שעניינה הבטחת נגישות מקורות דיגיטליים תפעל בשני צירים: פיתוח מדדים וקריטריונים בתחומים הספציפיים בד בבד עם שיתוף פעולה בין תחומי בנושאים.
הערה: תחום מורשת תרבות הוא הדיפוזי מכולם ונראה כי האוספים פזורים בתחומים השונים שנמנו לעיל ועדיין אין מנהיגות טבעית שלוקחת פיקוד על התחום. ישנה שאיפה להתקדם ולמלא חלל זה בהתייעצות עם מוסדות העוסקים בתחום ומשרד החינוך, מדע ותרבות הממשלתי.
הכנת הסקירה: קרן ברנר
מסיבות אלו ועוד המידע הדיגיטלי מתאפיין בשבריריותו. הבטחת נגישות לטווח קצר היא נושא חשוב ומשמעותי בפני עצמו אך הבעיה המשמעותית והמדאיגה יותר היא נושא שימור והבטחת נגישות לטווח הארוך.
ראוי לציון ששימור והבטחת יציבות נגישות למקורות מידע בפורמטים שונים לצרכי מחקר והוראה הוא מטרה מרכזית חשובה וההכרחית לקיום סביבה אקדמית פורה.
הקואליציה ההולנדית
בהולנד, עשרה ארגונים מהסקטור הציבורי (ספריות, מוזיאונים, ארכיונים) חברו לקואליציה שבשיתוף פעולה שמה לה למטרה להבטיח את שימור הנגשת אובייקטים דיגיטליים בעלי עניין ציבורי לטווח הארוך.
בסקר שנערך בהולנד בשנת 2009 הוסקו המסקנות הבאות:
העדר מודעות לשבריריות האובייקטים הדיגיטליים
העדר ידע ומומחיות בטיפול בבעיות העולות בנושא יציבות אוביקטים דיגיטליים
ניהול הנתונים בשעת יצירת האובייקטים אינו טוב מספיק
תקציבי פרויקטים נגמרים לפני שטופלו נושאים הנוגעים לשימור לטווח הארוך
תפקידים ונושאים באחריות אינם מוגדרים באופן ברור
אפשרויות ויכולות אחסנה מוגבלות בד"כ בשל אמצעים מוגבלים של מוסדות קטנים
נפח קטן של כוח אדם בעל מומחיות
המוסדות עדיין לא הסתגלו לעידן הדיגיטלי ואין להם תוכניות אסטרטגיות מותאמות לנושאים שעידן זה מעלה NCDD מוצאת כי הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם הנקודות שעלו היא באמצעות שיתוף פעולה משמעותי בין המוסדות השונים המחזיקים במקורות דיגיטליים במגזר הציבורי.
שיתוף הפעולה יאפשר פיתוח מדדים ארגוניים - הגדרה ברורה של תפקידים ונושאי אחריות, תרשימי זרימה של תהליכי עבודה משעת יצירת אובייקט דיגיטלי ועד שימורו, בחירת קריטריונים לשימור, הבטחת איכות הקריטריונים, ושיתופיות בשירותים, ידע ומומחיות.
האג'נדה ההולנדית מבוססת על הקריטריונים הבאים:
כל ארגון העוסק ביצירה או ארכוב של אובייקטים דיגיטליים, אחראי על ארגון שימור והנגשה של חומרים אלו לטווח ארוך
חיזוק שיתופי פעולה בין ובתוך תחומים - הדו"ח ההולנדי איבחן ארבעה תחום עיקריים במגזר הציבורי- סביבה אקדמית, רשומות וארכיונים ציבוריים, מדיה, מורשת תרבות.
חיזוק שיתוף פעולה בתוך המוסדות בתחומים שהוגדרו באמצעות יצירת קריטריונים השואפים לאחידות בתהליכי יצירת ותחזוקת אובייקטים דיגיטליים משמעותית וחשובה ביותר להבטחת נגישות בטווח הקצר והארוך כאחד.
המוסדות המובילים בתחום לוקחים על עצמם תפקד מנהיגותי ועוזרים לכלל המוסדות לקדם נושאים אלו.
חיזוק שיתוף פעולה אדמיניסטרטיבי - דיון ותוכניות תקצוב ופעולה עם דירקטורים במשרד החינוך תרבות ומדע המכירים ותומכים בחשיבות הנושא.
לסיכום: רשת לאומית שעניינה הבטחת נגישות מקורות דיגיטליים תפעל בשני צירים: פיתוח מדדים וקריטריונים בתחומים הספציפיים בד בבד עם שיתוף פעולה בין תחומי בנושאים.
הערה: תחום מורשת תרבות הוא הדיפוזי מכולם ונראה כי האוספים פזורים בתחומים השונים שנמנו לעיל ועדיין אין מנהיגות טבעית שלוקחת פיקוד על התחום. ישנה שאיפה להתקדם ולמלא חלל זה בהתייעצות עם מוסדות העוסקים בתחום ומשרד החינוך, מדע ותרבות הממשלתי.
הכנת הסקירה: קרן ברנר
Published in
סקירות ועדכונים
שלישי, 14 דצמבר 2010 00:00
שיתוף מידע, ידע וניסיון בתחום שימור ודיגיטציה בספריות אקדמיות
תקשורת בין חוקרים בעידן הדיגיטלי מציבה אתגרים חדשים לספריות אקדמיות התומכות בקהיליה זו.
נושאי שימור ודיגיטציה של חומרים ופיתוח אוספים הם נושאים בהם עוסקות הספריות על בסיס יומיומי.
הרצון להבטיח את נגישותם של החומרים לטווח הקצר והארוך, נושא עימו לא מעט קשיים ותקלות.
מוסד Educopia הוא ארגון המארגן כנסים, סדנאות ומפרסם מדריכים, דוח"ות ופרסומים אחרים העוסקים בנושאים אלו. הפעילות ממוקדת בסיוע, עידוד, שיתוף מאמצים וידע ברמה הבינלאומית.
פנייתנו אליהם בבקשה לקבל ולפרסם את קבצי הספרים האלקטרוניים המתפרסמים בארגון, כחלק מאוסף ספריית חיפה אושרה בשמחה והרי הם לפניכם:
A guide to distributed digital preservation
EBOOK
Schultz, Matt
Atlanta, GA : Educopia Institute 2010
Free culture and the digital library symposium proceedings 2005 EBOOK
Halbert, Martin
Atlanta, Georgia : MetaScholar Initiative, Robert W. Woodruff
Library, Emory University 2005
Strategies for sustaining digital libraries
EBOOK
Skinner, Katherine
Atlanta, Ga. : Emory University Digital Library Publications c2008
הכנת הסקירה: קרן ברנר
הרצון להבטיח את נגישותם של החומרים לטווח הקצר והארוך, נושא עימו לא מעט קשיים ותקלות.
מוסד Educopia הוא ארגון המארגן כנסים, סדנאות ומפרסם מדריכים, דוח"ות ופרסומים אחרים העוסקים בנושאים אלו. הפעילות ממוקדת בסיוע, עידוד, שיתוף מאמצים וידע ברמה הבינלאומית.
פנייתנו אליהם בבקשה לקבל ולפרסם את קבצי הספרים האלקטרוניים המתפרסמים בארגון, כחלק מאוסף ספריית חיפה אושרה בשמחה והרי הם לפניכם:
A guide to distributed digital preservation
EBOOK
Schultz, Matt
Atlanta, GA : Educopia Institute 2010
Free culture and the digital library symposium proceedings 2005 EBOOK
Halbert, Martin
Atlanta, Georgia : MetaScholar Initiative, Robert W. Woodruff
Library, Emory University 2005
Strategies for sustaining digital libraries
EBOOK
Skinner, Katherine
Atlanta, Ga. : Emory University Digital Library Publications c2008
הכנת הסקירה: קרן ברנר
Published in
סקירות ועדכונים
שלישי, 04 ינואר 2011 00:00
טרנדים בתחום הדיגיטיזציה 2010
אחד הבלוגים המרתקים העוסקים בתחום הדיגיטיזציה הוא: Digitization 101 with Jill Hurst Wahl
בפוסט לסיכום שנת 2010, Jill Hurst-Wahl מזהה ארבעה טרנדים מובילים המאפיינים את התחום בשנה החולפת:
דיגיטיזציה אינה עוד פעילות יוצאת דופן אלא חלק מרוטינת עבודה בארגונים רבים.באוניברסיטאות רבות מוקדשים לנושא הדיגיטציה ולספריות דיגיטליות קורסים מעמיקים המכינים את הסטודנטים למספר הולך וגדל של משרות בתחומי הספריות הדיגיטליות למינהן.
שימור דיגיטלי הוא הנושא החם הבא וראיה לכך מספר הכנסים, הדיונים והמחקר בתחום זה. שימור לטווח רחוק בחברה הדיגיטלית הוא אכן נושא מכריע בלעדיו אנו עלולים לאבד את ההיסטוריה שלנו.
רוב המוסדות משקיעים כיום אנרגיה רבה ב-Repositories . הפעילות כוללת סריקה ודיגיטיזציה של חומרים וטיפול בחומרים ש"נולדו" דיגיטליים
שיתופי פעולה בין מוסדות הם עדיין תחום חשוב ופעיל. הניסיון מלמד ששיתופי פעולה מניבים תוכניות בעלות תוצאות מוצלחות.
תקציר: קרן ברנר
בפוסט לסיכום שנת 2010, Jill Hurst-Wahl מזהה ארבעה טרנדים מובילים המאפיינים את התחום בשנה החולפת:
דיגיטיזציה אינה עוד פעילות יוצאת דופן אלא חלק מרוטינת עבודה בארגונים רבים.באוניברסיטאות רבות מוקדשים לנושא הדיגיטציה ולספריות דיגיטליות קורסים מעמיקים המכינים את הסטודנטים למספר הולך וגדל של משרות בתחומי הספריות הדיגיטליות למינהן.
שימור דיגיטלי הוא הנושא החם הבא וראיה לכך מספר הכנסים, הדיונים והמחקר בתחום זה. שימור לטווח רחוק בחברה הדיגיטלית הוא אכן נושא מכריע בלעדיו אנו עלולים לאבד את ההיסטוריה שלנו.
רוב המוסדות משקיעים כיום אנרגיה רבה ב-Repositories . הפעילות כוללת סריקה ודיגיטיזציה של חומרים וטיפול בחומרים ש"נולדו" דיגיטליים
שיתופי פעולה בין מוסדות הם עדיין תחום חשוב ופעיל. הניסיון מלמד ששיתופי פעולה מניבים תוכניות בעלות תוצאות מוצלחות.
תקציר: קרן ברנר
Published in
סקירות ועדכונים
ראשון, 08 אוגוסט 2010 00:00
עתידו של הזיכרון הדיגיטלי 2009
אג'נדה אסטרטגית 2010-2013 לשימור נגישות לטווח ארוך של מקורות דיגיטליים (המסמך ההולנדי NCDD)
למדיה הדיגיטלית לסוגיה השונים אורך חיים מוגבל מזה של פריטי דפוס.
למדיה הדיגיטלית לסוגיה השונים אורך חיים מוגבל מזה של פריטי דפוס.
הגורמים לכך מגוונים: חומרה ותוכנה המשתנות בתדירות גבוהה, קישורי אינטרנט הנעלמים כהרף עין מהרשת, תוכנות עיבוד המקשות על קביעה ברורה לגבי מידת האותנטיות של חומרים ורגישות רבה לשינויים של אובייקטים דיגיטליים המסכנים את יציבותם.
מסיבות אלו ועוד המידע הדיגיטלי מתאפיין בשבריריותו. הבטחת נגישות לטווח קצר היא נושא חשוב ומשמעותי בפני עצמו אך הבעיה המשמעותית והמדאיגה יותר היא נושא שימור והבטחת נגישות לטווח הארוך.
ראוי לציון ששימור והבטחת יציבות נגישות למקורות מידע בפורמטים שונים לצרכי מחקר והוראה הוא מטרה מרכזית חשובה וההכרחית לקיום סביבה אקדמית פורה.
הקואליציה ההולנדית
בהולנד, עשרה ארגונים מהסקטור הציבורי (ספריות, מוזיאונים, ארכיונים) חברו לקואליציה שבשיתוף פעולה שמה לה למטרה להבטיח את שימור הנגשת אובייקטים דיגיטליים בעלי עניין ציבורי לטווח הארוך.
בסקר שנערך בהולנד בשנת 2009 הוסקו המסקנות הבאות:
העדר מודעות לשבריריות האובייקטים הדיגיטליים
העדר ידע ומומחיות בטיפול בבעיות העולות בנושא יציבות אוביקטים דיגיטליים
ניהול הנתונים בשעת יצירת האובייקטים אינו טוב מספיק
תקציבי פרויקטים נגמרים לפני שטופלו נושאים הנוגעים לשימור לטווח הארוך
תפקידים ונושאים באחריות אינם מוגדרים באופן ברור
אפשרויות ויכולות אחסנה מוגבלות בד"כ בשל אמצעים מוגבלים של מוסדות קטנים
נפח קטן של כוח אדם בעל מומחיות
המוסדות עדיין לא הסתגלו לעידן הדיגיטלי ואין להם תוכניות אסטרטגיות מותאמות לנושאים שעידן זה מעלה NCDD מוצאת כי הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם הנקודות שעלו היא באמצעות שיתוף פעולה משמעותי בין המוסדות השונים המחזיקים במקורות דיגיטליים במגזר הציבורי.
שיתוף הפעולה יאפשר פיתוח מדדים ארגוניים - הגדרה ברורה של תפקידים ונושאי אחריות, תרשימי זרימה של תהליכי עבודה משעת יצירת אובייקט דיגיטלי ועד שימורו, בחירת קריטריונים לשימור, הבטחת איכות הקריטריונים, ושיתופיות בשירותים, ידע ומומחיות.
האג'נדה ההולנדית מבוססת על הקריטריונים הבאים:
כל ארגון העוסק ביצירה או ארכוב של אובייקטים דיגיטליים, אחראי על ארגון שימור והנגשה של חומרים אלו לטווח ארוך
חיזוק שיתופי פעולה בין ובתוך תחומים - הדו"ח ההולנדי איבחן ארבעה תחום עיקריים במגזר הציבורי- סביבה אקדמית, רשומות וארכיונים ציבוריים, מדיה, מורשת תרבות.
חיזוק שיתוף פעולה בתוך המוסדות בתחומים שהוגדרו באמצעות יצירת קריטריונים השואפים לאחידות בתהליכי יצירת ותחזוקת אובייקטים דיגיטליים משמעותית וחשובה ביותר להבטחת נגישות בטווח הקצר והארוך כאחד.
המוסדות המובילים בתחום לוקחים על עצמם תפקד מנהיגותי ועוזרים לכלל המוסדות לקדם נושאים אלו.
חיזוק שיתוף פעולה אדמיניסטרטיבי - דיון ותוכניות תקצוב ופעולה עם דירקטורים במשרד החינוך תרבות ומדע המכירים ותומכים בחשיבות הנושא.
לסיכום: רשת לאומית שעניינה הבטחת נגישות מקורות דיגיטליים תפעל בשני צירים: פיתוח מדדים וקריטריונים בתחומים הספציפיים בד בבד עם שיתוף פעולה בין תחומי בנושאים.
הערה: תחום מורשת תרבות הוא הדיפוזי מכולם ונראה כי האוספים פזורים בתחומים השונים שנמנו לעיל ועדיין אין מנהיגות טבעית שלוקחת פיקוד על התחום. ישנה שאיפה להתקדם ולמלא חלל זה בהתייעצות עם מוסדות העוסקים בתחום ומשרד החינוך, מדע ותרבות הממשלתי.
הכנת הסקירה: קרן ברנר
מסיבות אלו ועוד המידע הדיגיטלי מתאפיין בשבריריותו. הבטחת נגישות לטווח קצר היא נושא חשוב ומשמעותי בפני עצמו אך הבעיה המשמעותית והמדאיגה יותר היא נושא שימור והבטחת נגישות לטווח הארוך.
ראוי לציון ששימור והבטחת יציבות נגישות למקורות מידע בפורמטים שונים לצרכי מחקר והוראה הוא מטרה מרכזית חשובה וההכרחית לקיום סביבה אקדמית פורה.
הקואליציה ההולנדית
בהולנד, עשרה ארגונים מהסקטור הציבורי (ספריות, מוזיאונים, ארכיונים) חברו לקואליציה שבשיתוף פעולה שמה לה למטרה להבטיח את שימור הנגשת אובייקטים דיגיטליים בעלי עניין ציבורי לטווח הארוך.
בסקר שנערך בהולנד בשנת 2009 הוסקו המסקנות הבאות:
העדר מודעות לשבריריות האובייקטים הדיגיטליים
העדר ידע ומומחיות בטיפול בבעיות העולות בנושא יציבות אוביקטים דיגיטליים
ניהול הנתונים בשעת יצירת האובייקטים אינו טוב מספיק
תקציבי פרויקטים נגמרים לפני שטופלו נושאים הנוגעים לשימור לטווח הארוך
תפקידים ונושאים באחריות אינם מוגדרים באופן ברור
אפשרויות ויכולות אחסנה מוגבלות בד"כ בשל אמצעים מוגבלים של מוסדות קטנים
נפח קטן של כוח אדם בעל מומחיות
המוסדות עדיין לא הסתגלו לעידן הדיגיטלי ואין להם תוכניות אסטרטגיות מותאמות לנושאים שעידן זה מעלה NCDD מוצאת כי הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם הנקודות שעלו היא באמצעות שיתוף פעולה משמעותי בין המוסדות השונים המחזיקים במקורות דיגיטליים במגזר הציבורי.
שיתוף הפעולה יאפשר פיתוח מדדים ארגוניים - הגדרה ברורה של תפקידים ונושאי אחריות, תרשימי זרימה של תהליכי עבודה משעת יצירת אובייקט דיגיטלי ועד שימורו, בחירת קריטריונים לשימור, הבטחת איכות הקריטריונים, ושיתופיות בשירותים, ידע ומומחיות.
האג'נדה ההולנדית מבוססת על הקריטריונים הבאים:
כל ארגון העוסק ביצירה או ארכוב של אובייקטים דיגיטליים, אחראי על ארגון שימור והנגשה של חומרים אלו לטווח ארוך
חיזוק שיתופי פעולה בין ובתוך תחומים - הדו"ח ההולנדי איבחן ארבעה תחום עיקריים במגזר הציבורי- סביבה אקדמית, רשומות וארכיונים ציבוריים, מדיה, מורשת תרבות.
חיזוק שיתוף פעולה בתוך המוסדות בתחומים שהוגדרו באמצעות יצירת קריטריונים השואפים לאחידות בתהליכי יצירת ותחזוקת אובייקטים דיגיטליים משמעותית וחשובה ביותר להבטחת נגישות בטווח הקצר והארוך כאחד.
המוסדות המובילים בתחום לוקחים על עצמם תפקד מנהיגותי ועוזרים לכלל המוסדות לקדם נושאים אלו.
חיזוק שיתוף פעולה אדמיניסטרטיבי - דיון ותוכניות תקצוב ופעולה עם דירקטורים במשרד החינוך תרבות ומדע המכירים ותומכים בחשיבות הנושא.
לסיכום: רשת לאומית שעניינה הבטחת נגישות מקורות דיגיטליים תפעל בשני צירים: פיתוח מדדים וקריטריונים בתחומים הספציפיים בד בבד עם שיתוף פעולה בין תחומי בנושאים.
הערה: תחום מורשת תרבות הוא הדיפוזי מכולם ונראה כי האוספים פזורים בתחומים השונים שנמנו לעיל ועדיין אין מנהיגות טבעית שלוקחת פיקוד על התחום. ישנה שאיפה להתקדם ולמלא חלל זה בהתייעצות עם מוסדות העוסקים בתחום ומשרד החינוך, מדע ותרבות הממשלתי.
הכנת הסקירה: קרן ברנר
Published in
סקירות ועדכונים
שלישי, 14 דצמבר 2010 00:00
שיתוף מידע, ידע וניסיון בתחום שימור ודיגיטציה בספריות אקדמיות
תקשורת בין חוקרים בעידן הדיגיטלי מציבה אתגרים חדשים לספריות אקדמיות התומכות בקהיליה זו.
נושאי שימור ודיגיטציה של חומרים ופיתוח אוספים הם נושאים בהם עוסקות הספריות על בסיס יומיומי.
הרצון להבטיח את נגישותם של החומרים לטווח הקצר והארוך, נושא עימו לא מעט קשיים ותקלות.
מוסד Educopia הוא ארגון המארגן כנסים, סדנאות ומפרסם מדריכים, דוח"ות ופרסומים אחרים העוסקים בנושאים אלו. הפעילות ממוקדת בסיוע, עידוד, שיתוף מאמצים וידע ברמה הבינלאומית.
פנייתנו אליהם בבקשה לקבל ולפרסם את קבצי הספרים האלקטרוניים המתפרסמים בארגון, כחלק מאוסף ספריית חיפה אושרה בשמחה והרי הם לפניכם:
A guide to distributed digital preservation
EBOOK
Schultz, Matt
Atlanta, GA : Educopia Institute 2010
Free culture and the digital library symposium proceedings 2005 EBOOK
Halbert, Martin
Atlanta, Georgia : MetaScholar Initiative, Robert W. Woodruff
Library, Emory University 2005
Strategies for sustaining digital libraries
EBOOK
Skinner, Katherine
Atlanta, Ga. : Emory University Digital Library Publications c2008
הכנת הסקירה: קרן ברנר
הרצון להבטיח את נגישותם של החומרים לטווח הקצר והארוך, נושא עימו לא מעט קשיים ותקלות.
מוסד Educopia הוא ארגון המארגן כנסים, סדנאות ומפרסם מדריכים, דוח"ות ופרסומים אחרים העוסקים בנושאים אלו. הפעילות ממוקדת בסיוע, עידוד, שיתוף מאמצים וידע ברמה הבינלאומית.
פנייתנו אליהם בבקשה לקבל ולפרסם את קבצי הספרים האלקטרוניים המתפרסמים בארגון, כחלק מאוסף ספריית חיפה אושרה בשמחה והרי הם לפניכם:
A guide to distributed digital preservation
EBOOK
Schultz, Matt
Atlanta, GA : Educopia Institute 2010
Free culture and the digital library symposium proceedings 2005 EBOOK
Halbert, Martin
Atlanta, Georgia : MetaScholar Initiative, Robert W. Woodruff
Library, Emory University 2005
Strategies for sustaining digital libraries
EBOOK
Skinner, Katherine
Atlanta, Ga. : Emory University Digital Library Publications c2008
הכנת הסקירה: קרן ברנר
Published in
סקירות ועדכונים
שלישי, 04 ינואר 2011 00:00
טרנדים בתחום הדיגיטיזציה 2010
אחד הבלוגים המרתקים העוסקים בתחום הדיגיטיזציה הוא: Digitization 101 with Jill Hurst Wahl
בפוסט לסיכום שנת 2010, Jill Hurst-Wahl מזהה ארבעה טרנדים מובילים המאפיינים את התחום בשנה החולפת:
דיגיטיזציה אינה עוד פעילות יוצאת דופן אלא חלק מרוטינת עבודה בארגונים רבים.באוניברסיטאות רבות מוקדשים לנושא הדיגיטציה ולספריות דיגיטליות קורסים מעמיקים המכינים את הסטודנטים למספר הולך וגדל של משרות בתחומי הספריות הדיגיטליות למינהן.
שימור דיגיטלי הוא הנושא החם הבא וראיה לכך מספר הכנסים, הדיונים והמחקר בתחום זה. שימור לטווח רחוק בחברה הדיגיטלית הוא אכן נושא מכריע בלעדיו אנו עלולים לאבד את ההיסטוריה שלנו.
רוב המוסדות משקיעים כיום אנרגיה רבה ב-Repositories . הפעילות כוללת סריקה ודיגיטיזציה של חומרים וטיפול בחומרים ש"נולדו" דיגיטליים
שיתופי פעולה בין מוסדות הם עדיין תחום חשוב ופעיל. הניסיון מלמד ששיתופי פעולה מניבים תוכניות בעלות תוצאות מוצלחות.
תקציר: קרן ברנר
בפוסט לסיכום שנת 2010, Jill Hurst-Wahl מזהה ארבעה טרנדים מובילים המאפיינים את התחום בשנה החולפת:
דיגיטיזציה אינה עוד פעילות יוצאת דופן אלא חלק מרוטינת עבודה בארגונים רבים.באוניברסיטאות רבות מוקדשים לנושא הדיגיטציה ולספריות דיגיטליות קורסים מעמיקים המכינים את הסטודנטים למספר הולך וגדל של משרות בתחומי הספריות הדיגיטליות למינהן.
שימור דיגיטלי הוא הנושא החם הבא וראיה לכך מספר הכנסים, הדיונים והמחקר בתחום זה. שימור לטווח רחוק בחברה הדיגיטלית הוא אכן נושא מכריע בלעדיו אנו עלולים לאבד את ההיסטוריה שלנו.
רוב המוסדות משקיעים כיום אנרגיה רבה ב-Repositories . הפעילות כוללת סריקה ודיגיטיזציה של חומרים וטיפול בחומרים ש"נולדו" דיגיטליים
שיתופי פעולה בין מוסדות הם עדיין תחום חשוב ופעיל. הניסיון מלמד ששיתופי פעולה מניבים תוכניות בעלות תוצאות מוצלחות.
תקציר: קרן ברנר
Published in
סקירות ועדכונים