ספרי אמנות והיסטוריה מתרומתה של פרופ' דיאן לוין ומשפחתה
כמה מספרי האמנות שנתרמו לספרייה צילום: ג'ני כרמל
לאחרונה נקלטו בספרייה כ-60 ספרי אמנות והיסטוריה מתרומתה של פרופ' דיאן לוין, אחיה אליוט לוין ואחותה קרן לוין-זוקרו. המשפחה תרמה לספריה את אוסף ספרי האמנות הגדול של הוריהם ז"ל, לוסיל רסקי-לוין ופרופ' דר' ברטרם לוין. התרומה הגיעה אלינו באמצעות משלוח משיקגו, ארצות הברית, באדיבות ובנחישות המשפחה.
לוסיל רסקי-לוין שנולדה בעיירת איירון מאונטן שבמדינת מישיגן, ארצות הברית, ופרופ' ברטרם לוין שנולד בעיר שיקגו, שבמדינת אילינוי, בארצות הברית, לא רק היו מומחים בתחום העיסוק שלהם – סיעוד ורפואה – אלא היו גם אספני ספרי אמנות. במהלך יותר מ-45 שנה, התמידו בני הזוג לאסוף ספרי אמנות, חלקם אף מתוך מהדורות דפוס ראשונות ומיוחדות. חלק מספרי האוסף היו מתנות ימי הולדת שקנו בני הזוג אחד לשני. השניים נהגו לשתף את בני משפחתם, ואף את קהילתם, באהבתם לאמנות, לא רק דרך אוסף הספרים, אלא גם דרך התנדבות בארגון ירידי אומנות בקהילה. במכתב פרידה, הביע פרופ' לוין משאלה – שבבוא העת, תתרום המשפחה את אוסף ספרי האומנות לספרייה בישראל. כעת משאלתו מתגשמת.
לוסיל רסקי-לוין ופרופ' דר' ברטרם לוין. ז"ל
מתוך מגוון פריטי התרומה שנשלחו, נבחרו בקפידה ונקלטו פריטים שלא היו במצאי הספרייה, פריטים יקרי ערך, ספרי בסיס או ספרי נושא בתחומי אמנות שונים, וכן קטלוגים של יצירות של אמנים חשובים.
פריטים אשר לא נקלטו בספרייתנו נתרמו להקמת ספריית אמנות במשכן לאמנויות בוואדי סאליב – הפירמידה, בחיפה.
האוסף מגלה תחומי עניין רחבים של בעליו באמנות ומספק חשיפה מקיפה לתחומי אמנות שונים כמעט בכל קצוות העולם. החל מעמודי התווך של האמנות המערבית, כגון מהדורות יוקרתיות של הירונימוס בוש, פבלו פיקאסו, 2 כרכי יומנים של פול קליי, 4 כרכי ליתוגרפיות של ז'ואן מירו, מספר כרכים אודות מארק שאגאל, פנקסי סקיצות של ז'ורז' בראק ועוד; דרך סקירות רחבות של אמנות הציור, הפיסול וההדפס באירופה ובארצות הברית, כגון: The Loom of Art, 200 Years of American Sculpture, The Art of the Print ורבים אחרים ; ועד לאמנות של יבשות ועמים אחרים, ביניהם יבשת אסיה - יפן 250 years of Japanese Art וסין – China: a History in Art, אמנות אינדיאנית ומקסיקנית - Indian Art of Mexico and Central America ואמנות האסקימואים, הכוללת בין השאר Sculpture of the Eskimo – תחומים שההתעניינות המחקרית בהם הולכת וגדלה בשנים האחרונות.
כמו כן, נישה מיוחדת שמורה בלבם של התורמים לתרבות, היסטוריה ואמנות של העם היהודי, דבר אשר בא לידי ביטוי בספרים כגון : The Jewish World – History and Culture of the Jewish People, Ancient Jewish Art, או Safed and her people : eighteen reliefs in metal
רוחב היריעה של האוסף יתרום ללא ספק להעשרת כיסוי תחומי אמנות שונים של הספרייה. האוסף ישמש כלי עזר נהדר לסטודנטים בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה.
יש לציין גם כי ספרי התרומה הגיעו שמורים להפליא, כחדשים, בכריכות ובאריזות מהודרות.
אנו אסירי תודה לאליוט לוין, קרן לוין זוקרו ולפרופ' דיאן לוין ולמשפחתה על הענקת פנינה זו לספריית יונס וסוראיה נזריאן באוניברסיטת חיפה.
הכנת הסקירה: ד"ר אביבה לוין-בלואוסוב
We have recently received nearly 60 art and history monographs, the Lucille and Dr. Bertram Levin large art book collection donated by their children Elliot Levin, Karen Levin Zukrow and Professor Diane Levin Zamir in loving memory of their parents.
Lucille (Rusky) Levin, born in Iron Mountain, Michigan, USA and Dr. Bertram Levin, from Chicago, Illinois, USA were not only experts in their respective fields – nursing and medicine – but were avid art book collectors. Over the course of 45 years, they took special delight in continuously adding to their collection, relishing each and every acquisition. Often the additions to the collection were birthday gifts that they exchanged. It gave them great joy to share their love of art with family and community, not only through acquisitions, but also through regularly volunteering at community art fairs. A parting wish, conveyed by Dr. Levin, was that their art book collection, ultimately, be donated to a worthy library in Israel. Now this wish has come true.
The family generously shipped the collection to the library from Chicago. We carefully selected items that were missing from our catalogue: valuable items, art textbooks and monographs in a variety of fields of art, as well as catalogues of works by great artists.
Books from the collection that our library had previously acquired have been donated to the Pyramid – an art library currently being built at the Wadi Salib Performing Arts Center in Haifa.
The Lucille and Bertram Levin collection demonstrates its owner's broad interests in art and provides a comprehensive exposure to various fields of art from practically every corner of the world. Beginning with the pillars of Western art - prestigious editions of Hieronymus Bosch and Pablo Picasso, 2 volumes of Paul Klee's diaries, 4 volumes of Joan Miro's lithographies, a number of volumes about Marc Chagall, sketch books by Georges Braque and more; through broad reviews of the art of painting, sculpture and print in Europe and the United States, such as: The Loom of Art, 200 Years of American Sculpture, The Art of the Print and many others; and finally art from other continents and from other nations, such as Asia: 250 years of Japanese Art and China: a History in Art, Indian and Mexican Indian Art of Mexico and Central America, and Eskimo art including Sculpture of the Eskimo. These fields have in recent years become major research fields. In addition, a special niche in the hearts of the Levin family is dedicated to the culture, history and art of the Jewish people. This is reflected in the following books: The Jewish World – History and Culture of the Jewish People, Ancient Jewish Art, and Safed and her people: eighteen reliefs in metal.
The breadth of the collection will undoubtedly enrich the various art areas of the library. The collection will serve as a significant tool for students in the Art History Department of the University.
It should also be noted that the donated collection is beautifully preserved, as if new, and in original, ornate bindings and book jackets.
We are grateful to Elliot Levin, Karen Levin Zukrow and Professor Diane Levin-Zamir and their families for awarding this gem to the Younes and Soraya Nazarian Library, University of Haifa in loving memory of their parents.
Prepared by Dr. Aviva Levin-Belousov
מספורי הארכיון ע"ש אבא חושי והפעם: ביקורה של אליזבת מלכת בלגיה
ביום חמישי, ה- 26.3.1959, בשעה 18:30, נחת בנמל התעופה לוד מטוס מיוחד שהביא לארץ את המלכה האם אליזבת מבוואריה מלכת בלגיה ופמלייתה. המלכה הגיעה אמנם לביקור פרטי אך התקבלה בכבוד רב ולא בכדי. במהלך השנים 1940 ועד 1944 כשבלגיה הייתה תחת הכיבוש הגרמני, אליזבת השתמשה במעמדה המיוחס כמלכה ובקשרים הגרמניים שהיו לה על מנת להשפיע ולסייע להציל מאות ילדים יהודים מהגליה על ידי הנאצים. הילדים מצאו מקלט במנזר, בהמשך נחטפו ע"י אנשי מחתרת שהחביאו אותם בכפר בהרי האנדים. המלכה ידעה על כך ושלחה לילדים בקביעות צרכי מזון ומתנות. למשפחות שהחביאו את הילדים שלחה תמיכה קבועה. באחד מחגי ישראל נודע למלכה שמספר יהודים נאסרו ורוכזו בבית מחסה יהודי, היא לא הססה ושלחה להם פרחים לחג. הפגנת סולידריות פומבית זו כלפי היהודים בזמן הכיבוש הנאצי דרשה אומץ אזרחי רב. עם שחרורה של בלגיה לא פגה התענינותה של המלכה בעם ישראל, היא הקפידה לעקוב בעירנות אחר התפתחותה של המדינה הצעירה. העניקה את חסותה למפעל עליית הנוער והשתתפה בקביעות בכל המפגנים שנערו בבריסל למען ישראל.
ביקורה של המלכה אליזבת בישראל ארך כשבוע, וב-30.3.59, לפנות ערב, הגיעה המלכה לביקור קצר בחיפה. רבבות אנשים-נשים, גברים וטף עמדו על המדרכות מחאו כף לשיירת המלכה ונופפו בדגלי המדינה. עיתוני התקופה מספרים שהמלכה ניסתה להחזיר חיוך לכל הקהל הרב וכל פרח שניתן לה החזירה בחום רב...עוד מוסיפים העיתונים ומספרים שלעיתים קרובות עמדו דמעות בעיניה מרב אושר והתרגשות והיא אף עצרה לעיתים מזומנות את פמלייתה כדי לצלם נופים על הר הכרמל ונופים נוספים.
בארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה, תצלומים מביקור המלכה אליזבת בחיפה המספרים גם הם על אישיותה המיוחדת.
תודה לעדינה צור ג'יג'י, הארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה
ביקור משלחת מנהלי ספריות מסין בספרייה
ביום שני ה-17.8.15 שמחנו לארח בספרייה משלחת של כ-17 מנהלי ספריות אוניברסיטאיות מרחבי סין. ביקור חברי המשלחת ביוזמת חברת "אקס ליבריס" שהזמינה את הקבוצה לבקר בישראל.
הביקור ארך מספר שעות במהלכו ערכו חברי המשלחת סיור בספרייה. הם הראו התעניינות מיוחדת בשרותים השונים שיוזמת הספרייה עבור לקוחותיה. ביניהם התערוכות בספרייה, שרות האיתור וליווי הקוראים לאיתור פריט על המדף, עמדות צפיית המולטימדיה, חדרי העבודה בקבוצות ופינות האוכל לשרות עצמי של הסטודנטים. סוגייה נוספת שעוררה עניין היא אזורי השקט בספרייה. האורחים קיבלו הסבר מפורט על אוספי הספרייה, אתרי הספרייה והקשר של הספרייה עם לקוחותיה. המבקרים התרשמו מאד מהספרייה, מהאוספים והפרויקטים אותם יוזמת הספריה ומהטכנולוגיות.
מסיירים באגף המרכזי בספרייה
הסבר על דלפקי היעוץ בספרייה.
סיור בין המדפים...
צילום: בועז דותן
מפגש עם קוריאה ותרבותה
ספרים וחפצים מקוריאה באגף המרכזי בספרייה (קומת הכניסה)
לקראת יום קוריאה שיצויין באוניברסיטה ב-18.12.14 נפתחה באגף המרכזי בספרייה התערוכה: "מפגש עם קוריאה ותרבותה" בתערוכה: קליגרפיה (Professor Yeon Min-Ho, Keimyung University), תמונות מקוריאה, חפצים מסורתיים, תלבושות מסורתיות Hanbok וספרים מאוסף הספרייה העוסקים בקוריאה ותרבותה.
התערוכה היא פרי שיתוף פעולה של החוג ללימודי אסיה עם הספרייה, אוצרת התערוכה היא הגב' מינג'ונג קו המלמדת קוריאנית באוניברסיטה. תוכלו לצפות בפרטי התערוכה עד ל-31.12.14
חפצים מקוריאה
קליגרפיות
סייעו בהקמת התערוכה: ג'ני כרמל, נירה שי ונעמי גרידינגר מהספרייה. צילום: ג'ני כרמל.
הצצה לימי הנוטרים: אוסף אריה אבן
נוטר בדגניה. מתוך אוסף: אריה אבן
בטקס לציון 94 שנים לארגון ההגנה שנערך בספטמבר 2014, אימצה משטרת ישראל את הנוטרים, השוטרים העבריים, בחזרה אל חיקה. הסמפכ"ל, ניצב ניסים מור אמר מעל הבמה: "תודה על תרומתכם לבניין המדינה" וחמישה נציגי הנוטרים והשוטרים העבריים, בני 86 עד 95, הגיעו במדי הנוטרים ולקול מחיאות כפיים מהקהל, מסרו לידי משטרת ישראל את דגל עמותת הנוטר והשוטר העברי מתקופת המנדט. (מתוך אתר משטרת ישראל, אוחזר ב-2.12.2014).
חיפוש באמצעות מילת המפת "נוטרים" בתיבת החיפוש באתר הספרייה מעלה למעלה מ-200 תוצאות!
שוטרים וגפיר בעת המרד הערבי הגדול. מתוך אוסף אריה אבן
הכנת הסקירה והסרטון: קרן ברנר, תחום מדיה. תמונות האוסף קוטלגו על ידי כנרת גרובר בן-לוי, תחום מדיה.
אוניברסיטת חיפה מציינת 100 שנה למלחמת העולם הראשונה
ב-1.12.14 נפתחה ברחבת הכניסה לספרייה התערוכה: "בין השוחות" לציון 100 שנה למלחמת העולם הראשונה. שיתוף פעולה של בית הספר לאומנויות, בית הספר להיסטוריה והספרייה. בתערוכה מוצגים, בין השאר, פריטי אספנות ותמונות ששייכים לבני משפחה של חברי סגל אקדמי ומנהלי באוניברסיטה יחד עם פריטי מידע מאוסף הספרייה.
במסגרת האירוע ברך פרופ' יוסי ציגלר, הראש האקדמי של הספרייה, את באי התערוכה וסיפר על שני חיילים יהודים שלחמו במלחמה, משני עברי המתרס ומתועדים בתערוכה: סמואל וסל וג'אקומו אסקרלי, שלא היו מעלים בדעתם שילדיהם יתחתנו זה עם זה ויקימו משפחה ששלוחותיה נטועות בחיפה של ימינו – הנינה אף סטודנטית באוניברסיטת חיפה. עוד נשאו דברים פרופ' גור אלרואי, ראש בית הספר להיסטוריה ופרופ' שרון פוליאקין, ראש בית הספר לאומנויות.התערוכה מוצגת בכניסה לספרייה והיא מתקיימת במסגרת אירועים נוספים בקמפוס, המתועדים באתר שנחנך בימים אלה.
אוצר התערוכה, ד"ר אריה דובנוב ומפיקות התערוכה חגית שילוני וג'ני כרמל מבקשים להודות לחברי הסגל שנרתמו למאמץ "המלחמתי" ותרמו מאוסף משפחתם; אדריאן בועז, נורית יונס, תמי לביאל, יריב זולטן, חגית שילוני, עתי ציטרון, יוחאי רוזן, ארתור סג"ל, ניצה וולפנזון , רחל זינגר, יחיעם [עמי] ווטרמן, אלכסנדרה וולך, רומי אסקרלי, ותמר סגל (אחייניתו של הרמן וייל).
תודה מיוחדת לחוקרת ניצה פרילוק מהמרכז לחינוך יהודי.
את מיזם 100 שנה למלחמת העולם הראשונה באוניברסיטה, יזם פרופסור עתי ציטרון מהחוג לתיאטרון ואליו חברי אנשי סגל רבים.
לאתר המלחמה הגדולה
הכנת הסקירה: ריקי גרינברג, צוות יישוג
פרויקט תרומה לקהילה: חידוש ספריית בי"ס יסודי שלווה
ילדים בספריית בי"ס יסודי שלווה.
בעקבות יוזמת "אוניברסיטה מתנדבת" של אגף משאבי אנוש, נרתמה "ספריית הילדים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן" לפרויקט חידוש של ספריית בי"ס יסודי שלווה בקרית אליהו.
מטרת העל של הפרויקט היתה יצירת ספרייה מזמינה, מושכת ומלהיבה, הכוללת ספרי קריאה מעודכנים, ובמיוחד ספרי מידע חדשים בתחומים מגוונים ה"מרחיבים את עולמם" של הילדים.
מצב הספרייה לפני הפרויקט:בחדר לא קטן, אך דחוס בשולחנות וכיסאות, עמדו ספרים על מדפים לאורך הקירות לפי אלפבית של שם המחבר, ללא הפרדה לפי רמות קריאה שונות. בנוסף, היתה כוננית המוקדשת לאנציקלופדיות ישנות כמו "בריטניקה לנוער" או "אביב", וספרים שאינם ספרי ילדים ונוער.
העברת סקר בין ילדי בית הספר:את תהליך חידוש הספרייה פתחנו בסקר: העברנו שאלון בין ילדי בית הספר שנועד לבדוק מהם תחומי העניין שלהם ואלו ספרים הם מכירים ואוהבים. המטרה הייתה להתאים עד כמה שניתן את האוסף ואת רכישת הספרים החדשים לטעמם ולהעדפותיהם של הילדים.
חידוש האוסף:
התחלנו במיון ובדילול האוסף הקיים: הוצאנו מהספרייה ספרים שמצבם הפיסי אינו טוב, או שהפורמט או המידע בהם מיושנים. את הספרים הללו הצענו למכירה ביריד שערך בית הספר, ואת מה שנותר העברנו לחנויות יד שנייה.
במקביל פנינו בקול קורא לקהיליית האוניברסיטה לתרומת ספרים, כאשר הדגשנו שאנו מקבלים רק ספרים חדשים יחסית ובמצב טוב. ההיענות הייתה גבוהה ובחרנו כ-400 ספרים מתאימים, ברובם הגדול ספרי קריאה עכשוויים ואהובים. מתרומות כספיות שקיבלנו, רכשנו ספרי מידע מעודכנים לילדים, הבולטים באיורים או צילומים איכותיים. ספרי המידע שבחרנו לרכוש, מתאימים לגיל ולתחומי העניין של הילדים כפי שצוינו בסקר.
ארגון מחודש של האוסף:
בתחום ספרי הקריאה שמרנו על הסדר המקורי לפי אלפבית, אך חילקנו מחדש לשתי קבוצות עיקריות: ספרים שרובם איורים, וספרים שרובם טקסט. בתחום ספרי המידע סידרנו את הספרים לפי נושאים ותמות כמו – ספורט, גוף האדם, בעלי חיים, המצאות ומדע ועוד. על כל מדף ציינו בשם ובתמונה את נושא הספרים שעליו.
הפעלת היכרות עם הספרייה:
פינינו כסאות ושולחנות ובמקומם פרסנו מחצלות צבעוניות. כל כיתה הגיעה לפעילות של כשעה בספרייה, בליווי המחנכת.הילדים ישבו במעגל סביב "קלפים" שהונחו הפוכים, כאשר כל קלף הוא תמונה המייצגת נושא שקיים באוסף. כל ילד בתורו הפך קלף, וברגע שנחשף הנושא שעל הקלף, הצגנו בפני כל הכיתה ספר או שניים באותו נושא וכן את מדף הספרים הרלוונטי. כך התוודעו הילדים לנושאים ולספרים הקיימים בספרייה. לאחר מכן בחר כל ילד בתורו את הנושא המועדף עליו, קיבל כרטיס אישי עם שם הנושא והתמונה המייצגת אותו, ניגש למדף הרלוונטי ובחר ספר בנושא. תוך כדי עיון וקריאה בספר שבחר, כל ילד כתב על הכרטיס את שם הספר בו בחר לעיין. הכרטיסים אותם לקחו הילדים איתם, שימשו לתיעוד הפעילות והבחירה האישית שלהם.
הפעלה בספריית בי"ס שלווה.
תודות ל:
שרה צזנה, ראש אגף משאבי אנוש
אורלי דמבינסקי, מנהלת בי"ס שלווה
סמדר רבסקי, ספרנית בי"ס שלווה
הסגל המנהלי והאקדמי של אוניברסיטת חיפה, שתרמו ספרים ושתרמו לרכישת ספרי המידע.
הכנת הסקירה: יסמין אלעד ותמי צוק. צילום: רוני רשף
עותק תנ"ך עתיק שנתרם לספרייה ע"י מיכה שגריר
לאחרונה נתרם לספרייה ספר תנ"ך בן 350 שנה אך שמור היטב שנמצא בין ספריו שלמיכה שגריר. בעותק משנת 1677 מובאים ביאוריםמאת ההבראיסט הנודע דוד קלודיוס ( (David Clodius 1644-1684 והוא כוללהערות רבות וצפופות בין השורות ובשולי העמודים בכתב יד מיניאטורי בשפה הלטינית שנוספו על ידי כעשרה קוראים שונים מהמאות ה-17 וה-18.
נראה שרוב ההערות לשוניות בלבד (למשל הערות על המורפולוגיה בנוסח המקרא ומשמעותה, השוואות לנוסחי הוולגטה, או תרגום מילים קשות ללטינית) ומעטות הן פרשניות ממש. יש הפניות בשוליים למקבילות במגוון של ספרויות, ופרט לכתבי הקודש אפשר למצוא שם את פלוטינוס, אפלטון ועוד . בספריה עותק נוסף של אותה מהדורה אך בפורמט צר יותר שלא השאיר מקום להערות שוליים. ספר זה לא עבר שימור מוצלח ויש בו מעט הערות של הקוראים.
עם תרומת הספר כתב לנו מיכה שגריר על הדרך בה הגיע אליו ספר התנ"ך. סיפורו המרתק הוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הארוכה של הספר שהיטלטל מפרנקפורט לקהיר, לירושלים והגיע לבסוף אלינו לחיפה.
מיכה שגריר: איך נפל לחיקי עותק התנ"ך
בנובמבר 1977 נחת בנתב"ג מטוס מצרי ולכבש המטוס הנשיאותי יצא, בהפתעה אדירה למרבית הישראלים נשיא מצרים, אנואר סאדאת. כעבור כחודש הגענו, חבורה של ישראלים, לקהיר. מוזר ולא יאומן היה לראות את הפירמידות במרחק נגיעה. כבר בערב הראשון הובלו כמעט כל האורחים מישראל למועדון לילה מפורסם.
אני העדפתי לחמוק בגפי לביקור בלב קהיר, לצלם, לבקשתו האישית של מי שהיה אז שר הביטחון, עזר וויצמן, את בית הקפה "גרופי" שם הוא הרבה לבלות בימיו כפרח טיס בחיל האוויר הבריטי. עם תום המשימה, ביציאה מ"גרופי" לא יכולתי שלא להבחין בחנות ספרים גדולה, מדיפה מכובדות כמו בקיימברידג'. נכנסתי ולמרות האפלוליות אפשר היה להבחין שאין בה, כביכול, איש. התבשמתי מניחוח עובש שמאפיין חנויות עתיקות, ומוקסם שטתי לאורך המדפים העמוסים. לפתע, שמעתי, קצת מבוהל, מאחורי גבי, קול אנושי.
"אפשר לסייע"- שאלה , באנגלית, הדמות.
כמציצן שנתפס הודיתי על סיוע אפשרי והסברתי שנכנסתי, בשלב זה, רק לספוג אווירה.
"האם אתה שייך לקבוצת הישראלים, אשר לוחשים שהגיעה היום, בהפתעה, אלינו?" שאל, ונתן מיד לעצמו את התשובה המתבקשת.
אישרתי בחשש מה. מי שהסתבר כבעל החנות, מיהר להפיגו. הוא איננו מצרי, אלא ארמני והוא חש זה מכבר אהדה לישראל.
בכל זאת לא התאפק מלהטיח: "הכיצד דווקא אתם היהודים שכה סבלתם פסלתם לשידור סרט על השואה הארמנית?" (בתחילת אותה שנה הופעל לחץ אדיר מצד ממשלת טורקיה על ממשלת ישראל למנוע הקרנת סרט שכבר עמד לעלות לשידור בערוץ הראשון, אז הערוץ היחיד - "ארמנים בירושלים". מהקרנה מוקדמת בסינמטק הירושלמי דלפה לעיתון ידיעה כי בתוך שלל צילומי הפולקלור, המאכלים וההווי ברובע הארמני שולבו 120 שניות של צילומים, בשחור לבן, ובהן מאות עמודי חשמל שעליהם נתלו בני אדם. דומה שהייתה זאת הפעם הראשונה שבה נחשפו בפומבי צילומים על טבח הארמנים בטורקיה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. ממשלת אנקרה לא עברה על כך לסדר היום. הלחץ הברוטאלי על ממשלתנו וממנה על רשות השידור הצליח. הסרט נגנז. עקב כך פרצה כמובן סערה ציבורית. אותה הוביל העיתונאי עמוס אילון, שהציתה גם את כנסת ישראל. לצד תהיות הכיצד צאצאי הנספים היהודים, זה לא מכבר, באירופה הם שמסייעים למכחישי השואה הארמנית. נמצא גם אותו חבר כנסת שפלט לפרוטוקול "איך ניתן להשוות את השואה שלנו לשלהם. לנו מתו שישה מליון, להם רק מליון וחצי"...)
התגוננתי בשם כולנו וחתמתי בהצהרה שאני הוא המפיק של הסרט. וכי ניסיתי למנוע ככל יכולתי למנוע את רוע הגניזה.לתדהמתי הוא מיהר ללחוץ את ידי ובדק האם אני אכן מיכה שגריר ומיהר להסביר שקרא את כל מה שנכתב על הפרשה בעיתונים ובפרסומים של התפוצה הארמנית ברחבי העולם. בהתרגשות הוא אמר לי שאוכל ליטול כל ספר או ציורים שאחפוץ. לא סירבתי כמובן ושמתי ידי על כתריסר ציורים של רוברטס המתארים את מסעותיו בארץ הקודש, וצרור צילומים מאמצע המאה התשע עשרה של פלשתינה- ארץ ישראל. דעתו לא נחה. הוא נעלם לזמן מה אחרי אחד הארונות וחזר עם חבילה כרוכה. "הרשה לי מתנה אישית, אבל אנא פתח החבילה רק לאחר שתחצה בחזרה, בבטחה, את הגבול".לאחר שחציתי והגעתי בשלום לביתי לירושלים פרמתי את החבילה מכריכותיה. בתוכה נח, אני לא עומד בפיתוי להשתמש בדימוי, כמו משה בתיבה, ספר התנ"ך, המועבר עתה לידיכם הנאמנות.
לעיונכם תמונות אחדות של ספר התנך וכמה דפים סרוקים מתוכו:
דוגמא לדף עם הערות:
מדבקת Ex Libris מספרייתו של מיכה שגריר
מכתבים מרגשים מהספקים שלנו בחו"ל
Israel is in our thoughts and our prayers. We have been thinking about you this entire time and how difficult it must be under the current matsav. We all hope it will end soon and life will get back to “normal”. We sit watching the news and can’t believe the way the situation is presented in the American press. We all hope for peace. May it come soon.
The news I see about the tense situation in Israel is making me very sad and I feel so helpless. I want to express my sincere concerns to you, your friends, colleagues and family. I hope very much that this will be solved without any further damage, pain, loss and sadness. My thoughts and prayers are with you. Please accept my sincere good wishes for peace and quietness in wonderful Israel!
חובת הזכרון במציאות כפולת פנים
במשמעות רחבה, התערוכה נוגעת בדינאמיקה של מציאות קיומית המטלטלת בין שתי ישויות. בין העוצמה של המשכיות החיים, בעולם חיי וקיים,לבין חובת הזיכרון לעולמות שנעלמו מעל פני האדמה ונכחדו בשואה ללא השאר שריד, ביניהם בני משפחתה של האמנית.לצד קרובי משפחה שאותם היא מבקשת להעלות מאופל השכחה, מגמתה לחרוג מסיפורה האישי ולגעת בסוגיה של חובת זיכרון השואה במובנה הרחב. השאלות העשויות לעלות בהקשר זה: מהו המימד המוסרי של החובה לזכור? מהי קהילת זיכרון? איך זוכרים רגשות (בהבדל מזיכרון של מידע)? כיצד הגיעו בני אנוש להשמדה תעשייתית ?! מהו היחס בין לזכור ולסלוח ? האם הזיכרון מסייע לסליחה או עומד לה לרועץ?
שני עולמות שונים מרכיבים את התערוכה:
עולם ששקע מול רקיע נעול – תבליטי דיוקנאות נטולי צלם אדם העשויים מעיסה של "קריעות" נייר עיתון האפויים עד שריפה, המגלמים סמליות לטקס ביהדות של גזירת קרע בבגדם של אבלים על מות יקירם.
עולם עומד וקיים – פורטרטים עזי צבע גדולי מימד וציורי דיוקנאות על-גבי קופסאות אריזה מקרטון,שנעשה בהם שימוש חוזר. הקופסא שהייתה פעם חדשה ומלאה, התרוקנה והפכה למיכל ריק של זיכרון המקפל בחיקו את העבר כפליט המטלטל ממקום למקום. אך בעיקר ניתן לראות בהם, על פי מונחיו של ולטר בנימין, דמויות המהלכות ומשוטטות לא רק במרחב הגלוי, אלא בנפשן פנימה, תוך שיבה אל העבר שנשכח והודחק במציאות כפולת פנים המטלטלת: בין עולם דינאמי וחי לעולם הדמויות המיוצגות בתבליטי עיסת הנייר השרופים, השוקעות כפצע פתוח אל אופל השכחה .
מתוך סרט וידיאו שנוצר בהשראת יצירותיה של שרה והמבוסס על צרור המכתבים של בני משפחתה, מוקרנת בחלל התערוכה ומושמעת בקול עדות היסטורית מתקופת השואה.
אל התערוכה נלווה סרט וידיאו "המכתבים" המוקרן במהלכה. הסרט הוכן בהשראת יצירותיה של שרה מלצר, בהתבסס על המכתבים מתוך העיזבון המשפחתי, ובנוי על רצף זמנים של: לפני, תוך-כדי ובסיום מלחמת העולם השנייה. בין המוצגים בסרט: מברק S.O.S. מלבוב ממאי 1940; מכתבים ממאי- יוני 1941 מלבוב; מכתב מיוני 1942 מדודתה של שרה מלצר שהוברח מקרון בדרכו למחנה ההשמדה בלז'ץ; מכתבים ומברקים מסיביר בין השנים 1940-1946 (ממשפחתה של שרה שניצלה הודות להגליה לסיביר), ולאחר מכן מכתבים בין השנים 1946-1948 ממחנות העקורים בגרמניה בטרם עלייתה של שרה מלצר לישראל.
More...
תעודת הוקרה מהספרייה לאיריס ביתן-טולדנו ולערן גולדנברג
ברכות לאיריס ולערן! מצורפות תעודות הערכה שקבלו:
הצלה וקליטת מפות היסטוריות של ארץ ישראל בספרייה
במהלך קיץ 2012 קבלתי שיחת טלפון מאחד המרצים בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. בשיחה עודכנתי שפרופ.' משה ברוור (מחבר האטלסים הנודע) הודיע לאיש הסגל ששוחח איתי בטלפון על "מחסן" מפות בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב שבו נמסרות מפות חינם לספריות אקדמיות.
לאחר בירור נוסף ושיחות עם המרכז למיפוי ישראל (להם זכויות היוצרים על המפות), סוכם שאגיע למקום ואבחר מפות לאוסף שלנו בחיפה. הצטרפה אלי אולגה (הסטודנטית המסורה שלנו) עם מחשב נייד לצורך בדיקות בקטלוג שלנו.
הגענו לחוג לגיאוגרפיה בתל אביב ולאחר שיחה וברור קצר עם המנהלנית טיפסנו למחסן בקומה השלישית. המקום היה צפוף מאוד, מאובק ומלא בערימות של מפות ללא סדר וארגון. בהמשך נגלה לנו עוד חדר עמוס במדפי מפות ובו עוד ערימות של מפות מסודרות יותר...
ערמות המפות במחסן...
לאחר חיטוט ונבירה בערימות, התברר לנו שמצאנו אוצר גדול ומצאנו בו כמה מפות חשובות מבחינה היסטורית לתולדות הכרטוגרפיה של א"י. משימתנו היתה לאתר מפות שאין לנו באוסף ובעצם להציל את המפות (היתה אף שמועה שעומדים לגרוס את המפות), בעיקר מפות מלפני הקמת המדינה שיצאו לאור ע"י המנדט הבריטי. בימים אלו החלנו במלאכת קטלוג המפות ושילובן באוסף הספרייה.
באחד מביקורינו אף הזדמן לנו לפגוש את פרופ. ברוור שסיפר לנו כיצד העביר בעצמו את המפות ממחסן בריטי ביפו לחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך נודע לי שהוחלט לעשות סדר במפותעל מנת לנסות למכור אותן לאספנים בעלות נמוכה ( וזאת כדי לממן את עלות הסידור ורישום לסטודנטים שעסקו במלאכה), למוסדות אקדמאיים המפות נמסרו כאמור חינם.
תודות : לפרופ. אמציה פלד מן החוג לגיאוגרפיה שיידע והמליץ, אנשי החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב : גב' אורנה לוין-אופק, גב' ענת זיסקינד, רמי טמיר ועזרא נגהאולגה במחסן המפות מסייעת באיתור מפות לאוסף הספרייה
Google Student Ambassadors - רוני רשף
רוני שנייה מימין עם נציגים נוספים בתוכנית.
תכנית נציגי גוגל בקמפוס מהוה הזדמנות לסטודנטים להיות אנשי קשר בין Google לבין האוניברסיטאות בהם הם לומדים. נציגים אלה:
• לומדים על מוצרים ותכניות חדשניים של Google
• מתכננים ועושים אירועים כיפיים בקמפוס
• פועלים כאנשי קשר בקמפוס לצוותי Google
• עוזרים ל-Google להבין טוב יותר את התרבות באוניברסיטאות.
הנציגים הם אנשים שמתעניינים בטכנולוגיות חדשות, נלהבים בקשר ל-Google ומעורבים בקהילות הסטודנטים באוניברסיטאות שלהם. תחומי ההתמחות שלהם נעים ממדעי המחשב, לאנתרופולוגיה, כלכלה ומנהל עסקים ואפילו היסטוריה! לנציגי גוגל יש הזדמנות לשפר את ההתפתחות המקצועית שלהם, לפתח כישורי מנהיגות ותקשורת, ולהיות חלק מרשת ייחודית של נציגי Google בקמפוסים ברחבי העולם. משך התפקיד שנה אחת.
גוגל בחרה באוניברסיטת חיפה, כמוסד האקדמי הראשון בארץ להיכרות מעמיקה יותר עם כלי המערכת המגוונים שהוא מציע לאנשי אקדמיה, מנהלה וסטודנטים במסגרת הפרויקט היוקרתי של Google Student Ambassadors בשנת תשע"ד. כשראיתי מודעה באתר הדרושים של האוניברסיטה בה כתובה המילה Google פניתי מיד, ללא היסוס. במיונים היו מספר שלבים, אחד מהם היה להכין ולהעלות קליפ ל-YouTube. הנציגים שנבחרו קיבלו את ההודעה המשמחת והשלב הבא היה ועידה בת יומיים במהלך חודש אוגוסט במשרדי Google בדבלין, אירלנד!
בועידה פגשתי את הנציגים האחרים, כולם חדורי מוטיבציה ובעלי ידע בטכנולוגיה ובתחומים משיקים כמו שיווק, מדעי המחשב ועוד. זו הייתה הזדמנות להכיר אנשים נהדרים וחלקנו עדיין בקשר בפייסבוק וב-G+. יומיים אלה היו עמוסים מאוד בהרצאות, סדנאות, סיורים בדבלין, יציאות לפאבים ושיעור ריקודים איריים מועיל במיוחד :-) מטרת הועידה הייתה לתת לנו כלים להיות נציגי Google מועילים לקמפוס ולהציג בפני הסטודנטים, החוקרים והנהלת האוניברסיטה כמה שיותר כלים חינמיים של Google שיכולים לסייע להם.
קליפ שמסכם את הועידה:
בתור נציגה של גוגל באוניברסיטת חיפה, אני מתפקדת כאשת הקשר בין האוניברסיטה לבין גוגל. התפקיד כולל השקת אירועים ותחרויות נושאות פרסים בקמפוס, הצגת כלים של גוגל שיכולים לסייע בלימודים ובמחקר לסטודנטים ולמרצים וחשיפת סטודנטים להצעות עבודה ולהתמחויות בגוגל ברחבי העולם.
בינתיים יזמתי מספר פעילויות בקמפוס, כמו:
• חלוקת פרסים בספריה לסטודנטים שמשתמשים בכלים של Google [מנוע החיפוש, Gmail, G+, You Tube]
• סדנת חיפוש לתלמידי תכנית המצטיינים "אופקים"
• סדנת חיפוש ו-Google Drive לתלמידי התכנית למידענות וספרנות
• סדנת אוריינות מידע בספריה ו-Google Scholar לתלמידים בחוג להיסטוריה של עם ישראל
• סדנאות Google Books, Google Drive, Google Scholar לתלמידי המכינה
ועוד היד נטויה...
לעדכונים על פעילויות, סדנאות, תחרויות נושאות פרסים והזדמנויות תעסוקה ב-Google, עקבו בדף ה-G+ או בדף הפייסבוק של Google Student Events University of Haifa
הכנת הסקירה: רוני רשף
יום עיון לזכרו של יאיר דה מרקס
יום העיון נערך בהשתתפות בני משפחתו אשתו וילדיו, אורחים מן הקהילייה המידענית בארץ, נציגי מו"לים וספקי מידע וקונסורציום הספריות.
בני משפחתו של יאיר.
יאיר היה נכס מקצועי ואישי בספרייה. הוא עבד כאן יותר מ-20 שנה ואט אט פילס את דרכו והוביל את הספרייה לחדשנות בכל הנוגע לכתבי העת האלקטרוניים ומאגרי המידע המקוונים.
בתחילת יום העיון נישאו דברים מרגשים לזכרו של יאיר ע"י עובדי הספרייה, מנהלת הספרייה וד"ר גלי דה מרקס אשתו, שפתחה לכולנו צהר נוסף לדמותו המיוחדת כל כך של יאיר.
המשך יום העיון עסק בעיקר בפרוייקטים שיאיר היה מעורב בהם והתעניין בהם.
מר אורן וינברג כיום מנכ"ל הספרייה הלאומית ומנהל הספרייה שלנו בין השנים: 2005-2011 דבר על פרוייקטים בגישה פתוחה של הספרייה הלאומית.
גב' נטע ויסמן ראש תחום כתבי-עת בספרייה תיארה את פרוייקט כתבי-העת הישראלים ב-JSTOR פרוייקט משותף של JSTOR הספרייה הלאומית והספרייה שלנו שיאיר היה בין מקימיו.
גב' אבישג ברקן מחברת APEX תיארה בפני הנוכחים את התהליך המורכב של מעבר כתבי-העת הישראליים בפרוייקט JSTOR: "מנייר לפורמט אלקטרוני בשמונה שבועות"
גב' שלומית פרי, מנהלת הספרייה למדעי החברה ולניהול באוניברסיטת תל-אביב דברה על הספרייה כמייצרת חוויה למשתמשים.
ד"ר סיגל שר, מלמ"ד שעבדה עם יאיר בצמידות תיארה את השיקולים אסטרטגיים וכלכליים בהסכמי תאגיד/מול"ים.
אורן וינברג, נטע ויסמן ואבישג ברקן
לאחר הפסקת צהרים וסיור בספרייה ניתנו שתי הרצאות על פרוייקטים לאורינות מידע הנערכים בספרייה שלנו:
ד"ר יהודית ברונשטיין מהחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה, תיארה את האתגרים בבניית קורס מתוקשב פרי עבודה משותפת של הספרייה וביה"ס להיסטוריה. ולסיום גב' קרן אלישע, אחראית צוות משפטים בספרייה דברה על אוריינות מידע לסטודנטים למשפטים שילוב הוראה מתוקשבת עם סדנאות מעשיות.
גלי דה מרקס.
לאתר יום העיון בו מופיעים מצגות הכנס ותמונות נוספות.: http://lib.haifa.ac.il/conferences
צילום: מרינה קאלאך וסורין סולומון