האם הספרייה מסייעת בפרסום בגישה פתוחה לחוקרי האוניברסיטה?

לספרייה יש הסכמים עם מו"לים מסוימים המאפשרים לחוקרי המוסד לפרסם בכתבי-העת שלהם ללא תשלום או בהנחה.

לרשימת המו"לים וכתבי העת בהסכם

היכן מתפרסמים מאמרים בגישה פתוחה?

מאמרים בגישה פתוחה יכולים להתפרסם בערוצים הבאים: 
- כתבי-עת אקדמיים בגישה פתוחה מלאה, או במתכונת היברידית. 
- אתרים של ספריות אקדמיות (למשל, תזות ודוחות). 
- מאגרים מוסדיים. 
- מאגרי מידע דיסציפלינריים או ארכיבים עצמאיים.

מדוע כדאי לפרסם בגישה פתוחה?

שיתוף תוצאות מחקר באמצעות פרסום בגישה פתוחה מסייע באופן משמעותי להפצת המדע מבלי שמגבלת התשלום תפגע בנגישות למידע. למחקר בגישה פתוחה עשויה להיות נראות גבוהה והשפעה רבה לא פחות ממחקר שהנגישות אליו מוגבלת למנויים בתשלום. בנוסף, הפרסום בגישה פתוחה הכרחי כאשר הגוף שמממן את המחקר מתנה את מימונו בפרסום תוצרי המחקר בגישה פתוחה. אפשר להיעזר באתר הבא כדי להתרשם ממדיניות הפרסום של גופי מימון שונים.

אילו אפשרויות פרסום קיימות בגישה פתוחה?

קיימים שני מסלולים עיקריים לפרסום בגישה פתוחה:

מסלול זהב

מאפשר לחוקר לפרסם את המאמר בכתב עת בגישה פתוחה או בכתבי עת 'היברידיים' המפרסמים מאמרים בגישה פתוחה לצד מאמרים למנויים בלבד. 

יתרונות 
- חשיפה מקוונת מיידית למאמר בכתב עת. 
- הפרסום מופיע בגרסתו הסופית לאחר שיפוט עמיתים. 
- המאמר יופיע במאגרי המידע הנפוצים. 

חסרונות 
החוקר נדרש לשלם דמי טיפול גבוהים יחסית (APC - Article Processing Charges).

המסלול ירוק

מאפשר לחוקר להפקיד את טיוטות המאמר במאגר פתוח באופן עצמאי ובמקביל, לפרסם את המאמר בכתב-עת רגיל וללא תשלום.
לכל מוציא לאור יש מדיניות ספציפית לגבי גרסת המאמר שהוא מאפשר לפרסם באופן עצמאי. לעתים, יש תקופת המתנה ('אמברגו') שרק בסופה אפשר לפרסם את המאמר הסופי בגישה פתוחה.
 

יתרונות 
- החוקר לא נדרש לשלם דמי טיפול. 

חסרונות 
- מספר רב של גרסאות למאמר אחד. 
- הגרסה שתאורכב עשויה להיות שונה מהגרסה הסופית של המאמר. 
- קושי בספירת ציטוטים. 
- בעיות של זכויות יוצרים. 
- אין מספיק ארכיבים בתחומי המחקר השונים וחלק מהם אינו מכוסה על-ידי מאגרי המידע הנפוצים. 
- יתכן עיכוב בפרסום בשל דרישה לתקופת המתנה ('אמברגו').

 הערה: העלאת מאמרים לאתר האישי או לרשתות חברתיות אקדמיות כגון ResearchGate ו-Academia אינה נחשבת פרסום בגישה פתוחה. יתרה מכך, היא עלולה להיות עבירה על חוק זכויות יוצרים.

מה הם כתבי-עת טורפים?

בשנים האחרונות, אתרים רבים של כתבי-עת מציגים אותם ככתבי-עת בגישה פתוחה למרות שאינם עומדים בכללי האתיקה של פרסום מדעי בכלל, ופרסום בגישה פתוחה בפרט. למשל:
- מתחייבים שהמאמרים המוגשים אליהם יעברו עריכה וביקורת עמיתים, אך אינם עושים זאת בפועל.
- מקבלים תשלום ממחברים, אך אינם מפרסמים את המאמרים שהם הגישו.
- מתגאים במדדי איכות גבוהים, אך בדיקה מעמיקה מגלה שהצהרות אלה הן שקריות.
- שמם מטעה – חלק מהם מתיימר לייצג אגודות מקצועיות או אזוריות, אך הדבר אינו נכון. לעיתים, שמותיהם דומים מאוד ואף זהים לאלה של כתבי-עת אמיתיים.
- רבים מהם פונים ביוזמתם לחוקרים באמצעות דוא"ל ומנסים לפתותם לפרסם בהם תמורת תשלום.

הספרייה מספקת מספר כלים שעשויים לסייע בזיהוי כתבי-עת טורפים:
1. מאגרים המדרגים כתבי-עת איכותיים: JCR ו-SCIMAGO 
2.) מאגרים המציגים "רשימות שחורות": מאגר Cabell's שמציג רשימה שחורה של כתבי-עת החשודים כטורפים ומדווח על הסיבות לחשד, בהתבסס על כ-60 כללים של אתיקת הפרסום של כתבי-עת בגישה פתוחה. אתר נוסף המציג רשימות של כתבי-עת חשודים הוא https://predatoryjournals.com 
3.הספרייה מקיימת הדרכות בנושא זה וכן, צוות היעץ בספרייה ישמח לסייע בנושא.

כיצד לפרסם בגישה פתוחה?

פרסום בגישה פתוחה דורש תכנון מקדים שכן, על החוקר לוודא שהוא עומד בדרישותיה של קרן המחקר ובתנאי הפרסום של המו"ל ובמקביל, מבטיח חשיפה רחבה ככל האפשר של מחקרו בפני קהל רלוונטי.
במקרה של פרסום במסלול הזהב, על החוקר לתכנן גם את מימון הפרסום ולכן, מומלץ להתחיל בתכנון הפרסום מוקדם ככל האפשר – אף בעת כתיבת הבקשה למענק המחקר.

אלה הצעדים שכדאי לנקוט בהם, לצד הכלים שעשויים לסייע:

1. בדיקת דרישות הפרסום של קרן המחקר

- האם הקרן מחייבת פרסום בגישה פתוחה? אם כן, באיזה מסלול? 
- מהם תנאי הפרסום שהקרן דורשת? (למשל, האם היא דורשת פרסום גרסה לאחר שיפוט עמיתים? האם היא מגבילה את תקופת האמברגו המותרת?) 
- האם הקרן ממליצה על מאגר הפקדות מסוים? 
- אילו זכויות שימוש יש לתת לקוראים? (למשל, האם יש לאפשר שימוש חוזר?) 
האם אפשר לכלול בבקשה למענק את הכיסוי של עלות הפרסום?

כלי מסייע: Sherpa/Juliet 
כלי מקוון זה מרכז את דרישות הפרסום של קרנות שונות ויכול לסייע בבדיקות אלה. עם זאת, לפני קבלת החלטה סופית יש לבדוק את המדיניות העדכנית של הקרן הנבחרת באתר האינטרנט שלה.

2. פרסום במסלול הזהב: איתור כתב-עת בגישה פתוחה או היברידי

- האם קיים כתב-עת בגישה פתוחה או היברידי שמתאים לתחום המחקר? 
- מהם מדדי האיכות שלו? האם דירוגו גבוה בקטגוריות הרלוונטיות? 
- מהי עלות הפרסום? האם לאוניברסיטה יש הנחה מיוחדת למפרסמים בכתב-העת הזה? 
- מהם תנאי הפרסום? למשל, האם מותר לארכב במאגר הפקדה? אם כן, איזו גרסה של המאמר מותר להפקיד?
- מהן זכויות השימוש הניתנות לקוראים? 
- מהן זכויות השימוש הניתנות למחבר?

כלי מסייע: Sherpa/Romeo 
כלי מקוון זה מרכז את תנאי הפרסום של מו"לים שונים ויכול לסייע בבדיקות אלה. עם זאת, לפני קבלת החלטה סופית יש לבדוק את המדיניות העדכנית של כתב-העת הנבחר באתר האינטרנט שלו. במידת הצורך, אפשר לנהל משא-ומתן עם המו"ל ולנסות להתאים את חוזה הפרסום לצורכי החוקר.

3. פרסום במסלול הירוק: איתור מאגר הפקדות

- האם הפקדת המאמר תתבצע בנוסף לפרסום המאמר בכתב-עת רגיל? (אשר מופץ למנויים בתשלום). 
- האם ישנם מאגרים תחומיים רלוונטיים לנושא המחקר? 
- האם קרן המחקר ממליצה על מאגר הפקדות מסוים? 
- מהו תהליך ההפקדה?

כלי מסייע: OpenDOAR 
כלי מקוון זה, ממשפחת כלי Sherpa, מאפשר לחפש מאגרי הפקדות לפי מיקום, נושא או סוג.

האם לאוניברסיטת חיפה יש מאגר הפקדות מוסדי?  

Zenodo הוא מאגר ההפקדה הזמני של אוניברסיטת חיפה. לנוחיותכם מדריך וסרטון בדף זה.

האם ישנם מאגרי הפקדה לפי דיסציפלינות?

קיימים מספר מאגרי הפקדה לפי דיסציפלינה אקדמית. ראו רשימה זו מאתר אוניברסיטת אריזונה 

אז איך מתחילים?

לנוחיותכם 'רשימת מכולת' (Checklist) להורדה, אשר תסייע לכם להתכונן לפרסום מאמר בגישה פתוחה.

בכל שאלה אתם מוזמנים לפנות נטע סטרלסקי-ויסמן, ראש תחום כתבי עת. דוא"ל: nwaisman@univ.haifa.ac.il

כיצד לצטט מקורות בגישה פתוחה?

לפני שמחליטים לצטט מקור שפורסם כ Open Access, יש לבחון אותו היטב ולוודא כי אכן מדובר במקור איכותי ואמין:

1. האם המאמר נמצא בכתב-עת או באחד ממאגרי ההפקדות?
2. אם בכתב-עת, האם מדובר בכתב-עת אמיתי או טורף? מה הדירוג שלו? 
3. אם המאמר נמצא במאגר הפקדות - באיזה מאגר? האם המאגר ידוע כאמין?
4. האם המקור הוא גרסת Preprint שלפני שיפוט עמיתים? האם זמינה גרסה סופית של המאמר?
5. מיהם מחברי המאמר? לאיזה מוסד אקדמי הם משתייכים?
6. מהן זכויות השימוש של הקורא?