Uncategorised

הפקת האלבום הדיגיטלי
שימור דיגיטלי, ערכי סריקה ופורמטים


אלבום הקורפורל נמסר לספריה על ידי פרופ' יוסי בן-ארצי לצורכי שימור דיגיטלי והעמדת תוצרי המחקר הקשור בתצלומים לקהילה האקדמית ולציבור הרחב.

האלבום המקורי הגיע למחלקת המדיה של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה, מחלקה המתמחה בדיגיטציה של חומרים ויזואליים, במצב שימור פיסי טוב למדי, אולם, מידע על סוג ההדפסה, סוג הנייר ופלטת הצבעים המקורית (ספיה או אחרת) לא היה מצוי בידנו, ולא הייתה לנו כל דרך להעריך את מידת השינויים הפיסיים שעברו על התצלומים במהלך הזמן.

נקודת המוצא לשימור הדיגיטלי היתה, אם כן, מצבם הפיסי הנוכחי של התצלומים.

לאחר בדיקות מעמיקות בספרות המקצועית, וסריקת התצלומים גם בשחור ולבן וגם בצבע לצורכי השוואה, הוחלט לשמר את התצלומים באמצעות סריקה צבעונית ששיקפה בצורה נאמנה את מצבם העכשווי.
בנוסף על סריקה של כל תמונה בנפרד סרקנו גם את העמודים השלמים של האלבום, על מנת לשמר את אופן ההגשה המסורתי שלו ולאפשר למשתמש "לדפדף" בדפיו.
תצלומי האלבום נסרקו ברזולוציה של 600dpi ונשמרו בפורמט tif שהוא סטנדרט השימור הגבוה ביותר המקובל כיום בעולם השימור הדיגיטלי. קבצי התמונות וקבצי המטהדאטה נטענו למערכת ניהול האובייקטים של הספריה, מערכת המאפשרת, בין השאר, עדכון - במידה ומגיע מידע חדש על התמונות. כל הקבצים (הן קבצי התמונות והן קבצי המטהדאטה שלהן) מתוחזקים בשרת מגובה.

את מדבקות הזיהוי שהוסיף הנס קשוב לתצלומים באלבום הפיזי, הוספנו למקביליהם הדיגיטליים באמצעות תוכנת Photoshop לשם שימור והנגשה של הזיהוי והמראה המקורי.
עיבוד מינימלי של התמונות נעשה אף הוא בתוכנת Photoshop. תהליך העיבוד נעשה מתוך כוונה לשמור על אותנטיות מירבית והוא כלל בעיקר ניקוי לכלוכים שאינם חלק מהתצלום ותיקון נזקי זמן וטבע, במידת האפשר. ערכי העיבוד נקבעו באמצעות פרופילי צבע מקצועיים של תוכנת הסריקה המקצועית silver fast המשמשת אותנו לצרכים שכאלה.



המרכז למדיה דיגיטלית בספריית אוניברסיטת חיפה (DMC)

לפניות: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

המרכז למדיה דיגיטלית בספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה, עוסק מזה מספר שנים ביצירת ארכיונים דיגיטליים של מוסדות תרבות, ומתמקד בתכנים המשקפים את המורשת התרבותית של ישראל.
פעילות המרכז מתמקדת בהנגשת חומרים ארכיונים של ארגונים ומוסדות תרבות כגון ארכיוני תיאטרון ובתמונות היסטוריות של ארץ ישראל ממקורות שונים.


המרכז למדיה דיגיטלית היינו מאגר לניהול תמונות, קבצי טקסט, וידאו ואודיו במגוון נושאים המשלב פעילות הדיגיטציה, סריקה  ושימור ומתנהל במחלקת מדיה בספריה. פעולות השימור, התיעוד וההנגשה של תכנים אלו מתבצעות באמצעות תיוג ושילוב של התכנים במערכות ייעודיות לניהול אוצרות תוכן תוך שימוש בסטנדרטים בינלאומיים. פעולות אלו מאפשרות לחוקרים, סטודנטים, מומחים ומתעניינים בציבור הרחב להשתמש בחומרים בפורמט דיגיטלי למטרות שונות ולהסתמך עליהם כמקור ראשוני ומהימן.

במאגר אוספים הכוללים אובייקטים דיגיטליים מתחומי האמנות והארכיאולוגיה, תמונות היסטוריות של ארץ ישראל, חיפה וסביבתה, תולדות הספנות וחיל הים  ותצלומי אויר של ארץ ישראל 1917-1919, עבודות תזה ודוקטורט של בוגרי אוניברסיטת חיפה, פרסומי חוקרים, מאגר ארכיוני תיאטרון, ארכיון אבא חושי, ארכיון  בית שפינוזה.
כמו כן משולבים ארכיונים אוניברסיטאיים: ארכיון האגף לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, אוניברסיטת חיפה, ארכיון הסיפור העממי, מרכז לתיעוד של מכון שטרוכליץ לחקר השואה והארכיון הדרוזי.

חלק מהאובייקטים חופשיים לשימוש הקהל הרחב וחלקם לשימוש קהיליית אוניברסיטת חיפה בלבד.

במסגרת פעילותה הספריה לשימור מורשת תרבות. מאתרת הספרייה אוספי תמונות בעלי חשיבות מחקרית ותרבותית. החומרים מתועדים בספרייה ונשמרים על תשתית מתאימה, תוך מתן אפשרות של גישה מרחוק בעבור אוכלוסיות שונות באוניברסיטה ומחוצה לה באמצעות האינטרנט. אתר תמונות היסטוריות

אתר בנושא מורשת הוקם לצורך איחוד הפרויקטים בנושא: שימור מורשת תרבות.

בספרייה התקבלו אוספים של צלמים מקצועיים שתיעדו את מורשת ישראל ואת תרבותה לפני הקמת המדינה ומאז הקמתה. התמונות פזורות בארגזים, קלסרים ואלבומים של צלמים, ואנו מארגנים אותן ומשמרים אותן באופן דיגיטלי למען הדורות הבאים, ומנגישים אותן באמצעות האינטרנט.

אלפי תמונות של צלמים מלפני קום המדינה כבר מצויות במאגר: תמונותיהם של נפתלי אופנהיים, מיקו (משה) שורץ וטרודי שורץ-הילר, שורץ משה. במקביל שילוב עבודות של צלמים שפעלו מאז הקמת המדינה - דוד אולמר ומולה עשת וכן תיעוד הצילום כמדיום אמנותי בישראל – פרויקט משותף עם חוקר מתחום תולדות האמנות.



   

בחיפוש אחר הצלם ומגיש האלבום: הנס קָשׁוּב

בדף הכריכה הפנימית של האלבום, מופיעה ההקדשה הבאה, בזה סדר המילים ומיקום המשפטים:
With the best Wishes
for my Corporal Theater
from the Jew[i]s[h] soldier
and good friend
Hans Kassub
Palestine
Mount Tabor   6.12.38

מיהו אותו הנס קשוב, פקודו וחברו של המדריך אשר אימן וליווה אותו, אף כי טעה בכתיבת שמו:
Theater   ולא Teather?
שם נדיר כמו קשוב צלצל לי מיד מוכר. בדעתי עלו שמה של גב' עפרה קשוב, לשעבר מנהלת האירועים בעיריית חיפה, ושמו של בעלה דורון, אשר זכרתי כי היה מנהל רשתות קו-אופ צפון וקלאבמרקט. בחיפוש מהיר ברשת, עלה שמה של גב' שרה קשוב לבית ועקנין, אשר הלכה לעולמה ב14 ביולי 2013. צויין שם כי היא אלמנתו של הנס קשוב ז''ל, וכי מקום מנוחתה בבית העלמין כפר סמיר שבחיפה לצידו של בעלה שנפטר בשנת 1984. צלצלתי לעפרה, והיא אישרה לי מיד את דבר הקשר, ושלמעשה למרות עבודתה בחיפה גרה תמיד ברמות השבים - יישוב אותו הקימו יהודים ממוצא גרמני (ייקים) ב- 1933. דורון, אשר שהה בחופשה, אישר עד מהרה כי באותו הנס עסקינן, וכי הוא אכן אביו מולידו. הוא ידע לומר כי אביו שירת במסגרת הצבא הבריטי בתקופת המרד הערבי, אולי אף ביחידות המפורסמות של וינגייט, והבטיח לספק מידע ביוגרפי מירבי. על אודות האלבום הוא כמובן לא ידע, ועל מר Teather מעולם לא שמע, אך ניאות מיד לשתף פעולה עם הפרויקט שהחל להיקרא: 'אלבום הקורפורל'.

 

הנס קשוב – חייו ומשפחתו


הנס קשוב (1911-1984) נולד  ב–1911, עלה לארץ מברלין בשנת 1929 בהיותו בן 18 ושהה בחדרה ובקיבוץ עין חרוד. הוא התגייס ל'חיל הנוטרים' (כפי הנראה בשנת 1937), וצורף ליחידה ששהתה באזור הגליל במשך מרבית שנות שירותו. לימים התנדב גם לצבא הבריטי ושירת ככל הנראה בחי''ל (חטיבה יהודית לוחמת, היא ה'בריגדה'). עם שחרורו החל לעבוד בחברת החשמל הארצישראלית, ועבד בה עד לצאתו לגמלאות.

בשנת 1941 נישא הנס לשרה לבית ועקנין. שרה (ילידת 1920) היתה בתו הבכורה של הרב המרוקאי בירושלים דוד ועקנין. זמן קצר לאחר נישואיהם יצא הנס למלחמה ושהה במצרים, איטליה ולוב, ושב הביתה בשנת 1945. הרב דוד ועקנין, אשר עלה לארץ ב-1918 כאלמן עם בת יחידה, נישא ללאה לבית ויזמן, ונולדו להם 10 ילדים. שרה הבכורה נמשכה לתנועת הנוער בירושלים, ומדריכיה, אפרים קצ'לסקי (קציר), לימים הנשיא הרביעי של מדינת ישראל, ומשה ברעם (לימים חבר כנסת ושר) שכנעו אותה לצאת להכשרת 'הנוער העובד' ולהגשים את אידיאל ההתיישבות בקיבוץ. הגרעין אליו השתייכה שהה ליד ביתו של השומר הנודע אלכסנדר זייד בגבעות שיך-אבריק, ולנכדיה סיפרה כי זכרה את סוסו השב הביתה ללא רוכבו, ביום הירצחו. לאחר שקבוצתה הקימה את קיבוץ אלונים, שרה נאלצה לצאת לעיר הסמוכה חיפה ולסייע בפרנסת בני משפחתה, וכך הכירה את הנס קשוב, החייל המגוייס.


אביה של שרה אשר קרע עליה 'שבעה' עם צאתה לגרעין התיישבותי ולחיי חילונות, עבר לימים טרגדיה נוספת, כאשר בנו יוסף נפל בקרבות ירושלים במלחמת העצמאות [http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=7292] . הוא מת משברון לב. לאחר מותו נטלה לאה ועקנין את ילדיה הצעירים, ועברה לחיפה, שם גרה כאם שכולה בדירה קטנה בבת גלים, עד מותה ב-1979. כל אותן שנים, לא ידעה לאה כי לבנה יוסף נולדה בת ימים מספר לאחר נפילתו. אם הילדה עברה לקיבוץ אושה ליד חיפה, והסתירה מבתה את זהותו של אביה מולידה. כאשר חגגו לאם 70 וערכו לה מסיבה, הגיעו חברים מהקיבוץ בו חיה קודם לכן. הם שאלו את בתה אם יש לה קשר למשפחת אביה האמיתי. רק אז גילתה לה אמה מיהי המשפחה הענקית אליה היא משתייכת. ורק האם השכולה, שצמה בכל יום א' לזכר בנה, לא ידעה עד יום מותה כי במרחק רבע שעת נסיעה מביתה בבת-גלים, חיה שנים כה רבות ילדתו, נכדתה.

הקורפורל טית'ר – תורם האלבום



אלבום התמונות שבפנינו הוגש לקורפורל טית'ר על ידי חייליו היהודים לקראת עזיבתו את ארץ ישראל בדצמבר 1938. מתוך מכתבו עולה, כי הוא שירת במהלך השנתיים שקדמו לכך ברגימנט של דרום סטאפורדשייר [South Staffordshire Regiment] אשר הוזעקה לארץ ישראל כדי להצטרף למהלכי השלטון הבריטי לדיכויו של ה'מרד הערבי', שנמשך מאפריל 1936 ועד קיץ 1939. הרגימנט [ מושג של מסגרת צבאית בסדר גודל של חטיבה, שמבוסס בדרך כלל על גיוס מאזור גיאוגרפי מוגדר המעניק לה את השם] הוצב תחת מפקד חטיבת חי''ר 16, שהיתה אחראית על מרחב גדול מאזור נחל אלכסנדר ועד טבריה והגליל התחתון, במסגרת דיביזיה 8.
בסיס היחידה היה בטבריה, אך מפעם לפעם היא מוקמה במוצבי חוץ על הר תבור, בכפר כנא שבגליל התחתון, בג'יסר אל מג'אמע [ 'גשר נחלים' ליד נהריים ואתר גשר הישנה] ובביה''ס כדורי. תפקידו של הקורפורל טית'ר היה לאמן מחלקה של יהודים, אשר גוייסו לעזרת המשטרה הארצישראלית והצבא הבריטי, במסגרת מה שנקרא לימים 'חיל הנוטרים'. אחד המגוייסים, הנס קשוב, הפך לידידו הקרוב של טית'ר, והעניק לו את אלבום התמונות כשי עם חזרתו לבסיס האם באנגליה כ'מדריך בכיר' [ Senior Instructor], בסוף 1938. קורפורל טית'ר עצמו שהה באנגליה עד שהועבר כמדריך צבאי למערב אפריקה, שם אימן חיילים מקומיים בצפון ניגריה, עד שובו ושחרורו מהצבא ב-1944.
במשך שנים רבות עקב אחר התפתחותה של מדינת ישראל ואחר המאבקים לקיומה. 'לבי יוצא לאומתכם בעימות הנוכחי', כתב לשגרירות ישראל. הוא חש גאווה רבה על כך שניתנה לו הזדמנות לתרום את תרומתו הצנועה ללידתה של מדינת ישראל. על כן, מצא לנכון למסור כאות הוקרה, את האלבום ואת התמונות שבו, שמא יהיה בהם ענין למוזיאון בישראל. נראה שטית'ר לא שמר על קשרים עם חייליו לשעבר, באשר הטיל ספק אם בעת כתיבת המכתב ב-1991, עדיין נמצאים הם בחיים, אבל קיווה שאולי קרובים שלהם עדיין נמצאים בישראל. הוא סיים את מכתבו בהצדעה ובברכה, 'יהא האלוהים עימכם'. ביתו של מר טית'ר ורעיית ורה נמצא היה בכתובת אותה מסר כדלקמן:
13 Chpel Lane, Farndon, Newark, NOTTS NG24 3SR, Nottinghamshire, Tel. Newark 73336
את ביתו ניתן כמובן לזהות בנקל בעזרת תוכנת המפות ותצלומי הלווין של GOOGLE, משם עולה כי בילה את שנותיו בעת מסירת האלבום בבית אנגלי טיפוסי בסביבה ירוקה ושקטה, בשכונת Farndon, השייכת לעיירה Newark-on-Trent על גדות נהר TRENT, במחוז נוטינגהמשייר, ליד כביש A46.