לזכרו מוענקת מלגת קרן "אמא" להנצחת חללי מלחמת לבנון השנייה.

צביקה, בנם הבכור של תלמה ואלי, נולד, גדל והתחנך בקבוץ ראש הנקרה, בגליל המערבי שעל גבול הלבנון.
מגיל צעיר נדבק צביקה בקדחת הכדורסל, ותמיד מצא מסגרת בה יוכל להמשיך ולשחק.
בסיום לימודיו בביה"ס האזורי "סולם צור" יצא לשנת שרות בהדרכה ב"נוער העובד והלומד".

בשנת השרות הכיר את אשתו לימים, אורנה. עם גיוסו הופנה לקורס טיס, אותו סיים במגמת מסוקי הקרב, והוצב בטייסת 190 (דיפנדר) ברמון. במהלך שירותו הצבאי, היה צביקה שותף לצוות הקמה של שתי טייסות, ופיקד על שתי טייסות מבצעיות. מספרים שהיה טייס מעולה, ושכמפקד הצטיין במקצועיות וביחסי אנוש נדירים.
בסיום הפקוד על 113 נשלח עם משפחתו לשליחות בוירג'יניה, ארה"ב. בשובו ארצה, קבעת ביתו בכפר-חגלה, השלים את לימודיו לתואר שני, ובתפקידו האחרון שימש כרע"ן תכנון במטה ח"א. צביקה היה מיועד לתפקיד רמ"ח מל"מ, אך מלחמת לבנון השנייה גדעה את תוכניותיו...
צביקה היה בראש ובראשונה - אדם. אנושי מאוד, ומבין את זולתו. כמו כן, היה עוקצני, שופע שמחת חיים, בדיחות, הומור והשרה תמיד אווירה נינוחה ונעימה בכל מסגרת לה היה שותף. הוא היה מאושר בכל אספקט של חייו - עם משפחתו ובעבודתו.
אנשים האמינו בו. בו, ביושרו ובטוהר כוונותיו.הוא היה אבא אוהב, עוטף ומסור ללא גבול לבנותיו איה, מיקה ויולי, ולאשתו אורנה - חבר, ידיד נפש ואהוב כל-כך... בן בכור לתלמה ואלי ואח לאורי, פלג וחגי.
והכאב גדול וצורב כל-כך, והפרידה בלתי נתפסת.
הוא נתן את עצמו ומעצמו למשפחתו וחבריו וקיבל בתמורה אהבה רבה, הערכה ותמיכה. צביקה חי חיים מלאים וטובים, והאופק היה פתוח, השמים גבוהים ועוד תוכניות רבות לפניו.
אל"מ צביקה לופט, נהרג בגיל 42 , בעת שמסוק השרף אותו הטיס נפל במהלך פעילות מבצעית בגבול הצפון. צביקה הותיר אחריו אישה, שלש בנות, הורים ושלושה אחים.
"וכל האהבות של חבריו ומשפחתו עטפוהו - ולא הצילוהו..." תלמה לופט ספט. 06
בן חמוד, טוב וחכם.
אח תומך, אוהב ועוקצני.
בעל אוהב עד אין קץ
ואב למופת.
והגעגועים כבר צורבים, ומכים ללא רחם.

קישורים נוספים:

תמונות של צביקה - 1, 2, 3, 4

שלושים לצביקה - טל זהרוני טייסת 113

שלושים למותו של צביקה

ערב לצביקה לופט

שיר לזכרו - שלמה שרון

מכתב לזכרו - סא"ל ניר

My friend Tzvika