מאת: צילה הראל (גמלאית הספרייה)

כשהתחלתי לעבוד בספריית האוניברסיטה לפני כ-40 שנה עבדנו 6 ימים בשבוע, בלי הפסקה לארוחת צהרים. אחרי כמה שנים, האוניברסיטה עברה לשבוע עבודה של חמישה 5 ימים, יום עבודה של 8 שעות במקום 7, וכן אפשרה לעובדים לעשות הפסקה לארוחת צהרים. הקפיטריה היחידה בקמפוס אז היתה מתחת לספרייה בבניין הראשי, בקומת ה-500 החשוך ונטול החלונות. האוכל שהוגש שם גם היה נטול דמיון, טעם וריח, אבל בלית ברירה אני וחברי לעבודה הסתפקנו במה שיש.

כעבור מספר שנים, כשעלה בשיחת היום נושא ההסעדה בקמפוס (יותר נכון חוסר אפשרויות ההסעדה),  יודעי דבר ועניני הטעם בספרייה גילו לנו שיש מקום הסעדה נוסף בבנין הרב תכליתי שקרוי "אפי". אני וחברתי לעבודה רחל, שותפתי לארוחות הצהרים, החלטנו לבדוק במה מדובר. שקלנו בכובד ראש אם הליכה של כ-15 דקות ממרומי הבניין הראשי עד לבניין הרב-תכליתי ברגלי ההר מצדיקה את המאמץ. קרקורי הבטן והסקרנות הגסטרונומית שכנעו אותנו שכן.

בחרנו את היום ואת השעה למסע ומצוידות בארנקים יצאנו לדרך. כשהגענו לבנין הרב-תכליתי, לא מצאנו שלט או כל אמצעי הכוונה אחר למקום של "אפי". לאחר ששאלנו אין ספור אנשים בבניין, עלינו לקומה השנייה, עברנו פרוזדור ארוך, פנינו שמאלה, ימינה ושוב שמאלה, ולפי הריח הגענו לחדר קטן בפינת הקומה, כנראה כיתה לשעבר, עם שלט על הדלת מדף A4 שעליו כתוב בכתב יד "אפי". בחדר היו כמה שולחנות שעליהם סירים ותבניות של מזון, עוד כמה שולחנות וכסאות לסועדים, בקיצור מקום שהזכיר בית תמחוי במחתרת.  היות והגענו עד הלום החלטנו לבדוק במה מדובר ולהעיז לטעום. עברנו ליד הסירים הגדושים בתבשילים ביתיים ומפתים: קוסקוס עם ירקות, שניצל ופירה, עוף ותפודים צלויים, קציצות וירקות מאודים. אפי הגיש את המנות בעצמו וגם טיפל בקופה. בחרנו, אכלנו, שבענו  מהמנות הנדיבות והמחיר הסביר, וחזרנו לעבודה בספרייה, עייפות אך מרוצות.

בבוא השנים, עם התפתחות האוניברסיטה וגידול האוכלוסייה שבה, נפתח אזור הסעדה חדש בבניין הראשי, צמוד לספרייה. כשבאנו בפעם הראשונה לבדוק את המקום מצאנו לשמחתנו חדר אוכל מרווח, מואר, ואפילו חדר נפרד לסגל, ומגוון מזנונים ותפריטים: בית קפה עם ארוחות בוקר, סנדוויצ'ים וסלטים, מקדונלדס הידוע עם ההמבורגר והצ'יפס, מזנון תאילנדי, ובמקום כבוד בשורה את המזנון של "אפי". שם, מאחורי דלפק חדיש עם מגשים ותבניות מבריקים במלוא הדרם, המתינו התבשילים המוכרים ומחממי הלב, אוכל ביתי כמו של אמא. אפי גם התפתח עם הזמן והוסיף להיצע מגוון סלטים טריים וצבעוניים, אפשרות לקחת אוכל "הביתה" בכלים חד-פעמיים, מנות צמחוניות ודג סלמון. כדי לעודד תזונה נכונה, הוא תלה שלט, ליד המחירון, עם הערך הקלורי של כל מנה. כהרגלו, ובעזרת צוות עובדות נמרצות, אפי המשיך להגיש עם חיוך מנות גדושות ומשביעות, עם כל הלב.

סיס ורחל