מזה מספר שנים מגיעים לפעילות בספריית הילדים של אוניברסיטת חיפה תלמידים אוטיסטים בדרגת פיגור בגילאי בי"ס יסודי מביה"ס "עופר" שבחיפה. רובם אינם קוראים, וחלקם אינם מדברים כלל.
הפעילות מתקיימת יום אחד בשבוע במשך כשעה, במהלך כל שנת הלימודים. קבוצת הילדים מגיעה עם מורה וסייעת.
בספריית הילדים מקבלים את פניהם ספרנית ופרקטיקנית ללימודי ספרנות. בתחילת הדרך היה נראה שחלק מן התלמידים הגיבו באדישות ובקהות לגבי הספרים.
לעיתים נוצרה תחושה שהספרים, בדומה לגירויים אחרים, כלל אינם מעוררים בהם עניין.
חיפשנו מחקרים בנושא זה במאגרי מידע שונים, אולם לא מצאנו מחקרים הדנים בפעילויות ספריה עם אוכלוסיה דומה, שאינה קוראת וכותבת, וכמעט אינה מדברת.
לאט לאט ניסינו למצוא אפיקים ודרכים להגיע לילדים. לאחר שנוכחנו כי לגבי חלק מהילדים האוטיסטים גירוי של טקסט ותמונה בלבד אינו מספיק, החלטנו לפנות לספרים הכוללים לא רק טקסט ותמונה, אלא גם גירויים נוספים, כגון: צלילים, מגע (טקסטורה מחומרים שונים), ספרים תלת מימדיים (התמונה נפתחת עם פתיחת הדף), ספרים הכוללים חלקים נעים הניתנים להזזה, או אפקטים ויזואליים כגון חלקים נוצצים.
ספרים מסוג זה עוררו עניין ותגובות כגון: מיקוד חזק יותר של המבט, הקשבה רבה יותר לטקסט, הצבעה על פריטים עפ"י בקשה, ודפדוף עצמאי פעיל. ספרים אלה נבחרו בבחירה עצמאית של התלמידים - יותר מהספרים ה"קונבנציונליים": לספרים אלה יש יתרון ברור בקרב ילדים אלה, הסובלים, לעיתים קרובות, מתת-רגישות או מרגישות-יתר לגירויים חיצוניים.
גילינו כי, בכל מקרה, רצוי ללוות כל סיפור בהמחשה או בהפעלה כלשהי. לדוגמא: בזמן הצגת ספר העוסק במשחק מחבואים של חיות - החבאנו בספריה בעלי חיים מפלסטיק, וליווינו את הסיפור בחיפוש הממשי אחר החיות.
חלק מהתלמידים גילו משיכה מיוחדת לספרי וולט דיסני (ספרים היוצאים בעקבות סרטיו). בעקבות כך יצרנו כעין "קטלוג ויזואלי" על פלקט גדול, המורכב מכריכות צבעוניות של ספרים שיצאו בתקופה האחרונה. תלמידים ניגשים ומצביעים על ספר שהם מעוניינים בו, ואנו מביאים אותו עבורם.
כמי שמלווה פעילות זו כבר מספר שנים, אני נפעמת ומרותקת בכל פעם מחדש כשאני מתבוננת בילדים. אני רואה שישנם ילדים המחכים בכיליון עיניים למפגש; ישנם כאלו היוצרים איתנו קשר ומחפשים אותנו, והמורות והסייעות מספרות לנו שאם, בשל סיבה כלשהי, מתבטלת הפעילות והנסיעה אלינו, ישנם ילדים המראים אכזבה גדולה.
ישנם ילדים המדברים מעט מאוד, אך פתאום שמנו לב שהם מצביעים על החיות שהם רואים, ומציינים את שמותיהם.
ילדים אחרים ידעו לחזור ולמצוא את הספרים האהובים עליהם באוסף הספריה, ואף היו מקרים בהם ילדים שכמעט ואינם מתקשרים באמצעות דיבור, מצאו ספרים הקשורים לתחומי התעניינותם או לחוויות אישיות שלהם, וחזרו אליהם שוב ושוב.
רואים בבירור עד כמה הם מרותקים לספרים, אולי אף יותר מבני גילם הרגילים.
הפעילות שלנו בספריית הילדים היא פעילות קהילתית התנדבותית, בשיתוף מישא"ל - מרכז ישראלי אוניברסיטאי לנכויות.
הכנת הסקירה: תמי צוק
הפעילות מתקיימת יום אחד בשבוע במשך כשעה, במהלך כל שנת הלימודים. קבוצת הילדים מגיעה עם מורה וסייעת.
בספריית הילדים מקבלים את פניהם ספרנית ופרקטיקנית ללימודי ספרנות. בתחילת הדרך היה נראה שחלק מן התלמידים הגיבו באדישות ובקהות לגבי הספרים.
לעיתים נוצרה תחושה שהספרים, בדומה לגירויים אחרים, כלל אינם מעוררים בהם עניין.
חיפשנו מחקרים בנושא זה במאגרי מידע שונים, אולם לא מצאנו מחקרים הדנים בפעילויות ספריה עם אוכלוסיה דומה, שאינה קוראת וכותבת, וכמעט אינה מדברת.
לאט לאט ניסינו למצוא אפיקים ודרכים להגיע לילדים. לאחר שנוכחנו כי לגבי חלק מהילדים האוטיסטים גירוי של טקסט ותמונה בלבד אינו מספיק, החלטנו לפנות לספרים הכוללים לא רק טקסט ותמונה, אלא גם גירויים נוספים, כגון: צלילים, מגע (טקסטורה מחומרים שונים), ספרים תלת מימדיים (התמונה נפתחת עם פתיחת הדף), ספרים הכוללים חלקים נעים הניתנים להזזה, או אפקטים ויזואליים כגון חלקים נוצצים.
ספרים מסוג זה עוררו עניין ותגובות כגון: מיקוד חזק יותר של המבט, הקשבה רבה יותר לטקסט, הצבעה על פריטים עפ"י בקשה, ודפדוף עצמאי פעיל. ספרים אלה נבחרו בבחירה עצמאית של התלמידים - יותר מהספרים ה"קונבנציונליים": לספרים אלה יש יתרון ברור בקרב ילדים אלה, הסובלים, לעיתים קרובות, מתת-רגישות או מרגישות-יתר לגירויים חיצוניים.
גילינו כי, בכל מקרה, רצוי ללוות כל סיפור בהמחשה או בהפעלה כלשהי. לדוגמא: בזמן הצגת ספר העוסק במשחק מחבואים של חיות - החבאנו בספריה בעלי חיים מפלסטיק, וליווינו את הסיפור בחיפוש הממשי אחר החיות.
חלק מהתלמידים גילו משיכה מיוחדת לספרי וולט דיסני (ספרים היוצאים בעקבות סרטיו). בעקבות כך יצרנו כעין "קטלוג ויזואלי" על פלקט גדול, המורכב מכריכות צבעוניות של ספרים שיצאו בתקופה האחרונה. תלמידים ניגשים ומצביעים על ספר שהם מעוניינים בו, ואנו מביאים אותו עבורם.
כמי שמלווה פעילות זו כבר מספר שנים, אני נפעמת ומרותקת בכל פעם מחדש כשאני מתבוננת בילדים. אני רואה שישנם ילדים המחכים בכיליון עיניים למפגש; ישנם כאלו היוצרים איתנו קשר ומחפשים אותנו, והמורות והסייעות מספרות לנו שאם, בשל סיבה כלשהי, מתבטלת הפעילות והנסיעה אלינו, ישנם ילדים המראים אכזבה גדולה.
ישנם ילדים המדברים מעט מאוד, אך פתאום שמנו לב שהם מצביעים על החיות שהם רואים, ומציינים את שמותיהם.
ילדים אחרים ידעו לחזור ולמצוא את הספרים האהובים עליהם באוסף הספריה, ואף היו מקרים בהם ילדים שכמעט ואינם מתקשרים באמצעות דיבור, מצאו ספרים הקשורים לתחומי התעניינותם או לחוויות אישיות שלהם, וחזרו אליהם שוב ושוב.
רואים בבירור עד כמה הם מרותקים לספרים, אולי אף יותר מבני גילם הרגילים.
הפעילות שלנו בספריית הילדים היא פעילות קהילתית התנדבותית, בשיתוף מישא"ל - מרכז ישראלי אוניברסיטאי לנכויות.
הכנת הסקירה: תמי צוק