שני, 12 אוקטובר 2015 03:57

ביקור פרופ' משה לביא ובני משפחת לנדי באוסף הנדירים

לאחרונה בקרו באוסף הנדירים בספרייה פרופ. משה לביא ובני משפחת לנדי.
פרופ. משה לביא, מרצה לתלמוד ומדרש במסלול למחשבת ישראל, בחוג לתולדות ישראל, וראש המרכז לחקר הגניזה הקהירית באוניברסיטת חיפה. בני הזוג לנדי מממנים חלק מפעילויות מרכז זה.

האורחים התענינו בקטעי הגניזה הקיימים אצלנו וקבלו הסבר לגבי מספר הקטעים, תכנם, אופן השימור שלהם וכיצד הגיעו לאוסף הנדירים בספרייה. קטע גניזה אחד בלט במיוחד וצד את עיני פרופ. לביא, שהרחיב בהסברים לגבי קטעי הגניזה: הקטע הוא זה העוסק בשבת "שובה" – כך נקראת השבת שהייתה קרובה למועד הביקור: הכוונה לשבת שלפני יום הכיפורים בעשרת ימי תשובה. ההפטרה הנאמרת בשבת זו נפתחת במילים מתוך מהושע י"ד: "שובה ישראל". זוהי הפטרה הקוראת לעם ישראל לשוב לאל בלב שלם. 

קטע הגניזה: שבת שובה מתוך הגלרייה הדגיטלית של הספרייה.

קטע גניזה שבת

היות שמר לנדי עוסק במחשבים, מתמטיקה ומדעי הטבע הוצגו בפניו 3 ספרים נדירים בתחום מדע ואסטרונומיה יהודית:          

red bullet ספר צורת הארץ מאת אברהם בר חיא שחי במאה ה-12
צורת הארץ, הוא ספר אסטרונומיה בעברית מאת רבי אברהם בר חייא העוסק בנושאים הבאים: מהלך הירח, ליקויי חמה ולבנה, מהלך כוכבי הנבוכה, תיאור אופן המזלות, חלוקת כוכב ארץ לאזורי אקלים, מידת כוכב ארץ והוויכוח סביב מהלך כוכבי שבת. למידע נוסף (מתוך ויקיפדיה)

red bullet ספר נחמד ונעים מאת דוד גנז שחי במאה ה-17 
ספר נחמד ונעים הוא החיבור האסטרונומי המקיף של גנז. בחייו חיבר אותו תחת השם "מגן דוד", הוא השלים את הכתיבה ב-1609 ושבועות מספר לפני פטירתו, באוגוסט 1613, שינה את שמו ל"נחמד ונעים". גנז לא זכה לראות בהדפסת הספר. הספר ראה אור רק 130 שנה לאחר מותו, ב-1743. גנז מדגיש בספר את הצד המכשירי של הצפייה בכוכבים, על חשבון הצד המתמטי. זהו צעד מודרני נועז כיוון שהוא מעמיד את האמפיריציזם של התצפית מעל לדרך הסכולסטית הנהוגה. הוא מפנה עורף לתמונת הקוסמוס של תלמי לטובת הסברים אחרים. ב"נחמד ונעים" גנז מוסר לראשונה בעברית דיווח על השיטות הקוסמולוגיות. הוא מזכיר את קופרניקוס וזהו האזכור הראשון בעברית. כמו כן גנז יוצא בספר כנגד האסטרולוגיה. חלק נוסף של הספר עוסק בתמונת העולם ובמיפוי. למידע נוסף (מתוך ויקיפדיה)

red bullet ספר תכונת השמיים מאת לוי רפאל שחי במאה ה-18
ספר"תכונת השמים" (אמסטרדם תקט"ז; נדפס מחדש כמה פעמים במאה העשרים) עוסק באסטרונומיה, ובו ביאור להלכות קידוש החודש של הרמב"ם; כן פרסם לוחות אסטרונומיים שונים ומאמרים גרמניים במתמטיקה. בחיבור שנשמר בכתב יד הוא עוסק בחישוב הקץ וקובע את זמני הגאולה ותחיית המתים. כאחד מן המשכילים המוקדמים ראה חשיבות דתית בחשיפת היהודים לחידושי המדע המודרני ובהפחתת הבערות אצלם. הוא עמד בקשר עם אנשי תנועת ההשכלה המאורגנת: התכתב ונפגש עם משה מנדלסון, והיה מורהו של יצחק אייכל. למידע נוסף (מתוך ויקיפדיה)

במהלך הביקור הוצג הסבר כללי על אוסף הנדירים, גם לגבי תהליך ואופן השימור. התמקדות בספרים ספציפיים כמו: מאמר תיאולוגי מדיני מאת שפינוזה והסיפור על השפינוזיאום, האינציקלופדיה של דידרו מהמאה ה-18, קונקורדנציות למקרא ולברית החדשה בלטינית, גרמנית גותית, צרפתית ועברית. סופר סיפורו המיוחד של ספר התנ"ך הנדיר שהגיע ממצריים ותאומו ששכן אצלנו.

ההתפעלות וההתעניינות של האורחים מהספרים הנדירים הייתה רבה, האהבה לספר, הסקרנות והצימאון לשמוע עוד ועוד על הספרים המיוחדים ויכולת ההתעמקות בעיון בספרים בשפות אירופאיות רבות הותירה טעם טוב מאד לביקור זה.

red bullet הכנת הסקירה: עדינה צור-ג'יג'י, אחראית ארכיונים ונדירים, ענף מדיה.