המלצה על סדרת הספרים לילדים ונוער: מדברים פילוסופיה. אוסקר ברניפייה. מאיירים שונים. אנונימה, 1996

כלי התקשורת מציגים לעתים קרובות מציאות שבה הכל שטוח וחד-מימדי, בגוונים של שחור או לבן (או צהוב). אלא שהמציאות היא תמיד הרבה יותר מורכבת מכפי שהיא מצטיירת בסדרות ובתוכניות ריאליטי, ואנחנו - אנשי חינוך והורים, עומדים חסרי אונים מול השטף הזה והשפעותיו, ומתקשים לעורר שיחה אמיתית ומעמיקה יותר עם ילדים ובני-נוער.

בניגוד גמור להשטחה הזו, בולטת במיוחד סידרת הספרים - "מדברים פילוסופיה", שהיא לדעתי הטובה והמוצלחת ביותר מבין ספרי הפילוסופיה הקיימים לילדים בעברית. זוהי סדרת ספרים נפלאה, המעלה נושאים שמעסיקים ילדים, בני נוער ומבוגרים כאחד ומנוסחים כשאלות כמו: האם אתם שמחים לגדול? האם אנחנו יכולים לבחור מי אנחנו? האם תמיד צריך לציית להורים? אתם אוהבים להסתכל במראה? למה אנחנו רבים עם האנשים שאנו אוהבים? האם כולנו שווים זה לזה? מה טוב יותר, להיות לבד או להיות עם חברים?

הסידרה אינה מנסה להעביר מסר כלשהו, היא אינה מטיפה ולא נותנת תשובות אלא דווקא מעוררת שאלות, ובכך היא מציגה את מורכבותם של מצבים ורגשות בחיים, בניגוד לאמצעי התקשורת או אפילו ספרים שמנסים לפשט, להציג באור חיובי, לתת פתרונות סגורים ומוחלטים. בסדרה זו, אם ישנו מסר חינוכי כלשהו, הרי שהוא - לחשוב, להתלבט, ללמוד מהניסיון, להיות קשובים לעצמנו ולאחרים, או בקיצור- לבחור בעצמנו, ומותר גם לבחור בכל פעם אחרת- בהתאם למצב.

הפורמט האסתטי והאיורים הצבעוניים בסגנון אנימציה וקומיקס, צובעים את הספרים בטון קליל והומוריסטי, בפשטות ובישירות, ומתאימים לטווח רחב של גילאים. הספר מציע לפעמים גם תשובות - שמעלות מצידן שאלות חדשות ולכל נושא יש סיכום של כל ההיבטים שהועלו המכיל נקודות נוספות למחשבה... והספר יכול גם לשמש השראה להפעלות שונות ולעורר ולעודד שיחה אישית בכל מיני נושאים.
הנה למשל, כמה קלישאות שנוטים להגיד לילדים: "צריך לספר הכל"; צריך לעזור לאחרים". והנה דוגמא לאופן שבו סדרת הספרים הזו מטפלת בנושאים הללו, מקיפה את כל ההיבטים שלהם, ועולה על נקודות בעייתיות וחשובות:

"האם צריך לעזור לאחרים?
כן, כי לא צריך להיות אנוכי.
כן, אבל...
האם אדם לא צריך לדאוג קודם לעצמו?
האם אנחנו יודעים תמיד איך לעזור?
האם אין יותר מדי אנשים שזקוקים לעזרה?
האם אנחנו כועסים כשלא מודים לנו על העזרה?
האם אנחנו רוצים תמיד שיעזרו לנו?"

 לעיונכם: ראיון משעשע עם מחבר הסדרה

 הכנת הסקירה: יסמין אלעד

מזה מספר שנים מגיעים לפעילות בספריית הילדים של אוניברסיטת חיפה תלמידים אוטיסטים בדרגת פיגור בגילאי בי"ס יסודי מביה"ס "עופר" שבחיפה. רובם אינם קוראים, וחלקם אינם מדברים כלל.

הפעילות מתקיימת יום אחד בשבוע במשך כשעה, במהלך כל שנת הלימודים. קבוצת הילדים מגיעה עם מורה וסייעת.

בספריית הילדים מקבלים את פניהם ספרנית ופרקטיקנית ללימודי ספרנות. בתחילת הדרך היה נראה שחלק מן התלמידים הגיבו באדישות ובקהות לגבי הספרים.
לעיתים נוצרה תחושה שהספרים, בדומה לגירויים אחרים, כלל אינם מעוררים בהם עניין.
חיפשנו מחקרים בנושא זה במאגרי מידע שונים, אולם לא מצאנו מחקרים הדנים בפעילויות ספריה עם אוכלוסיה דומה, שאינה קוראת וכותבת, וכמעט אינה מדברת.
לאט לאט ניסינו למצוא אפיקים ודרכים להגיע לילדים. לאחר שנוכחנו כי לגבי חלק מהילדים האוטיסטים גירוי של טקסט ותמונה בלבד אינו מספיק, החלטנו לפנות לספרים הכוללים לא רק טקסט ותמונה, אלא גם גירויים נוספים, כגון: צלילים, מגע (טקסטורה מחומרים שונים), ספרים תלת מימדיים (התמונה נפתחת עם פתיחת הדף), ספרים הכוללים חלקים נעים הניתנים להזזה, או אפקטים ויזואליים כגון חלקים נוצצים.
ספרים מסוג זה עוררו עניין ותגובות כגון: מיקוד חזק יותר של המבט, הקשבה רבה יותר לטקסט, הצבעה על פריטים עפ"י בקשה, ודפדוף עצמאי פעיל. ספרים אלה נבחרו בבחירה עצמאית של התלמידים - יותר מהספרים ה"קונבנציונליים": לספרים אלה יש יתרון ברור בקרב ילדים אלה, הסובלים, לעיתים קרובות, מתת-רגישות או מרגישות-יתר לגירויים חיצוניים.

גילינו כי, בכל מקרה, רצוי ללוות כל סיפור בהמחשה או בהפעלה כלשהי. לדוגמא: בזמן הצגת ספר העוסק במשחק מחבואים של חיות - החבאנו בספריה בעלי חיים מפלסטיק, וליווינו את הסיפור בחיפוש הממשי אחר החיות.
חלק מהתלמידים גילו משיכה מיוחדת לספרי וולט דיסני (ספרים היוצאים בעקבות סרטיו). בעקבות כך יצרנו כעין "קטלוג ויזואלי" על פלקט גדול, המורכב מכריכות צבעוניות של ספרים שיצאו בתקופה האחרונה. תלמידים ניגשים ומצביעים על ספר שהם מעוניינים בו, ואנו מביאים אותו עבורם.

כמי שמלווה פעילות זו כבר מספר שנים, אני נפעמת ומרותקת בכל פעם מחדש כשאני מתבוננת בילדים. אני רואה שישנם ילדים המחכים בכיליון עיניים למפגש; ישנם כאלו היוצרים איתנו קשר ומחפשים אותנו, והמורות והסייעות מספרות לנו שאם, בשל סיבה כלשהי, מתבטלת הפעילות והנסיעה אלינו, ישנם ילדים המראים אכזבה גדולה.
ישנם ילדים המדברים מעט מאוד, אך פתאום שמנו לב שהם מצביעים על החיות שהם רואים, ומציינים את שמותיהם.
ילדים אחרים ידעו לחזור ולמצוא את הספרים האהובים עליהם באוסף הספריה, ואף היו מקרים בהם ילדים שכמעט ואינם מתקשרים באמצעות דיבור, מצאו ספרים הקשורים לתחומי התעניינותם או לחוויות אישיות שלהם, וחזרו אליהם שוב ושוב.
רואים בבירור עד כמה הם מרותקים לספרים, אולי אף יותר מבני גילם הרגילים.

הפעילות שלנו בספריית הילדים היא פעילות קהילתית התנדבותית, בשיתוף מישא"ל - מרכז ישראלי אוניברסיטאי לנכויות.

 הכנת הסקירה: תמי צוק

קבוצות אוכלוסיה של בני נוער או מבוגרים בעלי לקויות או קשיים מסויימים, המעוניינים לקרוא ולהנות מספרים, נתקלים בבעיה: ספרים "רגילים" לנוער או מבוגרים הם קשים מדי לקריאה עבורם, ואילו ספרים מאויירים בעלי פורמט פשוט, מתאימים לקריאה, אך נושאיהם ילדותיים.
כדי לתת מענה מבחינת ספרי קריאה לאוכלוסיות מיוחדות, נכתבים (בשפה האנגלית בעיקר) ספרים המכונים High Interest, Low Vocabulary ((HI-LO, או כפי שאנו מעדיפים לכנותם: "ספרים בעלי תכנים בוגרים ופורמט פשוט".

תכניהם של ספרים אלה הם בוגרים ומעוררים עניין גם אצל נוער ומבוגרים ודמויות הגיבורים אינן "תינוקיות", אך הם מלווים באיורים העוזרים בהבנת הטקסט, ועושים שימוש באוצר מלים פשוט, טקסט קצר, מרווח ומודפס באותיות גדולות יחסית.
ספרים מסוג זה עשויים להיות מועילים לקבוצות אוכלוסיה של נוער ומבוגרים מגוונות כמו:

 בעלי עיכוב התפתחותי קל עד בינוני
 בעלי ליקויי קריאה ו/או למידה
 עולים חדשים

למרבה הצער, בעברית כמעט ולא נכתבים ספרים במיוחד לאוכלוסיות כאלה (דוגמא כמעט יחידה היא ספרים שנכתבו ביוזמת מט"ח, הכלולים ברשימה) . לכן, בעקבות נסיוננו במהלך השנים בפעילויות שמתקיימת בספריה לבני נוער בעלי צרכים מיוחדים, וכמענה לפניות של אנשי מקצוע, חינוך ומחקר, אספנו את הרשימה הבאה של ספרים, העונים לקריטריונים של תוכן "בוגר" ופורמט "פשוט".

הדוגמאות הקלאסיות לספרים כאלה, המתאימים להקראה או לקריאה עצמית, הם: "ציפור הנפש" של מיכל סנונית, או "העץ הנדיב" של של סילברסטיין.

רשימת ההמלצות שלנו כוללת גם סיפורת וגם ספרי מידע ומאורגנת לפי נושאים. הרשימה מגוונת מבחינת נושאים ותכנים אך גם מבחינת רמת היכולת הנדרשת, הן מבחינת קריאה והן מבחינת הבנה. בכל מקרה היא מהווה המלצה כללית בלבד, כאשר תנאי מוקדם לשימוש בה כמובן הוא היכרות עם האדם או סוג האוכלוסיה המיוחדת לה מציעים את הספרים.

וכתוספת, המלצה אישית שלנו: הרשימה יכולה להתאים גם לאוכלוסיה הולכת וגדלה של ילדים בכיתות עליונות של ביה"ס היסודי ושל נוער בחטיבה ותיכון - כאלה שאין להם כל בעיה לקרוא ספרים, הם פשוט לא רוצים. אפשר לנסות "לפתות" אותם לקרוא ספרים כאלה, שלא ייראו להם "ילדותיים", אך גם אינם נראים "מאיימים", זאת בזכות הפורמט שלהם שבו הטקסט אינו ארוך וצפוף מדי, והוא מדגיש אלמנטים ויזואליים.

מספר דוגמאות מתוך הרשימה לספרים "בעלי תכנים בוגרים ופורמט פשוט":

 זהות ויחסים בינאישיים:

סתם אחת מקדה בן-נאה, מי-לי, 2004.

מי אני, מה אני, אמי רובינגר, כתר, 2006.

תנין וג'ירף, זוג מוזר ומאוהב!, דניאלה קולוט-פריש, מעריב, 2007

חיים על דלת המקרר, אליס קיפרס, מודן, 2008.

 ספרי קומיקס:

ממלכות אבודות, רוב שון, דני ספרים, 2כ007.

 ספרי מידע:

המדריך השלם לבני העשרה, ג'ק ביילי, ספר לכל, 2008.

אנשים גדולים - התחלות קטנות, ז'אן-ברנר פואי, אגם, 2009.

אסטרונאוטים, רבקה ברנד, רמות, 2007.

נשמח לקבל הערות או הצעות נוספות.

 לרשימה המלאה

 הכנת הסקירה: תמי צוק ויסמין אלעד

לחצו למצגת תמונות מן הסדנא

פורסם לראשונה: דצמבר 2009
לאחרונה נערכו באוסף ספרי הילדים שבספריה שתי סדנאות ייחודיות להורים ולילדים:
הסדנאות מיועדות לילדים בגילאי גן חובה וכיתה א' שאינם שולטים עדיין בכתיבה ובקריאה, ומתמקדות בספרי מידע מאוירים לילדים בנושאים שונים כמו גוף האדם, חיות או כלי תחבורה. בעזרת הספרים, כל ילד יוצר כעין יומן על עצמו ועל העדפותיו האישיות, אותו הוא "כורך" לספר בסוף הפעילות ולוקח איתו.

אוסף ספרית הילדים נראה קטן יחסית לשאר הספריה, אך מכיל עושר בלתי נדלה של ספרים לילדים ולנוער.כבר כשהילדים נכנסים לספריה- הם מרגישים "בבית"- חולצים נעליים, מתפרקדים על השטיח והכריות ושוקעים בספרים.

קשה לתאר את ההתרגשות והסקרנות שספרי המידע המאוירים העשירים בתמונות צבעוניות ופלסטיות מעוררים בילדים, ההנאה החושית והחווייתית שלהם היא מוקד הפעילות שלנו- לגרות את הילדים לחקור, לדפדף, ו"לקרוא" בספרים, מבלי שיידעו בהכרח לקרוא.
מטרות הסדנא הן:

1. לאפשר לילדים מפגש ראשוני ובלתי אמצעי עם ספרים בנושאים שונים שקרובים ללבם שאותם ניתן "לקרוא" גם דרך התמונות והצילומים.

2. לחשוף את הילדים לעושר ומגוון של ספרים מסוגים שונים, כזה שאינו בנמצא ונגיש בחיי היום יום שלהם בבית וגם לא בגנים או בבתי הספר.

3. להעניק חוויה מעשירה ויצירתית ותוך כדי כך לשווק את הספריה על ספריה כמקום מהנה וכייפי.

תגובות ההורים על הסדנא היו נלהבות: "מדליק", "כיף גדול", "חוויה יצירתית", "יוזמה נהדרת", "היה נפלא, הילדים רוצים המשך", "כל הכבוד על הרעיון וההשקעה".
ואילו הילדים- המשיכו עוד ועוד לדפדף, לעיין, לצבוע ולגזור, והתקשו להיפרד מהספרים...

 הכנת הסקירה: יסמין אלעד ותמי צוק 

אוסף ספרי הילדים שבאוניברסיטת חיפה הוקם ביוזמתה של פרופ' אירן סבר בשנת 1982, ומתקיימות בו פעילויות הקשורות בילדים, ספרים וספריות. האוסף כולל כ-13,000 ספרי ילדים בעברית וכ-2000 ספרים בערבית, ובו ספרות יפה וספרי-מידע.

האוסף מרוכז בחלל אחד, ומסודר לפי א"ב של שמות הכותרים, ולפי הקריטריונים הבאים: טקסט מועט או רב, מנוקד או בלתי-מנוקד.

 נושאים ייחודיים במפתח הנושאי:
משנת 1994 אנו ממפתחים את ספרי הילדים בעברית הכלולים באוסף שלנו.
המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער שנבנה על-ידנו מיועד לקהל יעד של ספרנים, מטפלים, ביבליותרפיסטים, אנשי חינוך (מורים, גננות, חוקרי חינוך), חוקרי ספרות ילדים, הורים, וילדים ונוער, המעוניינים לחפש ספרים על פי נושאים, וזאת לצרכי מחקר, הוראה, צרכים טיפוליים או קריאה להנאה.
המפתח הוא חלק מקטלוג ספריית אוניברסיטת חיפה, ופתוח לשימוש חופשי באינטרנט.
המפתח כולל מעל אלף נושאים ומוטיבים, הלקוחים ברובם מתוך המפתח למאמרים בעברית של אוניברסיטת חיפה. יחד עם זאת, נאלצנו, במקרים רבים, להתאים את הנושאים הללו לספרות ילדים, ולהוסיף נושאים ייחודיים, לדוגמא - ספרי משחק מסוגים שונים:

ספרי משחק - אפקטים ויזואליים (כגון ספרים שבהם חלקים נוצצים)

ספרי משחק - מישוש (ספרי מגע בעלי טקסטורות שונות)

ספרי משחק - קולות

ספרי משחק - תלת-ממדיים

נושאים ייחודיים נוספים הם:

ספרים שנכתבו על ידי ילדים

ספרים על פי סרטים וסדרות טלוויזיה (כאלה שנכתבו בעקבות סרט או סדרה)

סיפורי עם - עיבוד מודרני (עיבודים מודרניים ופמיניסטיים לאגדות ידועות)

ספרי תמונות ללא מלל

תדמית המבוגר (איך אנו, המבוגרים, מוצגים בספרות הילדים)

 בין עברית לערבית
נושאים ייחודיים בספרות ילדים בערבית
לאחרונה התחלנו למפתח גם את ספרי הילדים בערבית הכלולים באוסף. עד מהרה נוכחנו כי עלינו להוסיף נושאים מסוימים הייחודיים לתרבות הערבית, כגון חגים אסלאמיים ונוצריים, אישים, היסטוריה של האסלאם ועוד. כמו-כן, מושם דגש רב בספרות הילדים בערבית על הספר ככלי חינוכי, המעביר מסרים דידקטיים דוגמת כיבוד אב ואם, חשיבות הלימוד וההשכלה ועוד.

דיאטה, הסתגלות לגן וזהירות מפני זרים
סטודנטים, מרצים ואזרחים מגיעים לספריה ומבקשים ספרים מסוימים, או ספרים בנושאים מסוימים. לדוגמא:
נושאים מבוקשים על-ידי סטודנטים הם : פמיניזם, חלוקת תפקידים במשפחה, עקרי בית ועוד.

נושאים המבוקשים על-ידי הורים הם: דיאטה והרגלי אכילה, מעבר מגורים, הסתגלות לגן או לבי"ס, הסתגלות הורה לבן-זוג חדש, מות סבים ועוד.

לעתים, מחפשים אצלנו חומר להמחזה לתיאטרון, לתיאטרון-בובות או לסדנאות בנושאים שונים, כדוגמת הבקשה לספרים בנושאים "זהירות מפני זרים" ו-"עבירות מין" שהגיעה מעמותה המעבירה סדנאות לגננות ולמורות בנושא של ניצול מיני, וזאת כיוון שקל יותר לפתוח בנושא דרך סיפור.

מגיעים גם אנשים מבוגרים כדי לחפש ספר מסוים שקראו בילדותם. לא תמיד הם זוכרים את שם הספר או את מחברו, ולעתים הם זוכרים במטושטש רק את תמונת הכריכה או את נושא הספר. גם במקרים אלו אנו נעזרים במפתח הנושאים כדי לנסות לאתר את הספר.

 הכנת הסקירה: תמי צוק. תודה ליסמין אלעד

גם השנה נרתמה הספרייה להשתתף בליל המדענים שנערך ב-24.9.12

חמושה באשכולות בלונים צבעוניים, נפתחו שעריה לכלל הציבור, עם שלל פעילויות! בשערי הספרייה הוצג סרט מאוסף הספרייה אודות אלן טיורינג והבאים הוזמנו לשבת ולצפות.

בכניסה לספרייה חיכו לבאים שני ספרנים עם הפניות והסברים על כל הפעילויות. תערוכת ספרים מאוספי הספרייה על אלן טיורינג, הוצגה ברחבה ועניינה עוברים ושבים. בכל שעה עגולה יצא סיור ברחבי הספרייה מותאם להורים וילדים.



צוות ספריית הילדים הנחה סדנא ברחבה בקומת הכניסה את הסדנא:"בעקבות ממציאים". הסדנא התקיימה בשני סבבים וזכתה להתלהבות רבה. הילדים התבקשו לדרג המצאות על לוח זמנים כרונולוגי, מרתק היה לראות את נקודת המבט שלהם ושל הוריהם. לסדנא נדרשה הרשמה מוקדמת וההיענות היתה מעבר לציפיות.



ספרנים מצוות היעץ והמדיה הנחו את "אליפות חיפוש מידע" לנערים ונערות בכיתות ז-ט האליפות נערכה ככתב חידה "קסם הקידוד" ועוררה עניין רב ואתגר לא פשוט. הספרנים אתגרו את המשתתפים לחפש מעבר ל"גוגל" ו"ויקיפדיה" וגם כאן היה מעניין מאוד לצפות בדפוסי החיפוש של המשתתפים הצעירים. 
 
כל משתתף קיבל תעודת השתתפות והזוכים קיבלו את ספר השיאים של ג'ינס – עם הרבה כבוד!!

בספרית הילדים חיכה צוות ספרנים שעניין את הילדים בספרים מעניינים מתוך האוסף המגוון.


סה"כ השתתפו בפעילויות כ-60 ילדים ועוד כמה עשרות מבקרים מזדמנים שהתעניינו, ביקרו והתרשמו.האוירה היתה תוססת, צבעונית כראוי להפנינג אמיתי

נתראה ב"לילה" הבא!

בתמונה: חלק מצוות הספרייה שהעביר את הפעילויות השונות


 הכנת הסקירה: ריקי גרינברג  צילום: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי, אורנה רוש ומערך תהוד"ה

הילדים של היום, המבוגרים של מחר - ידעו לתקן את מה שהרסנו אנחנו...



"אם יבוא מישהו
שיהיה לו אכפת,
משהו ישתנה לטובה
אולי קצת"

מתוך: הלורקס, ד"ר זוס, כתר, 1996. תרגמה לעברית: לאה נאור.

עם המודעות הגוברת לנושא איכות הסביבה מופיעים לאחרונה יותר ויותר ספרי ילדים בעברית ובערבית העוסקים בנושא, שמטרתם להביא להתפתחות המודעות הסביבתית כבר מגיל צעיר.

בתערוכה שבחלונות הספריה מוצג מבחר מהספרים העוסקים בנושא מאוסף ספרי הילדים של ספריית האוניברסיטה. הספרים עוסקים באיכות הסביבה באופן כללי, וכן בנושאים ספציפיים כמו: ההתחממות הגלובאלית, מיחזור, בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה ועוד. חלקם נכתבו בארץ ועוסקים באקולוגיה בישראל, וחלקם מתורגמים ומעבירים מסר אקולוגי אוניברסאלי.

הנושא מועבר באמצעים שונים כגון סיפור-משל, סיפור מחורז, ספרי מידע ועוד. הספרים נושאים כמובן מסר דידקטי, אך כדי למשוך ולעורר עניין בקרב ילדים צעירים הם משתמשים במיגוון אסטרטגיות - איורים מרהיבים, שימוש בבעלי-חיים כדי להציג את הנושא, ושילוב של הפעלות, חידות או הומור בסיפורים.

כמה ספרים לדוגמא:

"נשרים בשמיים אדומים": מושבת נשרים הורעלה בשדות. חוקרים מצילים גוזל נשרים יתום ממות ברעב, מטפלים בו עד שהוא מתבגר ומשיבים אותו אל הטבע.

"צבת הים הירוקה": צבת ים שנפצעה מפסולת בים נאספת ומקבלת טיפול רפואי במרכז הצלת צבי הים, עד שהיא מבריאה ומוחזרת אל הים.

(שני הספרים מתוך סידרת ספרים אקולוגיים של רן לוי-יממורי בהוצאת בת-יער, העוסקים בטבע ובסביבה בישראל)

"הגן של אונו", גריים בייס, מטר, 2007.
גן מופלא עשיר בצמחים ובעלי-חיים ייחודיים הופך בהדרגה לעיר אפורה ושוממת עם פלישתם של בני-אדם שאינם מודעים לסביבה. הספר מלווה באיורים קסומים וגם בחידות מתמטיות - חישוב היחס שבין העלייה במספר האנשים לירידה במספר הצמחים ובעלי-החיים.

"צרות עם דרקונים", דבי גיליורי, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2009
ה"דרקונים" החמדנים משתלטים על עוד ועוד שטחי טבע ופיהם פולט אש לוהטת שמחממת את העולם. משל משעשע על בני האדם וההתחממות הגלובאלית.

לספרים נוספים בנושא, גשו למפתח הנושאי בספרות הילדים תחת הנושאים: אקולוגיה, התחממות כדור הארץ, הכחדת בעלי חיים וצמחים, זהום סביבתי, זהום אוויר, מחזור פסולת.

 הכנת הסקירה: תמי צוק ויסמין אלעד

לעתים כשאני פותחת ספר ילדים מאויר שנכתב בשנות התשעים או לפני כן, אני כמעט "נבהלת" כשאני רואה מולי את הטקסט: הוא ממלא שורות שורות ארוכות על פני עמוד שלם, כשהאיור מצטמצם רק לעמוד שמנגד, או פחות מכך.

ואני מתרשמת כי זוהי תופעה: כמות הטקסט שבספרי ילדים מאויירים הולכת ופוחתת עם השנים.

קחו לדוגמא את ספרו הנפלא של אפרים סידון "אוזו ומוזו מכפר קקרוזו" משנת 1987, שהיה מאוד פופולארי בשנות התשעים - עמודים מסויימים כוללים עד 30 שורות טקסט מחורז, ונראה לי כי בגלל אורך הטקסט לא קל יהיה להקריא אותו לילדים כיום.

ואף בספרים המיועדים לגילאים צעירים יותר כמו, לדוגמא, ספריה של מרים רות מתחילת שנות התשעים: "איפה נבות" (ספרית פועלים), ו"שון לא רוצה לישון" (ספרית מסדה), הטקסט מאוד דומיננטי, בכל עמוד יש למעלה מחמש שורות, ובעמודים מסויימים הוא אף מגיע ל-13 שורות.

קחו לעומת זאת, ספרי ילדים מאויירים עכשוויים, מתורגמים או מקור - ברבים מהם מופיעה שורה או שתיים בעמוד, ויש גם כאלה שבהם מילה או שתיים בלבד מלוות את האיור הפרוס על-פני שני העמודים.
התופעה כלל אינה מפליאה אותי, שכן היא משקפת את התקופה. הקשב של הילדים, כמו גם של המבוגרים, הולך ומתקצר. בדיוק כפי שאנחנו נוטים היום להציג רעיונות בנקודות קצרות במצגות פאוארפוינט, לקרוא הודעות קצרות בפייסבוק או לסמס במקום לשלוח מכתב, כך כנראה גם הילדים מעדיפים כיום קיצור במסרים. בנוסף, הם רגילים מאוד למסרים ויזואליים, כמו בטלויזיה או במחשב, וכנראה לומדים מהתמונה, העשירה כיום במסרים, לפחות כמו מהטקסט. ייתכן שגם ההורים, המספרים לגילאים אלה, מעדיפים את הטקסט הקצר יותר - מטעמי זמן ו"כוחות", ושוב - הסבלנות שלהם עצמם, בזמן ההקראה שהיא לרוב בסופו של היום. גם את עצמי אני זוכרת מתייגעת על הקראת "אוזו ומוזו מכפר קקרוזו" לפני השינה לילדי, כשתחינתי הקבועה היתה: "אולי נפסיק עכשיו, ונמשיך מחר?"...

האם התופעה בהכרח שלילית כפי שניתן לחשוב? נכון, נראה שהטקסט הופך למשמעותי פחות בספרים לגיל הרך. ואני תוהה, למשל, איך עוברים מהמסרים הקצרים האלו לקריאת ספרים שבהם יש טקסט בלבד, בשלב מאוחר יותר?

יחד עם זאת אני מוצאת שלפעמים הטקסט הקצר של היום הוא הרבה יותר קולע, וגם מתוחכם ושנון. והילדים לומדים כבר מגיל צעיר להיעזר בתמונה ולפרש אותה, דבר שגם לו יש חשיבות.

אשמח לשמוע - האם גם אתם התרשמתם בכיוון הזה? ואם כן, מה דעתכם על כך?

 הכנת הסקירה: תמי צוק

לא קל להציג נושא בלתי-נתפס זה לילדים צעירים, ובעבר היו מעט מאוד ספרי ילדים לגיל הרך שניסו לעשות זאת, אפילו באופן עקיף. כמובן שצריך לחשוף ילדים צעירים לנושא בזהירות רבה, אך מכיוון שכמעט כל ילד ייתקל בו - דרך ציון "יום הזיכרון לשואה ולגבורה", שידורי טלביזיה או שיחות של אחים והורים, כדאי היה לעשות זאת גם באמצעות ספרים מאויירים לילדים.

ואיך אמנם ניתן להמחיש או להסביר את הנושא החשוב והקשה הזה לילדים? הספרים הקיימים משתמשים באמצעים מגוונים כדי להציג את הנושא. חלקם עושים זאת דרך עיסוק בחפץ מסויים, חלקם תוך הצגה של מטאפורה מופשטת, וחלקם תוך התמקדות בהתרחשויות מסוימות הקשורות לשואה באופן יותר עקיף.

המגירה השלישית של סבא / טל קופלמן-ג'ודי ידיעות אחרונות, 2002

לסבא יש מגירה נעולה ואסורה, שדווקא היא מעוררת את סקרנותו של הנכד. כשיום אחד הוא פותח אותה למרות האיסור, הוא מגלה שם כמה חפצים מוזרים ולא-מובנים כמו טלאי צהוב, או בובת סמרטוטים תפורה.
רק דרך החפצים שהתגלו מתחיל הסבא לספר מעט ממה שעבר עליו בתקופת השואה לנכדו.

ילד כוכב / רשל אוספטר-דויב ואוליביה לטיק כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2008

כאן השואה מוצגת דרך מטאפורה - "ילד כוכב", הנרדף ע"י "ציידי הכוכבים", המנסים לתפוס ו"לכבות" אותו ואת בני-משפחתו. ההיבטים הקשים והספציפיים מוצגים פחות דרך הטקסט ויותר דרך האיורים: הטלאי הצהוב שעונד הילד, וצלבי הקרס שעל שרווליהם של הציידים (ובאיור מסויים אפילו מופיע בניין גדול עם עשן משרפות). בכל מקרה, גם אם הסיפור מופשט, וההקשר הספציפי אולי אינו מובן לילדים, הרי שהאכזריות של הרודפים והסבל והעצב של הנרדפים מובן ונוגע ללב, ומועבר ברמה שגם ילד צעיר מסוגל להבין. הסיום הוא אופטימי ומדגיש את החזרה לחיים.

למה לנפתלי קוראים נפתלי / אלונה פרנקל מודן, 2009

אי אפשר להאמין לדברים כאלה.
אבל, ככה זה היה.
אז, בארץ הרחוקה,
לפני הרבה שנים זה היה,
וזה היה נורא."

אלונה פרקנל מספרת לבנה - נפתלי, את מקור שמו - הוא נקרא על שם סבא שלה, שנרצח במלחמה שבה "אנשים רעים וחזקים" שניסו להשתלט על העולם, החליטו שלכל בני-האדם שאינם כמוהם לא מגיע בכלל לחיות. הסיפור מובא דרך זווית המבט האישית של האם המספרת - אלונה פרנקל, שהוחבאה כילדה בשואה, והוא מלווה, בנוסף לאיורים, גם בצילומים ישנים שלה ושל בני משפחתה. וסיפור המסגרת - הגן של נפתלי, שבו הילדים והילדות נראים אולי שונים, אבל כולם שווים ואהובים, תורם לחיבורו של הסיפור לכאן ולעכשיו.

הכנת הסקירה: תמי צוק