Educational Copyright Conference - 19 December 2017, Buchmann Faculty of Law, Tel Aviv University

מוסדות חינוך עסקו מאז ומתמיד בענייני זכויות יוצרים - כיצרנים של חומר המוגן בזכויות יוצרים, בעלי החומר והמשתמשים בו.
שינוי דפוסי ההוראה - מאנלוגי לדיגיטלי, מלימוד בכיתה להוראה מרחוק, שינויים בתעשיית ההוצאה לאור האקדמית – התגברות בריכוז השוק העולמי ועלייה המחירים, יחד עם שיטות רישוי שונות, כמו גם שינויים בחוק בשנים האחרונות הביאו לתביעות של מו"לים גדולים בעולם נגד אוניברסיטאות בגין שימוש ביצירות מוגנות לצורכי הוראה. בארצות הברית, הוגשה תביעה כנגד אוניברסיטת ג'ורג'יה עקב השימוש שלה בעותקים אלקטרוניים; בהודו נתבעה אוניברסיטת ניו-דלהי בנושא המקראות לסטודנטים;  גם בישראל, מו"ל מקומי תבע את האוניברסיטה העברית בגין הפצת מאמרים וקטעים מספרים במקראות, ובקנדה, ארגון של מו"לים תבע בנושא זה את אוניברסיטת יורק. שימוש הוגן / fair dealing/fair use נמצא בלב הדיונים המשפטיים. עם זאת, בעת ובעונה אחת, הליכים חוקיים אלו פוגשים תהליכי נגד כגון הדרישה של ארגונים שונים כי המחקר שאותו הם מממנים יפורסם גם בצורת הגישה הפתוחה, רשויות שיפוט שונות השוקלות רפורמות חקיקה, וכן ספריות פירטיות כמו SciHub. כנס זכויות יוצרים באקדמיה שהתקיים ב- 19.12.17 באוניברסיטת תל-אביב, דן בנושאים אלו ואתגרים נוספים ביניהם: 

- תיקי זכויות יוצרים משפטיים בעולם
- רישיונות, גישה פתוחה
- התנגדות, פתרונות ותוצאות

ההתייחסות לנושא זכויות היוצרים, בתחום האקדמיה, שונה בין מדינה למדינה:

החוק הישראלי, חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, מתייחס למושג 'שימוש הוגן' בצורה רחבה מאוד, שניתנת לפרשנויות רבות. הערפול בניסוח הביא עמו חשש מתביעות משפטיות ובעקבות כך, הגבלות על שימוש במחקר ובלימוד. בפרויקט מיוחד שנוסד באוניברסיטת חיפה, הוקם הפורום להשכלה נגישה אשר שם לו למטרה להגיע להסכמות ולנסח "עקרונות פעולה" שיבהירו את תחומי השימוש המותרים. 

הדוברים בכנס העבירו ביקורת על כי החוק עצמו נותן זכויות מסויימות לבעל היצירה וזכויות מסויימות למשתמש. אך כאשר מוסיפים את החוזים, הרישיונות, קודי ההתנהגות, והגבלות טכנולוגיות כאלו ואחרות למעשה מחלקים מחדש את הזכויות האלו ולאו דווקא מכבדים את החוק. הפתרונות לעניין זה הם מגוונים ואפשר ללמוד רבות ממה שקורה בעולם היום.  

שימוש הוגן מוגדר גם בחוק האמריקאי ועמו פרשנויות ועקרונות פעולה שונים שנוסחו במהלך השנים.
ברוב מדינות אירופה אין כלל התייחסות למושג שימוש הוגן, וההתייחסות היא לחוק בלבד . מדינות האיחוד האירופי חופשיות להחליט מה מידת אימוץ החוק. חלקן מחמירות יותר וחלקן פחות. בהרבה מדינות עניין זה מאפשר לאקדמיה טווח פעולה רחב הרבה יותר.
בהודו ובמדינות נוספות השיטה המקובלת היא חוק שאליו נוספים "יוצאי דופן". למשל העתקה לצורכי לימוד מעוגנת בחוק כ"יוצאת דופן" ולכן מותרת לחלוטין, ללא אחוזים וכמויות.
רוח חדשה ומרגשת נשבה בכנס – לא עוד פעילות מתוך חשש מתביעות ענק אלא פתיחות גדולה יותר לקראת האקדמיה ולקראת הנגשה חופשית יותר של המידע והידע אל מי שצריך אותו.

הדוברים בכנס:
• פרופ' מיכאל בירנהק, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א – הציג את נושא הפרטיות באוניברסיטאות.

• עו"ד תרזה נוברה, האיחוד האירופי – חוק זכויות יוצרים באירופה – ללא שימוש הוגן או עקרונות פעולה, רק החוק עצמו קובע! לא ניתן לנסח עקרונות פעולה ללא השתתפות המו"לים הגדולים.

• ד"ר בודו בלזס מאוניברסיטת אמסטרדם – הדגיש והבליט את הרעיון כי החוק מדבר על מה שמותר, לא על מה שאסור!

• ד"ר יפית לב-ארץ, אוניברסיטת ניו-יורק – הציעה: ניסיון לרישיון – אם נעשה ניסיון סביר להשגת רשות, אז תהיה פטור ע"פ חוק מהפרת זכויות יוצרים.

• פרופ' אורית פישמן אפורי, המכללה לניהול – הפורום להשכלה נגישה: best practices

• פרופ' באשיר שאמנאד, מאוניברסיטת נירמה סיפר על תביעה שהוגשה נגד אוניברסיטת ניו-דלהי והתוצאות המפתיעות מתביעה זו:
במשך שנים אוניברסיטת ניו- דלהי השתמשה בשירותיה של חנות צילום קטנה על מנת שתדפיס עבורה חוברות לימוד בהם היו קיימים חלקים מיצירות עם זכויות יוצרים. לפני מספר שנים החליטה ההוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד לתבוע את אוניברסיטת ניו-דלהי על הפרת זכויות יוצרים – שכן בחוברת היו ציטוטים מיצירות ששהוצאת אוקספורד הייתה הבעלים שלהן. תוצאת המשפט הייתה מפתיעה ומהפכנית: השופט ביטל את התביעה לחלוטין! הסיבה לביטול: הזכות לידע, ללימודים, למחקר גדולה מהזכות לקניין של המו"לים הגדולים. איך אוניברסיטת ניו- דלהי עשתה זאת – בעזרת מחאה חברתית: הם הגיעו כל כך רחוק ב"באז" התקשורתי-חברתי שהם יצרו סביב התביעה הזו, שבסופו של דבר אפילו סטודנטים מאוניברסיטת אוקספורד הפגינו נגד אוניברסיטת אוקספורד. אקטיביזם חברתי במיטבו!.

• בריאנה סקופילד, Author's Alliance – הציגה את הארגון ואת פעילותו החשובה - סיוע לכותבים/סופרים להכיר את עולם זכויות היוצרים ומנחה אותם איך להפיץ את הספרים שכתבו "בלי להיכנס לצרות" עם המו"לים. שופילד הזכירה אפשרויות שונות לפרש את ה"שימוש ההוגן" וכולן בעייתיות: למשל "חוק ה-10" – מותרת העתקת פרק אחד אם יש בספר עד 10 פרקים ומותרים 10% אם יש יותר מ-10 פרקים. היא גם סקרה את המשפט המרתק של המו"לים נגד אויברסיטת ג'ורג'יה שעדיין מתנהל, כבר למעלה מ-10 שנים. עוד אזכור שלה: כאשר חוקרים נשאלים על מידת השימוש שיתירו לעשות בפרסומיהם - 90% מהכותבים מרשים שימוש ביצירה שלהם וחלק גדול מהם מעודד זאת.

• פרופ' אריאל כץ, אוניברסיטת טורונטו - סיפר כיצד ניצחה האונ' העברית את המו"ל שוקן בתביעת זכויות יוצרים. כמו כן הזכיר כי: Fair dealing is a STANDARD not a RULE!

• ד"ר דלית קן-דרור, מאוניברסיטת חיפה – סקרה את המודלים השונים לפירסום ב OA, מגבלות ויתרונות. ( לעיונכם מצגת הרצאה של ד"ר קן-דרור לצוות הספרייה: עתיד עולם הפרסום האקדמי: האם המידע הנגיש ישנה את פני המחקר?)

• ד"ר סיגל להב-שר, מהקונסורציום מלמ"ד –דיווחה שהגישה החדשה של מלמ"ד היא לבדוק לעומק כל חוזה חדש עם המו"לים ואילו אפשרויות חלופיות קיימות בגישה פתוחה. בנוסף, מציעה לקדם מאגרים מוסדיים ותחומיים.

 סיכום הכנס: מירה בן ארי, אוניברסיטת תל אביב וד"ר לין פורת, אוניברסיטת חיפה.

סיפור על אלבום מרתק שנשלח אלינו מקנדה, על בלה שניטלנדר והקמת בית חרושת למלט בנשר, על  חנה יריב עורכת בויקיפדיה שבודקת כעת בעקבות תמונה מהאלבום האם יש להקדים את תיארוך שנת ההקמה של העיר נשר בשנה, ועל קבוצת פייסבוק נהדרת שסייעה לספרייה במלאכת זיהוי התמונות. 

יום אחד בשנת 2016 הגיע לתיבת הפניות של המרכז למדיה דיגיטלית בספרייה פנייה מהגברת נעמי קרוזו. נעמי המתגוררת בוונקובר, קנדה סיפרה כי ירשה מאביה, בלה שניטלנדר, אלבומי תמונות משפחתיות לצד תמונות היסטוריות, ביניהם אלבום המתעד את הקמתו של בית החרושת למלט בנשר. לדבריה, בלה התעניין בצילום ויחד עם גיסו, הרמן ארנו מילר, שלמד צילום מקצועי בארץ מוצאם בבודפשט, הם צילמו את הקמת בית החרושת בנשר, את נופי ארץ ישראל, ותמונות רבות נוספות מהווייתם בארץ. נעמי בחרה לפנות דווקא לספרייה שלנו היות וראתה פרויקטים רבים נוספים של אוספי תמונות היסטוריות, סרוקים, מקוטלגים ומונגשים בספרייה.
כעבור זמן קצר נשלח אלינו האלבום בדואר רשום מקנדה וזכה לכינוי "אוסף נעמי קרוזו – אלבום נשר", כשפתחנו אותו ראינו שמדובר באלבום נדיר וייחודי ממספר בחינות. האלבום הוכן בתשומת לב רבה, עם דגש על סידור נושאי ואף אמנותי של תמונות בכל דף. כל דף מספר סיפור מסוים. יתרה מזו, הסיפור האישי של בלה שניטלנדר והיותו בין הדמויות המרכזיות שעמלו על הקמת המפעל בנשר, הפכו את סיפורו של האלבום למרתק אף יותר והעניקו לו חשיבות היסטורית מיוחדת.

בלה שניטלנדר היה בין יותר מ- 50 מהנדסים ואדריכלים דוברי הונגרית שעלו לארץ בין השנים 1930-1920. טרם עלייתו ארצה, למד בלה הנדסה אזרחית בבודפשט, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא ונפצע בה, לאחר חזרתו למולדתו בהונגריה, חווה קושי לסיים את לימודיו בשל היותו יהודי. חוויה זו גרמה לבלה לרצות לעזוב את ארצו והוא בחר בהודו הרחוקה, בה שמע כי ניתן למצוא עבודה במקצועו. בשנת 1922, בלה בן ה-24 יחד עם אשתו ארזבט אלישבע מילר בת ה-23, הפליגו למזרח הרחוק. האנייה בה הפליגו בני הזוג, עצרה בנמל יפו והם ירדו לביקור קצר. בלה רצה לפגוש חברים מהאוניברסיטה שבאו לארץ ישראל מספר שנים קודם לכן. חברים אלה סיפרו לו שגם בארץ ניתן למצוא עבודה ושכנעו את הזוג הצעיר לא להמשיך להודו. תחילה עבד בלה בתוכנית השקייה בזיכרון יעקב במימון הברון דה רוטשילד ועם התחלת בניית בית החרושת למלט, בשנת 1924, שימש מנהל מחלקת הבנייה במפעל נשר. הוא היה אחראי על הקמת מבנים במפעל ובשכונת נשר, כולל הרחובות בהם התגוררו מהנדסי המפעל. בלה עצמו, יחד עם אשתו ושתי בנותיו, תמר (אגי) שנולדה ב-1927 ונעמי קרוזו שנולדה ב-1939, התגוררו בשכונה החדשה בנשר במשך 33 השנים הבאות. בנוסף לפרויקט בית החרושת בנשר, בסוף שנות העשרים של המאה שעברה, התבקש בלה לתכנן שיפוצים במתחם הכנסייה הפרנציסקנית בנצרת. אחיו לואיס, שהיה גם הוא מהנדס וחי בברלין באותו זמן, בא לארץ ישראל לסייע לו בפרויקט.

כפועל יוצא מתחנות חייו המקצועיות של בלה שניטלנדר בארץ, התעניינותו המיוחדת בצילום, ואהבתו לטייל בארץ ולתעד נופים ואנשים שפגש, נולד אלבום נשר. התצלומים באלבום מתעדים סיפור מרתק של הקמת העיר סביב המפעל בנשר. צריפי הפועלים, שלושת הרחובות עם בתים מטופחים של מהנדסי המפעל, מבני ציבור וחינוך כגון בית הספר, המרפאה, הקנטינה, הצרכנייה - כל אלה היו פרי העיצוב של בלה. בנוסף, באלבום תמונות של ישובים יהודיים וערביים בארץ ישראל בשנות 1920; וכן תיעוד שיפוצים ובניה במתחם הבזיליקה הפרנציסקנית בנצרת (כיום בזיליקת הבשורה) בין השנים 1927 ו- 1931.

בשנת 1957, לאחר מות אשתו, עזב בלה את הארץ יחד עם בתו נעמי והמשיך בקריירה מקצועית בקנדה.

במהלך העבודה על האלבום בספרייה, שאפנו לשמר את הן את ערכו ההיסטורי והן את ערכו האמנותי של האלבום. על כן, בנוסף לסריקה באיכות גבוהה מאוד וקיטלוג כל תמונה ותמונה באלבום, נסרקו גם גם דפי האלבום ונוצרה "רשומת האלבום" בה ניתן "לדפדף" בין הדפים ולראות אותם בשלמותם. כל דף קיבל שם ייחודי המשקף את תוכנו. על מלאכת הזיהוי המדויק של התמונות הופקד, כתמיד, רוני קניגסברג.

לקראת סוף העבודה על האלבום וכאשר מספר רב של תמונות כבר היו באוויר, יצרה אתנו קשר גב' חנה יריב, עורכת הערך "נשר (עיר)" בוויקיפדיה וכן מנהלת קבוצת הפייסבוק "נשר של פעם". היא ראתה את אחת התמונות באלבום המציגה צריפי העובדים הראשונים בנשר, ועל התמונה תאריך "1923" בכתב ידו של בלה שניטלנדר או גיסו ארנו מילר

תאריך זה הביא את חנה להרהר מחדש בתאריך הרשמי הניתן עד כה להקמת העיר נשר – 1924. יתכן והערך בוויקיפדיה ישונה בעקבות התמונה ושנת יסוד נשר תצוין כ- 1923.
כמו כן, התרשמה חנה מתמונות נוספות באוסף קרוזו, המגלים גם מנהגי התקופה, ביניהם תמונת "משה בתיבה" שטרם הועלתה לאתר – תינוק בארגז מעץ בקישון בעת רחצה.

בנוסף לאלבום, שלחה לנו נעמי מעטפה לבנה עם תמונות מרתקות נוספות מהקמת המפעל בנשר וכן שיפוצי הבזיליקה הפרנציסקנית בנצרת. בין התמונות של הבזיליקה נמצאה גם תמונת גן הילדים. 

תהיתי האם התמונה שייכת למעשה לתמונות הקמת המפעל בנשר והגיעה לתמונות של נצרת בטעות. על מנת לברר זאת, שלחתי את התמונה לחנה אשר העלתה אותה לדף הפייסבוק של קבוצת "נשר של פעם".
עד מהרה התברר כי התמונה היא אכן תמונת גן הילדים הראשון לילדי העובדים בנשר, היא משנת 1932, ואחת הילדות בתמונה (יושבת ליד השולחן שלישית מימין) – היא אגי, אחותה של נעמי קרוזו!
הזיהוי הוא באדיבותו של פרופ' אליהו רייכנטל (Prof. Eliahu Reichenthal) מוותיקי נשר. רפיי ברייר, וותיק נשר נוסף, הוסיף גם כי הגן הוקם במבנה מכבסה לשעבר.

העבודה על אלבום נשר משקפת, אם כן, דרך חדשה ורעננה בעבודה על ארכיוני תמונות, והיא שיתוף המונים בזיהוי תמונות באמצעות רשתות חברתיות, כדוגמת פייסבוק. התקיים כאן שיתוף פעולה מבורך של וותיקי נשר בזיהוי התמונה, בתיווכה האדיב והנמרץ של חנה יריב באמצעות הקבוצה שהקימה. (שיתוף נוסף ראינו גם בזיהוי תמונות אוסף כפר יחזקאל שהוזכר בפייסבוק הספרייה). אנו מאמינים כי דרך זו תצבור תאוצה בהמשך, הן לגבי האלבום הנוכחי, והן לגבי אוספים ואלבומים שבתהליך העבודה או עתידים להתקבל אצלנו.

 הכנת הסקירה: ד"ר אביבה לוין-בלאוסוב 

הזיהוי  של תמונת גן הילדים הראשון לילדי העובדים בנשר בקבוצת הפייסבוק "נשר של פעם"

בשעה טובה, ניתנת האפשרות לקוראי הספרייה, לשלם תשלומים לספרייה באמצעות כרטיס אשראי באינטרנט.
הקישור נמצא באתר הספרייה -- חשבון אישי -- תשלומים וקנסות, וכן, בדף תעריפי הספרייה, בדף שירותי השאלה ובדף השאלה בין ספריתית.

- רק קוראים שרשומים בקובץ הקוראים שלנו יכולים לבצע תשלום.

- התשלום בכרטיס אשראי בלבד ובתשלום אחד.

- ניתן לשלם כל סכום החל מ-1 ₪.

- מיד עם ביצוע התשלום, החיוב מזוכה בחשבונו האישי של הקורא ונשלחת אליו הודעת דוא"ל המאשרת את התשלום.

כמה מספרי האמנות שנתרמו לספרייה צילום: ג'ני כרמל

לאחרונה נקלטו בספרייה כ-60 ספרי אמנות והיסטוריה מתרומתה של פרופ' דיאן לוין, אחיה אליוט לוין ואחותה קרן לוין-זוקרו. המשפחה תרמה לספריה את אוסף ספרי האמנות הגדול של הוריהם ז"ל, לוסיל רסקי-לוין ופרופ' דר' ברטרם לוין. התרומה הגיעה אלינו באמצעות משלוח משיקגו, ארצות הברית, באדיבות ובנחישות המשפחה.
לוסיל רסקי-לוין שנולדה בעיירת איירון מאונטן שבמדינת מישיגן, ארצות הברית, ופרופ' ברטרם לוין שנולד בעיר שיקגו, שבמדינת אילינוי, בארצות הברית, לא רק היו מומחים בתחום העיסוק שלהם – סיעוד ורפואה – אלא היו גם אספני ספרי אמנות. במהלך יותר מ-45 שנה, התמידו בני הזוג לאסוף ספרי אמנות, חלקם אף מתוך מהדורות דפוס ראשונות ומיוחדות. חלק מספרי האוסף היו מתנות ימי הולדת שקנו בני הזוג אחד לשני. השניים נהגו לשתף את בני משפחתם, ואף את קהילתם, באהבתם לאמנות, לא רק דרך אוסף הספרים, אלא גם דרך התנדבות בארגון ירידי אומנות בקהילה. במכתב פרידה, הביע פרופ' לוין משאלה – שבבוא העת, תתרום המשפחה את אוסף ספרי האומנות לספרייה בישראל. כעת משאלתו מתגשמת.

לוסיל רסקי-לוין ופרופ' דר' ברטרם לוין. ז"ל

מתוך מגוון פריטי התרומה שנשלחו, נבחרו בקפידה ונקלטו פריטים שלא היו במצאי הספרייה, פריטים יקרי ערך, ספרי בסיס או ספרי נושא בתחומי אמנות שונים, וכן קטלוגים של יצירות של אמנים חשובים.
פריטים אשר לא נקלטו בספרייתנו נתרמו להקמת ספריית אמנות במשכן לאמנויות בוואדי סאליב – הפירמידה, בחיפה.
האוסף מגלה תחומי עניין רחבים של בעליו באמנות ומספק חשיפה מקיפה לתחומי אמנות שונים כמעט בכל קצוות העולם. החל מעמודי התווך של האמנות המערבית, כגון מהדורות יוקרתיות של הירונימוס בוש, פבלו פיקאסו, 2 כרכי יומנים של פול קליי, 4 כרכי ליתוגרפיות של ז'ואן מירו, מספר כרכים אודות מארק שאגאל, פנקסי סקיצות של ז'ורז' בראק ועוד; דרך סקירות רחבות של אמנות הציור, הפיסול וההדפס באירופה ובארצות הברית, כגון: The Loom of Art, 200 Years of American Sculpture, The Art of the Print ורבים אחרים ; ועד לאמנות של יבשות ועמים אחרים, ביניהם יבשת אסיה - יפן 250 years of Japanese Art וסין – China: a History in Art, אמנות אינדיאנית ומקסיקנית - Indian Art of Mexico and Central America ואמנות האסקימואים, הכוללת בין השאר Sculpture of the Eskimo – תחומים שההתעניינות המחקרית בהם הולכת וגדלה בשנים האחרונות.
כמו כן, נישה מיוחדת שמורה בלבם של התורמים לתרבות, היסטוריה ואמנות של העם היהודי, דבר אשר בא לידי ביטוי בספרים כגון : The Jewish World – History and Culture of the Jewish People, Ancient Jewish Art, או Safed and her people : eighteen reliefs in metal
רוחב היריעה של האוסף יתרום ללא ספק להעשרת כיסוי תחומי אמנות שונים של הספרייה. האוסף ישמש כלי עזר נהדר לסטודנטים בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה.
יש לציין גם כי ספרי התרומה הגיעו שמורים להפליא, כחדשים, בכריכות ובאריזות מהודרות.
אנו אסירי תודה לאליוט לוין, קרן לוין זוקרו ולפרופ' דיאן לוין ולמשפחתה על הענקת פנינה זו לספריית יונס וסוראיה נזריאן באוניברסיטת חיפה.

 הכנת הסקירה: ד"ר אביבה לוין-בלואוסוב

We have recently received nearly 60 art and history monographs, the Lucille and Dr. Bertram Levin large art book collection donated by their children Elliot Levin, Karen Levin Zukrow and Professor Diane Levin Zamir in loving memory of their parents.
Lucille (Rusky) Levin, born in Iron Mountain, Michigan, USA and Dr. Bertram Levin, from Chicago, Illinois, USA were not only experts in their respective fields – nursing and medicine – but were avid art book collectors. Over the course of 45 years, they took special delight in continuously adding to their collection, relishing each and every acquisition. Often the additions to the collection were birthday gifts that they exchanged. It gave them great joy to share their love of art with family and community, not only through acquisitions, but also through regularly volunteering at community art fairs. A parting wish, conveyed by Dr. Levin, was that their art book collection, ultimately, be donated to a worthy library in Israel. Now this wish has come true.
The family generously shipped the collection to the library from Chicago. We carefully selected items that were missing from our catalogue: valuable items, art textbooks and monographs in a variety of fields of art, as well as catalogues of works by great artists.
Books from the collection that our library had previously acquired have been donated to the Pyramid – an art library currently being built at the Wadi Salib Performing Arts Center in Haifa.
The Lucille and Bertram Levin collection demonstrates its owner's broad interests in art and provides a comprehensive exposure to various fields of art from practically every corner of the world. Beginning with the pillars of Western art - prestigious editions of Hieronymus Bosch and Pablo Picasso, 2 volumes of Paul Klee's diaries, 4 volumes of Joan Miro's lithographies, a number of volumes about Marc Chagall, sketch books by Georges Braque and more; through broad reviews of the art of painting, sculpture and print in Europe and the United States, such as: The Loom of Art, 200 Years of American Sculpture, The Art of the Print and many others; and finally art from other continents and from other nations, such as Asia: 250 years of Japanese Art and China: a History in Art, Indian and Mexican Indian Art of Mexico and Central America, and Eskimo art including Sculpture of the Eskimo. These fields have in recent years become major research fields. In addition, a special niche in the hearts of the Levin family is dedicated to the culture, history and art of the Jewish people. This is reflected in the following books: The Jewish World – History and Culture of the Jewish People, Ancient Jewish Art, and Safed and her people: eighteen reliefs in metal.
The breadth of the collection will undoubtedly enrich the various art areas of the library. The collection will serve as a significant tool for students in the Art History Department of the University.
It should also be noted that the donated collection is beautifully preserved, as if new, and in original, ornate bindings and book jackets.
We are grateful to Elliot Levin, Karen Levin Zukrow and Professor Diane Levin-Zamir and their families for awarding this gem to the Younes and Soraya Nazarian Library, University of Haifa in loving memory of their parents.

  Prepared by Dr. Aviva Levin-Belousov