כתבי-עת באישור ות"ת

מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, כפי שנקבע על ידי ות"ת, מורכב מרכיב הוראה ומרכיב מחקר. מרכיב המחקר נועד לשקף את תפוקות המחקר של אוניברסיטה על-פי מדדים אובייקטיביים, והוא כולל מדד לפרסומים (היקף המאמרים המדעיים של חברי הסגל באוניברסיטאות) ומדד להשפעה המדעית המיוחסת למאמרים אלה (שנמדדת על-ידי ה Impact Factor של כתבי העת שבהם הופיעו המאמרים). לפיכך, תקציבי האוניבריסטאות מושפעים מבחירתם של החוקרים לגבי כתבי העת שבהם הם בוחרים לפרסם.

פרסומים בעברית ובערבית בכתבי עת שפיטים המופיעים במפתח חיפה (רשימת כתבי העת בקובץ pdf - הרשימה מעודכנת לינואר 2021).

הבהרות ות"ת בנושא רכיב הפרסומים במודל התקצוב – מעודכן לתש"פ (pdf)

קריטריונים להכללת פרסומים בכתבי-עת בעברית במודל התקצוב של ות”ת

ביום 14.12.17 דנה ות”ת בקריטריונים להכללת פרסומים בכתבי-עת בעברית במודל התקצוב של ות”ת. עם הגברת השקיפות וחשיפת מודל התקצוב של ות”ת (ובפרט, רכיב הפרסומים שבו) למוסדות להשכלה גבוהה ולציבור הרחב, ולאור ריבוי הבקשות להכללת כתבי עת מסויימים במודל התקצוב של ות”ת פורסמו קרטריונים ודרישות סף.
להלן הקריטריונים אשר על כתב עת לעמוד בהם על מנת שמאמרים המתפרסמים בו יכללו ברכיב הפרסומים של מודל התקצוב של ות”ת: 
א. על כתב-העת לצאת לאור באופן קבוע. 
ב. על כתב-העת להיות מוגדר באופן רשמי ככזה, ולקבל מספר ISSN ייחודי שיצויין בפרסום עצמו. 
ג. על כתב-העת להיות שפיט, ויש לציין זאת בפרסום עצמו.
ד. לכתב-העת צריכה להיות מערכת של אנשי אקדמיה או ליווי של ועדה אקדמית.
ה. יש לציין בכל גיליון את השיוך המוסדי והתואר האקדמי של מחברי המאמרים.
לכתבי-עת הנכללים כיום במודל ות”ת, ושאינם עונים על הקריטריונים הנ”ל באופן מלא, תינתן תקופה של שנה, מיום פרסומם, כדי לאפשר למערכות כתבי-העת להתאים עצמן לדרישות דלעיל.