לNT meomit
נעמי היקרה,

בדרך כלל מתחילים מהעבר מה היה, מתי ואיך...וזאת נסינו להעביר כחלק מתפקיד מחלקה האחראית על המידע האור-קולי, בתמונות.
ואני מבקשת לפתוח בסיפר ה"סגירה" closing
עקבתי אחריך בחודש האחרון (בטח שמת גם לב) וראיתי כיצד בצורה אלגנטית, אחראית עברת על התיקים, מסמכים, קלטות, מכשירים ,בדקת, זרקת, ספרת ללו, אמרת מה לעשות עם...עוד קיטלוג ועוד אחד...ואף היום הגעת מוקדם לסיים משהו ..(שלא בדיוק הבנתי מהו).
אין זה מובן מאילו שעובדת תדאג מה יהיה עם מחליף, מי ימשיך את העבודה ובכלל שתעביר בצורה כזו תפקיד . ועשית זאת בצורה הראויה להערכה שאפשרית באמת רק ממי שכה אוהב את עבודתו ומרגיש חלק ממנה . והרי כבר לפני חצי שנה הודעת בעצם ,אני לא עוזבת עד שיהיה מישהו אחר..עד שאוכל להעביר לממשיך, ממשיכה את העבודה שלי..

והחשוב מכל וגם זה לא מובן מאילו היום בספריה התקן נשאר, ונעמי גאה גם בהצלחה הזאת, ואת נעמי האחת, תחלפנה שתים לו ועינת.
האחריות לתפקידך, עליו היית אחראית מעל דור (25 שנה) הם שהפכו אותך לספרנית הוידיאו המיתולוגית, ואת האוסף שפותח במדיה לאוסף הטוב ביותר. וברור שתשאירי תמיד מזוהה עם וידיאו, סרטים וקולנוע!- ועוד ימים יגידו.

הגעת בשעה 7:30 , מוקדם בבוקר להתחיל את היום לאחר לילה באופרה, או בקורס ציור וגם כדי להספיק לסיור , טיול א אירוע אחר.
לאחר צפייה באלפי שעות של תמונות נעות הוא הרי הקולנוע, ואיתו דרמות, קומדיות, סרטים דוק ומנטרים, אירועי מלחמה ועד ז'אנרים (ואנו לעיתים התמלאנו קנאה).
נאמר שהחיים זה סרט ואנו בוחרים את האפיזודות והדרך בה נשחק, ואת נעמי היא רוקמת האפיזודות והאירועים במציאות חייה.
ולמעשה נעמי היא גם מעין "קפסולת סרט", כי הרי רק היא יודעת מה יש בכל אחד מהקופסאות, התקליטורים שנותרים לעמוד בטורים ושורות ומחכים לעוד דור של צופים ומתרגשים. 
בין ברגמן, לשקספיר, בין סינטרה לרוברט דה נירו, בין ימי מלחמה קשים בהיסטוריה לפלאות האנימציה וההרפתקאות, בין קשיי אכילה לשימפנזים ביער, כל אלה עברו חלפו את נעמי ב26 שנותיה האחרונות .
בין סרטי 16 ממ"מ, וידיאו, NTSC, PAL SECAM. בין DVD, וידיאו וקובץ דיגיטלי היא מריצה ומריצה .....בודקת כתוביות בגרמנית, פרסית, יפנית, קוריאנית, צרפתית עברית ונו תגידו מה עוד....
רגע יש גם עוד....כי אם חוג חדש נפתח (למשל טיפול באמנויות) וכשצריך עצה למסלול של טיול, אירוע ושמחה תמיד אפשר גם אפשר.
אולי הכוח באמת מהקולנוע הבונה אירועים וסצנות. אבל לא מדובר באשליה אלא כאן במציאות!
מציאות של פיתוח אוסף סרטים, מציאות של אחריות, הקפדה ושמירה על כל פרט וגם אם משהו נקרע באמצע אל דאגה זה יתוקן ויטופל יתוקן וימשיך להיות בחדר קטן, בגלריה, באולם כי העיקר המסך!
ולענין הפרישה:
פרישה (spreading) - מקורה בשורש המקראי פתח לרווחה, כגון כנפיים, פתיחה לרווחה (של מפרש, כנפיים,) ובטוחה אני כי פניך מועדות לעוד...ופרושות תמיד.
ופריסה (slicing) - מקורה בשורש המקראי פרס, קרע, שבר לשניים) וכך אנו מרגישים.
נוסף לזה, קיים גם ביטוי הנכתב תמיד בסמ"ך: בפרוס החג – ביטוי שמקורו בלשון חז"ל. ומשערים שהמילה "בפרוס" מקורה במילה היוונית paros שפירושה "לפני".
ואת אכן נמצאת בפרוס חג - לפני שמחות וחגיגות החל בנישואי גלעד, ובהמשך הרחבת משפחתו, הוספת מסלולי ונתיבי טיולים, ועוד ועוד. 
וכמו הסרט חייו של אדם מורכבים מהרבה תחנות   
בהם הוא עוצר מביט לאחור    
מנפנף לשלום לעבר שהיה
וממשיך עם פניו אל העתיד
כל תחנה ותחנה היא משמעותית בחייו של אדם
ומטביעה היא בו את חותמה
גם את מגיעה עכשיו לתחנה נוספת בחייך
מביטה את אלינו מנפנפת לפרידה
וממשיכה כתמיד לעוד לדרך
ואנו מאחלים לך הרבה בריאות ושמחה וכבר מתגעגעים באהבה.

 כתבה: אורה זהבי ראש תחום מדיה


לנעמי

לקראת סוף הסרט, כמעט בדקה התשעים,   

רצינו לומר לך מילים על הזמן
חלקן זכרונות מימים רחוקים
וחלקן - מעכשיו ומכאן

נזכור איך תיקנת מכשירים סוררים,    
מדריכים הזויים של צריבה              
איך הדבקת מדבקות DVD
בדיוק וברוב אהבה

ובכל צהרים, עת זמן לאכול,
איך ליקטת את דסי וריקי
ואיך לפעמים, ביאוש מסויים, את אומרת:
"אויש יודית – תפסיקי!"

איך שיבצת את הקיר בתמונות
של מרלין, של קלינט ושל צ'ארלי
איך הפכת משרדון מכוער
לתפארת עולם ויזואלי

עוד נזכור איך בצוק העיתים נאלצת
לותר על רומן לא גמור
והחלפת בדוד אלון
את חברת מעגל-סגור

ואת זה שאנחנו יודעים כי קשיחות     

היא ציפוי לרגישות ולעומק
ואת זה שאדום הפושה בלחיים
הוא, אצלך, בדרך כלל, סומק               

את מרבה לעמוד על שלך – זה נכון
אך אנחנו יודעים שמתחת
עומדת יושרה אנושית נדירה
וטוב לב וראיה מפוכחת

ונדביק עבורך את קטעי הנשיקות
שעשרות השנים לא הניסו
כמו אותו המקרין האוהב, האהוב
מהסרט ההוא – סינמה פרדיסו 


 כתבה: שרון שפירא- גלאובך, תחום מדיה