ביום ראשון, ה-26.4.15 ליווינו את תמי בדרכה האחרונה. עצב רב וכאב ירדו על הספרייה. 
תמי היתה אדם משכמו ומעלה, ברוכת כשרונות, צנועה ונעימת הליכות. בספרייה עבדה בתחום יעץ והיתה אחראית על ספריית הילדים.
בין לבין, כתבה תמי סקירות רבות לבלוג הספרייה והיתה אחראית על דף הפייסבוק של ספריית הילדים.
בערב ראש השנה האחרון קבלה תמי את פרס העובדת המצטיינת של האוניברסיטה על פעילות ההתנדבות שלה יחד עם יסמין אלעד 
בספריית ביה"ס שלווה.

תמי בספריית ביה"ס שלווה

אהבנו והערכנו מאוד את תמי. אנו מצרפים כמה מילות פרידה שכתבנו לה שיאירו ולו במעט את אישיותה המיוחדת ואת החלל הגדול
שנותר בנו.

לתמי היקרה והאהובה:

מאוד כואב לי שהלכת מאתנו כל כך מהר. זה מאוד קשה וכואב בשבילי. אני תמיד אזכור את החיוך שלך ואת הדאגה שלך לשלומי.
אני ראיתי בך דמות אימהית ששומרת עלי במקום העבודה, וגם בחיים בכלל. את קיבלת אותי עם המגבלות שלי, והענקת לי את הכוח
להאמין ביכולות ובכוחות שלא חשבתי שיכולים אולי להיות לי.

את לימדת אותי הרבה דברים חשובים לחיים. דרכך קיבלתי את ההזדמנות להתנסות בעבודה עם ילדים מבית ספר גיל. לדעתי זה
פרויקט חשוב מאוד שיזמת. דרך העבודה עם הילדים, למעשה גיליתי כוחות בתוכי שלא ידעתי שהם קיימים. היכולת לעזור לילדים
שזקוקים לעזרה, חום ואהבה. וכל זאת הוא בזכותך. דרכך גם למדתי על ספריי הילדים שקיימים, למדתי להתחבר לספריי הילדים,
ולהכיר את המגוון הרחב של ספרות הילדים אשר קיים.

הפרידה ממך היא מאוד קשה בשבילי. מאוד קשה פתאום להבין שלא ניפגש יותר, שלא נדבר יותר. את תהיי מאוד חסרה לי תמי.
אני אהיה מוכרחה להמשיך לגייס את הכוחות שלי, שבהם כל כך האמנת, על מנת להמשיך הלאה.
את תהיי בליבי תמיד, ותמיד אזכור את החיוך שלך ועד כמה היית אדם טוב, אוהב ויקר מאוד בשבילי. קיבלתי מתנה שזכיתי להכיר
אדם טוב כמוך, ותמיד תישארי כאדם בעל משמעות עצומה בחיים שלי.

אוהבת ומחבקת מאוד,
אילנה שרייבר


תמי בפעילות "ליל המדענים"

תמי,

זכיתי להכיר אותך רק לפני פחות משנתיים. מאז צחקנו הרבה [על יומנו של חנון, שיטות לחיסול מקקים וכל מני שטויות אחרות]
ותמיד תמכת בי ופירגנת, בכל החלטה שעשיתי.
נהניתי מאוד לעבוד עם יסמין ואיתך בספריית הילדים ובבית הספר שלווה ובמעט התמונות שנשארו לי את מחייכת וקורנת.
בין השאר חלקנו אהבה משותפת לספרי ילדים ולעבודה עם הגיל הצעיר והיה לי הכבוד להחשף ליצירתיות שלך גם בתחום זה.

מעל כל החוכמה, היצירתיות והאמפתיה האינסופית שלך, היית בן-אדם כל כך טוב ואוהב. לכן בראש ובראשונה, איבדתי חברה
שתמיד הסתכלה עלי בגובה העיניים ללא שיפוטיות למרות הבדלי הגיל. זה היה סוד הקסם שלך, כנראה: שילוב של שכל חד ומבריק
ולב רחב. בקיץ האחרון הכרנו יותר מקרוב ועזרת לי מאוד בתקופה קשה שהייתה לי.
פתחת בפני את ביתך המואר ואת לבך החם ועל כך אני אסירת תודה.

בימי שישי הספורים שהיינו יחד בדלפק היעץ, להם ציפיתי בשמחה [הרי ידעתי שזו תהיה משמרת כיפית במיוחד, הזדמנות נהדרת
למלחמת כריות] סיפרת על הטיול שעשית עם נחשון ועם דניאל מסביב לעולם, הפעוט היפה והחכם בו כולם רצו לגעת לוודא שזו לא
בובה, על הרפתקאות רועי באפריקה, על העוצמה והתמיכה של נחשון והילדים בך ולעיתים ספורות על הקשיים שחווית.
על בני משפחתך, שהיו בבת עינך, תמיד דיברת באהבה ובגאווה רבה ואין פלא שעם אמא כמוך [ואבא כמו נחשון] הילדים גדלו להיות
כאלה חזקים, חכמים וטובי לב.

תמי, אני כואבת את לכתך מעבר למה שמילים יכולות לבטא. יהי זכרך ברוך.
רוני רשף


תמי ויסמין

אחד מהספדים שקראנו בלוויה:

תמי יקרה,

קשה לכתוב עלייך בזמן עבר.
את חלק כל כך גדול, וכל כך משמעותי מהספרייה – שזה בלתי נתפס.

בחורה חכמה, שהתהלכה ביננו, תורמת בעשייה שלה כמעט בכל תחום.
מומחית ליעץ משפטים, ליעץ כללי. מובילה את פעילויות הספרייה לילדים.
בעבר אף נטלת חלק משמעותי בגיבוש תכני אתר הספרייה, ורעיונותייך היו כר פורה לעיצובו, ולמסרים שהעביר.
נעימת הליכות מעין כמוך, וכשדיברת כולם הקשיבו. השקט שבקולך, ודברי הטעם שלך, תמיד היו חלק משמעותי בכל מפגש וישיבה.
אהבת את העבודה - זה היה ניכר בכל תחום שנגעת בו.
אהבת את המגע עם הקהל, עם הסטודנטים ועם המרצים.
כשכולנו היינו מקטרים ומתעייפים, את תמיד חשבת שזו עבודה מועדפת ומעניינת.
במיוחד, תמי יקרה, אהבת את הילדים. להם הקדשת את רוב מרצך. יזמת פעילויות מרתקות, שמשכו קהל רב של ילדם והורים.
הבקיאות הגדולה שלך בתחום היתה מעוררת התפעלות, ואין אחד בספרייה שלא התייעץ איתך על ספרי קריאה לילדים קטנים כגדולים.

היית נחבאת אל הכלים, וניסית לא לבלוט – אבל תכונות האופי שלך הפכו אותך למרכזית, בעשייה שלנו בספרייה.
בתמונות שמצאנו בארכיון הספרייה את זורחת ומחייכת בעבודה עם הילדים. כמה סבלנות, אורך רוח ויצירתיות היו בך.
בשנה האחרונה אף זכית בפרס הצטיינות של האוניברסיטה, על העשייה הברוכה שלך בבית הספר שלווה, יחד עם יסמין שותפתך
לדרך. היית כל כך גאה בעשייה, שאפילו הסכמת שנפרסם אותה תחת שמך, כדי לעודד תרומות ספרים לפרויקט.

לאחרונה חשנו שאת מתמודדת עם מצב בריאותי קשה. לא שיתפת, אלא הנדת ראשך כששאלנו לשלומך. ובכל זאת קיוינו שתחזרי
אלינו ותמשיכי ליצור, ליזום ולעבוד במחיצתנו.

תמי יקרה, עצוב לנו מאד על לכתך מאיתנו. השארת אותנו המומים וכואבים. וגם מכבדים ומקבלים.
מקוים שתמצאי שלווה במקומך החדש ועוד יותר מקווים שתהיי מוקפת בספרים שכל כך אהבת.
נתגעגע אלייך

חברייך בספרייה

 



















































יהי זכרה ברוך!