להביא את העבר להווה, ולבנות את ההווה עם הפנים לעתיד...
זה הרעיון שעמד מאחורי ההחלטה להקים תערוכה שמתעדת את ההיסטוריה של ספריית אוניברסיטת חיפה ואת השינויים שחלו בה מאז פתיחתה לראשונה בתחילת שנות השישים ועד היום. המטרה הייתה להקים תצוגה ייחודית שתהווה מוקד ועניין בקרב הבאים בשערי הספרייה ומקור גאווה לעובדיה.
התערוכה: "הספרייה- מבט לאחור עם הפנים קדימה", מוצגת בימים אלה במסדרונות קומת הכניסה של האגף החדש של הספרייה.
התערוכה מציגה שלושה היבטים של הספרייה: ההיבט הגיאוגרפי והאדריכלי, ההיבט הטכנולוגי וההיבט האנושי.
המתבונן בתצוגה, שצועד לאורך המסדרון, יכול לנוע על ציר הזמן הלוך ושוב לאורך שלושת
הנושאים שבתערוכה ולצפות בשינויים שחלו בספרייה לאורך חמישים שנות קיומה ובעצם, לחוש את משק כנפי ההיסטוריה.
תהליך הכנת התצוגה החל באיסוף תמונות מאלבומים ישנים, עיון וצפייה בארכיון הדיגיטלי של הספרייה, חיפוש וחיטוט בתמונות ישנות מארכיון האוניברסיטה ואיסוף תמונות אישיות של חברי הצוות מ"ימי בראשית".
על מלאכת זיהוי התמונות מונו כמובן הספרניות הוותיקות שבינינו, אמירה קהת, יהודית צנר ואסתר צורי שמיד נרתמו לעבודה והחלו בהחלפת חוויות וקריאות התפעלות וצהלות שמחה מהגילויים החדשים:
"...את זוכרת את אלי לנצמן המורה בחוג לאומנות...זה עם המקטרת..."
"...אני בטוחה שזה שיושב מימין הוא פרופ' ארנון סופר בשיעור גיאוגרפיה..."
"...אני מכירה את בלה טוקטלי שהייתה ראש מנהל..."
ואנחנו, הצעירים יותר שבחבורה, עמדנו מן הצד נפעמים מהזיכרון החד של החברות ומההתלהבות ממלאכת הזיהוי.
תהליך זיהוי התמונות היה מרגש. מבעד לתמונות הישנות ניבטים המראות של פעם ומורגש השינוי שחל עם השנים: השינוי בלבוש, בטכנולוגיה, ואף במבנה הספרייה. ומוכרחים לציין כי השנים דווקא לא הוסיפו לחינו של המקום. מבעד לתמונות ניתן לראות את הספרייה (במקומה הנוכחי) שנבנתה בתחילת שנות השבעים, ספרייה רחבת ידיים ומוארת אשר חלונותיה הרחבים משקיפים על הנוף היפהפה. עם השנים הפכה הספרייה לצפופה וחשוכה. עוד ועוד מדפים וכונניות נוספו למבנה כדי להכיל את האוסף הגדל, עוד ועוד קירות גבס נבנו על מנת לשכן את העובדים שנוספו.
והיום במבט קדימה אנו שבים למקורות וחוזרים ומשפצים את הספרייה בדומה למבנה של פעם, אולם רחב ידיים גדול, פתוח ומזמין.
בחירת התמונות וניפוין היה אחד השלבים הקשים ביותר בתהליך העבודה. הבחירה בתמונה מסוימת והוויתור על תמונה אחרת גרם לתחושה של וויתור על פיסת היסטוריה. לאיכות התמונות שברשותנו היה משקל כבד בבחירה. נאלצנו לא פעם לוותר על תמונות בעלות ערך היסטורי משום שלא עמדו במבחן איכות התצוגה, דבר שגרם לאכזבה קשה.
הרצון להציג אירועים משמעותיים ואישים בעלי תפקידם מרכזים וחשובים בחיי הספרייה הנחה אותנו בבחירת התמונות, אך המספר המוגבל של תמונות שתערוכה מסוג זה יכולה להכיל אילץ אותנו לנפות ולוותר על תמונות רבות שהתאימו לתצוגה.
שלב הכתיבה היה מורכב לא פחות. ניגשנו למלאכת הכתיבה בחרדת קודש וידיעה שבעצם אנחנו מתעדים את ההיסטוריה של המקום ואת מה שיישאר לעתיד. התחושה של כובד האחריות שנטלנו על עצמנו לוותה אותנו לאורך כל הדרך.
מקורות המידע היחידים שעמדו לרשותנו היו העבודה המתודולוגית של רונית בירן- ענבל* שראיינה את מר אליעזר רפאלי, הנשיא הראשון של אוניברסיטת חיפה, ואת פרופ' שמואל סבר המנהל הראשון של הספרייה, והרבה הודות לזיכרון החד של הוותיקות בחבורה שהצטרפו לצוות הספריה עוד בימים שהיא שכנה בבית הספר הגבוה בבית ארדשטיין.
תהליך ההפקה והתיאום עם החברה שעיצבה והקימה את התצוגה לווה לא פעם בתקלות ובבעיות שנדרש להן פתרון מיידי ועמידה בלוח זמנים צפוף שנגזר מחנוכת המשכן במסגרת כנס חבר הנאמנים. כדוגמה לכך היה התהליך של בחירת אחת התמונות המרכזיות בתצוגה.
בתערוכה שתי תמונות קיר גדולות, האחת שאמורה לבטא את העבר ולפתוח את התערוכה, והשנייה, המסכמת, שאמורה לבטא את הספרייה של היום. בחירת התמונה הראשונה הייתה קלה. היה ברור לכולם שבוחרים צילום שמבטא את הספרייה של פעם, כאשר אוסף הספרים מהווה את מרכז התמונה.
צילום התמונה העכשווית כבר הייתה סיפור אחר. לצוות היה ברור שהיא צריכה לבטא את רוח הזמן, את הטכנולוגיה המתקדמת, ואת המבנה המודרני, כאשר לספר המודפס שמור עדיין מקום מכובד. אלא שמבטו של הצלם המקצועי שנשלח מטעם החברה היה שונה לחלוטין. הוא התבונן על הספרייה במונחים שיווקיים בלבד: דוגמנית (סטודנטית) שעומדת בחזית, וכל השאר משמש כתפאורה. ושוב בזמן בלתי אפשרי נאלצנו לגייס את כישורי הביום שלנו ובשירותה של ה"דוגמנית" הנאה שלנו, סטפני, הגענו בסופו של דבר לתוצאה משביעת רצון.
התערוכה המוצגת היא חדשנית ודינאמית, כאשר עם הזמן ניתן להוסיף לה פרקים נוספים מההיסטוריה של המקום. אנו מקווים שנדע להמשיך ולתעד את הנעשה בספרייה, לשימור העבר עם הפנים לעתיד.
ולסיום, אנחנו מקווים שהצלחנו לסקרן אתכם לבוא ולצפות בתוצאה.
וזו ההזדמנות להודות לכל התורמים להקמת התערוכה: על מלאכת איסוף החומרים, כתיבת הטקסטים ותרגומם, העריכה וההפקה נמנים חברי צוות הספרייה: יוסף בראנס, ריקי גרינברג, ג'ני כרמל, יהודית צנר, אסתר צורי, אמירה קהת ויריב שוק. התערוכה עוצבה והוקמה על ידי חברת "איגלו".
הכנת הסקירה: ג'ני כרמל
לחצו לצפייה בתמונות
* העבודה "הספרייה באוניברסיטת חיפה" נכתבה במסגרת שיעור מתודולוגי ב', בהנחיית דר' רון פוקס.
התערוכה: "הספרייה- מבט לאחור עם הפנים קדימה", מוצגת בימים אלה במסדרונות קומת הכניסה של האגף החדש של הספרייה.
התערוכה מציגה שלושה היבטים של הספרייה: ההיבט הגיאוגרפי והאדריכלי, ההיבט הטכנולוגי וההיבט האנושי.
המתבונן בתצוגה, שצועד לאורך המסדרון, יכול לנוע על ציר הזמן הלוך ושוב לאורך שלושת
הנושאים שבתערוכה ולצפות בשינויים שחלו בספרייה לאורך חמישים שנות קיומה ובעצם, לחוש את משק כנפי ההיסטוריה.
תהליך הכנת התצוגה החל באיסוף תמונות מאלבומים ישנים, עיון וצפייה בארכיון הדיגיטלי של הספרייה, חיפוש וחיטוט בתמונות ישנות מארכיון האוניברסיטה ואיסוף תמונות אישיות של חברי הצוות מ"ימי בראשית".
על מלאכת זיהוי התמונות מונו כמובן הספרניות הוותיקות שבינינו, אמירה קהת, יהודית צנר ואסתר צורי שמיד נרתמו לעבודה והחלו בהחלפת חוויות וקריאות התפעלות וצהלות שמחה מהגילויים החדשים:
"...את זוכרת את אלי לנצמן המורה בחוג לאומנות...זה עם המקטרת..."
"...אני בטוחה שזה שיושב מימין הוא פרופ' ארנון סופר בשיעור גיאוגרפיה..."
"...אני מכירה את בלה טוקטלי שהייתה ראש מנהל..."
ואנחנו, הצעירים יותר שבחבורה, עמדנו מן הצד נפעמים מהזיכרון החד של החברות ומההתלהבות ממלאכת הזיהוי.
תהליך זיהוי התמונות היה מרגש. מבעד לתמונות הישנות ניבטים המראות של פעם ומורגש השינוי שחל עם השנים: השינוי בלבוש, בטכנולוגיה, ואף במבנה הספרייה. ומוכרחים לציין כי השנים דווקא לא הוסיפו לחינו של המקום. מבעד לתמונות ניתן לראות את הספרייה (במקומה הנוכחי) שנבנתה בתחילת שנות השבעים, ספרייה רחבת ידיים ומוארת אשר חלונותיה הרחבים משקיפים על הנוף היפהפה. עם השנים הפכה הספרייה לצפופה וחשוכה. עוד ועוד מדפים וכונניות נוספו למבנה כדי להכיל את האוסף הגדל, עוד ועוד קירות גבס נבנו על מנת לשכן את העובדים שנוספו.
והיום במבט קדימה אנו שבים למקורות וחוזרים ומשפצים את הספרייה בדומה למבנה של פעם, אולם רחב ידיים גדול, פתוח ומזמין.
בחירת התמונות וניפוין היה אחד השלבים הקשים ביותר בתהליך העבודה. הבחירה בתמונה מסוימת והוויתור על תמונה אחרת גרם לתחושה של וויתור על פיסת היסטוריה. לאיכות התמונות שברשותנו היה משקל כבד בבחירה. נאלצנו לא פעם לוותר על תמונות בעלות ערך היסטורי משום שלא עמדו במבחן איכות התצוגה, דבר שגרם לאכזבה קשה.
הרצון להציג אירועים משמעותיים ואישים בעלי תפקידם מרכזים וחשובים בחיי הספרייה הנחה אותנו בבחירת התמונות, אך המספר המוגבל של תמונות שתערוכה מסוג זה יכולה להכיל אילץ אותנו לנפות ולוותר על תמונות רבות שהתאימו לתצוגה.
שלב הכתיבה היה מורכב לא פחות. ניגשנו למלאכת הכתיבה בחרדת קודש וידיעה שבעצם אנחנו מתעדים את ההיסטוריה של המקום ואת מה שיישאר לעתיד. התחושה של כובד האחריות שנטלנו על עצמנו לוותה אותנו לאורך כל הדרך.
מקורות המידע היחידים שעמדו לרשותנו היו העבודה המתודולוגית של רונית בירן- ענבל* שראיינה את מר אליעזר רפאלי, הנשיא הראשון של אוניברסיטת חיפה, ואת פרופ' שמואל סבר המנהל הראשון של הספרייה, והרבה הודות לזיכרון החד של הוותיקות בחבורה שהצטרפו לצוות הספריה עוד בימים שהיא שכנה בבית הספר הגבוה בבית ארדשטיין.
תהליך ההפקה והתיאום עם החברה שעיצבה והקימה את התצוגה לווה לא פעם בתקלות ובבעיות שנדרש להן פתרון מיידי ועמידה בלוח זמנים צפוף שנגזר מחנוכת המשכן במסגרת כנס חבר הנאמנים. כדוגמה לכך היה התהליך של בחירת אחת התמונות המרכזיות בתצוגה.
בתערוכה שתי תמונות קיר גדולות, האחת שאמורה לבטא את העבר ולפתוח את התערוכה, והשנייה, המסכמת, שאמורה לבטא את הספרייה של היום. בחירת התמונה הראשונה הייתה קלה. היה ברור לכולם שבוחרים צילום שמבטא את הספרייה של פעם, כאשר אוסף הספרים מהווה את מרכז התמונה.
צילום התמונה העכשווית כבר הייתה סיפור אחר. לצוות היה ברור שהיא צריכה לבטא את רוח הזמן, את הטכנולוגיה המתקדמת, ואת המבנה המודרני, כאשר לספר המודפס שמור עדיין מקום מכובד. אלא שמבטו של הצלם המקצועי שנשלח מטעם החברה היה שונה לחלוטין. הוא התבונן על הספרייה במונחים שיווקיים בלבד: דוגמנית (סטודנטית) שעומדת בחזית, וכל השאר משמש כתפאורה. ושוב בזמן בלתי אפשרי נאלצנו לגייס את כישורי הביום שלנו ובשירותה של ה"דוגמנית" הנאה שלנו, סטפני, הגענו בסופו של דבר לתוצאה משביעת רצון.
התערוכה המוצגת היא חדשנית ודינאמית, כאשר עם הזמן ניתן להוסיף לה פרקים נוספים מההיסטוריה של המקום. אנו מקווים שנדע להמשיך ולתעד את הנעשה בספרייה, לשימור העבר עם הפנים לעתיד.
ולסיום, אנחנו מקווים שהצלחנו לסקרן אתכם לבוא ולצפות בתוצאה.
וזו ההזדמנות להודות לכל התורמים להקמת התערוכה: על מלאכת איסוף החומרים, כתיבת הטקסטים ותרגומם, העריכה וההפקה נמנים חברי צוות הספרייה: יוסף בראנס, ריקי גרינברג, ג'ני כרמל, יהודית צנר, אסתר צורי, אמירה קהת ויריב שוק. התערוכה עוצבה והוקמה על ידי חברת "איגלו".
הכנת הסקירה: ג'ני כרמללחצו לצפייה בתמונות
* העבודה "הספרייה באוניברסיטת חיפה" נכתבה במסגרת שיעור מתודולוגי ב', בהנחיית דר' רון פוקס.