זו השנה הרביעית שאירוע שבוע הספר נחגג בספרייה.
האירוע השנה נערך ע" הספרייה בשיתוף אגודת הסטודנטים וזכה להד רב בערוצי התקשורת של הקמפוס. באירוע השתתפו חברי סגל מנהלי ואקדמי וגם סטודנטים.
האירוע החל בפתיחת תערוכת צילומים של תלמידי החוג לתקשורת "זליגת הדימוי", המוצגת באולם הקריאה, קומת ה-0 באגף הדרומי של הספרייה. המשיך עם הרצאתו של פרופסור (אמריטוס) אמוץ דפני, אודות ספר שירים חדש שהוציא לאחרונה.
ליוו בקטעי שיר ונגינה מיכל גולן מהפקולטה לאמנויות והסטודנט בר קרתי מהחוג למוסיקה.

בתום האירוע נפתח שוק קח תן של ספרים. חברי סגל וסטודנטים הביאו במשך השבועיים האחרונים אלפי ספרים לטובת המיזם. את הספרים סידר צוות הספרייה לפי שפות, ז'אנרים וקהלי יעד. מאות אנשים ביקרו בשוק ויצאו נשכרים מהמגוון והעושר המוצג בו.

האירוע נחל הצלחה וצוות הספרייה רואה בו מקור גאווה. חברי סגל רבים אף פנו למארגנים ובקשו להמשיך את המסורת הנפלאה והמכובדת, בציינם שזהו "אחד מאירועי התרבות המובילים בקמפוס".



 הכנת הסקירה: ריקי גרינברג, צילום: ג'ני כרמל

חדר ספרים נדירים

לאחרונה ביקרה כיתת הדוקטורנטים של בית הספר להיסטוריה בחדר הספרים הנדירים והארכיונים בספרייה. בביקור תארנו בפני הסטודנטים כיצד נוצר אוסף הספרים הנדירים, מהו תהליך סריקת האוסף, מהו תהליך שימור הספרים ותחזוקתם וכן הוצג סיפורו המיוחד של ספר התנ"ך הנדיר – תרומתו של מר מיכה שגריר ז"ל.

ד"ר צור שלו והדוקטורנטים.

ד"ר צור שלו מהחוג להיסטוריה כללית, שהנחה את הביקור, בחר להתמקד בארבעה ספרים נדירים:

  1) פרשנות מקרא של איזידור הקדוש מסביליה (נפטר 636), קובץ שנדפס בקלן ב 1530: 
Isidorus. Isidori Hispalensis Episcopi, ..., Enarrationes doctissimæ breuissimæ in Genesim, Exodum, Leuiticum, Numeros, Deuteronomiu[m], Iosue, Iudicum, Regu[m] Iiii, Esdram, Machabæ. Coloniæ: Apud Iohanem Soterem, 1530

 2) מסע צליינות לארץ הקודש של הפלמי ז'אן צווילארט, עשיר באיורים ובמפות, שנדפס ברומא לראשונה ב 1587. המהדורה שברשות אוסף הנדירים היא הדפסה שניה מ 1595:
Zuallart, Jean. Il Devotissimo Viaggio di Gierusalemme fatto, e descritto in sei libri dal Signor Giovanni Zuallardo, l'anno 1586. Roma: Basa, .1595

 3) תנ"ך ז'נבה בצרפתית עם הערות ז'אן קאלווין, מבית הדפוס של אנרי אטיין, 1565, מהדורה שחשיבותה בעולם הפרוטסטנטי אדירה:
La Bible, qui est toute la Saincte Escriture : Contenant le Vieil & le Nouueau Testament, ...[Geneva]: L'olivier de Henri Estienne, 1565

 4) אחד מרבי המכר של המאה השש-עשרה, הקוסמוגרפיה (1544) של המלומד סבסטיאן מונסטר (נפטר 1552), שתיארה את ההיסטוריה והגיאוגרפיה של העולם כולו, כאן במהדורה גרמנית שיצאה מספר עשורים לאחר מותו, באזל, 1592:
Muenster, Sebastian. Cosmographey: oder Beschreibung aller Laender, Herrschafftenn und Fuernemesten Stetten des gantzen Erdbodens. Basel: Druck S. Henritpetri, 1592.

לפי ד"ר שלו, גם כיום, בעידן בו יותר ויותר ספרים נדירים נסרקים וזמינים ברשת, ישנה חשיבות להכרת העותק המודפס עצמו. הכרות זו מאפשרת התייחסות לטכנלוגית הדפוס, לכריכה, לנייר, להערות הקוראים, לאיורים, ולפרטים המייחדים כל עותק.

בפני הסטודנטים הוצגו שני קטעים מהגניזה הקהירית. הודגש סיפור הגניזה הקהירית והדיגיטציה, כיצד התגלגלו הקטעים והגיעו לאוניברסיטת חיפה וכן תהליך השימור של הקטעים, השיקולים בבחירת השימור ועוד.
כמו כן הוצגה בפני התלמידים סקירה על הארכיונים הקיימים בספרייה – כולל הארכיונים הקיימים ושטרם התחלנו לטפל בהם. הושם דגש על ארכיון אבא חושי, שפינוזה וצפת. תארנו לסטודנטים איך הגיעו החומרים וכיצד מארגנים חומרים מסוג זה כדי שהקורא המודרני בין כתלי הספרייה או מחוצה לה יוכל לדלות מידע לגביהם ולהגיע לחומרים: קטלוג, מיון, תיאור, סריקה ודיגיטציה. 
בהמשך הוצג בפני הסטודנטים הסיפור הייחודי של ה"שפינוזיאום" שעל הר הכרמל וכן הוצגו מסמכים מתוך תיקי הארכיונים להדגמה: הוצג התיק שעוסק בנושא בנית הכרמלית בחיפה, התיק שעוסק בהצעה לקרוא לאוניברסיטת חיפה על שם ברוך שפינוזה והתיק שעוסק בפעילות הקדחתנית של הרץ שקמוני להעברת אבן בזלת לקברו של שפינוזה בהולנד במלאת 300 שנה למותו.

עדינה צור ג'יג'י, אחראית ארכיונים ונדירים בספרייה מסבירה על אחד מפרטי הארכיון.



מתוך תיק הכרמלית בחיפה.

הסטודנטים עיינו באלבומים, בתמונות ובמסמכים נוספים מתוך ארכיון אבא חושי, כמו: אלבום תערוכת הפרחים בחיפה, אלבום תחרות בעלת הבית הישראלית, ועוד.

התעניינות הייתה רבה, הן לגבי התכנים של הספרים הנדירים והארכיונים, והן לגבי שאלות הנוגעות לסידור וארגון החומר ודליית המידע בעידן של דיגיטיזציה.

 הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, ענף מדיה. צילום: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי, ענף מדיה.  תודה רבה לד"ר צור שלו

ההרצאה של ריקי גרינברג: Library Metrix, מבוססת על מחקר במסגרת עבודת דוקטורט בהנחייתה של פרופסור יהודית בר אילן. במחקר נבדקו עקבות דיגיטליים של משתמשי הספרייה במערכות השונות והוצלב מידע מאתר הספרייה, ממערכת הLink resolver ומנתוני המוציאים לאור. ההרצאה ניתנה במסגרת יום העיון "מאחורי הקלעים של המידען העתידי".
המחקר בדק מהיכן מגיעים משתמשי הספרייה לטקסטים המלאים, מהו השימוש שהם עושים בכלי הגילוי של הספרייה ומהו השימוש שנעשה בממשק של Google Scholar כאלטרנטיבה פשוטה ופופולארית יותר. 
המחקר הוגש לפרסום כמאמר בכתב העת College and research libraries. ואף הוגש לועדת פרס פינקלר למידע וזכה בציון לשבח.

לחצו לצפייה במצגת

מושב הספרייה בכנס Info 2015 הוקדש לנושא ה- Linked Data את המושב ארגנה אורה זהבי ראש ענף מדיה.
האינטרנט מאפשר לנו לקשר מסמכים נלווים ולקשר נתונים קשורים. שילוב הנתונים מתייחס לקבוצה של שיטות עבודה המומלצות להוצאה לאור ולחיבור נתונים מובנים באינטרנט. כיום ניתן כבר לראות כיצד מיושמות שיטות אלה ומה אופן ההתייחסות לקישוריות במישורי התוכן והמידע. במושב הוצגו פרויקטים ונערכה היכרות עם חיבורי הנתונים והשפעתם על המשתמש ועל עבודת הספרן והמחקר כאחד.
לעיונכם: גליון מאי-יוני, 2015 של D-Lib Magazine העוסק בנושאים שהוזכרו ביום העיון.
 
 הפניות לתכני ההרצאות, אתרים ותכנית יום העיון. ההפניות משולבות בגרף המייצג Linked Data בהתאם לבניית המושב .

 המצגת של אורה זהבי במושב: "ספריות, אוספים וקישורים"

 תמונות מהמושב:

 שרון שפירא-גלאובך מרצה במושב:

 שלמה סנדרס, מחברת אקס-ליבריס מרצה במושב:

לרגל חג השבועות, חשיפת אלבום: "מצעד הביכורים" שנערך בשנת 1963 בחיפה. באלבום, 18 תמונות מהמצעד והוא ניתן למזכרת לאבא חושי ממר ש. ביאליק. האלבום מאוספי הארכיון ע"ש אבא חושי שהוא חלק מארכיוני הספרייה.

כידוע חג השבועות – על שם שבעת השבועות שסופרים מיום הנפת העומר עד חג זה - הוא החג השני מבין שלושת הרגלים וחל יום לאחר סיום ספירת העומר בתאריך ו' בסיוון. המנהג של מצעדי הבאת בכורים המופיע באלבום הנ"ל הוא אחד ממנהגי חג השבועות והיה מקובל בארץ מראשית ההתיישבות החדשה בישראל. במרבית הישובים, המושבים הכפריים והקיבוצים נוהגים לערוך טקס הבאת בכורים בו חוגגים גם את סוף הקציר. בטקסים אלו נוהגים המשתתפים להעלות מופע חגיגי עם שירים, ריקודים ותהלוכה של כלים חקלאיים מקושטים וסלים עם יבול הארץ. במרבית הגנים ובבתי הספר בארץ נערכים טקסי בכורים בהם הילדים מתבקשים להגיע עם חולצות לבנות וטנא עם פירות העונה.
טקסים אלה מבוססים על המסורת היהודית על פיה ביום הבכורים היו מביאים בזמן בית המקדש את קרבן מנחת הביכורים – המכונה גם "שתי הלחם" מהחיטה שמבכירה בתקופה זו של השנה. עם הקרבת "שתי הלחם" בחג השבועות נפתחה עונת העלאת פירות הבכורים לירושלים אל הכוהנים שבבית המקדש. (המידע מוויקיפדיה)

 לחצו לגישה לאלבום 

 הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, ארכיונים וספרים נדירים, ענף מדיה. תודה לקרן ברנר, שימור ודיגיטציה, ענף מדיה.

 כרטיסי נסיעה, חברות "חץ ו"הצבי".

בימים אלה נוסף אוסף חדש לאוספים הדיגיטליים בספרייה. האוסף מורכב מצילומים של כרטיסי הנסיעה בישראל, מסוף המאה ה-19 ועד ימי אגד. באמצעות הכרטיסים ניתן ללמוד על חברות הנסיעה השונות שפעלו בארץ ישראל עד אשר נעלמו או התאחדו לקואופרטיבים הגדולים אגד ודן. על גבי הכרטיסים נקוב התשלום במטבעות השונים שהיו נהוגים בארץ ישראל, כגון, גרוש מצרי או מיל. את האוסף תרמו האספנים: יעקב קורן ויצחק קראוזה.
מר קורן הוא אספן פריטי היסטוריה ונוסטלגיה של ארץ ישראל בדגש על אמצעי תשלום, תחבורה, שקלים ציוניים, סמלים ועוד. מר קראוזה הוא אספן וחוקר היסטורית התחבורה הציבורית בארץ ישראל של אוטובוסים ורכבות.

בעזרתם של שני אספנים אלה, הצלחנו להרכיב תמונה של התגבשות איגודי התחבורה בארץ ישראל, אשר כמו תאגידים אחרים, הוקמו על ידי אנשים רבי תושייה ומלמדים אותנו, הקוראים, על חברה חפצת חיים שהלכה וגדלה למדינה מבוססת בעלת מוסדות רבים.
למידע נוסף: בספריה נמצא הספר: "תולדות התחבורה הציבורית בראי כרטיסי נסיעה" של הכותב צבי שטאל.

 כרטיס אדמונדסון מקו ירושלים לוד, מחלקה שניה משנת 1898 על קו הרכבת ירושלים יפו שנחנך בשנת 1892 על ידי חברה צרפתית מיוזמתו של מר יוסף נבון.

 הכנת הסקירה: כנרת גרובר בן לוי, ענף מדיה.

לאחרונה קוטלג ונסרק אלבום "הכשרת מפרץ חיפה בע"מ – חיפה ארץ ישראל" (רשומה 1845159 אלבום A1/9). האלבום הוא חלק מאוספי הארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה.

האלבום מכיל 36 עמודים של תצלומים ומפות משנת 1926 של "חברת הכשרת מפרץ חיפה בע"מ".
"חברת הכשרת מפרץ חיפה בע"מ" ובשמה הלועזי "Haifa Bay Development Company Ltd." הוקמה בשנת 1925 ביזמת יוסף לוי, מהנדס מחיפה.
בחברה היו שותפות שלוש חברות שנוסדו על ידי יהודי גרמניה ורומניה: "קהיליית ציון", "משק", ו"קדם".
בעזרתו של יהושע חנקין הצליחה החברה לרכוש את אדמות הג'ידרו (כפר ביאליק של היום). הקרקע הייתה בעיתית מכיוון שחלקה הגדול היה מכוסה בביצות שהיה צריך ליבש וחלקה האחר היה מכוסה בחולות ובדיונות שצריך היה לישר ולכך נדרשו סכומי כסף גדולים.
עם בא העלייה הרביעית הבינה הקרן הקיימת שעליה להקצות קרקעות גם לתעשייה ולהתיישבות עירונית ולכן רכשה את הקרקע מ"חברת הכשרת מפרץ חיפה" .
לאחר משא ומתן חברת הכשרת מפרץ חיפה העבירה לקרן הקיימת 11,000 דונם. את שאר השטח התכוונה החברה למכור לאנשים פרטיים אך כוונות אלה לא התממשו עקב המשבר הכלכלי שפרץ ב-1926.

ביוני 1928 נחתם הסכם בין קרן הקיימת לחברת הכשרת מפרץ חיפה על העברת 21,000 דונם נוספים לקרן הקיימת.
5,000 דונם הועברו לידי החברה הכלכלית לארץ ישראל וזו הקימה חברת בת בשם "חברת גב-ים לקרקעות" לטיפול באדמות שבמפרץ חיפה. בידי "חברת הכשרת מפרץ חיפה" נותרו דונמים מעטים כך שמרבית השטח הפך לקרקע של הלאום.

 הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, אחראית ארכיונים וספרים נדירים, ענף מדיה.

ביום ראשון, ה-26.4.15 ליווינו את תמי בדרכה האחרונה. עצב רב וכאב ירדו על הספרייה. 
תמי היתה אדם משכמו ומעלה, ברוכת כשרונות, צנועה ונעימת הליכות. בספרייה עבדה בתחום יעץ והיתה אחראית על ספריית הילדים.
בין לבין, כתבה תמי סקירות רבות לבלוג הספרייה והיתה אחראית על דף הפייסבוק של ספריית הילדים.
בערב ראש השנה האחרון קבלה תמי את פרס העובדת המצטיינת של האוניברסיטה על פעילות ההתנדבות שלה יחד עם יסמין אלעד 
בספריית ביה"ס שלווה.

תמי בספריית ביה"ס שלווה

אהבנו והערכנו מאוד את תמי. אנו מצרפים כמה מילות פרידה שכתבנו לה שיאירו ולו במעט את אישיותה המיוחדת ואת החלל הגדול
שנותר בנו.

לתמי היקרה והאהובה:

מאוד כואב לי שהלכת מאתנו כל כך מהר. זה מאוד קשה וכואב בשבילי. אני תמיד אזכור את החיוך שלך ואת הדאגה שלך לשלומי.
אני ראיתי בך דמות אימהית ששומרת עלי במקום העבודה, וגם בחיים בכלל. את קיבלת אותי עם המגבלות שלי, והענקת לי את הכוח
להאמין ביכולות ובכוחות שלא חשבתי שיכולים אולי להיות לי.

את לימדת אותי הרבה דברים חשובים לחיים. דרכך קיבלתי את ההזדמנות להתנסות בעבודה עם ילדים מבית ספר גיל. לדעתי זה
פרויקט חשוב מאוד שיזמת. דרך העבודה עם הילדים, למעשה גיליתי כוחות בתוכי שלא ידעתי שהם קיימים. היכולת לעזור לילדים
שזקוקים לעזרה, חום ואהבה. וכל זאת הוא בזכותך. דרכך גם למדתי על ספריי הילדים שקיימים, למדתי להתחבר לספריי הילדים,
ולהכיר את המגוון הרחב של ספרות הילדים אשר קיים.

הפרידה ממך היא מאוד קשה בשבילי. מאוד קשה פתאום להבין שלא ניפגש יותר, שלא נדבר יותר. את תהיי מאוד חסרה לי תמי.
אני אהיה מוכרחה להמשיך לגייס את הכוחות שלי, שבהם כל כך האמנת, על מנת להמשיך הלאה.
את תהיי בליבי תמיד, ותמיד אזכור את החיוך שלך ועד כמה היית אדם טוב, אוהב ויקר מאוד בשבילי. קיבלתי מתנה שזכיתי להכיר
אדם טוב כמוך, ותמיד תישארי כאדם בעל משמעות עצומה בחיים שלי.

אוהבת ומחבקת מאוד,
אילנה שרייבר


תמי בפעילות "ליל המדענים"

תמי,

זכיתי להכיר אותך רק לפני פחות משנתיים. מאז צחקנו הרבה [על יומנו של חנון, שיטות לחיסול מקקים וכל מני שטויות אחרות]
ותמיד תמכת בי ופירגנת, בכל החלטה שעשיתי.
נהניתי מאוד לעבוד עם יסמין ואיתך בספריית הילדים ובבית הספר שלווה ובמעט התמונות שנשארו לי את מחייכת וקורנת.
בין השאר חלקנו אהבה משותפת לספרי ילדים ולעבודה עם הגיל הצעיר והיה לי הכבוד להחשף ליצירתיות שלך גם בתחום זה.

מעל כל החוכמה, היצירתיות והאמפתיה האינסופית שלך, היית בן-אדם כל כך טוב ואוהב. לכן בראש ובראשונה, איבדתי חברה
שתמיד הסתכלה עלי בגובה העיניים ללא שיפוטיות למרות הבדלי הגיל. זה היה סוד הקסם שלך, כנראה: שילוב של שכל חד ומבריק
ולב רחב. בקיץ האחרון הכרנו יותר מקרוב ועזרת לי מאוד בתקופה קשה שהייתה לי.
פתחת בפני את ביתך המואר ואת לבך החם ועל כך אני אסירת תודה.

בימי שישי הספורים שהיינו יחד בדלפק היעץ, להם ציפיתי בשמחה [הרי ידעתי שזו תהיה משמרת כיפית במיוחד, הזדמנות נהדרת
למלחמת כריות] סיפרת על הטיול שעשית עם נחשון ועם דניאל מסביב לעולם, הפעוט היפה והחכם בו כולם רצו לגעת לוודא שזו לא
בובה, על הרפתקאות רועי באפריקה, על העוצמה והתמיכה של נחשון והילדים בך ולעיתים ספורות על הקשיים שחווית.
על בני משפחתך, שהיו בבת עינך, תמיד דיברת באהבה ובגאווה רבה ואין פלא שעם אמא כמוך [ואבא כמו נחשון] הילדים גדלו להיות
כאלה חזקים, חכמים וטובי לב.

תמי, אני כואבת את לכתך מעבר למה שמילים יכולות לבטא. יהי זכרך ברוך.
רוני רשף


תמי ויסמין

אחד מהספדים שקראנו בלוויה:

תמי יקרה,

קשה לכתוב עלייך בזמן עבר.
את חלק כל כך גדול, וכל כך משמעותי מהספרייה – שזה בלתי נתפס.

בחורה חכמה, שהתהלכה ביננו, תורמת בעשייה שלה כמעט בכל תחום.
מומחית ליעץ משפטים, ליעץ כללי. מובילה את פעילויות הספרייה לילדים.
בעבר אף נטלת חלק משמעותי בגיבוש תכני אתר הספרייה, ורעיונותייך היו כר פורה לעיצובו, ולמסרים שהעביר.
נעימת הליכות מעין כמוך, וכשדיברת כולם הקשיבו. השקט שבקולך, ודברי הטעם שלך, תמיד היו חלק משמעותי בכל מפגש וישיבה.
אהבת את העבודה - זה היה ניכר בכל תחום שנגעת בו.
אהבת את המגע עם הקהל, עם הסטודנטים ועם המרצים.
כשכולנו היינו מקטרים ומתעייפים, את תמיד חשבת שזו עבודה מועדפת ומעניינת.
במיוחד, תמי יקרה, אהבת את הילדים. להם הקדשת את רוב מרצך. יזמת פעילויות מרתקות, שמשכו קהל רב של ילדם והורים.
הבקיאות הגדולה שלך בתחום היתה מעוררת התפעלות, ואין אחד בספרייה שלא התייעץ איתך על ספרי קריאה לילדים קטנים כגדולים.

היית נחבאת אל הכלים, וניסית לא לבלוט – אבל תכונות האופי שלך הפכו אותך למרכזית, בעשייה שלנו בספרייה.
בתמונות שמצאנו בארכיון הספרייה את זורחת ומחייכת בעבודה עם הילדים. כמה סבלנות, אורך רוח ויצירתיות היו בך.
בשנה האחרונה אף זכית בפרס הצטיינות של האוניברסיטה, על העשייה הברוכה שלך בבית הספר שלווה, יחד עם יסמין שותפתך
לדרך. היית כל כך גאה בעשייה, שאפילו הסכמת שנפרסם אותה תחת שמך, כדי לעודד תרומות ספרים לפרויקט.

לאחרונה חשנו שאת מתמודדת עם מצב בריאותי קשה. לא שיתפת, אלא הנדת ראשך כששאלנו לשלומך. ובכל זאת קיוינו שתחזרי
אלינו ותמשיכי ליצור, ליזום ולעבוד במחיצתנו.

תמי יקרה, עצוב לנו מאד על לכתך מאיתנו. השארת אותנו המומים וכואבים. וגם מכבדים ומקבלים.
מקוים שתמצאי שלווה במקומך החדש ועוד יותר מקווים שתהיי מוקפת בספרים שכל כך אהבת.
נתגעגע אלייך

חברייך בספרייה

 



















































יהי זכרה ברוך!

מימין לשמאל: שרון טל, נטע סטרלסקי ויסמן וחומי רקם

שרון קבלה הערכה מיוחדת בזכות:

 עבודתה המסורה והיעילה. 

 המקצועיות שהיא מפגינה ועמידתה בסטנדרטים מחמירים לאורך זמן.

הפעלת שיקול דעת ויוזמה בפתרון בעיות.

 שיתוף פעולה פורה וענייני עם קולגות בארץ ובחו"ל.

 יכולותיה להשלמת פרוייקט כתבי העת האקדמיים בעברית במאגר JSTOR

 שילוב בלתי אפשרי כמעט בין עבודה שוטפת למחויבות לפרוייקט JSTOR של כתבי-העת האקדמיים בעברית.

פרוייקט כתבי-העת האקדמיים בעברית ב-JSTOR, כולל נכון לכתיבת שורות אלו כ-43 כותרים אלקטרוניים של כתבי-עת אקדמיים מרכזיים בעברית החל משנת הוצאתם לאור ועד 3-5 שנים מהיום.