חנוכת ארכיון אמריקן קולוני
במהלך השנים, מספרת אורה, הזדמן לי להכיר באמצעות הספרים, האלבומים והחשיפה לחומרים חזותיים, סיפורים דמויות הקשורים להיסטוריה של ארץ ישראל. הפעם היתה זו חוויה אחרת. חוויה של הכרות אישית, האזנה לסיפורי צאצאי מייסדי המושבה האמריקאית, השוודים והאמריקאים ומפגש עם סופרים שנשבו בקסם המקום. חומר רב כולל מכתבים, תמונות, רישומים, יומנים נשתמר בארכיון ובאוספים ומספר את הסיפור של המקום והאזור. באירוע התבקשתי להעביר מנסיון העשייה בתחום שימור תמונות ההיסטוריות ובניית אוספים דיגיטליים בספרייה בהקשר למיפוי ושימור המקורות הראשונים, של המושבה אמריקן קולוני בירושלים והנגשתם לחוקרים בעולם כולו.
מידע נוסף על האירוע ניתן לקרוא בכתבה:From commune to oasis: Postcards from the American Colony
המושבה האמריקאית או אמריקן קולוני (American Colony ) מושבתה של קהילה אמריקאית-שבדית אוטופית שנוסדה בירושלים העות'מאנית עם בואם של בני משפחת אנה והוריישו ספאפורד, בשנת 1881.
ובהקשר הצילום: בשנת 1898 הקימו חברי המושבה סטודיו לצילום, תוך שימוש בציוד ובחומרים שהביאו איתם מארצות הברית ואשר כמעט לא היו מוכרים בירושלים של אותה תקופה, והצלמים היו אלייז'ה מאיירס ופרדריק וסטר. באותה שנה תיעדו בצילומים רבים את מסע וילהלם השני לארץ ישראל, והתמונות, שעוררו עניין רב, נמכרו וסייעו בכלכלת המושבה. בעקבות זאת הוקמה מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית ובמהלך חצי המאה הבאה המשיכו צלמי המושבה לצלם את ירושלים ואת ארץ ישראל. צילומיהם נמצאים בארכיון אמריקן קולוני במתחם המלון וחלק גם ברשות ספריית הקונגרס ומהווים מקור ייחודי וחשוב לתיעוד ירושלים לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-20, על התהפוכות הרבות שעברה. (מתוך הווקיפדיה).
חובת הזכרון במציאות כפולת פנים
שני עולמות שונים מרכיבים את התערוכה:
עולם ששקע מול רקיע נעול – תבליטי דיוקנאות נטולי צלם אדם העשויים מעיסה של "קריעות" נייר עיתון האפויים עד שריפה, המגלמים סמליות לטקס ביהדות של גזירת קרע בבגדם של אבלים על מות יקירם.
עולם עומד וקיים – פורטרטים עזי צבע גדולי מימד וציורי דיוקנאות על-גבי קופסאות אריזה מקרטון,שנעשה בהם שימוש חוזר. הקופסא שהייתה פעם חדשה ומלאה, התרוקנה והפכה למיכל ריק של זיכרון המקפל בחיקו את העבר כפליט המטלטל ממקום למקום. אך בעיקר ניתן לראות בהם, על פי מונחיו של ולטר בנימין, דמויות המהלכות ומשוטטות לא רק במרחב הגלוי, אלא בנפשן פנימה, תוך שיבה אל העבר שנשכח והודחק במציאות כפולת פנים המטלטלת: בין עולם דינאמי וחי לעולם הדמויות המיוצגות בתבליטי עיסת הנייר השרופים, השוקעות כפצע פתוח אל אופל השכחה .
מתוך סרט וידיאו שנוצר בהשראת יצירותיה של שרה והמבוסס על צרור המכתבים של בני משפחתה, מוקרנת בחלל התערוכה ומושמעת בקול עדות היסטורית מתקופת השואה.
אל התערוכה נלווה סרט וידיאו "המכתבים" המוקרן במהלכה. הסרט הוכן בהשראת יצירותיה של שרה מלצר, בהתבסס על המכתבים מתוך העיזבון המשפחתי, ובנוי על רצף זמנים של: לפני, תוך-כדי ובסיום מלחמת העולם השנייה. בין המוצגים בסרט: מברק S.O.S. מלבוב ממאי 1940; מכתבים ממאי- יוני 1941 מלבוב; מכתב מיוני 1942 מדודתה של שרה מלצר שהוברח מקרון בדרכו למחנה ההשמדה בלז'ץ; מכתבים ומברקים מסיביר בין השנים 1940-1946 (ממשפחתה של שרה שניצלה הודות להגליה לסיביר), ולאחר מכן מכתבים בין השנים 1946-1948 ממחנות העקורים בגרמניה בטרם עלייתה של שרה מלצר לישראל.
חובת הזכרון במציאות כפולת פנים
במשמעות רחבה, התערוכה נוגעת בדינאמיקה של מציאות קיומית המטלטלת בין שתי ישויות. בין העוצמה של המשכיות החיים, בעולם חיי וקיים,לבין חובת הזיכרון לעולמות שנעלמו מעל פני האדמה ונכחדו בשואה ללא השאר שריד, ביניהם בני משפחתה של האמנית.לצד קרובי משפחה שאותם היא מבקשת להעלות מאופל השכחה, מגמתה לחרוג מסיפורה האישי ולגעת בסוגיה של חובת זיכרון השואה במובנה הרחב. השאלות העשויות לעלות בהקשר זה: מהו המימד המוסרי של החובה לזכור? מהי קהילת זיכרון? איך זוכרים רגשות (בהבדל מזיכרון של מידע)? כיצד הגיעו בני אנוש להשמדה תעשייתית ?! מהו היחס בין לזכור ולסלוח ? האם הזיכרון מסייע לסליחה או עומד לה לרועץ?
שני עולמות שונים מרכיבים את התערוכה:
עולם ששקע מול רקיע נעול – תבליטי דיוקנאות נטולי צלם אדם העשויים מעיסה של "קריעות" נייר עיתון האפויים עד שריפה, המגלמים סמליות לטקס ביהדות של גזירת קרע בבגדם של אבלים על מות יקירם.
עולם עומד וקיים – פורטרטים עזי צבע גדולי מימד וציורי דיוקנאות על-גבי קופסאות אריזה מקרטון,שנעשה בהם שימוש חוזר. הקופסא שהייתה פעם חדשה ומלאה, התרוקנה והפכה למיכל ריק של זיכרון המקפל בחיקו את העבר כפליט המטלטל ממקום למקום. אך בעיקר ניתן לראות בהם, על פי מונחיו של ולטר בנימין, דמויות המהלכות ומשוטטות לא רק במרחב הגלוי, אלא בנפשן פנימה, תוך שיבה אל העבר שנשכח והודחק במציאות כפולת פנים המטלטלת: בין עולם דינאמי וחי לעולם הדמויות המיוצגות בתבליטי עיסת הנייר השרופים, השוקעות כפצע פתוח אל אופל השכחה .
מתוך סרט וידיאו שנוצר בהשראת יצירותיה של שרה והמבוסס על צרור המכתבים של בני משפחתה, מוקרנת בחלל התערוכה ומושמעת בקול עדות היסטורית מתקופת השואה.
אל התערוכה נלווה סרט וידיאו "המכתבים" המוקרן במהלכה. הסרט הוכן בהשראת יצירותיה של שרה מלצר, בהתבסס על המכתבים מתוך העיזבון המשפחתי, ובנוי על רצף זמנים של: לפני, תוך-כדי ובסיום מלחמת העולם השנייה. בין המוצגים בסרט: מברק S.O.S. מלבוב ממאי 1940; מכתבים ממאי- יוני 1941 מלבוב; מכתב מיוני 1942 מדודתה של שרה מלצר שהוברח מקרון בדרכו למחנה ההשמדה בלז'ץ; מכתבים ומברקים מסיביר בין השנים 1940-1946 (ממשפחתה של שרה שניצלה הודות להגליה לסיביר), ולאחר מכן מכתבים בין השנים 1946-1948 ממחנות העקורים בגרמניה בטרם עלייתה של שרה מלצר לישראל.
תעודת הוקרה מהספרייה לאיריס ביתן-טולדנו ולערן גולדנברג
ברכות לאיריס ולערן! מצורפות תעודות הערכה שקבלו:
 |
 |
תעודת הוקרה מהספרייה לאיריס ביתן-טולדנו ולערן גולדנברג
ברכות לאיריס ולערן! מצורפות תעודות הערכה שקבלו:
|
|
הצלה וקליטת מפות היסטוריות של ארץ ישראל בספרייה
במהלך קיץ 2012 קבלתי שיחת טלפון מאחד המרצים בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. בשיחה עודכנתי שפרופ.' משה ברוור (מחבר האטלסים הנודע) הודיע לאיש הסגל ששוחח איתי בטלפון על "מחסן" מפות בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב שבו נמסרות מפות חינם לספריות אקדמיות.
לאחר בירור נוסף ושיחות עם המרכז למיפוי ישראל (להם זכויות היוצרים על המפות), סוכם שאגיע למקום ואבחר מפות לאוסף שלנו בחיפה. הצטרפה אלי אולגה (הסטודנטית המסורה שלנו) עם מחשב נייד לצורך בדיקות בקטלוג שלנו.
הגענו לחוג לגיאוגרפיה בתל אביב ולאחר שיחה וברור קצר עם המנהלנית טיפסנו למחסן בקומה השלישית. המקום היה צפוף מאוד, מאובק ומלא בערימות של מפות ללא סדר וארגון. בהמשך נגלה לנו עוד חדר עמוס במדפי מפות ובו עוד ערימות של מפות מסודרות יותר...
 |
 |
ערמות המפות במחסן...
לאחר חיטוט ונבירה בערימות, התברר לנו שמצאנו אוצר גדול ומצאנו בו כמה מפות חשובות מבחינה היסטורית לתולדות הכרטוגרפיה של א"י. משימתנו היתה לאתר מפות שאין לנו באוסף ובעצם להציל את המפות (היתה אף שמועה שעומדים לגרוס את המפות), בעיקר מפות מלפני הקמת המדינה שיצאו לאור ע"י המנדט הבריטי. בימים אלו החלנו במלאכת קטלוג המפות ושילובן באוסף הספרייה.
באחד מביקורינו אף הזדמן לנו לפגוש את פרופ. ברוור שסיפר לנו כיצד העביר בעצמו את המפות ממחסן בריטי ביפו לחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך נודע לי שהוחלט לעשות סדר במפותעל מנת לנסות למכור אותן לאספנים בעלות נמוכה ( וזאת כדי לממן את עלות הסידור ורישום לסטודנטים שעסקו במלאכה), למוסדות אקדמאיים המפות נמסרו כאמור חינם.
תודות : לפרופ. אמציה פלד מן החוג לגיאוגרפיה שיידע והמליץ, אנשי החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב : גב' אורנה לוין-אופק, גב' ענת זיסקינד, רמי טמיר ועזרא נגה
אולגה במחסן המפות מסייעת באיתור מפות לאוסף הספרייה
צילומים והכנת הסקירה: הדס עתיקאי שרוןהצלה וקליטת מפות היסטוריות של ארץ ישראל בספרייה
במהלך קיץ 2012 קבלתי שיחת טלפון מאחד המרצים בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. בשיחה עודכנתי שפרופ.' משה ברוור (מחבר האטלסים הנודע) הודיע לאיש הסגל ששוחח איתי בטלפון על "מחסן" מפות בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב שבו נמסרות מפות חינם לספריות אקדמיות.
לאחר בירור נוסף ושיחות עם המרכז למיפוי ישראל (להם זכויות היוצרים על המפות), סוכם שאגיע למקום ואבחר מפות לאוסף שלנו בחיפה. הצטרפה אלי אולגה (הסטודנטית המסורה שלנו) עם מחשב נייד לצורך בדיקות בקטלוג שלנו.
הגענו לחוג לגיאוגרפיה בתל אביב ולאחר שיחה וברור קצר עם המנהלנית טיפסנו למחסן בקומה השלישית. המקום היה צפוף מאוד, מאובק ומלא בערימות של מפות ללא סדר וארגון. בהמשך נגלה לנו עוד חדר עמוס במדפי מפות ובו עוד ערימות של מפות מסודרות יותר...
|
|
ערמות המפות במחסן...
לאחר חיטוט ונבירה בערימות, התברר לנו שמצאנו אוצר גדול ומצאנו בו כמה מפות חשובות מבחינה היסטורית לתולדות הכרטוגרפיה של א"י. משימתנו היתה לאתר מפות שאין לנו באוסף ובעצם להציל את המפות (היתה אף שמועה שעומדים לגרוס את המפות), בעיקר מפות מלפני הקמת המדינה שיצאו לאור ע"י המנדט הבריטי. בימים אלו החלנו במלאכת קטלוג המפות ושילובן באוסף הספרייה.
באחד מביקורינו אף הזדמן לנו לפגוש את פרופ. ברוור שסיפר לנו כיצד העביר בעצמו את המפות ממחסן בריטי ביפו לחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך נודע לי שהוחלט לעשות סדר במפותעל מנת לנסות למכור אותן לאספנים בעלות נמוכה ( וזאת כדי לממן את עלות הסידור ורישום לסטודנטים שעסקו במלאכה), למוסדות אקדמאיים המפות נמסרו כאמור חינם.
תודות : לפרופ. אמציה פלד מן החוג לגיאוגרפיה שיידע והמליץ, אנשי החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב : גב' אורנה לוין-אופק, גב' ענת זיסקינד, רמי טמיר ועזרא נגהאולגה במחסן המפות מסייעת באיתור מפות לאוסף הספרייה
צילומים והכנת הסקירה: הדס עתיקאי שרוןGoogle Student Ambassadors - רוני רשף
רוני שנייה מימין עם נציגים נוספים בתוכנית.
תכנית נציגי גוגל בקמפוס מהוה הזדמנות לסטודנטים להיות אנשי קשר בין Google לבין האוניברסיטאות בהם הם לומדים. נציגים אלה:
• לומדים על מוצרים ותכניות חדשניים של Google
• מתכננים ועושים אירועים כיפיים בקמפוס
• פועלים כאנשי קשר בקמפוס לצוותי Google
• עוזרים ל-Google להבין טוב יותר את התרבות באוניברסיטאות.
הנציגים הם אנשים שמתעניינים בטכנולוגיות חדשות, נלהבים בקשר ל-Google ומעורבים בקהילות הסטודנטים באוניברסיטאות שלהם. תחומי ההתמחות שלהם נעים ממדעי המחשב, לאנתרופולוגיה, כלכלה ומנהל עסקים ואפילו היסטוריה! לנציגי גוגל יש הזדמנות לשפר את ההתפתחות המקצועית שלהם, לפתח כישורי מנהיגות ותקשורת, ולהיות חלק מרשת ייחודית של נציגי Google בקמפוסים ברחבי העולם. משך התפקיד שנה אחת.
גוגל בחרה באוניברסיטת חיפה, כמוסד האקדמי הראשון בארץ להיכרות מעמיקה יותר עם כלי המערכת המגוונים שהוא מציע לאנשי אקדמיה, מנהלה וסטודנטים במסגרת הפרויקט היוקרתי של Google Student Ambassadors בשנת תשע"ד. כשראיתי מודעה באתר הדרושים של האוניברסיטה בה כתובה המילה Google פניתי מיד, ללא היסוס. במיונים היו מספר שלבים, אחד מהם היה להכין ולהעלות קליפ ל-YouTube. הנציגים שנבחרו קיבלו את ההודעה המשמחת והשלב הבא היה ועידה בת יומיים במהלך חודש אוגוסט במשרדי Google בדבלין, אירלנד!
בועידה פגשתי את הנציגים האחרים, כולם חדורי מוטיבציה ובעלי ידע בטכנולוגיה ובתחומים משיקים כמו שיווק, מדעי המחשב ועוד. זו הייתה הזדמנות להכיר אנשים נהדרים וחלקנו עדיין בקשר בפייסבוק וב-G+. יומיים אלה היו עמוסים מאוד בהרצאות, סדנאות, סיורים בדבלין, יציאות לפאבים ושיעור ריקודים איריים מועיל במיוחד :-) מטרת הועידה הייתה לתת לנו כלים להיות נציגי Google מועילים לקמפוס ולהציג בפני הסטודנטים, החוקרים והנהלת האוניברסיטה כמה שיותר כלים חינמיים של Google שיכולים לסייע להם.
קליפ שמסכם את הועידה:
בתור נציגה של גוגל באוניברסיטת חיפה, אני מתפקדת כאשת הקשר בין האוניברסיטה לבין גוגל. התפקיד כולל השקת אירועים ותחרויות נושאות פרסים בקמפוס, הצגת כלים של גוגל שיכולים לסייע בלימודים ובמחקר לסטודנטים ולמרצים וחשיפת סטודנטים להצעות עבודה ולהתמחויות בגוגל ברחבי העולם.
בינתיים יזמתי מספר פעילויות בקמפוס, כמו:
• חלוקת פרסים בספריה לסטודנטים שמשתמשים בכלים של Google [מנוע החיפוש, Gmail, G+, You Tube]
• סדנת חיפוש לתלמידי תכנית המצטיינים "אופקים"
• סדנת חיפוש ו-Google Drive לתלמידי התכנית למידענות וספרנות
• סדנת אוריינות מידע בספריה ו-Google Scholar לתלמידים בחוג להיסטוריה של עם ישראל
• סדנאות Google Books, Google Drive, Google Scholar לתלמידי המכינה
ועוד היד נטויה...
לעדכונים על פעילויות, סדנאות, תחרויות נושאות פרסים והזדמנויות תעסוקה ב-Google, עקבו בדף ה-G+ או בדף הפייסבוק של Google Student Events University of Haifa
הכנת הסקירה: רוני רשףGoogle Student Ambassadors - רוני רשף
רוני שנייה מימין עם נציגים נוספים בתוכנית.
תכנית נציגי גוגל בקמפוס מהוה הזדמנות לסטודנטים להיות אנשי קשר בין Google לבין האוניברסיטאות בהם הם לומדים. נציגים אלה:
• לומדים על מוצרים ותכניות חדשניים של Google
• מתכננים ועושים אירועים כיפיים בקמפוס
• פועלים כאנשי קשר בקמפוס לצוותי Google
• עוזרים ל-Google להבין טוב יותר את התרבות באוניברסיטאות.
הנציגים הם אנשים שמתעניינים בטכנולוגיות חדשות, נלהבים בקשר ל-Google ומעורבים בקהילות הסטודנטים באוניברסיטאות שלהם. תחומי ההתמחות שלהם נעים ממדעי המחשב, לאנתרופולוגיה, כלכלה ומנהל עסקים ואפילו היסטוריה! לנציגי גוגל יש הזדמנות לשפר את ההתפתחות המקצועית שלהם, לפתח כישורי מנהיגות ותקשורת, ולהיות חלק מרשת ייחודית של נציגי Google בקמפוסים ברחבי העולם. משך התפקיד שנה אחת.
גוגל בחרה באוניברסיטת חיפה, כמוסד האקדמי הראשון בארץ להיכרות מעמיקה יותר עם כלי המערכת המגוונים שהוא מציע לאנשי אקדמיה, מנהלה וסטודנטים במסגרת הפרויקט היוקרתי של Google Student Ambassadors בשנת תשע"ד. כשראיתי מודעה באתר הדרושים של האוניברסיטה בה כתובה המילה Google פניתי מיד, ללא היסוס. במיונים היו מספר שלבים, אחד מהם היה להכין ולהעלות קליפ ל-YouTube. הנציגים שנבחרו קיבלו את ההודעה המשמחת והשלב הבא היה ועידה בת יומיים במהלך חודש אוגוסט במשרדי Google בדבלין, אירלנד!
בועידה פגשתי את הנציגים האחרים, כולם חדורי מוטיבציה ובעלי ידע בטכנולוגיה ובתחומים משיקים כמו שיווק, מדעי המחשב ועוד. זו הייתה הזדמנות להכיר אנשים נהדרים וחלקנו עדיין בקשר בפייסבוק וב-G+. יומיים אלה היו עמוסים מאוד בהרצאות, סדנאות, סיורים בדבלין, יציאות לפאבים ושיעור ריקודים איריים מועיל במיוחד :-) מטרת הועידה הייתה לתת לנו כלים להיות נציגי Google מועילים לקמפוס ולהציג בפני הסטודנטים, החוקרים והנהלת האוניברסיטה כמה שיותר כלים חינמיים של Google שיכולים לסייע להם.
קליפ שמסכם את הועידה:
בתור נציגה של גוגל באוניברסיטת חיפה, אני מתפקדת כאשת הקשר בין האוניברסיטה לבין גוגל. התפקיד כולל השקת אירועים ותחרויות נושאות פרסים בקמפוס, הצגת כלים של גוגל שיכולים לסייע בלימודים ובמחקר לסטודנטים ולמרצים וחשיפת סטודנטים להצעות עבודה ולהתמחויות בגוגל ברחבי העולם.
בינתיים יזמתי מספר פעילויות בקמפוס, כמו:
• חלוקת פרסים בספריה לסטודנטים שמשתמשים בכלים של Google [מנוע החיפוש, Gmail, G+, You Tube]
• סדנת חיפוש לתלמידי תכנית המצטיינים "אופקים"
• סדנת חיפוש ו-Google Drive לתלמידי התכנית למידענות וספרנות
• סדנת אוריינות מידע בספריה ו-Google Scholar לתלמידים בחוג להיסטוריה של עם ישראל
• סדנאות Google Books, Google Drive, Google Scholar לתלמידי המכינה
ועוד היד נטויה...
לעדכונים על פעילויות, סדנאות, תחרויות נושאות פרסים והזדמנויות תעסוקה ב-Google, עקבו בדף ה-G+ או בדף הפייסבוק של Google Student Events University of Haifa
הכנת הסקירה: רוני רשףMore...
יום עיון לזכרו של יאיר דה מרקס
יום העיון נערך בהשתתפות בני משפחתו אשתו וילדיו, אורחים מן הקהילייה המידענית בארץ, נציגי מו"לים וספקי מידע וקונסורציום הספריות.
בני משפחתו של יאיר.
יאיר היה נכס מקצועי ואישי בספרייה. הוא עבד כאן יותר מ-20 שנה ואט אט פילס את דרכו והוביל את הספרייה לחדשנות בכל הנוגע לכתבי העת האלקטרוניים ומאגרי המידע המקוונים.
בתחילת יום העיון נישאו דברים מרגשים לזכרו של יאיר ע"י עובדי הספרייה, מנהלת הספרייה וד"ר גלי דה מרקס אשתו, שפתחה לכולנו צהר נוסף לדמותו המיוחדת כל כך של יאיר.
 |
 |
 |
המשך יום העיון עסק בעיקר בפרוייקטים שיאיר היה מעורב בהם והתעניין בהם.
מר אורן וינברג כיום מנכ"ל הספרייה הלאומית ומנהל הספרייה שלנו בין השנים: 2005-2011 דבר על פרוייקטים בגישה פתוחה של הספרייה הלאומית.
גב' נטע ויסמן ראש תחום כתבי-עת בספרייה תיארה את פרוייקט כתבי-העת הישראלים ב-JSTOR פרוייקט משותף של JSTOR הספרייה הלאומית והספרייה שלנו שיאיר היה בין מקימיו.
גב' אבישג ברקן מחברת APEX תיארה בפני הנוכחים את התהליך המורכב של מעבר כתבי-העת הישראליים בפרוייקט JSTOR: "מנייר לפורמט אלקטרוני בשמונה שבועות"
גב' שלומית פרי, מנהלת הספרייה למדעי החברה ולניהול באוניברסיטת תל-אביב דברה על הספרייה כמייצרת חוויה למשתמשים.
ד"ר סיגל שר, מלמ"ד שעבדה עם יאיר בצמידות תיארה את השיקולים אסטרטגיים וכלכליים בהסכמי תאגיד/מול"ים.
 |
 |
 |
אורן וינברג, נטע ויסמן ואבישג ברקן
לאחר הפסקת צהרים וסיור בספרייה ניתנו שתי הרצאות על פרוייקטים לאורינות מידע הנערכים בספרייה שלנו:
ד"ר יהודית ברונשטיין מהחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה, תיארה את האתגרים בבניית קורס מתוקשב פרי עבודה משותפת של הספרייה וביה"ס להיסטוריה. ולסיום גב' קרן אלישע, אחראית צוות משפטים בספרייה דברה על אוריינות מידע לסטודנטים למשפטים שילוב הוראה מתוקשבת עם סדנאות מעשיות.
 |
 |
 |
 |
גלי דה מרקס.
לאתר יום העיון בו מופיעים מצגות הכנס ותמונות נוספות.: http://lib.haifa.ac.il/conferences
צילום: מרינה קאלאך וסורין סולומוןיום עיון לזכרו של יאיר דה מרקס
יום העיון נערך בהשתתפות בני משפחתו אשתו וילדיו, אורחים מן הקהילייה המידענית בארץ, נציגי מו"לים וספקי מידע וקונסורציום הספריות.
בני משפחתו של יאיר.
יאיר היה נכס מקצועי ואישי בספרייה. הוא עבד כאן יותר מ-20 שנה ואט אט פילס את דרכו והוביל את הספרייה לחדשנות בכל הנוגע לכתבי העת האלקטרוניים ומאגרי המידע המקוונים.
בתחילת יום העיון נישאו דברים מרגשים לזכרו של יאיר ע"י עובדי הספרייה, מנהלת הספרייה וד"ר גלי דה מרקס אשתו, שפתחה לכולנו צהר נוסף לדמותו המיוחדת כל כך של יאיר.
 |
 |
 |
המשך יום העיון עסק בעיקר בפרוייקטים שיאיר היה מעורב בהם והתעניין בהם.
מר אורן וינברג כיום מנכ"ל הספרייה הלאומית ומנהל הספרייה שלנו בין השנים: 2005-2011 דבר על פרוייקטים בגישה פתוחה של הספרייה הלאומית.
גב' נטע ויסמן ראש תחום כתבי-עת בספרייה תיארה את פרוייקט כתבי-העת הישראלים ב-JSTOR פרוייקט משותף של JSTOR הספרייה הלאומית והספרייה שלנו שיאיר היה בין מקימיו.
גב' אבישג ברקן מחברת APEX תיארה בפני הנוכחים את התהליך המורכב של מעבר כתבי-העת הישראליים בפרוייקט JSTOR: "מנייר לפורמט אלקטרוני בשמונה שבועות"
גב' שלומית פרי, מנהלת הספרייה למדעי החברה ולניהול באוניברסיטת תל-אביב דברה על הספרייה כמייצרת חוויה למשתמשים.
ד"ר סיגל שר, מלמ"ד שעבדה עם יאיר בצמידות תיארה את השיקולים אסטרטגיים וכלכליים בהסכמי תאגיד/מול"ים.
 |
 |
 |
אורן וינברג, נטע ויסמן ואבישג ברקן
לאחר הפסקת צהרים וסיור בספרייה ניתנו שתי הרצאות על פרוייקטים לאורינות מידע הנערכים בספרייה שלנו:
ד"ר יהודית ברונשטיין מהחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה, תיארה את האתגרים בבניית קורס מתוקשב פרי עבודה משותפת של הספרייה וביה"ס להיסטוריה. ולסיום גב' קרן אלישע, אחראית צוות משפטים בספרייה דברה על אוריינות מידע לסטודנטים למשפטים שילוב הוראה מתוקשבת עם סדנאות מעשיות.
 |
 |
 |
 |
גלי דה מרקס.
לאתר יום העיון בו מופיעים מצגות הכנס ותמונות נוספות.: http://lib.haifa.ac.il/conferences
צילום: מרינה קאלאך וסורין סולומוןפרוייקט ספרייה בבי"ס יסודי "שלוה" בקריית אליהו
את המיזם התנדבותי יזם ארגון הסגל המנהלי באוניברסיטה והספרייה שמחה להירתם למשימה. במסגרת פעילות זו נתרמו לאחרונה יותר מ-500 ספרים לספריית בית הספר. הספרים נתרמו ע"י אנשי סגל רבים באוניברסיטה: אקדמי ומנהלי (בהם גם ספרים שנקנו מתרומות יעודיות לנושא)
איסוף תרומות הספרים.
בית ספר שלוה הוא בית ספר יסודי בשכונת קריית אליהו בחיפה. בבית הספר קיים חדר-ספרייה, אך הספרים בו היו ישנים מאוד והספרייה תפקדה באופן חלקי ביותר. בתחילת עבודתן של יסמין ותמר הועבר סקר בין ילדי בית הספר בו נבדקו ההעדפות הקריאה של הילדים ונושאים המעניינים אותם. בהמשך לתוצאות הסקר התקבלה החלטה להקדיש את כספי התרומות שהועברו לנושא מסגל האוניברסיטה, לרכישת ספרי מידע שמייצגים את הנושאים שהילדים ציינו בסקר כמו: ספורט, מדעים, בעלי חיים, גוף האדם ועוד.
בנוסף לחידוש האוסף שלא התעדכן בשל בעיה תקציבית, מטרת הפרוייקט היא להפוך את ספריית בית הספר למקום פעיל, מושך ותורם להעשרה והרחבת אופקים. הליווי של אנשי הספרייה נמשך בתמיכת הסגל המנהלי באוניברסיטה כאשר בכל שבוע למשך כשעתיים מגיעות יסמין ותמר לספרייה. ראוי לציון שמנהלת בית הספר הגב' אורלי דמבינסקי תומכת ומעורבת בפרוייקט ועושה רבות להצלחתו למען ילדי בית הספר.
לעיונכם: מכתב תודה ששלחה מנהלת בית הספר לספרייה לאחר קבלת התרומהאנו מודים לכל מי שנרתם לפרוייקט באוניברסיטה: לספרנים ולאנשי הסגל שתרמו מספריית ילדיהם (ולעתים מספריית ילדותם) ולכל אנשי הספרייה: רונית, עדנה ויהודית שעזרו בריכוז הספרים וטטיאנה לוגובסקי שעזרה במיונם ובאריזתם.
פרוייקט ספרייה בבי"ס יסודי "שלוה" בקריית אליהו
את המיזם התנדבותי יזם ארגון הסגל המנהלי באוניברסיטה והספרייה שמחה להירתם למשימה. במסגרת פעילות זו נתרמו לאחרונה יותר מ-500 ספרים לספריית בית הספר. הספרים נתרמו ע"י אנשי סגל רבים באוניברסיטה: אקדמי ומנהלי (בהם גם ספרים שנקנו מתרומות יעודיות לנושא)
איסוף תרומות הספרים.
בית ספר שלוה הוא בית ספר יסודי בשכונת קריית אליהו בחיפה. בבית הספר קיים חדר-ספרייה, אך הספרים בו היו ישנים מאוד והספרייה תפקדה באופן חלקי ביותר. בתחילת עבודתן של יסמין ותמר הועבר סקר בין ילדי בית הספר בו נבדקו ההעדפות הקריאה של הילדים ונושאים המעניינים אותם. בהמשך לתוצאות הסקר התקבלה החלטה להקדיש את כספי התרומות שהועברו לנושא מסגל האוניברסיטה, לרכישת ספרי מידע שמייצגים את הנושאים שהילדים ציינו בסקר כמו: ספורט, מדעים, בעלי חיים, גוף האדם ועוד.
בנוסף לחידוש האוסף שלא התעדכן בשל בעיה תקציבית, מטרת הפרוייקט היא להפוך את ספריית בית הספר למקום פעיל, מושך ותורם להעשרה והרחבת אופקים. הליווי של אנשי הספרייה נמשך בתמיכת הסגל המנהלי באוניברסיטה כאשר בכל שבוע למשך כשעתיים מגיעות יסמין ותמר לספרייה. ראוי לציון שמנהלת בית הספר הגב' אורלי דמבינסקי תומכת ומעורבת בפרוייקט ועושה רבות להצלחתו למען ילדי בית הספר.
לעיונכם: מכתב תודה ששלחה מנהלת בית הספר לספרייה לאחר קבלת התרומהאנו מודים לכל מי שנרתם לפרוייקט באוניברסיטה: לספרנים ולאנשי הסגל שתרמו מספריית ילדיהם (ולעתים מספריית ילדותם) ולכל אנשי הספרייה: רונית, עדנה ויהודית שעזרו בריכוז הספרים וטטיאנה לוגובסקי שעזרה במיונם ובאריזתם.