לקראת כנס תרבות האוכל הישראלית שיערך ב-18.3.15 נסרק בימים האחרונים אלבום: "תחרות בעלת הבית הישראלית" מתוך אלבומי ארכיון אבא חושי, שבארכיוני הספרייה.

האלבום נערך ע"י פרסום "אלי" וניתן במתנה לראש עירית חיפה דאז מר אבא חושי, ומסכם את תחרות בעלת הבית הישראלית הארצית שנערכה בשנת 1957 בחסותו. מספר חברות המשווקות מוצרים שמשרתים את עקרת הבית בחיי יום יום החליטו לארגן את התחרות כמפעל ציבורי כדי להעלות את מעמד עקרת הבית בעיני הציבור ובעיני עצמה. התפיסה שעמדה מאחורי התחרות הייתה מתן הוקרה לעקרת הבית שמהווה את היסוד לחיי משפחה מאושרים וכן הכרה בחשיבות מעמד עקרת הבית כגורם שמהווה בסיס לחיים הכלכליים של המדינה כולה.

ארגוני נשים שונים שתפו פעולה ובחרו את המועמדות. המבצע החל ב-22.2.1957 והסתיים ב-28.5.1957.

פרסום התחרות

במקום הראשון זכתה גב' פני הר-געש, בת 35 מרמות רמז בחיפה, ילידת קזבלנקה, 9 שנים בארץ. היא זכתה בתואר ובכיריים של גז.
מנימוקי השופטים לבחירתה:  "עבודתה הצטיינה בשקט ובזריזות. היא הספיקה לאפות עוגה ומגדנות ממינים שונים לחגיגת יום הולדת. היא קישטה את השולחן בטוב טעם. הופעתה וסביבת עבודתה אמרו ניקיון וסדר. אם כי היא אם ל-5 ילדים, ביתה הצנוע בין שני החדרים נקי למופת, מסודר ונאה, אומרות השופטות שביקרו בביתה. גיל הילדים – שלשה בנים ושתי בנות – הוא בין 4 ל-16. משכורת בעלה, רואה חשבונות במקצוע, אינה מספקת ל-7 נפשות וגב. הר-געש תופרת, רוקמת ואף יודעת כובענות...".


המבחן המעשי

במקום השני זכתה גב' חנה שטרית מטבריה. היא זכתה במכונת כביסה "קללי".
מנימוקי השופטים לבחירתה: "אישה נעימה וזריזה זו השאירה בבית חמישה ילדים כשהצעיר בהם בן חצי שנה. לא קל להיות אשת חיט בטבריה ועל אף הילדים הרבים והפעוטים עדיין מוצאת היא כשלוש שעות מידי יום לעבודות תפירה וסריגה לשם פרנסה. 'אין בביתי אף לבוש אחד, אומרת היא, שלא אני תפרתיו או סרגתיו'".

במקום השלישי זכתה גב' נטע סברדלוב מרמת גן. הפרס הוא מוצרי "קלין" לכל ימי חייה.


פרסום בעיתונות

בין הנשים שהתחרו הייתה אשת רב, עולה מטורקיה ואשת פועל ביקב שהצליחה לגדל ולהעניק השכלה ל-5 ילדים בתנאים קשים מאד.
 כל עשרת המתמודדות זכו בפרסים: הפרס הרביעי כלל מזוודת עור של "שמן" עם תמרוקים ועשרה ימי הבראה, פרס חמישי המחאה של 250 ל"י, מפעל "דורינה" תרם 3 מערכות ביגוד, וכן ניתן גם סיר לחץ ומוצרי מזון. 

לפי מסמכים הקיימים באלבום – היו תכניות מעשיות לקיים את התחרות גם בשנת 1958.

שיטת התחרות הייתה כדלקמן:

 פרסום: מסע תעמולה נרחב בעיתונות, ברדיו, בקולנוע ובכרזות שונות ומידע לגבי תנאי ההשתתפות בתחרות בכל רחבי הארץ .

 חלוקת שאלונים שחוברו ע"י חבר שופטים של ארגוני הנשים.

 מיון השאלונים ובחירת 300 נשים מצטיינות.

 בקורי בית בכל רחבי הארץ אצל 300 הנבחרות במשך 4 שבועות ומסירת דו"ח לוועדת השופטים המרכזית.

 קביעת 10 עקרות ביית זוכות ופרסום תמונותיהן + מאמר בעיתון "לאישה".

 בחינה סופית וחלוקת פרסים בחיפה, בנוכחות ראש העיר אבא חושי, חבר השופטים, נציגות ארגוני הנשים והחברות היוזמות ועיתונאים. עשרת המועמדות עברו בחינה מעשית בבית ספר "ויצו" בבישול, כביסה וגיהוץ. חבר השופטים קבעו את המצטיינות לפי בחינה מעשית, דו"ח על הביקור הביתי, שאלון.

 חלוקת הפרסים – נערכה על ידי ראש העיר מר אבא חושי אחרי הצהריים בהיכל העיריה.

 התפרסמו תוצאות הבחירה, פורסמה תמונת שער בעיתון "לאישה", פורסמו מאמרים על כך בעיתונים יומיים בעברית ובלועזית וכן גם בעיתון "לאישה", הוסרטו סרטים ע"י "יומן כרמל" המסכמים את הנושא ב-90 בתי קולנוע בכל רחבי הארץ.

האלבום היינו חלק מהארכיון ע"ש אבא חושי, ארכיון מרכזי בארכיוני ספרית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה. הוא נסרק ונשמר גם בארכיון הדיגיטלי ע"ש אבא חושי, המרכז למדיה דיגיטלית –הספרייה, אוניברסיטת חיפה.  לצפייה

 הכנת הסקירה: עדינה צור-ג'יג'י, ארכיונים וספרים נדירים, תחום מדיה

ד"ר ערן שלו, ראש החוג להיסטוריה כללית, זכה במענק מטעם אוניברסיטת ייל. ד"ר שלו בחר לתרום את המענק שלו, 675 דולר, לרכישת ספרי הוצאת ייל עבור הספרייה. קיבלנו 22 ספרים, בעיקר בתחום ההיסטוריה האמריקאית של תקופת המהפכה, המפורטים בהמשך. 
אנו מודים לד"ר שלו על תרומתו הנדיבה והחשובה לאוסף הספרייה!

 לעיונכם: רשימת הספרים שנתרמו:

ב-25.1.15 שמחנו לארח בספרייה את בני משפחת בוכסווילר: חסידה בוכסוווילר, זיו בוכסווילר וליויה ואלון כסלו.

בשנת 2003 תרמה משפחת בוכסווילר אוסף פרסומים עצום ויחודי על הרעיון הקיבוצי והסוציאליסטי, המונה כ- 12,000 ספרים, חוברות ומסמכים. בנוסף לתרומת הספרים הייחודית מגיעה המשפחה לביקור בספרייה מידי שנה ותורמת מלגת השתלמות לספרן בספרייה בחו"ל. במפגש השנה סיפר בועז דותן מענף מערכות מידע ספרייתיות על נסיעתו במסגרת כספי התרומה, לכנס איגלו שנערך בעיר אוקספורד, אנגליה בחודש ספטמבר האחרון.

תיאור כנס "איגלו"באוקספורד, אנגליה

בני המשפחה שיתפו אותנו באווירה בקיבוץ בארי בתקופת מבצע "צוק איתן" והזמינו אותנו לבוא לבקר באזור בשנה הבאה בתקופה שהדרום הופך לאדום מפריחת הכלניות.

שדות הכלניות בקיבוץ בארי


מסיירים בספרייה

דברים לזכרו של ד"ר מאיר בוכסווילר שכתב ד"ר מרקוס זילבר ינואר 2012

 צילום: ג'ני כרמל, צילום שדה הכלניות: משפחת בוכסווילר

תצוגה חדשה בגלריית "חלון למזרח" בויטרינות הספרייה "קימונו - לא רק בגד" את התצוגה הקימו הגב' ריקה טקאקי-עיני והגב' סיגל שניידר מהחוג ללימודי אסיה. כל הפריטים בתצוגה הם של חברי הסגל בחוג ללימודי אסיה. 

הקימונו (מתוך פוסטר התצוגה המצורף בהמשך. באדיבות החוג ללימודי אסיה)

אחד האוביקטים המזוהים ביותר עם תרבות יפן הוא הקימונו. פירוש המילה "קימונו" הוא משהו שלובשים או בפשטות, בגד, מלבוש. במקור היה הקימונו לבוש של פשוטי העם או בגד תחתון של האצולה ביפן. והחל מהמאה ה-16 הפך לפריט הלבוש העיקרי של שני המינים בכל המעמדות. רק במאה ה-17 התחדדו ההבדלים בין בגד של נשים לבין בגד של גברים. מאז הוצגו לראשונה ביפן בגדים מערביים באמצע המאה ה-19, נעשתה הפרדה במינוח בין בגד מערבי לבגד יפני. כאשר התחילו ללבוש ביפן בגדים מערביים באורח יומיומי, המילה קימונו קבלה משמעות של "בגד יפני מסורתי".

לקימונו גזרה פשוטה ושטוחה התפורה בקווים ישרים בצור האות T. והוא מתאים לתרבות ולאורח החיים היפני המסורתי. במערב נהוג להתאים את הבגד לגוף האשה, ואילו ביפן צורת הקימונו אחידה. לובשים את הקימונו כאשר כנף הבגד השמאלית מונחת מעל הימנית ונקשרת באמצעות אבנט הנקרא OBI. תחתיו מקופלים עודפי הבד להתאמת האורך. כאשר אישה לובשת קימונו, מושכים לאחור את הצאוורון כדי לחשוף את הצוואר....למידע נוסף: עיצוב הקימונו - צבעים, סמלים ומוטיבים והקימונו כיום.















































 צילום: ג'ני כרמל