אוסף התצלומים של הפיסול הצלבני בארץ ישראל הנו פרי עבודת מחקר של ד"ר זהבה יעקבי ז"ל. אוסף זה נתרם ביוני 2005 לספרייה על ידי משפחתה מתוך הכרה בחשיבותו למחקר ולהוראה. ד"ר יעקבי היתה מרצה בכירה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה בין השנים 1973-1999 היא התמחתה בחקר הפיסול הארכיטקטוני של תקופת הרומנסק במאות ה-13-12 באירופה ובפיסול הצלבני בארץ ישראל. בדצמבר 1999 נפטרה ד"ר יעקבי באופן פתאומי, לפני שהספיקה לסיים את מפעל חייה - כתיבת ספר המתעד את שרידי הפיסול הצלבני בארץ ישראל. אוסף התצלומים של ד"ר יעקבי, שאת מרביתם צילם הצלם זאב רדובן, היו מיועדים להופיע בספר. הפסול בכנסיה ובמנזר של אנזי-לה-דוק: על רקע היצירה הרומנסקית בבורוגן "fleuves du Paradis" a Anzy-Le-Duc (Bourgogne); un benitier roma transformé en chapiteau?,Storia dell'Arte, 33 (1978), pp. 95-105. La sculpture a Cluny, Vezelay et Anzy-Le-Duc: un aspect de l'evolution stylistique en Bourgogne, Storia dell'Arte, 34 (1978), pp. 197-205 The Tomb of Baldwin V, King of Jerusalem (1185-1186) and the Workshop of the temple Area, Gesta, 18/2 (1979), pp. 3-14 A Newly Discovered Crusader Fragment in Jerusalem, Israel Exploration Journal, 30 (1980), pp. 202-204. פיסול צלבני בארץ ישראל
הספרייה שלנו נרתמה לשמר את אוסף התצלומים המקורי בעבור חוקרים העוסקים בתחום תולדות הצלבנים בארץ ישראל. אוסף התצלומים המקורי נמצא כיום בספרייה ומסודר באלבומי תמונות. האלבומים מוקדשים לאתרים שונים, לממצאים ממוזיאונים, לאוספים פרטיים, למוסדות מחקר ולמבנים דתיים (כנסיות, מנזרים ומסגדים) - כפי שצולמו בהנחיית ד"ר יעקבי. מרבית תצלומי האוסף פורסמו כחומר איורי נלווה לפרסומי המחקר של זהבה יעקובי ושל חוקרים אחרים. חלק מהתצלומים לא פורסם מעולם.
אוסף זה מצטרף לשורת אוספים נוספים שהופקדו בשנים האחרונות בספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה, במטרה לשמר את המורשת התרבותית של ארץ ישראל. הספרייה מתחזקת אוספים ייחודיים אלה ושומרת עליהם על ידי בניית תשתית מתאימה, המאפשרת גישה מרחוק לדליית חומר בתחומי מחקר שונים.ד"ר זהבה יעקבי 1999-1940 לזכרה
זהבה (סופיה) יעקבי נולדה ב-24 ינואר 1940 בעיר לבוב (למברג) שבפולין. בת ליוסף פייגנבויים אשר נספה בשואה ואלה לבית פביאן. בשנות המלחמה הוסתרה בבית אשה פולניה, הוטבלה לנצרות ושמה הוסב לברברה. אמה נמלטה מרכבת שהובילה אנשים למחנה השמדה והצטרפה לפרטיזנים. משנת 1945 עד עלייתה ארצה בשנת 1949 נדדה עם אמה מפולין, גרמניה, איטליה ודרום אמריקה. בשנת 1949 התייתמה מאמה. לימים נישאה לדוד יעקבי, וילדה את בנותיה אלה ואביטל.
בשנת 1964 סיימה תואר ראשון בספרות אנגלית ובספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. לתואר השני למדה בחוג לתולדות אמנות וסיימה אותו בשנת 1972. בשנת 1976 קבלה תואר דוקטור לפילוסופיה לאחר שאושר חיבורה " הפסול בכנסיה ובמנזר של אנזי-לה-דוק (Anzy-le-Duc) על רקע היצירה הרומנסקית בבורגון (Bourgogne) מטעם הפקולטה למדעי הרוח והסנט באוניברסיטה העברית.
בשנת 1970 החלה לעבוד באוניברסיטת חיפה כעוזרת הוראה בחוג לתולדות האמנות. בהמשך פעילותה האקדמית שמשה כראש החוג לתולדות האמנות 1982-1978 וסיימה את עבודתה באוניברסיטה כמרצה בכירה בשנת 1999.
בי"א כסלו תשס"ה, 12.12.2005, נערך יום עיון באמנות ובאדריכלות של ימי הביניים לזכר ד"ר זהבה יעקבי, שאורגן ע"י אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי הרוח, החוג לאמות – המדור לתולדות האמנות.
מבחר הפניות לספריה ומאמריה של ד"ר יעקובי מתוך אוסף הספרייה
The Workshop of the Temple Area in Jerusalem in the Twelfth Century: Its Origin, Evolution and Impact, Zeitschrift fur Kunstgeschichte, 45 (1982), pp. 325-394.
The Provencal Impact on Crusader Sculpture in Jerusalem: More Evidence on the Temple Area Atelier, Zeitschrift für Kunstgeschichte, 48 (1985), pp. 442-450.
The "Beard pullers" in Romanesque Art: an Islamic Motif and its Evolution in the West, Arte Medievale, 3 (1986), pp. 65-85.
