ב-6.11.18 התקיים באודיטוריום מוזיאון הכט כנס חוקרים לציון מלאת 150 שנה להתיישבות הטמפלרים בארץ ישראל. אגודת הטמפלרים [ Tempelgesellschaft] נוסדה בגרמניה בשנת1861, וגיבשה עדה נוצרית משיחית, אשר נטלה על עצמה שליחות לברוא עם נוצרי חדש, 'עם האל', שיכשיר את הלבבות ואת ארץ האל, היא ארץ ישראל, לבואו מחדש של משיחם. מאוקטובר 1868 ועד אפריל 1948 פעלו כמה מאות משפחות טמפלריות בשבע מושבות בארץ, והיו לגורם משמעותי בתהליך המודרניזציה שלה בכל תחומי החיים. החותם אשר הותירו בנוף הארץ מוכר לכל העובר בחוצות ירושלים, יפו, תל אביב וחיפה, והוא משולב בנוף ההווה ומעניק לו נופך ייחודי. הכנס שארגנו הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה, הספרייה והמועצה לשימור אתרי מורשת, היה פתוח לציבור הרחב והציג את המחקרים העדכניים ביותר בתחומים שונים: היסטוריה של א''י, גיאוגרפיה היסטורית, אדריכלות, חקלאות וטכנולוגיה, ובמיוחד שימור המורשת הבנויה והמוחשית של הטמפלרים. לכנס הגיעו במיוחד כמה מצאצאי משפחות הטמפלרים שנולדו בארץ ופעילים כיום באגודה בגרמניה ובאוסטרליה.

עם סיום הכנס נפתחה בקומת הכניסה לספרייה תערוכה לציון האירוע. בתערוכה מוצגת מגילת אבן הפינה מבית הספר בשרונה שנחשפה תוך כדי עבודות השיפוצים בבית חולים ליולדות בקריה וכן חפצים, מסמכים ותמונות הקשורים להיסטוריה של אגודת הטמפלרים ולתרומתם לפיתוח החקלאות, התחבורה, הבנייה והתעשייה בארץ ישראל. התערוכה תהיה פתוחה מספר חודשים. לתמונות מהכנס ופתיחת התערוכה

למחרת הכנס ב-7.11.18 נערך יום סיור לשרונה במסגרתו ביקרו הטמפלרים באחד הבתים שגדלו בו - בית שהפך לימים למשרדו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון. לתמונות מיום הסיור
לכתבה ששודרה בחדשות "כאן 11" על הסיור

תערוכת "ויה מאריס" המוצגת בימים אלה בספרייה חושפת לקהל גם כמה מ"אוצרות" הספרייה, ביניהם ספרים וסריקות מאוסף הספרים הנדירים. ד"ר צור שלו מהחוג להיסטוריה כללית מתאר בסקירה הבאה כמה מהפריטים המוצגים.

בראשית העת החדשה, עידן הדפוס, נעו במרחב הים התיכוני, יחד עם עולי הרגל, נוסעים בעלי מטרות מגוונות – דיפלומטים, מסיונרים, סוחרים, יורדי ים ומלומדים. חלקם שהו באזור שנים ארוכות, למדו את השפות המקומיות ופתחו קשרים משמעותיים עם תושבים דומים להם במעמד ובהשכלה. אחרים שהו ימים ספורים בכל אתר, אך תיארו במילים ובאיורים את מסעותיהם. המסע הים תיכוני היה פעמים רבות מעין הרחבה של הביקור הלימודי המסורתי באיטליה (Grand Tour). ברוח זו, החיפוש אחר נופי ושרידי המורשת הקלאסית עמד במרכז. בנוסף לכך, עבור מלומדי התקופה, המזרח נתפס כאתר של ידע תיאולוגי, היסטורי ומדעי חשוב. שרים ואנשי כנסיה אירופיים שלחו סוכנים למרחבי הים התיכון, שילקטו בעבורם כתבי-יד ביוונית ושפות שמיות, יצירות אמנות ועתיקות. ב 1610 יצא ג'ורג' סאנדס (Sandys), אנגלי, בנו של הארכיבישוף של יורק, למסע ים תיכוני מקיף. הוא ביקר באיי הים התיכון, באיסטנבול, במצרים וגם בירושלים וארץ הקודש. המלומד הצעיר שיבץ בספר המסעות שלו קטעי ספרות ביוונית ולטינית. הספר זכה למספר מהדורות, גם אחרי מותו. הרופא והאנתיקוואר הצרפתי, ז'קוב ספון (Spon), שוטט בשנים 1675 ו 1676 יחד עם ידיד אנגלי במרחבי הים התיכון והלבאנט ותיעד מקומות, מונומנטים וחפצים. הוא פרסם את ממצאיו בשלושה כרכים שהשלישי ביניהם מוקדש כולו לתעתיקי כתובות ומטבעות. מעט מאוחר יותר האמן והנוסע ההולנדי קורנליוס דה ברוין (De Bruyn) סייר באזור ושהה בו כחמש-עשרה שנים. כשחזר למולדתו הוא פרסם את רשמיו ורישומיו בספר מסע מפורט ועשיר באיורים נאים מעשה ידיו, שהתפרסם מהר גם בתרגום לשפות אירופיות אחרות. דה ברוין יצא בהמשך למסע ארוך שני, אל רוסיה, פרס ואסיה הרחוקה.

 Jacob Spon, Voyage d'Italie, Dalmatie, de Grèce, et du Levant, ... par Jacob Spon ... & George Wheler (Lyon, 1678).

ז'קוב ספון, מסע באיטליה, דלמטיה, יוון והלבאנט, שנערך על-ידי ז'קוב ספון וג'ורג' ווילר (ליון, 1678).

שער ספר המסע של ז'קוב ספון, רופא בהכשרתו ואנתיקוואר צרפתי פרוטסטנטי. יחד עם שותפו האנגלי ווילר, ספון הסתובב באגן המזרחי של הים התיכון ותיעד באדיקות אתרים ומונומנטים רבים. הוא התענין במיוחד בכתובות, שלהן הקדיש כרך שלם, וחזר מהמסע עם אוסף גדול של מטבעות וכתבי יד. ספון, שנפטר בגיל צעיר בעיר ז'נבה, היה בין הראשונים שניסו לתעד את המורשת הקלאסית הים תיכונית באופן שיטתי.

 מראה הר פרנסוס ועתיקות דלפי

ספון ו-ווילר ביקרו בדלפי ב 1676. כשהגיע למעין הקסטלי, שמימיו, על פי המסורת, נסכו השראה שירית, ספון הנסער דימה עצמו במחיצת אפולו והמוזות וחיבר שיר ביוונית מודרנית על-פי לחן עממי צרפתי.

 מראה העיר לפאנטו (נפְפַּקטוס)

לפאנטו (השם האיטלקי) היתה עיר נמל חשובה ומבוצרת על החוף הצפוני של מפרץ קורינתוס. השליטה בנמלים היתה חשובה תמיד ובמיוחד בעידן הספינות הכבדות שהונעו בחתירה, שדרשו תמיכה לוגיסטית מתמדת מן החופים. לפאנטו תוארה במפות רבות והתפרסמה גם בשל הקרב הימי הכביר שנערך ממערב לה ב-1571, בו הביסה הליגה הקדושה האירופית את הצי העות'מאני.

 מפת הים התיכון

 Cornelius de Bruyn, Voyage au Levant, ... enrichi d'un grand nombre de figures (Paris, 1725), Map of the Mediterranean.

האמן והנוסע ההולנדי קורנליוס דה ברוין (De Bruyn) סייר ושהה באזור הים התיכון המזרחי כחמש-עשרה שנים. בפתח ספרו המהודר, כאן במהדורה צרפתית שהתפרסמה לקראת סוף ימי חייו, הוא כלל מפה נפתחת של האזורים בהם ביקר. בפינה השמאלית-תחתונה הוא הוסיף הגדלה של האזור באיטליה ממנו יצא למסע.

 תדמור

כבר מגיל צעיר, העיד על עצמו דה ברוין, השתוקקתי למסעות, ומשום כך, למדתי את אמנות הרישום, שאין יאה ממנה לנוסע המבקש למסור בדיוק רב את מראה עיניו. אך במקרה של תדמור, יעד קשה להשגה שלא הצליח להגיע אליו, דה ברוין נאלץ להעתיק את הפנורמה המרשימה שלו ממקור שראה כנראה בעיר חלב, אצל הולנדי אחר.

 George Sandys, A Relation of a Iourney begun an. Dom. 1610... containing a description of the Turkish Empire, of Aegypt, of the Holy Land, of the remote parts of Italy and ilands adjoyning (London, 1670 (orig. 1615), frontispiece.

ג'ורג' סאנדס, ספר מסע שהחל בשנת האדון 1610, ... ובו תיאור האימפריה העות'מאנית, מצרים, ארץ הקודש, אזורים מרוחקים באיטליה והאיים הסמוכים (לונדון, 1670 (במקור 1615), עמוד שער.

שער המהדורה השישית של ספר המסע המצליח מאת ג'ורג' סאנדס (Sandys), אנגלי, בנו של הארכיבישוף של יורק, שהתפרסמה כ 25 שנים אחרי מותו. האיור עשיר בפרטים אלגוריים המתייחסים לאזור ולמסע – עלית ישוע השמיימה מהר הזיתים, הסולטן הטורקי המשעבד האוחז בעול, איסיס ואוזיריס, האלים המצריים, ועוד יסודות הממחישים את עוצמת האזור בתודעתו של הנוסע המלומד.

 נילוס 

סאנדס הוסיף לתיאור מצרים תרשים של פסל אל הנהר נילוס שראה בותיקן. הוא סבר שאספסיאנוס הביא אותו ממצרים. אך המחקר המודרני טוען כי הפסל, שנחשף ברומא בראשית המאה ה 16, הוא העתק רומי של מקור הלניסטי, יתכן מאלכסנדריה. כך או כך, סאנדס משחזר במו רגליו את הקשרים המורכבים בין תרבויות הים התיכון ומוסיף להם נדבך משלו.

 הפירמידות של גיזה

הפירמידות, והתרבות המצרית העתיקה בכלל, עוררו ענין עצום בקרב אירופים בתקופת הרנסאנס, עוד טרם פענוח הכתב ההירוגליפי. סאנדס מקדיש תיאור ארוך לפירמידות ולביקורו במקום, כאשר הוא משלב את מה שקרא במקורות עם מראה עיניו. האיור מדגיש לא רק את האתר, אלא גם את חבורת הנוסעים. עם זאת, איורים רבים בספרו של סאנדס, במיוחד אלו של ארץ הקודש, הועתקו ישירות מספרו של צווילארט, המוצג כאן אף הוא.

 תודה לד"ר צור שלו החוג להיסטוריה כללית

׳אהבתי את הים התיכון בכל מאודי׳, כתב פרננד ברודל, אחד מהחוקרים המשפיעים במאה העשרים, ומי שהיווה מקור השראה לדורות של היסטוריונים של הים התיכון, ואנחנו ביניהם. מעט מקומות מסמלים את החיבור בין אזורנו, הלבנט, ובין הים התיכון טוב יותר מדרך הים המתפתלת לאורך חופיו. לאורך אלפי שנים לא רק חיברה ויה מאריס עשרות ומאות אתרים ויישובים לאורך קו החוף עצמו, אלא אף היוותה נקודת מפגש בין איזורי פנים היבשת והים התיכון.

הספרייה והמרכז לחקר ההיסטוריה של הים התיכון באוניברסיטת חיפה מזמינים אתכם לתערוכת ויה מאריס במבואת הספרייה, שם מותחת דרך הים קורים של קישוריות ים תיכונית על פני רשתות תרבותיות, כלכליות, ופוליטיות.
בתערוכה נחשפת לראשונה כתובת עתיקה המזהה בודאות עם הנציב הרומי בשנים שלפני מרד בר-כוכבא: גרגיליוס אנטיקווס. האבן ששוקלת 700 ק"ג הועברה אחרי מאמץ רב לאזור התערוכה בספרייה. 



מוצגים נוספים בתערוכה כוללים ספרים נדירים ורפרודקציות של מפות נדירות מן המאות 16-18 שמקורן באוספי המפות העשירים של מוזיאון ישראל ושל המוזיאון הלאומי הימי בחיפה, בו יש תצוגה קבועה של מפות, גלובוסים ואטלסים.



וכן פריטים ארכיאולוגים בינהם: עוגנים גדולים, כד ענק משוחזר ומטילי עופרת מתקופתו של דומיטיאנוס. המטילים נמצאו כחלק ממטענה של ספינה שנטרפה על שובר הגלים החיצוני של הנמל בעת שזה כבר החל בתהליך של קריסה הדרגתית אל תוך הים. במקום נמצאו כששה מטילים דומים, שהיוו ככל הנראה חלק ממשלוח לצרכי מסחר או תעשייה בלבנט. הכתובת על חלקם העליון של המטילים אומרת Imp(eratoris) Domit(iani) Caesaris Aug(usti) Ger(manici), ומאפשרת לנו לתארך את הפקת המטילים לשנים 83 עד 96 לספירה. משקלם של המטילים מוטבע עליהם, והוא נע בין 60 ל 70 קילוגרמים. כמו כן מוטבע עליהם גם שם המכרה בו הופקו, בדרדניה אשר בחבל קוסובו של זמננו.

 כתובת עתיקה שנמצאה בחוף דור חושפת לראשונה את זהותו של הנציב הרומי לפני מרד בר כוכבא הארץ 30.11.16  ובאנגלית

 תגלית בים: כתובת עם שם מושל יהודה בימים שלפני מרד בר כוכבא Ynet, 30.11.16

 ממצא נדיר: המילה 'יהודה' על אבן מהתקופה הרומית nrg, 30.11.16

 הג'רוזלם פוסט, גלי צה"ל, רשת ב', i24news


העברת האבן למתחם התערוכה

תמונות מאירוע הפתיחה



 התערוכה הוקמה בשיתוף ד"ר צור שלו וד"ר גיל גמבש שעומדים בראש המרכז לחקר הים התיכון הקדם מודרני ובניצוחה של פרופ' שרון פוליאקין אוצרת האוניברסיטה. הפקת התערוכה: ג'ני כרמל, ספרייה. תודות לעדינה צור ג'יג'י ודנה לוטן מהספרייה.

אמנים וסופרים שהשתתפו במלחמה כתבו על הקרבות עקובי הדם ועל אנשים צעירים שנרצחו או נפגעו בגופם ובנפשם במלחמת שווא. המלחמה הייתה על כלום ונגמרה בכלום. התוצאה שלה ושל ההסכמים שנכרתו בעקבותיה הייתה מלחמת העולם השנייה.

 מצגת מתמונות התערוכה: (הכנת המצגת: ד"ר אביבה לוין-בלואוסוב ותחיה דולינסקי)





























 לתמונות נוספות מאירוע הפתיחה



 צילום והפקת התערוכה: ג'ני כרמל וצוות הספרייה

לאחרונה קבלה הספרייה תרומה הכוללת כ-100 ספרים מהוצאת עמותת Library of America. 
העמותה נוסדה בשנת 1979 כדי לשמר ולהפיץ את מיטב נכסי התרבות הכתובים האמריקנים. ראוי לציון שהספרייה שלנו הינה אחת מ-50 ספריות במזרח התיכון ובאסיה שזכו לקבל תרומה זו. הספרים שנתרמו נחשבים כאוסף ליבה של יצירות מופת או בעלי משמעות היסטורית ומעשירים את הספרייה בלימודים אמריקנים בהיסטוריה ובספרות, ובתחומים רבים נוספים: מדע המדינה, פילוסופיה, סוציולוגיה, תקשורת, ועוד. בין 100 הספרים שהתקבלו נמצאים יצירותיהם של ויטמן, פו, פוקנר ובלדווין, וכתבים של מדינאים כגון ג'פרסון, פרנקלין, לינקולן וקנדי. בקומה המרכזית של הספרייה מוצגת בימים אלו תצוגה של אוסף הספרים שנתרם.

 לרשימת הספרים שנתרמו  

לרגל קבלת תרומה מכובדת זו ערכה הספרייה ב-18.3.14 אירוע בו כיבדו אותנו בנוכחותן נציגות  משגרירות ארה"ב בתל אביב:  גב' הילרי אולסין-וינדקר, יועצת תקשורת וענייני תרבות, וגב' אן ולטר, מומחית לקשרי ציבור. ברכו את האורחים פרופ' חנן אלכסנדר, דיקן הסטודנטים וראש בית הספר הבינלאומי, ופרופ' יוסי ציגלר, הראש האקדמי של הספרייה. התוכנית כללה הרצאה של ד"ר ערן שלו מהחוג להיסטוריה כללית בנושא "ישראל השנייה": מקורותיה התנכיים של הרפובליקה האמריקנית, ונגינה של שירי ג'אז אמריקנים על ידי צמד גיטרות מהחוג למוסיקה, יהל קנול וניר קאופמן. 

 לאתר לתת לספרייה 

See English article below     

מימין לשמאל: גב' אן ולטר, פרופ' יוסי ציגלר, גב' הילרי אולסין-וינדקר וגב' צילה הראל    

Library of America" at the University of Haifa

A ceremony was held on Tuesday, March 18, 2014, honoring the presentation of 100 volumes of the Library of America book series to the Younes and Soraya Library at the University of Haifa, by the Embassy of the United States. Representatives of the United States Embassy in Tel Aviv, Mrs. Hilary Olsin-Windecker, Counselor for Press and Cultural Affairs and Ms. Anne Walter, Public Affairs Specialist, participated in the event along with Prof. Hanan Alexander, Dean of Students and Head of the International School, and Prof. Yossi Ziegler, Academic Director of the Library, who opened the ceremony attended by faculty, students and librarians. Dr. Eran Shalev, lecturer and researcher from the Department of General History gave a lecture entitled "The New Israel": the Hebraic Roots of the American Republic. The event was concluded with a selection of American jazz songs played by the guitar duo Yahel Knoll and Nir Kaufman, students in the university's Department of Music. The Library of America  is a nonprofit publisher founded in 1979 to help preserve and foster appreciation for American works of literary merit and historical significance. The Library at the University of Haifa is one of fifty in the Middle East and Asia selected to receive the donation. The books represent a core collection of outstanding American writing – from Whitman and Poe to Faulkner and Baldwin, from Jefferson and Lincoln to Galbraith and Kennedy – and support American studies in history and literature as well as many other fields: political science, philosophy, sociology, communications and more. An exhibit of the donated book collection is currently on display on the main floor of the library.

 About the Library of America

 Library of America worldwide description

 Support the Library


From left to right: Prof. Yossi Ziegler, Mrs. Hilary Olsin-Windecker,and Ms. Anne Walter


Dr. Eran Shalev: "The New Israel": the Hebraic Roots of the American Republic.