אוסף הזמנות החתונה של סבתא ציטה

ציטה זינגר לבית וגנר נולדה בסוצ'אבה, שבחבל בוקובינה שברומניה, בשנת 1924. לאחר שעברה את תקופת השואה בחבל טרנסניסטריה, התחתנה עם משה זינגר, בשנת 1957 נולד בנם אריה, ויחד עם חמותה עלו לארץ כעבור שנתיים. בתחילה התיישבו במעלות ולאחר מכן עברו לקריית ים, שם הצטרפו לשארית המשפחה שעלתה קודם לכן. בשנת 1986 התאלמנה. ציטה עבדה בהנהלת חשבונות במשרד החינוך בחיפה עד שפרשה לגמלאות.

נכדה, ניר זינגר, נולד בשנת 1986 בחיפה; בוגר ביה"ס הריאלי העברי בחיפה, למד מדעי המחשב באוניברסיטת חיפה והמשיך לתואר שני בפילוסופיה של המדע והרציונליות; היום עובד כמנתח מערכות מידע בספריית האוניברסיטה וכמפתח פדגוגיה מתוקשבת בביה"ס הריאלי.

"לסבתא שלי אוספים רבים: בולים, קופסאות גפרורים, סבונים, פקקים של בקבוקי משקאות קלים; ניירות מכתבים, מעטפות, מטבעות, מפיות ועוד. אפשר לומר שהיא אוספת בדבקות כמעט כל דבר שבו היא מוצאת עניין, כולל דברים אזוטריים לכאורה, אבל מקסימים ומשעשעים, כגון מדבקות שמדביקים על פירות.

בעבר, כשהתחלתי לאסוף כרטיסי טלכרט, סבתי סייעה לי בהתלהבות ובמסירות. היא הסתובבה ליד כל טלפון שראתה, בארץ ובחו"ל, וליקטה עבורי כרטיסים שהושארו על ראשי המכשירים הציבוריים. לעתים הייתה ממתינה בסבלנות עד שאדם יסיים את שיחתו ומסמנת לו שהיא מעוניינת בכרטיס הטלפון. הטלכרטים חיכו לי בכל שבוע במגרה קטנה שיועדה ל"דואר" שלי, מנוקים ומבהיקים.

אוסף ההזמנות לחתונה של סבתא מורכב מהזמנות שנשלחו אליה ובאירועים שברובם השתתפה. את ההזמנות (לחתונות ולאירועים משמחים אחרים) אספה סבתא בין השאר בשל אהבתה הגדולה למשפחתה, שקמה מחורבות השואה, ובשל הדחף שנוצר בה לשמר את הזיכרון.

האוסף שמור במזנון סלון ביתה וממשיך לצמוח עם המשפחה. הוא שימש בזמנו בסיס ליצירת עץ גנאלוגי מקוון שבניתי לפני כעשור. ברוב עוונותיי דיללתי בזמנו את האוסף מתוך הנחה מוטעית שהזמנות שמקורן בחברים ובמכרים ולא בבני משפחה חשובות פחות ואין צורך לשמרן.”