ספרים, ספרייה ותלמידים על הרצף האוטיסטי

מזה מספר שנים מגיעים לפעילות בספריה תלמידים על הרצף האוטיסטי מבי"ס "עופר" שבחיפה. התלמידים הם בדרגת מוגבלות שכלית התפתחותית בגילאי בי"ס יסודי. הם אינם קוראים, וחלקם אינם מדברים כלל. הפעילות מתקיימת יום אחד בשבוע לאורך כשעה.

מטרות הפעילות:

המטרה הראשונית של הפעילות היא עידוד אקטיביות של הילדים בספריה: בחירה עצמאית של ספרים, הקשבה ומיקוד המבט בתמונות בזמן ההקראה והתרכזות בספר במהלך עיון ודפדוף עצמאיים. מטרה נוספת היא הגדרת סוגי ספרים מועדפים, במטרה להמליץ על אוסף ספרייתי המתאים לאוכלוסייה זו.

תיאור הפעילות:

המפגש נפתח בהקראת סיפור לכל הכיתה. לאחר מכן בוחר כל תלמיד ספרים להקראה אישית או לעיון עצמאי מתוך מדף תצוגה של מספר ספרים, או מתוך כלל האוסף שבספריה. במהלך הפעילות אנו מצלמים עבור כל ילד את דף הכריכה של הספר שבחר, (אם הילד מעוניין בכך - הוא צובע את הדף),ובסיום השנה אנו כורכים יחד את הצילומים ל"חוברת ספרים אהובים", המשמשת כעין "רשימה ויזואלית" של הספרים שנבחרו ע"י התלמיד.

קשיים אופייניים:

בתחילה הגיבו חלק מהתלמידים באדישות ובקהות כלפי הספרים, הן כלפי הטקסט המוקרא והן כלפי התמונות. אף כי היו מספר תלמידים שגילו משיכה לספרים, לעתים נוצרה תחושה שהספרים (בדומה לגירויים רבים אחרים) כלל אינם מעוררים עניין, הנאה או תגובה כלשהי אצל רוב התלמידים.

ספרים רב-חושיים:

לאחר שנוכחנו לדעת כי לגבי חלק מהילדים על הרצף האוטיסטי גירוי של טקסט ותמונה בלבד אינו מספיק, החלטנו לפנות לספרים הכוללים לא רק טקסט ותמונה, אלא גם גירויים נוספים, כגון: צלילים, מגע (טקסטורה מחומרים שונים), ספרים תלת מימדיים (התמונה נפתחת עם פתיחת הדף), ספרים הכוללים חלקים נעים הניתנים להזזה, או אפקטים ויזואליים כגון חלקים נוצצים. ספרים מסוג זה עוררו עניין ותגובות כגון: מיקוד רב יותר של המבט והקשבה רבה יותר לטקסט, הצבעה על פריטים מתוך הספר וזיהוים ע"פ בקשה, ודפדוף עצמאי פעיל. ספרים מסוג זה גם נבחרו בבחירה עצמאית של התלמידים יותר מהספרים ה'קונבנציונליים'. לספרים אלה יש יתרון ברור בקרב אוכלוסית ילדים זו הסובלים לעתים קרובות מתת-רגישות או מרגישות-יתר לגירויים חיצוניים. ספרים המפעילים את חוש המישוש והשמיעה, לדוגמא, הם מעוררים יותר לגבי ילדים הסובלים מתת-רגישות, ובכל מקרה, הספרים מאפשרים לילד שליטה תוך גישה לגירויים והפעלתם לפי רצונו במהלך הדפדוף, זאת בהקשר של סיפור עלילתי שמשולבים בו אלמנטים ומצבים יומיומיים.

הפעלות ו"המחשה":

גילינו כי, בכל מקרה, רצוי ללוות כל סיפור בהמחשה או בהפעלה כלשהי, לדוגמא: בזמן הצגת ספר העוסק במשחק מחבואים של חיות - החבאנו בספריה בעלי חיים מפלסטיק, וליווינו את הסיפור בחיפוש הממשי אחר החיות. ספרים אחרים ליווינו בתנועות ידיים (כפי שהן מתבצעות במהלך הסיפור), או בכעין המחזה פשוטה. דרך נוספת שהשתמשנו בה היא שילוב של הקראה וצפייה בקלטת, הממחיזה את הסיפור מיד לאחריה.

בחירת ספרים באמצעות צילומי כריכה:

חלק מהתלמידים גילו משיכה מיוחדת ל"ספרי וולט דיסני" (ספרים היוצאים בעקבות הסרטים). בעקבות כך יצרנו כעין "קטלוג ויזואלי" על פלקט גדול, המורכב מתמונות צבעוניות של כריכות ספרים שיצאו בתקופה האחרונה. תלמידים ניגשים ומצביעים על ספר שהם מעוניינים בו, ואנו מביאים אותו עבורם. גם ילדים שבתחילה כמעט ולא הגיבו לספרים, למדו להכיר ספרים מסוימים וליהנות מהם. ילדים אחרים ידעו לחזור ולמצוא את הספרים האהובים עליהם באוסף הספריה, ואף היו מקרים בהם ילדים שכמעט ואינם מתקשרים באמצעות דיבור, מצאו ספרים הקשורים לתחומי התעניינות או לחוויות אישיות שלהם, וחזרו אליהם שוב ושוב. בכל מקרה, נראה כי הספרים יכולים להוות לגבי ילדים על הרצף האוטיסטי אמצעי יעיל ומהנה, ומאפשרים לחוות מגוון של התנסויות שאינן מתאפשרות באמצעים אחרים.

למידע נוסף:

ספרים, ספרייה, וילדים עם אוטיזם - כתבה מבלוג הספרייה.
למאמר בכתב-עת: צוק תמי והילה סלומון. "ילדים בעלי אוטיזם וספרים "רב חושיים" סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום 16 (2): 87-91, 2001.