ECLAP 2012: Conference on Information Technologies for Performing Arts, Media Access and Entertainment
7-9 May 2012 – Convitto della Calza, Firenze, Italy

בחודש נובמבר 2011 הוזמנה שרון שפירא-גלאובך על ידי מתאמת ארגון ECLAP לפרסם מאמר ולהציג את פרויקט מאגר ארכיוני התיאטרון של הספריה בכנס הבינלאומי הראשון של הארגון. הכנס לווה בפרסום אקדמי של קובץ מאמרים בהוצאת הספרים של אוניברסיטת פירנצה - Florence University Press. מצורפת לעיונכם סקירתה המעניינת בנושא.

ארגון ECLAPECLAP (European Collected Library of Artistic Performance) הינו פרויקט רחב מימדים של מדינות האחוד האירופאי, שעניינו שימור והנגשה של מורשת תרבות אירופה בתחום אמנויות המופע (performing arts) באמצעים דיגיטליים.
הארגון אמון על הבניית הקשרים הנחוצים בין מוסדות העוסקים בתחום כגון ספריות, ארכיונים, מוזיאונים, וכיוב' ומבקש ליצור תשתיות טכנולוגיות מתאימות לשימור ולהנגשה ארוכי טווח. כמו כן, מספק ארגון ECLAP תיעוד והמלצות של best practice לשימור והנגשת החומרים, וכן פורטל מורכב להעלאת החומרים לאינטרנט ולשילובם במאגר ה-Europeana (המאגר הדיגיטלי של האיחוד האירופאי לחומרי מורשת תרבות – מאגר אדיר מימדים ועתיר השקעה המונה מיליוני פריטי מידע).

 כנס ECLAP 2012
מטרתו המוצהרת של הכנס היתה לשמש פורום ליצירת שתופי פעולה ולהצגת תוצאות.
כמו כן, הכנס ביקש להציג מבט-על על הפעילות העכשווית המתבצעת בעולם בנוגע לאוספים הדיגיטליים בתחום אמנויות המופע. הכנס התמקד בארבעה חתכים נושאיים של-best practice: כלים של/ל יצירת ספריות דיגיטליות, אמצעי חינוך ומחקר, סוגיות של זכויות יוצרים, ומורשת תרבות בהיבטיה הטכנולוגיים.

הכנס נערך במשך שלושה ימים מלאים והוצגו בו כ- 40 הרצאות ופרויקטים. השתתפו כ- 200 איש ממרבית מדינות האיחוד האירופאי כמו גם מארצות הברית (ואני מישראל).
מבחינת ארגון התכנים חולקו הרצאות הכנס לארבעה מסלולים:
1. מסלול כללי שהתמקד באמנויות המופע ומדיה (General track on performing arts, media access and entertainment)
2. מסלול שהתמקד בתיעוד ובמטאדטה (Authoritative metadata vs. User generated content)
3. מסלול שהתמקד בגישה פתוחה (open access)
4. מסלול שהתמקד בחינוך (Educational services for the performing arts)
הרצאתי שויכה למסלול המטאדטה ולוותה במאמר שפורסם בקובץ המאמרים של הכנס  - לדברי עורכי קובץ המאמרים, התקבלו לפרסום 36% מתוך כלל המאמרים שהוגשו לשיפוט.

הרצאתי בכנס:
A Database for Israeli Theater Archives (DITA) in the University of Haifa Younes & Soraya Nazarian Library

 תגובות הקהל
הצגת פרויקט מאגר ארכיוני התיאטרון של הספריה עוררה במשתתפים עניין רב, ובעקבותיה נוצרו קשרים רבים כבסיס לשיתופי פעולה עתידיים עם ארגונים ספציפיים (בעיקר מוסדות אקדמיים מארה"ב ומאיטליה) ובפרויקטים שונים של האיחוד האירופאי.

התגובות להצגת הפרויקט התמקדו בעיקר בהתפעלות מהקשר ההדוק בין התשתית התיאורטית עליה מבוסס הפרויקט, יישומיה המעשיים, והבאתה לכדי "מוצר מידע" באמצעים ספרניים/מידעניים עכשוויים. כמו כן, הובע עניין רב בחומרים עצמם ובשילובם במסגרת מאגרי הספריה הדיגיטלית הכלל-אירופאית – ה-Europeana.

הערכה רבה במיוחד הובעה מצד אנשי מקצוע מתחומים שונים לתוצאות העבודה שאנו משקיעים ביצירת רשומות התיעוד של הפריטים הדיגיטליים והנגשתן לקהל, השקעה המתבססת על ניתוח והיכרות מעמיקה הן עם החומרים עצמם והן של צרכי המשתמשים, ולא רק על יכולות טכנולוגיות אוטומטיות בתחום המחשוב.

 תוצאות מיידיות של השתתפותי בכנס
1. ספריית אוניברסיטת חיפה הוזמנה כשותפה לפרויקט חדש של האיחוד האירופאי – Europeana Muses המוגש בימים אלה לתקצוב של ה-European Commission
2. קיבלתי מספר הזמנות לכתיבת מאמרים על פרויקט ארכיוני התיאטרון בפרסומים שונים (חלקם אקדמיים וחלקם פופולאריים)
3. ספריית האוניברסיטה זכתה לשבחים רבים על העבודה המקצועית המתבצעת במסגרתה בתחום שימור דיגיטלי של מורשת תרבות
4. חומרי שימור מורשת ישראל (ביניהם חומרי ארכיוני התיאטרון) הכלולים בדף האוספים הדיגיטליים של הספרייה נחשפו לקהל מגוון של מתעניינים העוסקים בתחום
5. פעילות האוניברסיטה ופעילותה המקצועית של הספריה נחשפו לפורום רחב של חוקרים ואנשי מקצוע
6. נוצרו קשרים מקצועיים לשיתופי פעולה עתידיים בין ספריית אוניברסיטת חיפה למוסדות וארגונים שונים בעולם בתחום שימור נכסי תרבות והנגשתם
7. הכנס אפשר לי למקם את העבודה הנעשית בספריית האוניברסיטה בנושאי שימור מורשת תרבות, בהקשר הרחב של הנעשה בתחום זה בעולם. נראה כי הפעילות המתבצעת בספריית האוניברסיטה משתלבת היטב בהתפתחויות הכלל עולמיות בתחום, הן מבחינת תשתיות וסטנדרטים טכנולוגיים והן מבחינת התכנים.
להערכתי, אנחנו מתבלטים במיוחד בהבניה של תשתית תיאורטית-מקצועית ישימה, באמצעות שימוש בכלים ספרניים המותאמים לעולם המידע העכשווי. תשתית זו באה לידי ביטוי בעומק המחקרי/אקדמי של המוצר הסופי אותו אנו מציעים לקהל המשתמשים; בהיבטים המקצועיים המורכבים של תשתית זו הביעו השומעים עניין רב במיוחד.

 סכום
הכנס תרם רבות להשכלתי המקצועית (כמו גם לגאוותי המקצועית) ואפשר לי להיחשף, ללמוד ולהסיק מסקנות מעשיות משלל האספקטים הטכנולוגיים והספרניים הקשורים לתחום השימור הדיגיטלי של נכסי תרבות, כמו גם באשר למקומן של ספריות אקדמיות בעולם מגוון זה. כמו כן, היתה זו הזדמנות ממוקדת להציג את פירותיה של העבודה המקצועית המתבצעת בספריית אוניברסיטת חיפה בפורום של שותפים קרובים לעניין ולתוכן.
אני מרגישה בת מזל, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית, על שהספריה והאוניברסיטה מצאו לנכון לאפשר את נסיעתי לכנס גם בזמנים כה מורכבים מבחינה כלכלית, ומבקשת להודות מקרב לב לכל המעורבים בדבר:
להנהלת ספריית יונס וסוראיה נזריאן, לראש תחום מדיה בספריה, למשפחת בוכסוויילר ולאגף משאבי אנוש של אוניברסיטת חיפה.

 הכנת הסקירה: שרון שפירא-גלאובך, תחום מדיה

לאחרונה, נתרם לספרייה אוסף ספרים במגוון שפות, מעיזבונו של פרופסור יוסף קוסטינר ז"ל, שהיה חבר סגל בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה וחוקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.
פריטי המידע שנקלטו בספרייה ובמרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי העשירו בכמה מאות פריטים את האוסף בתחום ההיסטוריה של המזרח התיכון עם דגש על סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי.
ברצוננו להודות לד"ר סולי שאהוור, מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון על תיווכו בקבלת התרומה לספרייה ולמשפחת קוסטינר עבור תרומתם החשובה.

 לרשימת הספרים שנקלטו בספרייה ובמרכז עזרי.

להלן דברים לזכרו של פרופ' קוסטינר ז"ל שכתב ד"ר ערן סגל, מרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון וחוקר במרכז עזרי באוניברסיטת חיפה . ד"ר סגל הונחה על ידי פרופ' קוסטינר ז"ל בלימודי התואר השני והשלישי.

"יוסף קוסטינר היה פרופ' בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה וחוקר במרכז דיין באוניברסיטת ת"א אך נותר חיפאי כל חייו (לאחר שבינקותו עלה לארץ מרומניה). הוא השלים את לימודי התואר הראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטת חיפה (1973), ובמוסד זה השלים גם את לימודי התואר השני בהיסטוריה של המזרח התיכון בהנחיית פרופ' גבי בן דור (1978). משם הוא המשיך ללימודי דוקטורט בLondon School of Economics LSE שבאוניברסיטת לונדון בהנחיית פרופ' אלי כדורי. התזה שלו עסקה בצמיחתה של סעודיה והוא השלים את לימודיו בשנת 1982. מאותה שנה ועד מותו בטרם עת שימש מרצה וחוקר באוניברסיטת ת"א, ובשנים 2004-2000 אף עמד בראש ביה"ס להיסטוריה באוניברסיטת ת"א.
בשלושים שנות פעילותו המחקרית פיתח יוסף קוסטינר מספר רב של תחומי מחקר אשר הפכו למרכזיים במחקר המזרח תיכוני. השכלתו הרחבה והמגוונת בשילוב עם הבנתו העמוקה בשלל תחומים במדעי החברה היוו כר פורה לחדשנותו המחקרית. קוסטינר היה סמכות בינלאומית בחקר חצי האי ערב בכלל ובחקר סעודיה בפרט, וכמו כן הוביל את המחקר על שבטיות במזרח התיכון. תחומי המחקר שפיתח נחשבו בתקופתו כשוליים וזניחים במחקר המזרח תיכוני ורק בשנים האחרונות הפכו לתחומים מרכזיים ומובילים. לפיכך, לא ניתן כיום לכתוב מחקר רציני על תחומים אלו מבלי להסתמך על עבודותיו המכוננות.
עבודת הדוקטורט של קוסטינר הפכה לספר בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד (1993) ואף תורגמה לערבית. בספר זה הוא הראה כיצד המדינה השבטית הסעודית התרחבה בחצי האי ערב בתקופה המעצבת של הקמת המדינה בראשית המאה העשרים ואת זאת ניתח על פי הדגם הסוציולוגי של אבן ח'לדון, המלומד הערבי המפורסם בן המאה ה-14. מחקר זה האיץ את המגמה ההיסטוריוגרפית בהבלטת חשיבות השבטיות בצמיחת המדינות בחצי האי ערב ובמפרץ הפרסי. בנוסף הוא פרסם שלושה ספרים על תימן (1984, 1990, 1996), נושא שהחל לעסוק בו כבר בעבודת המחקר של התואר השני. הספרים עסקו בהיסטוריה המפותלת של המדינה המסוכסכת הזו, בעיקר משנות השישים ועד שנות התשעים של המאה העשרים עת חוותה מלחמות, איחוד בין הצפון והדרום ועוד. ספרו האחרון (2009) עסק בהרחבה באזור המפרץ הפרסי והינו תרומה מחקרית חשובה אך גם ספר בסיסי ללימוד (text-book) אשר ישמש בלי ספק דורות רבים של סטודנטים וציבור משכיל שיתעניין באזור זה.
לצד ספריו התבלט קוסטינר בעריכת מספר קבצים מרכזיים בתחום. בראש ובראשונה הקובץ על שבט ומדינה במזרח התיכון (1991) שהפך לקלאסיקה בהבנת צמיחת המדינות במזרח התיכון. קובץ זה, שערך ביחד עם פרופ' פיליפ ח'ורי בעקבות ועידה באוניברסיטת הרווארד, כלל מאמרים מקוריים במיוחד שהציגו הן רקע תיאורטי והן שורת מקרי בוחן שהסבירו את חלקם של השבטים במזרח התיכון בבניית המדינות המודרניות ולא כניגוד שלהן. הקובץ, ובמיוחד מאמר המבוא המתודולוגי של העורכים, מצוטט רבות במחקר שהתפתח בתחום זה. קובץ נוסף שערך קוסטינר עסק במונרכיות במזרח התיכון (2000) ובו שורה של מומחים בעלי שם עולמי אשר בחנו שאלות הקשורות לשרידותן ועוצמתן של המונרכיות בעידן המודרני. כמו כן, הוא השתתף בעריכת קובץ לזכרו של מנחה הדוקטורט שלו, פרופ' אלי כדורי (2003).
קוסטינר פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת מובילים ובקבצים רבים אשר הקיפו מספר רב של תחומים. ניתן לציין מקצת מנושאיהם: שאלת ביטחון המפרץ הפרסי, תורתו של אוסאמה בן לאדן, תפיסותיו של ח'לדון אל-נקיב, שבטי הרואלה, המדינה התימנית, מגמות הליברליזציה במפרץ הפרסי, מדינה ואסלאם בסעודיה, יחסי ארה"ב-סעודיה, תנועת האח'ואן הסעודית, יוזמת השלום הסעודית, השיעים בבחריין, יחסי סעודיה וכווית במלחמת העולם הראשונה, כווית במלחמת המפרץ, ועוד.
בנוסף, הוא כתב קרוב ל-40 מאמרים בשנתון של מרכז דיין – Middle East Contemporary Survey (MECS) אשר יצא לאור בשנים 1976 – 2000. כל כרך של כתב העת הוקדש לסקירת המאורעות במדינות המזרח התיכון וקוסטינר חיבר בו ערכים על סעודיה, כווית, תימן וביטחון המפרץ הפרסי.
התמה המרכזית בעבודותיו היא כאמור יחסי שבט ומדינה, ותרומתו הגדולה היא בהבנת חשיבות השבטים בבניית המדינות והיחס הדיאלקטי שביניהם. נושא מרכזי נוסף שהוא הבליט בעשור האחרון היה חשיבות הבחנת זירת המפרץ הפרסי משאר אזור המזרח התיכון. הייחודיות ההיסטורית שכה היטיב לתאר ולנתח במהלך עבודותיו הביאה אותו להכרה כי זירה זו מצריכה עיון ולימוד שונה מהמקובל בלימודי המזרח התיכון.
קוסטינר שילב בעבודתו באופן נדיר קפדנות אקדמית (כמו למשל מבית מדרשו של המנחה שלו, פרופ' כדורי) עם רקע תיאורטי רחב ומעורר השראה ממגוון תחומי מדעי החברה. את השילוב הזה הוא ניסה להקנות גם לתלמידיו הרבים. המוניטין העולמי בשילוב אופיו הנוח והנעים ונדיבותו האנושית שלא ידעה גבולות הפכו אותו למנחה מבוקש, כפי שיעידו עשרות תלמידיו לתארים המתקדמים. הוא השקיע מרץ רב בקידום תלמידיו והקפיד לשלבם בכל תחומי העשייה האקדמית.
כפי שניתן היה לצפות, קוסטינר הותיר אחריו אוסף עצום של ספרים ומקורות. הוא אסף בשיטתיות ובהתמדה חומרים רבים מכל העולם ויצר אוסף ייחודי לאזור אשר מוזנח ברוב ספריות העולם. ספריית אוניברסיטת חיפה וכן האוסף שהוקם על שמו במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי התברכו בתרומה הנדיבה של משפחת קוסטינר.
יוסף קוסטינר היה מלומד ואינטלקטואל אמיתי, איש רוח מהשורה הראשונה. מותו בטרם עת הותיר חלל עצום בשדה המחקר וכן בלבבות אלו שזכו להכירו. התקווה היא שהאוסף החשוב שהותיר יעזור למלא, ולו במעט, את החלל הזה."

 הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים

לאחרונה, נתרם לספרייה אוסף ספרים במגוון שפות, מעיזבונו של פרופסור יוסף קוסטינר ז"ל, שהיה חבר סגל בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה וחוקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.
פריטי המידע שנקלטו בספרייה ובמרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי העשירו בכמה מאות פריטים את האוסף בתחום ההיסטוריה של המזרח התיכון עם דגש על סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי.
ברצוננו להודות לד"ר סולי שאהוור, מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון על תיווכו בקבלת התרומה לספרייה ולמשפחת קוסטינר עבור תרומתם החשובה.

 לרשימת הספרים שנקלטו בספרייה ובמרכז עזרי.

להלן דברים לזכרו של פרופ' קוסטינר ז"ל שכתב ד"ר ערן סגל, מרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון וחוקר במרכז עזרי באוניברסיטת חיפה . ד"ר סגל הונחה על ידי פרופ' קוסטינר ז"ל בלימודי התואר השני והשלישי.

"יוסף קוסטינר היה פרופ' בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה וחוקר במרכז דיין באוניברסיטת ת"א אך נותר חיפאי כל חייו (לאחר שבינקותו עלה לארץ מרומניה). הוא השלים את לימודי התואר הראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטת חיפה (1973), ובמוסד זה השלים גם את לימודי התואר השני בהיסטוריה של המזרח התיכון בהנחיית פרופ' גבי בן דור (1978). משם הוא המשיך ללימודי דוקטורט בLondon School of Economics LSE שבאוניברסיטת לונדון בהנחיית פרופ' אלי כדורי. התזה שלו עסקה בצמיחתה של סעודיה והוא השלים את לימודיו בשנת 1982. מאותה שנה ועד מותו בטרם עת שימש מרצה וחוקר באוניברסיטת ת"א, ובשנים 2004-2000 אף עמד בראש ביה"ס להיסטוריה באוניברסיטת ת"א.
בשלושים שנות פעילותו המחקרית פיתח יוסף קוסטינר מספר רב של תחומי מחקר אשר הפכו למרכזיים במחקר המזרח תיכוני. השכלתו הרחבה והמגוונת בשילוב עם הבנתו העמוקה בשלל תחומים במדעי החברה היוו כר פורה לחדשנותו המחקרית. קוסטינר היה סמכות בינלאומית בחקר חצי האי ערב בכלל ובחקר סעודיה בפרט, וכמו כן הוביל את המחקר על שבטיות במזרח התיכון. תחומי המחקר שפיתח נחשבו בתקופתו כשוליים וזניחים במחקר המזרח תיכוני ורק בשנים האחרונות הפכו לתחומים מרכזיים ומובילים. לפיכך, לא ניתן כיום לכתוב מחקר רציני על תחומים אלו מבלי להסתמך על עבודותיו המכוננות.
עבודת הדוקטורט של קוסטינר הפכה לספר בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד (1993) ואף תורגמה לערבית. בספר זה הוא הראה כיצד המדינה השבטית הסעודית התרחבה בחצי האי ערב בתקופה המעצבת של הקמת המדינה בראשית המאה העשרים ואת זאת ניתח על פי הדגם הסוציולוגי של אבן ח'לדון, המלומד הערבי המפורסם בן המאה ה-14. מחקר זה האיץ את המגמה ההיסטוריוגרפית בהבלטת חשיבות השבטיות בצמיחת המדינות בחצי האי ערב ובמפרץ הפרסי. בנוסף הוא פרסם שלושה ספרים על תימן (1984, 1990, 1996), נושא שהחל לעסוק בו כבר בעבודת המחקר של התואר השני. הספרים עסקו בהיסטוריה המפותלת של המדינה המסוכסכת הזו, בעיקר משנות השישים ועד שנות התשעים של המאה העשרים עת חוותה מלחמות, איחוד בין הצפון והדרום ועוד. ספרו האחרון (2009) עסק בהרחבה באזור המפרץ הפרסי והינו תרומה מחקרית חשובה אך גם ספר בסיסי ללימוד (text-book) אשר ישמש בלי ספק דורות רבים של סטודנטים וציבור משכיל שיתעניין באזור זה.
לצד ספריו התבלט קוסטינר בעריכת מספר קבצים מרכזיים בתחום. בראש ובראשונה הקובץ על שבט ומדינה במזרח התיכון (1991) שהפך לקלאסיקה בהבנת צמיחת המדינות במזרח התיכון. קובץ זה, שערך ביחד עם פרופ' פיליפ ח'ורי בעקבות ועידה באוניברסיטת הרווארד, כלל מאמרים מקוריים במיוחד שהציגו הן רקע תיאורטי והן שורת מקרי בוחן שהסבירו את חלקם של השבטים במזרח התיכון בבניית המדינות המודרניות ולא כניגוד שלהן. הקובץ, ובמיוחד מאמר המבוא המתודולוגי של העורכים, מצוטט רבות במחקר שהתפתח בתחום זה. קובץ נוסף שערך קוסטינר עסק במונרכיות במזרח התיכון (2000) ובו שורה של מומחים בעלי שם עולמי אשר בחנו שאלות הקשורות לשרידותן ועוצמתן של המונרכיות בעידן המודרני. כמו כן, הוא השתתף בעריכת קובץ לזכרו של מנחה הדוקטורט שלו, פרופ' אלי כדורי (2003).
קוסטינר פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת מובילים ובקבצים רבים אשר הקיפו מספר רב של תחומים. ניתן לציין מקצת מנושאיהם: שאלת ביטחון המפרץ הפרסי, תורתו של אוסאמה בן לאדן, תפיסותיו של ח'לדון אל-נקיב, שבטי הרואלה, המדינה התימנית, מגמות הליברליזציה במפרץ הפרסי, מדינה ואסלאם בסעודיה, יחסי ארה"ב-סעודיה, תנועת האח'ואן הסעודית, יוזמת השלום הסעודית, השיעים בבחריין, יחסי סעודיה וכווית במלחמת העולם הראשונה, כווית במלחמת המפרץ, ועוד.
בנוסף, הוא כתב קרוב ל-40 מאמרים בשנתון של מרכז דיין – Middle East Contemporary Survey (MECS) אשר יצא לאור בשנים 1976 – 2000. כל כרך של כתב העת הוקדש לסקירת המאורעות במדינות המזרח התיכון וקוסטינר חיבר בו ערכים על סעודיה, כווית, תימן וביטחון המפרץ הפרסי.
התמה המרכזית בעבודותיו היא כאמור יחסי שבט ומדינה, ותרומתו הגדולה היא בהבנת חשיבות השבטים בבניית המדינות והיחס הדיאלקטי שביניהם. נושא מרכזי נוסף שהוא הבליט בעשור האחרון היה חשיבות הבחנת זירת המפרץ הפרסי משאר אזור המזרח התיכון. הייחודיות ההיסטורית שכה היטיב לתאר ולנתח במהלך עבודותיו הביאה אותו להכרה כי זירה זו מצריכה עיון ולימוד שונה מהמקובל בלימודי המזרח התיכון.
קוסטינר שילב בעבודתו באופן נדיר קפדנות אקדמית (כמו למשל מבית מדרשו של המנחה שלו, פרופ' כדורי) עם רקע תיאורטי רחב ומעורר השראה ממגוון תחומי מדעי החברה. את השילוב הזה הוא ניסה להקנות גם לתלמידיו הרבים. המוניטין העולמי בשילוב אופיו הנוח והנעים ונדיבותו האנושית שלא ידעה גבולות הפכו אותו למנחה מבוקש, כפי שיעידו עשרות תלמידיו לתארים המתקדמים. הוא השקיע מרץ רב בקידום תלמידיו והקפיד לשלבם בכל תחומי העשייה האקדמית.
כפי שניתן היה לצפות, קוסטינר הותיר אחריו אוסף עצום של ספרים ומקורות. הוא אסף בשיטתיות ובהתמדה חומרים רבים מכל העולם ויצר אוסף ייחודי לאזור אשר מוזנח ברוב ספריות העולם. ספריית אוניברסיטת חיפה וכן האוסף שהוקם על שמו במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי התברכו בתרומה הנדיבה של משפחת קוסטינר.
יוסף קוסטינר היה מלומד ואינטלקטואל אמיתי, איש רוח מהשורה הראשונה. מותו בטרם עת הותיר חלל עצום בשדה המחקר וכן בלבבות אלו שזכו להכירו. התקווה היא שהאוסף החשוב שהותיר יעזור למלא, ולו במעט, את החלל הזה."

 הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים