סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
מה ניתן ללמוד ממשתמשים בהקשר של מערכות מידע רפואיות.

ד"ר
אביב שחק מהפקולטה ללימודי מידע באוניברסיטת טורונטו ביצע מחקר בנושא של: "תכנון אפקטיבי של תיעוד -עזר לשימוש בתוכנות" המחקר התבצע בקרב צוותי מרפאות בקנדה וכלל בדיקה של מסמכי עזר פנים-ארגוניים שיצרו עובדי מרפאות עבור תמיכה בשימוש בתוכנות רפואיות. לאחרונה התארח ד"ר שחק בסמינר המחלקתי של החוג ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטה ותיאר את המחקר וממצאיו.

בתחילת דבריו הבחין ד"ר שחק בין שני סוגים מרכזיים של מסמכי תיעוד למערכות ממוחשבות: 
Tutorial - בסיסי ומקוצר. מתאר רק את הפונקציות הבסיסיות של המערכת, או פונקציה ספציפית בלבד.  
Manual / reference guide - מדריך מקיף לשימוש במערכת על שלל כליה ואפשרויותיה.

על אף ההתקדמות הרבה בעיצוב מנשקים, אנשים עדיין זקוקים לעזרה והדרכה בשימוש בתוכנות, וחשים תסכול רב כאשר הם נתקלים בבעיות.
השימוש במערכות רפואיות ממוחשבות לתיעוד תיקים רפואיים בהחלט תורם לייעול ודיוק בטיפול בחולה, אך יוצר גם סוגי טעויות חדשות שנובעות ממיחשוב הגיליון האישי. שתיים מהטעויות הנפוצות ביותר שתועדו הן:

1. בחירה שגויה של הרופא בפריט מתוך רשימה (של דיאגנוזות או תרופות) - עלול להסתיים במתן מרשם שגוי.

2.
תיעוד הפגישה בגיליון של הפציינט הלא-נכון. (כאשר מזינים ידנית את שם הפציינט, במקום להשתמש בכרטיס המגנטי, או כאשר פציינט אחר מתקשר באמצע הפגישה ומבקש לפתוח לרגע את הקובץ שלו במערכת.)

ד"ר שחק ציין שמערכות ממוחשבות מסוג זה עדיין אינן נפוצות מאוד בקנדה ובארה"ב (37% ו-46%, בהתאמה), בעוד שבאירופה ובארץ מדובר על שימוש בהן בכמעט 100% מהמרפאות  מצב זה נובע מכך שמערכת הבריאות בקנדה ובארה"ב הייתה מבוססת בעיקר על מרפאות פרטיות קטנות, ולא על ארגונים ממשלתיים גדולים כמו באירופה, שם השתלם להשקיע ברכישה מאורגנת של מערכות כאלה. 

במהלך דבריו הזכיר ד"ר שחק את המונח:
End user support - Any information or activity intended to help users solve software problems (~). 
הכוונה היא גם לתמיכה אנושית ישירה וגם לתמיכה אוטומטית (בעזרת קובץ טקסט, וידאו, סאונד, מצגת, וכו'); גם לתמיכה פורמלית הניתנת ע"י יצרן התוכנה וגם לתמיכה א-פורמלית המתקבלת מעמיתים או משתמשים אחרים.

ע"פ ד"ר שחק, הדגש היום עובר מהגברת השימוש במערכות, להתמקדות בשימוש
מיטבי בהן.
לשם המחקר נאספו מצוותי המרפאות (רופאים, אחים, מזכירים, עובדים-סוציאליים, וכו') מסמכים שפיתחו בעצמם לתמיכה בעבודה עם המערכת הממוחשבת לתיעוד תיקי חולה - manuals, tutorials, רשימות טיפים, ועוד.
מסמכים אלה הושוו למדריכים הרשמיים שסיפקה חברת התוכנה.

ניתן לחלק את המידע שבמדריכים ל-2 סוגים:
מידע דקלרטיבי - reading to learn. לדוגמה: תיאורים כלליים של המערכת, מה היא עושה, כיצד בנויה, וכו'.
מידע מסוג זה תומך בבניית מודל מנטאלי נכון יותר אצל המשתמשים.
 
מידע פרוצדוראלי - reading to do. לדוג': "כדי לפתוח תיק חדש, גשו לתפריט העליון...".וביחד: Reading to learn to do איסוף מידע כדי להשתמש בתוכנה בצורה הטובה ביותר.

*הערת רקע תיאורטית: גישת המינימליזם
בעיצוב מדריכים, ממליצה לעצב את המדריכים כך שיאפשרו למשתמשים לבצע את הפעולה המבוקשת כמה שיותר מהר (לדוגמה: חלוקה למינִי-מדריכים, לפי משימות); ותומכת בעידוד המשתמשים לחקור את המערכת ע"י ניסוי וטעייה (ע"פ Carroll, בפרסום משנת 1988, בשיטה זו פועלים משתמשים חדשים בתחילת השימוש במערכת).
גישת המינימליזם אמנם תומכת במדריכים מקוצרים ככל הניתן, אך דווקא מעודדת להרחיב את חלקי המדריך העוסקים בזיהוי, מניעה, ותיקון של טעויות משתמש.

ממצאי המחקר:
מדריכי היצרן הכילו הרבה יותר מידע דקלרטיבי, והיו הרבה יותר ארוכים. (תיאורים כלליים של המערכת, מה היא עושה, כיצד בנויה, וכו')

ה-tutorials וה-manuals שנוצרו ע"י המשתמשים נפתחו כבר בתחילתם במידע אופרטיבי, אשר סיפק למשתמשים הזדמנות מיידית לבצע פעולות בתוכנה (בניגוד למדריכים הפורמאליים, שנפתחו בדרך-כלל במידע דקלרטיבי).

הזמנות מפורשות לתרגוּל ע"י המשתמשים כמעט ולא נמצאו הן במדריכים הפורמאליים והן בבלתי-פורמאליים.

המדריכים שיצרו המשתמשים סיפקו פעמים רבות מספר דרכים שונות לבצע פעולות, בניגוד למדריכים הפורמאליים.
המדריכים הלא-פורמאליים היו יותר מותאמים לתהליכי העבודה הספציפיים במרפאה, לעומת הפורמאליים, שהיו גנריים וכלליים יותר. 

המדריכים הלא-פורמאליים היו יותר מפוצלים לפי אוכלוסיות - מדריכים שונים נכתבו עבור רופאים / עבור אחים סיעודיים. מדריכים אלו היו יותר מותאמים להקשר (context) של העבודה. 

מידע לגבי זיהוי, מניעה, ותיקון טעויות משתמש הופיע ב-2 סוגי המדריכים, אך במדריכי
היצרנים מתייחסים יותר לטעויות שמקורן בשימוש במערכת, ואילו במדריכי המשתמשים מתייחסים יותר לטעויות שמקורן בתהליך העבודה הארגוני/משרדי.

העזרים הויזואליים היחידים במדריכי היצרנים היו צילומי מסך של המערכת. לעומתם, מדריכי המשתמשים הכילו גם תצלומים של אובייקטים וחפצים מסביבת העבודה (כמו המכשיר שקורא כרטיסים מגנטיים, בהסבר על שילובו  בעבודה עם המערכת), וגם תרשימי זרימה.

*מתוך Van der Meij & Gellevij, 1998, על תפקידם של צילומי מסך במדריכים:


*לעזור למקד את המשתמש מבחינה ויזואלית במדריך. 
*לבנות מודל מנטאלי של התוכנה. 
* לעזור בוידוא מצב המסך בעת השימוש בתוכנה. 
* לסייע בזיהוי ומיקום אובייקטים ואלמנטים במסך התוכנה. 

במדריכי היצרנים: צילומי מסך הובאו בדרך-כלל אחרי תיאור טקסטואלי, והציגו את התוצאה של הפעולות שתוארו בטקסט. מיועדים יותר לעזור למשתמשים לוודא את מצב המערכת בתוצאה.

במדריכי המשתמשים: צילומי מסך מכל מיני סוגים. לא בהכרח מכוונים לשיפור המודל המנטאלי. מיועדים יותר לסייע למשתמשים אחרים בזיהוי מיקומם של אלמנטים במסך, וצורתם. 

ע"פ ד"ר שחק והמחקרים עליהם התבסס, ישנן שלוש דרכים נפוצות להדגשות ויזואליות בצילומי מסך (visual cues): 
1.עזרים ויזואליים אינהרנטיים לתוכנה (הדגשה שנראית על המסך במקור, כמו בעזרת מצביע
העכבר)
2.הקפת האובייקט בעיגול
3.חצים 

המשתמשים בחרו בעיקר בהדגשה בעזרת עיגול (2), ואילו היצרנים השתמשו בעיקר בהדגשות שבמקור (1).

לסיכום, נמצא כי המדריכים שנוצרו ע"י המשתמשים היו מותאמים במיוחד להקשר הארגוני הספציפי שלהם - "How to run their system on our environment".
ד"ר שחק ציין את מסקנתם של
Simpson & Casey, 1988  אשר טענו כי משתמשי מערכות מחשב כיום  עשויים להיות מומחים בתחום עבודתם (חשבונאות, רפואה, וכו'.) אך אינם לרוב, מומחי מחשבים, לכן, אין לכתוב מדריכי משתמש כמו שנכתבו לפני 20 שנה, כשהיו מופנים לאנשי המחשוב. אלא לכתוב ולעצב אותם כדי שיסייעו לאנשים שאינם מומחי מחשבים.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: תהל גובר, תחום מדיה ויעץ    
מה ניתן ללמוד ממשתמשים בהקשר של מערכות מידע רפואיות.

ד"ר
אביב שחק מהפקולטה ללימודי מידע באוניברסיטת טורונטו ביצע מחקר בנושא של: "תכנון אפקטיבי של תיעוד -עזר לשימוש בתוכנות" המחקר התבצע בקרב צוותי מרפאות בקנדה וכלל בדיקה של מסמכי עזר פנים-ארגוניים שיצרו עובדי מרפאות עבור תמיכה בשימוש בתוכנות רפואיות. לאחרונה התארח ד"ר שחק בסמינר המחלקתי של החוג ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטה ותיאר את המחקר וממצאיו.

בתחילת דבריו הבחין ד"ר שחק בין שני סוגים מרכזיים של מסמכי תיעוד למערכות ממוחשבות: 
Tutorial - בסיסי ומקוצר. מתאר רק את הפונקציות הבסיסיות של המערכת, או פונקציה ספציפית בלבד.  
Manual / reference guide - מדריך מקיף לשימוש במערכת על שלל כליה ואפשרויותיה.

על אף ההתקדמות הרבה בעיצוב מנשקים, אנשים עדיין זקוקים לעזרה והדרכה בשימוש בתוכנות, וחשים תסכול רב כאשר הם נתקלים בבעיות.
השימוש במערכות רפואיות ממוחשבות לתיעוד תיקים רפואיים בהחלט תורם לייעול ודיוק בטיפול בחולה, אך יוצר גם סוגי טעויות חדשות שנובעות ממיחשוב הגיליון האישי. שתיים מהטעויות הנפוצות ביותר שתועדו הן:

1. בחירה שגויה של הרופא בפריט מתוך רשימה (של דיאגנוזות או תרופות) - עלול להסתיים במתן מרשם שגוי.

2.
תיעוד הפגישה בגיליון של הפציינט הלא-נכון. (כאשר מזינים ידנית את שם הפציינט, במקום להשתמש בכרטיס המגנטי, או כאשר פציינט אחר מתקשר באמצע הפגישה ומבקש לפתוח לרגע את הקובץ שלו במערכת.)

ד"ר שחק ציין שמערכות ממוחשבות מסוג זה עדיין אינן נפוצות מאוד בקנדה ובארה"ב (37% ו-46%, בהתאמה), בעוד שבאירופה ובארץ מדובר על שימוש בהן בכמעט 100% מהמרפאות  מצב זה נובע מכך שמערכת הבריאות בקנדה ובארה"ב הייתה מבוססת בעיקר על מרפאות פרטיות קטנות, ולא על ארגונים ממשלתיים גדולים כמו באירופה, שם השתלם להשקיע ברכישה מאורגנת של מערכות כאלה. 

במהלך דבריו הזכיר ד"ר שחק את המונח:
End user support - Any information or activity intended to help users solve software problems (~). 
הכוונה היא גם לתמיכה אנושית ישירה וגם לתמיכה אוטומטית (בעזרת קובץ טקסט, וידאו, סאונד, מצגת, וכו'); גם לתמיכה פורמלית הניתנת ע"י יצרן התוכנה וגם לתמיכה א-פורמלית המתקבלת מעמיתים או משתמשים אחרים.

ע"פ ד"ר שחק, הדגש היום עובר מהגברת השימוש במערכות, להתמקדות בשימוש
מיטבי בהן.
לשם המחקר נאספו מצוותי המרפאות (רופאים, אחים, מזכירים, עובדים-סוציאליים, וכו') מסמכים שפיתחו בעצמם לתמיכה בעבודה עם המערכת הממוחשבת לתיעוד תיקי חולה - manuals, tutorials, רשימות טיפים, ועוד.
מסמכים אלה הושוו למדריכים הרשמיים שסיפקה חברת התוכנה.

ניתן לחלק את המידע שבמדריכים ל-2 סוגים:
מידע דקלרטיבי - reading to learn. לדוגמה: תיאורים כלליים של המערכת, מה היא עושה, כיצד בנויה, וכו'.
מידע מסוג זה תומך בבניית מודל מנטאלי נכון יותר אצל המשתמשים.
 
מידע פרוצדוראלי - reading to do. לדוג': "כדי לפתוח תיק חדש, גשו לתפריט העליון...".וביחד: Reading to learn to do איסוף מידע כדי להשתמש בתוכנה בצורה הטובה ביותר.

*הערת רקע תיאורטית: גישת המינימליזם
בעיצוב מדריכים, ממליצה לעצב את המדריכים כך שיאפשרו למשתמשים לבצע את הפעולה המבוקשת כמה שיותר מהר (לדוגמה: חלוקה למינִי-מדריכים, לפי משימות); ותומכת בעידוד המשתמשים לחקור את המערכת ע"י ניסוי וטעייה (ע"פ Carroll, בפרסום משנת 1988, בשיטה זו פועלים משתמשים חדשים בתחילת השימוש במערכת).
גישת המינימליזם אמנם תומכת במדריכים מקוצרים ככל הניתן, אך דווקא מעודדת להרחיב את חלקי המדריך העוסקים בזיהוי, מניעה, ותיקון של טעויות משתמש.

ממצאי המחקר:
מדריכי היצרן הכילו הרבה יותר מידע דקלרטיבי, והיו הרבה יותר ארוכים. (תיאורים כלליים של המערכת, מה היא עושה, כיצד בנויה, וכו')

ה-tutorials וה-manuals שנוצרו ע"י המשתמשים נפתחו כבר בתחילתם במידע אופרטיבי, אשר סיפק למשתמשים הזדמנות מיידית לבצע פעולות בתוכנה (בניגוד למדריכים הפורמאליים, שנפתחו בדרך-כלל במידע דקלרטיבי).

הזמנות מפורשות לתרגוּל ע"י המשתמשים כמעט ולא נמצאו הן במדריכים הפורמאליים והן בבלתי-פורמאליים.

המדריכים שיצרו המשתמשים סיפקו פעמים רבות מספר דרכים שונות לבצע פעולות, בניגוד למדריכים הפורמאליים.
המדריכים הלא-פורמאליים היו יותר מותאמים לתהליכי העבודה הספציפיים במרפאה, לעומת הפורמאליים, שהיו גנריים וכלליים יותר. 

המדריכים הלא-פורמאליים היו יותר מפוצלים לפי אוכלוסיות - מדריכים שונים נכתבו עבור רופאים / עבור אחים סיעודיים. מדריכים אלו היו יותר מותאמים להקשר (context) של העבודה. 

מידע לגבי זיהוי, מניעה, ותיקון טעויות משתמש הופיע ב-2 סוגי המדריכים, אך במדריכי
היצרנים מתייחסים יותר לטעויות שמקורן בשימוש במערכת, ואילו במדריכי המשתמשים מתייחסים יותר לטעויות שמקורן בתהליך העבודה הארגוני/משרדי.

העזרים הויזואליים היחידים במדריכי היצרנים היו צילומי מסך של המערכת. לעומתם, מדריכי המשתמשים הכילו גם תצלומים של אובייקטים וחפצים מסביבת העבודה (כמו המכשיר שקורא כרטיסים מגנטיים, בהסבר על שילובו  בעבודה עם המערכת), וגם תרשימי זרימה.

*מתוך Van der Meij & Gellevij, 1998, על תפקידם של צילומי מסך במדריכים:


*לעזור למקד את המשתמש מבחינה ויזואלית במדריך. 
*לבנות מודל מנטאלי של התוכנה. 
* לעזור בוידוא מצב המסך בעת השימוש בתוכנה. 
* לסייע בזיהוי ומיקום אובייקטים ואלמנטים במסך התוכנה. 

במדריכי היצרנים: צילומי מסך הובאו בדרך-כלל אחרי תיאור טקסטואלי, והציגו את התוצאה של הפעולות שתוארו בטקסט. מיועדים יותר לעזור למשתמשים לוודא את מצב המערכת בתוצאה.

במדריכי המשתמשים: צילומי מסך מכל מיני סוגים. לא בהכרח מכוונים לשיפור המודל המנטאלי. מיועדים יותר לסייע למשתמשים אחרים בזיהוי מיקומם של אלמנטים במסך, וצורתם. 

ע"פ ד"ר שחק והמחקרים עליהם התבסס, ישנן שלוש דרכים נפוצות להדגשות ויזואליות בצילומי מסך (visual cues): 
1.עזרים ויזואליים אינהרנטיים לתוכנה (הדגשה שנראית על המסך במקור, כמו בעזרת מצביע
העכבר)
2.הקפת האובייקט בעיגול
3.חצים 

המשתמשים בחרו בעיקר בהדגשה בעזרת עיגול (2), ואילו היצרנים השתמשו בעיקר בהדגשות שבמקור (1).

לסיכום, נמצא כי המדריכים שנוצרו ע"י המשתמשים היו מותאמים במיוחד להקשר הארגוני הספציפי שלהם - "How to run their system on our environment".
ד"ר שחק ציין את מסקנתם של
Simpson & Casey, 1988  אשר טענו כי משתמשי מערכות מחשב כיום  עשויים להיות מומחים בתחום עבודתם (חשבונאות, רפואה, וכו'.) אך אינם לרוב, מומחי מחשבים, לכן, אין לכתוב מדריכי משתמש כמו שנכתבו לפני 20 שנה, כשהיו מופנים לאנשי המחשוב. אלא לכתוב ולעצב אותם כדי שיסייעו לאנשים שאינם מומחי מחשבים.

- הכנת הסקירה: תהל גובר, תחום מדיה ויעץ    
ב-19.1.12 התארח בספריה ד"ר דוד כרמל, חוקר במעבדת המחקר של IBM חיפה שלאחרונה היה חבר בצוות שפיתח את מערכת המחשב ווטסון של IBM, שניצח בחידון הטריוויה הטלווזיוני ג'פרדי .
הרצאתו של ד"ר כרמל " אדם מול מכונה: IBM ווטסון מול אלופי הג'פרדי" היתה מרתקת ומעניינת במיוחד ואנו שמחים להביאה גם כאן.
                                                                                                                               
אדם מול מכונה: IBM ווטסון מול אלופי הג'פרדי

לפני מספר חודשים מיליוני צופים היו עדים להיסטוריה בעולם המחשוב כשמערכת המחשב ווטסון של IBM ניצחה את האלופים קן ג'נינגס ובראד ראטר במשחק הטריוויה הטלוויזיוני Jeopardy.
ווטסון הוא מערכת מענה לשאלות בשפה טבעית  המבוססת על טכנולוגיות בלשנות חישובית, איחזור מידע, הסקה לוגית, ולמידת מכונה. ווטסון מבוסס על מערכת של 90 שרתי
IBM Power750, ו 16TB זיכרון RAM המאפשרים לו לענות בדיוק רב על שאלות מורכבות בזמן תגובה ממוצע של  כ3 שניות. יכולות האנליזה והאינטראקציה של ווטסון ניתנות להרתם לתחומים רבים נוספים ולעזור לאנשים לקבל החלטות נכונות בזמן מהיר יותר וביעילות רבה יותר. בהרצאה זו נדבר על האתגר בהתמודדות במשחק ה Jeopardy, על הארכיטקטורה והטכנולוגיה של המערכת, על התרומה שלנו לפרויקט, ומספר תובנות שלמדנו מההתמודדות בין אדם למכונה .

לצפייה בהרצאה

davidcarmel.png

ב-19.1.12התארח בספריה ד"ר דוד כרמל, חוקר במעבדת המחקר של IBM חיפה שלאחרונה היה חבר בצוות שפיתח את מערכת המחשב ווטסון של IBM, שניצח בחידון הטריוויה הטלווזיוני ג'פרדי .
הרצאתו של ד"ר כרמל " אדם מול מכונה: IBM ווטסון מול אלופי הג'פרדי" היתה מרתקת ומעניינת במיוחד ואנו שמחים להביאה גם כאן.
                                                                                                                               
אדם מול מכונה: IBM ווטסון מול אלופי הג'פרדי

לפני מספר חודשים מיליוני צופים היו עדים להיסטוריה בעולם המחשוב כשמערכת המחשב ווטסון של IBM ניצחה את האלופים קן ג'נינגס ובראד ראטר במשחק הטריוויה הטלוויזיוני Jeopardy.
ווטסון הוא מערכת מענה לשאלות בשפה טבעית  המבוססת על טכנולוגיות בלשנות חישובית, איחזור מידע, הסקה לוגית, ולמידת מכונה. ווטסון מבוסס על מערכת של 90 שרתי
IBM Power750, ו 16TB זיכרון RAM המאפשרים לו לענות בדיוק רב על שאלות מורכבות בזמן תגובה ממוצע של  כ3 שניות. יכולות האנליזה והאינטראקציה של ווטסון ניתנות להרתם לתחומים רבים נוספים ולעזור לאנשים לקבל החלטות נכונות בזמן מהיר יותר וביעילות רבה יותר. בהרצאה זו נדבר על האתגר בהתמודדות במשחק ה Jeopardy, על הארכיטקטורה והטכנולוגיה של המערכת, על התרומה שלנו לפרויקט, ומספר תובנות שלמדנו מההתמודדות בין אדם למכונה .

לצפייה בהרצאה

davidcarmel.png

בעידן ה"יוטיוב" מה יותר נכון מאשר להעביר גם את המסרים של הספריה באמצעות סרטוני ווידאו קצרים ומשעשעים המעבירים את המסר בצורה חדה וקולעת. זה מה שהוביל אותנו להקים את צוות הווידאו בספריה: אנשי תוכן, רעיונאים, תסריטאים, אנשים טכניים, עורך, במאי ומפיק וגם שחקנים שהם הספרנים עצמם.
קבוצת היעד הראשונה אליה כיוונו היא קהל הסטודנטים. מתוך ההבנה שהמסרים אליהם חייבים להיות ממוקדים ומתומצתים, התחלנו בהפקת הסרטון הראשון בסדרה: "ספרייה בדקה", שבעזרתו נחשוף בפני קהל המשתמשים את השירותים והמערכות החדשות  במסגרת של דקה אחת בלבד.
בסרטון הראשון אנו מציגים את יכולותיה של מערכת "חיפושאחד". המערכת מאפשרת לחפש פריטים שונים כמו: ספרים, מאמרים בעברית ובאנגלית, תמונות, סרטי ווידאו, מפות ועוד לפי פרמטרים שונים. בקיצור, "חיפוש פשוט באוסף גדול".

כיוון שאיננו מומחים בתחום ומדיה זו חדשה לנו, נדרשנו לתת מענה לבעיות לא מעטות שעלו וצצו במהלך הפקת הסרטון. אחת מההתלבטויות שעמם נאלצנו להתמודד, הייתה בחירת הדמות שתוביל את הסדרה "ספרייה בדקה". היה לנו ברור שמצד אחד זו צריכה להיות דמות אותנטית של ספרן/ית ולא שחקן מקצועי, ומצד שני שתהייה בעלת כישורי משחק ויכולת עמידה מול אור הזרקורים באופן טבעי.
הצילום באולפן המאולתר במשכן האומנויות היה משעשע במיוחד ואילץ אותנו להתמודד עם בעיות של חוסר ניסיון, כמו בחירת סוג התאורה, בחירת צבע הלבוש, בעיות בצילום תנועה ויציאה מתוך הפריים, דברים שהתבררו רק בשלב העריכה, והחזרות הרבות של צילום אותם קטעים חזור ושוב יכולים לשמש אותנו לתוכנית פיספוסים משעשעת.
התסריט נכתב למעשה על סמך בחירת מילת החיפוש פריס בסמך או בזין, ומכאן גם נגזרה הדמות הקומית של המלצר הצרפתי שמגיש את הבאגט. חברי הצוות העלו רעיונות יצירתיים שאת חלקם נאלצנו לגנוז אם מפאת קשיים טכניים ביישום, ואם מפאת הזמן הקצר שהקצנו לסרטון - דקת שידור אחת בלבד.
ההחלטה על דקת שידור היא זו שהכריעה גם בשאלה, האם הסרטון יהיה סרטון הדרכה מעמיק, או רק חשיפת המערכת והצעת השירות בפני קהל המשתמשים. ועוד לא דיברנו על הבעיות הטכניות בשלב העריכה ועניין השגת זכויות היוצרים על תמונות, מוזיקה וקטעי ווידאו לשילוב בסרטון.

עם סיום העריכה, הצגנו את הסרטון בפני קבוצת מיקוד של סטודנטים ועד מהרה הבנו עפ"י התגובות שהמסר לא עבר בצורה ברורה. וכך נאלצנו לערוך מקצה שינויים ושיפורים בטקסטים, בעריכה ובצילום חוזר של הסרטון עד להחלטה לצאת לאור.
מבחינתנו, הסרטון הראשון מהווה כפיילוט, ואין לנו ספק שעם הזמן נצבור ניסיון ונלך ונשתפר וסרטוני הווידאו ישמשו אותנו כאמצעי נוסף ויעיל לשיפור השירותים שאנו מציעים.
ולסיום, נשמח לשיתוף פעולה עמכם בקבלת הערות לשיפור השירות ורעיונות לסרטוני ווידאו נוספים.
* זו ההזדמנות להודות לשי שפילר מהיחידה להוראה מתוקשבת (היילרן), שהעמיד לרשותנו את ציוד הצילום המשוכלל שברשותו, ולצוות משכן האומנויות שאפשר לנו לצלם באולפן הצילום.

- הכנת הסקירה: ג'ני כרמל

חברי הצוות : איריס אגרא, בועז דותן, ג'ני כרמל, מיכאל פריבורוטסקי, מרינה קאלאך, נירה שי, נעמה חזן, נעמי גרידינגר, נעמי תירוש, סרג' כהן, עינת ריץ-נגלי, קרן אלישע, רון אלתר, ריקי גרינברג.















הספריה קבלה לאחרונה תרומה גדולה מאוד של ספרים בסינית, יפנית, קוריאנית, (וקצת טורקית) מעודפי הספריה הלאומית. התרומה כוללת מאות  ספרים על ארצות אסיה בתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה, הספרות, מדעי המדינה, האמנות ועוד.
ג'יאנג-וואנגבעזרתם של ויקי וגיא אלמוג, סטודנטים לתואר שני בחוג לימודי אסיה, צוות שירותים טכניים של הספריה מטפל בקליטה ורישום הספרים בתעתיק. עזרה גדולה במלאכה אנו מקבלים גם מסטודנט סיני מחו"ל, ג'יאנג-וואנג,הלומד באוניברסיטה ועוזר לזהות את הספרים בהתנדבות. (בתמונה מימין)

אחד הפריטים המעניינים באוסף הוא שמונה כרכים (מתוך 15) של ציורים ורישומים של האמן היפני הוקוסאי הנקראים "רישומי הוקוסאי" (Hokusai Manga (北斎漫). הכרכים שקוטלגו בספריה יצאו לאור בין השנים 1814-1818. הם כוללים ציורים ורישומים של חיות, צמחים, אנשים, תמונות מחיי היום יום ועוד. דפי הספרים דקיקים ועשויים מניר מיוחד, לכן הם יוצבו באוסף הנדירים כדי לשמור עליהם לאורך זמן. בגלריה וירטואלית  ניתן לצפות בכל 15 הכרכים של  "רישומי הוקוסאי" ועבודות נוספות של האמן.


פריט מעניין נוסף שהוכנס לאוסף הנדירים, הם עותקים של הטקסטים הסיניים הקלאסיים -  הSi Shu  (四書).  קוטלגו 6 כרכים מאוירים, הכתובים וכרוכים בצורה מאוד מיוחדת. 
טקסטים סיניים קלאסיםתרומת הספרים העצומה הזאת שהתקבלה בתיווכו של דר' נמרוד ברנוביץמהחוג ללימודי אסיה, מרחיבה ומעשירה את אוסף הספריה בתחום לימודי אסיה ומהווה תוספת נכבדה לחומרים אחרים מארצות אסיה שהתקבלו
כתרומה בשנים האחרונות:

ספרים על סין ובסינית
מספריית שנחאי
ספרים על יפן  מה-  Nippon Foundation
ספרים וכתבי-עת קוריאנים
מה-ספריה הלאומית של קוריאה
ספרים   מה- Korea Foundation

-הכנת הסקירה: נירה שי, ענף שירותים טכניים 

m21.jpgאוסף חדש: "גני הרנסאנס באיטליה" - Renaissance Gardens in Italy  עלה לאחרונה. האוסף נתרם לספריה על ידי ד"ר עדה סגרה חוקרת ואדריכלית גנים המחלקת את זמנה בין איטליה לבין ישראל.
האוסף צולם ע"י ד"ר סגרה בין השנים 1991-1987 באיטליה לצורך עבודה שעסקה בשימור, שיקום ושחזור גנים.
שיתוף הפעולה בין ד"ר סגרה לספריה החל בשנת 2005 כאשר תרמה לספריה חומר על ואדי שיח. התמונות צולמו בשנת 1992 לצורך מחקר על "בוסתן כיאט בואדי שיח ותולדות משפחת כיאט", נושא אותו חקרה שנים רבות.

ד"ר סגרה אף פעילה במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, וביחד עם צוות גדול שוקדת על הוצאת אוגדן מקצועי לשימור גנים, גינות ומבואות לבניינים.
שניים מפרסומיה נמצאים באוסף הספריה: 

Segre, Ada V.,The Gardens at San Lorenzo in Piacenza, 1656-1665 : a manuscript planting notebook : with a study, transcription, and translation , Castello del Verginese : Comune di Portomaggiore, 2006.

Il brolo, giardino ritrovato, Castello del Verginese : Comune di Portomaggiore, 2006.


לעיונכם מידע נוסף על אוסף מרהיב זה שכתבה ד"ר סגרה: 

אוסף התמונות הוא חלק מפרויקט אישי, המתמקד באיסוף ותיעוד  גן הרנסנס האיטלקי במבט של ארכיאולוג ושל משמר.

העיקרון הוא כי התיעוד מהווה חלק מהרשמים על אתר ספציפי, שניתן ללמוד ממנו רבות על צורת הגן, על שכבות התכנון ועל ההיסטוריה שלו. על פי רוב, גם באתרים המפורסמים, המחקר אינו קיים, ואם הוא קיים הוא חלקי, ומשאיר סימני שאלה רבים פתוחים. הדבר נכון גם לגבי וילה לנטה בבאניאה - Villa Lante, Bagnaia, שהוא הגן היפה והמוצלח ביותר שנותר לנו מהמאה ה-16.

בכל אתר ואתר, הן במפורסמים והן בידועים פחות, ישנם אלמנטים מפתיעים, מסקרנים ומעניינים. שיטת התיעוד על ידי תמונות וצילומים אינה חדשה, ורבים נקטו בה לפני, כמו בני האצולה הצפוניים (אנגלים בעיקר) שתרו את איטליה לפי מסלול ה-Grand Tour, במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. כל דור ראה במקומות הללו דברים אחרים, וזה באמת דבר מפתיע.

התיעוד חשוב מאחר ולפעמים הגנים ההיסטוריים עוברים שינויים מהותיים, בעיקר כשמדובר באלמנטים צמחיים, עליהם לא חל פיקוח מחמיר על ידי מוסדות השימור האיטלקיים, המתמקדים במבנים, אלמנטים של הנוף הקשה, כגון פסלים, קירות תמך, בלוסטראדות, מזרקות וכד', או שחלים שינויים לכיוון אחר, לאחר שחלק מהגן עובר שיקום, ונותן לראותו לפני ואחרי השיקום (לדוגמה וילה ד'אסטא בטיבולי -Villa d'Este, Tivoli, שעבר שיקום של כל מערכות המים לפני כעשר שנים בערך).

האתגר הוא להגיע למקומות הפרטיים, אליהם קשה להיכנס ויש צורך להתארגן ולבקש היתרים מראש, במקומות אלו ניתן לגלות אלמנטים שנשמרו בצורה אוטנטית יותר מאשר בגנים ידועים שהפכו לציבוריים, שעברו סדרת שלבי תכנון ושיקום (כמו וילה לנטה - Villa Lante, Bagnaia, השומרת על הטופוגרפיה המקורית, אבל עברה שיקום במאה ה-18 תחת משפחת לנטה דלה רוורה - Lante della Rovere Family, וכן בתחילת המאה העשרים, ע"י מוכר העתיקות היהודי אנג'לו קנטוני - Angelo Cantoni, שרכש אותה, שיקם אותה והוריש אותה במתנה למדינה).

תיעוד היער הקדוש בבומרצו - Sacro Bosco, Bomarzo , גם חשוב, כיון שחלק מהפסלים הועברו ממקום למקום, הכניסה לקהל המבקרים היום ליער הקדוש בבומרצו אינה הכניסה המקורית וחלק מהאתר לא נחפר.

במספר מקרים - מעטים למזלנו- הצילומים הפכו לתיעוד היחיד של גן שעבר שיקום, ועל ידי כך איבד הרבה מהאופי ההיסטורי-הנופי שלו (לדוגמה: וילה איל פוצינו בססטו פיורנטינו שליד פירנצה Villa Il Pozzino in Sesto Fiorentino near Florence
יש לקוות כי הצילומים יוכלו לשמש את הציבור המגלה בהם עניין ואולי אף יהוו תמריץ למציאת אפיקי מחקר חדשים.
אפשר גם להביט בהם ולחלום על מקומות יפים...

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: פרופ' עדה סגרה  ויהודית צנר. הכנת המצגת: קרן ברנר
 
מצורפת מצגת קצרה עם תמונות מן האוסף

Sample Image
מדפי ספרי הילדים בערבית באוסף ספרי הילדים              

red_bullet.jpg ספרות ילדים בערבית - היסטוריה

מסוף המאה התשע עשרה צמחה ספרות ילדים ערבית במרחב התרבותי של ארץ ישראל. ספרים אלו נכתבו והוצאו לאור בעיקר כדי למלא תפקיד במערכות החינוך החדשות שהוקמו עבור האוכלוסיה הערבית, המוסלמית והנוצרית במדינה העות'מאנית. רוב הספרים שימשו כספרי לימוד, ומימוש הטקסטים בשפה הערבית נעשה על ידי שילוב של טקסטים שאומצו מספרות המבוגרים והערבית הזמינה, המסורתית והמודרנית, עם טקסטים שנכתבו במיוחד לילדים, ויובאו באמצעות תרגום ועיבוד מספרות הילדים המערבית, או עם טקסטים מקוריים שנכתבו על פי הדגם המערבי.  התפקיד העיקרי של הספרים היה לשמש כלי בהוראת התחומים השונים של תכניות הלימוד החדשות. הם תרמו לביסוס כתיבה ספרותית מובחנת לילדים בשפה הערבית, וגם להכנתה של קבוצה זו לקראת חייה כחלק מקבוצת הבוגרים המשכילה המודרנית, על ידי חשיפתה לרפרטואר ספרותי מיוחד שנע על הציר בין ישן לחדש.

במהלך השנים התפתחה הכתיבה של ספרות ילדים בערבית בישראל, ותכניה של הספרות כללו: סיפורי עם, ספרות לימודית הדרכתית, וספרות חדשנית אשר עסקה במוטיבים ספרותיים שונים כגון: צער בעלי חיים, חריצות, אהבת הטבע והשמירה עליו, אהבה הדעת וההשכלה, ערכים לאומיים וחברתיים.

red_bullet.jpg מפתוח נושאים בספרות ילדים בספריית הילדים באוניברסיטת חיפה

בספריית אוניברסיטת חיפה, אוסף ספרי ילדים הכולל כ-20,000 ספרים, כשמתוכם כ-2000 ספרי ילדים בערבית, מקור ותרגומים. משנות ה-90 פותח ע"י צוות הספריה "המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער".

מפתוח נושאי נדרש כדי לאפשר חיפוש של מוטיבים ונושאים לצרכי מחקר, צרכים טיפוליים, צרכי הוראה וחנוך, או קריאה והנאה. המפתח הנושאי נועד לשרת את צרכי אוכלוסיית הסטודנטים והחוקרים שבאוניברסיטה, העוסקים בתחומים הקשורים לספרות ילדים ואת צרכיהם של העוסקים בתחום זה מחוץ לאוניברסיטה: ספרנים, מטופלים, אנשי חנוך, הורים, נער וילדים.


Sample Image


מספרי אוסף ספרי הילדים בערבית                                               

red_bullet.jpg מפתוח ספרות ילדים בערבית

לצורך המפתוח של ספרי הילדים בערבית נעשה שימוש ב"מפתח הנושאי" הקיים בעברית, כאשר תחת הנושאים בעברית (לדוגמא: "חורף", "בעלי חיים" או "ידידות"), מופיעים ספרי ילדים בעברית וערבית כאחד.
יחד עם זאת, לצורך מפתוח ספרי הילדים בערבית, הוספנו ושילבנו ברשימת הנושאים כאלו שהם ייחודיים לאסלאם ולעולם הערבי:
חגים ומועדים באסלאם: חג הקורבן, רמד'אן.

אסלאם היסטוריה: כליפות, צופיות (אסלאם), מוחמד הנביא.

חגים ומועדים בנצרות.

כפר ערבי

אישים באסלאם.

אוסף ספרי הילדים בערבית מתפתח וגדל, ואף נוספים לו ספרים מתורגמים מעברית לערבית. לאור התפתחות זו, ישנה חשיבות מירבית לפיתוח אוצר המונחים למפתוח ספרי ילדים בערבית, מפתוח אשר מאפשר חיפוש ומציאת פריטים בנושא המבוקש.

החומר לסקירה זו, נלקח ועובד מעבודתו של רפי מאי "ישום שיטת המפתוח הנושאי בספרות ילדים בערבית"
אשר הוגשה כעבודת סיכום התמחות הפרקטיקום שעשה בספריית אוניברסיטת חיפה בשנים תשס"ב-תשס"ד

לאתרים נוספים בנושא ספרות ילדים בערבית בישראל:

המרכז לספרות ילדים ערבית (במרכז הספר והספריות בישראל)

מרכז לספרות ילדים בערבית (במכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל)


red_bullet.jpg הכנת הסקירה: ענת אוסטר ותמי צוק. צילום: אלכסנדרה וולוך

הודות לתיווכו של דיקן הפקולטה למדעי רוח, פרופ' ראובן שניר, נתרם לאחרונה לספריה אוסף ספריו של ד"ר מיכאל מראד ז"ל.

ד"ר מראד מיכאל (בגדאד, 1906-תל אביב, 1986)
מאת: פרופ' ראובן שניר, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה

משורר, סופר, עיתונאי ואיש אקדמיה, ממניחי היסוד לספרות הערבית של היהודים במאה העשרים, הן בתחום השירה הן בתחום הפרוזה. מיכאל התחנך בבית הספר אל-תעאון בבגדאד , לאחר מכן באליאנס ואל-ת'אנויה אל-מרכזיה (בית הספר התיכון המרכזי), ובשנת 1938  סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים. הוא שימש פקיד בתחנת רכבת בשרקאט בצפון עיראק ולאחר מכן כמורה וכמנהל בית הספר אליאנס באל-עמארה שבדרום; שב לבגדאד והתמנה מורה בבית הספר שמאש, אחד משני בתי הספר היהודים המרכזיים בבגדאד, שם שימש אחר כך מנהל עד שנת 1948, כשעזב את עיראק לישראל. כמנהל שם מיכאל דגש מיוחד על הוראת הלשון והתרבות הערבית ואף הקדיש מאמצים רבים כדי להעלות את רמת הלימודים בתחום זה ולמשוך לבית ספרו סגל הוראה מעולה.

שירו הראשון של מיכאל שזכה לפרסום הוא  'יא וטני' (הו מולדתי), שהתפרסם בעיתון דג'לה ב-11 באפריל 1922. השיר פותח במילים:

يـا وطنــي، يــا وطنــي     حبّـك قد تيّمنـــــــي
حبّــــك أقصـى مأربـي     فأنـــــــت أمّي وأبي
بل مطلبي، بل مكسبي     ومقصدي في الزمن
הו מולדתי, הו מולדתי, בשל אהבתי, אני עבד נרצע לך
אהבתך היא שאיפתי הגדולה ביותר, את אמי ואבי
אף רצוני, הרווח שלי ותשוקתי בכל זמן.
שורות אלה, המבטאות את תחושותיו של המשורר בנעוריו, מהוות אספקלריה נאמנה להתעוררות שאחזה בשנות העשרים של המאה החולפת בבני הדור העיראקי הצעיר, על רקע התקוות והשאיפות לייסודה של מדינה מתקדמת. על פי אחת העדויות, הולחנו שורות אלה ובני נוער עיראקים מכל הדתות נהגו לשיר אותן כביטוי לשאיפותיהם. מיכאל חש בבטחה שהוא חלק בלתי נפרד מן התרבות הערבית-מוסלמית ולכן הרשה לעצמו להפגין חדשנות מסוימת ולחרוג מן המסגרות הצורניות המקובלות של השירה הערבית באותם ימים, בדרך כלל תוך חיקוי המגמה שנקטו המשוררים הערבים הנוצריים שפעלו בארצות הברית.
על יצירתו הפיוטית, לפחות בשלביה הראשונים, ועל יצירתו בתחום אמנות הסיפור הקצר, שרתה אווירה רומנטית, בעיקר בהשפעת ג'בראן ח'ליל ג'בראן (1931-1883)  ובהשפעת הספרות הרומנטית הצרפתית. מיכאל, שהיה בטוח כי הדת אינה אמורה להוות מכשול כלשהו בדרכו של יוצר יהודי כחלק מהתרבות הערבית, לא הקפיד תמיד, בעיקר בשיריו המוקדמים, לטשטש את זהותו היהודית.
רק בשלב מאוחר יותר, בעיקר לאחר התגברות המתח היהודי-ערבי במזרח התיכון, עשה זאת.
בגיליון הראשון של כתב העת החלוצי אל-מצבאח (המנורה), שיצא לאור ב-10 באפריל 1924, התפרסם שירו של 'עבאדת אל-חב' (הסגידה לאהבה). מיכאל מוצג בהקדמה לשיר כמי שאוהב את "הספרות הערבית העכשווית, ושואף בכל מאודו לראות את ארצו [עיראק] זוכה בידע ובספרות היאים לה כשאר הארצות המתפתחות". השיר מעוצב במתכונת סטרופית, שאפיינה בשנים ההן את האסכולה הרומנטית בשירה הערבית, בעיקר את המשוררים הנוצריים שהיגרו מסוריה ולבנון לארצות הברית.
להלן תרגום של השורות האחרונות בשיר:
שאי אותי על כנף ענן
וקחי אותי אל עולם החלומות
שם האוהב בחשכה
סוגד לאהבה כמו שאת סוגדת לה
באוגוסט 1931, קיבלו קוראי כתב העת העיראקי המוביל אל-חאצד כשי קובץ שירים של מיכאל, הנושא את הכותרת אל-מרוג' ואל-צחארא: מג'מועה קטע נפיסה מן אל-שער אל-מנת'ור (העמקים והמדבריות: קובץ של קטעים יקרי ערך של שירת פרוזה). מיכאל, המוגדר על גבי העטיפה כמשורר הרגש והדמיון, ויתר לחלוטין, בשירים שנכללו בקובץ, על משקל וחריזה ונקט מקצב של שירת פרוזה, אופן הבעה חדשני לחלוטין באותן שנים. לקובץ צירפה מערכת אל-חאצד את המילים הבאות:
בלי הקדמה ובלי מבוא אנו מלווים, ככלה לחופתה, את הקובץ העמקים והמדבריות אל קוראי וקוראות כתב העת. האם זקוקה הנפש למתווך שיסייע לה להבין נפשות אחרות? בפרקים המעטים הללו יש להט אהבה מתמדת, קסם יופי שובה לב וכאב של נפש שתעתועי הגורל התעללו בה.
ואתה הקורא, אם הנך אוהב פצוע לב או מסכן חסר מזל, כשתעיין בהם תמהלנה דמעותיך בדמעות המשורר ופעימות לבך תהיינה הד לפעימות לבו.
ואת הנערה, כאשר תעייני בפרקים הללו, אם נפשך מעלה חלודה בכלאה, אנא לטשי אותה בחכמת האהבה הזו, או אם לבך צמא במדבר ההוויה, הרווי אותו ממעיין יופי השירה השופעת הזו.
העמקים והמדבריות אינו רומן בדיוני מן הסוג שהקורא מעיין בו פעם אחת ומשליך אותו אל פינה בספרייתו. אלה הם הגיגי נפש זרה ומלאת רגש, ככל שתרבה להעמיק בהם תתעצם תשוקתך אליהם ותגדל הנאתך מן המסתורין שבהם.

 

בקובץ חמישים פרקים והוא נחלק לשני חלקים בהתאם לכותרתו: בחלק הראשון, 'העמקים', 21  קטעים עם כותרות נפרדות לכל קטע. החלק השני, 'המדבריות', כולל 29  קטעים דומים. בפתיחה לחלק הראשון מוזמן הקורא, שהעצב סוגר עליו, לתת דרור לנפשו בעמקים, שהם "הנמל היחיד לנפשך המתעוררת והשאפתנית". הקטעים בחלק זה מציגים אני דובר מתייסר, המשוטט ב'בסתן החיים', ככותרת הקטע הראשון, כפות רגליו שותתות דם מן הקוצים שהוא דורך עליהם, העצים מאלצים אותו לכפוף קומתו, אבל הוא מתעקש למצוא את האהבה שבכוחה לשים קץ לייסורים שבלבו. הנמען בקטע הראשון הוא 'אל האהבה', ואילו בקטע השני מופיעה הנמענת האהובה, והאני הדובר מתחנן בפניה לאפשר לו להיכנס אל ביתה שכן "העייפות התישה את כוחותיי, נדודי השינה העלו פצעים על עפעפי, הריחוק שחק את גופי, האהבה עיוורה את ראייתי הפנימית, הרשי לי להיכנס, הנה עומד אני על מפתן דלתך".
בתחום הפרוזה, פרסום הסיפור האמנותי הערבי הראשון בעיראק מיוחס למראד מיכאל.  הסיפור, שכותרתו 'שהיד אל-וטן ושהידת אל-חב' (חלל המולדת וחללת האהבה), פורסם בחלקים בעיתון אל-מפיד, בחודשים מרס ואפריל  1922. אחד הסיפורים המפורסמים של מיכאל, אשר משקף את השלב הרומנטי בהתפתחות הסיפור הקצר של היהודים בעיראק, הוא 'אל-באא'ס' (האומלל). מבחינת התמטיקה, למרות הרכיב הריאליסטי המרומז בסיפור של עושק חברתי והבדלי מעמדות, שולטת בו הזדהות עם הנדכאים ונקודת ראות רומנטית, בעיקר על פי הכיוון הסוציאלי של הרומנטיקה הצרפתית. ניכרת כאן השפעת עלובי החיים (Les Misérables) (2681) של ויקטור הוגו, ולא מן הנמנע שמראד מיכאל קיבל השראה לכותרת סיפורו מן התרגום הערבי של כותרת יצירה זו (אל-בא'סאא').

נטיותיו הרומנטיות של מיכאל הופיעו ביצירותיו קודם לכן, בעיקר באלה שפרסם בכתב העת אל-מצבאח, שם פרסם גם בשם העט 'סאכן אל-ע'אבאת' (שוכן היערות). למשל, באוקטובר 1925 התפרסם באל-מצבאח הקטע 'פי אל-צחראא'' (במדבר) מתוך ספר שהכין מיכאל לדפוס, שכותרתו אל-דרויש (המתנזר). בסופו של דבר לא יצא הספר לאור, אבל מן הקטע שהתפרסם ניתן להקיש על אופיו הרומנטי של הספר, המשלב קטעים בפרוזה עם פרוזה פיוטית, תוך שימוש רב באנלוגיות בין מצבים נפשיים ונופי טבע והיטלטלות בין עולם החלום למציאות. גם קטעים נוספים מן הספר, שכותרתם 'אל-חקיקה' (האמת) ו'אל-ג'באר' (העצום) - שהתפרסמו בגיליונות מאוחרים יותר של כתב העת - כוללים שירה בפרוזה בעלת נימה רומנטית מובהקת.

עיקר פעילותו של מיכאל כמשורר היה בשנות העשרים והשלושים, שנים שבהן הגיע לשיאו החזון התרבותי של היהודים. מאז שנות הארבעים, בוודאי לאחר שהשתקע בישראל, הפכה שירתו להד חיוור לפעילותו בשנים שלפני כן. ייתכן שמבחינה פואטית נדמה שהוא משכלל את הבעתו, אבל התנופה הניכרת בשיריו בשני העשורים הראשונים ליצירתו, תנופה המשקפת נאיביות של יוצר המאמין שבכוחו לסלול דרך חדשה, נמוגה לחלוטין כשהנסיבות החוץ-ספרותיות טפחו על פניו. בישראל שימש מיכאל במשך שלוש שנים עורך הנספח הספרותי של העיתון הממשלתי אל-יום, השלים את עבודת המוסמך שלו באוניברסיטה העברית, ואת עבודת הדוקטור באוניברסיטת תל-אביב, שהתבססה על חומר מן הגניזה הקהירית, ובשנת 1965  זכה בתואר דוקטור. מאז ועד מותו עסק בעיקר בהוראה, בין היתר באוניברסיטת תל-אביב ובבית המדרש למורים ערביים בחיפה. פעילותו הספרותית בישראל הייתה מצומצמת ולא חרגה ממסגרת הפעילות של היוצרים המקורבים לממסד, שכתבו בישראל כבנים אבודים ששבו למולדתם.

 

(לפרטים נוספים על פעילותו של ד"ר מראד מיכאל, ראו: ראובן שניר, ערביות, יהדות, ציונות: מאבק זהויות בספרותם של יהודי עיראק, ירושלים: בן צבי, 2005).