ד"ר מאיר בוכסוויילר ז"ל  המכון הביבליוגרפי - חיי 

 הרעיון הראשוני שבבסיסו של המכון הביבליוגרפי התחיל כבר לפני למעלה מ- 60 שנה. אני הייתי אז תלמיד בכיתות העליונות של ביה"ס הראלי בחיפה, ומדריך בתנועת הצופים. במסגרת עבודת ההדרכה הצטבר אצלי חומר בעל אופי שונה: מאמרים, קטעי עיתונים פמפלטים של מפלגות ותנועות, פרסומים ותוכניות פעולה של תנועות נוער ועוד. כמו כן, אספתי כל פרסום של היישוב ושל התנועה הקיבוצית.

כבר אז הבנתי, שאם ברצוני להשתמש בחומר המגוון הזה, אני צריך לרושמו ולמיינו, כדי שניתן יהיה לאתרו בשעת הצורך. וכך, מהרגע הראשון סומנו שלוש מגמות במקביל: איסוף חומר, מענה לצרכים שונים שלי וייעוץ לפונים אלי.
 
עם גמר ביה"ס עברתי עם חברי תנועתי לנגב להקים קיבוץ חדש. הקמנו את קיבוץ בארי, ובו אני מתגורר עד היום. בשנים הראשונות בקיבוץ עבדתי בעבודות שונות ביניהן מנהל חשבונות וסנדלר, אך כל הזמן המשכתי לאסוף חומר ולמיין אותו. בסופו של דבר הטילו עלי לעסוק בהוראה, ושלחו אותי ללמוד שנתיים בסמינר הקיבוצים באורנים. מלבד העבודה בהוראה, נשלחתי פעמים מספר לעבודת הדרכה בתנועת הצופים בחיפה ולמחלקת הנוער בקיבוץ המאוחד. במסגרת עיסוקי כתבתי מזמן לזמן מאמרים וחוברות שונים. כך למשל, חוברת ביבליוגרפית על התגובות השונות להצעות חלוקת הארץ למיניהן, ומאמרים נוספים בנושאים מגוונים.

הצורך בשימוש בחומר העיוני השונה, והחומר הרב שאספתי עם השנים, יחד עם המרחק מהמרכזים העירוניים ומוסדות המדע המצויים בהם, הביאו אותי להקמת המכון הביבליוגרפי. כך נוצר מצב שבו החומר הדרוש לעבודתי העיונית, היהלי נגיש וזמין באופן יומיומי.

בשנת 1963 אשרה מזכירות הקבוץ המאוחד את הפיכת המכון הביבליוגרפי למוסד שלה. לאחר האישור הזה נשלחתי ללמוד למשך שנתיים בבית-הספר לספרנות של האוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת הלימודים האלה למדתי גם את השפות יידיש ורוסית.

באותן השנים שתפתי פעולה עם ארכיון העבודה בהדפסתם מחדש של כתבי עת מראשית התנועה הקיבוצית: "מחיינו" של גדוד העבודה ו"מבפני" של קבוץ עין-חרוד.
אחרי גמר בית-הספר לספרנות הכנתי מפתחות לכתבי העת של התנועה הקבוצית. מפעל זה בוצע בשיתוף פעולה עם המכון לחקר הציונות ואוניברסיטת ת"א.

במסגרת איסוף החומר הרב במכון הביבליוגרפי אספתי גם חומר רב בשני נושאים נוספים: הפזורה היהודית בבריה"מ והמיעוט הגרמני בבריה"מ.
בשנותיו הראשונות של הקבוץ היו לנו ויכוחים חריפים על דרכנו הפוליטית. בין השאר היה לנו ויכוח על היחס לבריה"מ. במסגרת הויכוח הזה היו מי שטענו שזו הצליחה לפתור את הבעיה היהודית בארצה. בעקבות כך, ניסיתי לבחון את מצב היהודים שם. הבסיס לבחינה נעשה על-ידי איסוף חומר שנגע בשאלה הספציפית הזו. מתוך כך התפתח הגרעין לאוסף שעסק בנושא היהודים בבריה"מ. במסגרת איסוף החומר הזה חיפשתי ומצאתי בפינות שונות ספרות שפורסמה שם (בעיקר ביידיש). חלק מהאוסף נאסף מה"כפולים" שהיו ב"אוצרות הגולה", בספריה הלאומית בירושלים. החיפוש באוסף הזה אפשר לי לעקוב אחרי גלגולם של ספרים כפי שהתבטא בחותמות: הספריות המקוריות, המוסדות והגופים הבוזזים של השלטון הנאצי ומיקומם הסופי לאחר המלחמה. חלקו האחר נאסף גם ממקורות אחרים שונים ומשונים.

בשנות ה-60 הגיעו מבריה"מ ידיעות על בקשות של גרמנם שחיו שם לצאת ולהגיע לגרמניה (במשך השנים, בעיקר בשנות הגלסנוסט היציאה משם הפכה לזרם חזק). אותי עניינה מיד ההשוואה עם המיעוט היהודי, שאף הוא שאף לצאת משם. במיוחד עניינה אותי השאלה מה היה היחס של המיעוט הגרמני לבריה"מ בזמן מלחמת העולם השנייה, בשעת הפלישה לבריה"מ.
האם מיעוט זה שימש כגייס חמישי לכוחות הגרמנים הפולשים? התחלתי, אפוא, לרכז חומר על המיעוט הגרמני הזה. החומר היה מסוגים שונים, ובין השאר כלל גם מסמכים של הצבא והשלטון הנאצי. המסמכים האלה שנמצאו בסוף המלחמה הועברו ברובם לארה"ב, ורק כעבור שנים הוחזרו לגרמנים. רוב המסמכים הללו צולמו בארה"ב על מיקרו-פילמים. חלקים מהמיקרו-פילמים האלה אפשר היה לקנות, ואכן, בעזרת אוניברסיטת ת"א, בחרתי בחומר הרלוונטי ביותר ורכשתי אותו. בנוסף, אספתי גם חוברות וכתבי עת שוטפים וספרים, שמהם ניתן היה לרכז שברי אינפורמציה בעניין זה.
העיסוק הרב בנושא, והעניין הרב בנושא, והעניין הרב שמצאתי בו הביא אותי להחלטה לכתוב עליו את עבודת התיזה שלי במסגרת לימודי באוניברסיטת ת"א, ומאוחר יותר גם את עבודת הדוקטורט שלי. עבודת התיזה הופיעה מאוחר יותר גם כספר בשפה הגרמנית. בנוסף לכך כתבתי גם חוברות וספרים נוספים בנושא הזה. במסגרת העיסוק בנושא יצרתי קשרים עם הספרייה הלאומית הגרמנית בלייפציג (מזרח גרמניה של אז). קבלתי מהם צילומים של חומר שהיה בידם ובעיקר ספרי לימוד של בתי הספר הגרמניים בבריה"מ. ע"י כך ניסיתי לבדוק מה המקום והיחס שקיבלה ההיסטוריה והספרות הגרמנית בספרים אלה. העסוק במקביל בעניין שני המיעוטים בבריה"מ אפשר לי לסגור מעגל וליצור השוואה לגבי היחס אליהם בבריה"מ.
 
נושא אחר שהתרכזתי בו התווסף לעבודתי בדרך מקרה. תוך כדי עבודתי איתרתי במקרה קטלוג של הספריה הלאומית הגרמנית בפרנקפורט על אוסף "ספרות הגולה שלה". הקטלוג הכיל פרטים על פרסומים של גולים מגרמניה (בארצות מחוץ לגרמניה) מימי היטלר. למרבה הפליאה לא היהשם כמעט כל זכר לחומר הרב שהתפרסם בארץ-ישראל (בעיקר בשפה העברית) ע"י "גולים" אלה. ראיתי בכך עיוות התמונה ההיסטורית, ולכן התחלתי לרכז נתונים גם בעניין זה. במסגרת איסוף חומר זה הגעתי למאות פרסומים. לדעתי, היה בכך תיקון חשוב של העיוות שנעשה ליצירה היהודית של יוצאי גרמניה שנכתבה בימי הנאצים.

כל החומר בנושאים הנ"ל הוא חומר בשפות שונות, וגם בכך ייחודו. יש לזכור שהימים היו בטרם הפעלת האינטרנט והמחשוב. בשל כך היה לאוסף חשיבות רבה, ועל כן גם הרישומים והקטלוגים הידניים היו בעלי חשיבות רבה לזמינותו.
במקביל ללימודי ולעיסוקי השונים, המשכתי כל העת באיסוף השוטף של החומר בנושאי תנועות הנוער, הקבוץ ונושאים נוספים. כך, נבנה כל האוסף הגדול והייחודי של החומר במכון הביבליוגרפי כנדבך על נדבך, וכמראה שמשקפת את תחומי העניין שלי. האוסף של המכון ממוקם היום בשני מקומות ביד טבנקין, באפעל, ובספריית אוניברסיטת חיפה. במשך השנים הסתייעו רבים בחומר המגוון שנאסף במכון ובידע האישי שלי, אותו צברתי בכל שנות עבודתי הרבות. כל המידע הזה שימש לעבודות מחקר רבות. בין הפונים לסיוע הזה היו רבים מאנשי התנועה הקיבוצית, אך גם אנשים רבים וסטודנטים ממקומות אחרים. אין ספק ששימור האוסף הייחודי הזה יאפשר לעוד אנשים רבים להמשיך ולהפיק ממנו תועלת גם בשנים הבאות.