פיסול צלבני בארץ ישראל

מתוך אוסף פיסול צלבני

אוסף התצלומים של הפיסול הצלבני בארץ ישראל הנו פרי עבודת מחקר של ד"ר זהבה יעקבי ז"ל.  אוסף זה נתרם ביוני 2005 לספרייה על ידי משפחתה מתוך הכרה בחשיבותו למחקר ולהוראה. 

ד"ר יעקבי היתה מרצה בכירה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה בין השנים 1973-1999 היא התמחתה בחקר הפיסול הארכיטקטוני של תקופת הרומנסק במאות ה-13-12 באירופה ובפיסול הצלבני בארץ ישראל.  בדצמבר 1999 נפטרה ד"ר יעקבי באופן פתאומי, לפני שהספיקה לסיים את מפעל חייה - כתיבת ספר המתעד את שרידי הפיסול הצלבני בארץ ישראל. אוסף התצלומים של ד"ר יעקבי, שאת מרביתם צילם הצלם זאב רדובן, היו מיועדים להופיע בספר. 

הספרייה שלנו נרתמה לשמר את אוסף התצלומים המקורי בעבור חוקרים העוסקים בתחום תולדות הצלבנים בארץ ישראל.  אוסף התצלומים המקורי נמצא כיום בספרייה ומסודר באלבומי תמונות. האלבומים מוקדשים לאתרים שונים, לממצאים ממוזיאונים, לאוספים פרטיים, למוסדות מחקר ולמבנים דתיים (כנסיות, מנזרים ומסגדים) - כפי שצולמו בהנחיית ד"ר יעקבי. מרבית תצלומי האוסף פורסמו כחומר איורי נלווה לפרסומי המחקר של זהבה יעקובי ושל חוקרים אחרים. חלק מהתצלומים לא פורסם מעולם. 

אוסף
זה מצטרף לשורת אוספים נוספים שהופקדו בשנים האחרונות בספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה, במטרה לשמר את המורשת התרבותית של ארץ ישראל. הספרייה מתחזקת אוספים ייחודיים אלה ושומרת עליהם על ידי בניית תשתית מתאימה, המאפשרת גישה מרחוק לדליית חומר בתחומי מחקר שונים.


ד"ר זהבה יעקבי 1999-1940 לזכרה

ד"ר זהבה יעקובי ז"ל


זהבה (סופיה) יעקבי נולדה ב-24 ינואר 1940 בעיר לבוב (למברג) שבפולין. בת ליוסף פייגנבויים אשר נספה בשואה ואלה לבית פביאן. בשנות המלחמה הוסתרה בבית אשה פולניה, הוטבלה לנצרות ושמה הוסב לברברה. אמה נמלטה מרכבת שהובילה אנשים למחנה השמדה והצטרפה לפרטיזנים. משנת 1945 עד עלייתה ארצה בשנת 1949 נדדה עם אמה מפולין, גרמניה, איטליה ודרום אמריקה. בשנת 1949 התייתמה מאמה. לימים נישאה לדוד יעקבי, וילדה את בנותיה אלה ואביטל.

בשנת 1964 סיימה תואר ראשון בספרות אנגלית ובספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. לתואר השני למדה בחוג לתולדות אמנות וסיימה אותו בשנת 1972. בשנת 1976 קבלה תואר דוקטור לפילוסופיה לאחר שאושר חיבורה " הפסול בכנסיה ובמנזר של אנזי-לה-דוק (Anzy-le-Duc) על רקע היצירה הרומנסקית בבורגון (Bourgogne) מטעם הפקולטה למדעי הרוח והסנט באוניברסיטה העברית.

בשנת 1970 החלה לעבוד באוניברסיטת חיפה כעוזרת הוראה בחוג לתולדות האמנות. בהמשך פעילותה האקדמית שמשה כראש החוג לתולדות האמנות 1982-1978 וסיימה את עבודתה באוניברסיטה כמרצה בכירה בשנת 1999.

בי"א כסלו תשס"ה, 12.12.2005, נערך יום עיון באמנות ובאדריכלות של ימי הביניים לזכר ד"ר זהבה יעקבי, שאורגן ע"י אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי הרוח, החוג לאמות – המדור לתולדות האמנות.



מבחר הפניות לספריה ומאמריה של ד"ר יעקובי מתוך אוסף הספרייה 

הפסול בכנסיה ובמנזר של אנזי-לה-דוק: על רקע היצירה הרומנסקית בבורוגן

"fleuves du Paradis" a Anzy-Le-Duc (Bourgogne); un benitier roma transformé en chapiteau?,Storia dell'Arte, 33 (1978), pp. 95-105.

La sculpture a Cluny, Vezelay et Anzy-Le-Duc: un aspect de l'evolution stylistique en Bourgogne, Storia dell'Arte, 34 (1978), pp. 197-205

The Tomb of Baldwin V, King of Jerusalem (1185-1186) and the Workshop of the temple Area, Gesta, 18/2 (1979), pp. 3-14

A Newly Discovered Crusader Fragment in Jerusalem, Israel Exploration Journal, 30 (1980), pp. 202-204. 

The Workshop of the Temple Area in Jerusalem in the Twelfth Century: Its Origin, Evolution and Impact, Zeitschrift fur Kunstgeschichte, 45 (1982), pp. 325-394. 

The Provencal Impact on Crusader Sculpture in Jerusalem: More Evidence on the Temple Area Atelier, Zeitschrift für Kunstgeschichte, 48 (1985), pp. 442-450. 

The "Beard pullers" in Romanesque Art: an Islamic Motif and its Evolution in the West, Arte Medievale, 3 (1986), pp. 65-85.

לרשימת הפרסומים המלאה

ארכיון שפינוזה וארכיון צפת

 ארכיון "בית שפינוזה"

ב-2 ליולי בשנת 1950 ייסד שקמוני גאורג הרץ ז"ל את בית שפינוזה (Spinozaeum) בכרמל בחיפה. 

ה-Spinozaeum היה מפעל חייו של שקמוני שאהד מאוד את שפינוזה וניסה בכל דרך להסיר את החרם מעליו ולהביא להכרה בגדולתו כיהודי. ספריית בית שפינוזה (הכוללת כ-400 ספרים) נתרמה בזמנו לספריה שלנו, כעת נמצאים באוסף הארכיונים שלנו חומרים ארכיונים שונים של בית שפינוזה שהגיעו אלינו בשני מכלים בהם: חלופות מכתבים, קטעי עיתונות, מסמכים שונים, תמונות, גלויות ועוד. תהליך קטלוג התיקים של ארכיון שפינוזה (43) הסתיים, כן גם סריקתם. התמונות מארכיון שפינוזה קוטלגו ונסרקו גם כן. לאוסף הדיגיטלי


דוגמא לאוספים הדיגיטליים של ארכיון שפינוזה


ביקור פרופ' יונתן ישראל מהמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון בארכיון



ארכיון צפת

ארכיון העיר צפת בספרייה כולל מסמכים מתחילת שנות ה-50 ועד לסוף שנות ה-70 העוסקים בפיתוח העיר, תרבות, חינוך, אמנות, כספים, צבא, דת ועוד. 161 תיקים מתוך ארכיון צפת מקוטלגים. 18 מתוכם סרוקים וחלקם מוכנים לסריקה.

ארכיון נוסף בין ארכיוני הספרייה - ארכיון העיר צפת

אבא חושי - האיש ופועלו 

אבא חושי (שנלר) נולד ב-1898 בעיירה טורקה שבגליציה, חבל ארץ במזרח אירופה שם התגוררו זו בצד זו אוכלוסיות שונות: אוקראינים, יהודים ופולנים. משפחת שנלר חיה במשק, ואלכסנדר האב, בעלה השני של ליבה האם, היה חקלאי. אבא למד בגימנסיה, היה תלמיד מצטיין ואהוד המורים. בשנת 1920 עלה אבא חושי ארצה, ועבד כפועל בקיבוץ הראשון של "השומר הצעיר" בסלילת כביש חיפה – ג'דה, בייבוש ביצות, בנהלל ובחקלאות ב"בית אלפא".  אבא חושי

תקופה מסוימת עבד בירושלים במשרד עבודות ציבוריות בשנת 1927 אבא חושי עבר לחיפה, והתמסר לארגון סבלי הנמל. ביוזמתו עלו ארצה 500 פועלים יהודים מנמל סלוניקי, יון בשנת 1933 והוא סידר את עבודתם. זמן קצר היה מנהל לשכת עבודה בחיפה. בין השנים 1931-1951 היה מזכיר מפלגת פועלי חיפה (מפ"ח). תפקידים נוספים שאבא חושי מילא: חבר הועד הפועל של מועצת פועלי חיפה, חבר הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית, ברית פועלי א"י (פועלים ערבים ודרוזים יחד – חושי היה תמיד ביחסים הדוקים עמם). הוא מילא תפקיד של ציר ברשימת ההסתדרות בקונגרסים הציוניים בשנים: 1935 ו- 1937. בשנת 1941 אבא חושי הופיע ברשימת "האישים החשובים מאד". בשנת 1947 יצא לארה"ב בראש משלחת הסתדרות העובדים, ובשנים 1949-1951 היה חבר בכנסת הראשונה מטעם מפא"י.

בשנת 1951 קיבל אבא חושי את תפקיד ראש עיריית חיפה ובכך מילא את מקומו של קדמו, שבתאי לוי. המהלך הראשון שנקט אבא חושי לאחר היבחרו כראש העירייה היה להתפטר מהכנסת, וזאת כדי להיות פנוי כולו לניהול העיר. אבא חושי היה הרוח החיה בהקמתה של אוניברסיטת חיפה שנפתחה בשנת 1967. כ"מכון האוניברסיטאי של חיפה". לאחר מותו הפכה האוניברסיטה ממכון לאוניברסיטה עצמאית. אבא חושי העביר את מפעלי המים לבעלות העיריה, יזם פיתוח של התעשייה הכימית והפטרוכימית, יזם את הקמת התיאטרון העירוני, הרכבת התחתית – כרמלית, התזמורת הסימפונית והמוזיאונים, מועדוני נוער ומרכזים קהילתיים. הוא יזם מפעלי חינוך ותרבות כגון: הקמת הפקולטה לרפואה בחיפה, כפר גלים, הבאת סופרים ומשוררים לחיפה ועוד. כן גם יזם סדרת מבצעים שונים ומגוונים להעלאת איכות החיים לתושבי חיפה, מגרשי משחקים, מרכזים קהילתיים ומועדוני נוער. מן יוזמותיו הבולטות: חנוכת "גן האם" בהר הכרמל וקביעת "יום האם" בחנוכה – בתאריך יום הולדתה של ליבה שנלר, אמו של אבא חושי.

אבא חושי נפטר במרץ 1969 בבית החולים רוטשילד בחיפה, כתוצאה מהתקף לב. מדברי ההספד של דוד בן גוריון: "הוא היה אחד האנשים המעטים שהבין אמת חשובה: שאדם למען להצליח בעבודתו צריך להתרכז לעניין שהוטל עליו. לא שהוא התעניין אך ורק בחיפה. לא היה דבר בתנועת הפועלים ולא בענייני הארץ והעולם ולא ביחסינו עם שכנינו, עם אזרחנו הערבים, הדרוזים והנוצרים אשר היה זר לו. אבל הוא ראה את תפקידו ותכליתו הוא בענייני העיר הזאת ... לא היה עוד ראש עיר אחת אשר הזדהה במידה כזו עם עיר זו".

תמונות מתוך אוספי הארכיון
תמונות מהארכיון


על אודות הארכיון

הארכיונים הפיזיים בספרייה כוללים מסמכים משנת 1919 ועד שנות השבעים המאוחרות. אלו הם ארכיונים היסטוריים אשר בצד אוספו הפרטי של אבא חושי מכילים גם אוספים אישיים ואוספים של מוסדות, ארגונים ומפעלים. חלק מהמסמכים עוסק בביטחון, תעשייה, תרבות, חינוך, בנייה ותכנון העיר, ספנות וים, שביתות, איגודים מקצועיים, זכויות עובדים, יחסים עם הערבים והדרוזים, יחסים בינלאומיים ועוד. 

תחילתם של הארכיונים היתה כתוצאה מיוזמה משותפת של משפחת אבא חושי, עיריית חיפה ואוניברסיטת חיפה בתחילת שנות השבעים. הארכיונים אוחדו אז תחת השם: הארכיון ע"ש אבא חושי". ארכיון זה הוקם בין כותלי האוניברסיטה במסגרת הפקולטה למדעי הרוח, והעומדים בראש האוניברסיטה יזמו את הקמתו כדי לרכז חומרים ארכיוניים מהם ניתן יהיה ללמוד על תולדות חיפה בעבר הרחוק והקרוב, מתוך נקודות גישה שונות ובתחומים מגוונים.

עם הרחבתו וגידולו של הארכיון, הוחלט להרחיב את המסגרת כך שארכיון אבא חושי יהווה מקום לחומרים ארכיונים הקשורים בתולדות היישובים שבצפון הארץ. זאת כדי להציל מכיליון חומר ארכיוני רב ערך וכדי לאפשר לחוקרים, סטודנטים, תלמידים ולכל המתעניין בתחום להיעזר בחומר המצוי בין כתליו. לימים הועבר חלק מהארכיון ע"ש אבא חושי לעיריית חיפה ובשנת 2005 הוחזרו הארכיונים לספריית אוניברסיטת חיפה, והם שוכנים בחדר ספרים נדירים.

ארכיון אבא חושי

החומרים בארכיון אבא חושי הצטברו בתקופת פעילותו של אבא חושי בארץ כאיש ציבורי ומפלגתי, כמזכיר מועצת פועלי חיפה וכראש עירית חיפה ואף לאחר מכן. החומרים הם בנושא פיתוח חיפה, נמל חיפה, תנאי עבודה וזכויות העובדים, יחסי בני מיעוטים-יהודים, יחסי אבא חושי עם אישים בארץ ובעולם, ועוד נושאים רבים ומגוונים הקשורים להיסטוריה של העיר חיפה. חלק לא מבוטל מבין המסמכים כולל מכתבים, נאומים, פתקאות, הרצאות ומאמרים לעיתונים שאבא חושי כתב בעצמו. בנוסף למסמכים קיימים בארכיון אבא חושי גם תמונות, אלבומים, מפות ותרשימים, חוברות, ספרים ופלקטים.

תהליך קטלוג התיקים הסתיים (כ-500 תיקים). 23 תיקים נסרקו, חלקם מוכנים לסריקה. תהליך קטלוג האלבומים כמעט הסתיים. כל האלבומים שקוטלגו קיימים גם בפורמט דיגיטלי. המפות והתרשימים קוטלגו כולם, בחלקם הגדול קיימים גם בפורמט דיגיטלי. יותר ממחצית מבין התמונות הבודדות קוטלגו וקיימות גם בפורמט דיגיטלי. החוברות והספרים קוטלגו כולם. 

בצד אוספו הפרטי של אבא חושי מכיל הארכיון אוספים אישיים ואוספים של מוסדות, ארגונים ומפעלים. חלק מהמסמכים עוסק בביטחון, תעשייה, תרבות, חינוך, בנייה ותכנון העיר, ספנות וים, שביתות, איגודים מקצועיים, זכויות עובדים, יחסים עם הערבים והדרוזים, יחסים בינלאומיים ועוד. 

אוספים פרטיים

אבא חושי, השופט טובובין, צבי בן דב, משה פלימן, איתמר ענבי, לידי דיויס, דוניה ויצמן, זלמן ושושנה פלד, מרים כץ, מכלוף, אלי נחמיאס, ד"ר ואגו, זאב הים, נחמן טננבוים.

אוספים של מוסדות ציבוד, מוסדות, ארגונים ומפעלים

צפת, בית שפינוזה, מועצת פועלי חיפה (מפ"ח), מפא"י-רפ"י, עלוני קיבוצים מיישובי עמק-יזרעאל, הקיבוץ המאוחד, חבל ימי לישראל, המשמרת הצעירה בסניף מפלגת העבודה בחיפה רבתי, החברה להכשרת הישוב, ביה"ס עממי א', ביה"ס העממי תל-חי, ביה"ס העממי זכרון יוסף, ביה"ס הריאלי העברי בחיפה, חברת גב-ים.

לקריאה נוספת: סקירות על ארכיון אבא חושי

תצוגה מארכיון אבא חושי

כתבי עת אקדמיים בעברית במאגר JSTOR

לקהיליית האוניברסיטה ניתנת גישה לטקסט המלא של 52 כתבי-עת מרכזיים בעברית מהגליון הראשון ועד לשנים האחרונות. לקבלת גישה מחוץ לקמפוס יש להתחבר מהבית למשאבי הספרייה. בנוסף לגישה באמצעות מאגרי הספרייה, ניתנת גישה לפרויקט לכלל האוכלוסיה באמצעות רישום באתר הספרייה הלאומית. פרוייקט JSTOR הישראלי התבצע במשותף ע"י JSTOR, הספרייה הלאומית והספרייה שלנו.

© 2024 جميع الحقوق محفوظة لجامعة حيفا – المكتبة،/ جادة ابا حوشي 199 جبل الكرمل،. ص.ب 3338 - حيفا, 3103301 / إتصل بنا / 04-8240289
Live chat