Boaz
אוסף תמונות ארץ ישראל משנות העשרים מאת משפחות גוט ומוסינזון
הדאגה הגדולה בכל אוסף היא זיהוי התמונות. באוסף גוט-מוסינזון הזיהויים היו כתובים באלבום עצמו, אך לא תמיד היו מדויקים ומלאים. ברצוני להודות למר רוני קניגסברג שעזר בזיהוי תמונות לאוסף זה וגם לאוספים רבים אחרים.
בסך הכל קוטלגו כ-470 תמונות.
המתחם הצרפתי בירושלים, 1921-1926
האוסף כולל תמונות של הישובים הערביים שלא קיימים יותר או הגישה אליהם קשה בימינו.
נשים בדואיות עם ילדיהן, 1921-1926
מוכרי משקה סוס ברחוב, ארץ ישראל 1921-1926
הכנת הסקירה: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי, תחום מדיה. הכנת הסרטון: קרן ברנר, תחום מדיהספרייה בדקה - 5 והפעם: שירות השאלה בין ספרייתית
תורמי הספרייה המתחדשת
אלי סימון, תחום יעץ בספרייה מספר על סוראיה ויונס נזריאן. (הסיפור נכתב במסגרת סדנת כתיבת זכרונות המתקיימת באוניברסיטה ופורסם לראשונה בבלוג "היו זמנים באוניברסיטה" בפורטל האירגוני)
סוראיה ויונס נזריאן.
שלושה עשר בינואר אלף תשע מאות שבעים ותשע. שעה שתיים. טיסת אל על האחרונה מטהרן לתל אביב ממריאה. מרביתם של נוסעי המטוס העמוס לעייפה, הם יהודים אירניים, החשים שימיו של משטר השאח ספורים, ושההתחזקות האסלאמית לא תיטיב עמם. בהיענות להצעתו הבהולה של בעלה יונס, סוריאה נזריאן מושיבה על ברכיה את בנה בן השנה, וילדיה הגדולים יותר- במושבים לידה.
שנת הקליטה הראשונה שלהם בהרצליה, היא כבר שנתה החמישית של ספריית האוניברסיטה במשכנה בבנין הראשי בראש הר הכרמל. שלושת העשורים שחלפו מאז, מאפשרים למשפחת נזריאן להשתלב היטב בקהילה היהודית האירנית בלוס אנג'לס ולראות ברכה בעמלה. מנהל הספריה פרופ' שמואל סבר מוביל את הספרייה להענות לצרכים של עידן המידע. המנהל הבא, פרופ' ברוך קיפניס, רואה התמלאות מואצת של מדפי הספרייה, חוזה מחסור בשטחים ובערוצי שירות עדכניים ויוזם הרחבה ושדרוג על פי תפיסת הספריה כמקום.
האוניברסיטה מסכימה להשלים מתקציבה לסכום שיגוייס מתורם. נבחר משרד אדריכלים ותהליך התכנון עושה את צעדיו הראשונים. מיד מופיע מכשול בדמות היתר בניה שכנראה לא ינתן. בספק אם יאושר להרחיב את הספרייה על הדשא הצופה לעבר נופי הגליל והמפרץ.כך גם לא סביר כי יוסכם שינוי יעוד של חללים בתוך הבנין הראשי. המצוקה מופגת על ידי הברקה של אדריכלית האוניברסיטה יהודית שמש. מתחת לשדרת החנויות והאוטובוסים חבויה לה מסה נרחבת של אדמת מילוי. נותר רק לרוקן אותה, ללא צורך בהיתר של הוועדה לבנין העיר. יחד עם זאת, יהיה צורך לחזק את דופן החלל שייפער, בכלונסאות בטון עמוקים.
צוות הספרייה חוזה בפליאה בחפירה הנמרצת, סופג בהבנה את רעש הקידוח המתמשך, משלים עם ההזזות הנדרשות ומתנצל בפני ציבור הלקוחות הנאמן. מכתב קצר והחלטי מנשיא האוניברסיטה מפר את חדוות היצירה. עלות הקידוחים ויציקת גלילי הבטון החיוניים עברה את התחזית. הבנייה מופסקת והבור פעור ומשווע. כספי התורם יועברו לפרוייקט אוניברסיטאי אחר. הספרייה מתעגמת, מתעשתת ומפיקה חוברת הצעות לתורמים, המציגה מבחר תחומי תרומה, החל משולחן, דרך משרד ועד להרחבה האדריכלית המלאה. פניית הספרייה לתרומות תפסה את תשומת לבה של ד"ר שרון נזריאן, אשר כילדה המריאה מטהרן עם הוריה הנחושים, ועתה השתלמה באוניברסיטת חיפה. כמנהלת קרן יונס וסוראיה נזריאן, הציגה בפני הוריה את האפשרויות. בנדיבותם בחרו בתרומה המירבית, כאשר הם רואים פה הזדמנות נוספת להרחיב ספרייה אקדמית בישראל. כך עשו גם כאשר תרמו להגדלת הספרייה של מכללת ספיר בנגב.
לא אחרה לבוא ההכרות של צוות הנהלת הספריה עם זוג תורמים לבביים, חמים, סימפטיים, נעימים, מתענינים ברווחת הקוראים ובשביעות רצונם. כיהודים מחוברים לישראל, ראו חשיבות בפעילות הספרייה, ועל ידי ביקורים אחדים בשנה, יצרו קשר עם הצוות, ופיתחו קשב לצרכים. יונס, מהנדס בהכשרתו, ורגיש, חם ועממי, בגישתו האנושית, בחן בעין מקצועית את התוכניות והעיר בתבונה לאדריכל. סוראיה, אמנית ופסלת, שמה לב לפרטים האסתטיים ולהיבטי העיצוב. תוך כדי קשר שוטף עם הארכיטקט שאפו לשלמות. ספריית יונס וסוראיה נזריאן על מיליוני פריטיה, משמשת שער למידה ומחקר לאין ספור הסוגיות והתהיות המעסיקות את אוכלוסיית האוניברסיטה. הידע שהביאו לארץ מהגרים יהודים מרחבי העולם, מומחש בפסלה רב הממדים של סוראיה- "מורשת", המציג ספינה נושאת ספרים, והוא מוצב בכיכר סמוכה לבנין הראשי.
שלושה ביוני אלפיים ושתים עשרה. בטקס השקת הספריה החדשה, במושבים לידם, ילדיהם הבוגרים של סוראיה ויונס נזריאן. טהרן- לוס אנג'לס- חיפה. נתיב פועם של זיקה יהודית.
טקס הקדשת הספרייה במעמד התורמים. 3.6.2012
פסל מורשת של האמנית סוראיה נזריאן.
לרגל יום העצמאות סרטים "כחול לבן" שנרכשו השנה לאוסף הווידאו
בית לחם: DVD-4850
קדימון לסרט:
פלאות: DVD-4820קדימון לסרט:
המעבדה: DVD-4695קדימון לסרט:
7 הסלילים של יונה וולך: DVD-4368
מסע קולנועי אל עולמה של המשוררת שמתה בגיל צעיר ושהותירה אחריה מיתוס ושובל מעריצים.בסרטו השני בסדרת "העבריים" (קדם לו סרט על לאה גולדברג), משרטט יאיר קדר קווים לדמותה של כוהנת השירה, על סמך 7 סלילי הקלטה שנגלו לו ובהם משיבה וולך לשאלותיה של העורכת הילית ישורון, וכן דרך שיחות עם יוצרים וחברים שהכירו אותה מקרוב. סרטו של יאיר קדר.
קדימון לסרט:
שבלולים בגשם: DVD-4817
תל אביב, 1989. בועז הינו סטודנט המתחיל לקבל מכתבים אנונימיים מגבר המכריז על אהבתו ותשוקתו אליו. המכתבים מעוררים בבועז פרנויה ותהייה מיהו השולח האלמוני, והאם הוא מכיר אותו, ובמקביל גם תחושות חדשות המערערות על זהותו המינית. בועז יוצא למסע שסופו לא ברור כלל. בימוי: מוזר יריב.
קדימון לסרט:
הכנת הסקירה: לואיזה בל-אשכנזי
חנוכת ארכיון אמריקן קולוני
במהלך השנים, מספרת אורה, הזדמן לי להכיר באמצעות הספרים, האלבומים והחשיפה לחומרים חזותיים, סיפורים דמויות הקשורים להיסטוריה של ארץ ישראל. הפעם היתה זו חוויה אחרת. חוויה של הכרות אישית, האזנה לסיפורי צאצאי מייסדי המושבה האמריקאית, השוודים והאמריקאים ומפגש עם סופרים שנשבו בקסם המקום. חומר רב כולל מכתבים, תמונות, רישומים, יומנים נשתמר בארכיון ובאוספים ומספר את הסיפור של המקום והאזור. באירוע התבקשתי להעביר מנסיון העשייה בתחום שימור תמונות ההיסטוריות ובניית אוספים דיגיטליים בספרייה בהקשר למיפוי ושימור המקורות הראשונים, של המושבה אמריקן קולוני בירושלים והנגשתם לחוקרים בעולם כולו.
מידע נוסף על האירוע ניתן לקרוא בכתבה:From commune to oasis: Postcards from the American Colony
המושבה האמריקאית או אמריקן קולוני (American Colony ) מושבתה של קהילה אמריקאית-שבדית אוטופית שנוסדה בירושלים העות'מאנית עם בואם של בני משפחת אנה והוריישו ספאפורד, בשנת 1881.
ובהקשר הצילום: בשנת 1898 הקימו חברי המושבה סטודיו לצילום, תוך שימוש בציוד ובחומרים שהביאו איתם מארצות הברית ואשר כמעט לא היו מוכרים בירושלים של אותה תקופה, והצלמים היו אלייז'ה מאיירס ופרדריק וסטר. באותה שנה תיעדו בצילומים רבים את מסע וילהלם השני לארץ ישראל, והתמונות, שעוררו עניין רב, נמכרו וסייעו בכלכלת המושבה. בעקבות זאת הוקמה מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית ובמהלך חצי המאה הבאה המשיכו צלמי המושבה לצלם את ירושלים ואת ארץ ישראל. צילומיהם נמצאים בארכיון אמריקן קולוני במתחם המלון וחלק גם ברשות ספריית הקונגרס ומהווים מקור ייחודי וחשוב לתיעוד ירושלים לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-20, על התהפוכות הרבות שעברה. (מתוך הווקיפדיה).
חובת הזכרון במציאות כפולת פנים
שני עולמות שונים מרכיבים את התערוכה:
עולם ששקע מול רקיע נעול – תבליטי דיוקנאות נטולי צלם אדם העשויים מעיסה של "קריעות" נייר עיתון האפויים עד שריפה, המגלמים סמליות לטקס ביהדות של גזירת קרע בבגדם של אבלים על מות יקירם.
עולם עומד וקיים – פורטרטים עזי צבע גדולי מימד וציורי דיוקנאות על-גבי קופסאות אריזה מקרטון,שנעשה בהם שימוש חוזר. הקופסא שהייתה פעם חדשה ומלאה, התרוקנה והפכה למיכל ריק של זיכרון המקפל בחיקו את העבר כפליט המטלטל ממקום למקום. אך בעיקר ניתן לראות בהם, על פי מונחיו של ולטר בנימין, דמויות המהלכות ומשוטטות לא רק במרחב הגלוי, אלא בנפשן פנימה, תוך שיבה אל העבר שנשכח והודחק במציאות כפולת פנים המטלטלת: בין עולם דינאמי וחי לעולם הדמויות המיוצגות בתבליטי עיסת הנייר השרופים, השוקעות כפצע פתוח אל אופל השכחה .
מתוך סרט וידיאו שנוצר בהשראת יצירותיה של שרה והמבוסס על צרור המכתבים של בני משפחתה, מוקרנת בחלל התערוכה ומושמעת בקול עדות היסטורית מתקופת השואה.
אל התערוכה נלווה סרט וידיאו "המכתבים" המוקרן במהלכה. הסרט הוכן בהשראת יצירותיה של שרה מלצר, בהתבסס על המכתבים מתוך העיזבון המשפחתי, ובנוי על רצף זמנים של: לפני, תוך-כדי ובסיום מלחמת העולם השנייה. בין המוצגים בסרט: מברק S.O.S. מלבוב ממאי 1940; מכתבים ממאי- יוני 1941 מלבוב; מכתב מיוני 1942 מדודתה של שרה מלצר שהוברח מקרון בדרכו למחנה ההשמדה בלז'ץ; מכתבים ומברקים מסיביר בין השנים 1940-1946 (ממשפחתה של שרה שניצלה הודות להגליה לסיביר), ולאחר מכן מכתבים בין השנים 1946-1948 ממחנות העקורים בגרמניה בטרם עלייתה של שרה מלצר לישראל.
תעודת הוקרה מהספרייה לאיריס ביתן-טולדנו ולערן גולדנברג
ברכות לאיריס ולערן! מצורפות תעודות הערכה שקבלו:
 |
 |
הצלה וקליטת מפות היסטוריות של ארץ ישראל בספרייה
במהלך קיץ 2012 קבלתי שיחת טלפון מאחד המרצים בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. בשיחה עודכנתי שפרופ.' משה ברוור (מחבר האטלסים הנודע) הודיע לאיש הסגל ששוחח איתי בטלפון על "מחסן" מפות בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב שבו נמסרות מפות חינם לספריות אקדמיות.
לאחר בירור נוסף ושיחות עם המרכז למיפוי ישראל (להם זכויות היוצרים על המפות), סוכם שאגיע למקום ואבחר מפות לאוסף שלנו בחיפה. הצטרפה אלי אולגה (הסטודנטית המסורה שלנו) עם מחשב נייד לצורך בדיקות בקטלוג שלנו.
הגענו לחוג לגיאוגרפיה בתל אביב ולאחר שיחה וברור קצר עם המנהלנית טיפסנו למחסן בקומה השלישית. המקום היה צפוף מאוד, מאובק ומלא בערימות של מפות ללא סדר וארגון. בהמשך נגלה לנו עוד חדר עמוס במדפי מפות ובו עוד ערימות של מפות מסודרות יותר...
 |
 |
ערמות המפות במחסן...
לאחר חיטוט ונבירה בערימות, התברר לנו שמצאנו אוצר גדול ומצאנו בו כמה מפות חשובות מבחינה היסטורית לתולדות הכרטוגרפיה של א"י. משימתנו היתה לאתר מפות שאין לנו באוסף ובעצם להציל את המפות (היתה אף שמועה שעומדים לגרוס את המפות), בעיקר מפות מלפני הקמת המדינה שיצאו לאור ע"י המנדט הבריטי. בימים אלו החלנו במלאכת קטלוג המפות ושילובן באוסף הספרייה.
באחד מביקורינו אף הזדמן לנו לפגוש את פרופ. ברוור שסיפר לנו כיצד העביר בעצמו את המפות ממחסן בריטי ביפו לחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך נודע לי שהוחלט לעשות סדר במפותעל מנת לנסות למכור אותן לאספנים בעלות נמוכה ( וזאת כדי לממן את עלות הסידור ורישום לסטודנטים שעסקו במלאכה), למוסדות אקדמאיים המפות נמסרו כאמור חינם.
תודות : לפרופ. אמציה פלד מן החוג לגיאוגרפיה שיידע והמליץ, אנשי החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב : גב' אורנה לוין-אופק, גב' ענת זיסקינד, רמי טמיר ועזרא נגה
אולגה במחסן המפות מסייעת באיתור מפות לאוסף הספרייה
צילומים והכנת הסקירה: הדס עתיקאי שרוןGoogle Student Ambassadors - רוני רשף
רוני שנייה מימין עם נציגים נוספים בתוכנית.
תכנית נציגי גוגל בקמפוס מהוה הזדמנות לסטודנטים להיות אנשי קשר בין Google לבין האוניברסיטאות בהם הם לומדים. נציגים אלה:
• לומדים על מוצרים ותכניות חדשניים של Google
• מתכננים ועושים אירועים כיפיים בקמפוס
• פועלים כאנשי קשר בקמפוס לצוותי Google
• עוזרים ל-Google להבין טוב יותר את התרבות באוניברסיטאות.
הנציגים הם אנשים שמתעניינים בטכנולוגיות חדשות, נלהבים בקשר ל-Google ומעורבים בקהילות הסטודנטים באוניברסיטאות שלהם. תחומי ההתמחות שלהם נעים ממדעי המחשב, לאנתרופולוגיה, כלכלה ומנהל עסקים ואפילו היסטוריה! לנציגי גוגל יש הזדמנות לשפר את ההתפתחות המקצועית שלהם, לפתח כישורי מנהיגות ותקשורת, ולהיות חלק מרשת ייחודית של נציגי Google בקמפוסים ברחבי העולם. משך התפקיד שנה אחת.
גוגל בחרה באוניברסיטת חיפה, כמוסד האקדמי הראשון בארץ להיכרות מעמיקה יותר עם כלי המערכת המגוונים שהוא מציע לאנשי אקדמיה, מנהלה וסטודנטים במסגרת הפרויקט היוקרתי של Google Student Ambassadors בשנת תשע"ד. כשראיתי מודעה באתר הדרושים של האוניברסיטה בה כתובה המילה Google פניתי מיד, ללא היסוס. במיונים היו מספר שלבים, אחד מהם היה להכין ולהעלות קליפ ל-YouTube. הנציגים שנבחרו קיבלו את ההודעה המשמחת והשלב הבא היה ועידה בת יומיים במהלך חודש אוגוסט במשרדי Google בדבלין, אירלנד!
בועידה פגשתי את הנציגים האחרים, כולם חדורי מוטיבציה ובעלי ידע בטכנולוגיה ובתחומים משיקים כמו שיווק, מדעי המחשב ועוד. זו הייתה הזדמנות להכיר אנשים נהדרים וחלקנו עדיין בקשר בפייסבוק וב-G+. יומיים אלה היו עמוסים מאוד בהרצאות, סדנאות, סיורים בדבלין, יציאות לפאבים ושיעור ריקודים איריים מועיל במיוחד :-) מטרת הועידה הייתה לתת לנו כלים להיות נציגי Google מועילים לקמפוס ולהציג בפני הסטודנטים, החוקרים והנהלת האוניברסיטה כמה שיותר כלים חינמיים של Google שיכולים לסייע להם.
קליפ שמסכם את הועידה:
בתור נציגה של גוגל באוניברסיטת חיפה, אני מתפקדת כאשת הקשר בין האוניברסיטה לבין גוגל. התפקיד כולל השקת אירועים ותחרויות נושאות פרסים בקמפוס, הצגת כלים של גוגל שיכולים לסייע בלימודים ובמחקר לסטודנטים ולמרצים וחשיפת סטודנטים להצעות עבודה ולהתמחויות בגוגל ברחבי העולם.
בינתיים יזמתי מספר פעילויות בקמפוס, כמו:
• חלוקת פרסים בספריה לסטודנטים שמשתמשים בכלים של Google [מנוע החיפוש, Gmail, G+, You Tube]
• סדנת חיפוש לתלמידי תכנית המצטיינים "אופקים"
• סדנת חיפוש ו-Google Drive לתלמידי התכנית למידענות וספרנות
• סדנת אוריינות מידע בספריה ו-Google Scholar לתלמידים בחוג להיסטוריה של עם ישראל
• סדנאות Google Books, Google Drive, Google Scholar לתלמידי המכינה
ועוד היד נטויה...
לעדכונים על פעילויות, סדנאות, תחרויות נושאות פרסים והזדמנויות תעסוקה ב-Google, עקבו בדף ה-G+ או בדף הפייסבוק של Google Student Events University of Haifa
הכנת הסקירה: רוני רשףיום עיון לזכרו של יאיר דה מרקס
יום העיון נערך בהשתתפות בני משפחתו אשתו וילדיו, אורחים מן הקהילייה המידענית בארץ, נציגי מו"לים וספקי מידע וקונסורציום הספריות.
בני משפחתו של יאיר.
יאיר היה נכס מקצועי ואישי בספרייה. הוא עבד כאן יותר מ-20 שנה ואט אט פילס את דרכו והוביל את הספרייה לחדשנות בכל הנוגע לכתבי העת האלקטרוניים ומאגרי המידע המקוונים.
בתחילת יום העיון נישאו דברים מרגשים לזכרו של יאיר ע"י עובדי הספרייה, מנהלת הספרייה וד"ר גלי דה מרקס אשתו, שפתחה לכולנו צהר נוסף לדמותו המיוחדת כל כך של יאיר.
 |
 |
 |
המשך יום העיון עסק בעיקר בפרוייקטים שיאיר היה מעורב בהם והתעניין בהם.
מר אורן וינברג כיום מנכ"ל הספרייה הלאומית ומנהל הספרייה שלנו בין השנים: 2005-2011 דבר על פרוייקטים בגישה פתוחה של הספרייה הלאומית.
גב' נטע ויסמן ראש תחום כתבי-עת בספרייה תיארה את פרוייקט כתבי-העת הישראלים ב-JSTOR פרוייקט משותף של JSTOR הספרייה הלאומית והספרייה שלנו שיאיר היה בין מקימיו.
גב' אבישג ברקן מחברת APEX תיארה בפני הנוכחים את התהליך המורכב של מעבר כתבי-העת הישראליים בפרוייקט JSTOR: "מנייר לפורמט אלקטרוני בשמונה שבועות"
גב' שלומית פרי, מנהלת הספרייה למדעי החברה ולניהול באוניברסיטת תל-אביב דברה על הספרייה כמייצרת חוויה למשתמשים.
ד"ר סיגל שר, מלמ"ד שעבדה עם יאיר בצמידות תיארה את השיקולים אסטרטגיים וכלכליים בהסכמי תאגיד/מול"ים.
 |
 |
 |
אורן וינברג, נטע ויסמן ואבישג ברקן
לאחר הפסקת צהרים וסיור בספרייה ניתנו שתי הרצאות על פרוייקטים לאורינות מידע הנערכים בספרייה שלנו:
ד"ר יהודית ברונשטיין מהחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה, תיארה את האתגרים בבניית קורס מתוקשב פרי עבודה משותפת של הספרייה וביה"ס להיסטוריה. ולסיום גב' קרן אלישע, אחראית צוות משפטים בספרייה דברה על אוריינות מידע לסטודנטים למשפטים שילוב הוראה מתוקשבת עם סדנאות מעשיות.
 |
 |
 |
 |
גלי דה מרקס.
לאתר יום העיון בו מופיעים מצגות הכנס ותמונות נוספות.: http://lib.haifa.ac.il/conferences
צילום: מרינה קאלאך וסורין סולומון