קבוצות אוכלוסיה של בני נוער או מבוגרים בעלי לקויות או קשיים מסויימים, המעוניינים לקרוא ולהנות מספרים, נתקלים בבעיה: ספרים "רגילים" לנוער או מבוגרים הם קשים מדי לקריאה עבורם, ואילו ספרים מאויירים בעלי פורמט פשוט, מתאימים לקריאה, אך נושאיהם ילדותיים.
כדי לתת מענה מבחינת ספרי קריאה לאוכלוסיות מיוחדות, נכתבים (בשפה האנגלית בעיקר) ספרים המכונים High Interest, Low Vocabulary ((HI-LO, או כפי שאנו מעדיפים לכנותם: "ספרים בעלי תכנים בוגרים ופורמט פשוט".

תכניהם של ספרים אלה הם בוגרים ומעוררים עניין גם אצל נוער ומבוגרים ודמויות הגיבורים אינן "תינוקיות", אך הם מלווים באיורים העוזרים בהבנת הטקסט, ועושים שימוש באוצר מלים פשוט, טקסט קצר, מרווח ומודפס באותיות גדולות יחסית.
ספרים מסוג זה עשויים להיות מועילים לקבוצות אוכלוסיה של נוער ומבוגרים מגוונות כמו:

 בעלי עיכוב התפתחותי קל עד בינוני
 בעלי ליקויי קריאה ו/או למידה
 עולים חדשים

למרבה הצער, בעברית כמעט ולא נכתבים ספרים במיוחד לאוכלוסיות כאלה (דוגמא כמעט יחידה היא ספרים שנכתבו ביוזמת מט"ח, הכלולים ברשימה) . לכן, בעקבות נסיוננו במהלך השנים בפעילויות שמתקיימת בספריה לבני נוער בעלי צרכים מיוחדים, וכמענה לפניות של אנשי מקצוע, חינוך ומחקר, אספנו את הרשימה הבאה של ספרים, העונים לקריטריונים של תוכן "בוגר" ופורמט "פשוט".

הדוגמאות הקלאסיות לספרים כאלה, המתאימים להקראה או לקריאה עצמית, הם: "ציפור הנפש" של מיכל סנונית, או "העץ הנדיב" של של סילברסטיין.

רשימת ההמלצות שלנו כוללת גם סיפורת וגם ספרי מידע ומאורגנת לפי נושאים. הרשימה מגוונת מבחינת נושאים ותכנים אך גם מבחינת רמת היכולת הנדרשת, הן מבחינת קריאה והן מבחינת הבנה. בכל מקרה היא מהווה המלצה כללית בלבד, כאשר תנאי מוקדם לשימוש בה כמובן הוא היכרות עם האדם או סוג האוכלוסיה המיוחדת לה מציעים את הספרים.

וכתוספת, המלצה אישית שלנו: הרשימה יכולה להתאים גם לאוכלוסיה הולכת וגדלה של ילדים בכיתות עליונות של ביה"ס היסודי ושל נוער בחטיבה ותיכון - כאלה שאין להם כל בעיה לקרוא ספרים, הם פשוט לא רוצים. אפשר לנסות "לפתות" אותם לקרוא ספרים כאלה, שלא ייראו להם "ילדותיים", אך גם אינם נראים "מאיימים", זאת בזכות הפורמט שלהם שבו הטקסט אינו ארוך וצפוף מדי, והוא מדגיש אלמנטים ויזואליים.

מספר דוגמאות מתוך הרשימה לספרים "בעלי תכנים בוגרים ופורמט פשוט":

 זהות ויחסים בינאישיים:

סתם אחת מקדה בן-נאה, מי-לי, 2004.

מי אני, מה אני, אמי רובינגר, כתר, 2006.

תנין וג'ירף, זוג מוזר ומאוהב!, דניאלה קולוט-פריש, מעריב, 2007

חיים על דלת המקרר, אליס קיפרס, מודן, 2008.

 ספרי קומיקס:

ממלכות אבודות, רוב שון, דני ספרים, 2כ007.

 ספרי מידע:

המדריך השלם לבני העשרה, ג'ק ביילי, ספר לכל, 2008.

אנשים גדולים - התחלות קטנות, ז'אן-ברנר פואי, אגם, 2009.

אסטרונאוטים, רבקה ברנד, רמות, 2007.

נשמח לקבל הערות או הצעות נוספות.

 לרשימה המלאה

 הכנת הסקירה: תמי צוק ויסמין אלעד

לחצו למצגת תמונות מן הסדנא

פורסם לראשונה: דצמבר 2009
לאחרונה נערכו באוסף ספרי הילדים שבספריה שתי סדנאות ייחודיות להורים ולילדים:
הסדנאות מיועדות לילדים בגילאי גן חובה וכיתה א' שאינם שולטים עדיין בכתיבה ובקריאה, ומתמקדות בספרי מידע מאוירים לילדים בנושאים שונים כמו גוף האדם, חיות או כלי תחבורה. בעזרת הספרים, כל ילד יוצר כעין יומן על עצמו ועל העדפותיו האישיות, אותו הוא "כורך" לספר בסוף הפעילות ולוקח איתו.

אוסף ספרית הילדים נראה קטן יחסית לשאר הספריה, אך מכיל עושר בלתי נדלה של ספרים לילדים ולנוער.כבר כשהילדים נכנסים לספריה- הם מרגישים "בבית"- חולצים נעליים, מתפרקדים על השטיח והכריות ושוקעים בספרים.

קשה לתאר את ההתרגשות והסקרנות שספרי המידע המאוירים העשירים בתמונות צבעוניות ופלסטיות מעוררים בילדים, ההנאה החושית והחווייתית שלהם היא מוקד הפעילות שלנו- לגרות את הילדים לחקור, לדפדף, ו"לקרוא" בספרים, מבלי שיידעו בהכרח לקרוא.
מטרות הסדנא הן:

1. לאפשר לילדים מפגש ראשוני ובלתי אמצעי עם ספרים בנושאים שונים שקרובים ללבם שאותם ניתן "לקרוא" גם דרך התמונות והצילומים.

2. לחשוף את הילדים לעושר ומגוון של ספרים מסוגים שונים, כזה שאינו בנמצא ונגיש בחיי היום יום שלהם בבית וגם לא בגנים או בבתי הספר.

3. להעניק חוויה מעשירה ויצירתית ותוך כדי כך לשווק את הספריה על ספריה כמקום מהנה וכייפי.

תגובות ההורים על הסדנא היו נלהבות: "מדליק", "כיף גדול", "חוויה יצירתית", "יוזמה נהדרת", "היה נפלא, הילדים רוצים המשך", "כל הכבוד על הרעיון וההשקעה".
ואילו הילדים- המשיכו עוד ועוד לדפדף, לעיין, לצבוע ולגזור, והתקשו להיפרד מהספרים...

 הכנת הסקירה: יסמין אלעד ותמי צוק 

אוסף ספרי הילדים שבאוניברסיטת חיפה הוקם ביוזמתה של פרופ' אירן סבר בשנת 1982, ומתקיימות בו פעילויות הקשורות בילדים, ספרים וספריות. האוסף כולל כ-13,000 ספרי ילדים בעברית וכ-2000 ספרים בערבית, ובו ספרות יפה וספרי-מידע.

האוסף מרוכז בחלל אחד, ומסודר לפי א"ב של שמות הכותרים, ולפי הקריטריונים הבאים: טקסט מועט או רב, מנוקד או בלתי-מנוקד.

 נושאים ייחודיים במפתח הנושאי:
משנת 1994 אנו ממפתחים את ספרי הילדים בעברית הכלולים באוסף שלנו.
המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער שנבנה על-ידנו מיועד לקהל יעד של ספרנים, מטפלים, ביבליותרפיסטים, אנשי חינוך (מורים, גננות, חוקרי חינוך), חוקרי ספרות ילדים, הורים, וילדים ונוער, המעוניינים לחפש ספרים על פי נושאים, וזאת לצרכי מחקר, הוראה, צרכים טיפוליים או קריאה להנאה.
המפתח הוא חלק מקטלוג ספריית אוניברסיטת חיפה, ופתוח לשימוש חופשי באינטרנט.
המפתח כולל מעל אלף נושאים ומוטיבים, הלקוחים ברובם מתוך המפתח למאמרים בעברית של אוניברסיטת חיפה. יחד עם זאת, נאלצנו, במקרים רבים, להתאים את הנושאים הללו לספרות ילדים, ולהוסיף נושאים ייחודיים, לדוגמא - ספרי משחק מסוגים שונים:

ספרי משחק - אפקטים ויזואליים (כגון ספרים שבהם חלקים נוצצים)

ספרי משחק - מישוש (ספרי מגע בעלי טקסטורות שונות)

ספרי משחק - קולות

ספרי משחק - תלת-ממדיים

נושאים ייחודיים נוספים הם:

ספרים שנכתבו על ידי ילדים

ספרים על פי סרטים וסדרות טלוויזיה (כאלה שנכתבו בעקבות סרט או סדרה)

סיפורי עם - עיבוד מודרני (עיבודים מודרניים ופמיניסטיים לאגדות ידועות)

ספרי תמונות ללא מלל

תדמית המבוגר (איך אנו, המבוגרים, מוצגים בספרות הילדים)

 בין עברית לערבית
נושאים ייחודיים בספרות ילדים בערבית
לאחרונה התחלנו למפתח גם את ספרי הילדים בערבית הכלולים באוסף. עד מהרה נוכחנו כי עלינו להוסיף נושאים מסוימים הייחודיים לתרבות הערבית, כגון חגים אסלאמיים ונוצריים, אישים, היסטוריה של האסלאם ועוד. כמו-כן, מושם דגש רב בספרות הילדים בערבית על הספר ככלי חינוכי, המעביר מסרים דידקטיים דוגמת כיבוד אב ואם, חשיבות הלימוד וההשכלה ועוד.

דיאטה, הסתגלות לגן וזהירות מפני זרים
סטודנטים, מרצים ואזרחים מגיעים לספריה ומבקשים ספרים מסוימים, או ספרים בנושאים מסוימים. לדוגמא:
נושאים מבוקשים על-ידי סטודנטים הם : פמיניזם, חלוקת תפקידים במשפחה, עקרי בית ועוד.

נושאים המבוקשים על-ידי הורים הם: דיאטה והרגלי אכילה, מעבר מגורים, הסתגלות לגן או לבי"ס, הסתגלות הורה לבן-זוג חדש, מות סבים ועוד.

לעתים, מחפשים אצלנו חומר להמחזה לתיאטרון, לתיאטרון-בובות או לסדנאות בנושאים שונים, כדוגמת הבקשה לספרים בנושאים "זהירות מפני זרים" ו-"עבירות מין" שהגיעה מעמותה המעבירה סדנאות לגננות ולמורות בנושא של ניצול מיני, וזאת כיוון שקל יותר לפתוח בנושא דרך סיפור.

מגיעים גם אנשים מבוגרים כדי לחפש ספר מסוים שקראו בילדותם. לא תמיד הם זוכרים את שם הספר או את מחברו, ולעתים הם זוכרים במטושטש רק את תמונת הכריכה או את נושא הספר. גם במקרים אלו אנו נעזרים במפתח הנושאים כדי לנסות לאתר את הספר.

 הכנת הסקירה: תמי צוק. תודה ליסמין אלעד

לאחרונה, נתרם לספרייה אוסף ספרים וכתבי עת במגוון שפות, מעיזבונו של פרופסור יהושפט הרכבי ז"ל, ראש אמ"ן לשעבר, פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית וחתן פרס
ישראל לחקר מדע המדינה לשנת 1993.

פריטי המידע שנקלטו באוסף (כ-1500) העשירו את הספרייה בתחומים הבאים: יחסי ישראל ערב, היסטוריה של המזרח התיכון, היסטוריה של ארץ ישראל, מדע המדינה, פילוסופיה כללית ויהודית ושפה וספרות ערבית.

 לרשימת הספרים שנקלטו בספרייה.

להלן דברים שכתב פרופ' אמריטוס אמציה ברעם מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, לזכרו של פרופ' יהושפט הרכבי:

את יהושפט הרכבי פגשתי לראשונה כשבחרתי בשיעור שלו באוניברסיטה העברית "קריאה ביקורתית בכתביהם של הוגי דעות ערבים בעת החדשה" או שיעור בשם דומה. היינו בני מזל: מספר התלמידים בכיתה היה שלושה, כולנו תלמידי מ.א ודוקטורט. "פטי" התעקש שנקרא לו בכינוי זה , ולא "פרופסור הרכבי" שהיה בעיניו מיותר לחלוטין.

הטקסט העיקרי שקראנו היה של פילוסוף סורי, צאדק ג'לאל אל-עט'ם, "לקח הערבים לאחר התבוסה". הספר נכתב בהשראת התבוסה הערבית במלחמת ששת הימים והייתה בו התקפה מדהימה נגד האסלאם . אלעט'ם ראה בדת האסלאם את הגורם הראשי לפיגורם של הערבים ולהנצחת נחיתותם. ספר כזה יכול היה לצאת רק בשלוש או ארבע מדינות ערביות בעת ההיא: סוריה ועיראק תחת שלטון הבעת', לבנון החופשית יחסית עדיין ותוניסיה.
בהדרכתו של "פטי" למדנו להעריך את האומץ שנדרש לפרסם ספר כזה ,מה עוד שהכותב, אל-עט'ם, היה ערבי סוני. אין ספק שהנשיא חאפט' אלאסד העלוי (עלוים אינם מוסלמים לדעת רוב המוסלמים) תמך בספרו ובכותבו שכן היה שליט חילוני למהדרין. עם זאת בעולם הערבי, זכה הספר לביקורת קשה מאוד שכללה איומים על חייו של הכותב.

כמורה, הרכבי הקסים אותנו, באישיותו החמה והדמוקרטית, ובעומק הניתוח האינטלקטואלי. זו הייתה תחילתה של ידידות ארוכה. המשכתי להיפגש עם "פטי" בתכיפות רבה ושוחחנו על הסכסוך הישראלי-ערבי בכל תפנית.

ערב ביקור אל-סאדאת בישראל (נובמבר 1977) היה הרכבי "נץ" פוליטי מובהק. כשפרסמנו רבקה ידלין ואני מאמר שדיווח על תמורה במצרים לכיוון של שלום התלהב "פטי" בעיקר מאזהרותינו שלא לראות בתמורה החיובית כלשעצמה מעין הבטחה משיחית . אנו סברנו שהתמורה שאותה איבחנו ב- 1976 ביטאה פרגמטיות גוברת בקרב האליטה המקורבת לסאדאת במצרים, אך הזהרנו שאין שום סימן להכרה בזכות הקיום של ישראל.
"פטי" שפרסם שנים אחדות קודם לכן ספר מעולה שחשף את עומק השנאה הערבית לישראל התקשה לקבל את הנבואות שבאו מכמה היסטוריונים של המזרח התיכון בישראל ב-1972 שפניה של מצרים לשלום. לכן גם הסתייג – אם כי בזהירות – ממסקנותינו במאמר מ- 1976 שבכל זאת יש סימנים חיוביים מקאהיר .

במבט לאחור, צדק הרכבי וצדקו המנבאים שלום עם מצרים. השנאה לישראל ומגמות החיסול במצרים ובעולם הערבי ובודאי במחנה הפלסטיני נמשכים גם היום, אלא שבמקביל יש קבוצות ומנהיגים ערביים המעוניינים לשים קץ לסכסוך על ידי הסדר מדיני . הכרה בזכות הקיום של ישראל? עדיין לא. סיום הסכסוך? אולי, ואולי לא.

ביקור סאדאת בא על כולנו בהפתעה, גם עלי. ציפיתי לתמורה הדרגתית לאורך השנים והנה בסוף 1977 הנשיא המצרי מבקר בירושלים. אני זוכר היטב שבשיחות עם הרכבי לאחר הביקור הסכמנו שזה לא פחות מדהים מביקור של נשיא המאדים בכנסת. הביקור הזה שינה את ראייתו של הרכבי, מן היסוד. הוא מעולם לא שגה באשליות על אהבה וידידות נצח עם הערבים, אך השתכנע שגם בלי האהבה אפשר וצריך להגיע להסדר שלום. הוא תמך בהסכמי קמפ-דיוויד ללא כל הסתייגות, והדבר כלל הסכמה לאוטונומיה פלסטינית כלשהי.
פגישותינו האחרונות היו ב- 1986. "פטי" ידע שסופו קרב: הוא לקה בסרטן והצפי לא היה אופטימי. נדהמתי מדבריו. הוא ביטל לחלוטין את חשיבות חייו שלו: הקץ הקרב כמעט שלא הטריד אותו. אך, הוא היה פסימי להחריד לגבי המשך קיומה של מדינת ישראל. הוא האמין שהפתרון היחידי הוא נסיגה "מהשטחים הכבושים" עדיף בהסכם עם ירדן (ב- 1988 נעשה פתרון זה בלתי אפשרי).

אם לא נעשה זאת , סבר, ישראל תהיה גדולה ורחבה יחסית, מהנהר לים, אלא שהיא תאבד את נשמתה. הציונות תובס כיוון שלא יהיה שום פתרון לבעיה הפלסטינית. הדיכוי שהיה מתון בשנות השמונים יהיה חייב להתגבר. היישובים היהודים ב"שטחים" יתרחבו ויהפכו לישות פוליטית שאי-אפשר יהיה לבטלה. עקירת יישובים תהיה בלתי אפשרית, ואפילו עצירת ההתנחלויות תכשל. ערוב- האוכלוסיות יהיה לבלתי הפיך. הוא ראה בכך את סופה של מדינת ישראל וסופה של הציונות – ישראל תהפוך לדרום אפריקה. היא תהיה מוקצית מחמת מיאוס בעולם כולו. מהחזון הציוני האידיאליסטי לא יישאר מאום. כל זאת אמר כשהלכנו באזור שומם ליד "הגבעה הצרפתית" ועד היום אינני יכול להשתחרר מאווירת האפוקליפסה הזו. זהו זכרוני האחרון מ"פטי", מורי האהוב והנערץ.

שנים רבות אחר כך התבקשתי להרצות על עיראק של צדאם חוסיין במרכז על שם וודרו ווילסון בוושינגטון הבירה. לאחר ההרצאה ניגש אלי גבר בשנות העמידה והציג עצמו: פרופ' צאדק ג'לאל אל-עט'ם, מדמשק. תגובתי הייתה של הלם: פתאום חזרו אלי כל הזיכרונות על "פטי" ושנות הידידות הארוכה, על הקורס ועל "לקח הערבים לאחר התבוסה". הוא ביקש ממני שאגיע למשרדו, הוא היה "עמית מחקר" במרכז. שוחחנו ארוכות על דת האסלאם, על העולם הערבי, על סוריה ועל ישראל. ואז שאלתי אותו האם קרא משהו מספריו של הרכבי. הוא צעד אל הקיר שהיה כולו ספרייה גדולה , והראה לי בגאווה שני ספרים של הרכבי. אחד מהם, "החלטותיה הגורליות של ישראל" (באנגלית ,1988). אף קרא! זה היה ציון לשבח , משום שלפי הפילוסופיה שלו, כך הסביר לי, "או שאתה קורא או שאתה כותב" , והוא הודה בשמחה שאת מרבית הספרים שבספרייתו לא קרא כלל וכנראה גם לא ייקרא. מעניינת מאוד בשבילי הייתה גם העובדה שספר ישראלי נוסף שממש קרא היה של ידידו הקרוב של הרכבי, עמנואל סיוון, "קנאי האסלאם", והוא סייע לו בכתיבת ספר בעת שנפגשנו נגד האסלאם הפוליטי. יחסו להרכבי, היה של הערכה עמוקה. סיפרתי לו שזה בדיוק היה גם יחסו של הרכבי אליו. לא מזמן נפטר גם צאדק ג'לאל אל-עט'ם. מעגל נסגר.
אמציה ברעם

 אנו מבקשים להודות למשפחת הרכבי על תרומתם הנדיבה!

 הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים ותחום יעץ

גם השנה נרתמה הספרייה להשתתף בליל המדענים שנערך ב-24.9.12

חמושה באשכולות בלונים צבעוניים, נפתחו שעריה לכלל הציבור, עם שלל פעילויות! בשערי הספרייה הוצג סרט מאוסף הספרייה אודות אלן טיורינג והבאים הוזמנו לשבת ולצפות.

בכניסה לספרייה חיכו לבאים שני ספרנים עם הפניות והסברים על כל הפעילויות. תערוכת ספרים מאוספי הספרייה על אלן טיורינג, הוצגה ברחבה ועניינה עוברים ושבים. בכל שעה עגולה יצא סיור ברחבי הספרייה מותאם להורים וילדים.



צוות ספריית הילדים הנחה סדנא ברחבה בקומת הכניסה את הסדנא:"בעקבות ממציאים". הסדנא התקיימה בשני סבבים וזכתה להתלהבות רבה. הילדים התבקשו לדרג המצאות על לוח זמנים כרונולוגי, מרתק היה לראות את נקודת המבט שלהם ושל הוריהם. לסדנא נדרשה הרשמה מוקדמת וההיענות היתה מעבר לציפיות.



ספרנים מצוות היעץ והמדיה הנחו את "אליפות חיפוש מידע" לנערים ונערות בכיתות ז-ט האליפות נערכה ככתב חידה "קסם הקידוד" ועוררה עניין רב ואתגר לא פשוט. הספרנים אתגרו את המשתתפים לחפש מעבר ל"גוגל" ו"ויקיפדיה" וגם כאן היה מעניין מאוד לצפות בדפוסי החיפוש של המשתתפים הצעירים. 
 
כל משתתף קיבל תעודת השתתפות והזוכים קיבלו את ספר השיאים של ג'ינס – עם הרבה כבוד!!

בספרית הילדים חיכה צוות ספרנים שעניין את הילדים בספרים מעניינים מתוך האוסף המגוון.


סה"כ השתתפו בפעילויות כ-60 ילדים ועוד כמה עשרות מבקרים מזדמנים שהתעניינו, ביקרו והתרשמו.האוירה היתה תוססת, צבעונית כראוי להפנינג אמיתי

נתראה ב"לילה" הבא!

בתמונה: חלק מצוות הספרייה שהעביר את הפעילויות השונות


 הכנת הסקירה: ריקי גרינברג  צילום: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי, אורנה רוש ומערך תהוד"ה

לאחרונה, נתרם לספרייה אוסף ספרים בתחום לימודי אסיה, תרומת ההיסטוריון הבריטי, פרופ' גורדון ג'ונסון , שהיה נשיא וולפסון קולג' באוניברסיטת קיימברידג'.
הספרים שנקלטו בספרייה העשירו בכמה מאות פריטים את האוסף בתחום לימודי אסיה בכלל ולימודי הודו בפרט.
ברצוננו להודות לד"ר ארנית שני, ראש החוג ללימודי אסיה על יזמתה ומאמציה בקבלת תרומה חשובה זו לספרייה.

 לרשימת הספרים בספרייה.

 הכנת הסקירה: נירה שי וערן גולדנברג

 ניו יורק: ספרנות בשנות השבעים
כשגרתי בבפלו, ניו יורק וסיימתי את לימודיי בפסיכולוגיה ובצרפתית לתואר ראשון, חיפשתי בשנתוני האוניברסיטאות מה ללמוד לתואר שני. תיאור תחום הספרנות כמקצוע רב תחומי, הדורש ידיעת שפות וידע כללי נרחב מחד, ועיסוק באנשים מאידך, נראה לי מעניין ואף מרתק - ואכן הוא נשאר כך עבורי עד היום לאחר כ-37 שנים במקצוע...

למדתי לתואר שני בספרנות ב-SUNY at Buffalo
בתחילת שנות ה-70, בתקופה שהחל בה, לראשונה, התהליך של מעבר לחומר לא ספרי (אז עוד לא שמעו על "אלקטרוני"), ומחשוב בספריות היה עדיין בחיתוליו.

 חיפה: עליה וקליטה מהירה בספריה
כשעליתי לארץ ב- 1974, מייד התחלתי לעבוד בספריה של אוניברסיטת חיפה במחלקת היעץ, אותה גם ניהלתי מ- 1975 עד 1977 ובה הייתי אחראית, בין השאר, על שירות Dialog - שירות של חיפושים ממוחשבים במאגרי מידע שנערך רק על-ידי הספרנים עבור הלקוחות באמצעות תקשורת בלתי מקוונת. שירות זה נחשב אז לחדשני.
כשהוזמנתי לראשונה, בהיותי עולה חדשה שאינה בקיאה בשפה ואינה מתמצאת בגיאוגרפיה המקומית, להרצות ביום עיון מקצועי של ASI-ASMI , נחרדתי לגלות, כשהגעתי לספריה הציבורית בנהריה, שעשיתי טעות גורלית - יום העיון התקיים בנתניה!
גם אחרי השתתפות באינספור כנסים, את ההרצאה שהוחמצה לא אשכח...
במהלך השנים השתתפתי בכנסים בארץ ובחו"ל, ובמסגרת נסיעותיי עם בעלי לשבתונים בארה"ב ובקנדה - הזדמן לי לעבוד בספריות מסוגים שונים, כגון הספריה הממשלתית של מדינת מישיגן, הספריה של מכללת אוקסידנטל בלוס אנג'לס, ספריית האוניברסיטה של בפלו ומרכז המידע של PetroCanada, חברת הנפט הלאומית של קנדה. התנסויות מקצועיות אלה הרחיבו את נסיוני ואת השכלתי.

 משבתון למחלקת הרכש בספריה
כשחזרנו משבתון ב- 1992 עברתי לעבוד במחלקת הרכש שבספריה, שבענף השירותים הטכניים בה אני עובדת עד היום. במסגרת תפקידי, אני אחראית על:
תחום רכש לועזי: כולל איתור והפצת מידע על פריטים לרכישה, ועל הקשר עם הספקים השונים כדי לקבל תנאי מסחר טובים ושירות הולם עבור הספריה.
מתנות וחילופין: קיום קשר עם תורמים פוטנציאליים לספריה, קבלת ספרים במתנה ופיקוח על הטיפול בהם, עדכון האתר של ידידי הספריה, ארגון מכירות ספרים, וטיפול בתרומות של ספרים לגופים ציבוריים ובהסדרי חילופין עם ספריות אחרות.
פיתוח אוסף: ריכוז צוות אנשי הקשר של הספריה עם חוגי הלימוד השונים באוניברסיטה, ובניית אוסף הספריה, במיוחד בתחומי לימוד חדשים.
עיסוק זה מהווה מקור לסיפוק רב בעבודה: החל בפגישה עם נציגי החוג וקביעת מדיניות הרכישה, בחירת החומרים הדרושים, תקצוב הרכישה, בחירת הספק והזמנת החומר וקבלתו, וכלה בהעמדת החומר שהתקבל, בסופו של התהליך, לרשות המשתמשים.
במהלך השנים הייתי פעילה בוועדות לאומיות, שדרכן התאפשר לי ליזום ולהשפיע:

הקמתי ועדה בינאוניברסיטאית לענייני יעץ והדרכה.

כיהנתי כיו"ר של תת-הוועדה הבינאוניברסיטאית לרכש.

כיהנתי כיו"ר ועדת הרכש של קונסורציום הצפון.

 עבודה מגוונת ומאתגרת:
בזכות היותה של ספריית אוניברסיטת חיפה ספריה מרכזית, העבודה בה מספקת הזדמנות להכיר את כל תחומי הלימודים והמחקר, ולהיות בקשר עם חוקרים רבים.
העבודה מעניקה לי, כספרנית, זווית ראייה רחבה של הצרכים האקדמיים, אך גם מקשה עליי לתמרן בין דרישות הסגל האקדמי לחומרים למחקר ולהוראה לבין מגבלות תקציביות.
השינויים והחידושים הבלתי פוסקים שקורים בתחום המידע והספרנות - הם שעושים את העבודה למגוונת ולמאתגרת.

 הכנת הסקירה: יסמין אלעד

מבדקי שמישות בודקים את חווית המשתמש כשהוא מנסה להתמצא באתר כלשהו. מומלץ לערוך אותם בפרקי זמן קבועים, כדי להמשיך ולוודא את רלוונטיות האתר.
אנו עורכים מבדקי שמישות של אתר הספריה אחת לשנה, או עם השקת אתר חדש. לקראת סוף שנת הלימודים אנו מתכוונים לבצע מבדק נוסף.
עלות המבדק אינה גדולה יחסית - מדובר בעלות שעות עבודה של אנשי צווות האתר.
המיקום: בתוך הספריה, בחדר שקט.

האביזרים הנדרשים: עמדת מחשב עבור הנבדק, מצלמת וידאו שתתעד את פעולותיו, כלי כתיבה לבוחן וסטופר לבדיקת הזמן שאורכת כל מטלה ומטלה.
איך מתכוננים:
1. צוות האתר מחליט על אסטרטגיה ומטרה
2. האם השאלות תהיינה פתוחות או סגורות
3. מהן המשימות הנדרשות
4. מה יהיה אורך המבדק
5. מה מבקשים לבדוק - האם שירות ספציפי, או התמצאות כללית באתר
חיבור השאלות נעשה ע"י צוות האתר.
מבחן תקפות נעשה ע"י צוות ראשי היחידות או ספרנים עמיתים, ובעקבותיו נערכים מספר שינויים בשאלות.

המשימה הבאה הינה לגייס מתנדבים שיסכימו להיבדק - נציגי כל אוכלוסיות המשתמשים באתר (כשממוצע המשתתפים נע בין 7 ל-10), לפי האחוז שהם מהווים באוכלוסיית המשתמשים הכללית (אנו נוהגים לפנות ל-4 סטודנטים לתואר ראשון - כשרצוי שלפחות אחד מהם אינו דובר עברית כשפת אם, ל-2 סטודנטים לתואר שני, לשניים מאנשי הסגל האקדמי ולאחד מן הסגל המינהלי).
עכשיו נותר לשריין חדר וזמן פנוי לבוחנים, ולקבוע מועד לכל אחד מהנבחנים.
יש לוודא שיהיה מרווח בין נבדק לנבדק כדי לא להלחיץ את הנבחנים, וגם כדי לאפשר לבוחן לבצע עיבוד ראשוני של המבדק.
כל המבדקים חייבים להתבצע באותו יום, כדי להבטיח תנאים שווים לכולם.

תרשים של חדר המבדק:



לעיון נוסף:
תרשים זרימה של תהליך מבדק השמישות, כפי שמוצג באתר usability.gov

 איגוד השמישות הישראלי

 ארגון שמישות וחווית משתמש

 ארגון usability.net

 הכנת הסקירה: ריקי גרינברג

לספריה אוסף עשיר ומגוון בשפה הערבית, יש האומרים שהוא אחד האוספים הטובים והגדולים ביותר במזרח התיכון.
האוסף כולל ספרות מקור בערבית, ביקורת ספרותית, וספרים וכתבי-עת בנושאי המזרח התיכון.
מרבית האוסף בשפה הערבית, חלקו בתורכית עות'מאנית (תורכית באותיות ערביות), וחלקו בשפה הפרסית (בעיקר ספרים הדנים בהיסטוריה של איראן מן התקופה הקג'ארית ואילך), וקצב גידולו בשנים האחרונות הוא בממוצע 2000 כותרים בשנה.
האוסף נבנה ע"י צוות הספריה, בהתייעצות ובשיתוף פעולה מלא עם חברי החוג לשפה וספרות ערבית והחוג להיסטוריה של המזרח התיכון.
מידי פעם מתקבלות בקשות גם מחוגים נוספים כגון משפטים וסוציולוגיה, עפ"י תחומי העניין הנלמדים בחוגים השונים.
הספרים מגיעים דרך ספקים בארץ המייבאים ספרים מארצות ערב, וגם ישירות דרך ספק במצרים המספק חומר מכל מדינות ערב.
האוסף מתפתח למרות הקושי הרב והיעדר קשרי מסחר נאותים עם חלק ממדינות האזור, ולשם כך אנו נאלצים להשתמש, לעיתים, במתווכים להשגת החומר הנדרש, ורוכשים ספרים וכתבי-עת גם באירופה וארצות הברית, דבר המייקר את עלות רכישת החומר.
לשמחתנו הצלחנו להגיע לאוסף מכובד ועשיר הזוכה לביקוש רב גם ע"י אוניברסיטאות רבות בארץ, ואף בעולם. על פי נתוני ההשאלה הבין ספרייתית אצלנו - מספר הפניות להשאלת ספרים ומאמרים מן האוסף מגיע לכמה מאות בשנה.
כחלק ממדיניות פיתוח אוספים בספריה יצרנו שני אתרי ספריה לחוגים הבאים: לחוג לשפה וספרות ערבית, ולחוג למזרח תיכון. באתרים לוקטו מקורות אינטרנט מומלצים ומקורות ספרייתים רבים המשיקים לנושאים הנלמדים בחוגים.
אחד האוספים הייחודיים שלנו הינו אוסף גדול של שנתונים מן האימפריה העות'מאנית הנמצאים בספריית הנדירים, אשר מספקים, בין השאר, מידע על ארץ ישראל בתקופה זו.

 לדוגמא: שנתון של מחוז ביירות 1883



ניתן להגיע לכותרים נוספים באמצעות חיפוש נושאי בקטלוג הספריה: TURKEY-YEARBOOK
 להרחבה על אוסף זה, ניתן לקרוא במאמר המצורף

בנוסף, אנו מאפשרים גישה דרך קטלוג הספריה לכ-300 טקסטים אלקטרוניים בערבית ובפרסית, הנגישים ברשת באופן חופשי. לדוגמא: ספרו של הרפורמיסט והוגה הדעות מישל עפלק.
בספריה נמצאת המהדורה המודפסת של הספר, ואליה קישרנו את הטקסט האלקטרוני שלו
גם האוסף האלקטרוני מתעדכן באופן שוטף.

 הכנת הסקירה: ירדנה לוינברג, אחראית  צוות ערבית, שירותים טכניים

ביוני 2005 - התקבלה בספריה תרומה מעזבונה של ד"ר זהבה יעקבי ז"ל, מרצה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה בשנים 1973-1999. התרומה כוללת כ-700 צילומים שצולמו על ידי הצלם זאב רדובן, בהנחיית ד"ר יעקבי.
ד"ר יעקבי התמחתה בחקר ארכיטקטורה צלבנית בארץ-ישראל, והתעתדה לפרסם קורפוס וספר בנושא הפיסול הצלבני בישראל. לשם כך נדדה במשך זמן רב בארץ, ותיעדה פסלים ומוטיבים צלבניים.
באוסף הצילומים פיסול מבנים או חלקי מבנים, כגון כנסיית הקבר הקדוש, כנסיית הבשורה, אולמות האבירים בעכו ועוד, או שרידי מבנים ממקומות שונים.


במהלך תיעוד הפריטים וצילומם, רשמה ד"ר יעקבי הערות שונות על גבי כרטיסיות, וזאת לצורך כתיבת ספר עתידי בנושא.
ד"ר יעקבי ז"ל הספיקה לכתוב הקדמה לספר שבו ציינה: " הפיסול הצלבני נוצר ע"י אומנים שבמקורם היו מדרום מערב אירופה, אך היצירה שלהם בארץ הקודש היא יחודית ואין דומה לה."
עם מותה נותר אוסף תמונות וכרטיסיות, ובני משפחתה וגב' יעל אמר תרמו את האוסף לספריה.
בו בזמן החל בספריה פרויקט הדיגיטציה, וניתן היה לבצע את פעולת שימור התמונות הפיזי במקביל לדיגיטציה שלהן.
גב יהודית צנר, ספרנית בתחום מדיה, קיבלה על עצמה את הטיפול בשימור התמונות, בניית קורפוס ממשי עבורן, ארגון המידע וההערות מתוך הכרטיסיות, ושימוש במידע זה לצורך של זיהוי ופענוח כל פרט ופרט בתמונות. העבודה הייתה מרתקת, וכללה שעות רבות של מחקר דקדקני על התמונות השונות.
פעילות השימור והדיגיטציה במדיה בוצעו מתוך מטרה לבנות תשתית להצגת המקורות הויזואליים של הפיסול הצלבני ברוח דבריה של ד"ר יעקבי:
"פיסול זה צריך להיכלל כחלק מתופעה חברתית, דתית, אומנותית, הקושרות את הנצרות המערבית ללבנט במשך שתי מאות של שלטון המערב בארץ הקודש סביב 1100."
במסגרת הפרויקט קוטלגו ונסרקו 700 הצילומים באוסף.
לכל הפריטים הוכנסו נושאים באנגלית ובעברית בהתאם למערכת הנושאית של ספריית הקונגרס (באנגלית) והמפתחות למאמרים (בעברית), מתוך מטרה לקשור את כל החומרים הדיגיטליים יחד, לאפשר למשתמשים להגיע לקבוצות התמונות המעניינות אותן לא רק מאוסף זה, ולצרפן למאגר הספריה בנושא מורשת התרבות.
על מנת לאפשר לציבור החוקרים והמתעניינים בארץ ובעולם לצפות בתמונות, יוקם בקרוב אתר מקיף לאוסף, שתתאפשר בו נגישות לתמונות על פי מיקום גיאוגרפי.
כמו כן, ייכלל האוסף במערכת חדשה בספריה אשר תנהל את כל הפריטים הדיגיטליים. בשלב זה, הגישה לאוסף הינה מקטלוג הספריה וממאגר התמונות תו"ת.
בנוסף למידע הדיגיטלי, נשמרו הצילומים המקוריים בתוך תיקיות. לכל מקום גיאוגרפי יש תיקיה (קורפוס) משלו, ובה שמורות התמונות והמידע עליהן.
הספריה כבר קיבלה פניות מחוקרים העוסקים בפיסול צלבני המבקשים להשתמש בחומרים מאוסף זה.
בקרוב יתפרסם מאמרה של גב' יהודית צנר, ובו תינתן סקירה מקיפה על הפרויקט וניהולו.
לעיונכם מבחר מספריה ומאמריה של ד"ר יעקבי ז"ל מתוך אוסף הספריה:
הפסול בכנסיה ובמנזר של אנזי-לה-דוק : על רקע היצירה הרומנסקית בבורוגן

Les "fleuves du Paradis" a Anzy-Le-Duc (Bourgogne); un benitier roma transformé en chapiteau?, Storia dell'Arte, 33 (1978), pp. 95-105.

La sculpture a Cluny, Vezelay et Anzy-Le-Duc: un aspect de l'evolution
stylistique en Bourgogne, Storia dell'Arte, 34 (1978), pp. 197-205.

The Tomb of Baldwin V, King of Jerusalem (1185-1186) and the Workshop
of the temple Area, Gesta, 18/2 (1979), pp. 3-14.

A Newly Discovered Crusader Fragment in Jerusalem, Israel Exploration Journal, 30 (1980), pp. 202-204.
The Workshop of the Temple Area in Jerusalem in the Twelfth Century: Its
Origin, Evolution and Impact, Zeitschrift fur Kunstgeschichte, 45 (1982), pp. 325-394.

The Provencal Impact on Crusader Sculpture in Jerusalem: More Evidence on the
Temple Area Atelier, Zeitschrift für Kunstgeschichte, 48 (1985), pp. 442-450.
The "Beard pullers" in Romanesque Art: an Islamic Motif and its Evolution in
the West, Arte Medievale, 3 (1986), pp. 65-85

 הכנת הסקירה: אורה זהבי, ראש תחום מדיה