רבים סבורים, בטעות, שכאן, בבניין הראשי, תחילתה של הספרייה שלנו, אך אין הדבר כך. אוניברסיטת חיפה (אז: המכון האוניברסיטאי של חיפה "בחסות" האוניברסיטה העברית בירושלים) עברה גלגולים רבים, וכך גם הספריה שלנו. ותיקים ממני  סיפרו לי שתחילתה של הספריה בבניין בית הספר עירוני ה' ברחוב הביכורים. שם, בשעות הערב, היו מתקיימים שיעורים במסגרת המכון, שפעל שם כבר בתחילת שנות השישים. 

         

הכנת הסקירה: אמירה קהת 

•  גרינבוים, אברהם. "ליס מלר ז"ל". יד לקורא ט"ז: (1977): 168-169
•  http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A1_%D7%9E%D7%9C%D7%A8
• מלר, ליס. סהר צעיר. תל-אביב : י. צ'ציק, תשי"ח, ע' 31

סקרLibQUAL שנערך לאחרונה בספריית האוניברסיטה נועד לבדוק את איכות שירותי הספרייה בעיני המשתמשים ולספק לספרייה מידע וכלים לשיפור שירותיה. סקר LibQUAL הוא סקר שביעות רצון בינלאומי שנבנה ומנוהל על ידי ארגון ספריות המחקר האמריקני
(ARL) ועד היום השתתפו בו מעל ל-1000 ספריות אקדמיות מרחבי העולם. ספריית יונס וסוראיה נזריאן היא הספרייה הישראלית הראשונה המשתתפת בסקר ואף היתה שותפה לפיתוח הגרסא העברית שלו. הסקר שהועבר לראשונה בספרייה במאי 2009 ובפעם השנייה במאי -יוני 2013 בדק חמישה ממדי שירות:
איכות השירות, איכות האוסף והממשקים, איכות המקום, שביעות רצון כללית ואוריינות מידע. 
המשתתפים נתבקשו לענות על 8 שאלות ליבה ועל מספר שאלות שעסקו בהרגלי השימוש בספרייה ובאפיונים דמוגרפיים.

 שיטה:
השאלון האלקטרוני הופץ בדוא"ל שלוש פעמים בין התאריכים 22.5-7.6.2013 למדגם של כ-4000 סטודנטים לכל התארים
ולכ- 200 אנשי סגל. בשל צמידות לסקרים אחרים שהופצו בזמן זה באוניברסיטה נאלצנו לשלוח את הסקר למדגם קטן ולא לכל קהיליית אוניברסיטה כמו ב 2009. מידע על הסקר פורסם באתר הספרייה ובמסכי הפלזמה של הספרייה. נשלחו שתי תזכורות למילוי הסקר מאת מנהלת הספרייה. לא הוצעו פרסים למשיבים. אחוז המשיבים עמד על כ- 5%

 תוצאות:
תוצאות הסקר נותחו ע"י ארגון ARL:
התפלגות המשיבים: תארים: 37.8% סטודנטים לתואר ראשון, 53.6% לתארים מתקדמים ו 9% אנשי סגל (מיצג את האוכלוסיה) פקולטות: 32% מדעי החברה,25% מדעי הרוח ו- 24% רווחה ובריאות, גיל: 70% מהמשיבים היו בטווח הגילאים 23-45, מגדר: 67% נשים, 33% גברים.

מניתוח ועיבוד תוצאות הסקר עולה התמונה הבאה: ציון כללי: 7.25 מתוך 9 לעומת 6.96 מתוך 9 בסקר הקודם.
רבים מהמשיבים הביעו שביעות רצון גבוהה מהיחס והשירות המוענקים בספרייה, רובם אף ציינו שעובדי הספרייה הם בעלי הידע המתאים לענות לשאלות המשתמשים. יחד עם זאת חלק ניכר מהמשתמשים לא היו מרוצים מאופן ההתחברות למשאבי הספרייה מרחוק, מחלק מממשקי התוכנות בספרייה ומפתוח האוסף העכשוי: כתבי-עת וספרים. בנוסף משתמשים רבים היו מאוד לא מרוצים מהתנאים הפיסיים בספרייה: רעש, חוסר בחדרי עבודה קבוצות קטנות ועוד. אחוז גדול של משיבים הוסיפו הערות בסוף הסקר שהתייחסו לנושאי הרעש, היבטים פיסיים ומחמאות רבות לצוות הספרייה. לדוגמא:

"אני מתפעלת בכל פניה מחדש מהשירות המהיר, יעיל ונעים של צוות הספרייה. ישיר כוח. אתם מקלים מאד"

"אני נעזרתי רבות בשירותי הייעץ של הספרייה והם מאוד טובים. הספרניות תמיד מתאמצות מאד לעזור אם זה בספרייה או דרך המייל מרחוק. לסטודנטית תואר שני כמוני- השירות הזה קריטי וחשוב- תודה"

"בכל פניה לעובדי הספרייה, מן הזוטרים ועד למנהלי תחומים (כמו האחראית על השאלה בין-ספרייתית) - קיבלתי מענה יוצא מן הכלל."

"בגישה מרחוק, המערכת מתנתקת מאוד מהר, וכל כמה דקות צריך שוב להכניס ססמה ומשתמש, דבר מטריד ומעצבן"

"לשפר את התחברות מהבית. נתקלתי בהרבה בעיות בנושא הזה, כאשר פניתי לתמיכה טכנית, כל פעם היו עוזרים לי בצורה נהדרת, היה להם יחס נהדר ומקצועיות, אבל שבועיים לאחר מכן אותה בעיה של אי התחברות למשאבי האוניברסיטה מהבית חוזרת על עצמה"

"לעשות כמות גדולה יותר של חדרים שמתאימים לדיונים של קבוצות לימוד קטנות שלא ידרשו שקט מוחלט ויאפשרו לעשות קצת יותר רעש בנוסף לחדרים והחללים השקטים שיש בספרייה"

"כמו כן יש צורך להגדלת מספר המקורות האלקטרוניים - בעיקר תזות, דוקטורטים וספרים עם גישה אלקטרונית. הגישה למאמרים נוחה."

"שנית, ומשמעותי הרבה יותר הוא נושא הרעש. סטודנטים מבוגרים בעיקר הם לא מבינים את הנחיצות של שקט בספרייה, או שמבינים ואינם מיישמים. זה מצב מאוד מתסכל... המנקות לעיתים מדברות בטלפון בערב בזמן שהן מנקות. אשמח לאכיפה מוגברת לנושא השקט שכן הוא חלק מהותי בספרייה"

תוצאות הסקר נותחו והושוו לתוצאות הסקר שנערך ב- 2009. נמצא שחלה עליה קלה בשביעות רצון המשתמשים בכל המימדים ובמיוחד בהערות המילוליות בהן נתנו מחמאות רבות לשירות.


איכות השירות   לחצו להגדלה


איכות האוסף והממשקים  לחצו להגדלה


אורינות מידע  לחצו להגדלה


איכות המקום  לחצו להגדלה


שביעות רצון כללית    לחצו להגדלה

 מסקנות:
מהסקר עולה מגמה ברורה של עלייה בשימוש בספרייה "כמקום": מקום שקט ללמידה יחידנית ולמידה בקבוצות גדולות או קטנות. בנושא השירות נמצא שיותר ויותר משתמשים נעזרים בשירותים ובמשאבים האלקטרונים של הספרייה.

 המלצות ראשיות:
• להקצות תקציבים נוספים לפיתוח האוסף ברמה הדרושה למחקר.
• להעביר לאגף מחשוב את תלונות המשתמשים בנושא התחברות מרחוק ולבקש מציאת פתרונות למתן אמצעים פשוטים יותר להתחברות.
• להגביר אכיפה על שמירת השקט בכל איזורי הספרייה ובמיוחד באגף הצפוני.
• לחלק את חלל הספרייה לאיזורי שקט מוחלט איזורי למידה שקטים ואיזורי למידה בקבוצות
• להוסיף חדרי דיונים קטנים לעבודה בזוגות ואזורים לעבודה יחידנית שקטה.
• לסיים בהקדם את השילוט המתוכנן כדי להקל על ההתמצאות בספרייה.

 המלצות נוספות:
• להמשיך ולהכשיר ספרנים מצוינים להמשך מתן שירותים אישיים איכותיים.
• להחליף את כיסאות העץ.
• להחליף את השטיחים.
   

סיפור הבאר והטחנה במזכרת בתיה - תמונה מ-1912, זיהוי מ-2013

לפני מספר שנים משפחת הלב"ץ תרמה לספריה אוסף תמונות, ובו סדרת צילומים של ארץ ישראל מאת ליאו קאן (Leo Kann). ליאו קאן, צלם יהודי יליד אוסטריה, ביקר בארץ ישראל בשנת 1912 מטעם העיתון הווינאי Judische Zeitung. במהלך מסעו צילם כ-400 תמונות המתעדות את חיי הישוב היהודי ואת נופי ארץ ישראל בתחילת המאה ה-20. האוסף מציג חלק מצילומיו שיצאו לאור בשם Palastina im Bild בהוצאה משותפת של מערכת העיתון עם המו"ל הווינאי Kunstanstalt Max Jaffe. בין תמונות הסדרה יש תמונה אחת של מזכרת בתיה (עקרון) עם כותר קצר בגרמנית.


לפני זמן קצר ד"ר ירח (ירחמיאל) צור, אחד מותיקי המושבה מזכרת בתיה, שתרם גם הוא אוסף תמונות לספריה שיתף אותנו בפרטים שאסף מתושבי המקום לגבי אותה התמונה. הפרטים מספרים סיפור המאפיין את חיי תושבי ישוב הארץ ישראלי בתקופה זו באמצעות תאור הטחנה והבאר.

דברי ד"ר ירח (ירחמיאל) צור:
החזית הצפונית של טחנת הקמח עמדה במקום בית מס' 4 ברח' עמנואל הלזנר כיום. את הטחנה הקימו (מידע מאלישיב שחם) נח פרובושניק (המכונה אבו-סיתי) ואברהם שפירא (אביו של ח"כ משה-חיים שפירא, מחותמי מגילת העצמאות). הטחנה הייתה, מהמתקדמות והמשוכללות בא"י ושרתה את ישובי הסביבה, ובכללם את הישובים הערביים, כפי שאמנם מראים ארבעת הפלחים המטעינים על הגמל שק (או פורקים ממנו). הקשת הבנויה מעל הפתח נועדה לשאת את משקל הקיר שמעליו, ולמנוע לחץ-יתר על קורת המשקוף - שיטה מקובלת בבנייני הכורכר של התקופה. הקיר הנמוך שבהמשך למבנה הטחנה הוא דופן של בריכת אגירה, שהייתה צמודה למבנה הטחנה ממזרח לו ושרתה את הבאר שליד הטחנה. הבאר הייתה סמוכה לטחנה מדרום, ומנוע אחד הפעיל גם את הטחנה וגם את משאבת הבאר. צינור המים האופקי הגבוה הנראה משמאל למבנה הטחנה, נשען על עמוד עץ, הוליך מים מהבאר אל מיכל מים על גג בניין חד-קומתי שעמד משמאל, מחוץ למסגרת התמונה. האדם העומד מחוץ למבנה מימין, הוא דוד גוטמן (זיהוי - טובה בגון וחיים חצרוני, נכדו). מתקן בארות ומנועים (והיה רוכב על חמורו הלבן, למטרה זו, אפילו עד עזה), ומנהל הטחנה. הדמות העומדת באפלולית הפתח משמאל הוא כנראה לוי אשבל, הנפח של מזכרת-בתיה והחסיד היחיד בה אז (זיהוי - אלישיב שחם).

אנו מודים לכל מי שעזר בזיהוי תמונה ומזמינים את כולם להוסיף מידע לתמונות אחרות באוסף הספרייה.

 הכנת הסקירה: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי

Bobst Library, New York University
צילה הראל ואורה זהבי
לעיונכם: מצגת ותמונות מהביקור



ב- 16.05.2013 התארחנו בספריית בובסט לסיור ופגישות עם ספרנים בתחומי העיסוק שלנו:

Michael Stoller, Director of Collections and Research Services
Angela Carreno, Head of Collection Development
Jennifer Vinopal, Librarian for Digital Scholarship Initiatives
Melitte Buchman, Digital Content Manager in Digital Library Technology Services Department
Nina Servizzi, Head of Knowledge Access and Resource Management Services
Kent Underwood, Head of Media Services

אודות
לאוניברסיטת לאוניברסיטת ניו יורק (NYU) שממוקמת בלב מנהטן בניו יורק כ- 40,000 סטודנטים ו-כ-3,100 חברי סגל סדירים. תוכניות הלימוד מתקיימות ב- 5 מרכזים שונים במנהטן ובמקומות רבים ברחבי העולם: אסיה, אפריקה, אירופה ודרום אמריקה. האוניברסיטה ידועה כראשונה שפתחה תוכניות לימוד ברשת גלובליות עם תוכניות לימוד באבו דאבי, שנחאי, ברלין, בואנוס איירס, לונדון, פריז, מדריד, ואפילו תל אביב ועוד. ספריית בובסט משרתת את הקמפוס המרכזי הממוקמת בגרניץ' ווילג' בלב מנהטן וגם את הרשת הגלובלית של הספריות ברחבי העולם. בראשיתה הספרייה כללה רק חומרים במדעי החברה והרוח ולמקצועות המדע, והטכנולוגיה נעזרו באוספי המחקר המפותחים היטב של הספרייה הציבורית של ניו יורק, אבל עם הרחבת תוכניות הלימודים וגידול ההיצע של חומרים אלקטרוניים, היום היא כוללת ומפתחת אוספים בכל התחומים. יש תוכניות לימוד בכל התחומים, אבל בקמפוס במנהטן החוגים החזקים הם בתחומי קולנוע, אמנויות הבמה ואמנות.

השאלה
יש תנאי השאלה וזכויות שונות לפי סוגי אוכלוסיות. יש 3 עמדות להשאלה עצמית שמדפיסות באופן אוטומטי פתק השאלה עם תאריך החזרה וברקוד של הספר.

תנאי לימוד
מנסים לתכנן את הסביבה כדי לנווט הקהל לאיזורי ישיבה המגוונים וליצור תנאים נוחים לתלמידים. יצרו בקומה 5 Research Commons: אזור של רעש עם ריהוט על גלגלים שאפשר להזיז ולסדר איך שרוצים. מביאים לשם שתייה ומזון ולא ממש מנסים לעצור את זה. בקומה 6 יש תאי לימוד לתלמידים לתארים מתקדמים, חלקם עם כניסה עם כרטיס. מקבלים תא אישי לסמסטר.
משתמשים בתוכנה LibGuides כדי ליצור דפים באתר הספרייה של מקורות מומלצים לפי תחומים, חלקם יעודים לקורסים או לנושאים ספציפיים. המומחים לנושא עורכים אותם.

תקציב הרכש ומדיניות פיתוח האוסף
לאור פתיחת שלוחות ברחבי העולם האוניברסיטה מתייגת את עצמה כ-Global University, ואת הספרייה שלה כ- International Global Library. כל הפיתוח ותוכניות הלימודים באבו דאבי שהחלו לפני כ-5 שנים, ממומנים על ידי הנסיך. התקבלה החלטה אסטרטגית לרכוש עבורם בעיקר חומרים אלקטרוניים כדי שהם יהיו זמינים גם למשתמשים בכל רשת הקמפוסים ברחבי העולם. לכן, אין כמעט מגבלה של תקציב לרכישת חומרים בכלל ותוכן אלקטרוני בפרט. קונים ספרים מודפסים בעיקר מהתקציב של הקמפוס בניו יורק וחומרים אלקטרוניים עם התקציב מאבו דאבי של כ- 2.5 מיליון דולר לשנה.
בחרו ב- Ebrary כפלטפורמה להצגת כל הספרים האלקטרוניים שנרכשו ושנגישים להם, גם אם נרכשו מאגרגטורים אחרים או ישירות ממו"לים, וזאת בנוסף לנגישות הפריט מהאתר של המו"ל או הספק המקורי. הרעיון הוא שהם רוצים שלמשתמשים יהיו כל היתרונות והאפשרויות של כל פלטפורמות. משתמשים בתוכנה בשם Umlaut כדי לתאם בין Ebrary והפלטפורמות של המו"לים וגוגל. עשו מינוי ל- Academic Complete של Ebrary כבסיס לאוסף ספרים אלקטרוניים. מעדיפים לרכוש ספרים ישירות מהמו"ל ועם גישה לצמיתות. קונים גם אוספים ארכיוניים. אין להם תוכנית PDA. הקהל באופן כללי אינו שבע רצון מספרים אלקטרוניים אבל לאט, לאט מתרגלים. תקציב הרכש מחולק למינויים וספרים ובתוך כל סוג חומר ל-מודפס ואלקטרוני. עושים מעקב על ההוצאות לפי פקולטות.

יש כ-35 ספרנים שהם מומחים לנושא ומשתמשים ב-GOBI של YBP כדי לבחור ספרים. נעזרים בשירותים הטכניים של YBP לקבלת רשומות שנשפכים לקטלוג. משתפים פעולה עם ספריות אחרות באזור. משתתפים בקונסורציום MARLI (Manhattan Research Libraries) עם הסדר שקונים במשותף גישה ל- 3 ספרים אלקטרוניים + 1 עותק מודפס. NYU הינה האחסניה של העותק המודפס. ל-NYU ולאוניברסיטת Columbia מחסן משותף.

Digital Studio
הנהלת האוניברסיטה מאד נדיבה ותומכת בשירותי המדיה והדיגיטציה של הספרייה על ידי מתן תקציבים לרכישת ציוד משוכלל ומתקדם והעסקת צוות ברמה מקצועית גבוהה.
השירות הדיגיטלי תופס קומה שלמה כולל אולפן עריכה עם עמדות לסריקה, קליטת אודיו, הסבה מפורמט אנלוגי לדיגיטלי ועריכה של סרטים ומצגות המנוהל במשותף על ידי הספרייה ויחידת המחשוב של האוניברסיטה. זה שירות חינם לתלמידים ולסגל. משתמשים ב- Kaltura – מוצר ל- audio & video streaming. עוזרים ומלמדים איך להשתמש בציוד מתוך כוונה שהמשתמש יוכל לעבוד באופן עצמאי. יש אולפן קטן שבו ניתן לצלם קטע וידאו לשילוב בקורס או במצגת. יש מגמה של "flipping " על ידי הסגל בקורסים: דהיינו פחות הרצאות פרונטאליות בזמן השיעור. הרצאות מוקלטות של הקורס נגישות דרך הווב לצפייה בכל מקום ובכל שעה, ומשתמשים בזמן השיעור להדגמות, דיונים, ופתרון בעיות. כל השירותים ניתנים חינם לתלמידים. רושמים סטטיסטיקות של שימוש באופן מדגמי 1-2 פעמים בסמסטר. מעודדים את השימוש על ידי הרצאות לסגל ולתלמידים.
סריקות ועיבוד עם סוגי מדיה שונים.
http://nyu.libguides.com/digitalstudio

Digital Library Technology Services
הנקרא גם מעבדה Image Lab אחראי על הכנת פרויקטים שימור ודיגיטיזציה לכלל קהיליית האוניברסיטה. חשיבות רבה לעמידה בחוקים לשימור וסטנדרטים בינלאומיים. משלבים ציוד מתאים על מנת לאפשר איכות ופתרון לכל סוגי הפורמטים. צוות הסטודנטים צלמים ובעלי ידע בעבודה עם התוכנות לעיבוד תמונה ושימור. במעבדה מדפסת מיוחדת לפוסטרים בנוסף יוצרים קבצים דיגיטליים ענקיים עם המטהדטה לאפשר חיפוש ו- URL קבוע. http://dlib.nyu.edu/dlts/

The Avery Fisher Center for Music and Media AFC
מרכז פישר למוסיקה ומדיה
תמיכה מאסיבית בכל התחומים הנלמדים באוניברסיטה, אוספי וידיאו בכל הפורמטים, כולל אוספים מיוחדים, שרות השאלה מבוקר, ציוד לצפייה והאזנה כולל פטיפונים ומכשור המאפשר לצפות גם בחומרים ישנים וכן ספר רב עמדות במגוון אפשרויות. משלבים ציוד המאפשר להשתמש גם בחומרים שאינם נגישים להשמשה כיום. בנוסף ל 40,000 קלטות וידיאו אנלוגיים ודיגטליים ו- 95,000  פריטי מוסיקה. רוכשים גם קבצים דיגטליים של וידיאו ומשלבים בשרתי הספרייה לשימוש מרחוק. במתחם אולם צפיה לסרטים.
http://library.nyu.edu/afc