Boaz
יום עיון אסמ"י בכנסת
לאחר עמידה בפקקים האיומים בדרכנו לירושלים, ולאחר בידוק קפדני, נכנסנו סוף סוף לבית הנבחרים של מדינת ישראל. יום העיון נערך באולם ירושלים, באזור אולמי ועדות הכנסת.
תחילה סיירנו בספריית הכנסת. באולם הקריאה (הקטן) שתי עמדות מחשבים, ספרים שכתבו חברי הכנסת, דברי הכנסת, וישנן שתי קומות נוספות של מחסנים. הספריה פועלת בשיטת המדף הסגור. גם לספריה זו (בנוסף לספריה הלאומית) חלה חובת הפקדה של כל ספר אשר יוצא לאור בעברית. במחסני הספריה נמצאת כל העיתונות בפורמט דפוס מקום המדינה ועד ימינו ומצב העיתונים נשמר בצורה כל-כך טובה, כך שהספרייה הלאומית משתמשת בהם לפרויקט הסריקה.
המשכנו בסיורנו ברחבי הכנסת. ראינו תערוכת צילומים של דוד רובינגר, סיירנו בטרקלין שאגאל וקיבלנו הסבר על שטיחי שאגאל והפסיפס שלו, ועל יצירות אמנות נוספות. את הסיור חתמנו בביקור באולם המליאה, שם צפינו בדיון שהתקיים באותה עת. חזרנו לאולם שבו התקיים יום העיון, להרצאתה של ד"ר רבקה מרקוס, מנהלת ארכיון הכנסת, אשר סיפרה על תהליך הדיגיטציה שעובר הארכיון. נדהמנו לשמוע שחלק גדול מהארכיון עדיין אינו נגיש לקהל הרחב.
לאחר מכן עורכת דברי הכנסת, דבורה אביב"י, סיפרה לנו על עבודתה. תחומי אחריותה הם: עריכה ומפתוח של ישיבות המליאה ושל מסמכי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עריכת מסמכים של מחלקות הכנסת השונות, התקנת הצעות חוק המוגשות לקריאה ראשונה, ייעוץ בענייני לשון ומפתוח והשתתפות בקביעת המדיניות בתחום ניהול הידע במסגרת חטיבת המידע.
לאתר הכנסת הכנת הסקירה: ליאת שלאל.אירוע "חוקרים יוצרים" בפטיו הספרייה
ב-13.6 נערך בפטיו הספרייה אירוע "חוקרים יוצרים". האירוע נפתח בשוק "קח-תן של ספרי קריאה" לאחריו התקיים אירוע תרבות שכלל הקראת קטעי שירה פרי עטם של חברי סגל, ביצוע קטעי נגינה ע"י סטודנטים מהחוג למוסיקה ופתיחת תערוכת ציורים של חברי הסגל האקדמי באוניברסיטה.
שמנו לעצמנו מטרה בספרייה לקרב ולהתקרב לקהיליית האוניברסיטה בדרכים שונות, מעבר לספר, למאמר או לפריט המידע. אנחנו קוראים לזה יישוג Outreach.
האגף החדש של הספרייה והפטיו שלה, מאפשרים לנו לתת משמעות למונח "הספרייה כמקום" ואנו משתדלים לנצל אותו לאירועי תרבות במסגרת הספרייה.
אירוע "חוקרים יוצרים" ששילב בתוכו את שוק "קח תן של ספרי קריאה" שהפכנו למסורת, במסגרת חגיגות שבוע הספר – נחגג אצלנו לראשונה. שוק "קח תן" מצוין זו הפעם השלישית וכתמיד מעורר הדים חיוביים והשתתפות פעילה וערה של אנשי הסגל המנהלי, האקדמי וסטודנטים.
שוק "קח תן של ספרי קריאה" במסגרת אירוע "חוקרים יוצרים"
האירוע החל עוד בשעות הבוקר כשאנשי הספרייה החלו לסדר את הרחבה וארגנו את דוכני הספרים במיון לפי ז'אנרים ושפות. מספר ספרנים היו אחראים על ה"תפאורה" שהורכבה רובה ככולה מעטיפות צבעוניות של ספרים. כיבוד קל הוצב לטובת המבקרים.
הקהל החל להגיע בשעה 11:00 וזו בדיוק השעה שאגודת הסטודנטים דאגה להציב דוכן לממכר בירה קרה מהחבית במרכז הרחבה. כל מי שהגיע והסתובב בשוק – הוזמן ללגום בירה קרה ולשבת בפטיו באוויר הנעים להפסקה של כמה דקות מיום העבודה. בשעה 12:00 החל טקס הפתיחה לתערוכת "חוקרים יוצרים" ובמסגרתו נערך מרתון של משוררים אנשי הסגל האקדמי שהקריאו משיריהם.
אנשי סגל באירוע "חוקרים יוצרים"
בין הקראה להקראה, הנעימו לנו בנגינתם הרכב של סטודנטים מהחוג למוסיקה. האוירה היתה נעימה תרבותית ומזמינה.
האירוע הסתיים בחיוכים והבטחות לחזור ולהתראות בשנה הבאה.
לתמונות נוספות מהאירוע הכנת הסקירה: ריקי גרינברג, צילום: ג'ני כרמל, מרינה קאלאך וסורין סולומוןפרישתה לגמלאות של חברתנו לעבודה, אסתר צורי
זול זאיין מיט גליק אונד מיט מאזל! שיהיה באושר ובמזל!
פרישתה לגמלאות של חברתנו לעבודה, אסתר צורי. ערן גולדנברגפרידה מעובדת הספרייה היא תמיד מרגשת, וגם קצת עצובה.
במקרה של אסתר, הפרידה מרגשת יותר: סיפור חייה של אסתר שזור בתולדות אוניברסיטת חיפה והספרייה. ככלות הכל, לא בכל יום נפרדת האוניברסיטה והספרייה מעובדת שעבדה כמעט 48 שנים.
ראשיתה של ספריית אוניברסיטת חיפה ב"בית הספר הגבוה" בבית ארדשטיין ברחוב י.ל. פרץ בהדר בשנת 1961. הספרייה הייתה אז פסיפס של אוספים רבים ונוהלה על ידי יעקב שלום הירש.
בשנת 1963 עברה האוניברסיטה, שצרה הייתה מלהכיל את כל תלמידיה, למבנה החדש ברחוב הביכורים (מקום משכנו של בית ספר עירוני ה' כיום), שם גם שכנה הספרייה, שהייתה ממוקמת במפלס השלישי מעל כיתות הלימוד.
כאן החלה אסתר את הקריירה הספרנית שלה בספריית האוניברסיטה באחד בנובמבר אלף תשע מאות שישים וחמש, לאחר תקופת ניסיון של שנה בה הייתה מורה בבית הספר "קישון" בחיפה.
בעקבות מחשבות על "קריירה" בתחום הספרנות, פנתה אסתר אל שלום הירש, אשר הפנה אותה למשה יוגנשטיין, מנהל הספרייה דאז. האחרון העביר את בקשתה אל אליעזר רפאלי, מנכ"ל האוניברסיטה בשעתו, על מנת לדון בבקשת אסתר לעבוד בספרייה.
בתפקידה הראשון התקבלה אסתר לעבודה במחלקת ההשאלה בספרייה, מחלקה אשר בזמנה, הייתה אחראית גם על הדרכת סטודנטים במציאת מידע והתמצאות כללית בספרייה.
בתקופה זו השלימה אסתר את השכלתה הספרנית, והכירה את מי שעתיד להיות בעלה, ספרן צעיר, בשם ברוך, שעבד אף הוא בספרייה במחלקת הרכש. בין השניים התפתחה אהבה גדולה שהובילה לחתונה.
בתקופה זו עברה אסתר לעבודה במחלקת קיטלוג-מיון לועזי בספרייה תחת ניהולה של שושנה בק. במחלקה זו קיטלגה את הקטלוג הלועזי והנושאי וגם כירטסה. קטלוג הנושאים היה אז ממוין לפי שיטת המיון של דיואי.
לאחר לידת בניה, עבדה תקופה קצרה במחלקה הגיאוגרפית וסייעה באופן פיסי בהקמתה.
עם מעבר הספרייה לבנין הרב תכליתי בשנת 1967, המשיכה אסתר בעבודתה במחלקת קיטלוג-מיון לועזי, עסקה בבדיקת הכתיבה על הגב, וכן עבדה באולם הקריאה, בו הדריכה את משתמשי הספרייה במציאת מידע. בנוסף, עסקה במפתוח מאמרים של קטלוג מאמרים עבריים לפי נושאים, אותו אנו מכירים כיום כמפתח למאמרים בעברית. כל זאת בתקופתם של שמואל סבר, מנהל הספרייה, סגנו, אלחנן אדלר ומנהל אולם הקריאה, יוסף ירושלמי.
באוקטובר 1973, ערב מלחמת יום הכיפורים, עם מעבר הספרייה למשכנה החדש בבניין הראשי, המשיכה אסתר לעבוד במחלקת קיטלוג לועזי, אולם לאחר פנייה של מנהל הספרייה אליה, החלה לעבוד במחלקת קיטלוג עברי ושם קיטלגה ספרים בעברית ולאחר מכן גם ספרים ביידיש. היא עבדת תחת הנהלתן של אביבה שיחור, לאחר מכן - אדית סופר (דיטה), אחר כך - קרנייה פליישר, ליאורה קרן, ירדנה לוינברג ורחל ויצמן.
ובנימה אישית יותר
בשנת 2003 התחלתי לעבוד בספריית האוניברסיטה כעובד ארעי במחלקת היעץ והתוודעתי, תחילה מרחוק, לאסתר. היכרות ראשונה עימה נוצרה בשנת 2006 כאשר בנוסף לעבודתי במחלקת היעץ עבדתי גם במחלקה עברית-ערבית, ומאז נוצרה בינינו ידידות אמיצה.
קשה היה לא לשים לב לאסתר. אסתר מייצגת לדעתי את דור הנפילים של הספרייה, אלה אשר הקימו אותה יש מאין, פרישתה לגימלאות היא סוף תקופה.
מטופחת תמיד מכף רגל ועד ראש, עובדת חרוצה ונאמנה לספרייה המגיעה תמיד לעבודה השכם בבוקר, בשגרה ובעתות מלחמה. בימי חול ובימי שישי.
מקטלגת בחריצות רבה את הספרים בעברית וביידיש וכן משמשת אשת הקשר של הספרייה לחוג ביידיש.
בעלת חוש הומור, עברית עשירה ומפולפלת משהו, יודעת שפות אירופאיות רבות, צעירה ברוחה, שגרמה לצעירים שבינינו להתקרב אליה כל פעם מחדש.
גאה תמיד במשפחתה הכה יקרה לה: באימה, בה היא מטפלת במסירות ובדאגה מאין כמוה, בבעלה, ברוך, שהוא גם יד ימינה וחברה הטוב המלווה אותה כל השנים, בשני בניה, כלותיה ונכדיה.
תחסרי לנו בעבודה ותחסרי לי באופן אישי. תחסרנה לי ולעוד רבים אחרים, השיחות איתך. קשה יהיה לי להגיע לספרייה מדי יום ובמיוחד בימי שישי ואת אינך בספרייה.
אם גם אנו נחסר לך, אסתר, את מוזמנת תמיד אותנו לבקר וגם אולי לעזור לקטלג...
וברוח דברי נעמי שמר:
קומי מחר בבוקר עם שיר חדש בלב,
שירי אותו בכח, שירי אותו בכאב,
שמעי חלילים ברוח החופשית
והתחילי מבראשית
בברכת הצלחה רבה בדרכך החדשה,
משפחת הספרייה.
מצורפות תמונות אחדות מהאירוע. צילום: ג'ני כרמל
אסתר צורי
ערן גולדנברג
רחל ויצמן
ירדנה לוינברג
אסתר צורי וחומי רקם
זול זאיין מיט גליק אונד מיט מאזל! שיהיה באושר ובמזל!
זרקור לאוסף הספרייה - תצוגה על הגניזה הקהירית
תצוגה חדשה על הגניזה הקהירית מופיעה בחלונות הספרייה במסדרון קומת ה-600 התצוגה מוצגת בהקשר לתערוכתם של פרופ' אפרים לב ודר' משה לביא "מרפא לגוף ולנפש: רפואה ומדרש בגניזה הקהירית" במבואה למעליות בבנין הראשי (ראו מידע בהמשך הסקירה). כולכם מוזמנים לעבור במסדרון ה 600 – להתרשם, להנות ולהחכים.
לחצו להגדלה
גניזת קהיר
גניזת קהיר כוללת אוסף גדול של ספרים וכתבי יד יהודיים שנכתבו בין המאה ה-9 למאה ה-19 ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת "בן עזרא" בקהיר.
פרט לספרי קודש ותפילה כוללת הגניזה מסמכים משפטיים, כתבי בית דין, אגרות, ושטרות, רשימות שמיות, קטעי פנקסים, מכתבים ומסמכים נוספים שנכתבו באותיות עבריות, כולל ערבית יהודית. מתוך יחס של כבוד לשפה העברית גנזו יהודי הקהילה את הכתבים השונים, שהשתמרו בזכות האקלים היבש באזור.
במשך יותר ממאה שנים עוסקים החוקרים בפענוח ולימוד ממצאי הגניזה. האוסף מורכב ברובו מדפים בודדים או מקרעי דפים המפוזרים בין ספריות ומוסדות שונים ברחבי העולם.
פרויקט "גנזים" לקידום חקר הגניזה בהנהלת פרופסור יעקב שוויקה, נוסד בשנת 2000 על ידי דב פרידברג ונחנך בשנת 2005. הפרויקט נועד לרכז ולשמר צילומים של כל קטעי הגניזה המצויים בספריות ובמוסדות ברחבי העולם. יותר מרבע מיליון תצלומים של דפי גניזה כבר סרוקים ומרוכזים באתר הפרויקט בכתובת genizah.org
קטעים מגניזת קהיר המופיעים בספרייה
בספרייה מצויים 23 קטעים מגניזת קהיר ומספרם הכולל של הדפים בקטעים אלו הוא 53. הקטעים נסרקו בשנת 2007 במסגרת פרויקט "גנזים" לחקר הגניזה. הם מקוטלגים בקטלוג הספרייה ונגישים בטקסט מלא.
לספריית אוניברסיטת חיפה הגיעו קטעי הגניזה מספריית פבזנר בחיפה. בספרית פבזנר היה מאוחסן במשך שנים רבות אוסף של כתבי יד וביניהם קטעי גניזה – עוד מימי ספרית "האגודה להשתלמות במדע" – שנוסדה בתל אביב והיוותה את השורשים של ספריית פבזנר. אוסף זה נתרם על ידי מר בנימין עברי שעלה מאיטליה לישראל בשנות ה-20.
לפי רישומי עיפרון בשפה הרוסית, המצויים על תשעה מבין הקטעים הנמצאים בספרייה שלנו, משערים שהקטעים הגיעו מרוסיה, או שהיו בעיון של חוקר או ספרן ממוצא רוסי.
הקטעים משתייכים לתחומים הבאים: מקרא, הפטרות, תרגום אונקלוס, משנה, ליקוטים מתלמוד בבלי, תפילה, הגדה של פסח, פיוט, דרשות בערבית-יהודית, מילונים.
בספרייה החל תהליך שימור הקטעים. במסגרתו נשלחו מספר סיבים לבדיקה במעבדה לשימור כתבי יד באוניברסיטת הסורבון שבפריס.
מרפא לגוף ולנפש: מדרש ורפואה בגניזה הקהירית" (מבואה למעליות בקומת ה-600)
התערוכה מציגה מפירות המרכז החדש לחקר הגניזה הקהירית שהוקם באוניברסיטת חיפה על ידי פרופ' אפרים לב וד"ר משה לביא. התערוכה מציגה את סיפורה של הגניזה הקהירית, בצד דוגמאות נבחרות של קטעים מן הגניזה הקהירית בעיקר בתחומי הרפואה והמדרש.
הגניזה התגלתה כמקור עשיר לשחזור צמחי המרפא שהיו בשימוש בימי הביניים, וחלק מן המחקרים על צמחי המרפא אף עשויים להשפיע על הרפואה בזמנינו.
בתערוכה מצויים מרשמים של רוקחים ושל רופאים, ספרי רפואה בערבית ובעברית, בין היתר פרי כתב יד קדשו של המפורסם ברופאים שהותירו את מסמכיהם בגניזה —רבי משה בן מיימון. ניתן לראות מרשם של תרופה שהכין הרמב"ם לתלמידו טוביה, כמו גם טיוטה בכתב ידו של אחד מספרי הרפואה שלו.
בין היתר חושף הפרוייקט את חשיבות המסמכים בערבית יהודית לחקר המדרש: קטעי מדרש לא מוכרים המצוטטים בחיבורים בערבית יהודית, ועיבודי מדרשים בערבית-יהודית המעידים על המשך חי של מסירת המדרש והתהוותו עוד שנים רבות אחר ימי אחרוני האמוראים.
עד שיצא עשן לבן...תצוגה חדשה בקומת הכניסה לספרייה
בהמשך לתצוגה, הספרייה מזמינה להקרנה חגיגית של הסרט: We have a pop
הקרנת הסרט תערך ביום חמישי ה-26.5 בין השעות 12:00-14:00 באודיטוריום הספרייה. דברי הקדמה: הפרופ' סופיה מנשה.
ליאורה קרן ז"ל
פרידה מחברה היא תמיד קשה, ובמקרה של ליאורה קשה שבעתיים. ליאורה פעלה בספריה במגוון כה רחב של תחומים שנוכחותה השפיעה עמוקות על אלו שנעזרו בשירותיה ועל רבות מההחלטות והפעילויות של הספריה. ליאורה היתה ממשכימות הקום בספריה, מאלו הפותחים את הספריה ונהנים משעת החסד לפני שדלתות הספריה נפתחות והסטודנטים והסגל מגיעים. ידיעותיה של ליאורה וניסיונה המקצועי העשיר הביאו רבים להתייעץ ולהיעזר בה והאהבה שלה לכל הפנים של עיסוקה כספרנית הניעו אותה באופן קבוע ממשרדה בשירותים הטכניים, שם עסקה בקיטלוג ומיון של פריטים בעברית, לדלפק היעץ שם סייעה בשאלות מחקר פשוטות ומורכבות, בהתמחות בלימודי המקרא, התחום אותו פיתחה בהתמדה ומקצועיות.
ואם באלו לא די היתה ליאורה ממהרת לפגישה על הנושאים במפתח לכתבי עת בעברית, להגיה פרסום של הספריה ולתת עצה בנוגע לכללי הכתיב, וחוזר חלילה. תמיד מנסה להספיק יותר משהיום מכיל, וכאשת משפחה מסורה היתה מתמרנת בין העזרה למשפחה, להורים, לטיפול בנכדים, ולמטלות הרבות שהוטלו עליה בעבודה, כל אלו נעשו באופן מושלם, בחיוך ובאהבה.
בשנה האחרונה בה נאבקת במחלה שמרת עלינו מרחוק, ובחרת להתמודד עם המחלה
פרידה מחברתנו לעבודה, אסתי בריל ז"ל
אסתי בריל עבדה באוניברסיטת חיפה החל מ-25 באוקטובר 1966 עד ל- 30 בספטמבר 2009, סך הכל כ-43 שנה. אנו יודעים, כי הייתה העובדת הוותיקה ביותר באוניברסיטה.
אסתי החלה את עבודתה במזכירות ההרשמה של האוניברסיטה ובארכיון האוניברסיטה (האוניברסיטה שכנה אז ברחוב הביכורים בחיפה, מקום בו שוכן כיום המרחב החינוכי תיכון עירוני ה').
לאחר מכן, עם מעבר האוניברסיטה למתחם הנוכחי, עבדה כמזכירה במחלקה להשתלמויות מורים של בית הספר לחינוך (אז, בבניין הרב תכליתי - בזמנו הבניין היחיד באוניברסיטה), לאחר מכן כמזכירת החוג לחינוך (אז, במגדל אשכול) ,כמזכירה בספריה (בבניין הראשי) ולבסוף, מנהלת חשבונות וספרנית בספריה.
במהלך עבודתה, הייתה אסתי עדה לצמיחתה ולהתפתחותה של האוניברסיטה בכלל ולצמיחתה של הספריה בפרט. היא ראתה כיצד נבנים בניינים, צומחים חוגים ותוכניות לימוד חדשות, והכירה עובדים רבים.
לאסתי התארים האקדמיים הבאים:
•1. תואר ראשון מטעם אוניברסיטת חיפה בתולדות האמנות ובלימודים רב תחומיים.
•2. תואר מטעם מכללת רמת גן בהנהלת חשבונות סוג 1 ו-2.
•3. תעודת ספרן מוסמך מטעם אוניברסיטת חיפה.
אסתי נישאה ( 26 בדצמבר 1966) וילדה את שני ילדיה (1969, 1972) במשך שנות עבודתה.
כאמור, החלה אסתי את עבודתה באוניברסיטת חיפה בגיל שמונה עשרה.
היא התקבלה לעבודה באוניברסיטה לאחר שהופנתה בשנת 1966 על ידי לשכת התעסוקה לבניין האוניברסיטה ששכן אז, כאמור, ברחוב הביכורים בחיפה.
באותה תקופה היו עובדי האוניברסיטה עובדי עיריית חיפה. האוניברסיטה כללה אז כ-20 עובדים וכל חוגי הלימוד קובצו יחדיו במזכירות ההרשמה שם עבדה אסתי. נשיא האוניברסיטה דאז היה אליעזר רפאלי.
בנוסף לעבודתה במזכירות ההרשמה עבדה אסתי אז גם בארכיון האוניברסיטה שהיה מסופח למזכירות ההרשמה (עבדה משרה מלאה).
בשנות השבעים, עם העתקת מבנה האוניברסיטה למקומו כיום, עבדה אסתי ,כאמור, כמזכירה במחלקה להשתלמויות מורים של בית הספר לחינוך. במסגרת עבודתה זו זכתה לפגוש מורים, מנהלים ומפקחים של משרד החינוך שהגיעו להשתלם במסגרת עבודתם.
לאחר מכן, שימשה אסתי כמזכירת החוג לחינוך, שהיה בזמנו החוג הגדול ביותר באוניברסיטה וכלל שבעה מסלולים. היא ריכזה את החוג כולו, על כל מסלוליו, תחת הנהגתו של ראש החוג דאז, פרופסור אדיר כהן.
בשנות ה-80 חלתה אסתי והוחלט בוועדה רפואית כי עליה לעבוד רק חצי משרה.
מאחר ותפקידה הקודם, כמזכירת החוג לחינוך הצריך עבודה במשרה מלאה, פנה אגף כוח אדם למנהל הספריה דאז, פרופסור שמואל סבר. אסתי החלה לעבוד במזכירות הספריה לצד מזכירה נוספת ולצידה של ד"ר אתי הרמן, אז מנהלנית הספריה.
בתקופה זו החלה אסתי את לימודיה לתואר ראשון בחוגים: תולדות האמנות ולימודים רב תחומיים. את התואר סיימה בהצטיינות, בציון 93! כמו כן, למדה חטיבה מורחבת בלימודי ספרנות ואט אט גילתה את עולם הספרנות והמידענות ונמשכה לתחום זה. בנוסף, השתלמה במגוון השתלמויות שונות בנושאי עבודתה: קורס ללימוד ניסוח מכתבים מסחריים בשפה האנגלית, קורסים ביישומיי מחשב ועוד.
לאחר תפקידה כמזכירה בספריה, עברה אסתי בשנת 1998 לתפקיד של פקידת רכישה בשירותים הטכניים ועסקה בתחום הנהלת חשבונות תחת שרביטן של רחל וייצמן, ראש ענף שירותים טכניים וצילה הראל, ראש תחום לועזי, פיתוח אוסף, מתנות וחילופין.
בשנת 2001 סיימה אסתי את לימודיה בתוכנית לספרנות ומידענות באוניברסיטת חיפה בציון 94! בשנת 2003 למדה אסתי הנהלת חשבונות סוג 2 והנהלת חשבונות ממוחשבת בשלוחת מכללת רמת-גן בחיפה.בשנת 2004 פרסמה אסתי שלושה מאמרים בתחום הספרנות. מיולי 2005 שימשה כספרנית במחלקת השירותים הטכניים בספריה.
במהלך שנותיה הרבות של אסתי באוניברסיטה, היא יצרה קשרים מצוינים עם אנשי האוניברסיטה, קשרים שתרמו רבות למחלקה ולספריה כולה.
אסתי נהנתה מכל שנות עבודתה וראתה באוניברסיטה בית שני ומסלול התפתחות וקידום אישי. היא מימשה את עצמה ומאווייה בלימודים, ושמחה ,בכל הזדמנות, ללמוד דברים חדשים.
פרישתה של אסתי לפנסיה הייתה קשה עבורה ולכן ביקשה להתנדב בספריה במחלקת השירותים הטכניים.
היא המשיכה לפקוד את המחלקה, מידי יום, השכם בבוקר, בשעה שש וחצי, שמחה ומאושרת.בזמן האחרון, לאור הידרדרות קשה במחלתה, נבצר מאסתי להגיע לעבודה.
ב-21.1.2010, הלכה אסתי לעולמה לאחר מאבק ממושך במחלתה.
יהא זכרה ברוך
הספד לחברתנו לעבודה, אסתי בריל ז"ל 21.1.2010
אסתי,
בצער רב וביגון עמוק קיבלנו הבוקר, חברייך לעבודה, את הבשורה על מותך.
קשה ובלתי אפשרי לחשוב על פרידה ממך.
רק אתמול חגגנו איתך את מסיבת הפרישה שהוכנה לכבודך.
היית מאושרת, גאה ביחד עם כל המשפחה הגדולה, משפחת האוניברסיטה ומשפחתך האישית. שיתפת אותנו ברגשותייך, סיפרת לנו עד כמה נהנית לעבוד באוניברסיטה בכלל ובפרט בספריה, שאותה כל כך אהבת ואהבה אותך בחזרה.
אסתי,
מעטים יודעים, שהיית העובדת הוותיקה ביותר באוניברסיטה.
התחלת את עבודתך בשנת 1966 ושימשת במספר תפקידים עד לפרישתך לפנסיה בשנת 2009. עבדת בימים, בהם האוניברסיטה שכנה ברחוב הביכורים בחיפה, במבנה שלימים הפך לתיכון עירוני ה'.
ממזכירת ההרשמה של האוניברסיטה, דרך עבודתך כמזכירה במחלקה להשתלמויות מורים בחוג לחינוך, כמזכירת החוג לחינוך, כמזכירת הספריה ולבסוף כמנהלת חשבונות וספרנית בספריה.
היית עדה לצמיחתה ולהתפתחותה של האוניברסיטה בכלל ולצמיחתה של הספריה בפרט.
לא בחלת בעבודה קשה בשילוב עם לימודים גבוהים וסיימת את לימודייך, תמיד בהצטיינות:
תואר ראשון בלימודי אומנות ולימודים רב תחומיים, תעודת ספרן מוסמך, עשרות קורסים והשתלמויות במגוון תפקידיך השונים באוניברסיטה וכתיבת מאמרים.
מדי יום הגעת לאוניברסיטה השכם בבוקר, לפני כולם, עם חיוך על הפנים, ישובה בפתחו של חדר השירותים הטכניים, מחייכת לכל הנכנסים.
היית דוגמא ומופת לאישה לוחמת, שנלחמה שלושים שנה בגבורה במחלה ארורה.
לימדת אותנו מהי מלחמה אמיתית, מלחמה של גיבורים.
גם כשהרגשת לא טוב והגוף כאב, היית מאושרת והחיוך לא נעלם ממך.
קיבלת את כולם בסבר פנים יפות, בסבלנות שאפיינה אותך, דאגת תמיד לכולנו שלא ייחסר שום דבר, צחקת איתנו והיית אופטימית ללא תקנה.
היית גאה במשפחתך: בבעלך ישראל, שתמיד היה לצדך ותמך בך, בילדייך יריב ולימור, בנכדייך ואחיותייך. אהבת אותם אהבת אמת, ועינייך קרנו מאושר כשדיברת עליהם.
אסתר, אסתי, אסתי'לה, אסתוש, כל כך הרבה שמות חיבה היו לך במחלקה האחרונה במסע חייך, מחלקת השירותיים הטכניים בספריה, המחלקה שכה אהבת והיית בה המאושרת בעולם, אליה המשכת להגיע מידי יום לאחר פרישתך, להתנדב.
והיום, היום אותה מחלקה, מחלקת השירותים הטכניים בספריה, מצדיעה לך על פועלך:
על היותך אישה נלחמת שלא וויתרה, ועל עבודתך המסורה בנאמנות שאין כדוגמתה.
אסתי יקרה,
בשבוע האחרון כשמצבך החמיר, השמיים התקדרו ואנו התקדרנו בשל מצבך.
השמיים בכו ואנו בכינו ובוכים ונמשיך לבכות על לכתך.
נוחי על משכבך בשלום
חברייך לעבודה
הספריה- אוניברסיטת חיפה
כתב והקריא: ערן גולדנברג
נפרדים בעצב מסולימאן אבו-פארס ז"ל
כולנו הכרנו את סולימאן, השומר החייכן בכניסה לספרייה.
מעולם לא היינו עוברים על פניו בלי להחליף מילה, שלום או ברכה...
הוא היה אופטימיסט – מסוג האנשים שנעים לראות בכל יום מחדש.
נעים הליכות גם לסטודנטים. היה מחליף איתם בדיחה, הלצה וחיוך תוך שהוא מוודא שהם יכולים לצאת מהספרייה בלי שלקחו ב"טעות" משהו איתם.
הספרנים שהיו עושים איתו משמרת ביום שישי נוהגים לספר על החומוס והפיתות שהיה מביא להם לארוחת הבוקר, ככה סתם שהמשמרת שלהם תעבור ביתר קלות.
סולימאן שיתף פעולה עם כל מה שהתבקש ממנו, בשמחה, ברוח התנדבות – אם זה לקחת חלק בכיבוד הנכנסים והיוצאים בתחילת שנת הלימודים, אם זה בחלוקת אזני המן בפורים אם זה בצילום סרטון
הדרכה או אם זה לקבל קבוצה המגיעה לסיור, עד שמגיע המדריך/ה.
אכן אבידה גדולה של מי שהיה בשבילנו קצת כמו אבא של הספרייה.
אנו שולחים מכאן תנחומינו למשפחתו היקרה של סולימאן ובמיוחד
לחסן בנו – עובד אגף משק ומבנים.
יהי זכרו ברוך
צוות הספרייה
אנו מצרפים דברים לזכרו שכתבו הסטודנטים בפייסבוק הספרייה
סרטים ישראלים באוסף הסרטים בספרייה
ראוי לציון שמתוך 40 הסרטים המופעים בסקירה כ-37 סרטים נמצאים אצלנו באוסף הוידאו. אתם מוזמנים להגיע אלינו לצפייה בסרטים אלו ובסרטים נוספים בעמדות הצפייה היעודיות בקומת הכניסה לספרייה ליד דלפק שמורים מדיה.
לרשימת אוסף הסרטים הישראלי בספרייה
מתחם האזנה וצפייה בקומת הכניסה לספרייה (ליד דלפק האוספים השמורים)
רגע בספרייה: סטודנטים צופים ולומדים בצוותא במתחם האזנה והצפייה (צילום בנייד)
הכנת הסקירה: נעמי תירושביקור פרופ' יונתן ישראל מהמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון בספרייה
בתחילת הביקור הצגנו בפני פרופ' ישראל את ספרו של ברוך שפינוזה "מאמר תיאולוגי מדיני" הדגמנו בפניו את המהדורה הדיגיטלית וההקדמה לספר שכתב פרופ' עמיהוד גלעד. פרופ' ישראל מצא עניין רב ומיוחד בספר נדיר זה ואופן הגעתו לספרייה (באוסף מכון שפינוזה שיתואר להלן)
המשך הביקור כלל הסבר מפורט על אוסף "מכון שפינוזה" – שפינוזיאום שנמצא אף הוא באוסף הנדירים. "מכון שפינוזה" הוקם בשנת 1950 בחיפה על ידי גיאורג הרץ שקמוני.
מר שקמוני במשרדו.
שקמוני החל ללמוד בשנות ה-40 את הפילוסופיה של ברוך שפינוזה והפך לאוהד שפינוזה מושבע עד סוף ימי חייו. עם הקמתה של אוניברסיטת חיפה בשנת 1966 הציע מר שקמוני בהתכתבויותיו עם מר דוד בן גוריון ואישים נוספים לקרוא לאוניברסיטה: "אוניברסיטת ברוך שפינוזה הר הכרמל"
הרעיון לא יצא אל הפועל ולאחריו ביקש מר שקמוני להקים באוניברסיטה את "מכון שפינוזה" אך גם הצעה זו לא צלחה.
מר שקמוני פעל גם בתפוצות לחזוק הקשר בין שפינוזה ליהדות ושלח בשנת 1956 לחצר הכנסיה בהאג שם קבור שפינוזה מצבה מבזלת ארץ ישראלית שעליו חרוטה המילה: "עמך" – זאת כדי להראות שהעם היהודי מקבל את שפינוזה.
מצבה מבזלת ישראלית עליה חרוטה המילה "עמך" ואותה שלח מר שקמוני לקבר שפינוזה בחצר כנסיה בהאג.
שכשנסגר בית שפינוזה ב-1965 תרם מר שקמוני את כל ספרי המכון – כ-400 במספר ל"מכון האוניברסיטאי של חיפה" שמה של אוניברסיטת חיפה באותם הימים. בין הספרים שנתרמו היה גם הספר הנדיר"מאמר תיאולוגי מדיני" עם הערות בכתב ידו של שפינוזה.
כרטיס של אוסף שפינוזה - שפינוזאום.
פרופ' ישראל מצא כאמור עניין רב באוסף שפינוזאום ועיין ארוכות בשני המכלים המכילים חמרים ארכיוניים בנושא שפינוזה - התכתבויות, תצלומים וכתבים שונים.
בין המיכלים נמצא מכתבו של יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי דאז אל ג. הרץ שקמוני מתאריך ו' בתשרי תשי"ד בנושא: "האם החרם שהוכרז על ברוך שפינוזה בעבר קיים עדיין מבחינה הלכתית". תשובת הרב היא שלדעתו החרם היה לתקופת חייו של ברוך שפינוזה בלבד, ולא לדורות, כלומר: החרם אינו קיים עוד. זוהי תשובה שודאי הלמה את השקפותיו של הרץ שקמוני, שכן הוא ניסה להקנות לגיטימציה נרחבת ככל האפשר בכל הקהלים, במיוחד מהממסד היהודי לברוך שפינוזה.
מכתב נוסף שעניין מאד את פרופ' ישראל הוא מכתב מאת אלברט אינשטיין אל הרץ שקמוני בנושא ההומניזם והשכלתנות של הפילוסופיה של שפינוזה מתאריך 13.7.1943.
הוצג בפני האורח הקשר של דוד בן גוריון שהיה בין חברי המכון עם שקמוני ותמיכתו בפילוסופיה של שפינוזה.
רצה הגורל ועם סיום ביקורו של פרופ' ישראל, בזמן שחיפשתי חמרים נדירים אחרים, מצאתי לגמרי במקרה במגרה נעולה בחדר הספרים הנדירים שלושה תיקים נוספים המכילים חומר רב על בית שפינוזה ופעילותו הקדחתנית של מר שקמוני ואנשים נוספים – כולל רבנים בנושא.
בין החמרים היו מכתבים, כתבות מתוך עיתונים, תמונות ותצלומים של שפינוזה וכתביו נמצא מכתב מקורי של דוד בן גוריון בכתב ידו, מכתב של זלמן שזר ואף נמצאה רשימת הספרים שהיו ב"בית שפינוזה" והועברו לספרית אוניברסיטת חיפה. החומר בתיקים יקוטלג, ימוין ויצורף לארכיון שפינוזה בזמן הקרוב. הספרים המופיעים ברשימת הספרים שנתרמו לספרייתנו יאותרו בקטלוג ויתווסף להם השדה 541 תורם בית שפינוזה (הר הכרמל, חיפה).
הכנת הסקירה: עדינה צור - ג'יג'י. צילום: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי