Boaz
פרוייקט ספרייה בבי"ס יסודי "שלוה" בקריית אליהו
את המיזם התנדבותי יזם ארגון הסגל המנהלי באוניברסיטה והספרייה שמחה להירתם למשימה. במסגרת פעילות זו נתרמו לאחרונה יותר מ-500 ספרים לספריית בית הספר. הספרים נתרמו ע"י אנשי סגל רבים באוניברסיטה: אקדמי ומנהלי (בהם גם ספרים שנקנו מתרומות יעודיות לנושא)
איסוף תרומות הספרים.
בית ספר שלוה הוא בית ספר יסודי בשכונת קריית אליהו בחיפה. בבית הספר קיים חדר-ספרייה, אך הספרים בו היו ישנים מאוד והספרייה תפקדה באופן חלקי ביותר. בתחילת עבודתן של יסמין ותמר הועבר סקר בין ילדי בית הספר בו נבדקו ההעדפות הקריאה של הילדים ונושאים המעניינים אותם. בהמשך לתוצאות הסקר התקבלה החלטה להקדיש את כספי התרומות שהועברו לנושא מסגל האוניברסיטה, לרכישת ספרי מידע שמייצגים את הנושאים שהילדים ציינו בסקר כמו: ספורט, מדעים, בעלי חיים, גוף האדם ועוד.
בנוסף לחידוש האוסף שלא התעדכן בשל בעיה תקציבית, מטרת הפרוייקט היא להפוך את ספריית בית הספר למקום פעיל, מושך ותורם להעשרה והרחבת אופקים. הליווי של אנשי הספרייה נמשך בתמיכת הסגל המנהלי באוניברסיטה כאשר בכל שבוע למשך כשעתיים מגיעות יסמין ותמר לספרייה. ראוי לציון שמנהלת בית הספר הגב' אורלי דמבינסקי תומכת ומעורבת בפרוייקט ועושה רבות להצלחתו למען ילדי בית הספר.
לעיונכם: מכתב תודה ששלחה מנהלת בית הספר לספרייה לאחר קבלת התרומהאנו מודים לכל מי שנרתם לפרוייקט באוניברסיטה: לספרנים ולאנשי הסגל שתרמו מספריית ילדיהם (ולעתים מספריית ילדותם) ולכל אנשי הספרייה: רונית, עדנה ויהודית שעזרו בריכוז הספרים וטטיאנה לוגובסקי שעזרה במיונם ובאריזתם.
הספרייה עם הפנים לקהילה
בחודשים האחרונים התקיימו בספרייה מספר סיורי היכרות לתלמידי התיכון הלומדים בבתי הספר הבאים: מכר-ג'דידה, טירה, עראבה, טמרה, משהד, בית הספר לנזירות נצרת שבחיפה ועוד.
הסיורים נערכו על ידי אביעד קורמן וערן גולדנברג וכללו הסברים אודות הספרייה ומטרותיה, סיור במחלקות המרכזיות בספרייה, ביקור באגף החדש של הספרייה וגם ביקור חוויתי בספריית הילדים תוך דגש על אוסף ספרי הילדים העשיר בשפה הערבית ועוד.
תלמידי בית ספר התיכון: מכר-ג'דידה בסיור עם אביעד קורמן מהספרייה.
תלמידות בית ספר התיכון: מכר-ג'דידה עם ערן גולדנברג מהספרייה.
במהלך הסיורים שמחנו מאוד לראות את עניין רב אותו הביעו התלמידים בספרייה. הם שאלו שאלות והפגינו סקרנות ופליאה מגודלה של הספרייה וגודל האוסף שבה.
תלמידות בית הספר התיכון:טירה בפטיו הספרייה.
תודה רבה למורים והתלמידים ששלחו לנו תמונות!
הכנת הסקירה: ערן גולדנברג Library of America באוניברסיטת חיפה
לאחרונה קבלה הספרייה תרומה הכוללת כ-100 ספרים מהוצאת עמותת Library of America.
העמותה נוסדה בשנת 1979 כדי לשמר ולהפיץ את מיטב נכסי התרבות הכתובים האמריקנים. ראוי לציון שהספרייה שלנו הינה אחת מ-50 ספריות במזרח התיכון ובאסיה שזכו לקבל תרומה זו. הספרים שנתרמו נחשבים כאוסף ליבה של יצירות מופת או בעלי משמעות היסטורית ומעשירים את הספרייה בלימודים אמריקנים בהיסטוריה ובספרות, ובתחומים רבים נוספים: מדע המדינה, פילוסופיה, סוציולוגיה, תקשורת, ועוד. בין 100 הספרים שהתקבלו נמצאים יצירותיהם של ויטמן, פו, פוקנר ובלדווין, וכתבים של מדינאים כגון ג'פרסון, פרנקלין, לינקולן וקנדי. בקומה המרכזית של הספרייה מוצגת בימים אלו תצוגה של אוסף הספרים שנתרם.
לרשימת הספרים שנתרמו
לרגל קבלת תרומה מכובדת זו ערכה הספרייה ב-18.3.14 אירוע בו כיבדו אותנו בנוכחותן נציגות משגרירות ארה"ב בתל אביב: גב' הילרי אולסין-וינדקר, יועצת תקשורת וענייני תרבות, וגב' אן ולטר, מומחית לקשרי ציבור. ברכו את האורחים פרופ' חנן אלכסנדר, דיקן הסטודנטים וראש בית הספר הבינלאומי, ופרופ' יוסי ציגלר, הראש האקדמי של הספרייה. התוכנית כללה הרצאה של ד"ר ערן שלו מהחוג להיסטוריה כללית בנושא "ישראל השנייה": מקורותיה התנכיים של הרפובליקה האמריקנית, ונגינה של שירי ג'אז אמריקנים על ידי צמד גיטרות מהחוג למוסיקה, יהל קנול וניר קאופמן. לאתר לתת לספרייה
See English article below
מימין לשמאל: גב' אן ולטר, פרופ' יוסי ציגלר, גב' הילרי אולסין-וינדקר וגב' צילה הראל
תצוגת האוסף שנרתם לספרייה בקומת הכניסה
Library of America" at the University of Haifa
A ceremony was held on Tuesday, March 18, 2014, honoring the presentation of 100 volumes of the Library of America book series to the Younes and Soraya Library at the University of Haifa, by the Embassy of the United States. Representatives of the United States Embassy in Tel Aviv, Mrs. Hilary Olsin-Windecker, Counselor for Press and Cultural Affairs and Ms. Anne Walter, Public Affairs Specialist, participated in the event along with Prof. Hanan Alexander, Dean of Students and Head of the International School, and Prof. Yossi Ziegler, Academic Director of the Library, who opened the ceremony attended by faculty, students and librarians. Dr. Eran Shalev, lecturer and researcher from the Department of General History gave a lecture entitled "The New Israel": the Hebraic Roots of the American Republic. The event was concluded with a selection of American jazz songs played by the guitar duo Yahel Knoll and Nir Kaufman, students in the university's Department of Music. The Library of America is a nonprofit publisher founded in 1979 to help preserve and foster appreciation for American works of literary merit and historical significance. The Library at the University of Haifa is one of fifty in the Middle East and Asia selected to receive the donation. The books represent a core collection of outstanding American writing – from Whitman and Poe to Faulkner and Baldwin, from Jefferson and Lincoln to Galbraith and Kennedy – and support American studies in history and literature as well as many other fields: political science, philosophy, sociology, communications and more. An exhibit of the donated book collection is currently on display on the main floor of the library. About the Library of America Library of America worldwide description Support the Library
From left to right: Prof. Yossi Ziegler, Mrs. Hilary Olsin-Windecker,and Ms. Anne Walter
Dr. Eran Shalev: "The New Israel": the Hebraic Roots of the American Republic.
פינות אוכל בספרייה
פינת האוכל בספרייה. ברקע תמונות צילומים של ד"ר שי לוי.
פינת אוכל נוספת. ברקע צילומים של ג'ני כרמל
צוות שיווק הספרייה החליט על הכשרת שתי פינות אוכל בספרייה, באגף הצפוני. הקמת הפינות נעשתה כמענה לבקשות הסטודנטים לאפשר להם לאכול ולשתות ללא יציאה מהספרייה.
בימים אלה מוקם בית הקפה החדש באגף הדרומי, אולם פינות האוכל יאפשרו לסטודנטים לאכול, לחמם ולהכין שתיה חמה וקרה.הספרייה ציידה את פינות האוכל בשולחנות וכסאות ייחודיים, במתקן מים קרים וחמים ותמונות וכרזות בנושא מזון.
אגודת הסטודנטים ששיתפה פעולה עם היוזמה הברוכה, אף תרמה שני מכשירי מיקרוגל לחימום.
הפתיחה חגיגית של פינות האוכל נערכה במעמד הנהלת הספרייה, ד"ר שי לוי שתרם את התמונות בנושא המזון ויוסי מזרחי יו"ר אגודת הסטודנטים.
הספרייה מזמינה את משתמשיה ליהנות מפינות האוכל וכפי שנכתב על דלת המתחם.. "האוכל נשאר פה" האכילה והשתייה מותרת במתחם זה בלבד.
הכנת הסקירה: ריקי גרינברג צוות שיווק הספרייההתמקצעות ושידרוג עבודת הסריקה בספרייה
בימים אלו הושלם מהלך התמקצעות ושדרוג של עבודת צוות הסריקה במחלקת המדיה בספרייה. שדרוג זה מאפשר שיפור משמעותי באיכויות הסריקה ומקדם את עבודתנו מבחינה טכנולוגית (בנוסף לנושאי התיוג והקיטלוג המאפשרים דלייה באמצעות חיפוש אחד ובגוגל). מהלכים אלו תומכים בשילוב הספרייה בפרויקטים מחקריים שונים, כדוגמת הפרויקטים המופיעים בדף האוספים הדיגיטליים.
לעיונכם 4 נקודות מרכזיות המתארות את השינויים בנושאי הסריקה והדיגיטציה בספרייה:
1. התאמה לסטנדרטים בינלאומיים:
מעקב מתמיד אחר המתרחש בזירה הבינלאומית בכלל ובתחום הסטנדרטים לשימור דיגיטלי בפרט הביא לעלייה בסטנדרט הסריקה שלנו והתאמתו לרף הגבוה. לפיכך, החומרים הנסרקים כיום במחלקה נסרקים ב600DPI ובפורמט Tiff. אין זה עניין של מה בכך מבחינת שטחי האחסון למשל. ההבנה המעמיקה ושיתוף הפעולה של ענף מערכות מידע בספרייה שחישב והקצה שטחי האיחסון המתאימים איפשרה את המעבר לעבודה בדרך זו באופן חלק. 2. חומרה וכיול:
במחלקת המדיה נמצאים כיום שני סורקים מתוצרת Epson העושים עבודה נאמנה כבר למעלה מחמש שנים. עם הזמן הסתבר שכדי לראות באופן נכון ומדויק את התוצאות הסריקה נדרשים מסכים איכותיים במיוחד. מסכים אלו נרכשו השנה ויתרונם המשמעותי הוא באפשרות כיול מסך המסוגל לשמור על הקליברציה (קליברציה =כיול בעברית. תהליך המקשר בין הגודל המבוקש ושגיאת המדידה שלו, לגדלים הנמדדים בפועל בניסוי והשגיאה שלהם). על מנת לבדוק ולבצע את הכיולים (פעולה המאפשרת הערכה של דיוק המדידה, וכוונון כלי המדידה כך שיהיה מדויק יותר) נרכש גם קולורימטר (מודד צבע הנצמד למסך ובאמצעות תוכנה וסדרת פעולות קצרה מאפס את הצבעים במסך.) כן הוכנסה רוטינת כיולים המותאמים לסורקי המדיה שנועדה למיצוי מיטב היכולת והדיוק הצבעוני מבחינת פרמטרים כמו: בהירות, נק׳ לבנה ושחורה, צבעוניות, ניגודיות. תהליך הכיול מייצר פרופיל חומרה יעודי על פי מגוון מטרות הסריקה שהוגדרו מראש ומאפשר תיאום והמרה בין ערכי צבע כך שיתקבלו סריקות קרובות ככל האפשר למקור.
3. תוכנה:
למיצוי פוטנציאל החומרה נדרשה תוכנה איכותית מתאימה. לאחר בדיקות והתייעצויות אותרה ונרכשה תוכנה מתאימה. התוכנה עברה הטמעה משמעותית בעזרתם של ענף מערכות מידע בספרייה. ההבדלים ניכרים ומרשימים במיוחד! 4. ייעוץ והדרכה:
העיסוק המקצועי והאיכותי בתחום הסריקות אינו עניין חדש בספרייה. במהלך השנים הגיעו ספרנים ואנשי מקצוע אחרים לביקור, התיעצות והכרות עם הנעשה אצלנו. העדכון שלנו בתחום נעשה באופן שוטף באמצעות שיח, רשימות דיוור וקבוצות עבודה בארץ ובחו"ל. לאחרונה למדנו רבות ממר אורי שדה בעליו של סטודיו HC editions. אורי עוסק בסריקת רפרודוקציות אמנות מקצועית וברמה מוזיאלית גבוהה במיוחד. יחד שיתפנו והתלבטנו בסוגיות שונות. יצרנו workflow הממקסם את איכות המידע באמצעות שימוש בפרופילים ייעודיים המשפרים ומייעלים את מהלך העבודה ומסייעים בהשגת תוצאות אחידות לאורך זמן.
לסיכום אנו שמחים לבשר שהסריקות בספרייה נעשות כעת עם מערכת מכוילת ברמת דיוק גבוהה מהממוצע הן ברמת החומרה והן ברמת התוכנה בנוסף על שכלול היכולת שלנו לבניית פרופילים עבור סוגי חומרים שונים.
הכנת הסקירה: קרן ברנר
דו"ח סקר שביעות רצון משירותי הספרייה ומשאביה: 2014
הסקר הועבר לראשונה בקרב משתמשי הספרייה במהלך חודש ינואר 2014 בין התאריכים: 12-26 לחודש זה.
שיטה:
נבנה שאלון המונה 13 שאלות במערכת קושיה (מערכת שיתופית ליצירת מבחנים מקוונים, משימות לימודיות וסקרים).
השאלות התייחסו לאוספי הספרייה: אלקטרוניים ובפורמט נייר, לספרייה כמקום: ציוד ותנאים פיזיים, לאתר הספרייה ולצוות.
השאלון האלקטרוני הופץ שלוש פעמים בדוא"ל לכלל קהיליית האוניברסיטה: סטודנטים ואנשי סגל. מידע על הסקר פורסם באתר הספרייה וברשתות החברתיות.
אחוז המשיבים עמד על כ- 9% סה"כ 1,904 משיבים.
אחוז זה מיצג בצורה טובה את אוכלוסיית האוניברסיטה מבחינת מעמד אקדמי, תארים ותחומי ידע. כמו כן, התפלגות ההערות החופשיות מייצגת בצורה טובה את האוכלוסייה.
תוצאות:
תוצאות הסקר נותחו ע"י צוות ההערכה בספרייה והושוו לשני סקרים קודמים שהועבר על ידי הספרייה בשנים 2008 ו 2011. לא נערכה השוואה לגבי שני הסקרים הבינלאומיים מהשנים 2009 ו 2013 מכיוון שלא הייתה התאמה בין השאלות בסקרים אלה לבין שאלות הסקר הנוכחי.
הציון הכללי לגבי כל 13 השאלות בסקר של 2014 הוא 4.0 מתוך 5.0.
מתוך 13 השאלות, חמש הושוו עם תוצאות שני סקרים קודמים. לגבי חמש שאלות אלו, הציון כללי בשנת 2014 הוא 3.98 לעומת 4.04 בשנת 2008 ו3.85 בשנת 2011.
בניתוח התוצאות יש לקחת בחשבון נתוני הרקע הבאים:
• מספר המבקרים היומי הממוצע בספרייה הוכפל מכ-3,000 בשנת 2008 לכ6,000- בשנת 2014.
• תקציב הרכישה לא גדל בשנים אלה בהתאם לאחוז ההתייקרות של ספרים, כתבי עת ומאגרי מידע.
• אחוז הסטודנטים לתארים מתקדמים מתוך כלל הסטודנטים באוניברסיטה גדל מ-38% ב 2008 ל-48% בשנת 2014
הנתונים מראים שמשיבים רבים הביעו שביעות רצון גבוהה מהשירותים השונים המוענקים בספרייה. רובם אף ציינו שעובדי הספרייה מפגינים ידע ומקצועיות רבה.
ממוצעים
ממוצאים לפי מעמד
כ- 25% לערך מהמשיבים הוסיפו הערות חופשיות . מרבית הכותבים התייחסו לכמה נושאים בגוף ההערה.
מניתוח הערות אלו נראה שיש לתת את הדעת בעיקר לנושאים הבאים: הספרייה כמקום - רעש, מחסור במחשבים ומחסור בחדרי עבודה בקבוצות קטנות.
חלק מהכותבים הביעו דאגה מקיצוץ בתקציב הרכישה, חלקם הצביעו על בעיות בהתחברות מרחוק למשאבי הספרייה ולחלק ממנשקי המערכות (חיפוש אחד).
מן הראוי לציין שההערות כללו גם מחמאות רבות לצוות ולספרייה.
להלן מספר דוגמאות:
"אני חוזרת ומתרשמת בכל פעם מחדש מאיכות השירות של צוות הספריה! כל בקשה נענית כמעט לפני שנשלחה במייל"; ההתייחסות עניינית וכל כך אדיבה והעזרה ממשיכה כל הדרך עד לפתרו ן מלא! זה כל כך לא מובן לי מאליו וכל כך מוערך!!! יישר כח לכולכם!!!"
"אנשי הספריה מעולים: מקצועיים ואדיבים בצורה בלתי רגילה ותמיד רוצים לסייע. אוספים: חבל שהספרייה שהייתה הטובה בארץ במדעי החברה הפכה למשהו שחוקרים לא יכולים לסמוך על צריך לבדוק שלא ביטלו כתב עת חשוב שרק לפני זמן קצר נלחמנו עליו."
"אני מכירה את הספריה שנים רבות והיא תמיד הייתה מעולה. בזמן האחרון אין רכישות מספיקות של ספרים חדשים מהעשור השני של המאה הנוכחית. זה נכון לפחות בתחום של רכישת שפה"; דו לשוניות ורב לשוניות. "
"בתקופה בה משקל הכובד עובר מדפוס למאגרי מידע אלקטרוניים"; העדר התקציב לעשׂות מנוי עליהם הוא מכת מוות למחקר."
"הבעיה היחידה שאני מוצאת בספריה"; זה שהסטודנטים לא שקטים. ושאין מספיק הקפדה על השקט."
"מאוד קשה למצוא אזור שקט לגמרי ללמידה עצמית. יש המון קבוצות"; או סתם אנשים שמדברים בטלפון ואף אחד לא אוכף את נהלי השמירה על השקט בספריה. חבל"; אותי באופן אישי זה מרחיק מהספרייה. "
"מבחינה מקצועית - הציון 100 מתוך 100"; הספרייה (מאגרי מידע"; חומרים אקדמיים וכדומה) והצוות מעולים. מבחינה פיזית"; 0 מתוך 100"; אין מספיק עמדות מחשבים"; רבות מהן תפוסות לאורך כל היום על-ידי סטודנטים עם מחשבים ניידים"; אין עמדות עבודה שקטות ואין אכיפת שקט"; אין מספיק עמדות צילום"; קשה מאוד עד בלתי אפשרי לעבוד בספרייה. "
"בשנתיים האחרונות"; ובעיקר בשנה האחרונה"; אני מרגיש קושי משמעותי בלמצוא פינה המאפשרת עבודה בזוגות בספרייה הרלוונטית למחקרים ושימוש במאגרי מידע. החדרים שיועדו לכך אי עם תור משמעותי וקושי כאשר יש צורך ספונטני. אני חושב שיש עומס חסר תקדים בספרייה"
"אין מספיק מחשבים לעבודה עצמית"; אין מספיק תאורה בעמדות לעבודה עצמית והכיסאות אינם נוחים"; השילוט בספריה איננו ברור ואף מבלבל מאוד ומקשה ביותר למצוא ספרים-מעולם לא הצלחתי למצוא שם ספר"; למרות שעברתי בהצלחה את בוחן ההתמצאות בספרייה. "
"אין מספיק מקומות ישיבה עם מחשבים"; אין מספיק ספרים של קורסי חובה"
"אין מספיק עמדות מחשב לספרייה של אוניברסיטה שמכבדת את עצמה. הפתרון של עבודה בחדרי המחשבים בקומת ה-700 לא רלוונטי כשרוצים לגשת לספרים בעותקים קשיחים. הגישה מהבית לאוספים האלקטרוניים מסורבלת ומרובת בעיות וקשיים. השילוט בספריה לא רלוונטי למה שקורה בפועל בקומות ואין מספיק מכונות צילום בספריה ביחס לכמות הסטודנטים"
"זה כמובן לא באשמת הצוות אבל לפעמים הרעש בספריה פשוט בלתי נסבל. 2. הייתי שמח אם הרשת אלחוטית בספריה הייתה קצת יותר חזקה. אין מספיק חדרי עבודה ויחידים משתלטים עליהם במקום קבוצות. הקנסות של המדיה גבוהים בצורה בלתי-סבירה"; גם לא סביר שההשכרה היא ל24 שעות בלבד (במקרים שיש סמינריון בקולנוע זה אף מגוחך)"
1) אין מספיק מחשבים לקהל המבקרים בספרייה. 2) הליך רכש הספרים לספרייה הינו מוגבל בהיקפו פעמים רבות איטי למדיי. 3) יש לשפר השילוט הקשור להתמצאות באוספים ומיקומם לאור ההזזות שהתקיימו.
"חסרים חללים שקטים לעבודה עצמית. הטמפרטורה בספריה מקפיאה בכל עונות השנה.
כיף לעבוד בספריה עשירה ומסודרת בסיוע צוות אדיב ויעיל.
צוות הספריה מקצועי ואדיב והשיפוץ שנעשה אכן תורם. אבל עדיין יש מצוקת מחשבים"; מדפס ות ומקומות ישיבה. על מצב הסורקים בכלל אין מה לדבר... חסרים לפחות 5 סורקים באיכות טובה"; שניתן לסרוק באמצעותם גם מספר דפים ברצף"
מסקנות:
מנתוני הסקר עולה מגמה של שביעות רצון גבוהה עד גבוהה מאוד מהספרייה. יש להתייחס לנושאים שהמשיבים הרבו להעיר עליהם בהערות החופשיות שפורטו לעיל.
הערות חופשיות: תלונות
הערות חופשיות: מחמאות
המלצות:
• להקצות תקציבים נוספים לפיתוח האוסף ברמה הדרושה למחקר
• להגביר אכיפה על שמירת השקט בכל אזורי הספרייה ובמיוחד באגף הצפוני
• לחלק את חלל הספרייה לאזורי שקט מוחלט אזורי למידה שקטים ואזורי למידה בקבוצות
• להוסיף חדרי דיונים קטנים לעבודה בזוגות ואזורים לעבודה יחידנית שקטה
• לסיים בהקדם את השילוט המתוכנן כדי להקל על ההתמצאות בספרייה
• להעביר לאגף מחשוב את תלונות המשתמשים בנושא התחברות מרחוק ולבקש מציאת פתרונות למתן אמצעים פשוטים יותר להתחברות
• למצוא פתרון להתמצאות- תוכנת התמצאות, קודי QR, צבעים
• להוסיף שולחנות עבודה ומחשבים בקומת הכניסה
לכל הנספחים (כולל שאלות הסקר) הכנת הדו"ח: ד"ר לין פורת, יעל גולן ואיריס אגרא לכו חפשו...פיתוח משחקים דיגיטליים עבור הספרייה
עם תחילת סמסטר א' תשע"ד, פנתה אלינו ד"ר שרית ברזלי, מרצה בחוג להוראה, למידה והדרכה - המגמה לטכנולוגיות בחינוך, לשם בדיקת שיתוף פעולה בין החוג והספרייה ביצירת משחקים דיגיטליים עבור משתמשי הספרייה, במסגרת הקורס "מבוא למשחקים דיגיטליים ולמידה".
על מנת ללמוד אודות האפשרות המעניינת שהציעה המרצה נערכו שתי פגישות הכנה מקדימות בהן נכחו: נעמי גרידינגר, סגנית מנהלת הספרייה וראש ענף מערכות מידע ספרייתיות, ערן גולדנברג, ספרן יעץ ואיש הקשר של הספרייה לחוג להוראה, למידה והדרכה, אורנה רוש, ראש תחום יעץ ואיריס ביתן-טולדנו, ספרנית יעץ.
בפגישות אלה נקבע כי צוות ספרני היעץ ינסח שלוש בעיות עיקריות בהן נתקלים סטודנטים לתואר ראשון בספריית האוניברסיטה וכן, נקבע לוח הזמנים של הקורס:
6 בנובמבר 2013 - הצגת הספרייה כארגון הנבחר לפיתוח המשחקים אל מול תלמידי הקורס וסקירת הבעיות עליהן יתבקשו תלמידי הקורס לתת מענה באמצעות המשחקים שייצרו.
27 בנובמבר 2013 - ניסוי אב טיפוס מנייר.
1 בינואר 2014 - ניסוי אב טיפוס דיגיטלי והרצת המשחקים בספרייה.
15 בינואר 2014 - סיכום הקורס. בהשתתפות תלמידי הקורס, חברי סגל אקדמי מן המגמה, נציגי הנהלת הספרייה וספרנים.
הצגת הספרייה אל מול תלמידי הקורס לשיעור זה הוזמנו איריס וערן, ובמסגרתו הציגה המרצה בפני תלמידי הקורס את הספרייה כ"לקוח הנבחר", עבורה הם יתכננו ויישמו משחקי למידה דיגיטאליים. שיעור זה לווה במצגת, אשר כללה פרטים מהותיים אודות הספרייה: מבנה, נתונים מספריים, מאפיינים, ופרופיל משתמשים. כמו כן, הוצגו הבעיות המרכזיות עליהן יצטרכו תלמידי הקורס לתת מענה באמצעות המשחקים:
1. הכרת מקורות המידע, לרבות היכולת להבחין בין סוגים שונים של פריטי מידע (ספר, מאמר וכיו"ב).
2. התמצאות פיזית במרחבי הספרייה.
3. חיפוש מידע לפי נושא.
דוגמאות למצגות המשחקים:
לחצו על התמונה לצפייה במצגת
לחצו על התמונה לצפייה במצגת
לחצו על התמונה לצפייה במצגת
מפגש סיום הקורס
במפגש זה הציגה כל קבוצת תלמידים את אב הטיפוס הדיגיטלי של המשחק אותו פיתחה עבור הספרייה. לקראת סיום המפגש, הועלתה האפשרות שהספרייה תאמץ חלק מן המשחקים ותשלבם בהדרכות הפרונטאליות והמקוונות בעתיד.
אנו רואים חשיבות רבה בשיתוף הפעולה בין הפקולטה לחינוך והספרייה, ואנו מקווים כי זו תחילתה של דרך ליצירת מיזמים נוספים להעשרת ההדרכות ולומדות הספרייה.
בנימה אישית, ההשתתפות בקורס הייתה מהנה מאוד. שמחנו לסייע וללוות את הסטודנטים ולצפות בשינוי שחל בתפיסתם את הספריה והספרנים ככל שהתקדמו בתהליך היצירה והפיתוח של המשחקים.
ברצוננו להודות לד"ר ברזלי ולתלמידי הקורס על החוויה המרתקת, אשר העשירה אותנו מאוד, ואנו מקווים לאמץ עזרים מסוג זה כאמצעי הוראה נוספים לפיתוח כישורי אוריינות מידע בקרב הסטודנטים.
האם ראיתם את פיית היעץ?
הכנת הסקירה: איריס ביתן טולדנו וערן גולדנברגתרומת ספרים וכתבי-עת עודפים לסין
לספריית אוניברסיטת שיאמן שבפרובינציה פוג'יאן בדרום סין. זאת הפעם החמישית שספריית האוניברסיטה תורמת פרסומים מעודפיה לסין במסגרת
הסדר ושיתוף פעולה בינה לבין ספריות אקדמיות באסיה. לדברי מנהל ספריית אוניברסיטת שיאמן, פרופ' דהונג שיאו, בזכות תרומות הפרסומים שלנו ושל ספריות אחרות בעולם קיימים בספרייה
שלו עותקים יחידים בסין של ספרים וכתבי-עת חיוניים למחקר.
ראוי לציון שאוניברסיטת שיאמן הינה הספריה האקדמית השלישית בגודלה בסין.
באוניברסיטה יותר מ-3,000 מרצים המלמדים כ-50,000 סטודנטים (בכל תחומי הידע)
החוסר בפרסומים אקדמיים מהמערב נבע מהאיסור הכנסת פרסומים מהמערב לסין
משנת 1949 למשך עשרות שנים. ספריית אוניברסיטת חיפה שמחה לתרום את חלקה להעשרת האוספים של הספריות אחרות ולטיפוח קשרי התרבות עם סין.הובלת הפרסומים מחיפה לסין ממומנת על ידי קרן ייעודית Books for China Project
שמטרתה להעשיר את אוספי הספריות האקדמיות בסין בפרסומים מהמערב.
הכנת הסקירה: צילה הראל, ענף שירותים טכנייםיובל ה- 100 לספריית אינזל -מסע בזמן
 |
 |
המו"ל אנטון קיפנברג והסופר שטפן צווייג יסדו בשנת 1912 את סדרת ספרי-אינזל. בהודעה שפורסמה ב-23.05.1912 הסביר אנטון קיפנברג את המטרה העיקרית של סדרת הספרים החדשה שעומדת להופיע בהוצאה:
"ספריית אינזל אמורה לשקף את הפעילות הכוללת של ההוצאה. היא תכלול יצירות קטנות יותר – סיפורים, נובלות, אוספי שירה, מסות, מחזות, נאומים ואגדות עם. אלו יהפכו לרכוש ההוצאה כתוצאה מאופני העריכה והעיבוד המיוחדים או עקב היותם מוגנים בזכויות יוצרים מלכתחילה. לאלה יתווספו יצירות מן העבר הקרוב והרחוק שלא בצדק נפלו לתהום הנשייה, או כאלה שאנו מבקשים להקנות להן מימד אקטואלי מיוחד, ולעתים נצרף גם ספרים מאויירים."
הרעיון לפרסם במידה שווה את מיטב הקלסיקה מן הספרות העולמית לצד סופרים עכשוויים, היכה שורש. חלפו רק שנתיים מיום ההודעה על הופעת הסדרה וההוצאה יכלה לבשר על מכירה של למעלה ממיליון עותקים. המיוחד והחדשני בספרי אינזל הייתה והיא עודנה הכריכה:
"הכרכים הכילו את מיטב היצירה של אותם ימים, הודפסו על נייר נטול עץ ונכרכו בכריכת נייר קשה. עטיפות נייר צבעוניות נתנו לסדרה את אופייה המיוחד, הדוגמאות והדפוסים בעלי הצבעוניות המשתנה הקנו מראה ייחודי לכל אחד מן הכרכים."
למרות משברים רבים יכלה הסדרה להמשיך ולהעיד על אופייה הייחודי – שמירה על מתכונת אינדיבידואלית לכל כרך וכרך. המשברים שעברה הוצאת אינזל היו למשל משבר הספרים בשנות העשרים של המאה שעברה ושתי מלחמות העולם. עקב חלוקת גרמניה היו להוצאה שני בתים: האחד בפרנקפורט בגרמניה המערבית והשני בלייפציג בגרמניה המזרחית לשעבר. לאחר המפנה ואיחוד גרמניה אוחדה גם הוצאת אינזל מחדש ויכלה להמשיך בהוצאת הסדרה בכוחות מאוחדים.
לאתר מכון גתה
איזכור התערוכה באתר אוניברסיטת לייפציג שם הגו את רעיון הפוסטרים
פתיחת התערוכה בספרייה: |
 |
ב-4.3.14 נפתחה בספרייה תערוכה לציון 100 שנה להוצאת אינזל. התערוכה מוצגת בקומה ראשונה באגף הצפוני בספרייה וכוללת
כ-25 פוסטרים של עטיפות ספרים יפהפיות.
פתיחת התערוכה התקיימה במעמד חגיגי בהשתתפות: מנהלת מכון גתה בישראל, הגב' גריט פרידלר, מנהלת היחידה למידע
וספריית מכון גתה, הגב טוני בודה סגנית מנהלת ספריית מכון גתה, הנהלת הספרייה שלנו ונציגי מכון בוצריוס לחקר חברה והסטוריה גרמנית.
התערוכה בקומה הראשונה באגף הצפוני בספרייה.
ספרים של הוצאת אינזל המוצגים בויטרינה ליד דלפק היעץ בקומת הכניסה לספרייה
כתבי -עת בעברית במאגר JSTOR
אנו שמחים לבשר לכל משתמשי הספרייה כי העבודה על פרויקט IJSTOR, במסגרתו
נסרקים כתבי עת בעברית ומונגשים ע"י JSTOR למנויים, נמשכת במרץ.לאחרונה ניתנה גישה ל-23 כתבי עת בעברית מעל פלטפורמה זו.
הרשימה כוללת את כתבי העת הבאים אותם ניתן לאתר בקטלוג הספריה לאחר התחברות מרחוק:
1. 'Atiqot / עתיקות
2. Cathedra: For the History of Eretz Israel and Its Yishuv / קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה
3. Dappim: Research in Literature / דפים למחקר בספרות
4. Historia: Journal of the Historical Society of Israel / היסטוריה: כתב עת
של החברה ההיסטורית הישראלית
5. IJOT: The Israeli Journal of Occupational Therapy / כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק
6. ISEI: Issues in Special Education & Inclusion / סחי''ש: סוגיות בחינוך מיוחד ובשילוב
7. Israeli Sociology / סוציולוגיה ישראלית
8. Iyyun: The Jerusalem Philosophical Quarterly / עיון: רבעון פילוסופי
9. Jerusalem Studies in Hebrew Literature / מחקרי ירושלים בספרות עברית
10. Jerusalem Studies in Jewish Folklore / מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי
11. Jerusalem Studies in Jewish Thought / מחקרי ירושלים במחשבת ישראל
12. Jewish Studies / מדעי היהדות
13. Meghillot: Studies in the Dead Sea Scrolls / מגילות: מחקרים במגילות מדבר יהודה
14. Mitekufat Haeven: Journal of the Israel Prehistoric Society / מתקופת האבן
15. Pe'amim: Studies in Oriental Jewry / פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח
16. Politika: The Israeli Journal of Political Science & International Relations / פוליטיקה: כתב עת ישראלי למדע המדינה וליחסים בינלאומיים
17. Sefunot: Studies and Sources on the History of the Jewish Communities in the East / ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח
18. Shenaton ha-Mishpat ha-Ivri: Annual of the Institute for Research in Jewish Law / שנתון המשפט העברי של המכון לחקר המשפט העברי
19. Shnaton: An Annual for Biblical and Ancient Near Eastern Studies / שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום
20. Social Issues in Israel / סוגיות חברתיות בישראל
21. Social Security / ביטחון סוציאלי
22. Studies in Education / עיונים בחינוך
23. Zmanim: A Historical Quarterly / זמנים: רבעון להיסטוריה