Boaz
תרומתה של גב' נורית מיכאלי, מעיזבונו של אביה , ד"ר מיכאל מראד
כשהשירה הערבית הקלאסית פוגשת את השירה הערבית המודרנית
הודות לתיווכו של דיקן הפקולטה למדעי רוח, פרופ' ראובן שניר, נתרם לספריה אוסף ספריו של ד"ר מיכאל מראד ז"ל.
ד"ר מראד היה חוקר הגניזה הקהירית, משורר, סופר, עיתונאי ואיש אקדמיה, ממניחי היסוד לספרות הערבית של היהודים במאה העשרים, הן בתחום השירה הן בתחום הפרוזה.
האוסף נתרם על ידי בתו של ד"ר מראד, גב' נורית מיכאלי, והוא כולל כמה מאות ספרים בערבית, אנגלית ועברית העוסקים בשירה ערבית קלאסית, שירה ערבית מודרנית, בלשנות ערבית, קראן ואסלאם, לימודי המזרח התיכון, פילוסופיה כללית, ערבית ויהודית ומעשיר את הספרייה בתחומים הנ"ל.
ברצוננו להודות לדיקן הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' ראובן שניר, ולבתו של ד"ר מיכאל מראד על הסיוע בקבלת התרומה לספרייה. לעיונכם: קישור לרשימת הספרים שנקלטו באוסף הספריה. ניתן להגיע לפרטי האוסף על ידי חיפוש בקטלוג הספריה בשדה "תורם": מיכאלי נורית.
מצורפת סקירתו של פרופ' ראובן שניר אודות חייו ופועלו של ד"ר מראד ז"ל.
הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים ותחום יעץ
הספרייה מברכת את תיאטרון חיפה במלאת לו יובל שנים
התמונה מתוך ynet
ביום שישי ה-23.9.2011 נערך בתיאטרון חיפה מופע חגיגי לציון יובל לתיאטרון. האירוע נערך במעמד שרת התרבות והספורט, הגב' לימור לבנת, ראש עיריית חיפה, מר יונה יהב ויו"ר דירקטוריון התיאטרון מר דני נישליס. המופע ישודר בערב ראש השנה, 29.9.2011 בערוץ 2, שידורי קשת.
באירוע החגיגי, שהבליט את מורשתו האמנותית העשירה של תיאטרון חיפה, נכחו רבים מאנשי התיאטרון בארץ ואנשי תיאטרון חיפה לדורותיהם - שחקנים, במאים, מעצבים, מנהלים ועובדים.
בין ספריית האוניברסיטה לתיאטרון חיפה מתקיים בשנים האחרונות שתוף פעולה אינטנסיבי במסגרת פרויקט הארכיון הדיגיטלי לתיאטרון בישראל - פרויקט רב היקף במסגרתו עוברים חומרי ארכיון תיאטרון חיפה דיגיטציה ומונגשים באינטרנט. הארכיון הדיגיטלי כולל את כל חומרי הארכיון שנשמרו בתיק ההפקה: טקסט ההצגה, תמונות, סקיצות במה ותלבושות, אודיו וידאו וחומרים נוספים.
במסגרת העבודה על הפרויקט נמצא כל הארכיון הפיסי של התיאטרון בספריית האוניברסיטה. צוות הספריה עבד בחודשים האחרונים באופן הדוק מול תחקירני מופע היובל ואנשי התיאטרון על הכנת החומרים הארכיוניים עליהם התבסס את האירוע.
בעת המופע הוקרנו על מסך ענק חומרי ארכיון רבים שליוו קטעים חיים מתוך ההצגות הבולטות של תיאטרון חיפה: מעגל הגיר הקווקזי, נפש יהודי, גטו, סינדרום ירושלים, שיץ, ברנשים וחתיכות, פיטר פן, הימים הבאים והפקות נוספות.
בנוסף לחומרים ההיסטוריים שליוו את המופע נלקחו מחומרי הארכיון הדיגיטלי לתיאטרון בישראל תצלומים רבים שהוגדלו והוצגו בתערוכה מרגשת במסדרונות התיאטרון.
ספריית האוניברסיטה גאה לקחת חלק בשימור מורשתו של תיאטרון חיפה ומאחלת לו שנים רבות של יצירה אמנותית פוריה. לארכיון הדיגטלי לתיאטרון בישראל לחץ כאן הכנת הסקירה: שרון שפירא-גלאובך, תחום מדיה, מפתחת אוספי מוסיקה ותיאטרון
מפגשים עם אנשי סגל: ד"ר ציפי עברי מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
בהמשך השיחה ספרה לי ד"ר עברי על תחומי מחקרה הנוכחיים:
בחמש שנים האחרונות לערך אני עוסקת בתחום של טיפולי פוריות מתווכי רבנים. זוהי תופעה המתקיימת בתוך מנעד רחב של רבנים מתווכי טיפולים רפואיים, לאו דווקא בתחום הפוריות. בזירה הספציפית של פוריות באים לידי ביטוי רעיונות של דת, תרבות, מגדר, הולדה ומשפחה. למעשה אני עסוקה כרגע במיפוי השדה, היחסים שבין הרופאים, הרבנים והפציינטים. הדינמיקה במשולש זה מסובכת מאוד. הגבולות בין הרפואה להלכה מאוד נקבוביים.
מי מהווה בעצם את הסמכות, הרב ? הרופא ?
למאמר בנושא שפרסמה ד"ר עברי:
Kosher medicine and medicalized halachaAmerican Ethnologist
נושא אחר שמעניין אותי ואני מקווה לעסוק בו מהווה המשך לתחום שעסקתי בו לפני מספר שנים, תפיסות של הריון בחברה היפנית. מעניין אותי לבחון מה קרה לתפיסות הללו אחרי הקטסטרופה שם, האם התפיסה שלהם כי האימהות הן האחראיות הבלעדיות לייצר בגופן סביבה מתאימה לתינוק השתנתה במשהו, מה לגבי אופי השיח המדיקלי ונושאי אבחון גנטי. לספר שפרסמה ד"ר עברי ראו קישור לקטלוג: Embodying Culture: Pregnancy in Japan and Israel
לאתר החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
הכנת הסקירה: קרן ברנר, תחום מדיה ואשת הקשר לחוג אדם מול מכונה: IBM ווטסון מול אלופי הג'פרדי
הרצאתו של ד"ר כרמל " אדם מול מכונה: IBM ווטסון מול אלופי הג'פרדי" היתה מרתקת ומעניינת במיוחד ואנו שמחים להביאה גם כאן.
אדם מול מכונה: IBM ווטסון מול אלופי הג'פרדי
לפני מספר חודשים מיליוני צופים היו עדים להיסטוריה בעולם המחשוב כשמערכת המחשב ווטסון של IBM ניצחה את האלופים קן ג'נינגס ובראד ראטר במשחק הטריוויה הטלוויזיוני Jeopardy.
ווטסון הוא מערכת מענה לשאלות בשפה טבעית המבוססת על טכנולוגיות בלשנות חישובית, איחזור מידע, הסקה לוגית, ולמידת מכונה. ווטסון מבוסס על מערכת של 90 שרתי IBM Power750, ו 16TB זיכרון RAM המאפשרים לו לענות בדיוק רב על שאלות מורכבות בזמן תגובה ממוצע של כ3 שניות. יכולות האנליזה והאינטראקציה של ווטסון ניתנות להרתם לתחומים רבים נוספים ולעזור לאנשים לקבל החלטות נכונות בזמן מהיר יותר וביעילות רבה יותר.
לצפייה בהרצאה
ד"ר מראד מיכאל (בגדאד, 1906-תל אביב, 1986)
ד"ר מראד מיכאל (בגדאד, 1906-תל אביב, 1986)
מאת: פרופ' ראובן שניר, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה
משורר, סופר, עיתונאי ואיש אקדמיה, ממניחי היסוד לספרות הערבית של היהודים במאה העשרים, הן בתחום השירה הן בתחום הפרוזה. מיכאל התחנך בבית הספר אל-תעאון בבגדאד , לאחר מכן באליאנס ואל-ת'אנויה אל-מרכזיה (בית הספר התיכון המרכזי), ובשנת 1938 סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים. הוא שימש פקיד בתחנת רכבת בשרקאט בצפון עיראק ולאחר מכן כמורה וכמנהל בית הספר אליאנס באל-עמארה שבדרום; שב לבגדאד והתמנה מורה בבית הספר שמאש, אחד משני בתי הספר היהודים המרכזיים בבגדאד, שם שימש אחר כך מנהל עד שנת 1948, כשעזב את עיראק לישראל. כמנהל שם מיכאל דגש מיוחד על הוראת הלשון והתרבות הערבית ואף הקדיש מאמצים רבים כדי להעלות את רמת הלימודים בתחום זה ולמשוך לבית ספרו סגל הוראה מעולה.
שירו הראשון של מיכאל שזכה לפרסום הוא 'יא וטני' (הו מולדתי), שהתפרסם בעיתון דג'לה ב-11 באפריל 1922. השיר פותח במילים:
על יצירתו הפיוטית, לפחות בשלביה הראשונים, ועל יצירתו בתחום אמנות הסיפור הקצר, שרתה אווירה רומנטית, בעיקר בהשפעת ג'בראן ח'ליל ג'בראן (1931-1883) ובהשפעת הספרות הרומנטית הצרפתית. מיכאל, שהיה בטוח כי הדת אינה אמורה להוות מכשול כלשהו בדרכו של יוצר יהודי כחלק מהתרבות הערבית, לא הקפיד תמיד, בעיקר בשיריו המוקדמים, לטשטש את זהותו היהודית.
רק בשלב מאוחר יותר, בעיקר לאחר התגברות המתח היהודי-ערבי במזרח התיכון, עשה זאת.
בתחום הפרוזה, פרסום הסיפור האמנותי הערבי הראשון בעיראק מיוחס למראד מיכאל. הסיפור, שכותרתו 'שהיד אל-וטן ושהידת אל-חב' (חלל המולדת וחללת האהבה), פורסם בחלקים בעיתון אל-מפיד, בחודשים מרס ואפריל 1922. אחד הסיפורים המפורסמים של מיכאל, אשר משקף את השלב הרומנטי בהתפתחות הסיפור הקצר של היהודים בעיראק, הוא 'אל-באא'ס' (האומלל). מבחינת התמטיקה, למרות הרכיב הריאליסטי המרומז בסיפור של עושק חברתי והבדלי מעמדות, שולטת בו הזדהות עם הנדכאים ונקודת ראות רומנטית, בעיקר על פי הכיוון הסוציאלי של הרומנטיקה הצרפתית. ניכרת כאן השפעת עלובי החיים (Les Misérables) (2681) של ויקטור הוגו, ולא מן הנמנע שמראד מיכאל קיבל השראה לכותרת סיפורו מן התרגום הערבי של כותרת יצירה זו (אל-בא'סאא').
נטיותיו הרומנטיות של מיכאל הופיעו ביצירותיו קודם לכן, בעיקר באלה שפרסם בכתב העת אל-מצבאח, שם פרסם גם בשם העט 'סאכן אל-ע'אבאת' (שוכן היערות). למשל, באוקטובר 1925 התפרסם באל-מצבאח הקטע 'פי אל-צחראא'' (במדבר) מתוך ספר שהכין מיכאל לדפוס, שכותרתו אל-דרויש (המתנזר). בסופו של דבר לא יצא הספר לאור, אבל מן הקטע שהתפרסם ניתן להקיש על אופיו הרומנטי של הספר, המשלב קטעים בפרוזה עם פרוזה פיוטית, תוך שימוש רב באנלוגיות בין מצבים נפשיים ונופי טבע והיטלטלות בין עולם החלום למציאות. גם קטעים נוספים מן הספר, שכותרתם 'אל-חקיקה' (האמת) ו'אל-ג'באר' (העצום) - שהתפרסמו בגיליונות מאוחרים יותר של כתב העת - כוללים שירה בפרוזה בעלת נימה רומנטית מובהקת.
עיקר פעילותו של מיכאל כמשורר היה בשנות העשרים והשלושים, שנים שבהן הגיע לשיאו החזון התרבותי של היהודים. מאז שנות הארבעים, בוודאי לאחר שהשתקע בישראל, הפכה שירתו להד חיוור לפעילותו בשנים שלפני כן. ייתכן שמבחינה פואטית נדמה שהוא משכלל את הבעתו, אבל התנופה הניכרת בשיריו בשני העשורים הראשונים ליצירתו, תנופה המשקפת נאיביות של יוצר המאמין שבכוחו לסלול דרך חדשה, נמוגה לחלוטין כשהנסיבות החוץ-ספרותיות טפחו על פניו. בישראל שימש מיכאל במשך שלוש שנים עורך הנספח הספרותי של העיתון הממשלתי אל-יום, השלים את עבודת המוסמך שלו באוניברסיטה העברית, ואת עבודת הדוקטור באוניברסיטת תל-אביב, שהתבססה על חומר מן הגניזה הקהירית, ובשנת 1965 זכה בתואר דוקטור. מאז ועד מותו עסק בעיקר בהוראה, בין היתר באוניברסיטת תל-אביב ובבית המדרש למורים ערביים בחיפה. פעילותו הספרותית בישראל הייתה מצומצמת ולא חרגה ממסגרת הפעילות של היוצרים המקורבים לממסד, שכתבו בישראל כבנים אבודים ששבו למולדתם.
(לפרטים נוספים על פעילותו של ד"ר מראד מיכאל, ראו: ראובן שניר, ערביות, יהדות, ציונות: מאבק זהויות בספרותם של יהודי עיראק, ירושלים: בן צבי, 2005).
תכנון אפקטיבי של תיעוד-עזר לשימוש בתוכנות
ד"ר אביב שחק מהפקולטה ללימודי מידע באוניברסיטת טורונטו ביצע מחקר בנושא של: "תכנון אפקטיבי של תיעוד -עזר לשימוש בתוכנות" המחקר התבצע בקרב צוותי מרפאות בקנדה וכלל בדיקה של מסמכי עזר פנים-ארגוניים שיצרו עובדי מרפאות עבור תמיכה בשימוש בתוכנות רפואיות. לאחרונה התארח ד"ר שחק בסמינר המחלקתי של החוג ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטה ותיאר את המחקר וממצאיו.
בתחילת דבריו הבחין ד"ר שחק בין שני סוגים מרכזיים של מסמכי תיעוד למערכות ממוחשבות:
Tutorial - בסיסי ומקוצר. מתאר רק את הפונקציות הבסיסיות של המערכת, או פונקציה ספציפית בלבד.
Manual / reference guide - מדריך מקיף לשימוש במערכת על שלל כליה ואפשרויותיה.
על אף ההתקדמות הרבה בעיצוב מנשקים, אנשים עדיין זקוקים לעזרה והדרכה בשימוש בתוכנות, וחשים תסכול רב כאשר הם נתקלים בבעיות.
השימוש במערכות רפואיות ממוחשבות לתיעוד תיקים רפואיים בהחלט תורם לייעול ודיוק בטיפול בחולה, אך יוצר גם סוגי טעויות חדשות שנובעות ממיחשוב הגיליון האישי. שתיים מהטעויות הנפוצות ביותר שתועדו הן:
1. בחירה שגויה של הרופא בפריט מתוך רשימה (של דיאגנוזות או תרופות) - עלול להסתיים במתן מרשם שגוי.
2.תיעוד הפגישה בגיליון של הפציינט הלא-נכון. (כאשר מזינים ידנית את שם הפציינט, במקום להשתמש בכרטיס המגנטי, או כאשר פציינט אחר מתקשר באמצע הפגישה ומבקש לפתוח לרגע את הקובץ שלו במערכת.)
End user support - Any information or activity intended to help users solve software problems (~).
הכוונה היא גם לתמיכה אנושית ישירה וגם לתמיכה אוטומטית (בעזרת קובץ טקסט, וידאו, סאונד, מצגת, וכו'); גם לתמיכה פורמלית הניתנת ע"י יצרן התוכנה וגם לתמיכה א-פורמלית המתקבלת מעמיתים או משתמשים אחרים.
ע"פ ד"ר שחק, הדגש היום עובר מהגברת השימוש במערכות, להתמקדות בשימוש מיטבי בהן.
לשם המחקר נאספו מצוותי המרפאות (רופאים, אחים, מזכירים, עובדים-סוציאליים, וכו') מסמכים שפיתחו בעצמם לתמיכה בעבודה עם המערכת הממוחשבת לתיעוד תיקי חולה - manuals, tutorials, רשימות טיפים, ועוד.
מסמכים אלה הושוו למדריכים הרשמיים שסיפקה חברת התוכנה.
ניתן לחלק את המידע שבמדריכים ל-2 סוגים:
מידע דקלרטיבי - reading to learn. לדוגמה: תיאורים כלליים של המערכת, מה היא עושה, כיצד בנויה, וכו'.
מידע מסוג זה תומך בבניית מודל מנטאלי נכון יותר אצל המשתמשים.
מידע פרוצדוראלי - reading to do. לדוג': "כדי לפתוח תיק חדש, גשו לתפריט העליון...".וביחד: Reading to learn to do איסוף מידע כדי להשתמש בתוכנה בצורה הטובה ביותר.
*הערת רקע תיאורטית: גישת המינימליזם בעיצוב מדריכים, ממליצה לעצב את המדריכים כך שיאפשרו למשתמשים לבצע את הפעולה המבוקשת כמה שיותר מהר (לדוגמה: חלוקה למינִי-מדריכים, לפי משימות); ותומכת בעידוד המשתמשים לחקור את המערכת ע"י ניסוי וטעייה (ע"פ Carroll, בפרסום משנת 1988, בשיטה זו פועלים משתמשים חדשים בתחילת השימוש במערכת).
גישת המינימליזם אמנם תומכת במדריכים מקוצרים ככל הניתן, אך דווקא מעודדת להרחיב את חלקי המדריך העוסקים בזיהוי, מניעה, ותיקון של טעויות משתמש.
ממצאי המחקר:
מדריכי היצרן הכילו הרבה יותר מידע דקלרטיבי, והיו הרבה יותר ארוכים. (תיאורים כלליים של המערכת, מה היא עושה, כיצד בנויה, וכו')
ה-tutorials וה-manuals שנוצרו ע"י המשתמשים נפתחו כבר בתחילתם במידע אופרטיבי, אשר סיפק למשתמשים הזדמנות מיידית לבצע פעולות בתוכנה (בניגוד למדריכים הפורמאליים, שנפתחו בדרך-כלל במידע דקלרטיבי).
הזמנות מפורשות לתרגוּל ע"י המשתמשים כמעט ולא נמצאו הן במדריכים הפורמאליים והן בבלתי-פורמאליים.
המדריכים שיצרו המשתמשים סיפקו פעמים רבות מספר דרכים שונות לבצע פעולות, בניגוד למדריכים הפורמאליים.
המדריכים הלא-פורמאליים היו יותר מותאמים לתהליכי העבודה הספציפיים במרפאה, לעומת הפורמאליים, שהיו גנריים וכלליים יותר.
המדריכים הלא-פורמאליים היו יותר מפוצלים לפי אוכלוסיות - מדריכים שונים נכתבו עבור רופאים / עבור אחים סיעודיים. מדריכים אלו היו יותר מותאמים להקשר (context) של העבודה.
מידע לגבי זיהוי, מניעה, ותיקון טעויות משתמש הופיע ב-2 סוגי המדריכים, אך במדריכי היצרנים מתייחסים יותר לטעויות שמקורן בשימוש במערכת, ואילו במדריכי המשתמשים מתייחסים יותר לטעויות שמקורן בתהליך העבודה הארגוני/משרדי.
העזרים הויזואליים היחידים במדריכי היצרנים היו צילומי מסך של המערכת. לעומתם, מדריכי המשתמשים הכילו גם תצלומים של אובייקטים וחפצים מסביבת העבודה (כמו המכשיר שקורא כרטיסים מגנטיים, בהסבר על שילובו בעבודה עם המערכת), וגם תרשימי זרימה.
*מתוך Van der Meij & Gellevij, 1998, על תפקידם של צילומי מסך במדריכים:
*לעזור למקד את המשתמש מבחינה ויזואלית במדריך.
*לבנות מודל מנטאלי של התוכנה.
* לעזור בוידוא מצב המסך בעת השימוש בתוכנה.
* לסייע בזיהוי ומיקום אובייקטים ואלמנטים במסך התוכנה.
במדריכי היצרנים: צילומי מסך הובאו בדרך-כלל אחרי תיאור טקסטואלי, והציגו את התוצאה של הפעולות שתוארו בטקסט. מיועדים יותר לעזור למשתמשים לוודא את מצב המערכת בתוצאה.
במדריכי המשתמשים: צילומי מסך מכל מיני סוגים. לא בהכרח מכוונים לשיפור המודל המנטאלי. מיועדים יותר לסייע למשתמשים אחרים בזיהוי מיקומם של אלמנטים במסך, וצורתם.
ע"פ ד"ר שחק והמחקרים עליהם התבסס, ישנן שלוש דרכים נפוצות להדגשות ויזואליות בצילומי מסך (visual cues):
1.עזרים ויזואליים אינהרנטיים לתוכנה (הדגשה שנראית על המסך במקור, כמו בעזרת מצביע העכבר)
2.הקפת האובייקט בעיגול
3.חצים
המשתמשים בחרו בעיקר בהדגשה בעזרת עיגול (2), ואילו היצרנים השתמשו בעיקר בהדגשות שבמקור (1).
ד"ר שחק ציין את מסקנתם של Simpson & Casey, 1988 אשר טענו כי משתמשי מערכות מחשב כיום עשויים להיות מומחים בתחום עבודתם (חשבונאות, רפואה, וכו'.) אך אינם לרוב, מומחי מחשבים, לכן, אין לכתוב מדריכי משתמש כמו שנכתבו לפני 20 שנה, כשהיו מופנים לאנשי המחשוב. אלא לכתוב ולעצב אותם כדי שיסייעו לאנשים שאינם מומחי מחשבים.
הכנת הסקירה: תהל גובר, תחום מדיה ויעץ המחשב, ועוד המצאות
"סבתא, מה עשיתם כל היום כשלא היתה טלביזיה? ראיתם סרטים בדי.וי.די.?"
לילדים לא תמיד ברור מה קדם למה, מה מוקדם ומה מאוחר בתחום ההמצאות הטכנולוגיות והתקשורתיות.
את ההפעלה "המחשב ועוד המצאות" שערך צוות ספריית הילדים בליל המדענים פתחנו ביצירה משותפת של "קו זמן" של המצאות. על פס רחב צבעוני שתחילתו בפרה-היסטוריה וסופו ב-2012, הנחנו מחשב אישי, וביקשנו מילדים להניח במקום שנראה להם מתאים, ביחס למיקום של המחשב, חפצים שונים בזה אחר זה ברצף ההיסטורי הנכון, כמו: קלטת וידיאו, רדיו-טרנזיסטור, גלגל, טלפון קווי, סי-די-רום, קופסת גפרורים ועוד. היה מעניין לראות את הילדים (וגם את ההורים), נענים לאתגר בהתלהבות.
לאחר מכן הזמנו את הילדים וההורים לעיין במשותף בספרי מידע לילדים על המצאות וחידושים, ולחקור באמצעותם את הרצף ההיסטורי של ההמצאות.
בשלב הבא קיבל כל ילד חוברת צבעונית מקופלת שנפתחת ל"קו הזמן" – כאשר בכל דף התבקשו הילדים לציין המצאה שבחרו מספרי המידע, ולציין מי המציא אותה ובאיזו שנה. הילדים יכלו לבחור אם לצייר או לגזור ולהדביק את ההמצאה שבחרו- מתוך דפים שכללו תמונות צבעוניות של המצאות שונות. הדף האחרון של החוברת היה מוקדש ל"המצאה אישית" – הילדים ציירו המצאה משלהם, תוך ציון השימוש העתידי שלה, כאשר בתחום זה התגלו הכישרונות המיוחדים של דור העתיד... את החוברת מעשה ידיהם לקחו הילדים הביתה, לא לפני שהציגו אותה בפנינו בגאווה.
הן הילדים והן ההורים הביעו עניין וסקרנות במהלך ההפעלה, ונראה כי נהנו מאוד.
הרבה תודות למנחים והמפעילים, וכן להורים ולילדים שהשתתפו בהפעלה. נתראה בלילה המדענים הבא!!
כמה ספרים מומלצים בנושא המצאות:
פיליפס, די, 1967 המצאות ותגליות / אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תש"ע 2010 ריגן, ליסה המצאות : [תשובות לשאלות על מכשירים ששנו את חיינו] / קריית גת : קוראים, [תש"ע] 2010. האנציקלופדיה של ההמצאות : כלים, חקלאות, אנרגיה, ביגוד, חומרים, בנייה, תקשורת, תחבורה, רפואה, צבא / תל-אביב : משכל, 2012. הכנת הסקירה: תמי צוק צילום: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי וחנה גרנות-מנלה ישום שיטת המפתוח הנושאי בספרות ילדים בערבית
מדפי ספרי הילדים בערבית באוסף ספרי הילדים
ספרות ילדים בערבית - היסטוריה
מסוף המאה התשע עשרה צמחה ספרות ילדים ערבית במרחב התרבותי של ארץ ישראל. ספרים אלו נכתבו והוצאו לאור בעיקר כדי למלא תפקיד במערכות החינוך החדשות שהוקמו עבור האוכלוסיה הערבית, המוסלמית והנוצרית במדינה העות'מאנית. רוב הספרים שימשו כספרי לימוד, ומימוש הטקסטים בשפה הערבית נעשה על ידי שילוב של טקסטים שאומצו מספרות המבוגרים והערבית הזמינה, המסורתית והמודרנית, עם טקסטים שנכתבו במיוחד לילדים, ויובאו באמצעות תרגום ועיבוד מספרות הילדים המערבית, או עם טקסטים מקוריים שנכתבו על פי הדגם המערבי. התפקיד העיקרי של הספרים היה לשמש כלי בהוראת התחומים השונים של תכניות הלימוד החדשות. הם תרמו לביסוס כתיבה ספרותית מובחנת לילדים בשפה הערבית, וגם להכנתה של קבוצה זו לקראת חייה כחלק מקבוצת הבוגרים המשכילה המודרנית, על ידי חשיפתה לרפרטואר ספרותי מיוחד שנע על הציר בין ישן לחדש.
במהלך השנים התפתחה הכתיבה של ספרות ילדים בערבית בישראל, ותכניה של הספרות כללו: סיפורי עם, ספרות לימודית הדרכתית, וספרות חדשנית אשר עסקה במוטיבים ספרותיים שונים כגון: צער בעלי חיים, חריצות, אהבת הטבע והשמירה עליו, אהבה הדעת וההשכלה, ערכים לאומיים וחברתיים.
מפתוח נושאים בספרות ילדים בספריית הילדים באוניברסיטת חיפה בספריית אוניברסיטת חיפה, אוסף ספרי ילדים הכולל כ-20,000 ספרים, כשמתוכם כ-2000 ספרי ילדים בערבית, מקור ותרגומים. משנות ה-90 פותח ע"י צוות הספריה "המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער".
מפתוח נושאי נדרש כדי לאפשר חיפוש של מוטיבים ונושאים לצרכי מחקר, צרכים טיפוליים, צרכי הוראה וחנוך, או קריאה והנאה. המפתח הנושאי נועד לשרת את צרכי אוכלוסיית הסטודנטים והחוקרים שבאוניברסיטה, העוסקים בתחומים הקשורים לספרות ילדים ואת צרכיהם של העוסקים בתחום זה מחוץ לאוניברסיטה: ספרנים, מטופלים, אנשי חנוך, הורים, נער וילדים.
מספרי אוסף ספרי הילדים בערבית מפתוח ספרות ילדים בערבית
לצורך המפתוח של ספרי הילדים בערבית נעשה שימוש ב"מפתח הנושאי" הקיים בעברית, כאשר תחת הנושאים בעברית (לדוגמא: "חורף", "בעלי חיים" או "ידידות"), מופיעים ספרי ילדים בעברית וערבית כאחד.
יחד עם זאת, לצורך מפתוח ספרי הילדים בערבית, הוספנו ושילבנו ברשימת הנושאים כאלו שהם ייחודיים לאסלאם ולעולם הערבי:
חגים ומועדים באסלאם: חג הקורבן, רמד'אן.
אסלאם היסטוריה: כליפות, צופיות (אסלאם), מוחמד הנביא.
חגים ומועדים בנצרות.
כפר ערבי
אישים באסלאם.
אוסף ספרי הילדים בערבית מתפתח וגדל, ואף נוספים לו ספרים מתורגמים מעברית לערבית. לאור התפתחות זו, ישנה חשיבות מירבית לפיתוח אוצר המונחים למפתוח ספרי ילדים בערבית, מפתוח אשר מאפשר חיפוש ומציאת פריטים בנושא המבוקש.
החומר לסקירה זו, נלקח ועובד מעבודתו של רפי מאי "ישום שיטת המפתוח הנושאי בספרות ילדים בערבית"
אשר הוגשה כעבודת סיכום התמחות הפרקטיקום שעשה בספריית אוניברסיטת חיפה בשנים תשס"ב-תשס"ד
לאתרים נוספים בנושא ספרות ילדים בערבית בישראל:
המרכז לספרות ילדים ערבית (במרכז הספר והספריות בישראל)
מרכז לספרות ילדים בערבית (במכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל) הכנת הסקירה: ענת אוסטר ותמי צוק. צילום: אלכסנדרה וולוך
אוסף תמונות חדש בשם "גני הרנסאנס באיטליה" תרומת ד"ר עדה סגרה
אוסף חדש: "גני הרנסאנס באיטליה" - Renaissance Gardens in Italy עלה לאחרונה. האוסף נתרם לספריה על ידי ד"ר עדה סגרה חוקרת ואדריכלית גנים המחלקת את זמנה בין איטליה לבין ישראל.
האוסף צולם ע"י ד"ר סגרה בין השנים 1991-1987 באיטליה לצורך עבודה שעסקה בשימור, שיקום ושחזור גנים.
שיתוף הפעולה בין ד"ר סגרה לספריה החל בשנת 2005 כאשר תרמה לספריה חומר על ואדי שיח. התמונות צולמו בשנת 1992 לצורך מחקר על "בוסתן כיאט בואדי שיח ותולדות משפחת כיאט", נושא אותו חקרה שנים רבות.
ד"ר סגרה אף פעילה במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, וביחד עם צוות גדול שוקדת על הוצאת אוגדן מקצועי לשימור גנים, גינות ומבואות לבניינים.
שניים מפרסומיה נמצאים באוסף הספריה:
Segre, Ada V.,The Gardens at San Lorenzo in Piacenza, 1656-1665 : a manuscript planting notebook : with a study, transcription, and translation , Castello del Verginese : Comune di Portomaggiore, 2006.
Il brolo, giardino ritrovato, Castello del Verginese : Comune di Portomaggiore, 2006.
לעיונכם מידע נוסף על אוסף מרהיב זה שכתבה ד"ר סגרה:
אוסף התמונות הוא חלק מפרויקט אישי, המתמקד באיסוף ותיעוד גן הרנסנס האיטלקי במבט של ארכיאולוג ושל משמר.
העיקרון הוא כי התיעוד מהווה חלק מהרשמים על אתר ספציפי, שניתן ללמוד ממנו רבות על צורת הגן, על שכבות התכנון ועל ההיסטוריה שלו. על פי רוב, גם באתרים המפורסמים, המחקר אינו קיים, ואם הוא קיים הוא חלקי, ומשאיר סימני שאלה רבים פתוחים. הדבר נכון גם לגבי וילה לנטה בבאניאה - Villa Lante, Bagnaia, שהוא הגן היפה והמוצלח ביותר שנותר לנו מהמאה ה-16.
בכל אתר ואתר, הן במפורסמים והן בידועים פחות, ישנם אלמנטים מפתיעים, מסקרנים ומעניינים. שיטת התיעוד על ידי תמונות וצילומים אינה חדשה, ורבים נקטו בה לפני, כמו בני האצולה הצפוניים (אנגלים בעיקר) שתרו את איטליה לפי מסלול ה-Grand Tour, במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. כל דור ראה במקומות הללו דברים אחרים, וזה באמת דבר מפתיע.
התיעוד חשוב מאחר ולפעמים הגנים ההיסטוריים עוברים שינויים מהותיים, בעיקר כשמדובר באלמנטים צמחיים, עליהם לא חל פיקוח מחמיר על ידי מוסדות השימור האיטלקיים, המתמקדים במבנים, אלמנטים של הנוף הקשה, כגון פסלים, קירות תמך, בלוסטראדות, מזרקות וכד', או שחלים שינויים לכיוון אחר, לאחר שחלק מהגן עובר שיקום, ונותן לראותו לפני ואחרי השיקום (לדוגמה וילה ד'אסטא בטיבולי -Villa d'Este, Tivoli, שעבר שיקום של כל מערכות המים לפני כעשר שנים בערך).
האתגר הוא להגיע למקומות הפרטיים, אליהם קשה להיכנס ויש צורך להתארגן ולבקש היתרים מראש, במקומות אלו ניתן לגלות אלמנטים שנשמרו בצורה אוטנטית יותר מאשר בגנים ידועים שהפכו לציבוריים, שעברו סדרת שלבי תכנון ושיקום (כמו וילה לנטה - Villa Lante, Bagnaia, השומרת על הטופוגרפיה המקורית, אבל עברה שיקום במאה ה-18 תחת משפחת לנטה דלה רוורה - Lante della Rovere Family, וכן בתחילת המאה העשרים, ע"י מוכר העתיקות היהודי אנג'לו קנטוני - Angelo Cantoni, שרכש אותה, שיקם אותה והוריש אותה במתנה למדינה).
תיעוד היער הקדוש בבומרצו - Sacro Bosco, Bomarzo , גם חשוב, כיון שחלק מהפסלים הועברו ממקום למקום, הכניסה לקהל המבקרים היום ליער הקדוש בבומרצו אינה הכניסה המקורית וחלק מהאתר לא נחפר.
במספר מקרים - מעטים למזלנו- הצילומים הפכו לתיעוד היחיד של גן שעבר שיקום, ועל ידי כך איבד הרבה מהאופי ההיסטורי-הנופי שלו (לדוגמה: וילה איל פוצינו בססטו פיורנטינו שליד פירנצה Villa Il Pozzino in Sesto Fiorentino near Florence
יש לקוות כי הצילומים יוכלו לשמש את הציבור המגלה בהם עניין ואולי אף יהוו תמריץ למציאת אפיקי מחקר חדשים.
אפשר גם להביט בהם ולחלום על מקומות יפים...
הכנת הסקירה: פרופ' עדה סגרה ויהודית צנר. הכנת המצגת: קרן ברנרנדב בלוך ז"ל
הספריה כואבת את פטירתו של האומן נדב בלוך ז"ל ומשתתפת בצער המשפחה.נדב היה ממקימי עין הוד ומעמודי התווך של קהיליית האומנים בעין הוד.
הקשר החם של הספריה, שהחל לפני מספר שנים עם נדב ובת זוגו נחמה לבנדל הלך והעמיק עם הזמן.
התערוכה "פרולוג" של שני האומנים, שעסקה בנושא "שפה כתובה" הוצגה בחלונות הספריה לצד תצוגה של החוג ללשון העברית בנושא השפה העברית. מצורפת הזמנה ששלחה הספריה לפתיחה.
עם פתיחת האגף החדש של הספריה ב-29.5.11 נחנכה תערוכה נוספת של בני הזוג: "כתבים חתומים" המוצגת מאז באולם הקריאה בקומת ה-0 באגף החדש.
נדב ז"ל ונחמה אף נפגשו עם עובדי הספריה ותיארו בפניהם במפגש מרתק את דרך עבודתם היחודית. אנו מצרפים קטע שכתב נדב על התערוכה: "כתבים חתומים"
זכות גדולה הייתה לנו להכיר את נדב ואת יצירותיו.
יהי זכרו ברוך
"פרולוג" בחלונות הספריה
פתיחת התערוכה "כתבים חתומים" באולם הקריאה באגף החדש בספריה.
צילום: ג'ני כרמל