Boaz
תרומת אוספו של פרופ' יוסף קוסטינר ז"ל
לאחרונה, נתרם לספרייה אוסף ספרים במגוון שפות, מעיזבונו של פרופסור יוסף קוסטינר ז"ל, שהיה חבר סגל בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה וחוקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. 
פריטי המידע שנקלטו בספרייה ובמרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי העשירו בכמה מאות פריטים את האוסף בתחום ההיסטוריה של המזרח התיכון עם דגש על סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי.
ברצוננו להודות לד"ר סולי שאהוור, מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון על תיווכו בקבלת התרומה לספרייה ולמשפחת קוסטינר עבור תרומתם החשובה. 
לרשימת הספרים שנקלטו בספרייה ובמרכז עזרי.
להלן דברים לזכרו של פרופ' קוסטינר ז"ל שכתב ד"ר ערן סגל, מרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון וחוקר במרכז עזרי באוניברסיטת חיפה . ד"ר סגל הונחה על ידי פרופ' קוסטינר ז"ל בלימודי התואר השני והשלישי.
"יוסף קוסטינר היה פרופ' בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה וחוקר במרכז דיין באוניברסיטת ת"א אך נותר חיפאי כל חייו (לאחר שבינקותו עלה לארץ מרומניה). הוא השלים את לימודי התואר הראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטת חיפה (1973), ובמוסד זה השלים גם את לימודי התואר השני בהיסטוריה של המזרח התיכון בהנחיית פרופ' גבי בן דור (1978). משם הוא המשיך ללימודי דוקטורט בLondon School of Economics LSE שבאוניברסיטת לונדון בהנחיית פרופ' אלי כדורי. התזה שלו עסקה בצמיחתה של סעודיה והוא השלים את לימודיו בשנת 1982. מאותה שנה ועד מותו בטרם עת שימש מרצה וחוקר באוניברסיטת ת"א, ובשנים 2004-2000 אף עמד בראש ביה"ס להיסטוריה באוניברסיטת ת"א.
בשלושים שנות פעילותו המחקרית פיתח יוסף קוסטינר מספר רב של תחומי מחקר אשר הפכו למרכזיים במחקר המזרח תיכוני. השכלתו הרחבה והמגוונת בשילוב עם הבנתו העמוקה בשלל תחומים במדעי החברה היוו כר פורה לחדשנותו המחקרית. קוסטינר היה סמכות בינלאומית בחקר חצי האי ערב בכלל ובחקר סעודיה בפרט, וכמו כן הוביל את המחקר על שבטיות במזרח התיכון. תחומי המחקר שפיתח נחשבו בתקופתו כשוליים וזניחים במחקר המזרח תיכוני ורק בשנים האחרונות הפכו לתחומים מרכזיים ומובילים. לפיכך, לא ניתן כיום לכתוב מחקר רציני על תחומים אלו מבלי להסתמך על עבודותיו המכוננות.
עבודת הדוקטורט של קוסטינר הפכה לספר בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד (1993) ואף תורגמה לערבית. בספר זה הוא הראה כיצד המדינה השבטית הסעודית התרחבה בחצי האי ערב בתקופה המעצבת של הקמת המדינה בראשית המאה העשרים ואת זאת ניתח על פי הדגם הסוציולוגי של אבן ח'לדון, המלומד הערבי המפורסם בן המאה ה-14. מחקר זה האיץ את המגמה ההיסטוריוגרפית בהבלטת חשיבות השבטיות בצמיחת המדינות בחצי האי ערב ובמפרץ הפרסי. בנוסף הוא פרסם שלושה ספרים על תימן (1984, 1990, 1996), נושא שהחל לעסוק בו כבר בעבודת המחקר של התואר השני. הספרים עסקו בהיסטוריה המפותלת של המדינה המסוכסכת הזו, בעיקר משנות השישים ועד שנות התשעים של המאה העשרים עת חוותה מלחמות, איחוד בין הצפון והדרום ועוד. ספרו האחרון (2009) עסק בהרחבה באזור המפרץ הפרסי והינו תרומה מחקרית חשובה אך גם ספר בסיסי ללימוד (text-book) אשר ישמש בלי ספק דורות רבים של סטודנטים וציבור משכיל שיתעניין באזור זה.
לצד ספריו התבלט קוסטינר בעריכת מספר קבצים מרכזיים בתחום. בראש ובראשונה הקובץ על שבט ומדינה במזרח התיכון (1991) שהפך לקלאסיקה בהבנת צמיחת המדינות במזרח התיכון. קובץ זה, שערך ביחד עם פרופ' פיליפ ח'ורי בעקבות ועידה באוניברסיטת הרווארד, כלל מאמרים מקוריים במיוחד שהציגו הן רקע תיאורטי והן שורת מקרי בוחן שהסבירו את חלקם של השבטים במזרח התיכון בבניית המדינות המודרניות ולא כניגוד שלהן. הקובץ, ובמיוחד מאמר המבוא המתודולוגי של העורכים, מצוטט רבות במחקר שהתפתח בתחום זה. קובץ נוסף שערך קוסטינר עסק במונרכיות במזרח התיכון (2000) ובו שורה של מומחים בעלי שם עולמי אשר בחנו שאלות הקשורות לשרידותן ועוצמתן של המונרכיות בעידן המודרני. כמו כן, הוא השתתף בעריכת קובץ לזכרו של מנחה הדוקטורט שלו, פרופ' אלי כדורי (2003).
קוסטינר פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת מובילים ובקבצים רבים אשר הקיפו מספר רב של תחומים. ניתן לציין מקצת מנושאיהם: שאלת ביטחון המפרץ הפרסי, תורתו של אוסאמה בן לאדן, תפיסותיו של ח'לדון אל-נקיב, שבטי הרואלה, המדינה התימנית, מגמות הליברליזציה במפרץ הפרסי, מדינה ואסלאם בסעודיה, יחסי ארה"ב-סעודיה, תנועת האח'ואן הסעודית, יוזמת השלום הסעודית, השיעים בבחריין, יחסי סעודיה וכווית במלחמת העולם הראשונה, כווית במלחמת המפרץ, ועוד.
בנוסף, הוא כתב קרוב ל-40 מאמרים בשנתון של מרכז דיין – Middle East Contemporary Survey (MECS) אשר יצא לאור בשנים 1976 – 2000. כל כרך של כתב העת הוקדש לסקירת המאורעות במדינות המזרח התיכון וקוסטינר חיבר בו ערכים על סעודיה, כווית, תימן וביטחון המפרץ הפרסי.
התמה המרכזית בעבודותיו היא כאמור יחסי שבט ומדינה, ותרומתו הגדולה היא בהבנת חשיבות השבטים בבניית המדינות והיחס הדיאלקטי שביניהם. נושא מרכזי נוסף שהוא הבליט בעשור האחרון היה חשיבות הבחנת זירת המפרץ הפרסי משאר אזור המזרח התיכון. הייחודיות ההיסטורית שכה היטיב לתאר ולנתח במהלך עבודותיו הביאה אותו להכרה כי זירה זו מצריכה עיון ולימוד שונה מהמקובל בלימודי המזרח התיכון.
קוסטינר שילב בעבודתו באופן נדיר קפדנות אקדמית (כמו למשל מבית מדרשו של המנחה שלו, פרופ' כדורי) עם רקע תיאורטי רחב ומעורר השראה ממגוון תחומי מדעי החברה. את השילוב הזה הוא ניסה להקנות גם לתלמידיו הרבים. המוניטין העולמי בשילוב אופיו הנוח והנעים ונדיבותו האנושית שלא ידעה גבולות הפכו אותו למנחה מבוקש, כפי שיעידו עשרות תלמידיו לתארים המתקדמים. הוא השקיע מרץ רב בקידום תלמידיו והקפיד לשלבם בכל תחומי העשייה האקדמית.
כפי שניתן היה לצפות, קוסטינר הותיר אחריו אוסף עצום של ספרים ומקורות. הוא אסף בשיטתיות ובהתמדה חומרים רבים מכל העולם ויצר אוסף ייחודי לאזור אשר מוזנח ברוב ספריות העולם. ספריית אוניברסיטת חיפה וכן האוסף שהוקם על שמו במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי התברכו בתרומה הנדיבה של משפחת קוסטינר.
יוסף קוסטינר היה מלומד ואינטלקטואל אמיתי, איש רוח מהשורה הראשונה. מותו בטרם עת הותיר חלל עצום בשדה המחקר וכן בלבבות אלו שזכו להכירו. התקווה היא שהאוסף החשוב שהותיר יעזור למלא, ולו במעט, את החלל הזה." הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים
תמונות מיום העיון: "הספרייה כמקום"
ב-10.7.12 התקיים באוניברסיטה יום העיון: "הספרייה כמקום". יום העיון התקיים בחסות החוג לניהול מידע וידע, אוניברסיטת חיפה וארגון אס"י אסמ"י.
יום העיון היה מוצלח ומהנה והאולם היה מלא מפה לפה. לעיונכם תמונות אחדות.
לתמונות נוספות צילום: סורין סולומון וצחי שוסטרמן
סיכום שנת פעילות (2011) בספריית הילדים
מה עשינו השנה, ומה מתוכנן בשנה הקרובה סדנאות להורים וילדים
במהלך השנה קיימנו שש סדנאות אחר הצהריים, להורים וילדים מגילאי ארבע עד שבע.
הסדנאות התמקדו בספרי מידע מאוירים לילדים בנושאים שונים כמו חיות, כלי תחבורה וסביבה והעדפות אישיות של כל ילד בנושאים כמו תחביב, מקצוע, טיול ועוד.
בעזרת הספרים, כל ילד יוצר כעין יומן על עצמו, אותו הוא "כורך" לספר בסוף הפעילות ולוקח איתו.
בסדנאות השתתפו ילדי סגל אקדמי וסגל מנהלי של האוניברסיטה, וגם ילדים אחרים, מחיפה ומהסביבה, דוברי עברית וערבית כאחד. מיומנות מידע לתלמידי ביה"ס היסודי
3 כיתות ב' ו-3 כיתות ג' מביה"ס נופים השתתפו בפעילות "א"ב של אוריינות מידע", כאשר כל כיתה בילתה יום לימודים בספרייה. במסגרת פעילות זו בחר כל ילד בעל-חיים מסויים, כבסיס להפנמה של מיומנויות מידע, תהליך אותו עברה הכיתה במשותף. לעיונכם: סקירה ותמונות מהפעילות
לתיאור הפעילות בהרצאה שניתנה בכנס "מולטידע 2011":
פעילות לתלמידי החינוך המיוחד
כמדי שנה, גם השנה קיימנו עם תלמידי בי"ס גיל לילדים בעלי פיגור, פעילות של מדי שבוע
במהלך כל השנה ללא תשלום, כתרומה למען הקהילה. לסקירה בנושא
בקרוב: אולפן הקיץ של האוניברסיטה מגיע לספריית הילדים בסוף יולי, לפעילות סביב ספרי ילדות מוכרים משפת-האם המתורגמים לעברית.
בשנה הקרובה: יום עיון לספרני ספריות ציבוריות ובתי-ספר מתוכנן ל-19 בספטמבר.
סדנאות ופעילויות גם בשפה הערבית. הכנת הסקירה: תמי צוק ויסמין אלעד
תוצאות סקר שימוש בספרייה 2011
מטרות הסקר: למפות את פעילויות קהל המשתמשים, לקבל תמונה עדכנית על השירותים בהם הם נעזרים ולאתר את האזורים בהם הם מבקריםבספריה.
הסקר הקודם נערך בשנת 2008 והסקר הנוכחי נערך בחודש יוני האחרון לקראת סיום סמסטר ב. השאלונים חולקו בכל שעות פעילות הספריה.
מולאו כ-509 שאלונים (לעומת 622 בשנת 2008) 68% מעוני הסקר אף כתבו הערות שונות. רב העונים על הסקר היו סטודנטים לתואר ראשון כמפורט בגרף להלן:
מרבית העונים מבקרים בספריה פעמיים בשבוע (בדומה לתוצאות מ-2008)
שלוש המגמות שנצפו בסקר של שנת 2008 ממשיכות לבלוט גם בסקר הנוכחי: "הספריה כמקום"- באים לספריה כדי ללמוד לבד או בקבוצה.
זקוקים פחות לסיוע של צוות הספריה
מבקשים תוספת של שקעים למחשבים ניידים.
התפלגות פעילות בספריה: לחצו לצפייה בתרשים בהגדלה
כל הגורמים זכו להערכה גבוהה על ידי המשיבים ובראשם: איכות שירותי צוות הספריה, איכות האוספים ומשאבי המידע, שעות פתיחה ותנאים פיסיים. הציון המשוכלל של שביעות הרצון ממשאבי הספריה ושירותיה עומד על 3.90 מתוך 5
ממוצע איכות:
ממוצע חשיבות:
הערות חופשיות לפי קטגוריות:
הספריה לוקחת לתשומת ליבה את התלונות בנושא הרעש ומגבשת דרכי פעולה נוספות לשיפור המצב.
מיזוג האויר: הסקר נערך בתקופה בה הושבתה מערכת מיזוג האויר לצורך שיפוץ יסודי וכעת פועל המיזוג באופן משופר.
מחשבים: עם סיום השיפוץ בקומה השלישית בספריה צפויים להתווסף מחשבים רבים נוספים לרווחת הקהל וכן שקעי חשמל לשימוש במחשבים ניידים.
בשונה מתוצאות הסקר משנת 2008 לא היו כמעט תלונות על התחברות מרחוק למשאבי הספריה (כתוצאה מההקלה בתהליך ההתחברות) ולא בקשות להקדמת פתיחת הספריה בבקרים (כיוון שהספריה נפתחת כבר בשעה 8:00).
הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת, מיכל גרשטיין וצוות הערכה
DigitalCommons@ILR
ג'ים דל רוסו, מנהל הפרויקטים הדיגיטליים של ספריית אוניברסיטת קורנל מספר על פרוייקט DigitalCommons@ILR ספריה דיגיטלית יחודית הכוללת חומרים האופייניים לInstitutional repository כגון מאמרים שנכתבו על ידי סגל האוניברסיטה וגם פריטים רבים נוספים המעניינים את הסגל והסטודנטים.
מר דל רוסו מרחיב ומסביר על שיתופי הפעולה שיצרו לשם כך, על הצוות העוסק בנושא ועל הרעיונות המניעים את הפרויקטים הדיגיטליים על פי תפיסת עולמו.
דל רוסו מדגיש כי סביבת עבודה יצירתית ומקצועית של ספרנים המחויבים לתחום ורואים את הנחיצות ואת המרחב האדיר הקיים לעשייה היא חלק מכריע בהצלחת הפרויקטים הללו ומברך על כך שסביבת העבודה שלהם פורה במיוחד. הכנת הסקירה: קרן ברנר, תחום מדיה דרך: Digitization 101
ממצאים מחפירות שקמונה 1964
לידיעה המלאה
בעקבות פרסום ממצאי החפירה בשקמונה שנערכו לאחרונה על ידי ד"ר מיכאל אייזנברג וד"ר שי בר מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, מצורפות תמונות מסקר כרמל שנערך בשנים-1967-1964 על ידי הארכיאולוגים פרופ' אברהם רונן ויעקב עולמי ז"ל ומצוי באלבומי "סקר כרמל" שבספריה.
אלבומי "סקר הכרמל" המכילים מאות תמונות מאזור חוף הכרמל של החפירות, הממצאים והנוף סביב נשמרו בספריה וכעת יקוטלגו, יסרקו ויועלו בפרויקט שימור דיגיטלי מיוחד של הספריה לאינטרנט.
הכנת הסקירה: יהודית צנר ואורה זהבי תצוגה חדשה בספריה: טיולים ומסעות יולי 2011
צילום: מיכאל פריבורוטסקי
הכנת הסקירה: ג'ני כרמל. עריכת וידאו - נעמי תירוש. תודה לאורה זהבי וריקי גרינברגהתצוגה מלווה בסרטון הכולל קטעים ערוכים מסרטים מאוסף הספריה המצורף להלן:
המשחקים האולימפיים בספריית אוניברסיטת חיפה
אוסף ספרים, כתבי עת וחומרים ארכיוניים, העוסקים בנושאי ספורט מגוונים, תרומת איש התקשורת והחבר הישראלי הראשון בוועד האולימפי הבינלאומי: אלכס גלעדי, נוסף לאחרונה לאוסף הספריה.
האוסף מכיל מידע מפורט אודות האולימפיאדות השונות כגון: סדר יום לתחרויות, פרוטוקולים של כנסי הוועדה האולימפית הבין-לאומית, הנחיות לשדרנים ולנציגי התקשורת המסקרים את האירוע ופרסומים אודות מגוון ענפי ספורט האולימפיים. בנוסף מופיעים באוסף הצעות ערים/מדינות לארוח המשחקים האולימפיים בעירם/ארצם.
בין פרטי האוסף נמצא מסמך מרגש מיומנו האישי של אלכס גלעדי בו כתב את רשמיו בעקבות פיגוע הטרור והירצחם של 11 ספורטאי נבחרת ישראל באולימפיאדת מינכן בשנת 1972, שם היה גלעדי חבר בצוות משלחת שדרי הטלוויזיה הישראלית.
תכני האוסף יכולים לשמש חוקרים ותלמידים המתעניינים בקשר בין ספורט, עסקים, משפט, תקשורת ומדיה.
להלן קישור לכל פרטי האוסף בספריהניתן גם להגיע לפריטי האוסף על ידי חיפוש בקטלוג הספרייה בשדה "תורם": גלעדי, אלכס
הכנת הסקירה: ערן גולדנברגכנס IGELU 2011
לראשונה בישראל מתארח באוניברסיטת חיפה כנס איגלו - IGeLU Conference
איגלו הוא ארגון משתמשים בינלאומי של מערכות אקס ליבריס. הארגון מייצג כ300 מוסדות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר ב40 מדינות בעולם (חברת אקס ליבריס היא חברה בינלאומית שהוקמה בישראל ונותנת פתרונות ארגון מיון וחיפוש מידע במערכות הספריה).
הכנס מתקיים בכל שנה במדינה אחרת ואנו גאים באוניברסיטת חיפה (באמצעות נציגי הספרייה) שנבחרה השנה לארח את הכנס, לראשונה בישראל.
המשתתפים מתארחים בבתי המלון בחיפה והאוניברסיטה נרתמה לארח כמה מהם גם במעונות בקמפוס.
באי הכנס 420 במספר הם אנשי מערכות מידע מספריות מובילות בעולם. בין המדינות ששלחו נציגים ניתן למנות את מדינות אירופה, אוסטרליה, ניו זילנד, ג'מייקה, יפן, פינלנד, ארצות הברית, איי ברבדוס, מקסיקו, ניגריה, נורווגיה, דרום אפריקה, וייטנאם, דנמרק, סינגפור, קנדה, איסלנד, ברזיל וישראל.
לכנס שני חלקים מרכזיים, הראשון כולל הרצאות משתמשי המערכות מרחבי העולם שיעידו על חווית המשתמש, משוב ממשתמשי הספריה ופיתוחים מקומיים של הספרייה במערכת.
בחלק השני תוצג מפת הדרכים של חברת אקס ליבריס הכוללת פיתוחים עתידיים למערכות קיימות ופיתוח מערכות חדשות. עוד יכלול הכנס אירועים חברתיים, בחירות להנהלת הארגון, מפגש של משתמשי המערכות עם המפתחים ופגישות של קבוצות העבודה הבינלאומיות של כל מערכת, ליצירת מערך בקשות לפיתוחים נוספים.
הכנס התקיים בין התאריכים 11 עד 16 בספטמבר 2011. באוניברסיטת חיפה.
לתמונות 
יום העיון: "ספרים הם לא רק סיפורים": כיוונים וקהלים חדשים בספריית הילדים
במהלך יום העיון הודגשו האפשרויות הגלומות בשימוש בספריית הילדים להקניית אוריינות מידע לקהלים מגוונים, הוצעו כלים למתן ערך מוסף ובלעדי לשירותי הספריה, הודגם המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער והוצג מפתח חיפה למאמרים בעברית.
תוכנית ההרצאות:
ד"ר רחל בן-כנען, ראש התוכנית ללימודי מידענות וספרנות באוניברסיטת חיפה, ציינה את חשיבות הספריות והספרנים כסוכני תרבות והשכלה.
יסמין אלעד, מפתחת ומנחה סדנאות והפעלות בספריית הילדים, הציגה פעילויות בספריה עם ספרי מידע לילדי הגן והקניית מיומנויות מידע לילדי כיתות יסוד, תוך הדגשת החוויה וההנאה המשולבת בלמידה והעשרה.
ד"ר טטיאנה דרובצקוי, מפתחת אוסף ספריית הילדים, סיפרה על הפעילות שמתקיימת מדי קיץ עם תלמידי אולפן בספריית הילדים, ותארה את ההתרגשות של הסטודנטים בגילוי של ספרי ילדותם שתורגמו לעברית ואת חיזוק שליטתם בעברית כשהם קוראים בהם ומציגים אותם לפני הכיתה.
יסמין אלעד הציגה את הפעילות לבני נוער בעלי פיגור בינוני הנערכת מדי שבוע בספריית הילדים והציעה דוגמאות לפעילויות עם ספרים מאוירים תוך שימוש בעזרים ויזואלים לעידוד בחירה עצמאית של התלמידים. למצגות והקלטת אודיו של ההרצאות חלק הראשון
בהפסקה נערך סיור בספריית הילדים, בסיור הודגם הארגון הייחודי של האוסף ונתנו דוגמאות של ספרים וחומרי עזר לפעילויות. בהמשך התקיים סיור בספריה הכללית ובאגף החדש של הספריה.
נטע סטרלסקי-ויסמן, עורכת המפתח למאמרים בעברית, הסבירה את אפשרויות החיפוש במפתח באופן כללי ובאופן ספציפי לתלמידי בית הספר התיכון והיסודי.
לסיום, הדגימה תמי צוק את השימושים בפייסבוק למטרות שיווק ספריית הילדים וליצירת קשרים עם קהלי יעד נוספים.
למצגות והקלטת אודיו של ההרצאות חלק השני
ההיענות וההתעניינות הרבה של הספרנים, העידו על נחיצותו של יום עיון מסוג זה, התורם לקידום תחום ספרנות הילדים ולקשר של הספריה שלנו ושל ספריות בכלל עם קהילת הספרנים והקוראים.
לאור התפוסה המלאה והביקוש שגבר על ההיצע, אנו שוקלים לקיים יום עיון נוסף בהמשך השנה. המעונינים להשתתף ביום עיון זה מוזמנים ליצור איתנו קשר: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
הכנת הסקירה: יסמין אלעד ותמי צוק צילום: ג'ני כרמל