והפעם: "שני אבאים" - על הומוסקסואליות ומשפחות חד-מיניות בספרות ילדים

הנושא של הומוסקסואליות נחשב כרגיש מאוד וכמעט שאין לו איזכורים כלל בספרי ילדים לגילאים הצעירים. יחד עם זאת, אין ספק שגם ילדים צעירים נתקלים יותר ויותר בנושא: לעתים הם מכירים בן-משפחה שהוא הומוסקסואל, או רואים דמות כזו בטלביזיה בתוכניות ריאליטי או בסדרות (כאשר לפעמים הדמות מאוד סטריאוטיפית ולא מציאותית). כמו כן, כיום ישנם גם יותר ויותר ילדים המשתייכים למשפחות חד-מיניות - במקרה כזה רצוי שיהיה בסיפורים איזכור למשפחה כזו בין שאר סוגי המשפחות, זאת גם כדי לתת לילד תחושה שהמשפחה שלו היא "נורמאלית", וגם כדי להקל על חבריו להבין את הסיטואציה.

בעברית מוזכר הנושא רק בספרי ילדים בודדים, שאותם אציג להלן:

שני אבאים/ מקדה בן-נאה. מי-לי, 2003

בספר המתאר משפחות מסוגים שונים - חד-הוריות, גרושות וכו', מוצגת בדף הראשון משפחה חד-מינית ובה שני אבאים (ועל שמה גם שם הספר): "לבן יש שני אבאים / ולמרות שזה נשמע קצת מוזר, / אצלם בבית, כמעט הכל - / אותו הדבר."
שני ה"אבאים" באיור נראים בדיוק כמו כל אבא, בניגוד לסטריאוטיפים נפוצים. ובדף הסיום מציצים מהחלונות כל סוגי המשפחות: "יש כל מיני דרכים / ולכל בית צורה קצת שונה, / אבל כל עוד מקבלים / המון אהבה - / אתם במשפחה הנכונה."


כל צבעי הקשת / סמדר שיר. ידיעות אחרונות, 2010

גם בקובץ הסיפורים הזה מוצגות משפחות מסוגים שונים, כאשר אחת מהן היא משפחה ובה שתי אמהות. הסיפור "מתן מחכה לעכביש" הוא סיפורו של הבן הבכור במשפחה כזו, ולמעשה הדגש בסיפור הוא בעיקר על הקשר שבינו ובין האח הצעיר שנולד במשפחה, כשהמסגרת המשפחתית הייחודית מתוארת ומוזכרת תוך כדי כך. עבור הילד מתן, גם "אמא גל" וגם "אמא הלית" הן האמהות שלו, ולשתיהן הוא קורא "אמא". הן מסבירות לו על "בנק הזרע", דבר הגורם לו להרגיש חשוב במיוחד, ובעקבות ביקור של שתי האמהות בגן, הגננת אינה משתמשת עוד במונחים "אמא של שבת" או "אבא של שבת", אלא ב"ילד השבת" או "ילדת השבת".


זוג יונים בנים / נדב שכטמן. צבעונים, 2010

"לא נאה! לא נסכים, מה פתאום!
שני יונים בנים בתבה - זה איום!"
כשנח מבקש מכל בעלי-החיים להביא את בת-זוגם לתיבה, היון יוני מתעצב ודואג - כי מה יעשה וחברו הטוב והאהוב הוא מני - שגם הוא בן? האמנם רק בגלל זה לא יוכל מני להינצל מהמבול ביחד איתו?
את הסכמת נח להביא את מני איתו לתיבה הוא מקבל, אך שאר השכנים לתיבה מתנגדים נחרצות. עד שהיונה הצחורה פונה אליהם בקריאה נרגשת ומשכנעת אותם כי הגיעה השעה: "דעות קדומות להטביע במי המבול, ולהקים יקום חדש עם אהבה בו ללא גבול." וכך, ניצלים גם שני היונים בנים - יוני ומני, וגם היונה, ויחד עם כל החיות הם חוזים בקשת בענן המופיעה לאחר תום הסערה.
ספר זה הוא היחיד העוסק באופן ישיר בהומוסקסואליות וכן בדעות הקדומות נגדה, ולדעתי הוא עושה זאת בצורה נפלאה - מובנת לילדים, מומחשת באמצעות סיפור תנ"כי מוכר, וגם מאוד נוגעת ללב ומשכנעת, בליווי איורים צבעוניים ואסתטיים של יונים.

 הכנת הסקירה: תמי צוק

תיאור פעילות שנערכה בספריית ילדים שבאוניברסיטת חיפה לכיתות ב' וג' מבית הספר "נופים" בחיפה.





מה חשוב לכם לדעת?

"נניח שאתם עובדים בספארי כמטפלים בחיות, ויום אחד מגיע בעל חיים חדש ולא מוכר. מה אתם צריכים לדעת על בעל החיים הזה כדי שתוכלו לטפל בו, שיחיה ולא ימות?"
הנושא שבחרנו לעבוד עליו כבסיס להקניית מיומנויות מידע הוא נושא האהוב על ילדים בגיל הזה, בנים ובנות כאחד - בעלי-חיים. כדי להמחיש את הנושא הנחקר, ולעזור בהעלאת שאלות רלבנטיות תיארנו סיטואציה מהחיים שדורשת חיפוש מידע לצורך פתרון בעיה, וכך, עוד לפני החיפוש, עשינו "סיעור מוחות" בדיון משותף. כתגובה הילדים מעלים מיד את השאלות הבסיסיות: מה הוא אוכל? ו- איפה הוא גר? אך בנוסף, גם שאלות אחרות, מגוונות, כמו:
איזה טמפרטורה הוא צריך? האם בעל החיים הוא חברותי? האם הוא מסוכן? מתי הוא מוליד ובאיזה תנאים? האם הוא זקוק לפעילות גופנית? מתי הוא אוכל - ביום או בלילה? איזה מחלות יש לו? ועוד.

איפה אפשר למצוא תשובות לשאלות?

בשלב הבא, שאלנו: "איפה אפשר למצוא תשובות לשאלות האלה?". התשובה המיידית של הילדים היתה: "בספרים", כנראה בגלל שהם נמצאים בספרייה, אך התשובה הנפוצה לאחר מכן הייתה: "באינטרנט".
בשלב זה, עודדנו אותם להכיר דרכים נוספות לעריכת מחקר: כמו תצפית בגן-חיות למשל, או התייעצות עם וטרינר או זואולוג, כשהמטרה היא שיכירו בקיומם של מקורות מגוונים ושונים למידע . מעניין שהילדים בגיל זה כמעט ואינם מכירים את המקור ה"קלאסי" - האנציקלופדיות הא"ב הכלליות כמו "יבנה" או "אביב", וגם כמעט ואינם ניגשים אליהם בחיפוש.

אני חוקר על...

כל ילד התבקש לבחור בעל חיים מסויים, ולחקור אותו תוך שימוש בספרים שבספריה - בעיקר, ספרי מידע מאויירים. כל ילד קיבל חוברת עבודה קטנה הכוללת את השאלות הבסיסיות - על מזון ומגורים, וכן - מקום ריק לשאלה נוספת, אותה עליו להוסיף בעצמו ולענות עליה, אבל רק לאחר שעיין בחומר. שלב זה חשוב במיוחד, כי פעמים רבות השאלות משתנות במהלך תהליך המחקר, או שנוספות שאלות חדשות לאחר הקריאה הראשונית.
שאלות מעניינות שהילדים הוסיפו היו למשל: כמה מינים של דולפינים יש? מי מטפל בגורים של הפנתר? מה האורך של סוס-ים? למה הוא אוכל את הטרף שלו על העץ? ועוד.

חיפוש ובחירת תמונה מהאינטרנט

כל ילד בתורו, הקליד את שם בעל-החיים שלו במחשב שבספרייה באמצעות אפשרות חיפוש תמונה בגוגל ובחר תמונה אותה הוא הדפיס במדפסת צבע צמודה, והדביק בדף הכריכה של חוברת העבודה. חשוב לשלב בתהליך גם חיפוש באינטרנט, כחלק בלתי נפרד ממקורות המידע, וכמובן, האינטרנט והדפסת הצבע מאוד מוסיפים להנאה ולהתלהבות של הילדים.

הצגת העבודה

חלק בלתי נפרד מתהליך המחקר, הוא להציג את העבודה ולספר עליה. הילדים מאוד נהנו ונענו לשלב הזה, במיוחד כיוון שעשינו זאת דרך משחק חידות- כל ילד הציג פרטי מידע על בעל החיים שבחר, והכיתה הייתה צריכה לנחש מהו.

מציאת מכנה משותף

לאחר שהילדים הכירו גם את בעלי החיים של חבריהם לכיתה, ביקשנו מהם להסתדר בקבוצות, תוך מציאת מכנה משותף בין החיות. המטרה היא לעודד את הילדים למצוא קשרים והקשרים רחבים מסוגים שונים כמו משפחה, סביבת מגורים, פרווה, צבע ועוד. בשלב זה הילדים תמיד מפתיעים אותנו ביכולת שלהם למצוא הקשרים, לאו דווקא טריוויאלים בין חיות שונות, כמו למשל: "הקבוצה של החיות המסוכנות".

אז מה היה לנו?

תהליך העבודה שנחווה יחד, במשותף, ככיתה, מאפשר ניסוי וטעייה, ודיון פתוח, יחד עם הדרכה צמודה. תהליך החקירה והלמידה המשותף לספרן, למורה ולתלמידים (וגם בין התלמידים לבין עצמם) הוא מעורר ומפרה, ומעודד הפנמה של דרך העבודה, כך שהתלמידים יוכלו להשתמש בו גם בהמשך, ככלי לעבודה עצמאית בנושאים אחרים.

תודה לאביבה לוין על עזרתה ותרומתה במהלך הסדנאות.




 הכנת הסקירה: תמי צוק ויסמין אלעד. צילום: ג'ני כרמל ואלכסנדרה וולוך.

כבר שבע שנים פעמיים בשנה, מגיעים סטודנטים עולים הלומדים באולפן לעברית באוניברסיטה, לפעילות ייחודית בספריית הילדים שלנו.
הסטודנטים באולפן מגיעים מכל מקום בעולם כמעט ובמגוון גילאים רחב, ישנם צעירים מאוד וישנם צעירים ברוחם המגיעים ללמוד עברית בגילאי 60-70.
לפני בוא הסטודנטים לפעילות בספריית הילדים, אני מבקשת לדעת מהיכן הם עלו לישראל ומכינה להם מגוון סיפורי עמים מתורגמים לעברית מארצות מוצאם.

המפגש עם ספרים מוכרים בעברית קלה בלווי תמונות שהם זוכרים מילדותם מהווה אמצעי נוסף המסייע להם ללמוד את השפה.
ישנם סטודנטים המגיעים למפגש ואינם מאמינים לי שאכן נמצאים אצלנו בספריה אגדות מתורגמות וסיפורי עם שהם מכירים, וכשאני מגישה להם ספרים אלו אוחזת בהם התרגשות רבה מאוד.

במהלך הפעילות מתחלקים הסטודנטים לקבוצות וכל קבוצה ממחיזה בעברית סיפור שבחרה, פעילות זו גורמת הנאה רבה למשתתפים וגם לי.



תלמידי האולפן ממחיזים (אנו מתנצלים על איכות התמונה)

רבים מהם אף ממשיכים להגיע אלינו לספריה באופן עצמאי במהלך לימודיהם באולפן וגם לאחריו על מנת לשפר את ידיעותיהם בשפה העברית.

עלי לציין שבתור עולה "ותיקה" פעילות זו מסבה לי הנאה רבה ואני רואה בה חשיבות רבה.

 הכנת הסקירה: טטיאנה דרובצקוי

 הכנת הסקירה: עדינה צור-ג'יג'י

בתאריך 7.6.2009 הגיע לביקור בארכיון "אבא חושי" ד"ר רון לין.

ד"ר רון לין הוא נכדו של אבא חושי, ביקורו בארכיון היה לצורך ראיון שבקשה לערוך עימו הפרקטיקנטית המסייעת לי ליאת פרוזר-רומנו לצורך פרויקט סיום שהיא כותבת על הארכיון .

מיד עם בואו התעניין ד"ר לין בתצוגות המוצגות מחוץ לארכיון ובתוכו.
הצגתי בפניו את אתר הארכיון, קטלוג הארכיון ואופציות החיפוש בו, אופן השימוש בתיקי הארכיון ופרשתי בפניו את התכניות העתידיות בתחום הדיגיטציה של המסמכים.

(בשלב זה הכנסנו כמה תמונות סרוקות מארכיון אבא חושי למערכת ה"מרכז למדיה דיגיטלית" כרגע אנו מגבשים תוכנית וקריטריונים לסריקת המסמכים שבתיקים).

ב-2 ליולי 1950 ייסד שקמוני גאורג הרץ ז"ל את בית שפינוזה (Spinozaeum) בכרמל בחיפה.
ה-Spinozaeum היה מפעל חייו של שקמוני שאהד מאוד את שפינוזה וניסה בכל דרך להסיר את החרם מעליו ולהביא להכרה בגדולתו כיהודי.

ספריית בית שפינוזה (הכוללת כ-400 ספרים) נתרמה בזמנו לספריה שלנו, כעת נמצאים באוסף ארכיון "אבא חושי" חומרים ארכיונים שונים של בית שפינוזה שהגיעו אלינו בשני מיכלים בהם: חלופות מכתבים, קטעי עיתונות, מסמכים שונים ועוד.
בשלב זה אנו בשלבי סיום קטלוג חומרי הארכיון. ניתן להגיע לפריטים בחיפוש במערכת "חיפוש אחד": בית שפינוזה (הר הכרמל, חיפה)
ראוי לציון שעם קטלוג הפריטים קבלנו פנייה מחוקר בארה"ב שכותב ספר על שפינוזה, לאחר שיחת הטלפון טס החוקר היישר לישראל הגיע אלינו לארכיון ישב בו כמה ימים וצלם חומרים רבים ופריטים הנחוצים לו.

המסמכים בארכיון מעניינים ומעשירים, בחרנו בסקירה זו להציג בפניכם כמה מהם:
כשהוקמה אוניברסיטת חיפה בשנת 1966 הציע מר שקמוני שהמוסד יקרא על שם שפינוזה.

" החתומים מטה באים בהצעה לקרוא לאוניברסיטה של חיפה ההולכת ומוקמת בשם: "אוניברסיטת ברוך- שפינוזה הר הכרמל"...האוניברסיטה של חיפה צריכה שאף לה יהיה אופי משלה, שיהא הולם את הלך הרוח המיוחד של העיר חיפה: היא עיר תודעת הקדמה..."



ותשובת מר אליעזר רפאלי מהמכון האוניברסיטאי של חיפה להצעה



ביום גשום וערפילי הגיע ראש הממשלה מר דוד בן גוריון לחיפה...לאחר חיפושים לא פשוטים מצא את בית שפינוזה... ידיעה שהופיעה במדור "ניצוצות חיפה"



ומכתב שנשלח לאולפני הרצליה בו ניסה מר שקמוני לעניין את האולפנים בהפקת סרט על שפינוזה.


 מסמכים ופריטים נוספים נמצאים כאמור בארכיון "אבא חושי"

 הכנת הסקירה: עדינה צור-ג'יג'י

טליה עמבר בעמדת סריקת השיקופיות


יערה לוי בעמדת הסריקה

ברמה הטכנית תהליך יצירת אוספים דיגיטליים ייחודים לספריית אוניברסיטת חיפה מתחיל בדרך כלל בהפיכת חומר ניירי לחומר דיגיטלי.
איך מתחילים ? סורקים...תמונות ומסמכים נסרקים ומעובדים עיבוד מינימלי לשם שמירה על אותנטיות מירבית. העיבוד בתוכנת photoshop כולל חיתוך שטחים ריקים בתמונה ,תיקוני צבע. ניקוי לכלוכים שאינם חלק מהתמונה, תיקון נזקי זמן וטבע, וחידוד התמונה במידת האפשר. מושגים כמו ביט, טיף ואימאג' נשמעים ללא הרף. להלן הגדרות קצרות של המונחים..

Digital image
קובץ אשר בשימוש עם תוכנה מתאימה יציג תמונה על מסך המחשב הניתנת לשמירה ו/או הדפסה

Scanner אמצעי קלט ה"מצלם" תמונה, מחלק אותה לנקודות, ומעביר אותה לקובץ תמונה דיגיטלית לשימוש במחשב. סוגי הסורקים בהם נעשה שימוש במדיה:

סורק שולחני – מעביר תמונות נייר (תמונות, ציורים, הדפסות) לקובצי תמונה על המחשב בגדלי A4 וa3.

סורק שקופיות – מעביר שקופיות בגודל 35 מ"מ לקובצי תמונה על המחשב.

Bit depth (עומק הסיביות - 1-ביט, 8-ביט, 24-ביט)
כמות הנתונים (שחור ולבן או צבע) המאוחסנות לכל ביט של תמונה. 1-ביט = שחור ולבן, 8-ביט = 256 גוונים של אפור או 256 צבעים, 24-ביט = מיליוני צבעים.

TIFF Tagged Image File Format
תבנית קובץ גרפית שפותחה עבור סריקה. קובצי TIFF הם מפת סיביות (bitmap) המסוגלים להכיל נתונים רבים עבור כל סיבית או פיקסל. מחשבי מקינטוש ומחשבי PC יכולים לקרוא קובצי TIFF. לצרכי שימור דיגיטלי מומלץ לשמור את התמונה כקובץ TIFF. כדאי לדעת קבצי TIFF שומרים מידע רב עבור כל פיקסל, ולכן הם בדרך כלל קבצים גדולים.
להנגשה נוחה יותר למשתמשים הקבצים מוצעים גם בפורמטים של JPEG, JPEG2000 ובמקרים מסויימים PDF.


אורה זהבי וקרן ברנר בוחנות את אחד האלבומים שהגיעו ע"מ לגבש אסטרטגיית סריקה

להמחשה ראו תמונה כפי שהגיעו לסריקה וכיצד היא נראית בשלבי עבודה עד לרגע שהיא מוכנות לטעינה למערכת ומונגשות לכל.

התמונה מתוך אוסף יוסטוס מאייר שנתרם לספרייה ע"י אנדריאס מאייר. התמונות נמצאות בשלב קליטה ראשוני ועדיין לא זוהו.

כך הגיעה אחת התמונות


לאחר ניקוי וחידוד התמונה (תוך שמירה על אוטנתיות) היא נראית כך:



ולאחר טיפול נוסף מוכנה לטעינה:




 הכנת הסקירה: אורה זהבי וקרן ברנר

אני פונה צפונה, מביתם של אלזה גרץ ומרדכי טיטלמן ברחוב פרויד 8, בדרכי לכיכר הרברט סמואל. סביבי אין בתים, רק חורשות אורנים. בשנת 1936 האוויר צלול וריח האורנים נישא ברוח הקרירה. פה ושם ניתן להבחין במגרשים, שתחומם סומן באמצעות נטיעת ברושים.


נטיעות באחוזה בשנת 1924

את המקום אין להכיר. רק לפני כעשור, בשנת 1924, היה שטח זה ריק מבתים, ואם הגעתם לכאן בשעות הבוקר המוקדמות, יכולתם להבחין בנוטעי העצים למרגלותיו של ההר של ונטורה.
אני מתקרבת לכיכר הרברט סמואל, שתעבור גלגולים רבים, עד שתאבד לה צורתה המקורית. עתה, בשנת 1936, יש כאן שטח ריק, מעין כיכר מארכת מכוסה עפר, שדרך לא סלולה סובבת אותה ויורדת מזרחה בדרך פיק"א. בשנת 1935 גדרו כאן שטח לאוהלים בהם שיכנו מתיישבים חדשים, עד שנמצא להם מקום, "והיה גם שומר על סוס", סיפרו זקני אחוזה. ילדי אחוזה ישחקו כאן כדורגל והבריטים ירכבו כאן על סוסים.
הכיכר תישאר בצורתה זו עד שנת 1946, כפי שנראה בצילום מהאוויר. עם חלוף השנים יסללו כבישים באחוזה, הכבישים יקיפו את הכיכר מכל צדדיה ואוטובוסים יחוגו מימינה ומשמאלה. במרכז הכיכר יקימו קיוסק עשוי לבנים, ישתלו עצים, שיחים ופרחים, ומר מרדכי ליכטנשטיין ואשתו ציפורה ימכרו בקיוסק גזוז ועיתונים וגם כרטיסים מוקדמים לסרטים בקולנוע "מוריה".
מר ליכטנשטיין הוא בעל עור שחום, אך מבטאו יסגיר את מוצאו האשכנזי. לימים, כשאשתו צפורה תלך לעולמה, הוא יעזוב את אחוזה, ויעבור לגור עם בתו, שזקני אחוזה זוכרים שהייתה זמרת אופרה.


כיכר הרברט סמואל בשנת 1938. בפינה הימנית התחתונה ניתן לראות את בית היים
ברחוב חורב 26. בחלק השמאלי העליון של התמונה בתים ברחוב חורב וברחוב דישראלי.
שימו לב לנטיעות.


כיכר הרברט סמואל בשנת 1946. בצד העליון של התמונה נראה החניון של אגד.
 בצד השמאלי של התמונה נראים בתים ברחוב חורב וברחוב דישראלי.
 בצד הימני התחתון של התמונה שני בתים, האחד ברחוב גת והשניף לבן, ברחוב סמולנסקין.


לכשייסלל רחוב חורב, הכיכר תפצל אותו בקטע שבין רחוב גת לרחוב דישראלי לשני מסלולים נפרדים בני נתיב אחד כל מסלול. מודעה שתתפרסם בשנת 1949 ב"פלסטיין פוסט" תצביע על קיומו של הקיוסק בשנה זו. לכשאבוא להתגורר בשכונת אחוזה בסוף שנות הששים, הקיוסק יעמוד שם, הכביש יקיף עדיין את הכיכר מכל צדדיה, ניתן יהיה לחצות אותה על שביל חצץ, לשבת לנוח על ספסל בצל העצים.
על קיר הבית בחורב 16, הנמצא מול רחוב דישראלי, והנראה הן במפה של שנת 1938 והן בצילום משנת 1946, יהיה שלט עם שמה של הכיכר.
שלט זה ייעלם בהחבא תחת המרקיזה שמעל הכספומטים אחרי שיפוצו של "בנק לאומי" והשם המקורי של הכיכר ישכח מלב תושבי אחוזה.
כביש חורב יורחב פעם אחר פעם וינגוס בכיכר. בהרחבה האחרונה של הכביש, שיהפוך דו-מסלולי, עם חניות בצדדיו, הכיכר תדחק הצידה ותיוותר מצומקת ומוסתרת מאחרי בית המאפה "אריאל". רק העצים הוותיקים והנאמנים יעמדו על משמרתם ויזכירו ימים טובים יותר של "כיכר הרברט סמואל".


עצים, שריד מכיכר הרברט סמואל, 2009


מאפיית אריאל, במקום בו עמד הקיוסק, 2009

דרך פיק"א תהיה ריקה מבתים גם בשנת 1938, פרט למוסך של אגד שיבנה כאשר יגיע קו האוטובוס מס' 4 עד לכיכר הרברט סמואל.
עתה, בשנת 1936, יש שטח ריק במקום בו יוקם בשנות השמונים מרכז חורב. הבתים של אחוזת הרברט סמואל מתרכזים לאורך הציר הראשי של רחוב חורב, ברחוב סיני וברחוב מאפו, ובין האורנים ניתן לראות מספר צריפים. אלו הוקמו על-ידי מתיישבי אחוזה הראשונים, בציפייה לרגע בו יקימו את בתיהם על המגרשים.
אני פוסעת לאורך הכיכר.
הבית שיעמוד ברחוב חורב 18 ופינת רחוב גת לא קיים עדיין ויבנה רק בתחילת שנות החמישים. תפתח כאן חנות הספרים של בן-הלל, שתירכש ע"י משה מנפרד רייס ואשתו שולמית פרידמן. רייס יליד וינה 1922, נמלט מציפורני הנאצים עם אחיו ואחותו ויעלה ארצה בשנת 1939. משה ירכוש גם את החנות הסמוכה והוא ושולמית אשתו יפתחו שתי חנויות, זו לצד זו: חנות לכלים ומתנות ופרפומריה לדברי קוסמטיקה. את שתיהן אפקוד בסוף שנות הששים, שכן החנויות בבניין זה יהוו את המרכז המסחרי של הכיכר. כשייצא הזוג לגמלאות, יהפכו החנויות לחנות הספרים "סטימצקי", שתיסגר עם פתיחת הקניון. חנות השוקולדים "ממתקי עלית" של אדון הוגו וגברת גולשמידט, תהפוך ברבות הימים לחנות הממתקים "הנזל וגרטל" של נסים לוי, ותימכר בחודש יוני בשנת 2009.


"הנזל וגרטל" - מכירת חיסול, 2009

טובה וראובן פישר יגיעו לאחוזה בשנת 1946, ילוו כסף ויפתחו כאן מסעדה חלבית יחד עם שרה ועזריאל בראון. טובה וראובן יינשאו בשנת 1946 ויעברו להתגורר ברחוב קריית ספר.
שני הזוגות יעבדו לסירוגין, כשהנשים עובדות גם הן בחנות, ובנוסף לכך גם מטפלות בילדים ובבית. יותר מאוחר יביאו טבחית, שתבשל ותשחרר מעט את הנשים מעבודתן במסעדה.
ב-1963 תיסגר המסעדה, טובה פישר תפתח קונדיטוריה במוריה 107, ואני אטעם את העוגות הנפלאות שימכרו בה. החנות שתכירו יום אחד כחנות הצילום "זמיר" היא בשנות הארבעים חנות ירקות, השייכת ליונה ויוכבד אפלבאום, הדודים של יוסי זמיר. אחרי שיונה אפלבאום ילך לעולמו, בתו מקסימה תשכיר את החנות לספר, שיפתח במקום מספרה בשם "נעמי".
סניפו של "בנק לאומי" במבנה זה יקרא בראשית דרכו "קופת מלווה עולה", ישרת את האוכלוסייה היקית של אחוזה, ומנהלו יהיה מר קלוגר, אביו של חיים יבין.
"בנק לאומי" יעשה חיל והסניף הקטן ירכוש את חנות הדגים והעופות של ליפא ופולה גרינשפן, לאחר מכן יתרחב הבנק ויקנה את חנותו של יצחק פרל הזגג, שבה אתקן זכוכיות שהתנפצו ואקנה מסגרות לתמונות.
אדון פרל יצליח תמיד למצוא את מבוקשו, למרות אי הסדר ששורר בחנותו. יהיו כאן חנויות נוספות, כגון חנות נעלי הילדים של אירן, בה אקנה נעלים לילדי. יהיה כאן סניף קטן של אגד, שישרת את הנהגים שיגיעו לתחנה הסופית של אחוזה.
על המגרש הגדול בדרומה של כיכר הרברט סמואל יעמוד במשך שנים רבות חניון של אגד, אליו יגיעו אוטובוסים למנוחת לילה. ואז יום אחד ייעלמו האוטובוסים ובור ענק ייחצב במקום, יתמלא בטון ומלט ובשנת 1987 יקום במקומו של הבור "מרכז חורב". בחזיתו של הקניון תבנה רחבה גדולה, עליה יתקיימו בימי הקיץ אירועים. והצעירים שבינינו, אלו שלא הכירו את הכיכר שהצטמקה ונתביישה, יחשבו לתומם, ש"מרכז חורב" המתנשא מולם, הוא לב לבה של אחוזת הרברט סמואל.


חניון אגד הישן בדרך פיק"א


מרכז חורב, 2009


רחוב חורב 18, 2006

מקורות:

שיחות עם דיירי אחוזה הותיקים: משפחת זמיר, מר משה רייס, גב' טובה פישר, מרים סמולנסק ז"ל ועוד רבים אחרים.

שיחות עם נסים לוי, בעל חנות "הנזל וגרטל" ואיתמר רוטלוי, חוקרי חיפה

התמונה משנת 1946 היא קטע מתמונה המצויה בארכיון התצלומים של לשכת העיתונות

התמונה בשחור לבן משנת 1924 נמסרה לי באדיבות מר חיים אברמוביץ

צילום חניון אגד הישן - צלם לא ידוע

התמונות הצבעוניות צולמו על- ידי

תמונות מראשית השלטון הבריטי בארץ ישראל בין השנים: 1917-1918
תיעוד מרתק של ארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עת נכבשה מידי הטורקים.
ניתן להגיע לתמונות דרך מערכת המרכז למדיה דיגיטלית ובאמצעות חיפוש במערכת  "חיפושאחד" התמונות נמסרו לסריקה ושימור דיגיטלי ע"י האספן ד"ר ירמיהו רימון, בעזרתו האדיבה של מר רוני קניסברג


גנרל אלנבי מתקבל על ידי נכבדי ירושלים,1917


גנרל אלנבי נכנס ברגל לירושלים 11 לדצמבר 1917

 מסרה: קרן ברנר

האוספים הדיגיטליים של ספריית אוניברסיטת חיפה מהווה ביטוי לאחד מעשרת הטרנדים המובילים שפרסמה ACRL Research Planning and Review Committee לשנת 2010. הרשימה שפורסמה לא מכבר מבוססת על ספרות מחקרית ומקצועית בתחומי הספריות האקדמיות והאקדמיה .
הסעיף הראשון ברשימה מדבר על גדילה והתרחבות של אוספי הספריה האקדמית בתחום האוספים המיוחדים כמו למשל פרסומי חוקרים, עבודות גמר (מ.א. וד"ר) וארכיונים אחרים של האוניברסיטה. כל אלו ועוד מהווים כבר היום חלק ממאגר המרכז למדיה דיגיטלית של ספרית אוניברסיטת חיפה.
ההכרה כי על הספריה לזהות את הצורך באיסוף, שימור והנגשה דיגיטלית לחומרים כאלו הוא עקרון מנחה בבסיס פעילותו של המרכז למדיה דיגיטלית.

האוספים הדיגיטליים מרחיבים את האוספים המיוחדים כל העת לתחומים שונים ומגוונים.
בתחום התיאטרון למשל הוקם ארכיון דיגיטלי כללי לתיאטרון בישראל הכולל את הארכיון הדיגיטלי של תיאטרון חיפה , הארכיון הדיגיטלי של פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר ,הארכיון הדיגיטלי של התיאטרון הקאמרי שנמצא בשלבי בנייה, אוספים של אישים מעולם התיאטרון בישראל ,ואוספי תמונות מהפקות תיאטרון מרחבי העולם. בנוסף לכך מתוך רצון לקחת חלק משמעותי בשימור תרבות ומורשת הוקם מאגר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל המורכב מאוספי תצלומים, גלויות ומסמכים שהתקבלו מאוספים פרטיים, מצלמים, ממוסדות ומארכיונים.
אוספים אלה מתעדים את תולדות היישוב בארץ ישראל במאה ה-20 ומאורגנים לרוב על פי שמות הצלמים, בעלי האוספים או שם היישוב.
המחויבות לשימור והנגשה דיגיטלית לקהל אקדמי (ובמקרים רבים גם לציבור הרחב) כוללת עבודה מאומצת ביצירת קשרים עם תורמי האוספים, תהליכי בחירה מיון וזיהוי חומרים, דיגיטיזציה ,קטלוג מדוקדק (המעניק ערך מוסף לחומרים בדמות מטהדאטה עשיר) והעלאת החומרים לסביבת האינטרנט באמצעות מערכת דיגיטול המאפשרת חיפוש, שמירה וארגון אישי של תוצאות נבחרות לשימושים שונים.

 הכנת הסקירה: קרן ברנר