Boaz
ספרייה, ספרים ונוער עם פיגור
הפעילות שלנו מתקיימת תוך דגש רב על בחירה אישית ועצמאית של התלמידים, ולצורך כך אנו נעזרים באמצעי תיווך שונים ומגוונים, כמו למשל בחירה מתוך כרטיסיות בהן מיוצגים נושאים בתמונות פשוטות וברורות.
שמנו לב שהספרים והסיפורים שנבחרים על-ידי התלמידים וגורמים להם הנאה רבה אינם מתאימים לקריטריונים המומלצים בספרות. הם אוהבים סיפורי אגדות, וגם סיפורים ומוטיבים דמיוניים כמו קוסמים, מכשפות וכו'. רבים מהתלמידים מתעניינים ובוחרים בנושאים בהם מתעניינת אוכלוסיית בני-נוער בדרך כלל, כמו: התאהבות ואהבה, כדורגל וספורט, אקטואליה ועוד.
הנערות בוחרות לעתים קרובות ספרים העוסקים בטיפול בתינוקות, ורבים מתעניינים בספרי מידע עשירים בתמונות ובנושאים כמו בעלי-חיים, גוף האדם, בישול ומזון, ועוד.
במסגרת הפעילות אנו מקיימים הפעלות שונות עם הקבוצות בנושאים שונים: בחירת נושא אישי, סיפור חוויתי כיתתי והספר שלי על עצמי.
אנו משתמשים בתמונות מתוך Google Image כדי ליצור עבור כל אחד מהתלמידים יומן שנתי.
לפני כל חג, אנו מציגים על צג המחשב בספריה, תמונות שונות וסמלים המאפיינים את החג, כל תלמיד בתורו בוחר את התמונה החביבה עליו ומדפיס אותה, דבר המסב להם שמחה רבה.
(המחשב ומדפסת הצבע עליו עובדים התלמידים, תרומת קרן שלם לפעילות ייעודית זו)
אני עוסקת בפעילות זו כבר יותר מ- 10 שנים, עם חלק גדול מהתלמידים המגיעים אלינו יש לי ולצוות העובד איתי קשרים חמים מאוד.
דרך הפעילות בספריה, הבחירה האישית והעצמאית של התלמידים, הצוות החינוכי ואנו עוקבים אחר התפתחות הנערים ולומדים על עולמם הפנימי העשיר ומלא הדמיון.
אני מאמינה שכל אדם שבא במגע קרוב עם אוכלוסיה בעלות מוגבלות, אינו רואה עוד את המוגבלות, אלא את האדם, ותמיד יש לצפות להפתעות!
הכנת הסקירה: תמי צוקתודה על השתתפותכם בסקר שביעות רצון שערכה הספריה! 2009
אנו מודים לכמעט-2,000 אנשי סגל וסטודנטים שהקדישו מזמנם למילוי סקר שביעות רצון LibQUAL שנערך בתקופה האחרונה בספריה.
סקרLibQUAL הוכן ונוהל ע"י הארגון לספריות מחקר בארה"ב והוא חלק מסקר בינלאומי שנערך עד כה ביותר מ-1,000 ספריות אקדמיות בעולם, ספריית אוניברסיטת חיפה היא הספריה הישראלית הראשונה המשתתפת בסקר כזה ושותפה לפיתוח הגרסא העברית שלו.
בימים אלו נשלחו הודעות זכייה לכ-140 מהעונים על הסקר: כ-100 מהם קבלו שובר לחנות אקדמון וכ-40 קבלו שוברי קפה+מאפה
You should be able to see your 318 awesome comments and
a blasting 1,124 completed surveys from your first day!
הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת, ראש צוות הערכה ( 7.6.09)תוצאות סקר LibQUAL מאי 2009
התפלגות קבוצת המשיבים: סטודנטים (תואר ראשון ולתארים מתקדמים) ואנשי סגל.
קבוצות גיל:
מגדר
התפלגות המשיבים לפי תחומי ידע:
מניתוח ועיבוד תוצאות הסקר עולה התמונה הבאה:
ספריית אוניברסיטת חיפה נמצאת בשליש העליון מבחינת רמת שביעות רצון מהשירות הקיים לעומת ספריות אחרות בעולם. ציון כללי: 7.2 מתוך 9
רב המשיבים על הסקר ציינו שהספריה עוזרת להם להישאר מעודכנים בתחומי העניין והמחקר שלהם והביעו שביעות רצון גבוהה מהיחס והשירות המוענקים להם, רובם אף ציינו שעובדי הספריה הם בעלי הידע המתאים לענות לשאלות המשתמשים.
יחד עם זאת חלק מהמשתמשים לא היו מרוצים מאופן ההתחברות למשאבי הספריה מרחוק, מחלק ממשקי התוכנות בספריה ומפתוח האוסף העכשוי: כתבי-עת וספרים לאור הקיצוצים בתקציב.
בנוסף משתמשים רבים היו מאוד לא מרוצים בעת מלוי הסקר מהתנאים הפיסיים בספריה: רעש, חוסר בחדרי עבודה בקבוצות ועוד. לעיונכם: גרפים נוספים
משיבים רבים אף הוסיפו הערות בגוף הסקר לדוגמא:
"מאוד חשוב לי לומר שהכניסה החופשית עם התיקים רעיון מצוין, אפשר לשים לב שיש נהירה גדולה של סטודנטים לספריה ונעים מאוד להיכנס מבלי לחכות בתור לשמירת חפצים. סוף, סוף נעשתה החלטה שמדרבנת רבים לבוא לספריה"
" הייתי חושבת שכדאי לטפל בעיצוב הפנים של הספריה, באופן הבא: עדכון ריהוט, הוספת עמדות מחשב (אך לא לצופף אותן), עוד מרחבי עבודה מרווחים (יש מחסור באזורי עבודה נעימים ללמידה). וכן, הקלה בעזרת שילוט או אחר על מציאת ספרים לפי הקוד שלהם. אני מוצאת שאני לעיתים צריכה להקדיש 10 דקות לאיתור ספר (על כן בדרך כלל מזמינה אותו מראש), ונראה לי שזה צריך להיות כך "
"השירות האנושי - נעים, זמין ויעיל מאוד. אין הרבה מרחב נוח ללמידה. "
" צריך למצוא פתרון לבעיית הטלפונים הסלולריים, מכיוון שמסתבר שהאיסור הוא גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה...מוטב שיהיו בכל קומה איזורים בהם מותר לדבר בכלל ובטלפונים בפרט ולהקפיד יותר על שקט בשאר הקומות"
"באופן כללי השירות הוא אדיב ביותר ואנשי הספריה תמיד עוזרים לי בדרכי נועם..לעיתים צריכים להמתין עד שאני מקבלת מענה..אך תמיד ביעץ "מגלים" עוד דברים ודרכים להגיע לאן שאני צריכה כך שאני מעדיפה מראש לפנות אליהם"
"הספריה הייתה מעולה עד לפני שנים ספורות אולם ירידה מתמדת ברכישת ספרות, צמצום ברכישת כ"ע ולא מספיק מינויים של כ"ע אלקטרוניים מביאים לירידה מתמדת באיכותה כספריית מחקר"
"... ברצוני לציין לשבח את התמיכה הפנטסטית לתלמידי תואר שני ושלישי בתוכנת Refworks"
דוגמאות מסיכום ההערות לפי תחומים:
ההערות השכיחות ביותר התייחסו לנושא הרעש, היבטים פיסיים ומחמאות שונות לצוות הספריה.
במהלך החודשים האחרונים הוצגו תוצאות הסקר למחלקות השונות בספריה ואף הוצגו בכנס בינלאומי בנושא הערכת ספריות שנערך בחודש אוגוסט האחרון בפירנצה, במקביל גובשה תוכנית פעולה לשיפור הסוגיות השונות שעלו בסקר ואנו נדווח עליה בהרחבה בסקירה הבאה.
הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת, ראש צוות הערכה (7.1.09)קבוצות מיקוד לבדיקת היבטים הפיזיים של הספריה וההתמצאות בה
בשלב זה נערכו שני מפגשים: הראשון ב-18.3.09 לקבוצת הדוקטורנטים והשני ב- 1.4.09 לקבוצת הסטודנטים לתואר ראשון (+סטודנטית אחת הלומדת לתואר שני). מנחת קבוצות המיקוד היתה לינה זלברברג, פרקטיקנית בצוות הערכה הלומדת לתואר שני במגמה לסוציולוגיה ארגונית ישומית. כל מפגש תועד וצולם בווידאו ותמורת השתתפותם בקבוצות המיקוד קיבלו המשתתפים תמורה סמלית.
הנשאלים נשאלו כ-5 שאלות ובתשובותיהם הועלו רעיונות שונים לשיפור האווירה והתנאים בספריה כגון: איזורים "שקטים", איזורים לעבודה בקבוצות, חלל כורסאות ופופים נוחים, צביעת קירות הספריה לצבע נעים יותר, הפעלת מוסיקת רקע, מיזוג משופר ואף לחצן לקריאה לעזרה לאיתור פריט במדפים.
בשני המפגשים שנערכו עד כה גם שיבחו הנוכחים את צוות הספריה והביעו הערכה רבה לפעילות המתבצעת בה.
תשובות הנשאלים חזקו את חשיבותם של השיפורים והשינויים המתוכננים בספריה לקראת השיפוץ והמעבר לאגף החדש ואנו ניקח אותן בחשבון יחד עם כל תוצאות מבדקי הערכה שאנו עורכים.
נמשיך לפרסם את תוצאות המפגשים לאחר שנעבד את כל התשובות שעלו מהם.
הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת ומיכל גרשטיין צוות הערכההספריה מסייעת בבניית פורטל האוניברסיטה. דצמבר 2010
ועדת ההיגוי הכינה סקיצה לפורטל והספריה, בהמשך לנסיונה בפעילות " צוות הערכה" בדקה את צרכי משתמשי הפורטל לפני גיבוש התכנים, עיצוב ויישום הפורטל.
הנבדקים אותרו לאחר קול קורא שנשלח לכל קהילת האוניברסיטה. נענו כ- 30 מתנדבים חברי סגל מנהלי ואקדמי. הוחלט לזמן את כל המתנדבים ולקיים שני מפגשים, כאשר כל קבוצה תכיל נציגי סגל אקדמי וסגל מנהלי.
למשתתפים נשלחו מראש סקיצה של מבנה הפורטל והרציונל שמנחה את הצוות המוביל, וכן את
השאלות הבאות:
1. אלו תכנים יגרמו לך להכנס לפורטל?
2. אלו מהתכנים הקיימים חשוב יותר בעיניך?
3. מה היית מוסיף לפורטל?
4. מה היית גורע מהפורטל?
5. דיון פתוח: מה דעתך על הפורטל?
התקיימו שני מפגשים ב- 07.12.2010, 14.12.2010, בני שעתיים כל אחד. בסך הכל נכחו כ-19 משתתפים (במפגש הראשון 12 ובמפגש השני 7).
קבוצות המיקוד התנהלו בשיטת Nominal Group Technique בשיטה זו על כל משתתף להביע דעתו בתורו על שאלה הנשאלת ע"י המנחים. נערכים מספר סבבים עד שכל המשתתפים סיימו להביע דעתם; כך נוצרת רשימה של תשובות. בסוף כל שאלה נדרש כל משתתף להצביע על שלוש האופציות החשובות ביותר מהרשימה, לדעתו. יתרון שיטה זו היא בכך שכל משתתף חייב לקחת חלק פעיל בתהליך.המפגשים אורגנו ע"י דבורה בן דרור ונציגי אגף ממ"מ - מובילי פרויקט הפורטל. את המפגשים הנחו מטעם הספריה: ד"ר לין פורת, ריקי גרינברג ונעמי גרידינגר.כל מפגש תועד במצלמת וידיאו לצורך ניתוח ואימות התוצאות. כמו כן, תשובות המשתתפים נרשמו על לוח בחדר והוקלדו לקובץ אקסל במחשב.
תשובות המשתתפים הוצגו על הלוח בחדר והוקלדו למחשב
ההצעות שזכו לדרוג הגבוה ביותר הן:
· כניסה ישירה למערכות וטפסי הארגון
· צורך בהתאמה אישית
· מערכת מהירה, דינמית, עדכנית, נוחה לשימוש
· שולחן העבודה שלי - היבטים כלליים ומקצועיים
· אבחנה ברורה בין חברתי למקצועי
· הסתרה של כל הפונקציות החברתיות -ניתן לאחדן בקישור אחד בלבד
· ספר טלפוני ארגוני - בעלי תפקידים ותמונות
· לוח אירועים כללי
· "חשבון שלי" בכל מערכות הארגון (כמו תקציבי מחקר, משכורת, נוכחות, היילרן, חשבון סלולארי ועוד..)
אחריהן דורגו ההצעות הבאות:
· שקיפות לסטטוס משימות
· צ'ט אונליין
· מבזקים / הודעות
· סטטוס פרויקטים באוניברסיטה
· שיווק פנימי של יחידות באוניברסיטה
· חידושים אקדמיים
· תקציבי מחקר
· חיפוש יעיל
· לוחות זמנים ארוכי טווח לרוחב הארגון (ברמה ארגונית, פקולטטית ואישית - יידוע על כנסים, אירועים, פעילויות ועומסים)
בדיון הפתוח הועלו דעות ורעיונות מגוונים בנושא הפורטל. בחרנו לציין כאן כמה מהרעיונות שעלו ועוררו עניין בקבוצות: חיזוק התקשורת הרוחבית והזהות הארגונית, אפשרות התאמה לפי שיוך סגלים, מחשוב טפסי הארגון והפשטת המונחים והז'רגון המקצועי בתוכם, מבדקי שימוש תקופתיים בפורטל, הצגת נתוני השימוש ושינויים בהתאם
ושקיפות דיוני ההנהלה.
הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת, נעמי גרידינגר וריקי גרינברגמבדק התמצאות פיסית בספרייה 2008 - Wayfinding
בשבועות האחרונים נערך בספריה מבדק התמצאות פיסית (Wayfinding ) בקרב סטודנטים חדשים באוניברסיטה.המבדק הוא חלק מסדרת סקרים ומבדקים שעורכת הספריה בתקופה האחרונה במסגרת מאמציה לבחון ולהעריך את שירותיה.
לצורך ביצוע המבדק שלחנו מכתב זימון למדגם של כ-105 סטודנטים חדשים, מתוכם השתתפו כעשרה סטודנטים.
כל משתתף קיבל טופס משימה הכולל שלושה פריטים מאוסף הספריה אותם היה צריך לחפש בקטלוג ולאתרם במדפים בפרק זמן של עד שעה.
הכנו כמה גרסאות חיפוש למשתתפים השונים בהם כללנו פריטים מאוספים שונים בספריה: אוסף כללי, אוסף יעץ, כתבי-עת, מדיה ושמורים.
כל מבדק לווה ע"י חבר ועדת הערכה* שתמלל בקווים כללים את מהלכו ואף צולם במצלמת ווידאו לצורך עיבוד וניתוח הממצאים.
נציין שלפני ביצוע המבדקים ערכנו פיילוט פנימי, הפיילוט אישר את השיטה לביצוע המבדק (תמלול + צילום) וחשף כמה נקודות תורפה בקטלוג הספריה ובהתמצאות פיסית בה.
בימים אלו חברי ועדת הערכה צופים ומנתחים את המבדקים השונים. עדיין לא סיימנו את עיבוד הנתונים, אך מהתרשמות ראשונית בלבד עולה הבדל רב בין סטודנטים שעברו הדרכה כללית בספריה לבין אלו שלא השתתפו בהדרכות. בנוסף צפות כמה בעיות שעולות ביותר ממבדק אחד. חלקן, כבר בטיפול. לדוגמה: הורגש צורך בשילוט נוסף באוסף כתבי-עת, להבחנה ברורה בין כ"ע בעברית ובלועזית, שאותו אנו מוסיפים בימים אלו . דיווח מפורט על תוצאות המבדקים יפורסם בתקופה הקרובה.
בהמשך לפרסום שלנו בבלוג על הסקרים והמבדקים שאנו עורכים בספריה אנו מקבלים פניות ובקשות ייעוץ מספריות בארץ, במהלך חודש ינואר תתקיים סדנא בנושא לפורום מנהלי ספריות (אקדמיות מכללות, וספריות מהתעשיה משרדי ממשלה ובתי חולים) וב- 25.2 תוצג הפעילות בכנס "ספריות ברשת" שמארגנת הספריה. אנו שמחים אף לציין שקבלנו הזמנה להשתתף בכנס בינלאומי בנושא בפירנצה, בקיץ הקרוב.
לעיונכם: שני מאמרים על מבדק Wayfinding
Wayfinding in the Library: Usability Testing of Physical Spaces - University of Chicago
Wayfinding Study Summary - University of Washington
הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת, צוות הערכהתוצאות סקר שימוש בספרייה 2008
מספר הערות התייחסו לנושא הרעש בספריה, לאור זאת התקבלו כמה החלטות:
חדר המורים לכשיצורף לספריה יהיה חדר עבודה בקבוצות.
אכיפת נושא השקט תמשך במתכונת הנוכחית עם אפשרות תגבור (תישקל הגדלת שעות אכיפה של השומרים, או תוספת של "דיילי הסברה" ).
טופל נושא רעש המדפסות ומכונות הצילום, יטופל רעש קבלנים עובדי תחזוקה ומנקים.
הטלפונים בדלפקים ובמידת האפשר במשרדים יופעלו על מצב שקט.
וועדת הערכה תמשיך ותבדוק מה ציפיות הלקוחות שלנו לגבי השקט בספריה.
חלק מהמשתמשים התייחסו לפיזור המחשבים בספריה.
ישנם מקומות בהם יש שימוש מועט במחשבים, לעומת זאת אין מקום לעבודה בקבוצות עם מחשב.
ההחלטות שהתקבלו:יוזמנו עוד 5 מסופים לחדר המורים – חדר עבודה בקבוצות החדש.
צוות מחשוב + צוות איתור יבחנו היכן בספריה נדרשת הוספת עמדות מחשב.
יבוצע מפוי של מידת השימוש במסופים.
מספר נוסף של משתמשים העיר הערות בנושא איכות והתקנת התוכנות במחשבים הציבוריים.
בהמשך לבקשות שנכתבו הוחלט:תוכנות אופיס יופיעו על ה Desktop
על מנת למנוע את בעיית השימוש ב-Disk-on-Key הוסיף צוות מחשוב אייקון הסבר לשימוש ב-DOK, ולנושא תיוחד גם התייחסות בהדרכות.
לגבי הערות שהתייחסו למתקני השתיה
יש בעיה להוסיף קולרים בשל חוסר בניקוז, תיבדק אפשרות הצבת מכונות למכירת בקבוקי שתייה.
בנושא קבלת עזרה במדפים: צוות איתור יבחן אפשרות להצבת טלפונים פנימיים לשימוש הקוראים הזקוקים לעזרה בחיפוש.
הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת, צוות הערכה
ארכיון קיבוץ כפר מסריק
אוסף הארכיון מחולק לנושאים שונים המשקפים מחד את התפתחות הקיבוץ לאורך השנים ומאידך את חיי הקיבוץ בתחומים שונים כגון תעשיה, חקלאות, תחבורה וחיי היומיום במכבסה, מאפיה, חדר האוכל וכד'. כך לדוגמא ניתן למצוא תמונות המתעדות את ניצני ראשית התעשייה בארץ כמו מפעל "נעמן" מפעל ללבנים אדומות , מפעל "אסקר" המייצר זפת וצבע, ותמונות של אירועים חשובים בחיי הקיבוץ כמו טקס הנחת אבן הפינה של הקיבוץ. בנוסף, ניתן למצוא בין התמונות תיעוד של חלק מחברי הקיבוץ טרם הגעתם לארץ, בתפוצות השונות שבמזרח אירופה.
התמונות התקבלו מארכיון קיבוץ כפר מסריק, קוטלגו, נסרקו ועובדו בפורמט המתאים לשימור לטווח ארוך. התמונות פתוחות לצפייה לקהל הרחב, באמצעות מערכת הדיגיטול של המרכז למדיה דיגיטלית. כמו כן ניתן לערוך חיפוש מילולי באוסף ולדלות את התמונות לפי חיפוש מדויק.
חברי קיבוץ במחנה ארעי ראשון בבת גלים, 1933
רבקה ינקוביץ, שמואל קרוס, חיה הופמן, משה פוקס, יצחק הולץ, יסוד הקיבוץ כפר מסריק ומחנה ארעי ראשון בבת גלים, 1933
הכנת הסקירה: פלורה הראלי, תחום מדיהאוסף צילומי ארץ ישראל במאה ה-19 של הצלם Felix Bonfils
אוסף חשוב ומרהיב זה, מאוספיו של ד"ר ירמיהו רימון ורעיתו הגיע לאחרונה לספריה כחלק מיוזמתנו ומאמצינו להרחיב את אוספי התמונות הדיגיטליות היחודיות במדיה. התמונות עברו דיגיטציה, קוטלגו והותאמו לקורס הנלמד באוניברסיטה (מידע בהמשך הסקירה) והן נגישות לכל דרך האוספים הדיגיטליים בספרייה.
פליקס בונפיס, צלם צרפתי ,עבר לחיות עם משפחתו בלבנון באמצע המאה ה-19. שם פתחה המשפחה סטודיו לצילום ועסקה בצילום אלבומים מיוחדים של המזרח התיכון, סדרה מרהיבה של צילומים נעשתה גם בארץ ישראל. האלבומים זכו להצלחה ונמכרו יפה ברחבי אירופה.
בונפיס היה צלם מחונן, בעל ראיה ייחודית ויצר קומפוזיציות מיוחדות ברמה אמנותית. גם בחירת נושאי התוכן היתה מיוחדת. נראה כי נעשתה בגישה "אנציקלופדית" והיא מתעדת את ארץ ישראל של אותה תקופה במספר מישורים: גיאוגרפי- קווי טבע ונוף, חברה ודת- צילום המקומות הקדושים לנצרות ומקומיים אותנטיים.
האוסף הדיגיטלי של צילומי פליקס בונפיס בארץ ישראל עורר עניין רב בקרב הסגל האקדמי בחוג לאומנות באוניברסיטה וישולב כבר השנה בקורס "מסעות דמיוניים, ממשיים וצילומיים" של ד"ר אמה פנר. הקורס ניתן במסגרת תוכנית אופקים.
מצורף להלן מכתבה של ד"ר פנר לגב' אורה זהבי, ראש תחום מדיה בספריה:
"עברתי בענין רב על אוסף רימון. אני חושבת שאוסף נדיר זה יהווה תוספת חשובה ביותר לאוספים הדיגיטליים של הספריה ויעשיר את המחקר והידע המועטים הקיימים בתחום. אני מבקשת להשתמש בחלקים מהאוסף לקורס בתוכנית אופקים בשם "מסעות דמיוניים, ממשיים וצילומיים". אני מעוניינת במיוחד בצילומיו של בונפיס
(Bonfils) וצילומים ממלחמת העולם הראשונה. אני מבקשת להודות לך ולמחלקת המדיה על העבודה החשובה של הכנת החומרים והפיכתם זמינים לשימושם של הסטודנטים במהלך הקורס."
גישה לתמונות
הכנת הסקירה: קרן ברנר ואורה זהבי, תחום מדיההרצאה והשתתפות בכנס: ECLAP 2012
ECLAP 2012: Conference on Information Technologies for Performing Arts, Media Access and Entertainment
7-9 May 2012 – Convitto della Calza, Firenze, Italy
בחודש נובמבר 2011 הוזמנה שרון שפירא-גלאובך על ידי מתאמת ארגון ECLAP לפרסם מאמר ולהציג את פרויקט מאגר ארכיוני התיאטרון של הספריה בכנס הבינלאומי הראשון של הארגון. הכנס לווה בפרסום אקדמי של קובץ מאמרים בהוצאת הספרים של אוניברסיטת פירנצה - Florence University Press. מצורפת לעיונכם סקירתה המעניינת בנושא.
ארגון ECLAPECLAP (European Collected Library of Artistic Performance) הינו פרויקט רחב מימדים של מדינות האחוד האירופאי, שעניינו שימור והנגשה של מורשת תרבות אירופה בתחום אמנויות המופע (performing arts) באמצעים דיגיטליים.
הארגון אמון על הבניית הקשרים הנחוצים בין מוסדות העוסקים בתחום כגון ספריות, ארכיונים, מוזיאונים, וכיוב' ומבקש ליצור תשתיות טכנולוגיות מתאימות לשימור ולהנגשה ארוכי טווח. כמו כן, מספק ארגון ECLAP תיעוד והמלצות של best practice לשימור והנגשת החומרים, וכן פורטל מורכב להעלאת החומרים לאינטרנט ולשילובם במאגר ה-Europeana (המאגר הדיגיטלי של האיחוד האירופאי לחומרי מורשת תרבות – מאגר אדיר מימדים ועתיר השקעה המונה מיליוני פריטי מידע).
כנס ECLAP 2012
מטרתו המוצהרת של הכנס היתה לשמש פורום ליצירת שתופי פעולה ולהצגת תוצאות.
כמו כן, הכנס ביקש להציג מבט-על על הפעילות העכשווית המתבצעת בעולם בנוגע לאוספים הדיגיטליים בתחום אמנויות המופע. הכנס התמקד בארבעה חתכים נושאיים של-best practice: כלים של/ל יצירת ספריות דיגיטליות, אמצעי חינוך ומחקר, סוגיות של זכויות יוצרים, ומורשת תרבות בהיבטיה הטכנולוגיים.
הכנס נערך במשך שלושה ימים מלאים והוצגו בו כ- 40 הרצאות ופרויקטים. השתתפו כ- 200 איש ממרבית מדינות האיחוד האירופאי כמו גם מארצות הברית (ואני מישראל).
מבחינת ארגון התכנים חולקו הרצאות הכנס לארבעה מסלולים:
1. מסלול כללי שהתמקד באמנויות המופע ומדיה (General track on performing arts, media access and entertainment)
2. מסלול שהתמקד בתיעוד ובמטאדטה (Authoritative metadata vs. User generated content)
3. מסלול שהתמקד בגישה פתוחה (open access)
4. מסלול שהתמקד בחינוך (Educational services for the performing arts)
הרצאתי שויכה למסלול המטאדטה ולוותה במאמר שפורסם בקובץ המאמרים של הכנס - לדברי עורכי קובץ המאמרים, התקבלו לפרסום 36% מתוך כלל המאמרים שהוגשו לשיפוט.
הרצאתי בכנס:
A Database for Israeli Theater Archives (DITA) in the University of Haifa Younes & Soraya Nazarian Library תגובות הקהל
הצגת פרויקט מאגר ארכיוני התיאטרון של הספריה עוררה במשתתפים עניין רב, ובעקבותיה נוצרו קשרים רבים כבסיס לשיתופי פעולה עתידיים עם ארגונים ספציפיים (בעיקר מוסדות אקדמיים מארה"ב ומאיטליה) ובפרויקטים שונים של האיחוד האירופאי.
התגובות להצגת הפרויקט התמקדו בעיקר בהתפעלות מהקשר ההדוק בין התשתית התיאורטית עליה מבוסס הפרויקט, יישומיה המעשיים, והבאתה לכדי "מוצר מידע" באמצעים ספרניים/מידעניים עכשוויים. כמו כן, הובע עניין רב בחומרים עצמם ובשילובם במסגרת מאגרי הספריה הדיגיטלית הכלל-אירופאית – ה-Europeana.
הערכה רבה במיוחד הובעה מצד אנשי מקצוע מתחומים שונים לתוצאות העבודה שאנו משקיעים ביצירת רשומות התיעוד של הפריטים הדיגיטליים והנגשתן לקהל, השקעה המתבססת על ניתוח והיכרות מעמיקה הן עם החומרים עצמם והן של צרכי המשתמשים, ולא רק על יכולות טכנולוגיות אוטומטיות בתחום המחשוב. תוצאות מיידיות של השתתפותי בכנס
1. ספריית אוניברסיטת חיפה הוזמנה כשותפה לפרויקט חדש של האיחוד האירופאי – Europeana Muses המוגש בימים אלה לתקצוב של ה-European Commission
2. קיבלתי מספר הזמנות לכתיבת מאמרים על פרויקט ארכיוני התיאטרון בפרסומים שונים (חלקם אקדמיים וחלקם פופולאריים)
3. ספריית האוניברסיטה זכתה לשבחים רבים על העבודה המקצועית המתבצעת במסגרתה בתחום שימור דיגיטלי של מורשת תרבות
4. חומרי שימור מורשת ישראל (ביניהם חומרי ארכיוני התיאטרון) הכלולים בדף האוספים הדיגיטליים של הספרייה נחשפו לקהל מגוון של מתעניינים העוסקים בתחום
5. פעילות האוניברסיטה ופעילותה המקצועית של הספריה נחשפו לפורום רחב של חוקרים ואנשי מקצוע
6. נוצרו קשרים מקצועיים לשיתופי פעולה עתידיים בין ספריית אוניברסיטת חיפה למוסדות וארגונים שונים בעולם בתחום שימור נכסי תרבות והנגשתם
7. הכנס אפשר לי למקם את העבודה הנעשית בספריית האוניברסיטה בנושאי שימור מורשת תרבות, בהקשר הרחב של הנעשה בתחום זה בעולם. נראה כי הפעילות המתבצעת בספריית האוניברסיטה משתלבת היטב בהתפתחויות הכלל עולמיות בתחום, הן מבחינת תשתיות וסטנדרטים טכנולוגיים והן מבחינת התכנים.
להערכתי, אנחנו מתבלטים במיוחד בהבניה של תשתית תיאורטית-מקצועית ישימה, באמצעות שימוש בכלים ספרניים המותאמים לעולם המידע העכשווי. תשתית זו באה לידי ביטוי בעומק המחקרי/אקדמי של המוצר הסופי אותו אנו מציעים לקהל המשתמשים; בהיבטים המקצועיים המורכבים של תשתית זו הביעו השומעים עניין רב במיוחד. סכום
הכנס תרם רבות להשכלתי המקצועית (כמו גם לגאוותי המקצועית) ואפשר לי להיחשף, ללמוד ולהסיק מסקנות מעשיות משלל האספקטים הטכנולוגיים והספרניים הקשורים לתחום השימור הדיגיטלי של נכסי תרבות, כמו גם באשר למקומן של ספריות אקדמיות בעולם מגוון זה. כמו כן, היתה זו הזדמנות ממוקדת להציג את פירותיה של העבודה המקצועית המתבצעת בספריית אוניברסיטת חיפה בפורום של שותפים קרובים לעניין ולתוכן.
אני מרגישה בת מזל, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית, על שהספריה והאוניברסיטה מצאו לנכון לאפשר את נסיעתי לכנס גם בזמנים כה מורכבים מבחינה כלכלית, ומבקשת להודות מקרב לב לכל המעורבים בדבר:
להנהלת ספריית יונס וסוראיה נזריאן, לראש תחום מדיה בספריה, למשפחת בוכסוויילר ולאגף משאבי אנוש של אוניברסיטת חיפה. הכנת הסקירה: שרון שפירא-גלאובך, תחום מדיה